יום שלישי , יולי 25 2017
מבזקים
דף הבית > Artificial intelligence' Machine learning > AI: זה לא באזז, זה ארגז כלים לפיתוח יישומי העתיד

AI: זה לא באזז, זה ארגז כלים לפיתוח יישומי העתיד

ראיון עם Amir Khosrowashahi, סגן נשיא באינטל העולמית

בשנתיים האחרונות המושג "אינטליגנציה מלאכותית" הפך ל-Hype הכי מסקרן בתעשייה. לאחר כ-30 שנה בהן דיסציפלינת AI נשארה במגדל השן האקדמי, שם היא הפיקה בעיקר תארי דוקטור ומאמרים לספרות המקצועית, העולם העסקי נפתח לפניה עם כמות פנטסטית של הצעות מעשיות איך "להמציא מחדש את המחשוב". אמיר (נוותר על שם המשפחה האקזוטי), אחד המובילים הידועים בתחום הודות לתפקיד המפתח שלו בפיתוח פלטפורמת התוכנה Nervana (מיסד-שותף של החברה, שמוזגה לפני שנה באינטל, כיום סגן נשיא ומנהל קבוצת AI ומוביל פיתוח טכנולוגי בקבוצת Data Center של אינטל) ליישומי אינטליגנציה מלאכותית, ביקר בישראל כדי לקדם את המגמה שהחלה להתעורר גם אצלנו, ביציאה מהמעבדות לעולם הסטארט-אפים.

הרקע האינטר-דיסציפלינרי של Artificial Intelligence

AMIR

Amir Khosrowashani

כסטארט-אפיסט בעצמו, אמיר יכול לספק כמה תובנות חשובות לכל מפתח שנדבק בחיידק AI. ההיסטוריה האישית שלו גם היא מחכימה. אחרי קבלת תואר Msc. מאוניברסיטת הרווארד והתנסות בעולם שווקי ההון (פיתוח אלגוריתם סחר אוטומטי בעקרון Bootstrap, כלומר מודל שלא נזקק להנחות מוקדמות אלא מבוסס על אילוצים פנימיים בין הנתונים, גישה שפותחה על ידי תיאורטיקנים של חלקיקים אלמנטריים), הוא הבין שהמקום שלו מחכה במחלקה למדעי המוח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. שם הוא עשה דוקטורט ושם הוא חקר איך מעגלי נוירונים (סתם חומרה ביוכימית קשורים ברשתות דינמיות) מייצרים החלטות נבונות בלימוד עצמי מתוך צבר עובדות שנאגרו בזיכרון באופן די אקראי. התובנה המהותית היא, שלכל המודלים שמשכו תשומת לב לתחום שנקרא "מחשוב קוגניטיבי", החל ברשתות נוירונים, דרך אנליזת Big Data וכלה ב"לימוד עצמי עמוק" יש מכנה משותף: צורך בעוצמת עיבוד דיגיטלי אדירה. העובדה שפריצת הדרך של IBM בפרויקט Watson נבנתה על יכולות מחשבי העל שלה אינה מפתיעה, אבל זו מבחינת אמיר מהווה קריאת כיוון ברורה: אם אתם רוצים להפוך את AI לטכנולוגיה שווה לכל מפתח, יש צורך לבנות את כל ה-Stack הטכנולוגי בתפיסה חדשה, שימושית והרבה פחות יקרה מזו שפותחה עבור מעבדות מחקר עתירות תקציב. "אינטל קסמה לי, כי לחברה הזאת יש את כל מה שדרוש עבור הטמעת רעיונות חדשניים בסיליקון מסחרי," הוא אומר. "אם יישום AI יכול להצליח בעולם העסקי רק כשעוצמת העיבוד הגבוהה תהייה זמינה בסיליקון לא יקר ובכמויות מסחריות, ברור שאינטל היא הבחירה הראשונה של סטארט-אפיסט. זה מה שאני עשיתי, כשהסכמתי למזג את Nervana באינטל. ואני מוכרח לציין כי זה היה הימור מוצלח. כי מלבד התרומה שלי לפלטפורמה, יחידות שונות באינטל נרתמו לאתגר ופיתחו כלי נוספים לארגז הכלים הייחודי שלנו. אציין רק כמה תרומות חשובות במיוחד:

  1. טכנולוגיות Nervana הוטמעו בארכיטקטורת Xeon, המנוע שדוחף מעל 93% ממחשבי העל ברשימת ה-500 החזקים בעולם.
  2. Optane, טכנולוגיית הזיכרון המהפכנית, שמספקת למחשבי העל יכולת לטפל ביעילות בכמויות עתק של נתונים.
  3. Xeon + FPGA, פתרונות "תפורים לפי הזמנה" של מעבד כללי ומעגלי עיבוד היקפי ייעודיים למשימה, המבוססים על טכנולוגיות השותפה העסקית Altera.
  4. Xeon Phi מנועי "עיבוד מקבילי מסיבי" עם עד 72 ליבות (Cores) ועד 36MB זיכרון מטמון L2.
  5. Saffron, פלטפורמת לימוד מכונה ((Natural Intelligence Platform מוכנה לשימוש, המבוססת על אלמנטים משותפים ממדעי המוח ותורת הנתונים.
  6. HPC Orchestrator, תוכנה לפיתוח יישומים עבור מחשבי על ללא מגבלות על מספר המעבדים הפועלים במקביל.

"צריך לזכור איך התפתחה התעשייה עד כה," אומר אמיר, "מבסיס של PC פשוט ונגיש על כל שולחן עבודה של מפתח מקצועי ולכל חובב שרוצה להשתלב במהפכת הדיגיטציה למארג עולמי של נתונים ומחשבים המקיף אותנו כענן ומסוגל כנראה לכל אתגר שנציב לו. גם העולם של AI יעבור להליך התבגרות דומה, ולשם כך חברה כמו אינטל, עם מחוייבות להוביל את התעשייה ליעד הזה, לקחה על עצמה לפתח את כלי התוכנה הדרושים לעבודה ואת רכיבי החומרה שמספקים פונקציונליות ספציפית ליישומי AI בקטגוריות מרכזיות. כמו מכוניות אוטונומיות, רובוטים ורחפנים, מודולים לזיהוי תמונות, אנשים, דיבור ומחוות גוף, פתרונות שליטה ובקרה, תקשורת ויכולות נוספות הדרושות למימוש החזון של IoT. בכל אחד מהאתגרים האלה, אין סיבה מדוע הממציא החדשן יתחיל את הפיתוח על דף לבן. אנחנו יכולים למלא הרבה מהמשבצות בתרשים הזרימה אם מודולים לשימוש חוזר שפותחו על ידי אינטל ושותפים עסקיים שלה. פתרונות תוכנה כשצריך גמישות ומורכבות, ופתרונות חומרה כאשר הביצועים הנדרשים מכתיבים גישה "קשה". בין אם מדובר בפתרון "ריכוזי" המבוסס על מחשב-על או Cluster עצום ממדים (כולל "ענן" גלובלי) ובין את המטרה היא להטמיע יכולות AI ספציפיות בנקודת קצה הרשת או במכשיר נייד (טלפון חכם מאוד, מצלמה שיודעת לבחור בעצמה את הפרמטרים האופטימליים לתוכן הצילום), הטכנולוגיה של אינטל נוצרה כדי להביא אתכם לשוק מהר יותר, בטוח יותר ובהרבה פחות כסף."

אינטל הכריזה על הקמת ארגון אחד החוצה את כל חברת אינטל – קבוצת מוצרי הבינה המלאכותית (AIPG) בהובלת נווין ראו – Naveen Rao סגן נשיא ומנהל כללי, המדווח למנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ. הארגון החדש משתמש במשאבים מכל חלקי החברה לרבות מהנדסים, מעבדות, תוכנה ועוד בכדי לבנות את קו מוצרי ה-IA המובילים של אינטל – פלטפורמת אינטל Nervana  מערך שלם של חומרה ותוכנה של בינה מלאכותית שהותאם עבור לקוחות אינטל. מעבדת AI שימושית המוקדשת לפריצת גבולות המחשוב תפעל בהובלת מנהל הטכנולוגיה הראשי של AIPG, אמיר (Khosrowshahi).. מה אינטל תציע? אינטל תבחן גישות חדשות לארכיטקטורה ויצירת אלגוריתמים על מנת ליצור את הדורות הבאים של הבינה המלאכותית לרבות קו פתרונות ממרכז הנתונים אל התקני הקצה ומהכשרה עד להיקשים. כל אלה נועדו לאפשר לאינטל וללקוחותיה לחדש מהר יותר.  אילו מוצרי בינה מלאכותית אינטל מציעה?

על מנת ליצור פתרונות בינה מלאכותית העולים על סך חלקיהם, רק אינטל מחזיקה בכל הטכנולוגיות הדרושות והמשלימות זו את זו, לרבות זיכרון, אחסון ותקשורת.  על מנת לפשט את ההטמעה בכל מקום שאינטל מספקת גם APIs נפוצים וחכמים בכל קו המעבדים שלנו, מהקצה עד לענן, וכן טכנולוגיות משובצות כגון מצלמות Intel® RealSense™  ויחידות עיבוד ראייה Movidius . אינטל מציעה את תיק המוצרים הגמיש ובעל הביצועים הטובים ביותר, החל מ-CPUs רב-תכליתיות יותר, לרבות מעבדי Intel® Xeon®  ו-Intel® Xeon  Phi™  (הדור הבא, שם קוד נייטס מיל, יושקו ב-2017), וכלה במאיצים המתמודדים טוב יותר עם עומסי עבודה, טכנולוגיית FPGA  ו-Nervana  (שם קוד משפחת קרסט, הדור הראשון של השבבים צפוי ב-2017).

חממה לפיתוח שותפים עסקיים

כמדינה שקיבלה רשמית את התואר "מדינת הסטארט-אפים", ישראל מעניינת את אמיר בעיקר כחממה של שותפים עסקיים, שוק בו הוא ימצא בעיקר אנשים יצירתיים, שישתתפו איתו במסע להפיכת AI לפרדיגמה שגרתית לגמרי, משהו שכל סטארט-אפ מסוגל לעכל ולהפוך ל-Killer App, היישום שיכבוש את השוק אם לא מחר אז מחרתיים. "יש כאן את המוחות שיכולים לחולל מהפכה," הוא אומר. "ליכולות של מהנדסי השבבים והתוכניתנים של ישראל יצאו מוניטין ואין צורך בעדות נוספת על התפקיד העצום של מעבדות פיתוח ישראליות בעיצוב מוצרי אינטל העולמית. מה שלמדנו ואולי פחות ידוע היא המצויינות של האקדמיה הישראלית במדעי המוח, שהם המקור להרבה מהתובנות הקריטיות להתפתחות תשתיות תיאורטיות של AI. כל אוניברסיטאות המחקר בישראל משקיעות במדעי המוח, צמרת מדעני המוח הישראליים נמנים עם המובילים בתחומם בעולם והדחף הישראלי להוציא מחקרים מבטיחים מהמעבדה לשוק בלוח זמנים מזורז כבר רשם הישגים מרשימים, למשל חברת מובילאיי, אותה רכשה אינטל לפני חודשים ספורים. נכון, לא כל סטארט-אפ הוא מובילאיי, אבל גם מי שמכוון נמוך יותר צריך לראות בכוונת את אינטל כמטרת אקזיט. אנחנו פשוט השותפים הטבעיים של כל יזמי ה-AI."

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.