<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > פורום רעננה לטכנולוגיות מידע מתקדמות

פורום רעננה לטכנולוגיות מידע מתקדמות

IT City Launch Event, November 30, 2016

יהודה אלידע (עורך IT מגזין) : ברוכים הבאים לכנס הראשון של "פורום רעננה", מיזם משותף של מערכת IT מגזין, מוסף המחשבים של גלובס, ועירית רעננה, מנהלת עסקים. זאת ההשקה של סדרת כנסים שבהמשך תהיה ממוקדת בנושאים ספציפיים בתחום של טכנולוגיות מידע, אבל הפעם נדלג בין הנושאים בסריקה לרוחב, בלי להתעמק במייחד כל נושא. הדבר הזה שנקרא תעשיית ההייטק הישראלית והתחיל כמו שעשוע של ילדים חכמים שיודעים לכתוב אפליקציות "מגניבות", הולך ומשתנה לנוכח עינינו. כמו בכל העולם השעשוע הפך למנוע "הטרנספורמציה הדיגיטלית", כותרת מאוד כוללנית לאוסף השינויים המהירים בכל מה שאנחנו עושים וחווים בעבודה ובחיים הפרטיים, בממשל ובתרבות, כתוצאה מהטמעת טכנולוגיות דיגיטליות.

בהמשך הסדרה הכנסים שלנו יכללו מלבד נושאי IT – כלומר שימושים מסחריים של טכנולוגיות מידע, אפליקציות שמחברות את ה-IT למשתמשים הניידים, ועולם התכנים של הסטארט-אפיסטים – גם טכנולוגיות דיגיטליות מהפכניות בתחומי רפואה, תחבורה, ביטחון וחינוך – כל השינויים שמתאפשרים הודות למהפכה הדיגיטלית, שהיא מהפכה קונספטואלית לא פחות מאשר היא מהפכה טכנית. יותר אנשים מתחילים לחשוב אחרת מהמוסכמות הישנות, להבין שהודות לטכנולוגיה אפשר לעשות הרבה דברים אחרת מבעבר – והם עצמם יכולים להיות היזמים שיממשו את הרעיונות הכי חדשניים. היום, למשל, רואים התעוררות מלהיבה במגוון תחומי ביו-רפואה ורובוטיקה, ננו-טכנולוגיות וחומרים אקזוטיים, אנרגיה ואקולוגיה. אנחנו רוצים ליצור כאן נקודת מפגש לווקטורים האלה. וכדי להשיק את הסדרה בהתחלה טובה, אני מזמין את ראש עירית רעננה, מר זאב ביילסקי, לתת את הטון (באמריקאית, ה-Keynote) לפורום רעננה. 

זאב ביילסקי (ראש עיריית רעננה):     קודם כל אני רוצה לברך את הנוכחים שבאתם. כפי שאתם רואים, אנחנו מעירית רעננה באנו בצוות מתוגבר. הצטרפו אלי, סגנית וממלאת מקום ראש העיר, סימה פרי, סגנית ראש העיר רונית ויינטראוב, סמנכ"לית העיריה פרי נתיב, וראש מינהלת העסקים רואי דינוביץ' – שמגיעה לו היום ברכת מזל טוב לקבלת קידום – אנחנו מאחלים לך, רואי, הרבה הצלחה. וגם לך, יהודה אדר, אני רוצה להודות על הכנסת אורחים נפלאה במשרדי Xura.

זאב בילסקי

זאב בילסקי

נמצא איתנו פה מנכ"ל סיסקו ישראל, אורן שגיא. שכשמדברים על עיר חכמה, באותה נשימה אומרים סיסקו. בעזרת התמיכה הטכנולוגית של סיסקו העיר רעננה הופכת להיות עיר חכמה, מאוד חכמה. הגענו למסקנה שהטכנולוגיה הזאת תחסוך לנו הרבה הוצאות, תיעל את העבודה ותביא אותנו ליכולת לספק שירותים ברמה מאוד גבוהה כי זו תהיה עיר שתושביה מקבלים את כל סל השירותים העירוניים בתקשורת הביתה. וזה יאפשר לנו לפרוס את שירותי העיריה על פני 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. כבר התחלנו בשלב הראשון. בין המסקנות שהגענו אליהן, ראשונה התובנה שאנחנו צריכים רשת תקשורת משלנו וזה מה שאנחנו עושים בשנתיים האחרונות. בחודש הבא מסיימים לקשר את כל מוסדות העיריה לרשת הסיבים האופטיים העירונית ובשלב הבא נגיע לכל בתי הספר וגני הילדים, לכל עסק או מוסד שחי ונושם בעיר. כולם ימצאו ברשת חווית תקשורת במהירויות שלא רגילים להן. וזה ישפיע על כל תחומי החיים: להירשם לאירועים, לקנות כרטיסים למופעים, לראות איפה יש מקומות חניה פנויים, היכו כדאי לקנות מוצרים ולהזמין שירותים, מה מצב התחבורה ברחובות ורמת המילוי של כל פח זבל בעיר. אתם צוחקים, אבל אחת המשימות הרציניות של ראש העיר היא בזבל. אנחנו מתמחים בניהול זבל ובמיוחד בפינוי של פחי אשפה. היום תושב יוצא מהבית בבוקר, ממהר לעבודה או להביא את הילדים לבית הספר, אבל בשבע וחצי בדיוק המשאית של הזבל שלפניו מאתגרת את סבלנותו. תוך כמה שנים, בעיר החכמה, בכל פח זבל ישובץ צ'יפ שישדר בזמן אמת לנהג האם הפח מלא וצריך לעצור ולרוקן אותו או לא?

הרשת תאפשר לשלוט בצורה חכמה על כל הרמזורים ממוקד אחד. גם היום צריך להיות על כל רמזור גלאי, שאמור לזהות את העומס ולפי זה להחליף את התוכנות. אבל בדרך כלל הגלאי לא עובד והרמזור נתקע בתוכנית לא מתאימה – ואתם לא מבינים למה יש פקקים. בעיר החכמה, גם עם גלאים תקועים נוכל לאתר מרחוק איפה יש פקק, להבין למה העומס נוצר, ולהחליף את מצבי הרמזורים לפי הצורך, בלי לחכות שיגיע שוטר. לכל פנס תאורה ברעננה יהיו לפחות 13 שימושים. נניח שאתה מתכונן בערב לריצה, תכנס לאפליקציה וזו תגיד לך כמה גשם יורד בכל מסלול שתבחר בכל רגע. כי כשהמצלמות כבר פרושות על העמודים ואתה יכול לראות את השטח בטלפון החכם, זה פשוט חלום. בשביל העיריה, זה תוצר לווי של אמצעי לחסכון

עדי שפיר

עדי שפיר

באנרגיה, תועלת לתושב ללא עלות נוספת לעיר. אתם יודעים כמה כסף העיריה משלמת על 12,000 מנורות שדולקות בכל רחובות רעננה גם בשעות שאף אחד לא נמצא בחוץ? נכון, מתעוררות הרבה מאוד בעיות, גם כספיות גם אתיות, שאני מודע להן ונצטרך לחשוב עליהן – אבל הכיוון הכללי ברור: רעננה תהיה עיר חכמה, מאוד חכמה, אפילו מובילה ביישום הטכנולוגיה.

עדי שפיר (מנהל סניף בנק הפועלים הייטק ברעננה):            אני מנהל את סניף בנק הפועלים הייטק פה באזור התעשיה ברעננה, אחד מעשרה סניפים ברחבי הארץ שהוגדרו כסניפים מתמחים בחברות הייטק. בכל סניף יש צוות של בנקאים, שמטפל במאות סטארט-אפים, החל בשני יזמים שגייסו 50,000 דולר מהדודה ועד לחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר. גם בסניף הפועלים בניו יורק קיים צוות הייטק שקולט חברות שנכנסות לשוק האמריקאי וצריכות חשבון בנק בארצות הברית. כדי לחזק את הקשר עם התעשיה, הבנק השקיע בשנה האחרונה בשבע קרנות הון סיכון והוא נותן חסויות לחממות טכנולוגיות. לדוגמה, כאן ברעננה אנחנו מלווים ונותנים חסות לחממה העירונית "בננה", מחוייבים לחיבור החזק מול עירית רעננה. אתמול הייתי בפגישה עם סטארט-אפ שפתח חשבון אצלנו ברעננה, חברה שיושבת פיזית במגדל אביב ברמת גן. אם לפני שנה-שנתיים היה לי קשה להסביר למה להם לפתוח חשבון ברעננה, היום אף אחד לא מתפלא. רעננה נחשבת כמרכז הייטק מוביל.

p1560366

קרין מאיר רובינשטין

קרין מאיר רובינשטין (מנכ"לית IATI):        אני המנכ"לית של IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, שהוא ארגון הגג של כל תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל. אנחנו עמותה ללא מטרות רווח, ארגון המקיף כ-700 חברות ומייצג בין השאר את מרבית החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל, את מרכזי הפיתוח והחדשנות בישראל, את קרנות הון סיכון, החממות והאקסילרטורים, את המחקר האקדמי וחברות המיסחור שלו, את נותני השירותים לתעשיה – ובשנתיים האחרונות גם עיריות שיש להן מרכזי חדשנות ושמעניין אותן פיתוח הייטק ומדעי החיים. אנחנו עובדים מאוד צמוד עם לשכת ראש הממשלה וראש הממשלה בעצמו, וגם עם משרד הכלכלה, משרד החוץ, משרד האוצר, רשות המיסים וכמובן עם רשות החדשנות. אנחנו עושים הרבה מאוד פעילויות פיתוח עסקי ויצירת הזדמנויות עסקיות עבור החברות שנמצאות איתנו, כולל מעל 300 אירועים בשנה וארוח משלחות משקיעים מחו"ל. אנחנו מעורבים חזק מאוד בנושא קידום החינוך הטכנולוגי. בשנה שעברה עבדנו ב-2,000 בתי ספר עם 300,000 תלמידים ומאוד מספק אותנו לעבוד עם עירית רעננה. נוצר כאן איזשהו קשר מאוד חזק שמאפשר לעשות הרבה בכל מה שקשור לחינוך להייטק ולמדעי החיים ובכלל לכל התעשיות, גם המסורתיות.

כשחברות רב לאומיות נכנסות לישראל ורוצות לפתוח מרכזי מו"פ חדשים הן פונות אלינו כמעט תמיד. לנו חשוב להסביר שהן צריכות לראות גם את העיריות עצמן כדי להתרשם עם מי הן יכולות לעבוד יותר טוב, לאן אפשר להביא יותר עובדים מיומנים, איך אפשר לעזור להם עם הנדל"ן כי יש משמעות מאוד גדולה מול איזו עיריה עובדים. אז אנחנו לגמרי איתכם, אנחנו פה לשירות כולכם – ונורא קל להשיג אותנו באינטרנט.

טלי רוזנווקס

טלי רוזנווקס

טלי רוזנווקס (סמנכ"לית חברת ECI):          אני סמנכ"לית בחברת ECI, והתבקשתי לדבר על החזון של ההיטק הישראלי. כשמדברים על חזון, הדבר הראשון שעולה לי לראש זה החזון של בנימין זאב הרצל. אני חושבת שלהרצל היה קשה מאוד לחזות ב-1897, כשהוא הציג בקונגרס הציוני הראשון בבאזל את ספרו "מדינת היהודים", מה יהיה פה, ב-2016. כשהגיעו לפה העליות הראשונות וראו רק חול וביצות, טרשים ואבנים, הם הבינו שאין לנו על מה להסתמך אלא על משאב אחד ויחיד, ההון האנושי. מיסדי האוניברסיטה העברית והטכניון בשנות ה-30' הבינו, שרק אם המשאב האנושי יתפתח לכיוונים מדעיים/טכנולוגיים נוכל להגשים את החזון. והשנה, הוול סטריט ג'ורנל הכריז על ישראל כחממת הטכנולוגיה המובילה של אירופה, ותל אביב נבחרה כעיר השלישית בעולם מבחינת חדשנות – המקום מועדף לפתוח סטארט-אפ. ישראל, כ-20,000 קמ"ר שמחציתם מדבר, מאכלסת בין רחובות לחיפה, עם קצת שלוחות לירושלים ולבאר שבע את הריכוז הצפוף ביותר בעולם של חברות רב לאומיות. לא פחות מ-250 חברות רב לאומיות קבעו את מרכז המחקר והפיתוח שלהם בישראל. אפילו הרצל לא היה יכול לחלום כל כך רחוק.

והחזון הוא שדוחק ב-ECI להמציא את עצמה מחדש, חזור והמצא. אנו גאים מאוד להיות ספק טכנולוגיות לצבא הגנה לישראל, במיוחד של פתרונות חדשניים למודיעין, עבורו אנו מייצרים תשתיות תקשורת. בשנים האחרונות המצאנו את עצמנו מחדש, התחלנו לפני 55 שנה מנתבים ומתגים והיום אנחנו מדברים על וירטואליזציה של התקשורת, על שירותים בענן, על יכולות של הגנת סייבר, ועל אינטגרציה של Data Center. אלה תחומים מאוד חדשים ש-ECI נכנסה אליהן רק לאחרונה בזמן שתשתיות התקשורת שלנו מאפשרות לצה"ל לבנות את תמונת המודיעין הלאומית. כן, אנחנו בהחלט מחזיקים מעצמנו כחברה מאוד ציונית. הקמנו מרכז מחקר ופיתוח בנגב, הרבה לפני שבאר שבע נעשתה מרכז הסייבר של ישראל, ויש לנו שם 150 עובדי מחקר ופיתוח שאנחנו מאוד גאים בתוצרתם. ככל ש-ECI היא חברה ציונית, היא גם שחקנית גלובלית, עם למעלה מ-20 מרכזי מכירות ושירות בעולם כולו.

ראש העיר דיבר על עיר חכמה, אבל לא רק העיר "חכמה", גם התחבורה נעשית חכמה והרפואה אפילו יותר חכמה. אנחנו קוראים לטכנולוגיה IoT, או "אינטרנט של הדברים", מכשירים ידברו אחד עם השני באופן אוטומטי ללא מגע יד אדם. לדוגמה, נתאר מטבח חכם. אתם מגיעים מהסופר עם סל קניות שלכם כאשר על כל פריט צמוד תג RFID. אתם מכניסים את המצרכים למקרר והמקרר החכם שלכם, שיש בו קורא RFID, מגלה שהגיע תאריך התפוגה של אחד המוצרים. מאחר והוא יודע להתחבר ל-Outlook שלכם, הוא יודע שהזמנתם אורחים למחר ובעצם אין לכם מספיק מהמצרך הדרוש לתפריט. במקום להכנס לבהלה, המקרר שולח באופן אוטומטי הזמנת קניה לחנות מקוונת, כדי לקבל משלוח של כל הדברים שאתם צריכים ישירות הביתה. לשם הולך העולם. שכחתם לכבות את החשמל כשיצאתם לחופשה? אתם יכולים לתקשר מהטלפון החכם לבקרת הבית החכם. תשלחו את ההודעה, "יצאנו לשלושה ימי חופשה" – וכל המכשירים יכנסו אוטומטית למצב בית ריק כדי לחסוך אנרגיה, לעמוד על המשמר מפורצים, לבדוק את תחזית מזג האוויר כדי לא להשקות בגשם – ועוד מאות אפליקציות מועילות שמתאפשרות הודות ל-IoT.

שמעתם על המכונית האוטונומית? אני מניחה שכן, אבל אנשים אומרים לי, "זה לא יקרה. אני לא רואה את עצמי נכנס למכונית אוטונומית". ואז אני שואלת, האם אתה רואה את עצמך שולח מכונית אוטונומית להחזיר את הבת שלך, רק בת 14, שיצאה לבלות עם חברים ביום שישי בערב ולא כל כך מתחשק לך לצאת מהמיטה? בוודאי שכן. ומה יקרה כשהילדים האלה, שמגיל 12 מסתובבים במכוניות אוטונומיות, יגיעו לגיל 18? הם בכלל לא ידעו דברים אחרים ומבחינתם זה יהיה "הנורמלי החדש". חוק הטבע מלמד אותנו שלא החזק שורד. מי שמסוגל להשתנות, להתאים עצמו לסביבה המשתנה, הוא זה שישרוד ויתקדם ויפרח ויתפתח. ברור שאין לנו ברירה ובמקום להתנגד לשינויים עלינו לראות איך אנו מאמצים אותם בדרך המועילה ביותר עבורנו. וזה נכון גם לגבי ארגונים. הארגונים שילמדו להסתגל, שישכילו להשתנות, הם הארגונים שלא רק ישרדו, הם ימציאו את העתיד.

אורן שגיא

אורן שגיא

אורן שגיא (מנכ"ל סיסקו ישראל):     מעבר לכך שאני גאה להיות כאן כמנכ"ל סיסקו ישראל, אני קודם כל גאה להיות תושב העיר רעננה. אז תודה לראש העיר על המילים החמות, אבל אני רוצה להעביר אותנו מרעננה הישר לברצלונה. לפני שלושה שבועות חזרתי מכנס ערים חכמות בברצלונה, אירוע עם נוכחות ישראלית מאוד חזקה, הרבה מאוד חברות טכנולוגיה, סטארט-אפים שבאמת מפתחים את הדור הבא של הפתרונות. וכמו הדוברת שלפני, טלי, גם אני רוצה לדבר בעיקר על החזון. זה חזון המסע הדיגיטלי שמלווה את כל הארגונים, החל במדינות וערים חכמות וכלה בארגונים עסקיים. מדברים על המסע הדיגיטלי, ואנו רואים שהשינוי קורה. היום שני שליש מכלל הארגונים העסקיים בעולם שואלים את עצמם את השאלה, מה הם צריכים לעשות טוב ביותר במסע הדיגיטלי? איך הם צריכים להשתנות, איזה קוי מוצרים חדשים לפתח, איך לתקשר בצורה טובה יותר עם הלקוחות, הספקים והעובדים. מחקרים מראים ש-41% מההכנסות של הארגונים העסקיים בשנת 2020, יבואו באפיקים הדיגיטליים, כלומר השינוי הוא לא אופציה, אלא כורח המציאות. המחקרים גם מראים שארבע מ-10 חברות שלא ישכילו להשתנות בזמן לא יהיו איתנו בעוד חמש שנים. והנתון האחרון שברצוני להציף הוא, ש-53 אחוז ממנהלי מערכות המידע בארגונים מדווחים ישירות למנכ"ל, נתון שמשמעותו שהנושא הדיגיטלי נמצא בקדימות עליונה של מקבלי ההחלטות.

ההגדרה שאני הכי אוהב ל"טרנספורמציה דיגיטלית", מדברת על יצירת מודלים עסקיים חדשים, כתוצאה מטשטוש הגבולות בין הממד הפיזי לממד הוירטואלי. האומץ לשנות את התהליכים העסקיים עם אוטומציה, עם IoT, עם לימוד מכונה, עם הרובוטיקה, כל אלה ממדים "דיגיטליים" שמשלימים את הממדים הפיזיים המסורתיים. ולממדים יש משמעות מהפכנית. כשאנחנו מדברים על מהפכת אינטרנט של דברים בשנת 2020 מדובר על מליון מכשירים חדשים נוספים שיחוברו לרשת בכל שעה! זה נתון שמשנה לחלוטין את תהליכי העבודה.

הנדבך שחשוב לא פחות להצלחת הטרנספורמציה הוא שינוי הצורה בה אנחנו מתקשרים עם עובדי הארגון. במקרה של העיר החכמה, אלה עובדי העיריה; ובמקרה שלי אלה 1,500 עובדי סיסקו ישראל, שעלי לחשוב מחדש איך אני מתקשר איתם, איך אני מכין להם חדרים חכמים שיעצימו יכולות של שיתוף מידע. זה לא מסע עתידי, הוא קורה היום. לדוגמה, ילד "דיגיטלי" יכול היום להכנס לאתר של לגו העולמית, לעצב לעצמו את המארז שהוא רוצה להזמין, ומדפסות תלת מימד מדפיסות את ההזמנה עבורו במיוחד. עולם הדפסת תלת המימד גם משנה לחלוטין את העולם הרפואי – כבר מדפיסים שילובי תרופות לפי מרשם אינדיווידואלי, במעבדות עובדים על הדפסת עור אדם לטיפול בכוויות, והשלב הבא יהיה הדפסה של לב מלאכותי. מהפיכה נוספת מחוללת הרובוטיקה. למרות שרובוטים תעשייתיים מלווים אותנו למעלה מ-40 שנה, קצב ההטמעה מעולם לא היה גבוה כפי שהוא היום. מבחינה כלכלית הרובוטיקה אחראית לשינויים עצומים בביקושים לכח אדם בקווי היצור, בתחומי מחקר באקדמיה, וביתרונות הגיאוגרפיים לתחרות תעשייתית. בסביבה הבנקאית רואים את המירוץ של הבנקים המסורתיים וחברות הביטוח להשיק את הבנק הדיגיטלי הראשון. בשבדיה ודנמרק כבר היום 95 אחוז מהטרנסאקציות הן דיגיטליות. ואתם מכירים את המטבעות הווירטואליים של ביטקוין – הם חלק מהשינוי הדיגיטלי שאנחנו חווים יום יום.

טרנספורמציה דיגיטלית בארגון לא תתחיל מאנשי מערכות המידע – היא קודם כל שינוי תרבותי. עלינו לשנות תרבות שקיימת לפחות 60 שנה ולהפוך אינטראקציה פנים-אל-פנים לשירות דיגיטלי – ורק אחר כך להתמודד עם האתגר הטכנולוגי. כשאנו מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית אנחנו נוגעים בכל התחומים מהעולם הטכנולוגי. ככל שאנחנו מחברים יותר מכשירים לרשת, יותר לקוחות שנמצאים מחוץ לארגון, יותר ספקי שירותים האתגר הטכנולוגי מתעצם; צריך תהליכים אוטומטיים שיאפשרו לעבד את המידע, צריך כלים אנליטיים שידעו לקבל את ההחלטות בצורה אוטונומית כי אף אחד לא יכול לעשות את העבודה בשיטות הישנות. צריך כלי בינה מלאכותית שיעשו את הניתוח וסינון המידע המשמעותי לפני חיבור הסנסורים לתשתית. ומהתשתית צריך להתחבר למרכזי המחשוב, ליישומי האנליטיקה, לאבטחת המידע – זה לא פרויקט של יום וגמרנו.

ביוני השנה נחתם הסכם בין מדינת ישראל, על ידי ראש הממשלה, ובין היו"ר העולמי של סיסקו, ג'ון צ'יימברס, במסגרת התכנית Country Digitization Accelerator. ההסכם מפרט איך סיסקו יכולה לשתף פעולה עם ממשלת ישראל בהאצת התהליך הדיגיטלי ברובד הלאומי, כולל חיבור של שכבות דמוגרפיות שהיום לא מיוצגות בקהילת ההייטק. כמו שת"פ עם 'קמא טק' לשילוב חרדים בתעשיה; 'מענטק' לשילוב ערביי ישראל; תכנית שפיתחה סיסקו להדרכת מבוגרים שרוצים לקחת חלק במסע הדיגיטלי; וגם איך אנחנו משפיעים על החינוך הדיגיטלי באמצעות לימוד מרחוק; ועל עולם הרפואה בניטור מרחוק; איך לחבר חולה המרותק לביתו לרופא בית החולים, באמצעות חדר בדיקות וירטואלי. ואיך לאפשר לבועת הייטק של המרכז להוליד עשרות בועות של מצוינות בפריפריה? זה פרויקט שאנחנו עושים בשיתוף המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גילה גמליאל.

החזון של עיר מחוברת היום מתחיל באמת בתשתית הפיזית, ברשת הסיבים, עובר לחיבור כל הסנסורים המשובצים בעמודי התאורה, במדרכות, בשילוט הדיגיטלי, בחדרי המתנ"סים, במגרש הספורט ובכל מתקן המשרת את הציבור. הוא ממומש בפלטפורמה החדשה של סיסקו City Digital Platform, שמאפשרת ניתוח מצב בתפיסת לימוד מכונה. מדברים הרבה על ביג דאטה, אבל האתגר האמיתי הוא ב-Machine Learning. לדוגמה, מערכת שיודעת לקלוט את הווידאו המוזרם ממאות מצלמות אבטחה ולהגיד "צריך לנתח לעומק את התמונות מהמצלמות האלה כי שם קרה משהו חריג". זה מרכיב פלטפורמה שלנו, אחד הדברים שגורמים לי להיות גאה לעבוד היום בסיסקו.

שי אוזון

שי אוזון

שי אוזון (מנכ"ל One1):        אני המנכ"ל של חברת ONE1, אחת מחברות שירותי ה-IT הגדולות בישראל, עם כ-4000 עובדים. אקדים כמה מילים על הגשר הדיגיטלי, עליו אנו עובדים יומיומית עם ארגונים שרוצים להגיע ללקוחות שלהם דרך המדיום הדיגיטלי. הם חווים שתי מהפכות, האחת מהפיכת הענן והשניה מהפיכת הדיגיטל – וכמובן שהקשר ביניהם הוא הדוק. אמר ראש העיר, דבר ראשון צריך רשת, וזה מאוד נכון. להקמת הגשר הדיגיטלי אנחנו צריכים תשתית שמאפשרת לשתף מידע. לאושרנו, היום תשתית התקשורת אינה יותר מגבלה ויש לנו מרכזי מחשבים בכול העולם שאנחנו יכולים להתחבר אליהם, מכל מקום ובכל זמן, גם מהמכונית הנוסעת. למעשה, אנחנו נמצאים עדיין על סף המהפכה, בשלב שאני קורא לו התקופה ההיברידית. כי הארגונים שרוצים לצאת למרחב הדיגיטלי, כדי להיות נגישים יותר ללקוחות, צריכים לחבר את הפתרונות המודרניים למערכות המורשת המורכבות, ל-ERP ולכל מה שקשור בשרשרת האספקה. זה האתגר הגדול של הארגונים בשנים הקרובות. לדוגמה, עשינו לאחרונה פרויקט אינטגרציה עם חברת הפצה לקמעונאים, שכל מערך ההזמנות שלה הולך להשתנות רדיקלית. פיתחנו עבורה אפליקציה לסמארטפון, שמאפשרת ללקוחות שלה לסרוק על המדף את המוצר שברצונם להזמין, לראות את המחיר וזמן האספקה, לבצע הזמנה ולהיכנס מיד לתוכנית ההפצה. כל הפלטפורמות שתומכות באפליקציה יושבות בענן, והאתגר  הגדול בפרויקט הוא, איך אני מחבר אותן למערכת ה-SAP הקיימת On Premises.

מדובר פה על ערים חכמות, בין השאר על אפליקציה שתאפשר לתושב לשלם ארנונה Online – אבל אנו לא רוצים לבנות מערכת חיוב מס חדשה. אז צריך גשר דיגיטלי כדי לחבר בין שתי המערכות, המסורתית והמודרנית. יותר מכך, אני רוצה לתת לתושב נקודת קשר אחת לכל האינטראקציות מול העיריה, וזו כבר אינטגרציה מורכבת מאוד. זה בעיקרו מה ש-One1 עושה בפרויקטים של ערים חכמות. חברות שבנו פלטפורמות בענן, קצב הצמיחה שלהן הוא מטאורי, ההכנסות שלהן מזנקות, כי קל להשתמש באפליקציות שלהן. אבל לאמיתו של דבר הן מציעות לא רק אפליקציות, אלא גם פלטפורמה, בעזרתה אתם יכולים לפתח אפליקציות משלכם. לכל זה נכנסת גם מהפכת IoT. אם כי ייקח זמן עד שנשלים את המעבר, ואנחנו נמצאים כרגע בתקופה "היברידית". והאתגר הגדול הוא, איך אנחנו עוברים את התקופה הזאת. אמר לי המנכ"ל של אחת החברות שעשו איתנו את הדרך לדיגיטל, שמעבר לכך שהלקוח מקבל עכשיו שירות יותר טוב, הארגון חסך המון זמן של אנשי המכירות, שהם המשאב הכי יקר שלו.

היום הפיתוח של אפליקציות מהיר בסדרי גודל ממה שהיינו רגילים בעבר, בעיקר הודות לפלטפורמות "הגשר הדיגיטלי". בלי להכנס לפרטים, זה הרעיון המרכזי של עידן האפליקציות: אנו נספק לכם קוביות לגו ואתם תבנו את האפליקציה הייחודית מהרכבת המודולים הסטנדרטיים לבניית גשרים דיגיטליים.

גרשון פניטש

גרשון פניטש

גרשון פניטש (שותף במשרד עורכי פטנטים פיניגן):   אני שותף במשרד עריכת הפטנטים האמריקאי Finnegan ומנהל הסניף הישראלי. הנושא שלי הוא, מה חברות צריכות לעשות כדי ליצר ערך באמצעות פטנטים. אני שומע מכולם, "אני חייב לקבל פטנט על זה…", "המשקיעים שלי רוצים לראות פטנטים…", אבל בעצם, מה עושה פטנט לנכס בעל ערך? הרי אנו רוצים להוסיף ערך לחברה ולא סתם להתגאות בתק פטנטים עב כרס. זו המומחיות שלנו במשרד פיניגן, בו אני שותף מזה 25 שנה. בהכשרתי אני מהנדס, אך השתלמתי במשפטים והצטרפתי למשרד פיניגן שהוא פירמת עורכי הפטנטים הגדולה בעולם (לאחרונה הוכתרנו בתואר 2016 Global IP Firm of the Year), בה אני מנהל את מחלקת אסטרטגיית IP. את הסניף הישראלי פתחתי לפני כ-7 שנים, וכיום אנו חוגגים את הלקוח ה-100 שלנו כאן. לא מזמן פגשתי משקיע הון סיכון שאמר לי, "בלי תיק פטנטים רציני, אני מפסיד לפחות 30 אחוז משווי האקזיט". שאלתי, "ומה מבחינתך נחשב לפטנט בעל ערך? מה ההבדל בין פטנט טוב ופטנט חסר ערך?" את התשובה הייתי צריך לתת בעצמי. פטנט טוב, כזה שקונים פוטנציאליים יסכימו לשלם הרבה עבורו, הוא פטנט מפתח שבלעדיו אי אפשר להכנס לתחום עסקי מבטיח. אם אפשר לעקוף אותו באמצעות פיתוח טכנולוגיה חילופית, או שאי אפשר לעצור באמצעותו כניסה של מתחרה לשוק, אין לו ערך ממשי. משקיעים קונים פטנטים כדי לעשות כסף. לייצר משהו שאפשר למכור ברווח גבוה משום שאין לו תחרות, או להתגונן מול ניסיונות חסימה משפטית לכניסה לתחום חדש, או פשוט כדי למכור את הפטנט ברווח למי שחושק בו יותר.

בשנים האחרונות עיינתי בכ-3,000 פטנטים וגיליתי רק שלושה או ארבעה ששווים משהו. כ-95 אחוז מהפטנטים, שהושקעו ברישומם הרבה כסף, זמן ותשומת לב ניהולית, פשוט לא שווים דבר! לא בגלל שאני מזלזל ברישום פטנטים קטגורית, זו הפרנסה שלי, אלא משום שבמקרים ספציפיים אלה הם לא עוסקים בגורמים החשובים באמת. העורכים לא הוכוונו להלום אסטרטגיה ברורה של יעדים עסקיים. אתן לכם דוגמה, של חברה ישראלית שעמדה לפני חתימה על הסכם השקעה בעשרות מיליוני דולרים וברגע האחרון המשקיע נרתע והעסקה נפלה. כתב לי המשקיע: "בדקתי את התיק ונראה לי שהפטנטים לא באמת חזקים". הוא לא התכוון לחולשה טכנית או בעיה חוקית ברישום. הוא פשוט ראה שההגנה של הפטנטים לא תעצור מתחרים מלצאת לשוק עם מוצרים חלופיים. במילותיו, "אם אתה רוצה פרטים טכניים, תוכל לקבלם מעורכי הדין שלנו, אבל מבחינה עסקית אין הצדקה להשקעה הזאת."

המסקנה שלי, חברת סטארט-אפ המודעת לתפקיד הפטנטים בהמשך דרכה תסתפק ברישום 5 עד 8 פטנטים במהלך השנתיים הראשונות – לא הוצאה שאי-אפשר לממן אותה בשלב הראשוני – אבל אלה יהיו פטנטים אסטרטגיים, שאי אפשר לעקוף אותם באמצעות טכנולוגיה קצת שונה. ואם היא השכילה למקם אותם בנתיבים חיוניים לליבת הערך העסקי, היא גם תזכה לקצור את הערך הזה ביום האקזיט. אלה לא סתם פטנטים, אוסף אקראי של חידושים טכניים שהומצאו במהלך הפיתוח, אלא חומת הגנה לרעיון המרכזי של המיזם, הליבה שמאפשרת לבסס עסק על המוצר או השירות החדש. העקרונות שעומדים במרכז כל אסטרטגיית פטנטים אפקטיבית הם:

  1. תנו את האחריות לרישום הפטנטים למנהל שצריך להפוך המצאה למקור הכנסה. המפתח יכול להתלהב מהחדשנות הטכנולוגית, אבל הערך האמיתי מגיע מהמודל העסקי, ועליו צריך להגן.
  2. התמקדו על מה שילהיב את המשתמשים, לא את המפתחים. הרבה פעמים הערך העסקי מגיע מצורת שימוש חדשנית, שיכולה לסחוף את העולם מהיום למחר, ולא מאיזשהו טריק מבריק שרק מקצוענים יודעים להעריך.
  3. תשברו את ההמצאה למספר גדול של פטנטים שלכל אחד מהם יכול להיות ערך עצמאי. הרבה פעמים החיבור בין הרעיונות יוליך אתכם למבוי סתום, אבל כל אחד לחוד שווה פטנט בפני עצמו.
  4. תחשבו מאין יגיע הכסף הגדול, ותכוונו לשם את ההשקעה בפטנטים. אם המצאתם פתרון רפואי חדש, למשל, שכולל מכונה יקרה ופריטים מתכלים זולים – אבל הצפי הוא שכמויות הצריכה שלהם יהיו עצומות – אתם יודעים איפה להשקיע את המאמץ, נכון?
  5. מכירים את Jack Kilby, חתן נובל שהמציא את המעגל המודפס על שבב חצי מוליך? הוא לא התעשר, גם החברה שהוא עבד עבורה, TI לא הפכה לשליטה העליונה של תעשיית ה-IC. למה? כי בהגשת הפטנט שלו תוארה שיטה אחת איך לחבר את המעגל, ותוך זמן קצר פיתחה חברת פיירצ'ילד שיטה טובה יותר. הפטנט של TI "לא החזיק מים" אחרי הפיתוח של המתחרה, למרות שהרעיון החדשני באמת היה כבר בפטנט המקורי.
  6. אם גיליתם שהפטנט שלכם חלש, על תרימו ידיים. אפשר לחזק אותו על ידי פטנטים משלימים, סותמי פרצות, בתנאי שאתם פועלים מהר, לפני שאיזשהו מתחרה כבר שם רגל בפרצה.
ניל מנדלסון

ניל מנדלסון

ניל מנדלסון (סגן נשיא אורקל):          תעודות הפטנטים שלי נראות נפלא על הקירות במשרד שלי, אמא שלי גאה בי, אבל הם שייכים בפועל לחברה בה אני עובד, אורקל. אני רוצה לדבר על הערך של נתונים, נושא אולי פחות מלהיב מפטנטים אבל, בשורה התחתונה, הם  שמייצגים את הערך הנצבר של הארגון. הערך הזה לא מופיע על דפי המאזן אבל גם בלי חשבונאות פורמלית אנו יודעים שחברות מסויימות, כמו גוגל ואמזון, יש להן הערכת שוק אדירה הודות לכמויות הנתונים השמורות במחסני הידע שלהן. הנתונים מתחילים לדחוק את מקום המוניטין בהערכת שווי המותג, וכך, לראשונה, גופים לא מסחריים, כמו עיריות חכמות, הופכים לבעלי ערך כלכלי משמעותי. באופן אירוני, דווקא הגופים שחיים ממיסים ואגרות על שירותים ציבוריים מפספסים את הפוטנציאל לגבות תשלום עבור אספקת שירותי נתונים. קחו לדוגמה את תחזית מזג האוויר, נתונים שהממשלה מפרסמת בחינם – אבל יש עסקים שהופכים את המידע הזה לכסף, כמו מונסנטו וחברות אחרות של שירותים לחקלאים. זה חלק מהמהפכה של Big Data. בעולם של טכנולוגיות מידע, מי שיודע לאסוף נתונים, לנתח ולהפיץ תובנות, הוא זה שיצבור את הערך. דוגמה אחרת. רשתות בתי המלון, מודל עסקי שנוסד לפני מאות שנים והתבסס על היכולת לענות על השאלה, "איפה בניו-יורק אוכל למצוא חדר מלון בסטנדרט גבוה למחר?" לא מחזיקות מעמד מול Airbnb. כי החברה החצופה הזאת, בלי להחזיק אפילו חדר ארוח אחד בעולם, יודעת לשווק את הנתונים טוב יותר מכל חברה מלונאות אחרת.

אני גר בעמק הסיליקון, מקום מוזר עם ריכוז גבוה במיוחד של אנשים מבריקים – בעצם די דומה לישראל, סגורים ברצועת חוף צרה בין הים להרים – שם לכל אחד יש איזה סטארט-אפ מהצד. גם לילדים, שלומדים לקודד לפני שהם למדו לכתוב "שלום כיתה א". הבעיה שלנו בחינוך ילדים היא, איך אתם אומרים "לא" לילד שכבר מרוויח בעצמו ממכירת אפליקציות בחנות אינטרנטית? אם אתם יודעים את התשובה, ספרו לי. הילדים שלי מביטים בי ברחמים כאשר אני מעז לדבר על העתיד שלהם, או על התנהגות פיננסית הגיונית. להמחשה, הזמנו אורחים לארוחת ערב ותוך כדי בישול אשתי גילתה שחסר לה בצל למתכון. היא בקשה מהילד להביא בצל אחד מהסופר שמעבר לכביש, אבל הסטארט-אפיסט בפוטנציה גילגל עיניים, שלף סמארט-פון, והזמין משלוח דחוף מ-Amazon Fresh! בשבילו, נראה הגיוני לשלם 25 דולר דמי משלוח על בצל שעולה 25 סנט – כי הוא כבר לא מחובר לעולם בו אנשים יוצאים מהבית כדי "לעשות קניות".

מה זה אומר על הביזנס שלכם? תחשבו על הנתונים כמו על מוצרים – מה אתם מיצרים, מה אפשר לאסוף ברשות הרבים, איך מטייבים אותם, איך מנתחים אותם ומפיקים מהם מידע שאפשר למכור, על איזה פלטפורמה תחזיקו אותם ומי יהיה השותף העסקי שיכול לעזור לכם לשווק את התוצרים בעולם? מי שיענה נכון על השאלות האלה יהיה בעמדה להמציא ביזנס חדש, כזה שלא היה אפשרי בעולם הישן, או לעבור מתחום עסקי אחד לשני ביתרון תחרותי יחסית לספקים המסורתיים.

כולם מדברים על מכוניות אוטונומיות ועל הטכנולוגיה שמאפשרת נסיעה על הכביש הציבורי ללא נהג. אבל מהותית יותר לדעתי היא מהפכת המודל העסקי. אחרי יותר ממאה שנה של התמכרות למכונית הפרטית, נוצרת אפשרות ריאלית לחיות בארה"ב בלי בעלות על רכב. את המכונית האוטונומית תוכלו לצרוך כשירות. תהנו מנוחות של נסיעה לפי דרישה בלי העול הכרוך בתחזוקת רכב פרטי. איך נוצרה האפשרות? גם הטכנולוגיה חשובה, אבל, בעיקר, תשתית הנתונים בה המכונית האוטונומית מתפקדת. וזה נכון גם בנוגע לעיר החכמה. התשתית אוספת נתונים, האפליקציות מנתחות אותם, והעיריה בעמדה להרוויח מהפצת המידע.

כשמדברים על ניתוח נתונים, הנושא של אינטליגנציה מלאכותית מקבל ממדים חדשים. כך הניתוח לא מסתפק בהבנת העבר, הוא מסוגל לנחש את העתיד, בשיטות מתמטיות בדוקות. וזה משהו בסיסי. כך אפשר לבצע תחזוקה מונעת בלי לבזבז משאבים, לתקן תשתיות לפני שפגם קטן הופך לאסון, להעשיר את הסיסמה "עיר חכמה" בתוכן אינטליגנטי.

שחף קיזלשטיין

שחף קיזלשטיין

שחף קיזלשטיין (סגן נשיא אינטל):    הנושא שלי הוא חדשנות באינטל, חברה המעסיקה מעל 100,000 עובדים בעולם, בערך 10% מהם בישראל. כחצי מהם מתעסקים בייצור והחצי השני בפיתוח. כשמדברים על חדשנות בתוך אינטל, ואני בא מצד הפיתוח, הערכים שמדברים עליהם הם משמעת, תהליך ותפוקתיות – דברים שבעולם הייצור מגלמים את הערך העיקרי. לעומת זאת, בעולם של פיתוח עוסקים בערכים שונים: Time to Market, איך לוקחים סיכונים מושכלים ואיך מנצלים הזדמנויות. באינטל, בפיתוח, אימצנו את צורת החשיבה המקובלת בעולם הייצור והחלנו אותה גם בעולמנו. הנוסחה האבסטרקטית אומרת, אם לוקחים את האנשים הנכונים ושמים אותם בקבוצות הנכונות, נותנים להם תהליכי עבודה מתאימים ואת הזמן שיתבשלו עם עצמם – מהקדרה הזאת אנחנו יודעים להוציא חדשנות – פטנטים, רעיונות, ניסויי מעבדה פורצי דרך, ועוד. לא סומכים על המזל אלא על תהליכים מסודרים וניסיון העבר, איך מעודדים חדשנות בתחומים "הקשים" שאנו מתעסקים בהם. זה כמובן לא יכול לבוא בלי להתעסק במה שאנו קוראים "מיומנויות רכות", האלמנטים ההתנהגותיים שדרושים כדי לעודד חדשנות.

באינטל אנחנו מפתחים מוצרים שיגיעו לשוק בעוד חמש עד שבע שנים. תחשבו על האתגר, לתכנן CPU עבור שימושים שיהיו חשובים בעוד חמש או שבע שנים, כמעט נצח בעולם הדיגיטלי, ועם זאת לזהות הזדמנויות ולהגיב לשינויים. זו ליבת המשחק. באבולוציה של מעבדי המיחשוב האישי, כולם מכירים את "חוק מור" שמדבר על ההכפלה של מספר הטרנזיסטורים על השבב מדי שנתיים. אבל אם מסתכלים על תחום המכשירים להם נועדו השבבים, רואים שבערך כל עשר שנים מופיע גל שמשנה מיסודה את הצורה בה המיחשוב עובד. מה-Mainframe דרך ה-PC לסמארט-פון, והשלב הבא הוא כידוע Internet of Things. אנחנו מדברים על עשרות מיליארדים של אלמנטים, שבבים אינטליגנטיים יותר או פחות, מחוברים ברשת גלובלית ומנהלים תהליכים אוטונומיים באינטראקציה שאינה כוללת מעורבות אנושית. אנו צריכים לתכנן רשתות שידעו לטפל במציאות כזאת, להבין איך מנהלים את הדור הבא של מכשירים ואיך מתמודדים עם אבטחה בעולם הזה. אחת הדוגמאות שמאוד רלבנטית לתחום שאנחנו מתעסקים בו הוא שבב סיליקון קטן, אותו אפשר לבלוע בתוך גלולה והוא מטייל לו בגוף ומדווח אלחוטית על מצבנו הבריאותי. או שבבי סיליקון שהם מספיק קטנים וזולים כדי לשבץ אותם בלבוש או להדביק אותם על העור.

אנחנו מסתכלים גם על ההתנהגות שלנו כאנשים, איך הטכנולוגיה משתלבת במגמות חברתיות ותרבותיות. יש באינטל קבוצות שזה הג'וב שלהם, להסתכל על המחר, ובאינטל מחר זה עשר שנים קדימה ויותר. היום הקצב של חוק מור מאט, כי אנחנו מתקרבים לגבולות של הפיזיקה מבחינת היכולת של החומר להגדיר אלמנטים בסיסיים של מעגלי IC, כמו מוליכים, מבודדים וחצאי מוליכים. כדי להמשיך את המומנטום הזה אי אפשר להמציא פיזיקה חדשה, אבל כן אפשר להמציא חומרים חדשים, וצורת תכנון חדשה. כשאצלנו עושים אינטגרציה גם הצ'יפים נעשים יותר גדולים, והיום אנחנו סופרים עליהם טרנזיסטורים במיליארדים. הסיבה שזה נהיה מעניין? הנה השוואה שתתן לכם חומר למחשבה: על המעבדים האחרונים של אינטל מצטופפים בין 2 ל- 5 מיליארד טרנזיסטורים. במוח האנושי דחוסים בסביבות 100 מיליארד נוירונים. אפשר לדמות די טוב נוירון במעגל שכולל מספר קטן יחסית של טרנזיסטורים ומוח שלם כנראה בטריליון. אם תעשו את האקסטרפולציה של חוק מור תקבלו, שסביר שעוד שנים לא רבות יהיה לנו שבב עם כוח חישוב עליו אפשר להתחיל למדל יכולות של מוח אנושי.

אז כל הנושא של אינטליגנציה מלאכותית ושל דברים שאנחנו חושבים עליהם היום במושגים של ענן, טריליון הטרנזיסטורים יביאו אותנו לשם בלי לצאת מהמגבלות הפיזיות של שבב. איך מתכננים כאלה צ'יפים? איך מייצרים אותם? באינטל מתעסקים בזה הרבה מדענים, כי התפקיד שלנו הוא להפוך רעיונות מהפכניים לשבבים שאפשר ליצר בכמויות, באמינות ובמחירים של Commodity. בתחומי צורות השימוש בטכנולוגיה, הנושא המרכזי מבחינתנו הוא צורת הממשק עם המכשירים העתידיים. פעם הקלדנו, היום אנחנו מעבירים אצבע על מסך אבל באופן טבעי השלב הבא דורש תקשורת בלתי אמצעית. אם זה על ידי דיבור, אם זה על ידי זיהוי אופטי של מחוות שאנחנו עושים באופן טבעי, ואולי ממשק עצבי ישר מהמוח למחשב. היינו רוצים לתקשר עם עולם המיחשוב בצורה שקופה לחלוטין, בלי להשקיע בזה אנרגיה, וזו רק דוגמה אחת מכל נושא החדשנות באינטל.

אך בסופו של יום אינטל היא חברה עסקית, שצריכה להצדיק את קיומה כאן ועכשיו, לעשות ביזנס ולא לפתח טכנולוגיה רק לשם ההישג הטכנולוגי. והחדשנות, דרך אגב, לא נגמרת במעבדה. חדשנות צריכה לרוץ איתך לאורך כל הדרך. אם אתה לא מצליח לקחת רעיון ולבנות ממנו מוצר כלכלי שעובד ויש לקוח שמוכן להשתמש בו, אז הטכנולוגיה נשארת על המדף. אנחנו צריכים להגיע לכמויות יצור שמצדיקות את ההשקעות הגדולות במפעלים שלנו ואת המשכורות של אנשי הייצור שאנחנו מחזיקים. אם אנחנו לא מביאים משהו לדרישה בכמות של עשרות ומאות מיליוני שבבים בשנה, הוא לא מצדיק את עצמו בסוג הביזנס שלנו. אומרים שהדרך הכי טובה לנבא את העתיד זה להמציא אותו ואי אפשר לעשות את זה בלי הרבה אופטימיזם. אתה חייב להיות אופטימי כרוני כדי להסתכל קדימה ולהמציא.

רפאל נוימן

רפאל נוימן

רפאל נוימן (סמנכ"ל קרן השקעות טרה):      קרן טרה, שאני מייצג כאן, היא קרן הון סיכון עם פוקוס מיוחד. אנחנו ממוקדים על חברות ששואפות להשפעה חיובית על הסביבה, על הבריאות ועל החברה באופן כללי. אנחנו מעוניינים להשקיע בסטארט אפים שתהיה להם השפעה חיובית על האנושות. מה שמעניין אותנו כמשקיעים זה אולי פחות הטכנולוגיה אלא התוצאה. הקרן זכתה לפני כארבע שנים בניהול של חממה טכנולוגית ביוקנעם תחת זכיון של המדען הראשי ברשות לחדשנות, חממה שמהווה One Stop Shop עבור יזמים. כשאנחנו משקיעים בסטארט-אפ צעיר, היזמים משתכנים בחממה למשך תקופה שבין 18 ל-24 חודש ואנחנו מספקים להם את כל השירותים. החל בבניית אסטרטגיה, דרך ליווי טכנולוגי ויעוץ עיסקי, וכלה בשירותים מקצועיים כמו HR ו-PR. אנחנו גם עוזרים לחברות להיחשף לשוק, למשקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים. יש לנו היום כ-20 חברות, בתחום האנרגיה, בתחומי Smart Transportation ו-Smart City, בתחומי Health Care וחקלאות ירוקה; חברות העוסקות בתחום ההטענה האלחוטית, במתקן לביש שמיועד לאנשים שסובלים ממיגרנות, ובהנמכת רעש אקטיבית. ויש עוד תחום אחד שאולי חלקכם פחות מכירים וזה ה-Clean Well, החיבור בין עולם ה-Cleantech המסורתי לבין טכנולוגיות של IT, עם דגש על מובייל ואינטרנט. אנחנו רוצים לקחת את היזמים הטובים שיש במדינת ישראל, את התוכניתנים המופלאים שיוצאים מיחידות מובחרות בצה"ל, ולהגיד להם: "במקום שתמציאו עוד משחק לסמארט-פון, עוד אפליקציה שאין לה השפעה כלשהי על האנושות, בואו אלינו ונסו לפתח אפליקציות או פלטפורמות שיש להן באמת השפעה חיובית על הסביבה. היום יש לנו טלפונים מאוד מתוחכמים אבל משתמשים בהם למשחקים – החמצה בלתי נסלחת של הזדמנות לתרומה לאנושות.

צריך לשאול את עצמנו לאן כל זה מוביל? כרגע יש מולנו שני מסלולים מקבילים. שבב הסיליקון מעולם המעבדים למחשבים ולטלפונים, אבל אותה טכנולוגיית סיליקון מאפשרת גם לבנות פאנלים סולריים. אנו מאמינים שאפשר לחבר ביניהם. להוסיף לעולם הקלינטק את ההיבטים של רשתות חברתיות, מובייל, ביג-דאטה, סנסורים של IoT, ועוד ודרכם לפתח השפעה מאוד משמעותית על הסביבה ועל האנושות. אפשר לומר שה-Clean Well מתבסס על שלושה עמודי תווך: Internet of Things, שפורס בסביבה סנסורים פשוטים כדי לתפוס את הנתונים, ניתוח Big Data שמאפשר לייעל תהליכים בצורה משמעותית, ועל אלה אפשר להוסיף גם את ה-Collaborative Consumption, הצריכה השיתופית. היום כבר אין בהכרח צורך לייצר דברים חדשים. Airbnb, למשל מאפשר לאנשים לשתף את השימוש בדירות שלהם. כשאנחנו באים לבחון השקעה, כמובן שאנחנו בוחנים את כל ה-Success Factors כפי שכל קרנות ההון סיכון בוחנות לפני שהן משקיעות במיזם. בודקים את הצוות, את השוק, את המודל הפיננסי, את הטכנולוגיה, את החדשנות, האם זה יוגן בפטנטים, וכן הלאה. אבל, מעבר לכך, אנחנו גם בוחנים את האימפקט שיש למיזם על החברה ועל הסביבה.

השאלה שצריך להתמודד איתה היא, האם "אומת הסטארט-אפ" יכולה להפוך לאומת "בוני העסקים העולמיים". זו שאלה שאפשר להתמודד איתה. אפשר להביא כמופת את האקסלרטור של מיקרוסופט שהפך ל"סקלרטור". אנו כבר לא מסתפקים בחברות צעירות, אלא רוצים שהן יהפכו לחברות רב לאומיות גדולות. כישראלים אנחנו מומחים במהלכים משסעי סטאטוס קוו, אבל צריך לחשוב גם על השווקים. לא לבנות מוצר וטכנולוגיה ולקוות שהוא ישנה את העולם, אלא לחשוב על השוק העולמי ולדמיין איך אנו תופסים בו מקום משמעותי. חוקרים שבחנו את סיפורי ההצלחה של עולם ההי-טק הגיעו למסקנה, שיותר מכל דבר אחר, מה שאפשר לחברות להצליח, הוא תזמון מוצלח. בנקודה הזאת אני רוצה לסיים את ההרצאה ולהדגיש, שבשביל היזם המשאב הכי חשוב הוא הזמן שלו. המשאב הקריטי שלעולם אין לנו מספיק ממנו כדי לנהוג בפזרנות. אפשר להגיע לשוק מוקדם מדי, ואפשר להגיע מאוחר מדי, אבל רק מוצרים שיגיעו בדיוק בזמן יהיו גם מוצלחים בשוק.

מישל ספקטור

מישל ספקטור

מישל ספקטור (מיסדת ומנכ"לית IP Gallery): חברת  IP Galleryעוסקת בפתרונות עיר חכמה, נושא שאמור לגעת בכמעט שני שליש מתושבי העולם שעברו תהליך אורבניזציה, אך כרגע רואים רק ניצנים שלו. זה אתגר גדול – והזדמנות מרתקת לאימפקט היסטורי באמצעות חדשנות. המושג "עיר חכמה" אומר דברים שונים לאנשים שונים, לכן אתחיל בהסבר איך אנו חושבים על האתגר. נכון אמרו כאן, שהחוכמה נובעת מנתונים, אבל אי אפשר להסתפק באגירת נתונים, צריך להסב אותם למידע משמעותי, לתובנות. הנתונים מגיעים היום מכל טלפון חכם, שהוא סוג של סנסור נייד, כמו גם מהתקנים ייעודיים של IoT. אבל בסוף 2016, מעל 80 אחוז מהערים שקיבלו תקציב פדראלי מממשל אובמה לפרויקטים של עיר חכמה עדיין לא יכולות לקרוא לעצמן "חכמות". ואין לנו מושג אם ממשל טראמפ ימשיך לתמוך ביוזמות האלה. האתגרים הם רבים ונחלקים לשלוש קטגוריות: חוסן תשתיות, התנהלות קיומית, ויעילות תפעולית. וכדי להתקדם בכל אחת מהן יש צורך בשיתוף פעיל של האזרחים.

החוסן מתחיל בהגנת המולדת, נושא שמקיף את התחבורה, מדיניות האנרגיה, טיפול באשפה, מים וחשמל, תקשורת ובריאות. הגישה שלנו היא הוליסטית משום שיש צורך בסינכרוניזציה של כל הוורטיקלים האלה. ולכן הפתרונות צריכים להתבסס על טכנולוגיות "פתוחות", סטנדרטים שכל התעשייה יכולה לשתף פעולה ביישומם. למשל, כדי לשפר את איסוף האשפה לא די בשיבוץ צ'יפים בפחי הזבל. הנתונים צריכים להגיע לכל המשאיות, ללא הבדל בין היצרנים, וכל המשאיות צריכות לדווח למוקד התחבורה העירונית, שיעדכן את הרמזורים בהתאם להתקדמותן. המוקד במקביל מקבל נתונים ממצלמות האבטחה ברחובות ומסנסורים שמודדים עומסי תחבורה בצווארי בקבוק ידועים כדי לסנטז תמונת מצב חכמה. עשרות, אם לא מאות, מוצרים של יצרנים שונים צריכים "לנגן" כתזמורת מסונכרנת היטב – וזה אפשרי רק במשטר של סטנדרטים פתוחים.

וכמובן יש גורמים לא צפויים שחודרים מהממד האנושי. לדוגמה, בניו יורק החליפו לאחרונה את הטלפונים הציבוריים בעמדות אינטרנט ציבוריות, לשימוש חינם – כולל שיחות טלפון. נפלא. הם רק שכחו את חסרי הבית, דיירי הרחוב שהשתלטו על העמדות האלה והפכו אותן לתחליף בית. מתברר שאין מהפכות בלי עקומת לימוד. זה מחזיר אותי לשאלה הקרדינלית של ביטחון הציבור בעיר החכמה. אחרי 9/11 אי אפשר להגזים בשימת הדגש על ביטחון. ביום הזה למדנו איך אובדן תשתית התקשורת מוביל לכאוס ולקריסת כל המערכות הקריטיות להתמודדות עם מצבי משבר. באספקט התנועה, למשל, בעיר החכמה נדגיש את חוסן תשתיות התקשורת, כך שמוקדי השליטה והבקרה ימשיכו לתפקד, הרמזורים יעודכנו לעבור לתוכניות חירום, צירי התנועה יפתחו לרכב הצלה ומכוניות אחרות ינותבו מסביב לאיזורים פגועים. להמחשה, באירועי השרפות שהתרחשו לאחרונה בישראל, לוחמי האש של מבשרת התקשו להתגבר על הלהבות עקב מחסור במכוניות כיבוי, בזמן שבירושלים היו מכוניות זמינות – שלא יכלו לצאת מהעיר בשל תחבורת שעות העומס.

האתגר שלנו הוא, לגלות בזמן התפתחות של מצבי חירום כדי לטפל בהם לפני שהכאוס יבטל את האפקטיביות של אמצעי התגובה. IP Gallery היא חברת תוכנה ולכן כדי למלא את תפקידנו כצומת ניהול הביטחון בשיקגו, למשל, התקשרנו בשת"פ עם חברות צד ג' שיש להן סנסורים פזורים בעיר, כמו גם עם גופים ציבוריים. אבל המקור לרוב המידע הם האזרחים, שמתקשרים למוקד בכל הערוצים האפשריים, ומספקים את הקונטקסט לנתונים מהסנסורים. אחר כך מגיעה האנליזה במערכת Big Data והוצאה לפועל של תוכנית תגובה הולמת, במתודה כמעט אוטומטית. למעשה, כך עובדת העיר החכמה לא רק במצבי חירום. אותן מערכות תורמות בכל רגע ליעילות השירותים העירוניים, לשיפור איכות החיים, לתחזוקה מונעת ולהקטנת עלויות.

אחת הטכנולוגיות המהפכניות שמרבים לדבר עליה בהקשר זה היא Blockchain, אני מניחה שגם אתם שמעתם עליה. מנגנון התשלומים Bitcoin מבוסס על Blockchain ויש עיריות שכבר משתמשות בטכנולוגיה כדי לגבות מיסים ולשלם לספקים. היתרון הגדול, שזה ניהול ספרי חשבונות מבוזר, אינטראקטיבי, בו לא צריך להתחבר לנקודת יחוס מרכזית – גזברות העיריה – כדי לדעת מי צריך לשלם מה לאיזה סעיף תקציבי. כך, למשל, המכונית האוטונומית תוכל לשלם דמי חנייה ללא טרחה לנוסע, פח האשפה החכם ישלם אגרת פינוי לפי צריכת השירות ומשכירי חדרים ב-Airbnb יחויבו בארנונה על פי תפוסת אורחים. לסיכום, העיר החכמה היא צומת טכנולוגית שנוגעת לכל אספקט של החיים האורבניים, בראייה של Win-Win ליחסי התושב מול העיריה.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.