<
יום שבת , דצמבר 16 2017
מבזקים
דף הבית > blockchain technology > פורום מנכ"לים: ?Blockchain – Game changer

פורום מנכ"לים: ?Blockchain – Game changer

  • אמיר אסיף, מיקרוסופט: אני מוביל פעילויות של טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים שונים תוך כדי שימוש והטמעה של מוצרים וטכנולוגיות מעולמות הענן – אז'ור.
  • עדי נאה גמליאל, מטריקס: אני CTO בחברת 2BSecure של מטריקס. תפקידי לייצר ארכיטקטורה מאובטחת ללקוחות מצד אחד ומצד שני לייצר מוצר מאובטח בעולמות הענן. בין היתר אנחנו תומכים בטכנולוגיות שונות, בעולמות של cloud, IoT, כל מה שקשור בעולמות של big data, כחלק מאותו סל של פתרונות.
  • רם פרס, קומסק: אני יועץ אבטחת מידע בחברת קומסק. אני מתמחה בתחום התשלומים והתחום הבנקאי. כבר מעל 20 שנה בתחום הזה. בנק לאומי, חברת כאל, דיסקונט וכדומה.
  • עו"ד יונתן אירם, GKH: אני שותף במשרד GKH במחלקת מיזוגים ורכישות הייטק ולאחרונה מוביל את הפעילות של המשרד בתחום. אנחנו בתחום הזה כבר שלוש ארבע שנים, ליווינו את אחד ה-ICO ((Initial Coin Offer הראשונים שהיו בישראל. עכשיו הפרקטיקה התפתחה בשנה האחרונה, גידול הפעילות בתחום הזה, אנחנו מלווים חברות שמפתחות תשתיות Blockchain, חברות שמנפיקות מטבעות חדשים וקרנות גידור וקרנות השקעה אחרות שמשקיעים בתחום
  • רביד שמואלי רמ"י:     מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול כ-93% מהקרקע בישראל. ייזום, פיתוח והקצאת קרקע, שירות לחוכר ואכיפה ושמירה על קרקעות הלאום. ניהול הכנסות של כעשרה מיליארד ש"ח בשנה, פעילות מול מאות אלפי חוכרים ובעלי עניין ואנחנו בעצם בהחלט מתעניינים ובוחנים שימושים אפשריים בטכנולוגית ה- Blockchain.
  • עו"ד מור לימנוביץ' זיסמן אהרוני גייר ושות': אני ראש מחלקת היי-טק במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W).   אנחנו פירמה בינ"ל עם סניפים בארה"ב, אירופה והמזרח. מתמחים בכל  תחומי המשפט המסחרי והעסקי. אנו מלווים חברות משקיעים  בכל תחומי הטכנולוגיה ובשנים האחרונות גם בעולם של הנפקת המטבעות הדיגיטליים (ICOs) – הן בליווי המיזמים עצמם והן בייעוץ למשקיעים בתחום.
  • גדי בן-משה, נמלי ישראל: אני המנמ"ר של חברת נמלי ישראל. אנחנו מפתחים את נמלי ישראל לצמיחת המשק הלאומי ובמסגרת זאת אנו מפתחים גם מערכות מידע לסחר ימי, בהקשר הזה אנחנו מתעניינים ב-Blockchain.
  • מני מלר, אורקל: אני טכנולוג ראשי ומנהל את צוות הארכיטקטים שלנו, למתן פיתרונות לגופים שונים בארץ בתחומי ענן בכל השכבות שלו IaaS, PaaS  ו- SaaS, כמו גם  On-Premise. טכנולוגית ה- Blockchain מאוד מעניינת ואורקל פועלת נחרצות כדי לספק ללקוחותיה שירות מסוג זה כמו גם להשתמש בו בעצמה.
  • צבי ברונר, מלם תים:  אני CTO של מלם תים. אנחנו עוסקים בכמעט כל תחום של מחשוב ו-Blockchain זה בשבילנו "game changer" גם ליישומים חדשים וכמובן גם ביישומים שאנחנו כבר עוסקים בהם. כבר היום יש לנו פיילוטים בתחום
  • אורחות: מיכל זילבר ועידית רוזנברג, שותפות ממשרד יחסי הציבור רימון כהן ושות', מלוות את קומסק וזיסמן אהרוני גייר.
  • IT מגזין – מאיר עשת, יהודה אלידע

 P1630929-1

מאיר עשת, מנחה: אחד האסטרטגים הדיגיטליים דון טפסקוט הגדיר את מהפכת ה-Blockchain כדבר הבא שהוא הרבה יותר גדול ממהפכת האינטרנט במובנו של אינטרנט כמהפכת המידע, יותר גדול מ-AI, BIG DATA וכל הדברים האלה שאתם מכירים היטב. משום שיש לזה השלכות חברתיות עצומות, פוליטיות במשמעות של מדינות וחלוקת עושר במעמדות שונים וכן הלאה. קוראי it magazine שהם בעצם מנויי גלובס. אנשי עסקים ומנהלים ברובם. אינם טכנולוגים, רובם לפחות, ולכן בעצם מתבקשת השאלה; מי יסביר לאדם שאינו טכנולוגי מה זה Blockchain, מה המהומה? על לא מאומה? מהו ה-Blockchain? בבקשה צבי.

צבי ברונר

צבי ברונר, מלם תים

צבי ברונר, מלם תים:  מדובר בספר רישום חשבונות מתקדם  המשמש לרישום פעולות ערך כגון; כספים, נדל"ן, וכל פעולה או טרנזקציה חשובה.  "ספר החשבונות" משותף ל"קהילה" הפועלת מול ספר זה.   הוא בעצם  חסין וזמין לאורך זמן ללא אפשרות טכנולוגית ומעשית לבצע בו שינוי. לא רק שהיישום אינו ניתן לשינוי, אלא רק חברי הקהילה המשתתפת יכולים לבצע פעולות (לא שינויי רטרו) ולשרשר פעולות בהמשך (שרשור בלוקים). התנועות מוצפנות ונרשמות כ-"Block" המקושר לBlock- הקודם וזה אחריו בעזרת נוסחה מתמטית אשר פועלת על תוכן ה-Block.  מאחר והבלוק מוצפן,  אין דרך לפרק אותו מהשרשרת או להחליף את תוכנו.

מני מלר, אורקל: בשונה מ DATA BASE רגיל שאנו מכירים והוא שומר נתונים, אבל ניתן לשנותם, בטכנולוגיית ה- BLOCKCHAIN  לא ניתן לשנות רישומים/נתונים לאחר ביצוע הרישום. המהלך הינו IREVERSIBLE וכל פעולה רשומה משורשרת לקודמתה ברצף הזמן. הטכנולוגיה מבוזרת, של OPEN SOURCE ואי היכולת לשנות רישומים היא זו שאמורה להקנות למערכת את רמת האמינות בקרב ציבור המשתמשים שעד כה רק גופים גדולים ומוסדיים / ממשלתיים יכלו לספק.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: טכנולוגיית ה Blockchain נועדה לפתור את סוגית האמון בין אנשים / חברות / גופים שונים, בעת שימוש בעולמות הווירטואלים.  באמצעות שימוש בטכנולוגיה אנחנו יכולים לתרגם נכסים (פיננסים / ממשים) בצורה חד ערכית ולבצע בהם פעולות שונות כמו: העברת בעלות, תשלום על שירות וכו'. הטכנולוגיה מושתת על רעיון הביזוריות בה אנחנו מוציאים מהמשוואה את הגוף המרכזי שבאופן מסורתי היה אחראי על הקישור בין אותם גופים כמו: בנקים, חברות ביטוח גופים ממשלתיים ומאפשרים לקיים את אותם יחסים בין ישויות אחרות ללא התלות בגורם ריכוזי. בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית, מיקרוסופט מסייעת לארגונים לבצע מהפיכה דיגיטלית, להנגיש שירותים מתקדמים ולחבר בין טכנולוגיה לצרכים עסקיים. השימוש בטכנולוגית הבלוקצ'יין בארגונים שונים, פיננסים, ממשלתיים, מסחריים ועוד, יוצר יתרון עסקי / תחרותי ממשי, חוסך בעלויות ומייעל מערכות קיימות. בבסיסה של טכנולוגית הבלוקצ'יין מדובר על בסיס נתונים מבוזר, מעין ספר חשבונות שמופץ ומשותף לכלל השחקנים

מני מלר, אורקל

מני מלר, אורקל

המשתתפים באותה רשת (ציבורית או פרטית) המשרתת מטרה עסקית מסוימת. כל פעולה/טרנסאקציה מוצפנת ומופצת לכלל השחקנים ברשת בו-זמנית כך שנוצרת אמת אחת הידועה לכולם בכל רגע נתון. היתרון המרכזי בשימוש בטכנולוגית הבלוקצ'יין הוא האפשרות ביצירת מודלים עסקיים חדשים ע"י ביזור וייתור הגורמים המתווכים / סמכויות מרכזיות. יתר על כן התצורה שבה המידע נשמר על גבי שרשרת של לבנים (בלוקים) מונעת את האפשרות לזיוף ויוצרת מסד נתונים מאובטח, מהיר ואפקטיבי. Azure היא פלטפורמת מחשוב ענן פתוחה וגמישה המאפשרת לבנות, לפרוס ולנהל יישומים במהירות על גבי רשת מרכזי הנתונים הגלובלית של מיקרוסופט. מיקרופוסט ישראל מציעה את שירותי הBaaS -Blockchain as a Service , שמאפשר הקמת תשתית בלוקצ'יין ומאפשרת להתנסות בטכנולוגיה במחיר נמוך, במהירות וללא סיכונים. מיקרוסופט תומכת כיום במספר רב של טכנולוגיות בלוקצ'יין המאפשרות לפרוס סוגים שונים של רשתות ע"פ אופי המערכת והצורך העסקי. היתרון המרכזי בבניה והרצה של אפליקציות מבוססות בלוקצ'יין הוא באפשרות להשתמש בכלל השירותים המוצעים בענן ולשלב אותם בפתרון כמו: ביג דאטה, בינה עסקית, יכולות חיזוי, סביבות פיתוח ועוד.״

מאיר עשת:     נניח שאני משתמש, ושוקל להיכנס  לנושא הזה. איך ניתן בעצם  להבטיח שכל מיני קהילות בכל מיני מקומות בעולם, משפיעות על הטכנולוגיה ועל ההשתנות שלה ויכול להיות שהטכנולוגיה התחילה היום במהלך ותצורה מסוימים, אך עוד שנה פתאום יקבלו צורה שונה.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: בעת יצירת פתרון עסקי המושתת על טכנולוגית ה Blockchain, החלק הארי הוא ניתוח מעמיק של התהליך העסקי, הגדרתו ויישומו בצורה

אמיר אסיף, מיקרוסופט

אמיר אסיף, מיקרוסופט

נכונה.  השינויים הטכנולוגים התכופים ישפיעו על אופי מימוש הפתרון, יוסיפו או ישנו את  הדרך, אך לא ישנו מהותית את הפתרון עצמו. בכל אופן, מיקרוסופט תומכת במגוון עצום של טכנולוגיות Blockchain, שניתן לבנות עליהן את הפתרון הנדרש.

מני מלר, אורקל: אכן כפי שנאמר, זאת טכנולוגיית OPEN SOURCE אבל עדיין אפשר לקבל Blockchain כשירות מספקים גדולים כמו  מיקרוסופט אורקל, IBM ועוד. ואז יש לך ספק שנותן לך בענן שלו או אצלך בבית שירות BLOCKCHAIN   כתשתית. בסופו של דבר זה אומר שאתה מקבל טכנולוגיית Blockchain, אתה יכול לעבוד איתה מול ספק שאחראי על התשתית הזאת.

מאיר עשת:     ואתה כאורקל חותם ללקוח שאת ה-Blockchain הזה, זה מה שהוא מקבל. וזה יהיה נכון יהיה גם בעוד  שנה או יותר.

מני מלר, אורקל: כן, אנחנו נותנים אחריות על השירות שאנחנו מספקים. אורקל שוקלת לקחת את ה-Blockchain הזה ולהשתמש בו גם כתשתית עבור  יישומי SaaS כדוגמת erp, crm  מערכות שאורקל נותנת ברמת האפליקציה כספק  SaaS בסבירות גבוהה ישתמשו גם ב-Blockchain עבור הרישומים שלהם, אורקל שוברת חזק לכיוון ה-Blockchain. בתחומים בהם הוא מתאים וכמובן תיתן פתרון לנושא שדרוגים, גרסאות וכד'.

רם פראס, קומסק

רם פראס, קומסק

רם פרס, קומסק: אבקש להאיר; קודם כול Blockchain זו לא תשתית בטכנולוגיה אלא זה רעיון טכנולוגי של שימוש כלשהו. שימוש מסוים לדוגמא הוא השימוש בביטקויין ובמטבעות הקריפטו האחרים. (Cryptocurrencies) דבר שני; כמה גורמים /פעילי קהילת הפיתוח יכולים לנהל רישומים, אבל ברגע שהתבצע הרישום, אין שום אפשרות לשנות אותו ולכן לא משנה מי ומתי ביצע את הפעולה שנרשמה. היא בלתי ניתנת לשינוי. כל ארגון שיאמץ את ה-Blockchain  יישם יישום שרצוי לו וישדרג אותו ככל שירצה, אך לאחר ביצוע רישום היישום ו/או שדרוגו לא ניתן יהיה לשנותו ולא ישנה איזה Blockchain  בחרת או איזה יישום.

גדי בן-משה, נמלי ישראל: מבחינתו כלקוח יש כמובן יתרון בהסתכלות על Blockchain כעוד תשתית שהשירות עבורה ניתן ע"י ספק אבל כמובן קימות השאלות של שדרוגים ועדכונים שדורשים הספקים לבצע.

עדי נאה גמליאל, 2BSecure:  מדובר כאן בפלטפורמה דיגיטלית, כזו שמאפשרת ליצור הרבה יישומים ואחד מהם לדוגמא הביטקויין, ויש גם את יישומי החוזים הדיגיטלים. אבל זה לא רק בנושאים הקשורים לפיננסים. ניקח לדוגמא מערכת בחירות בפוליטיקה של 2025 (נניח..), או אולי מערכת מכרזים, חוזים ועוד הרבה.                     מדובר כאן בכלי מהותי ביותר, שובר עולמות אקרא לו, כלי מבוזר מאוד ללא גורם מרכזי מאשר וזה שינוי פרדיגמה.

מני מלר, אורקל: אפרופו חוזים, שערו בנפשכם שאנחנו כותבים חוזים דיגיטאליים שהינם מדויקים, ברורים, בשפה מובנת שאינה משפטית ומתחכמת, החוזים רשומים ביומן ומחליפים הרבה תהליכים ידניים. אני מניח שמן הסתם נזדקק לפחות עורכי דין ו/או שופטים.

מאיר עשת: הנקודה היא כזאת שבעצם ה-Blockchain  כמו שנאמר פה, הוא יומן רישום בלתי ניתן לשינוי ברטרו או במקביל, כאשר לא רק שהוא מבוזר, צורת הרישום היא unique. היום כל האינטרנט הוא copy paste בגדול. פה מדובר על unique. ושגדי רוצה לראות רישומי … שטרי מטען שזה קריטי, קונטיינרים או מטענים אחרים,  או רישומי מקרקעין וכדומה. לא רק בישראל. אלא בכל מקום בעולם. זה רישום יחידני, בלתי ניתן לחיקוי ולשכתוב. אני כבר לא מדבר על כל המגזר הפיננסי שזה ברור לכולם, קחו בחשבון גם רישום הפטנטים.  תחומי זכויות יוצרים  ויש עוד.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: הרעיון של האמון מושתת על כך שכל נכס ווירטואלי שאנחנו רוצים לייצג באמצעות ה Blockchain, הוא חד חד ערכי. כשם שבעולם האמיתי אם אני רוצה לשלם במכולת עם מטבע אז אני יכול להציג את המטבע והוא חד חד ערכי, כך כשאני עובר לעולמות הווירטואלים אותם עקרונות של ייצוג חד חד ערכי מיישומים בדרך אחרת, כגון: hashing ו – cryptographic algorithms . לולא היה ניתן להביע נכס ווירטואלי באופן חד חד ערכי לא ניתן היה לסחור בו.

יהודה אלידע:  וניתן לדבר גם על בחירות.

רביד שמואלי, רמ"י

רביד שמואלי, רמ"י

מאיר עשת: בהחלט. כל הדברים שיש בהם רישום מאוד פרטני. וזה מוביל אתכם בעצם לשאלה הבאה, סייבר. בדיוני סייבר שהיו לנו פה לא אחד ולא שניים, אתם יודעים מה הייתה התשובה הכוללת, בגדול של כול המומחים? "הכול פריץ". הכול פריץ. עכשיו בוא נחזור ל-Blockchain, אתם מדברים פה על רישומי ערך, לא על איזה copy של משהו או תמונה של מישהי. זאת אומרת שמחר אם יש רגישות סייבר, הנכס שהיה רשום על שמך רביד התעופף לא יודע למי. וכנ"ל  רישומי ערך אחרים. איפה זה עומד? צבי.

צבי ברונר, מלם תים:  אמרתי בהתחלה שהטכנולוגיה עצמה היא מונעת פריצות סייבר ויש כמה סיבות. כל עותק של רישום פעולה מופיע בהרבה מאוד מחשבים. על מנת לשנות עותק אחד, צריך לפרוץ לכל המחשבים בו זמנית וזו כבר פעולה קשה ביותר, ובלתי אפשרית. אח"כ צריך לטפל בשרשור של הבלוקים שגם זה כמעט בלתי אפשרי לפצחן פוטנציאלי.  בנוסף על מנת להיכנס לקהילת פעילים בתחום מסוים, מה שלא נכון  בביטקויין, אתה צריך להיות מוכר ומאושר ע"י כמה פעילים קיימים. כלומר הכניסה למועדון זה אינה חופשית אלא על סמך אישור ממשתפי הקהילה. כמו כן, מאחר ומדובר על "קהילה" אשר ממוקדת בזירה מסוימת,  כל תוספת בלוק לשרשרת כרוך בהסכמה או קונזסוס של  מספר משתתפים. קימת גם אפשרות לשילוב של מבקר –אודיטור חיצוני. זה בהחלט עוזר.

רביד שמואלי, רמ"':    מבקש להאיר שני נושאים החשובים בהקשר הישימות של הטכנולוגיה. ראשית נושא הפונקציונליות העסקית-תהליכית. לרבות מה ניתן לבצע באמצעות הטכנולוגיה, האם ניתן להשתמש עם כמויות גדולות של מידע/נתונים, האם מהירות התגובה מתאימה לצרכים, ההשקעה הנדרשת (עלות מול תועלת) וכמובן כפי שהוזכר כאן היבטי בטחון המידע והסייבר.  הנושא השני הוא נושא המשילות. עד כמה טכנולוגיה שחרטה על דגלה את הביזור והעצמאות של החברים במערכת יכולה להבטיח את המשילות הנדרשת ממערכות גדולות ורבות משתתפים ויישומים. יש פוטנציאל לא זניח לכאוס מערכתי בסביבת הבלוקצ'יין. המשילות של גוף ממשלתי/ציבורי שאחראי ומחוייב לזה (גם משפטית) לא תעלם כל כך במהירות, אך יתכן ותשנה צורה. כיום נראה כי יש מדינות המסכימות להסיר נטל משילות בחלק מהיישומים או ביישומים שנוגעים לנכסים פרטיים, לעומת אחרות שלא מוכנות לכרסם במשילות המדינתית למעט מוכנות לבצע שימוש בטכנולוגיה לצרכים פנימיים, במקרה של יעילות תפעולית / חסכון בעלויות. אלא מסכימות אך ורק לשימושים ותהליכים חסכי עלויות.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: סוגיית אבטחת המידע היא מורכבת ונחלקת לשלושה רבדים: אופן ההתחברות לרשת הBlockchain , הגנה על האפליקציה ושמירה על הרשומות ב Blockchain. שתי הסוגיות הראשונות הן אתגרים הדומים לבניה של כל אפליקציה והגדרה של אופן ההזדהות של המשתמשים מולה. הערך הנוסף המשמעותי של ה Blockchain , הוא בכך שכדי להוסיף טרנסאקציה לרשומות ה block, אני צריך להגיע להסכמה בין החברים המשתתפים ברשת ( ציבורית או פרטית) ככל שיש יותר חברים כך קשה יותר להגיע להסכמה על נכונות הטרנסאקציה. כאשר חברי הרשת הגיעו לרוב ואימתו את הטרנסאקציה, היא נרשמת ונחתמת. על מנת לשנות אותה אני צריך להגיע להסכמה מחדש. מה שהופך את התהליך לכמעט בלתי אפשרי. ברשת ציבורית, הלכה למעשה לא ניתן לגייס רוב של מיליוני משתתפים על מנת לשנות טרנסאקציה ולכן היא מאובטחת ושמורה.

עדי נאה גמילאל,2B-Secure קרדיט- עידן גרוס

עדי נאה גמילאל,2BSecure קרדיט- עידן גרוס

רם פרס, קומסק: צר לי לקלקל את השמחה אבל נרצה לחשוב על כמה דברים. ניקח לדוגמא את יישום הביטקויין, אחד היישומים של ה- Blockchain. אנחנו מעבירים את הפוקוס להגנה אל המשתמש הסופי שצריך להגן על הארנק האלקטרוני שלו על אחזקת וביצוע פעולות בביטקויין בכוחותיו ויכולותיו, ואלה לא תמיד משמעותיות ואינן מספקות. היות והגנת משתמש הקצה, בדרך כלל אינה חזקה במיוחד וחדירה למחשבו אינה קשה, אזי התיאור הניתן לטכנולוגיה פחות רלבנטי כי לא זאת הבעיה, אלא המשתמש הסופי. כלומר, העברת הסיכון למשתמש הקצה פירושה שפריצה למחשב שלהם וביצוע פעולות רישום אח"כ שאינן ניתנות לשינוי/מחיקה גורמת נזק בלתי הפיך. שמענו על משתמש שאבד את הדיסק הקשיח שלו עם רישומי ביטקויין בשווי מיליוני דולרים. עצם ההסתמכות של הגנת הסייבר למשתמשי הקצה לדעתי היא חסם משמעותי בשימוש ביישומי הטכנולוגיה היות ואיננו יודעים מי הם ואיזה ציוד הם משתמשים והאבטחה עליהם קשה ובעייתית ביותר.

עדי נאה גמליאל, 2BSecure: כמו שאני רואה זאת, יש שני מרכיבים לנושא הסייבר בעולם הביטקויין שהינו יישום של הטכנולוגיה. האחד שמדובר במנגנון "דמוקרטי" שחתימת הרישום בו הוא בתהליך של הרוב (פעילי התחום) קובע. כך קבוע בפרוטוקול.

מני מלר, אורקל: אם הגוף המאשר יבחר ליישם Blockchain בצורה שהיא Permissioned בה יש שליטה על ה- Nodes והמשתתפים בבלוקצ'יין אשר אינם אנונימיים, אז זה לא יכול לקרות.

עדי נאה גמליאל, 2BSecure: הדבר השני בחשיפת הסייבר הוא ברמת המשתמש והשדרוגים שהוא עושה, למשל יצירת ארנק

יונתן אירם, משרד עו"ד GKH

יונתן אירם, משרד עו"ד GKH

דיגיטלי זו בעצם הזדמנות המאפשרת לפגוע ביישום ובפלטפורמה ואפילו לגנוב אותה. בסה"כ התקפות סייבר בעולם הביטקויין שכיחות למדי.

מאיר עשת: יונתן אתה רצית לומר משהו.

יונתן אירם משרד GKH:  אז אולי זכורה הדוגמא שבה לפני מספר חודשים אירעה פריצה למערכת האיתריום ולקחו סכומי כסף משמעותיים. נוצרה הסכמה וקונצנזוס של המפתחים שהחליטו שהיות והפריצה אינה צודקת ניתן לעשות "חזרה לאחור בזמן" ולבצע את התיקון המתבקש.

מני מלר, אורקל: אז בואו נסתכל על המצב לאשורו היום. חידשתי רישיון נהיגה לפני חודש. לא קבלתי ואז אמרו שלחנו בדואר. נשלח לך שוב. המשלוח השני הגיע. אז אם מישהו תפס את הראשון הוא יכול לגשת אתו לבנק – זה הרי מוגדר כמסמך מזהה – לפתוח חשבון בנק ולעשות הרבה דברים.  להבדיל, אבל באותו מסלול חשיבה. כולנו השארנו למטה אצל השוער בבניין, תעודות מזהות. אין גבול למה שניתן לעשות איתן בזמן שאנחנו מדברים כאן על אבטחת מידע.  אם הייתה לנו תעודת זהות דיגיטלית מבוססת טכנולוגיית Blockchain, לא היינו משאירים אותה למטה כי לא היה בזה צורך. היום, כל המנגנונים מבוססי הפלסטיק והנייר, אינם מאובטחים מספיק.

גדי בן משה, חברת נמלי ישראל

גדי בן משה, חברת נמלי ישראל

יהודה אלידע:  באותה רוח, הרי אין משהו יותר מורכב מפקס. אם אתה צריך לשלוח מסמך לבית המשפט, תשלח פקס כי זה האותנטי היחיד.

גדי בן-משה, נמלי ישראל: כלקוח איני מסתכל על הטכנולוגיה דווקא כזאת שמוסיפה לי הגנות סייבר. בעיני זה לא הטריגר. אני מחפש לאיזה בעיות ה- Blockchain יכול להציע לי פתרון. באשר לאפשרות לצמצום או ויתור על המתווכים למיניהם, אז דברנו על כך שגם ברשת Blockchain ישנם בעלי תפקידים עם הרשאות ואפשרויות שונות משאר המשתמשים.

עדי נאה גמליאל, 2BSecure: בנושא סייבר, התייחסתי רק לצד התוקף, אבל כמובן יש את הצד השני, זה שמגן. לרוב אנשי אבטחת מידע, אין כיום ידע בנוגע להגנת פלטפורמת ה-Blockchain . המערכת מוצפנת וכך גם הלוג שלה. התהליכים קשים להגנה ולביקורת מצד הארגון וזהו מחסור בידע שקיים כיום.

יהודה אלידע:  ברמת המשתמש העסקי כבר אמר לי מישהו אמרה אמריקאית מאוד ברורה:  "תגיד לי, אתה מוכן לאכול את המזון כלבים שאתה מייצר?" זהו. מי מכם מוכן לפתח עסק על בסיס הטכנולוגיה הזאת? אז יש הרבה שיודעים ויגידו אני כן.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: מיקרופוסט בונה ומיישמת את הטכנולוגיה ביישומים עסקים שלה. אחד מהמקרים המשמעותיים בעולם שמיקרוסופט עושה בו שימוש בבלוקצ'יין הוא ביצירת רשת קונסריום עם Bank of America, ושימוש בטכנולוגיה לייצג את הישות המיקרוסופטית אל מול גופים פיננסים שונים בעולם.

מני מלר, אורקל: אורקל מתכננת להשתמש במסגרת שירות הענן שלה SaaS ברישומי יומן בטכנולוגיית Blockchain. זהו שירות שאנחנו בקרוב נספק גם כשירות עצמאי שאנחנו כמובן אחראים כלפי הלקוח גם לגביו.

צבי ברונר, מלם תים:  יתרון התהליך העסקי כאן הוא ברור. ישנם כיום תהליכים עסקיים שלוקחים זמן רב. למשל יבוא ושחרור סחורה מהמכס. מגיע מסמך שטר  מטען ואז צריך לשלם המיסים ולשחררו, ועוברים אישורים שונים במסמכים ובפקסים. זאת אומרת – המון ניירת והמון זמן.  אם תהליך עסקי כזה עובר בקהילה סגורה, כולם מאשרים והוא מתבצע במהירות במחשבים. ואני מדבר על התהליך האוטומטי ולא זה שעובר בדיקות מדגמיות וכד'.

גדי בן-משה, נמלי ישראל: אתה צודק לגבי שטר המטען.

צבי ברונר, מלם תים:  זו תיאוריה עדיין אבל.

גדי בן-משה, נמלי ישראל: לא תיאוריה, בהרבה נמלים כולל ישראל ובהרבה מהתהליכים שציינת 99% מהם ממוחשבים, גם מול המכס. ציינת את השטר מטען והוא אכן באחוז האחד שעדיין לא ממוחשב.  למה הוא עדיין לא מוחשב? כי הוא הכי קשה, הכי מורכב וה-Blockchain ללא ספק הינו אחד מהכלים שיכולים לבוא ולפתוח את זה.

עדי נאה גמליאל, 2BSecure: הדוגמא הקלאסית דרך אגב לעולמות הנמלים. כל הנמלים בעולם היום הולכים לעולם IoT. ישנו רצון שכאשר ספינות נמצאות בים יהיה ניתן לזהות אותן אוטומטית, להעביר אותן, לחתום אותן, לאשר אותן, הכל בסדר. אבל מה הבעיה בעולמות ה-Blockchain? כמות הטראנזקאציות מוגבלת יחסית.  IoT צריך לשדר מידית. אי אפשר להעביר יותר מאיקס טראנזקציות בו זמנית. הדבר הזה טכנולוגית לא מאפשר מימוש עסקי של כל  יישום.

צבי ברונר, מלם תים:  עוד דוגמא של IoT דרך אגב, כל הנושא של הרכב האוטונומי. טופולוגיות מערכות IoT  הן כיום ריכוזיות.  זאת אומרת של פריט (THING) מקושר למרכז ובד"כ אין קשר ישיר בין Things.  הסיבה לכך היא שיש קושי באימות פריטים אלו וחשש של התחזות. בעזרת טכנולוגיית Blockchain, ניתן לנהל דו-שיח ישיר בין חיישני הקצה ובין הרכבים לאחר אימות ראשוני דרך Blockchain.  כמובן שיישום כזה דורש תמיכה בפעולות מהיריות במיוחד מול ה-Blockchain .

מור לימנוביץ, ראש מחלקת היי-טק.משרד עו"ד צלם רמי זרנגר

מור לימנוביץ, ראש מחלקת היי-טק.משרד עו"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות'. צלם רמי זרנגר

רם פרס, קומסק: יש לנו לקוחות עם דרישות מאוד ספציפיות להשתמש בטכנולוגיית ה Blockchain לשמירה על נכסים בצורה אבסולוטית. אבל שארגון רוצה לקחת טכנולוגיה זו לעולמות הרכב האוטונומי או IoT , אז אני אומר, שם זה לא ישים.

צבי ברונר, מלם תים:  אכן ברגע שצריכים לקבל מספר חתימות על מנת לאשר פרוטוקול בפלטפורמת ה- Blockchain אז אין אפשרות לקבל SLA ידוע וסביר (למשל פחות מ 4 אלפיות השנייה) כי אינך יודע מתי המאשררים יגיבו ואין לך רמת התחייבות מספקת למהירות האישור והחתימה. במצב כזה הטכנולוגיה אינה רלבנטית ליישומית הדורשים SLA ידוע מראש ומהיר. אבל זה יגיע!!

מאיר עשת:    רבותיי יש כאן שני עורכי דין שהצטרפו לדיון ואני רוצה לשמוע מכם. איפה אתם רואים את הרלוונטיות במקצוע שלך לטכנולוגיה?

מור לימנוביץ', משרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG-S&W): אני חושב שאתה נגעת בזה קודם – תשתית המבוססת על חוזים חכמים. אנחנו כבר ישבנו לאחרונה וחשבנו האם הצעד הבא של היכולת שלנו לסייע למיזמים בתחום היא להכשיר מישהו לכתוב חוזים חכמים ומכיר את הטכנולוגית הבלוקצ'ין כי בסוף חוזה חכם הוא עדיין חוזה. צריך לוודא שהוא עובד כמו שצריך. הטכנולוגיה היא עדיין בתחילת דרכה, מהבחינה הזו של יישומים מורכבים ויצירת חוזים חכמים מורכבים. היישומים הרלבנטיים של הטכנולוגיה יותר דוברו כאן, והם פחות בזירת ההתמודדות שלנו כעורכי דין. יחד עם זאת נושא החוזים החכמים (smart contracts) יכול שיתקדם לעולמנו שלנו, ככל שהחוזים החכמים יהפכו מורכבים יותר ליישומים מורכבים יותר אז ישב מתכנת ויכין חוזה חכם, אבל בסופו של יום יצטרכו את עורך הדין שיצוק את התוכן וההתניות הרלבנטיים, והם כאלה שספק אם התכניתן בקיא בהם.

מני מלר, אורקל: כשקניתי דירה, נדרשתי להמציא טופס זכויות ממנהל מקרקעי ישראל. עמדתי בתור ולא קבלתי. מאכר, כן הצליח להביא לי. וכשאני מתקדם בתהליך לקיחת המשכנתא, פתאום מסתבר שיש איזה שהוא חוב היוון שלא נרשם בשום מקום בטופס. ואז אתה תקוע עם פקיד/ה שלא ממש יכולים לענות לך , אבל אם כול המידע היה מולי ואני יודע בוודאות שהוא נכון אז חסכתי כאבי ראש בירוקרטיה וקצת בעיות משפטיות על הדרך..

P1630913-1יהודה אלידע:  ואם אתה הולך לבית המשפט ומראה שבעלותך על הקרקע היא רשומה ב Blockchain אז השופט מקשיב לך או שהוא נרדם באותו הרגע?

מני מלר, אורקל: זה עשוי לקרות  ביום שזאת תהיה המערכת שיבחרו להשתמש בה ברמה הממשלתית ואכן רישום מקרקעין הינו  אחד היישומים המתאימים והטריוויאליים לבלוקצ'יין.

מאיר עשת: רביד את העברת את משפט נט, נכון?

רביד שמואלי, רמ"י: כמנמ"ר הנהלת בתי המשפט הייתה לי הזכות להיות שותף להובלת המהפכה הדיגיטלית בבתי המשפט בישראל (תכנית 'נט המשפט'). 'נט המשפט' שיפרה מאוד את רמת השירות לציבור, שינתה מקצה אל הקצה את אופן ההתנהלות של בתי המשפט, השופטים, מזכירי בתי המשפט, הגורמים המסייעים  וכמובן עורכי הדין המבצעים ליטיגציה.

יונתן אירם, GKH: בשעתו כשהייתי מתמחה רצו לדעת פרטים מבית המשפט. הייתי מתקשר לבית משפט ומקבל שלוש תשובות.  מתקשר עוד פעם ושוב שלוש תשובות.

רביד שמואלי, רמ"י:    מאז קרו דברים רבים במערכת המשפט. כיום יתכן ועו"ד מתמחה בכלל לא ידע שניתן להגיש מסמכי נייר למזכירות בית המשפט (והרי עד לפני כעשור לא ניתן היה להגיש שלא באמצעות מסמכי נייר), כמובן היכולת של עו"ד בהזדהות חכמה לצפות מרחוק בתיקים בטיפולו ולבצע פעולות בתיק משפטי. השימוש בטכנולוגיות חדשניות דאז של הזדהות חכמה, חתימה דיגיטלית, מנוע חוקה, ארכיב אלקטרוני ותמיכה בפעילות ללא נייר Paper-Less ושילובן יחדיו היוו מהלך 'משנה מציאות' בכל פעילות בתי המשפט והליטיגציה בישראל. כלומר, קיימים נושאים שפתרונם אינו בהכרח בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. ואני מבקש להעלות כאן שאלה, האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא פתרון המחפש בעיה? יש לא מעט גורמים הסבורים שלטכנולוגיית הבלוקצ'יין ניתנה במה הגדולה ממידותיה. הבלוקצ'יין אינה 'אבן האלכימאים' והטכנולוגיות הקיימות כיום ומשמשות אותנו בהצלחה רבה לא תעלמנה במהירות. לפיכך יש להתייחס אליה כאל עוד טכנולוגיה (ותהיה זו מתקדמת ומורחבת מאוד) אשר תשרת אותנו יחד עם טכנולוגיות מוכחות אחרות  ובמקרה של הממשלה עשויה לסייע לספק לאזרחים שירותים טובים יותר. אני מבקש לציין מקרים בהן נראה שיש יתרון יחסי גדול לשימוש בטכנולוגיה זו. כשם שהיא מאפשרת קפיצת מדרגה ברמת הפעילות הפיננסית במדינות הסובלות במחסור בתשתיות מתפקדות ובאמון ברשויות, כך מסתמנת בלוקצ'יין כתקווה גדולה לשינוי במדינות שבהן רמת השחיתות גבוהה והאמון ברשויות במישור הפוליטי והכלכלי נמוך וכן במקומות בהם יש רצון לחסוך בירוקרטיה ולקצר תהליכים איטיים מאוד.  שבדיה היא מדינה מתקדמת המתנהלת כיום כמעט ללא כסף מזומן. רישום המקרקעין (פרטי בעיקרו) החל להיות מנוהל בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ע"פ שיטה זו מתקיים קשר ישיר בין קונים ומוכרים, כאשר הבנקים והרשויות יכולים לעקוב ולבקר אחר קיום התשלומים. נראה כי עוד מספר מדינות בוחנות נושא זה כגון הונדורס, גיאורגיה, גאנה ועוד.  בבריטניה החלו בניסוי לביצוע תשלומי רווחה באמצעות טכנולוגית בלוקצ'יין לשם הגברת בטחון העברת מענקי הסעד לאזרחים. באסטוניה קיים שימוש רחב בכרטיסי זיהוי דיגיטליים וחתימות אלקטרוניות הנסמכות על טכנולוגיית בלוקצ'יין. באוקראינה קמו מספר התאגדויות לנושאי הפרטה של נכסים ממשלתיים, הצבעות אלקטרוניות ועוד. ניתן לזהות מעורבות של חברות הזנק רבות בתחום זה ובהן כמובן גם ישראליות. אצלנו ברשות מקרקעי ישראל, במסגרת תכנית 'רמיטק', בשת"פ עם גורמי התקשוב המדינתיים (כגון רשות התקשוב הממשלתי, ישראל דיגיטלית והחשב הכללי /מרכב"ה וכן משרדי ממשלה נוספים), נעשים צעדים ראשונים לבחינה של שימושים רלוונטיים בטכנולוגיה זו לנושאים כגון מכרזים מקוונים, ערבויות דיגיטליות בשת"פ עם הבנקים ועוד. כגורם ממסדי אנו זהירים ושמרנים לעניין אימוץ טכנולוגיה זו לפעילויות הליבה. השיפור המתמיד ברמת השירות לאזרח כמו גם שיקולי בטחון המידע הם נר לרגלינו.

גדי בן-משה, נמלי ישראל: יש משהו שאולי אתם יודעים, אחת מקבוצות האו"ם UNCITRAL לאחרונה הוציאה מודל חוק בנושא סחר שנותן התייחסות לטכנולוגיה. P1630981-1בנושא הסכמים  יש התייחסות לצורך הכנסה של הנושא הזה בשלבים ואיך הופך מסמך Blockchain למסמך פיזי במדינה שלא מקבלת את זה ולהיפך. המודל הזה,  הוא מודל חוק שכל מדינה יכולה לקחת אותו ולאמץ אותו ואם כול/רוב המדינות יאמצו את זה, יינתן הפתח לשימוש בהסכמים או ב-smart contracts.

מאיר עשת:     נעבור ברשותכם לאפליקציה הכי מוכרת, המטבעות. אז אוקי, הביטקוין הוא השם הכי מוכר, אבל תכלס יש שם קרוב ל-1,200 מטבעות שונים. קהילות שונות, שימושים שונים, רובם לא ברמת המכולות וכדומה. מדינות שונות הגיבו בהקשר באופן שונה. סין החרימה, סגרה את נושא הביטקוין, לעומת זאת היא אישרה את הניאו. מטבע שפותח על ידי קהילה סינית בעיקר ובזה הם תומכים. דרום קוריאה ויפן למיטב זיכרוני אישרו את הביטקוין. כהליך, לא כהליך חוקי אבל כמטבע שאפשר להתחיל לעבוד איתו. בנק ישראל לא היה ברור, אצלנו זה כמעט כמו נושא עמימות הגרעין. עכשיו הבנקים. מה שברור וכולם מודעים לזה, כל המערכת הפיננסית היה וה-Blockchain  יתקדם, תהיה טלטלה מאוד רצינית לבנקים. היום, עלויות התיווך הבנקאי, מימוני, כולל כרטיסי אשראי, כל המגזר הפיננסי הם די משמעותיות. ברור לכולם שהטכנולוגיה הזאת, השימוש במטבעות האלה הולך להפחית את זה משמעותית. וכאן באה השאלה, האם הבנקים יישמו את האמירה המוכרת: if you can't beat them join them?. בהקשר הזה לא יודע מי מכם שמע את אבי כוכבא, מנהל חטיבת חדשנות של בנק פועלים, שבא וטען ש"ה-Blockchain זה דבר רציני מאוד וכן, אנחנו הולכים ונערכים לקראתו". בוודאי שמעתם ג'יי פי מורגן ועוד אחרים. כולל אמירות גינוי/זלזול פומביות  שגרמו בסופו להלקאה פומבית של אומריהם. איך לדעתכם המגזר הפיננסי, בואו נדבר קודם על הארץ. הולך להתמודד עם זה.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: חשוב להבדיל בין יישום עסקי על גבי טכנולוגית הBlockchain, לבין מטבע ווירטואלי שהוא יישום אחד על גבי התשתית. היתרונות האדירים בבניית אפליקציות מבוזרות על גבי הפלטפורמה יוצרת ערך עסקי וטכנולוגי אדיר לגופים המיישמים את הפתרון שלהם באמצעות ה Blockchain. נושא המטבעות הוא תחום אחר שגורר אחריו רגולציה רבה וסבוכה ונושאים שונים כמו: הלבנת הון, מיסוי וכו'.

P1630978-1צבי ברונר, מלם תים:  Crypto currency נכון?

מאיר עשת: איך יתמודדו עם זה? כמובן קודם כל רגולציה, בנק ישראל. האם מחרתיים זה יהיה סוג של הליך מוכר ואני יכול לעשות העברות בין בנקים, בין חשבונות שונים של מטבעות וירטואלים או שאיך אומרים? הם לגמרי לא שם ולא יהיו שם. בלחץ הבנקים מן הסתם. או לחילופין משרד האוצר אם תרצו כי יש פה השלכות לאומיות, מאקרו כלכליות וכן הלאה. הברחות הון, הון שחור וכדומה, כל הדברים האלה. (הערה: למען הנוחות יקראו כל המטבעות הווירטואליים יחדיו להלן: ביטקויין )

רם פרס, קומסק: אני עובד עם חברות כרטיסי אשראי ובנקים ואדבר על כמה נושאים בהקשר זה. אני אשווה את הביטקויין למערב פרוע. כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה באופן אנונימי וללא ידיעת הרשויות למיניהן.  ולעומת זאת המערכת הפיננסית הקלאסית עטופת רגולציה וביקורות כך שאיני רואה זאת קורה אלא אם כן יום בהיר אחד בנקים יתחילו לנהל כספים בביטקויין. עכשיו בואו נדבר על הממשק. כלומר, מצב שבו אדם מבקש בבנק: תמיר לי ₪ או USD בביטקויין. האם זה הולך לקרות? מתי? ובכן זה ממשק מאוד בעייתי. דוגמא: כאשר אנו קונים משהו בכרטיס אשראי אז אם יש הונאה/גניבת כרטיס ושימוש לא חוקי, תקבלו הכסף בחזרה והעסקה תבוטל. כמו שאמרנו בטכנולוגיית ה BLOCKCHAIN  עליה מושתת הביטקויין אין תיקון פעולה , הרישום התבצע ואין לך למי ולאן לפנות. ובעברית פשוטה, אכלת אותה.

מאיר עשת: קניתי באלי אקספרס.

רם פרס, קומסק: קנית באלי אקספרס  אז עדיין אנחנו יודעים לאן זה נשלח, למי זה נשלח. כלומר ניהול הזה.  יש עוד איזושהי דרך לעקוב אחרי הסחורה. בעולם הזה של הביטקויין, תוך עשר דקות מרגע שה-Blockchain נחתם העסקה הסתיימה אין חזרה ואין תשובה. זה קורה תוך עשר דקות.

עדי נאה גמליאל,2Bsecure : אז קודם כול; יש לזה שוק. בארץ ישנם כיום עשרות ואולי מאות עסקים שמקבלים את הביטקויין כאמצעי תשלום. אומנם בהשוואה להיקף השוק זה עדיין זניח אך זו אחיזה ראשונית. באזור הבורסה לניירות ערך בת"א נמצאת נציגות ביטקויין בישראל שכוללת כספומט המאפשר רכישת ביטקויין בכרטיס אשראי שקלי.

מאיר עשת: אוקי, אבל יחד עם זאת בית משפט קבע לאחרונה כי בנק לאומי אינו מחויב במתן שירותים ללקוחות ביטקויין וזאת היות ואין בידו הידע והכישורים לנהל חשבונות כאלה" ואלה היו נימוקי הבנק שכאמור נתקבלו בבית המשפט.

יונתן אירם, GKH: כאשר בנק הפועלים מדבר על בלוקצ'יין הוא מתכוון ליישום טכנולוגי פנימי בבנק. הבנק בכלל לא מעוניין ולא חולם להיכנס לעולם הביטקויין. לפני כשבועיים בכנס דברתי עם ראש תחום באחד הבנקים וזו הייתה תגובתו. זה בכלל לא באג'נדה שלהם. גם בהפקדות מטבעות רגילים מתקילים אותך בקשיים ומילוי טפסים מייגע, אז קל וחומר ברכישת ביטקויין וכד'.

מאיר עשת:  בשוויץ זה הליך חוקי. כלומר אתה יכול, בשוויץ לרכוש באמצעות  יורו או פרנק שוויצרי, לקנות  ביטקוין. ממשלת שוויץ אישרה את זה.

יונתן אירם, GKH: גם בגיברלטר יש את הבנקים האלה שמוכנים.

יהודה אלידע: האם  שם חייבים לקבל ביטקויין? החוק מחייב לקבל רק שטרות שהבנק המרכזי חתום עליהם לא?

מאיר עשת: אכן, אבל זה לא המבחן האמיתי.

יהודה אלידע:  זה המבחן החוקי.

מאיר עשת: בוא נבחין. בארץ הש"ח הינו הילך חוקי יחידי. יחד עם זאת מותר ואפשר לקנות ולמכור במט"ח (דולר, אירו, ואחרים) ורוב העסקים יקבלו ויכבדו אותם ע"פ שער חליפין מוכר ומקובל.

יהודה אלידע:  נכון.

P1630953-1מאיר עשת: אז השאלה, האם מחר, בעוד שנה, שלוש או חמש שנים נראה בצד המט"ח פעילות מטבעות ביטקיין, למרות שעדיין בסופר תשלם ₪ וכך גם בקניית דלק.  מדוע בעצם לא?

צבי ברונר, מלם תים: יש כמה בעיות עקרוניות בביטקוין. …

מאיר עשת: נכון, נכון.

צבי ברונר, מלם תים:  מטבע הביטקויין יונפק (ICO) בכמות של 20 מיליון יחידות מטבע, וזהו, אי אפשר להנפיק יותר. מעבר לכך הוולטיליות שלו עצומה הוא ממש תזזיתי ואי אפשר לנהל באמצעותו כלכלה.

מאיר עשת: אכן כך. לא הצעתי לנהל איתו כלכלה, הוא אינו הילך חוקי וזה ברור. אבל, יש לאפשר המרה בינו לבין המטבעות הרגילים. שערו ישתנה ככל שישתנה. ולנקודת הסיכום האם בלוקצ'יין הוא game changer or not. אני מדבר על. על הטכנולוגיה. הביטקויין ודומיו הם נספחים  פופולאריים, אבל בואו נתייחס לטכנולוגיה, אמתית ומשמעותית,  או שלא בטוח.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: כשם שלטפס על המצדה ישנם שלושה דרכים: הרכבל, דרך ערד או שביל הנחש, כך ליישם צורך עסקי באמצעים טכנולוגים ישנן דרכים שונות לממש. על מנת שלBlockchain , יהיה ערך אמיתי לתהליך העסקי הנדרש הוא צריך להתאים כמו: ריבויי משתתפים מארגונים שונים, יצירת אמת אחת וכו'. כאשר הצורך העסקי מתאים אזי הערך הוא אדיר. הן בפישוט התהליך העסקי והן היישום הקל והנוח על גבי הענן – אז'ור. הקלות של פריסת התשתית הטכנולוגית בענן, הגמישות התפעולית וכמובן הוספת טכנולוגיות משנה רבות מפשטות את אופן היישום ומאיצות את הפיתוח כך שהערך הסופי לארגון הוא עצום. אז מהבחינה הזו אני אכן מאמין שה Blockchain הוא game changer, אמיתי.

עדי נאה גמליאל, 2BSecure: אז פעם ראשונה בהיסטוריה שיש לנו מנגנון שמייצר בשקיפות מלאה טראנזאקציות שעד היום לא ניתן היה להציגה. מנגנון מבוזר שאינו נשלט ע"י רשות/סמכות מרכזית, ורמת אבטחה משודרגת משמעותית ביותר שתקיפתה כיום היא בגדר הקשה ביותר ועל גבול הבלתי אפשרית. שלושה פרמטרים טכנולוגים אלה מייצרים לנו שלושה היבטים עסקיים מעניינים: הראשון יעילות – היעילות משמעותית בכל יישום רלבנטי ויש כאלה לא מעט, ובראש ובראשונה אלה שקשורים לרישומי ערך. ההיבט השני הוא היכולת לשמור על המידע בצורה מוחלטת מבלי אפשרות לשינוי. הדבר השלישי זה העובדה שמדובר ב- Open source  שאפשר לראות אותו, לכתוב אותו וליישם אותו לאפליקציות שונות כולל חוזים חכמים, מה שהופך אותו לפלטפורמה לפיתוח עסקים חדשים. אז לדעתי, אכן יש כאן game changer מהותי לכל מי שיידע להשתמש בטכנולוגיה בצורה מושכלת.

רם פרס, קומסק: אוקי. אני חושב קודם כל שזה כן game changer.

מאיר עשת: בניגוד לכל מה שאמרת. עשית לנו מה שנקרא הפוך על הפוך.

רם פרס, קומסק: בניגוד לכל מה שאמרתי עד עכשיו אני בהחלט חושב שזה game changer אבל אני אשווה את זה לענן. אוקי? אני חושב שזה דומה מאוד לטכנולוגיה בדיוק מה שאמרנו לפני עשר שנים בערך ודיברנו על טכנולוגיות ענן למיניהן ואכן זה נכנס בפנים, אני חושב שייקח לזה את הקצב שלו להיכנס, אני חושב שהריצה הזאת היום  היא בגדר של לרתום את הסוסים לפני העגלה. חיפוש תשובות לבעיות אינו עובר כולו דרך הטכנולוגיה הזו. בהחלט יש בעיות שהטכנולוגיה נותנת להם מעלה הולם מלווה ביתרונות עסקיים ואחרים אבל כמו בשעתו עם חדירת הענן. זה מתאים ומשדרג אבל כל אחד צריך לבחון את התאמתו לפתרון. בדיוק כך  אנשים יעברו  Blockchain ותוך כדי כך הם ייתנו מענה לבעיות שאמרתי שהן קיימות. זה נראה כאילו בתחומים מסוימים רצים לשם באמת בצורה מאולצת, לרוץ P1630949-1יותר מדי מהר.  אבל בתחומים אחרים,  תחומי הלגאסי שבאמת שמה יש את הבעיות האמיתיות, עד היום למשל תגיד ענן לבנק, ותקבל big no no, לממשלה תגיד ענן תקבל big no no. ואני חושב שזה  ישתקף באופן דומה בתחום ה-Blockchain. חלק יאמצו את זה בצורה יותר מהירה, חלק יאמצו את זה בצורה יותר איטית אבל בסופו של דבר זה ישתלב איפשהו בתוך הדברים בפנים.

יונתן אירם GKH: אני גם מאמין שזה יגיע לשם, מנקודת המוצא שלי כעורך דין, זה צפוי להשפיע פחות, טכנולוגית בעיות תיפתרנה וימצאו המודלים המתאימים. ברמת היתרונות נראה אותן ברמה מאקרו כלכלית וגם חברתית. הפחתת עלויות עסקאות ודמי תיווך במגזרים שונים , הפחתת הנטל הבירוקרטי הממשלתי שיאפשר לנו לעשות יותר דברים בקצב שלנו מבלי להיזקק לאישור הממשלתי המסורבל והאיטי. בתחום שוק ההון זה יאפשר גיוסי הון בצורות פתוחות יותר ויותר "חברתיות" תוך כדי התאמת משקיעים להזדמנויות השקעה ברמה טובה יותר.

רביד שמואלי, רמ"י:    אני סבור שבהחלט קיימת היתכנות שהטכנולוגיה הזו יכולה להיות Game Changer ולכן אני חושב שארגון עסקי וטכנולוגי המעוניין להיות בקדמת הזירה (עסקית, ממשלתית וכו') לא יכול להרשות לעצמו שלא להכיר ולבחון טכנולוגיה זו. נכון הדבר שהיו מקרים שטכנולוגיות טובות ומבטיחות נעלמו ואין ודאות לומר שזה לא יקרה גם במקרה של הבלוקצ'יין. כאמור לטכנולוגיה זו יכולים להיות שימושים רבים בתחומי פיננסים, מסחר, בריאות, ממשלה ועוד. הפוטנציאל לחיסול מתווכים והדמוקרטיזציה של התהליכים עשויים להביא לשינויים מרחיקי לכת בהתנהלות האנושית. לא מכבר ראינו התוצאות של כלי הרשת החברתית וחוכמת ההמונים שבאמצעותם השתנו גם שליטים ומשטרים במדינות ברחבי העולם. עלכן נדרשים גם אנו להכיר ולבחון טכנולוגיה חדשנית ומעניינת זו, על שימושיה הרלוונטיים לנו, לטובת המשך שיפור השירותים לציבור אזרחי ישראל.

מור לימנוביץ', משרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG-S&W):  גם אני חושב שמדובר ב game changer טכנולוגי וניתן לראות זאת כבר ביישום הראשון שהוא הפיננסי – תחום המטבעות הוירטואליים. רק ב-2017 עד היום, גייסו באמצעות הנפקת מטבעות וירטואליים כארבעה מיליארד דולר מצד אחד. עם זאת אנחנו רואים את המוסדות הפיננסיים מערימים קשיים מסיבות שלהם. חשוב יהיה למצוא לקשיים האלה מענה ופתרון ולא להשאירם לשיקול דעת עצמאי של המוסדות הפיננסיים. חשוב לדאוג שהידע והטכנולוגיה בתחום הזה לא "יברחו" מהארץ בגלל מכשולים רגולטוריים  מכבידים מדי והתנגדויות שעולות כבר כיום במגזר הפיננסי – זאת בעיקר כדי לאפשר את פיתוח הטכנולוגיה בפרויקטים וביישומים שונים בישראל. ככל שהדברים נראים, ישנן מדינות שכבר עושות את הצעדים הנדרשים כדי לקבל את הטכנולוגיות בתחום זה אליהן וחבל שאנחנו במדינת ישראל נחמיץ את האפשרויות והיתרונות הגלומים בה לאור הידע והניסיון שיש לנו כאן.

גדי בן-משה, נמלי ישראל: אז אני כן חושב שזה game changer והעובדה שבעצם הטכנולוגיה הזאת הביאה ארגון שאנחנו חברים בו, IPCSA ( International Port Community System association) , ארגון בינלאומי של בעלי מערכות סחר ימי, לומר: אולי כדאי להסתכל על מה שעשינו עד היום בצורה אחרת, מתקדמת P1640045-1יותר? אנחנו בחברת נמלי ישראל מובילים צוות בתוך הארגון הזה שבודק במה הטכנולוגיה יכולה לסייע ואיזה תהליכים אנחנו יכולים להפוך אותם ולתת שירות טוב יותר. רביד, דיברת על שיתופי פעולה, שינויים בין מדינתיים, אז אני יכול לומר שאצלנו ההסתכלות היא הסתכלות בינלאומית, התהליכים שאנחנו מסתכלים עליהם זה תהליכים בינלאומיים וקשור להסכמות בינלאומיות לצורך הפיכת תהליכים לממוחשבים יותר, פחות בירוקראטיים … גם כחברה ממשלתית אנחנו מסתכלים על חדשנות כדבר שצריך להיכנס אליו ואצלנו זה חלק ממערך הכלים שאנחנו משתמשים בהם לקדם כל אחד את מטרות החברה שלו ו-Blockchain הוא אחד מהכלים האלה.

מני מלר, אורקל: טוב גם אני כנציג אורקל חושב שזה game changer, זה פוטנציאל אמיתי. כמו שעולם הריטייל עבר בשעתו מהפכה משמעותית במעבר לאונליין מסיבה אחת פשוטה, הוא חתך את כל המתווכים. היום אתה כבר לא הולך לחנות שקונה ממפיץ, שקונה מיבואן שמייבא ממישהו שמוכר לו, עד שאתה מגיע ליצרן, אתה נכנס לאלי אקספרס ואתה קונה מה שאתה רוצה וזה מגיע אליך. מה שקרה כאן, נחסכו הרבה מאוד ידיים שטיפלו בזה בדרך. אז גם קיבלת מה שהזמנת ולא מכרו לך משהו אחר וסובבו אותך ועשו לך תרגילים. גם יש לך שקיפות, גם יש לך מחויבות מסוימת, יש לך הבטחה מסוימת וזה מאובטח מספיק כדי שאתה תעשה שם עסקים. Blockchain זה האונליין של הרבה תחומים אחרים. מכיוון שגופים גדולים שאמונים על אמיתות המידע יהיו בדרך כלל מורכבים ובירוקרטיים וכאן ניתן יהיה לייצר גופים רזים שנסמכים אל טכנולוגיה כדי לספק את אותה שקיפות ואמינות ברמת יעילות גבוהה ממה שאנחנו רגילים לראות. אני חושב שאנחנו בהתחלה נראה יישומים פשוטים של איך באמת ליישם איזשהו מערך רישום עסקאות פנימי, נתחיל לראות יישומים פשוטים סביב הנושא הזה. בשלב הראשון, בשלב השני נראה יותר ויותר smart contracts חכמים יותר ויותר שקורים כדי ליצור איזשהו eco system יותר רחב שבו מהרגע שקניתי את הטלפון ועד האפליקציה שהתקנתי עליו … באלי אקספרס, וכל טרנזקציה עתידית מול כל גורם תוך – כל זה יכול להיות מנוהל אפילו בתוך אותו יומן עסקאות (ledger). הרבה שנים קדימה. בהתחלה זה מבוזר, בסוף לדעתי יש מצב שזה גם יתחבר. והשיתוף ישתפר בתוך ה-Blockchain אבל זה באמת עתידי. אז זה האונליין של כל אחד בתחומו – ומי שבתחום שלו ישכיל להיות הראשון יכבוש את השוק.

מאיר עשת:     ועוד נקודה, היכן אתם כחברת IT? יושבים על הגדר?, בודקים בזהירות או נכנסתם?

P1640048מני מלר, אורקל: נכנסנו, הכרזנו על שירות וכספק אפליקציות גם שחברנו המכובדים וגופים ממשלתיים וגופים פרטיים ברמות enterprise עובדים פה, עובדים על המערכות שלנו, הליבה של זה, אנחנו הולכים להשתמש בשירותים האלה.

אמיר אסיף, מיקרוסופט: אנחנו לא יושבים על הגדר אלא צוללים פנימה בצורה חדה ונחושה. על גבי פלטפורמת הענן שלנו – אז'ור, ניתן לממש למעלה מ 30 טכנולוגיות Blockchain שונות. בנינו שני תהליכים התומכים ביישום של הטכנולוגיה. האחד למטרות PoC, המאפשר להרים סביבת בדיקת התכנות כמעט ללא כתיבת קוד בכלל. והשני COCO framework שהיא פלטפורמה להנגשת הBlockchain , לעסקים וארגונים שונים תוך בנית מסגרת יעילה וחסכונית למימוש הפתרון הנדרש.

צבי ברונר, מלם תים:  העולם התכווץ. זה קרה מסיבות רבות: שיפור מהותי בתקשורת הן טכנית והן חברתית, התפתחות הרשת טכנולוגית וקונספטואלית, קיצור מונחי מרחק בזמן ועוד. אבל עדיין ישנו חסם שמונע התכווצותם של תהליכים עסקיים וצמצומם בזמן הנדרש להפעלתם, עלויות ושלבי תפעול מסורבלים ולא תמיד יעילים. הצפי הוא שה -Blockchain  יהווה את האבולוציה הבאה בתחום הזה של כיווץ העולם ואפשרות של שיתופיות בצורה מהירה כדי לייעל תהליכים. למה היום אין בחירות באינטרנט? בעניין הבחירות הייחוד הוא בכך שזה הערך החד ערכי בין אזרח לבין רשומה, זה הקטע. הצפי הוא שעם Blockchain עם הרבה מחשבה והרבה תקווה יהיה אפשר לעשות בחירות למשל באינטרנט באופן בטוח ויעיל ואז נדע מידית מי זוכה ללא חשש של זיוף.  דרך אגב,  יש כבר פתרון כזה מבצעי.        בארגונים אנחנו רואים המון ביקוש, המון התעניינות בנושא הזה, בעיקר בתהליכים מורכבים ובקהילות סגורות. לאו דווקא בקריפטו currency. קהילה סגורה זה מישהו, מספר ארגונים שעובדים ביחד לצורך מטרה מסוימת לדוגמה, סליקה בין בנקאית. עוד יישום שאינו קשור לכסף. לאיירבאס, יש מערכת סימון ולכל חלק גדול יש  רכיב אשר רשום ב- Blockchain ואז אם יש תקלה הם יודעים לעקוב אחרי החלק הזה, החלק הפיזי, למשל, כנף של מטוס 7163, מתי הוא נוצר, איך הוא נוצר, עם איזה Blockchain אכן הוא מתחבר, איך הוא מתחבר ואז אפשר לעקוב אחריו. יש כאן מיליון ואחד יישומים. אני מאמין ש- Blockchain יפתח בפנינו הרבה יישומים יעילים ואפשרויות שונות שאין היום, ולכן הוא יהפוך כורח המציאות. עשינו פיילוט באחד מהבנקים הגדולים בהצלחה, ואנחנו עכשיו עושים עוד פיילוט, האפשרויות הם מדהימות. מעבר לכך,  אנשים ששוקלים להשתמש  ב-Blockchain פחות מפחדים מאבטחת מידע ומאמינים בחוסן הפלטפורמה, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אם הם צודקים או לא אבל זה המצב.

יהודה אלידע:  אז ראשית כל אם זה game changer ברור שזה כן כי אנחנו בתעשייה שיש game changer כל שישה חודשים, אז הגיע הזמן לקראת 2018 להכריז על עוד game changer. אז זאת הסיבה. וחוץ מזה אנחנו יודעים את המשמעות החוקית של המושג אותנטיקציה. וכל הסיפורים האלה זה על האותנטיקציה. זה נכון או לא נכון, ואת דבריו של מי אנחנו מקבלים כהוכחה אמינה. ובגלל זה הולכים לבית משפט ולא מנהלים משפטים מקוונים. נכון? בשביל מה צריך ללכת לבית משפט? נשלח עורך דין מפה וזה משם והעד מפה והכל יהיה, חסכון זמן אדיר. אבל אם השופט לא שמע באוזן שלו את הפה של העד, זה לא אותנטי, זו עדות שמיעה, גמרנו.

מאיר עשת:     אני חושב שקודם כל זה ידוע, קצב השינויים, הקצב הולך וגובר בצורה מטורפת, זאת אומרת לא כל עשור, איזה עשור? כל שנה. וכמו שאמרו אני אישית גם חושב שהוא game changer משמעותי. אני מעריך שתוך חמש שנים אנחנו נראה פה בארץ מטבעות וירטואלים. לא כהלך חוקי אבל זה יהיה שימושי מה שנקרא. כמו שדיברנו על דולר, יורו וכד'. פשוט לא תהיה ברירה. כי יש כבר מספר מדינות שהתחילו עם זה וזה ימשוך בהדרגה. היום אתה בהחלט יכול לעבוד עם בנקים בחו"ל ומקומות שהמטבעות הווירטואלים מקובלים, זאת אומרת אפשר לעבוד איתם, בהחלט כן. חמש שנים לדעתי.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות