<
יום ראשון , דצמבר 17 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול: מגמות ואתגרים ב IT הארגוני/עסקי 2017/18

שולחן עגול: מגמות ואתגרים ב IT הארגוני/עסקי 2017/18

 

מימין: מאיר עשת, גיא הוכמן, אלי כהן, אוליביה אלבז, אמיר עציוני, דן טולדנו, יהדה אלידע, אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד, איציק שמר, נתן הרשקוביץ

מימין: מאיר עשת, גיא הוכמן, אלי כהן, אוליביה אלבז, אמיר עציוני, דן טולדנו, יהדה אלידע, אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד, איציק שמר, נתן הרשקוביץ

יהודה אלידע, מנחה: בשונה משולחנות עגולים שלנו, הפעם נערך אירוע זה בפני קהל ובמסגרת ועידת ישראל לעסקים. יושבות לפנינו שתי קבוצות משתתפים. האחת קבוצת ונדורים/ספקים מוכרים בעולם ה-IT הארגוני והעסקי. הקבוצה השניה היא קבוצת משתמשים ארגוניים המיוצגים על ידי מנהלי מערכות המידע של הארגון וכן מרצים מהאקדמיה ומשפטן העוסקים כולם בתחום. כל דובר יקבל בדיוק 4 דקות להגיב לשאלה שבחר. לפני המשתתפים הוצגו מראש מספר שאלות.

השאלה הראשונה:  האם המשמעות של "אחסון מוגדר תוכנה" (SDS) היא הסוף של חוות האחסון כפי שהכרנו אותן? ובמילים יותר פשוטות, האם באמת משהו כמו 30 שנה של פריחת חברות האחסון זה עידן שנגמר? והיום אנחנו הולכים לתקופה שבו לא צריך שיהיה לך מחסן מרכזי?

דן טולדנו Red Hat :  שלום אני דן טולדנו, אני מנכ"ל חברת רד האט כאן בישראל, אנחנו לא יצרנים של אחסון, ובגלל זה קל לי לענות לשאלה הזאת, רדהאט כבר יישמה מהפכה ראשונה בעולם המחשוב, בזה שדרך הנגשת לינוקס ללקוחות אנטרפרייז הפכה את המושג הזה של שרתים ל-commodity,  זה התחיל לפני איזה 15 שנה, וזה לקח זמן. היום כל חברה בכל גודל יודעת שלאפליקציה יש חשיבות ומכרעת והברזלים שמתחת למערכת הפעלה הם בעצם commodity. תהליך זה קרה  בגלל ה- software design computing,  (SDC) שהתרחש לפני כמה שנים. היום אנחנו לקראת מהפיכה כזאת בעולם האחסון, software design storage (SDS) . זה צפוי לקחת עוד זמן היות לכל יישום יש תהליך הבשלה והגעה לבגרות.בעולם ה SDS יש כמה פתרונות כיום. לדוגמה ברד האט יש 2 פתרונות, אחד שנקרא גאלסטר, ומתאים ל-file system, והשני שנקרא סף, שיותר מתאים ל-lock mode. כאשר אנו פוגשים לקוחות, אנחנו תמיד בודקים ומאמתים איזה פיתרון מתאים יותר ללקוח בעידן הענן, ואני מדבר פה על הענן ההיברדי. אנחנו מדברים על מערכות open stack, מערכות מונחות Open stack מבוססות היום על SDS אותו אני מיישמים ב-open stack עם סף, עבור לקוחות שכבר עוברים לתשתית עננית-פנימית, וזה אומר שהם כבר לקחו בחשבון אג'ליות וגמישות של מצב הנתונים שלהם, ושהאפליקציה שלהם או מצב התמלולים שלהם מוכנים למעבר. בדרך כלל נציע SDS עבור נתונים שהם לא מובנים, unstructured data, למשל; תמונות, גיבוי, ארכיון וכד'. המעבר הזה אפשרי כבר היום ובנוסף לאג'ליות והגמישות, הוא גם מוזיל עלויות.יחד עם זאת,  אני לא הייתי ממליץ היום למשתמש, להעביר את ה-database

מימין: דן טולדנו, יהודה אלידע, אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד איציק שמר ונתן הרשקוביץ

מימין: דן טולדנו, יהודה אלידע, אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד איציק שמר ונתן הרשקוביץ

שלו כגון באורקל ל SDS, עדיין לא. זה יקרה להערכתי בשנתיים-שלוש הקרובות.

אמיר עציוני, HPE:    אני אמיר עציוני, אני מנהל את חטיבת הפרויקטים, הייעוץ והשירותים הטכנולוגיים של HPE פה בישראל. ואני חושב שהתהליך שדן תיאר, אותה התלבטות, אותו מהלך של לעבור ל- SDS הוא בחיתולים, אבל יחד עם זאת הוא טומן בחובו הרבה מאוד ערכים חשובים עבור הלקוחות. אני חושב שהדיון הוא לא על ה-storage, אני חושב שהדיון הוא על השינוי העסקי, שאנחנו רואים בהרבה מאוד מקומות, וכמו שנאמר פה קודם, העולםה עסקי משתנה בצורה כל כך משמעותית, שהיא יוצרת הזדמנות לעולם ה-IT. אתן לכם דוגמה; משטרת ישראל יצאה לאחרונה בהודעה שהשוטר הדיגיטלי, יסתובב עם מצלמה ויצלם, אבל אחר כך אי אפשר יהיה לתחקר את זה. תחשבו שלמפכ"ל יש מין חזון כזה, והוא מגיע לאגף הטכנולוגיה שלו, ואומר בואו תערכו ותעשו, ופתאום מסתבר שלהתקין דבר כזה ולנתח אותו עולה המון כסף, בתפיסה הקיימת, בתפיסה של מרכזי אחסון הגדולים, המונוליטיים שמאפיינים היום את ה-data center. זו בדיוק ההזדמנות של אותו אגף טכנולוגיות במשטרה להגיד אנחנו פורצים קדימה, אנחנו חושבים אחרת, אנחנו יכולים לקחת קצת אולי סיכונים, אבל להוביל שינוי בתהליכים עסקיים אמיתיים. זה אולי סוד השינוי, לחשוב אחרת על כל ה-IT, storage. אנחנו רואים לקוחות שמוכנים לעשות 2 דברים, אחד לקחת סיכונים שהם לא היו מוכנים בעבר, ולהסתכל אחרת, כדי לא רק לייעל ולחסוך, אלא גם לאפשר הרבה יותר גמישות, חלק מהגמישות נובעת למשל מהנושא של היעדר בתלות ספק יחיד. ודן הזכיר פה את Open stack כדוגמה ל-Open source. זו מגמה שהולכת ותופסת תאוצה מאוד משמעותית, לקוחות שלנו עוד ועוד מדברים על open source  ועל החשיבות שלו , לא רק כדי להוזיל עלויות (אם בכלל), אלא בגלל יכולת המעבר בין ספקים, בגלל היכולת לשלב אחר כך רעיונות מדליקים, שכל מיני יצרנים יביאו פתאום רעיונות מאוד מעניינים לעולם ה-open source , דן הזכיר פה סף, פתרון של רד האט, אנחנו משתפים פעולה הרבה בדברים האלה, ואנחנו גם מתחרים. כשאנחנו מדברים על איך באמת לנצל את המידע בעולם החדש אין ספק ש- SDS הוא התחום והוא הדבר הנכון, אנחנו הרבה פעמים ממליצים ללקוחות שלנו לעשות את המהלך הזה בתהליך חשיבה מסודר,

גיל גרוס, CloudZone : שלום אני גיל גרוס, מנהל תחום Microsoft Azure ב-.CloudZone הSDS- ללא ספק משנה את חוקי המשחק, דבר שנכון בכל תחומי הSoftware Defined- ולא רק בתחום האחסון. מלבד זאת, אנו רואים הרבה חברות חדשות שצצות בתחום האחסון ומציעות פתרונות מבוססי SDS, ברובד החומרה ו/או תשתית הענן. בנוסף, אנו רואים שספקי הNAS/SAN הקיימים מתחילים להתאים את עצמם למציאות החדשה של SDS. לדוגמה, NetApp שחררו את מערכת הONTAP- שלהם בתור Virtual Appliance בPublic Clouds- ויצרניות טכנולוגיה נוספות  מציעות פתרונות דומים. אני חושב, שבעתיד הקרוב נראה יותר ויותר פתרונות SDS, גם מהשחקנים המוכרים וגם משחקנים חדשים – וכולם יהיו מותאמי ענן.  Azure  Microsoft הינו "מגרש המשחקים" הכי גדול עבור ספקי SDS מפני שהוא מספק להם תשתית שהיא, למעשה, ללא גבולות ושמשמשת כבסיס לפתרונות שלהם. בין אם מדובר על נפחים בגודל פטה בייטס או מהירות דיסקים ויכולות רפליקציה בין אתרים ראשיים לאתר ה-DR ופיזור מידע. המנצחים הגדולים בתחום הזה יהיו השחקנים אשר ימנפו  את היכולות המתקדמות של הענן כדי לספק ללקוח הקצה את הפתרון המקיף ביותר.

יהודה אלידע:  שאלה שנייה "ענן"; האם מקובלת עליכם הדעה, שבסופו של תהליך, כולם רוצים להגיע ל-SaaS היות ו-IaaS PaaS הם רק שלבים בהגירה, הסתגלות למודל חדש)? 

גיא הוכמן ג'יני מחשבים: שלום, אני גיא הוכמן, מנכ"ל ג'יני, שירותי מחשוב. ענן זה אחד הטרנדים הכי גדולים שרצים ב-3 שנים האחרונות, ואני אומר טרנד בכוונה. כחברת אינטגרציה אנחנו רואים כמה קשה ללקוחות קטנים להכנס לעולם הענן. הם – עורכי דין, משרדי רו"ח, מוסכים וכד' – משתמשים באפליקציות יחודיות וחלק נכבד מבתי התוכנה שפתחו אותן, לא מסוגל להתמודד היטב עם התאמתן לענן. אם אנחנו מדברים על מיקרוסופט, סאפ, אורקל והגדולים, אז יש להם את היכולות, אבל אם אנחנו מדברים על שחקנים יותר קטנים, ונישתיים כאמור, זה קשה יותר. רוב השוק, רוב השוק הוא SMB. ההתאמה לענן בסביבה הקלאסית זה לא חוכמה, למשל;exchange Microsoft, 365… שנבנה מראש על סביבת ענן כזו או אחרת. אבל הגירה לענן של הסביבה היותר נישתית הוותיקה קשה יותר. מה שמוביל אותנו לראות הרבה הרבה ארגונים בפתרונות חלקיים, אנחנו רואים ארגונים שנמצאים, חלק פלטפורמה נמצאים בענן, והחלק הבעייתי נמצא אצלם. לדוגמא; עולם הייצור, שיש לו בקרים, רצפות ייצור, מכונות, דיווחים למכונות, כל מיני בקרים עם R232, שפתאום לא מצליחים לדבר מול העולם של ה-cloud, תוסיפו לזה אבטחת מידע שעושה את המעבר יותר מורכב. לבתי התוכנה הקטנים הולך ונעשה יותר קשה המעבר לענן. אין להם משאבים כמו לגדולים ואני

מימין: אוליביה אלבז, אמיר עציוני, דן טולדנו, מאיר עשת

מימין: אוליביה אלבז, אמיר עציוני, דן טולדנו, מאיר עשת

רואה כניסה של הגדולים לתחומים שהיו קודם לכן נחלתם העיקרית של בתי תוכנה קטנים. לעסקים הקטנים של רתיעה מפתרונות הענן ב SaaS  היות ולמרות שהספק אומר להם תשלמו לפי צריכה, הוא אינו מסוגל לומר להם מראש כמה ישלמו בשנה והם אינם יכולים לכן לגדר תקציב שנתי ולדעת שזו עלות האפליקציה בענן. כתוצאה מכך, יש אצלם שמרנות ונטייה לדחות כניסה לענן.

אלי מטרה, מהקהל:   שמי אלי מטרה, סמנכ"ל בחברת מד-1, לקרוא לענן טרנד זה טעות יסודית בתפיסה, מנוע הצמיחה של הארגון זה לא הברזל, זה ה PaaS, זה ה-BI, וזה ה-CRM, וזה ה-ERP וזה התגובה המהירה, ואנחנו רואים את זה בכל העולם, יש פה דיסוננס שאני לא כל כך מצליח להבין. אפרופו, נוקיה טענה את הטענה שלך לפני 15 שנה, היא אמרה מה פתאום, העולם זה לא עולם של אפליקציות, זה עולם של ברזלים, איפה נוקיה היום? אנחנו בעולם שצריך להגיב מהר, אנחנו רוצים עכשיו סביבת פיתוח open shift ? אנחנו צריכים את זה כשירות. הברזל הוא לא מנוע צמיחה, המנוע צמיחה הוא האפליקציה.

דן טולדנו Red Hat:   השאלה היא על SaaS. אנחנו תופסים היום את ה- SaaS כמערכת שפותחה על ידי גורם חיצוני, על ידי נותן שירות, דוגמת sales force לארגון פנימי שמשתמש בה, כמו שהוא היה משתמש ב-ERP כאפליקציה שהוא היה רוכש, הוא משתמש בשירות באפליקציה שהיא יושבת באיזה ענן חיצוני. לדעתי הדיבור על  SaaS הוא בהקשר של יכולת הארגון לפתח אפליקציות של שיושבות על פלטפורמה עננית. ליצור חדשנות בבית בצורה זריזה ומהירה שתגיב להתפתחויות עסקיות בהתאם. מדובר ביכולות טכנולוגיות הקרויות היום קונטיינרים בהן ניתן לייצר אפליקציות שכאילו ארוזות במיכלים וניתנות לשינוע מספק ענן אחד  לספק ענן שני ולהרכיבן כמו לגו עם אפליקציות אחרות המותקנות בקונטיינרים אחרים.  אלה אפליקציות שתשפרנה את יכולת התחרות וההיענות הזריזה של הארגון לצרכיו העסקיים.  התקנת יכולות כאלה בארגון מאפשרת למנהל ה-IT הארגוני להתמודד בהצלחה עם הצרכנים העסקיים והפנימיים שלו, קרי; מנהל שיווק, פיתוח עסקי, כוח אדם וכד', ובכך למנוע מצב של shadow IT שממנו הוא חושש.

אלכס דרוקר, כצט: שלום, שמי אלכס דרוקר, מנמ"ר של חברת כצט. אנחנו חברת תרופות בעיקרה, אבל עוסקים גם בתחום החקלאי והתחום הוטרינרי, אנחנו מכסים אדם, חי וצומח. בנוסף, אני משמש כיו"ר מועדון המנמ"רים, תחת IDC ו-RPO, ולכן אנחנו עושים כינוסים כאלה שמדברים בדרך כלל על הענן. רוב החברים בארגון המנמ"רים הם חברות קטנות, פחות או יותר כמו שלנו, אצלנו יש 270 עובדים, אנחנו מדברים על חברות המעסיקות עד 400-500 עובדים. אנחנו מדברים גם על הענן. שיקול חשוב הוא העברת השירותים לפלטפורמה חיצונית, יחד עם זאת, נושא העלויות עדיין לא מיצה את עצמו וזה עדיין יקר יותר. אני מאמין שעלויות תלכנה ותפחתנה. בעיה נוספת שלא הועלתה כאן היא נושא התקשורת החוצה. לחברה שלנו יש גם אילוצי רגולציה (משרד הבריאות) איתן צריך להתמודד. יחד עם זאת הכיוון שאנחנו רואים או לפחות עולה בדיונים במועדון אצלנו, שאין ברירה, צריך להיכנס לנושא הזה של ענן ותוך 4-5 שנים, עד 2020 אנחנו מאמינים שיהיה היצע הרבה יותר גדול, הרבה יותר רציני של שירותים בכענן כולל עלויות יותר נוחות. המלצה שאנחנו ניסינו אצלנו זה להיכנס למה שנקרא ענן היברידי, כיום מציע אותו בעיקר חברת מיקרוסופט, שמאפשרת פשוט לנסות חלק מהארגון לא את כולו, לא להעביר את כל האנשים לענן וחלק להשאיר בפנים. אצלנו עשינו את זה בנושא

מימין: אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד

מימין: אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד

של אימיילים, יש לנו כוח אדם רב בחוץ, בערך שליש מהחברה, סוכנים, קבלנים רפואיים ועוד כהנה כהנה, להם נתנו office 365 והצלחנו לעשות איזושהי אינטגרציה עם המייל הארגוני, אנחנו בודקים גם להעביר כל מיני נושאים נוספים לענן, כגון מתן שירות ומענה לכל מיני חברות שעובדות איתנו.הכיוון של ה- SaaS מסתמן ככיוון הנכון.

גיל גרוס, CloudZone: אין ספק, שיש עדיפות לפתרונות ,SaaS במיוחד עבור ארגוני אנטרפרייז מסורתיים אשר מחפשים פתרונות מותאמים עם מינימום צורך בתחזוקה. המציאות היום כמובן קצת שונה ואין פתרונות SaaS לכל דבר ולא כל הפתרונות מותאמים באופן מדויק לצרכים הארגוניים השונים של כל חברה. לדעתי, עולם ה-IaaS  וPaaS-  תמיד יישאר, גם אם  רובו יעבור לרקע, כלומר הם יהפכו לאבני הבניין המרכיבים את פתרונות הSaaS. בנוסף, במקביל לגידול של פתרונות SaaS עבור ה- Enterprise (וגם עבור השוק הביתי), נתחיל לראות יותר ויותר כלים נוספים מבוססי SaaS אשר יעזרו לנו לחבר את הפתרונות ולהרגיש שאנחנו עובדים עם סביבה אחת אחידה שתיתן לנו שליטה מלאה על המידע שלנו, גם אם מדובר בספקים נפרדים שמרכיבים פתרון ארגוני שלם. דוגמא טובה היא Microsoft Azure. הרי שירותAzure AD  נותן מענה של Single Sign On עבור מגוון רחב של שירותי Cloud גם מבית Microsoft וגם מספקי צד שלישי. בראש ובראשונה Azure AD מספק SSO למגוון רחב של שירותים וספקים באותו סט של Credentials, כך שהמשתמש הסופי יוכל להשתמש בזהות שלו לעבוד במגוון רחב של אפליקציות. Azure AD לא משמש ארגונים עבור שירותי מיקרוסופט בלבד, אלא גם עבור שירותים נוספים כגון Salesforce, Box, WebEx ועוד מאות אחרים.

נתן הרשקוביץ רשות ני"ע: שלום, שמי נתן הרשקוביץ, אני מנהל מערכות מידע של רשות ניירות ערך, ולפני שאגע ספציפית בנושא של ענן הייתי רוצה ברשותכם להגיד כמה מילים על הרשות, ועל האתגרים שעומדים בפנינו, הטכנולוגיה בשנים האחרונות התפתחה בצורה מדהימה, בעולם בכלל ואצל הגופים המפוקחים בפרט, ומי שלא יודע הרשות מפקחת על שוק ההון, היא הרגולטור, מפקחת על חברות, קרנות נאמנות, יועצי השקעות, בורסה, זירות, כל מי שפועל בשוק ההון, וההתפתחויות הטכנולוגיות הן עצומות בתקופה האחרונה, סתם כדי לסבר את האוזן, מושגים כמו HFT – high frequency trading, מושגים כמו robot advising, רובוט שמייעץ מה להשקיע, מושגים כמו social investment, שמישהו רואה משהו שמישהו אחר השקיע, למשל וורן באפט, שהיה כמוהו, זה מעמיד בפני הרגולטור, בפני הרשות אתגרים עצומים, כשבתקופה קודמת, כשהיה איזה מסחר בבורסה היה יותר קל לפקח, אבל היום אתה שואל את עצמך על מי אתה מפקח, על האדם או החברה שעשתה את העסקה, האם על הרובוט שייעץ לה, האם על החברה שדרכה בוצע המסחר האוטומטי, האם על התכנת שתכנת את התוכנה שעשתה את המסחר האוטומטי וכולי וכולי, אז אנחנו מתמודדים עם זה, עם מערכות חדשות רבות היקף, אבל לא רק טכנולוגית, זה שאלה מהותית לנו כגוף, כרגולטור, ולמה אני מספר את ההקדמה הזאת? כי אחד הדברים הרלוונטיים זה גם נושא הענן. איך אתה מפקח על מסחר מסוים, כשאדם סוחר בחברה שנמצאת באנגליה, והמחשבים שלה נמצאים בענן באיי הבתולה, ומי שפיתח את התוכנה זה חברה רוסית, ומי שמשווק ועושה פרסום זה חברה הולנדית, על מי אתה מפקח, מי הגוף שאליו אתה בא בטענות אם יש משהו לא תקין, אז אנחנו מתמודדים עם זה הן במישור המהותי כרשות, והן במישור הטכנולוגי, כגוף שמנסה לפתור את הבעיות האלו, את הדילמות האלה, עכשיו לגבי הענן, עצמנו, לנו כגוף רגולטור קשה מאוד להיות חוד החנית בקטע של לצאת לענן, בגלל מידע שאנחנו רוצים לשמור לעצמנו. אבל אני חושב שלשאלה הספציפית שנשאלה פה בפאנל, לשם כולם הולכים.

יהודה אלידע:  שאלה הבאה; האם Big Data הוא גלגל הצלה קטן מדי לתחום שהפך לטיטניק? האם הטכנולוגיה יכולה באמת להציל את הביזנס?

מימין: גיא הוכמן, אלי כהן, אוליביה אלבז

מימין: גיא הוכמן, אלי כהן, אוליביה אלבז

אלי כהן אקספריס סייבר: שלום לכולם, אני אלי כהן, מנכ"ל אקספר סייבר, אנחנו חברה שעוסקת בהגנת סייבר, והנושא של BI ואנלטיקה הוא נושא שמאוד קרוב לליבנו. אנחנו רואים שתחום ה-BI ואנלטיקה הוא בסדר גודל של 130 מיליארד דולר בעולם, הוא צפוי להגיע לכ-200 מיליארד דולר ב-2020 לפי ה-IDC, כך שאנחנו רואים בעצם שהתחום הולך וגדל. נשאלת השאלה האם באמת ה-big data יחליף את עולם ה-BI הרגיל והסטנדרטי שכולם מכירים. אני חושב שבעיניי לפחות מדובר פה באבולוציה. נראה ארגונים בסדר גודל קטן ובינוני שיצטרכו להתמודד עם כמות נתונים מאוד גדולה, ועל הנתונים האלה להפעיל בעצם אנלטיקות מתקדמות עם מימד של machine learning, ועם הרבה מאוד אלגוריתמים שיאפשרו לזקק את המידע, ולהגיע לתובנות כמעט בזמן אמת. ההבדל הגדול, יקרה בהקשר של ה-IOT, שיכניס בעצם לעולם ה-IB והאנלטיקה הרבה מאוד מידע, החל מחברה קטנה חברת משאיות, שצריכה לנטר את המשלוחים שאותה משאית עושה, ואוסף נתונים שלם לכל משאית. נבין שבעצם כל גוף בינוני וקטן יתחיל להפעיל כלי BI ונראה שרוב הכלים האלה יהיו בענן. אני חושב שעוד דבר מאוד ברור שצפוי לקרות זה, מכיוון שעולם הסייבר עבר יותר ויותר לעולם של detect ו-respond, המשמעות היא בעצם שאנחנו צריכים להסתכל על מה שקורה ברשתות, ובעצם דרך כל כלי האיסוף ומארג האנלטיקות שאנחנו מפעילים, אנחנו בעצם מגיעים לאותם תובנות בעולם של ה-security. אז לסיכום אני חושב שהנושא של big data הוא בהחלט לא איזה שהוא גלגל הצלה, אלא בהחלט דבר מאוד משמעותי, שקורה ברמת האבולוציה לעולמות ה-Business intelligence, ואני חושב שאנחנו רק נראה כיצד זה הולך ומתקדם עם השנים.

יצחק שמר המכללה האקדמית לישראל: שלום, אני יצחק שמר, ראש התכנית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית לישראל, אני לא כל כך מבין גלגל הצלה למה? תראו, בגלל ריבוי סנסורים והתפתחות ה-IoT מחד ועוצמת המחשוב הגוברת מאידך, יש לנו צורך לנתח הרבה יותר. בעולם האנליטיקה יש ארבע מדרגות: 1 – ניטור הנתונים. 2- הבנה. 3- חיזוי. 4- תגובה. ברור שרוב היישומים שמתבגרים היום הם עדיין במדרגות הראשונות. מציע לא להתבלבל big data איננו מילה נרדפת ל-BI ואנלטיקה, הוא מאפיין את סוג הנתונים זירת האיסוף והמגוון שלהם. אבל, שבא איזה איש מוזר וחריג בשם סטיג ג'ובס, ואמר שהאייפון הולך להיות הלהיט הבא, שום סקר שוק לא היה מראה שהוא צודק, זה צורך שאף אחד לא חזה, כלומר את

הקפיצות הקוונטיות, את הנקודות הסינגולריות, הן תמיד יהיו מחוץ למעטפת של האנלטיקה, האנלטיקה תוכל לתמוך בהן בשיניים ברמה התיאורית וברמת ההבנה לא מעבר לזה. מצד שני הרבה מאוד החלטות אחרות ברמה האישית, ברמה הארגונית יישומים אנליטיים, שממנפים את המגוון הענקי הזה של הנתונים בטכניקות שונות, בין אם זה קריאת נתונים, או למידת מכונה. כל הבאז שאנחנו מערבבים אותם ביחד, החשיבות הולכת ועולה, ומי שלא יהיה שם פשוט יגלה שהמתחרה שלו עושה את זה הרבה יותר טוב. השאלה היא מה ארגון עושה עם כל הנתונים והתובנות שצבר וניתח. כלומר נניח שאני יודע על כל לקוח מה הוא עושה, מה הוא רוצה ומה הוא עשה. מה אני עושה עם זה, איך אני משנה את הצעת הערך שלי ללקוח כתוצאה מכל התובנה הזאת שרכשתי לגביו. זו המדרגה הבעייתית שארגונים צריכים להבין, כי זה שינוי פרדיגמה, שינוי מודל עסקי, שינוי אסטרטגיה.

נתן הרשקוביץ, מנמ"ר רשות ני"ע: בעבר  BI היה הכרחי כדי לדעת מה קורה. היום עם התפוצצות המידע אי אפשר לשרוד בלי כלים, כלים אנליטיים וכלים של big data, וככל שהכלים האלה טובים יותר למשתמשים יש יותר תיאבון לבקש עוד ועוד. אני רוצה לספר על 2 מערכות שקיימות ברשות ניירות ערך, אחת שקיימת ואחת שתושלם בקרוב, אחת מהן היא מערכת BI שמפקחת על מסחר בבורסה, מנסה למצוא חריגים, מנסה למצוא דברים לא תקינים, הונאות, מידע פנים, אוספת נתונים מכל מיני מקורות, אוספת נתונים מהבורסה ומוציאה מסקנות, היקפי התחכום של האנשים ה"לא ישרים",  עולה, ולכן ההיקפים או הרמה הטכנולוגית ו"רמת החוכמה שלנו", צריכה לעלות בהתאם, ואין מנוס משימוש בכלים אנליטיים מאוד מתוחכמים, ובאלגוריתמים מתוחכמים כלי big data, כדי לעבור על מיליונים רבים של רשומות רבות ביום ומספר ימים אחורה, אתה לא יכול לעשות את זה בצורה סטנדרטית. מערכת שנייה שאנחנו בשלבי פיתוח מתקדמים, תוכנס בקרוב לשימוש, זו מערכת פיקוח על זירות מסחר, זירות הפורקס בשם המקובל שלהן.שוב, גם כאן מוכנסים כלים מאוד מתקדמים, שלא רק בודקים מה היה, אלא מנתחים את זה, מוצאים מסקנות, מנסים לחזות מה יהיה מחר, והכל בשברירי שניות, אז אותם כלים של big data ואנלטיקה הם היום, הם must, בלי זה אנחנו לפחות, לא יכולים לשרוד.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: אני אתייחס לעניין הזה של ה-Big data. אני חושב שהכיוון הנכון להסתכל על זה, הוא כיצד ניתן לגלות כיוון ממידע לא כל כך מסודר,  מפוזר ולא היררכי, ולנסות להבין מה זה צריך להשפיע על ההחלטות העסקיות שלנו. אנחנו בחברת כצט לקחנו 2 כיוונים. כיוון אחד; יש לנו חטיבה חקלאית, ומאוד עניין אותנו לדעת למה החקלאים זקוקים, איזה בעיות יש להם מבחינת מזיקים וכד'. פיתחנו כבר לפני שנתיים אפליקצית מידע לגבי מזיקים והדברה שאפשר להוריד אותה לטלפונים, מתוך כ-12,000 חקלאים הורידו כ-8,000, אנו יודעים לומר שהסיבה העיקרית להורדתה היא הסרבול והקושי הרב בהשגת מידע מאתר משרד החקלאות. אז פה נתנו איזשהו פיתרון לכל חקלאי שצריך את המידע הזה. מדובר בכ-20 אלף שרשומות מידע בחתכים שונים שנמצאות היום במאגר. זה שימוש ב big data דרך אגב במאגר שלנו, מופיעים כמובן חומרי ההדברה שלנו וגם של מתחרים.

מימין: גיא הוכמן, אלי כהן, אוליביה אלבז, אמיר עצמוני, יהודה אלידע, אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד, איציק שמר, נתן הרשקוביץ

מימין: גיא הוכמן, אלי כהן, אוליביה אלבז, אמיר עצמוני, יהודה אלידע, אריאל יוספי, אלכס דרוקר, גדי רביד, איציק שמר, נתן הרשקוביץ

כלומר, מידע שמחליף את המאגר של משרד החקלאות. באופן כזה אנו מנתחים תופעות של התפשטות מזיקים/נגיפים ויכולים להעביר מידע על נגיף/מזיק לכל החקלאים באזור. כך אנשי השדה שלנו שבאים לארגונים, למגדלים, ומציעים להם במה להשתמש כדי לפתור את הבעיה, לפני שהיא תתפשט בצורה יותר רצינית. הדבר השני שהתחלנו לבדוק ופה אנחנו קצת עדיין לא הגענו לאיזשהו מענה טוב, בחטיבה הרפואית שלנו אנחנו מחזיקים היום כ-100 אתרי אינטרנט, כמעט לכל תרופה ומוצר בתחום הזה. במקביל  אנחנו מנהלים גם מועדוני לקוחות לכמה המוצרים. רצינו להנגיש המידע על התרופות באופן מייטבי למועדוני הלקוחות והרשתות החברתיות כך שינצלו ויפיקו תועלת מייטבית יותר. אנחנו עדיין עובדים על זה.

יהודה אלידע:  שאלה הבאה סייבר: – האם הכניסה של חברות ענק, שמבינות בעיקר בשיווק למערכת הביטחון, תועיל גם לחברות הקטנות יחסית שבאמת רכשו ניסיון באבטחת מערכות מחשב ותקשורת דיגיטלית?

אריאל יוספי HFN: שלום, קוראים לי אריאל, אני ראש מחלקת טכנולוגיה ורגולציה למשרד עורכי דין הרצוג פוקס נאמן, אנחנו עוסקים הרבה בייעוץ לחברות טכנולוגיות וגם לחברות אחרות, בנוגע לרגולציות שמפקחות על הטכנולוגיות שהן מפתחות ומפעילות, וגם כלפי ארגונים והחובות הרגולטוריות שחלות על הפעילות שלהן. אני רוצה להתחבר למה שאלכס ונתן אמרו קודם לגבי רגולציה והאתגרים והמחסומים שהיא מציבה. בהקשר של סייבר רגולציה טובה היא גם הזדמנות ולא רק חסם ומכשול. בעולמות הרפואה, הפיננסים,  שוק ההון, הרגולציה מבינה שאין פיתרון אחד, אין פיתרון קסם שאפשר להטמיע אותו והארגון יהיה מכוסה. הרגולציה הולכת לכיוון של הבנה שהפיתרון הרגולטורי הנכון הוא להתאים בכל ארגון את הפתרונות הרלוונטיים לאיומים שלו. היקף איומי הסייבר בעולם הבטחוני/מדינתי הוא נמוך יחסית, כ 5% בעולם הפיננסי כ 20% ובעולם הקמעונאי מעל 50%.    נדרשת יצירתיות, ניתוח של הפיתרון הרלוונטי על בסיס ניהול סיכונים, הדרכה של עובדים, מניעה והטמעה של תהליכים שנועדו לתת מענה על איומי סייבר, והדברים האלה ייעשו בצורה באמת טובה וייתנו הזדמנויות גם לחברות הקטנות, גם לחברות הגדולות, וגם ייתנו מענה אמיתי לארגונים שמאוימים.

יהודה אלידע:  השאלה הבאה; IOT רפואי ותעשייתי: – האם אפשר לסמוך על התשתית הפתוחה של האינטרנט כדי לתפור את הקצוות של פתרונות קריטיים, שאלות של חיים ומוות? 

אלי כהן אקספריס סייבר: נושא ה-IOT הוא באמת אחד הנושאים המרתקים. אנחנו מדברים על 7-8 מיליארד מכשירים שמחוברים ותחזיות, שבעיני נראות אופטימיות מדברות על 50 מילאירד איפשהו ב-2020, גם לפי פורסטר, עדיין אנחנו מדברים על כמות אדירה של סנסורים שמחוברים, ואם ספציפית אנחנו מדברים על עולם הרפואה והעולם התעשייתי, אז אנחנו נכנסים לאיזשהו מקום שהוא מאוד קריטי, זאת אומרת זה הופך להיות Mission critical. אנחנו יודעים לדוגמה שיש היום לא מעט סנסורים שכבר משתילים אותם לגוף, אם זה לטובת משאבות אינסולין, או קוצבי לב כאלה ואחרים, שבעצם יכולים לשדר החוצה את האותות. הרעיון עצמו אני חייב להגיד בתור מי שעוסק בתחום האבטחה, מאוד מאתגר. בסופו של דבר, ברגע שיש תוכנה וברגע שיש חיבור, איזהו connectivity בתוך התוכנה אפשר לפרוץ את זה. אחת הבעיות הגדולות, היא שרוב הסנסורים האלה, ורוב רכיבי ה-IOT לא תוכננו מבחינת security by design.אין סטנדרטים אחידים קל וחומר שחלק גדול מתוך הרכיבים עצמם נמכרים בחצי דולר. ההתקפות, שמבוצעות לאחרונה באמצעות מערכות של IOT, למשל;  המתקפה האחרונה שהייתה על הרשת בארה"ב, שגרמה בעצם להאטה משמעותית גם של נטפליקס וגם של פייפל, ואתרים מאוד גדולים ורציניים, נעשתה בעצם באמצעות צבא של IOT של כמעט קרוב ל-100,000 devices, שעליהם הותקנה תוכנה, תוכנת Malware ששלטה עליהם מרחוק, ובעצם העומס נתונים האדיר הזה, שהשפיע ובעצם גרם להאטה משמעותית של רשת האינטרנט גרם בכך לנזקים מאוד גדולים. אז ברור שה- IoT בשימושים הקריטים אינו מספיק בטוח ויותר ארגונים מנסים להוביל נושא זה.

אוליביה אלבז, Salesforce: שלום, אני אוליביה אלבז, אני סגן נשיא מכירות של חברת Salesforce בארץ ובמרכז ומזרח אירופה. אם אנחנו מסתכלים על הנושא של אינטרנט, האינטרנט קם ב-73', לקח בערך 20 שנה כדי להקים את פרוטוקול ה-HTTP, בשנות ה-2000, הוקם פרוטוקול יותר חזק HTTPS. גם בנושא של IoT נראה אבולוציה דומה. אנחנו מדברים על בין 20 ל-50 מיליארד connectivity device ב-2020. אנחנו חברת salesforce, עובדים בנושא של connectivity device כבר הרבה זמן, אבל אם אנחנו מדברים על איך IoT עוזר לחברה לצמצם עלויות. למשל חברת אקוני, חברה של המעליות. אנחנו סגרנו איתם על חיבור כל המעליות שלהם בעולם למערכת IoT במטרה ליעל שירות טכנאי השטח שלהם. בשבוע שעבר פגשתי מנכ"ל של בית חולים, מחנה יהושע בבני ברק, דיברנו על הנושא של אינסולין. קימות אפשרויות של חיבור גלוקומטר בענן על מנת לעשות טלהמדיסין שמאפשר טיפול ושירות ב real time.

יהודה אלידע:   שאלה הבאה: ערים חכמות – תגידו ת'אמת: זה לא סתם "ספין" פוליטי של ראשי ערים שלא מצליחים לאסוף זבל בלי להרגיז את הנהגים?

גדי רביד דיקן בית ספר למינהל עסקים: שלום, אני גדי רביד, אני דיקן בית הספר למנהל עסקים, במקצועי אני יועץ ארגוני ופסיכולוג. מנוע צמיחה לנושא הוא השילוב בין אנשים ואפליקציות, בין אדם למכונה.    בערים נמצאים דורות של תושבים.מה שאותי מטריד זה האם איננו מדירים מהעיר החכמה את הדורות המבוגרים ואייני מדבר על גיליאי 80+ אלא על בני 50+ . האם עבורם נפתח ערים פחות חכמות? מה קורה למשל עם הבנקים הדיגיטלים? כיצד אוכלוסיה מבוגרת מאמצת את החידוש הזה בשירות הדיגיטלי? אז חשוב מאוד שבמעבר לערים חכמות ויישומי האפליקציות האלה תינתן תשומת לב ומחשבה להכנסת מבוגרים למעגל המשתמשים הפעילים ומקבלי שירותים לא פחות מהדורות הצעירים.

אמיר עציוני, HPE: העיר החכמה היום לעומת אז, לפני כ 20 שנה (אריאל חוברה אז לאינטרנט) מביאה את החיבוריות לנייד והיכולת לדבר עם התושב בסמארטפון, וכן את ה- IoT כאשר כאן באמת יש המון מה לעשות. לדוגמא; חטיבת HPE  בחו"ל הרימו את אחת הערים החכמות הכי מדהימות בעולם, עיריית דובאי, זה פשוט מדהים, כל מיני פטנטים משגעים וכיף גדול, גאדג'ט אדיר של עשרות מיליוני דולרים בדובאי.  לדעתי יש כיום בתחום IoT הרבה יותר הזדמנויות עסקיות מתאימות ומהירות לספקים כגון מוסדות/בניינים חכמים קמפוס חכם, בתי חולים חכמים ועוד שבהן הפוטנציאל העסקי יותר ברור והחזר ההשקעות הגדולות יותר מהיר מאשר בעיר חכמה.

מאיר עשת: שאלה הבאה: מובייל: – לכולם יש כבר סמארטפון וכולם נשארים מחוברים לכולם מסביב לשעון. אז מה הצעד הבא? "מציאות רבודה"? ממשק נוירוני להפעלה במחשבה? תנו לדמיון שלכם כנפיים.

אריאל יוספי, HFN:   אחד הדברים שמאפיינים מאוד את מה שאנחנו כבר מתחילים לראות וצפויים לראות בעולם המובייל, הוא העובדה שאת מקומה של צריכה לפי דרישה, מחליפות אפליקציות צ'אטבוט ומערכות AI  נוספות המזהות דפוסי התנהגות ומיקום שלנו ויודעות להציע לנו שירותים בהתאם.   דוגמא; אם יצאתי מהעבודה ובסמארטפון ידוע שלא לקחתי את האוטו, מייד יציעו לי שירות מוניות קרוב. אם אני בדרכי חזרה לביית בתקופת הקייץ המערכת תדליק לי את המזגן באופן אוטומטי לפני בואי וכד'. באופן דומה לפנות ולקבל הנחה מהביטוח היות והרכב חונה שבוע+ בגלל נסיעתינו לחו"ל. כלומר הם ידעו להציע לנו את התכניות האלה ולא לחכות שאנחנו נבוא ונבקש. כמובן שיהיו הרבה אתגרים מעניינים מהתחום הרגולטורי, מכיוון שההתפתחות הזאת באה יחד עם הבנה הרבה יותר עמוקה על ידי אותן אפליקציות, על ידי אותן מערכות מידע של הצרכים האינטימיים ביותר שלנו.

אוליביה אלבז Salesforce: אנחנו חברת salesforce, חושבים כבר זמן רב שהמובייל הוא  העתיד של כל ארגון עסקי. אנחנו כן חושבים א'; איך נשתמש בסמארטפון או בטאבלט, איך הוא יכול להיכנס ובאמת לעשות הליך עסקי end to end בתוך מובייל, זה חלק מהתשובה, ב'; אנחנו משקיעים הרבה עכשיו גם בנושא של ה-artificial intelligence ו-machine learning, אנחנו חושבים שלמשל על חברת uber או חברת גט, שהם לקוחות שלנו והתחילו עם שירות, שהוא פשוט, מהיר ושקיים בתוך מערכת סטארטפוינט אי אפשר להזמין מונית בגט או מונית באובר בלי ללחוץ באמת בתוך כפתור בתוך האפליקציה שלהם בסמארטפון, מה, איך אנחנו רואים את זה מתקדם? שירותים נוספים, שירותים יותר חכמים.

גדי רביד דיקן בית ספר למינהל עסקים: הרגולציה, צריכה לעבור התאמה לנושא של ה-privacy.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות