יום שישי , יוני 23 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > IT City: פורום רעננה לטכנולוגיות מידע מתקדמות. אתם שואלים והמומחים משיבים

IT City: פורום רעננה לטכנולוגיות מידע מתקדמות. אתם שואלים והמומחים משיבים

מימין:

מימין: יהודה אדר- מנהל תפעול ונכסים XURA, אוליביה אלבז-סגן נשיא מכירות ישראל ומרכז אירופה, SALESFORCE, רן בורנשטיין-מנכ"ל 3D, גרשון פניטש-שותף פיניגן, מישל ספקטור-מיסדת IPGALLERY, שרית תג'ר, סמנכ"לית מו"פ ECI, יהודה אלידע, IT מגזין מנחה. 

תקציר מתוך אירוע ההשקה, 30/11/2016, בית Xura איזור התעשיה רעננה. מנחה: יהודה אלידע

אנחנו שוב בפורום רעננה לטכנולוגיות מידע, מתחילים בפרק השאלות ותשובות, מה שקוראים אצלנו שולחן עגול. אתם, קהל נכבד, שואלים בנושאי היום, ואנחנו על הבמה נשתדל לענות. . מי רוצה להרים שאלה להנחתה?

יוסי וגנר (שאלה):       אחד מהאתגרים של מנהלים ברשויות הוא הזרם הגובר של פניות מהציבור, שמנצל את הערוצים החדשים לתקשורת ישירה, ומעמיס את המערכות מעבר ליכולת התגובה הסבירה. אני, למשל, מקבל בין 300 ל-200 פניות ביום מתושבים ובעלי עסקים בספקטרום אדיר של נושאים. לכל אחד יש רעיונות, רבים מהם רעיונות מצוינים, אבל אין יכולת לבדוק את כולם לעומק. תתנו טיפ, איך אתם בתעשיה עושים את זה אצלכם בארגון?

מישל  ספקטור: בעירית שיקגו, לפני הבחירות, ראש העיר היה מוטרד מאוד בשאלה האם התושבים מרוצים ויבחרו בו שוב. למטרה זו התקנו בפורטל העירוני "רובוט", שיודע לצ'וטט עם המתקשרים ולנתח מנימת הקול ומהתדירות של מילות מפתח מה הם מרגישים. זה סוג של יישום שהרבה חברות שירות מתקינות במסגרת ה-CRM, כדי לנתב מקרים קשים של חוסר שביעות רצון לטיפול אנושי אינטנסיבי. אפשר להתאים את הפתרון גם למיון דואר אלקטרוני.

רן בורנשטיין:      ברצוני להצטרף לעצה של מישל, ורק להוסיף שאולי זה רעיון טוב לסטארט-אפ. תוכנה שלא רק ננעלת על תלונות, אלא גם יודעת לזהות רעיונות טובים שכדאי להביא אותם לדיון בהנהלת העיריה.

אוליביה אלבז:     נכון, ניתוח טקסט מדובר הוא נושא לוהט היום. חלק מהטרנד של אינטליגנציה מלאכותית. גם אצלנו ב-Salesforce נוצר צורך להתמודד עם שטף רעיונות מדהימים, של 25,000 עובדים ב-45 ארצות. אנו מחפשים פתרונות במסגרת תהליכי סביבת עבודה שיתופית, ניתוח טקסט כפונקציה של Collaboration Engine. הסיבה לגיש

p1560681-1

מימין: רן בורנשטיין, גרשון פניטש, מישל ספקטור

ה התהליכית היא, שבדרך כלל מדובר בשרשרת הודעות (Treads) – ולא טקסטים מבודדים – שמתכנסת בסוף להכרעה אחת. כמנהל, אתה רוצה לראות את ציר הזמן כדי להבין מה הוביל למה, איפה אפשר למצוא קונצנזוס, ואיפה נתקע התהליך. אבל, אל תשכח. מדובר ב"מסע", גם הפתרון מתפתח בתהליך מתמשך, שמקבל Input-ים מאנשים שונים בארגון ומסתגל לשינויים דינמיים.

גרשון פניטש:      יש לי בעיה דומה. בתור נקודת קשר קדמית של הפירמה, המון אנשים בישראל מתקשרים אלי. אז הסינון הראשוני הוא פורמלי. אני לא יכול להאזין למידע סודי בלי להקים יחסי עו"ד-לקוח. אחר כך אני מברר נקודות כלליות, כמו "כמה אתה חושב להרוויח מהפטנט?" "איך תהפוך אותו למקור הכנסה?" וכדומה. בשלב הזה נפטרתי מהנודניקים והממציאים ההזויים, שלא יודעים כמה זה קשה. את מי שנשאר כדאי לשמוע.

טלי רוזנווקס:      ראש העיר סיפר לנו על בניית הרשת העירונית של רעננה. אני מניחה שתוך זמן קצר נשמע בשורות דומות מעירית כפר סבא, והרצליה, אולי אפילו בני ציון. כל עיריה תבחר פתרון שונה, לפי צרכיה ויכולתה, אך ללא תקנים פתוחים איך הן ישתפו פעולה. איך תחברו את הפתרונות כדי לאפשר שיתוף פעולה?

שרית תג'ר:         לדעתי, כל הספקים בתחום מודעים לחשיבות הממשקים הפתוחים. יותר מכך, רובם גם מבינים את היתרונות של קוד פתוח. בסופו של דבר, יישום עיר חכמה הוא הוא די גנרי. יש צורך בהתאמות זעירות במסגרת הקונפיגורציה, אבל הבסיס משותף וחבל להמציא את הגלגל מחדש לכל עיר. בסופו של יום, הפתרון של רעננה יהיה די דומה לזה של כפר סבא ולא תהיה בעית תאימות.

רן בורנשטיין:  מה חדש בבעיה הזאת? תמיד התמודדנו עם הטרוגניות טכנולוגית משום שאף פעם לא היה מצב שכולם ישבו על אותה פלטפורמה ואותה גרסה – אפילו לא באותו ארגון. תמיד המפתחים נאלצו לאזן יתרונות של חדשנות עם חסרונות של אי-תאימות. לוקח זמן עד שכולם מסכימים לאיזה פתרון כדאי להתכנס.

p1560705-1

מימין: אוליביה אלבז, רן בורנשטיין

מישל ספקטור:   אני מסכימה לחלוטין עם רן, שמדובר בתהליך אבולוציוני, שנדחף על ידי הצורך של עיריות למקסם את הערך של המידע שיש להן על התושבים. היום חלק משמעותי מהמידע נמצא ברשות ספקי השירות, והעיריות רוצות להניח עליו יד כדי להשתמש בו ליצירת הכנסות. גם אם עיריות שונות יפעילו רשתות נפרדות, הן ימקסמו את הערך רק אם הנתונים יהיו משותפים.

אוליביה אלבז:     ב-1999 היינו הראשונים לממש את מודל הענן הציבורי. לא הרבה האמינו אז, שחברות מתחרות בכל הוורטיקלים העסקיים יסכימו לעבוד על אותה פלטפורמת CRM. היום כבר אין ספק שזו הגישה הנכונה, ודבר דומה יקרה בנושא הפלטפורמה לעיר חכמה. יהיו ספקים שונים, פתרונות שונים על עננים שונים וגישות שונות לאינטגרציה, אבל יהיה בסיס משותף של סטנדרטים שיאפשר שיתוף פעולה בלי לחנוק את החדשנות. וכמו שאמרו כאן, זה מסע (Journey).

אד לנגר (שאלה): כעורך פטנטים, אני מטפל בהמון ממציאים קטנים, להם אני משיג את מבוקשם רק כדי לגלות שהבעיה האמיתית היא, למצוא משקיע, לחבר אותם לעולם היזמות. זו אינה המומחיות שלי, למרות שהממציא הקטן מתחנן לעזרה. אז למי יש פתרון שאוכל להמליץ ללקוחות?

גרשון פניטש:  היתרון הגדול של ההיטק הישראלי הוא גם החולשה שלו. אני לא מכיר מקום בעולם עם צפיפות דומה של ממציאים ורעיונות ממש טובים. וזה אומר מבחינת המשקיע בסטארט-אפים, שקשה במיוחד לברור את המוץ ולזהות את ה-Waze או הצ'ק-פוינט הבא. מעל 6,000 חברות מתחרות על אותם דולרים, ואין מספיק אוזניים לשמוע את כולן. שימו לב, המשקיעים לא משקיעים ברעיון, הם משקיעים באנשים. ולהכיר אנשים דורש זמן, הרבה יותר זמן משנדרש לקריאת תוכנית עסקית. לכן יש לי שתי המלצות: 1. לצרף לצוות מישהו עם רקע ניהולי, שיודע לדבר עם משקיעים בשפה שלהם ולשכנע אותם שיש לחברה מודל עסקי רובוסטי.

  1. יש ארגונים שמתמחים בדיוק באספקט הזה. קיימת קבוצה בתל אביב הנקראת HomRun, שקשורה עם ארגון הרבה יותר גדול בארה"ב, ולו קשרים נרחבים במגזר העסקי האמריקאי. הם ידעו לכוון אותך למטרות ריאליות. תוכלו למצוא אותם באינטרנט.

רן בורנשטיין:      מניסיוני, יש הרבה מקורות לכסף, אחד מהם הוא משרד המדען הראשי. אבל בסופו של יום, העיקר תלוי באישיות הממציא. אם אתה רוצה ליצור מצב שהמשקיעים מקשיבים להמלצות שלך, תלמד לזהות את הממציאים שבאמת כדאי להשקיע בהם.

אוליביה אלבז:     אני לא מגיע מעולם הקרנות, אבל הבוס שלי, מארק בניוף השקיע עד כה בכ-700 סטארט-אפים. למדתי ממנו שהוא משקיע באנשים, רוכש כשרונות, בנושאים שמסתמנים כתחומי צמיחה מבטיחים, כמו אינטליגנציה מלאכותית ולימוד מכונה, גם בארה"ב וגם בישראל. באירופה יש לנו קרן בשם Avant שעוזרת ליזמי ענן לצמוח.

סימה פרי (שאלה):     אני ממלאת מקום ראש עירית רעננה. ואני דווקא רוצה להסתכל על הפן החברתי ולשאול, כיצד כל אחת מהחברות מביאה את הפן הקהילתי אל תוך הפעילות העיסקית שלה?

p1560737-1

מימין: יהודה אדר, אוליביה אלבז

רן בורנשטיין:      החברה שאני מייצג מפתחת סימולטורים לרפואה, כלים שעוזרים לרופאים להשתפר במקצועם וכך, בעצם, עצם העשיה העיסקית יש לה פן חברתי. שיפו

ר הרפואה בארץ ובעולם. לאחרונה תרמנו שני סימולטורים לטכנו-דע שזה מרכז בחדרה העוסק בהכשרת רופאים ונשמח לשתף פעולה עם כל מי שהתחום הזה מדבר אליו. אני מאמין שצריך להתחיל את ההכשרה בגילאים צעירים ויש לנו מדי פעם מכשירים קצת יותר מיושנים שנשמח להשמיש ולתרום אותם. אבל צריך להבין שמכשיר כזה צריך חדר, הוא צריך מישהו שישמור עליו ויתחזק אותו.

אוליביה אלבז:     לסלספורס יש מודל חברתי שנקרא 1-1-1, ואומר: אחוז אחד מההון, אחוז אחד מהמכירות ואחוז אחד ממשאבי האנוש מיועדים לקרנות חברתיות. גם מוסדות ישראליים נהנים מזה, למשל, אנו תומכים בפעילות העליה של הסוכנות היהודית. ברחבי העולם יש כ-25,000 ארגוני NGO שמקבלים שירות חינם מסלספורס.

שרית תג'ר:         חברת ECI מאוד מחוייבת חברתית, יש לנו המון פעילויות בתוך ECI רובן באינטראקציה עם עירית פתח תקוה. יש בהנהלת ECI מנהלת שתפקידה המוגדר הוא לקדם אחריות חברתית.

מישל ספקטור:   IP Gallery היא חברה קטנה, אז גם הסיפורים שלנו קטנים, אבל אנו עושים המון עבודת התנדבות חינוכית עם ילדים. אנו רואים בשליחות העסקית של החברה גם ערך חברתי, שבמרכזו איכות חיי התושב בעיר החכמה.

חיים מוסקוביץ (שאלה): איזה תפיסות אתם רואים בתחום הזה של בטחון סייבר במגזר התשתיות הלאומיות הקריטיות – תנועת רכבות ומכוניות, רשתות חשמל ומים, תקשורת ודלקים?

אוליביה אלבז:     זו שאלה פשוטה ומורכבת בעת ובעונה אחת. לפני כמה שבועות הייתה התקפת "זומבים" על שרתי DNS באמריקה וחצי האינטרנט קרסה. אנו מפעילים את מתקני ה-Data Center המאובטחים ביותר, ובכל זאת אירוע ברמת תשתית לאומית עצר את השירות. כמו שנפגעו העננים של מיקרוסופט ושל אורקל. זו בעיה שלא תפתר מחר. מצד שני, אנו עובדים במסגרת "קבוצת אמון" (Trust Team), ששותפים בה מרבית יצרני החומרה והתוכנה הגדולים, שלקחה על עצמה למנוע לחלוטין את סכנת ה-DDOS. לשם כך גייסו כמה מהמומחים הבולטים בתחום בישראל, בין השאר האקרים שלמדו את הצד האפל של אינטרנט מבפנים ועכשיו הם בונים את ההגנות לתשתית. למעשה, רוב ההתקפות די פשוטות ועל ידי חינוך המשתמשים להתנהגות אחראית אפשר למנוע אותן.

רן בורנשטיין:      מנקודת השקפה מעשית, חשוב לזכור שפתיחות ורגישות להתקפות הולכות ביחד. אין בעיה לחסום את כל ההאקרים שבעולם, אם אתם מוכנים להתנתק מהאינטרנט. אם בחרתם להשאר מחוברים, זה מחייב את הארגון לסמוך על ספקי שירות אבטחה מקצועיים. אם אתם לא מסוגלים להצדיק מומחה אבטחה אורגני, לכו למיקור חוץ – אבל תוודאו שאתם יודעים לבחור מומחה אמיתי.

יהודה אדר:         סייבר זה לא רק בעיה של תשתיות לאומיות. גם כשאתם מכניסים טכנולוגיה לתשתית של בית משרדים, כמו זה שאנו יושבים בו עכשיו, אתם נחשפים לסכנות תקיפה. מעליות חדישות, מנוהלות מחשב לצורך יעילות אנרגטית לזמינות גבוהה, זקוקות להגנות שלא היו אפשריות בימים של בקרות אלקטרומכניות. ויש עוד מערכות דיגיטליות שמהוות רגישויות סייבר – אבל אנו רוצים את היתרונות של מערכות חכמות וזה המחיר.

יהודה אלידע: וזה מה שאמרו לי בצעירותי: אנשים חכמים הם פרנואידים מטבעם. הגיע הזמן להפרד. תודה לחברי הפאנל שלנו, שהיו להם תשובות גם לשאלות מכשילות, ותודה לקהל שנשאר למרות השעה המאוחרת. נשמח לראות אתכם באירועים הבאים של פורום רעננה שאני מבטיח לכם, יהיו מעניינים לפחות באותה מידה. תודה ולהתראות בינואר 2017.

 

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.