<
יום שבת , דצמבר 16 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > מפגש פורום מנכ"לים: אתגרי מעבר העולם ה"ישן" לטרנספורמציה דיגיטלית

מפגש פורום מנכ"לים: אתגרי מעבר העולם ה"ישן" לטרנספורמציה דיגיטלית

P1630006

משתתפים

גבי מנחם, Loom Systems: המנכ"ל של לום סיסטמס. חברה בתחום הבינה מלאכותית שעוזרת לארגונים העוברים טרנספורמציה דיגיטלית לחזות ולמנוע בעיות ב-IT.

יוסי שנק, חברת החשמל:  סמנכ"ל תקשוב של חברת חשמל, מייצרים ומספקים חשמל.

בועז דה האן, אקסלנדו: שותף מייסד בחברת אקסלנדו המונה כ 25 עובדים ומתמחה באנליזה עסקית ויצירת כלי ניהול ובקרה (BI) לארגונים מכל מגזר וגודל.

נתי אברהמי, טלדור:  מנכ"ל קבוצת טלדור. קבוצת טלדור זו קבוצה ציבורית, מונה היום סדר גודל של 2,200 עובדים וכ-1,000 לקוחות. מתמחה במתן פתרונות עסקיים וטכנולוגיים שלמים ומתקדמים בעולמות התוכנה, התשתיות, החומרה, תפעול עסקי ושירות עצמי בפריסה ארצית.

רענן ביבר, פוג'יטסו:   המנהל של סניף פוג'יטסו ישראל, למעשה ייסדתי את הסניף. אני כנראה הונדור היחידי פה. יש לנו 160,000 עובדים ומחזור של 45,000,000,000$. פוג'יטסו פעילה בעולמות ה-IT, ספקית ה-ICT החמישית בגודלה בעולם.

דרור הר, Yael-Actiview: מנכ"ל חברת אקטיביו, מקבוצת יעל. חברת אקטיביו עוסקת בעולמות ה-BI, האנליטיקה, ביג דאטה.

אמיר אלוני, LeaderMES: המנכ"ל והמייסד של לידרמס, אנחנו מספקים פלטפורמת ענן לניהול ייצור במפעלים בתעשייה המסורתית. בעצם איזשהו קרש קפיצה מאוד מהיר עבור מפעלים מסורתיים לעולם הייצור החכם.

________________________________________________________

אלי טנא מנחה:   נושא הדיון הוא השינוי שעוברים וחווים ארגונים במעבר מעולם ישן של IT, למה שקוראים טרנספורמציה דיגיטלית. אז מה זה, למה מתכוונים כולם

נתי אברהמי

נתי אברהמי

שאומרים טרנספורמציה דיגיטלית מעולם ישן לעולם חדש? מי רוצה לעזור לי ולקוראים להבין את זה?

נתי אברהמי, טלדור: היה פעם מה שנקרא עולם ישן,  שבו כל עולם ה-IT התמקד במסכי מחשב. היום יש עולם של הרבה מאוד כלים, כמו המובייל, אשר מאפשרים לנו ניידות, ומענה בכל מקום. כולנו התרגלנו לעשות הרבה מאוד פעילות, גם בחיינו הפרטיים, דרך הניידים ואמצעים אחרים כגון IOT. כל הדברים הללו ביחד, שילוב של כל הטכנולוגיות החדשות, הם מה שקרוי הטרנספורמציה הדיגיטלית ואני לא מנסה לתת כאן הגדרה אקדמית.

אלי טנא: לא, לא, זה בסדר.

נתי אברהמי, טלדור:   יש צורך בארגונים,  כמו למשל חברת החשמל או בנקים או חברות ביטוח, לפתוח את השירותים שלהם לטובת הלקוחות ולספק שירותיות ברמה מאוד גבוהה החוצה ופנימה בארגון. גופים כאלו נדרשים כיום לפתוח את ה-IT המסורתי, לקהל שמשתמש בהרבה מאוד אמצעים מודרניים ולאפשר להם להשתמש בזה.

רענן ביבר, פוג'יטסו:   אני חושב שהעולם החדש בלי להיכנס להגדרות טכנולוגיות עמוקות מדי, חייב לאפשר אג'יליות וזה מה שמאפיין היום יחסים בהסתגלות מהירה, באספקת הנתונים והתובנות למי שזקוק להם במידי. אנחנו רואים  כמשתמשים ברשת שמספקת המון זרמים דיגיטליים, המון מידע,  הטלפון הנייד שלנו, מערכות תחבורה ורכב אוטונומי, וכל מיני צרכנים כבדים כאלה או אחרים שמבקשים ומזרימים הרבה מידע שהוא דיגיטלי. את המידע הזה מישהו צריך ללכוד, לספק את התובנות לעבד אותו ולהחזיר חזרה תשובה ומהר. וזה שם המשחק. כלומר עסקים צריכים היום לספק ללקוחותיהם מידע ותובנות שימושיות שלו. עכשיו יש המון  דוגמאות טובות ודוגמאות פחות

רענן ביבר

רענן ביבר

טובות של חברות שלא הסתגלו לשינויים המהירים ונעלמו כלא היו. עיין ערך בלוקבסטר, קודאק ועוד כל מיני חברות כאלה. להבדיל, תיקחו חברה כמו אובר שמספקת שירות דיגיטלי לחלוטין בלי שיש לה מונית אחת וערך החברה בנסדא"ק, הוא עשרות מיליארדי דולר מבלי שיש להם אפילו נהג  אחד שעובד עבורם. כלומר הם מספקים איזשהו סוג שירות, לאותו לקוח סופי שדורש שירות כזה. אם יש לך את האינפורמציה והמידע הנכון אתה צריך לספק את התובנות ומהר. זה שם המשחק. האג'יליות והיכולת לספק את זה מהר. זה אגב כולל אפליקציות שמפותחות בנושאי HAND HOUSE ומאפשרות לך תובנות מועילות על מכשור בייתי, הן פשוטות לפיתוח זריז ומועילות למשתמש.

בועז דה האן, אקסלנדו: עבורי זו הטרנספורמציה השנייה שאני רואה בתקופה הדי קצרה של חיי המקצועיים. הראשונה הייתה כשעוד התעסקתי בטכנולוגיות צבאיות. שם ראיתי איך טכנולוגיה עילית כגון מחשב אישי ללוחם לצרכי ניווט וקישוריות שפותח במאמצים רבים יחד עם מחיר יחידה גבוה במיוחד, מגיע אל ההמונים בצורת טלפון חכם הכולל ממשקי תקשורת, ניווט, חישוב, תצוגה, מצלמה, עיבוד תמונה וכד' במחיר סביר גם עבור הילד. וזה מביא אותי באמת לטרנספורמציה השנייה שבאה בעקבותיה והיא הערך העצום אותו ניתן להפיק מהתשתית הטכנולוגית הזמינה לכולם. המצאות המשלבות טכנולוגיות מאוד מאוד מתקדמות מוצאות את דרכן לאזרח הפשוט "ולא טכנולוגי" לסיוע במשימות היומיומיות הבסיסיות ביותר (עיין ערך הובר בורד). הזמינות הטכנולוגית, הרגילה את כולנו להתמקד במשתמש הקצה שדורש שהכול יהיה קל ויעיל. זאת אומרת שמאוד קריטי לנו שהיישומון יקל עלי, יעשה את העבודה והכי חשוב שיהיה נוח עם שלושה סימני קריאה. פתאום מנהל החברה דורש להתנהל בצורה הקלה והנוחה לו. הוא שואף לנווט את העסק באותה קלות בה הוא מנווט את דרכו למשרד. עיקרה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בכך שהיא ממוקדת במשתמש הקצה והתועלת המופקת מהטכנולוגיה. זה קורה בכל המגזרים ובכל סוגי הארגונים. תכליתה אינה דווקא להחליף את מערכת המערכות התפעוליות של החברה אלא להעמיק את היישום או להוסיף עוד כלים תומכים במטרה לשפר את העסק כאן ועכשיו.

בועז דה האן

בועז דה האן

גבי מנחם, Loom Systems:   כפי שאני תופס את זה, במקום לדמיין שיש עוד ערוץ דיגיטלי, למעשה קיים ערוץ עיקרי אחד, ה-ערוץ ב-ה' הידיעה, היות וכל הביזנס עובר דרכו. זה לא מצב שוונדורים החליטו לעשות טרנספורמציה והכתיבו תנאים, לא. מרגע שהמשתמשים נחשפו לאפשרויות, עלתה דרישה טבעית לקבל את הערוץ הדיגיטלי עם יותר אפליקציות ושימושים. וונדור שלא מנגיש את השירותים שלו באופן דיגיטלי, פשוט יישחק ויימחק. זאת בעצם המהפכה הדיגיטלית.

יוסי שנק, חברת החשמל: ברשותכם אגש לזה בזווית קצת אחרת. קודם כל אני מאוד מסכים למה שידידי גבי אמר, רק למילה אחת אני לא מסכים, וזו המילה מהפכה. זו לא מהפכה. זה פשוט מאוד תהליך. מי שמכיר את ספרו של פיטר הינסן Peter Hinssen)),  THE NEW NORMAL, שנכתב ב-2010, כבר אז הוא דיבר על כך שנושא הדיגיטל הוא "הרגיל החדש". 2010 זה שבע שנים אחורה וזה המון המון זמן, כלומר זהו תהליך מתמשך. דבר שני, גם המילה טרנספורמציה דיגיטלית דורשת פירוש, כי הטרנספורמציה היא לא דיגיטלית, היא טרנספורמציה של העולם בשל הטכנולוגיה הדיגיטלית ל-New normal – "הרגיל החדש". מה שקורה בעצם זה, שכל מה שאנחנו עושים היום זה משנים את תהליכי החיים שלנו , עולמות תוכן, ואמצעים היום יומיים לעולם רווי דיגיטל , לזה אני קורא  "הרגיל החדש". צריך להסתכל על דבר פשוט, השכבה הצעירה יותר שלנו, הילדים, גם הצעירים ביותר, בשבילם זה לא טרנספורמציה , זה הרגיל! אז הטרנספורמציה מתייחסת בעיקר לעולם הקיים של הארגונים, החברות,  הבוגרים והמבוגרים, ולאלה היא קשה. מדוע היא קשה? היות ומדובר בשינויים

גבי מנחם

גבי מנחם

בהרגלים, בחברות גדולות שהשקיעו בעבר סכומים גדולים מאוד בכל מיני תהליכים, מערכות ופיתוחים. נכון שמערכות אלה כיום אינם המילה האחרונה של הטכנולוגיה ואינן אג'יליות כמו הטכנולוגיות העכשוויות, אבל הן עובדות היטב ולזרוק אותן יום בהיר , זה לא פשוט. לא כספית, לא ארגונית ולא תפעולית ובייחוד לא אישית. יחד אם זאת אני מסכים עם מה שנאמר פה, אם לא נעשה את זה לא נשרוד, כי בסופו של דבר לא יהיה משהו אחר – הדיגיטלי הוא ה"רגיל החדש".

דרור הר, Yael-Actiview: לדעתי המניע העיקרי לטרנספורמציה הוא הציפיה שעסקים יעבדו במהירות והיעילות כמו אלו שאני והבת שלי מצפים מחיפוש בגוגל. גוגל כמובן השקיעו הרבה ביצירת תהליך כזה שייתן תשובות טובות ומידיות. בנקים וחברות ביטוח אולי מנסים להגיע לרמה כזו, אבל זה לא פשוט וזה מורכב ביותר, וזה השינוי האמיתי. היכולת להגיע להרבה נתונים, לנתח אותם בחוכמה ולהשתמש בהם ובתובנות שהם מספקים וכל זה בצורה שתסייע לך למנף את העסק. אני מצפה מהבנק שלי לקבל תשובה עניינית כאן ועכשיו.

יוסי שנק

יוסי שנק

כנ"ל מחברת ביטוח, ולא בא לי לדבר עם אף אחד. פה האתגר שלהם, היות ומערכות לגאסי אינן מתפקדות באותו הקצב.

אמיר אלוני, LeaderMES: אנחנו פעילים בפן התעשייתי ולכן מסתכלים על הטרנספורמציה מהזווית הזו. בתעשיות המסורתיות; מתכת, פלסטיק, נייר מזון וכד' המפעלים עובדים תהליכים מאוד משמעותיים. לחלקם יש ציוד הנמצא שם עשרות שנים והניסיון לחבר ולשלב בו טכנולוגיות IT עכשוויות מאוד מורכב ולא פשוט.  הרבה תחומים חסרים. למשל, נושא האבטחה. הוא משמעותי ביותר ומעורר פחדי "איך מתמודדים עם זה" אצל העובדים. פתאום יש "אח גדול" שעינו פקוחה ורואה הכול. חשוב לדבר עם כל אחד בשפתו וברמתו. החל מהמנכ"ל, דרך המפעיל, דרך הפועל וכד' ואז הדברים יותר נגישים.  חיבור IoT למערכות כאלה הינו אתגר אמיתי ורציני. הוא גם משנה מהותית את הדרך בה עושים עסקים. אופן מתן השירותים ללקוחות משתנה. הדפסה על כוס חד פעמית זה שינוי שהגיע מהדיגיטל. השינויים אינם רק קונספטואלים, אלא גם ברמת המוצרים, אלה מוצרים חדשים – אחרים.

אלי טנא: שינוי קורה כי הוא מוכרח לקרות, כי אם הוא לא יקרה למי שהוא אמור לקרות, אותו מישהו יחדל להתקיים בהמשך. אבל אגב שינוי, גם הארגונים שלכם IT)) בתוכם, גם הם מחויבים לשינוי ולאימוצו.

אמיר אלוני, LeaderMES: חשוב לי להדגיש כי אנחנו עוסקים במפעלים ובאנשים שהרבה פעמים הטכנולוגיה אינה נגישה להם והם אינם מכירים אותה.

אמיר אלוני

אמיר אלוני

אלי טנא: אבל ההנהלה שלהם מבינה שאם הם לא יעשו את השינוי אז הם יסגרו את העסק בעוד שבוע ויעבירו אותו …

אמיר אלוני, LeaderMES:כן ההנהלה כנראה מבינה את זה אבל העובד ברצפת הייצור בהרבה מאוד מקרים לא רק שהוא לא מכיר את זה,  הוא גם מתנגד לשינויים.

אלי טנא: שזו תופעה ידועה.

אמיר אלוני, LeaderMES:ולפעמים דווקא בתוך השינוי הזה הוא עובר את המהפך.

אלי טנא: בתוך כל ארגון קיימת בפנים התנגדות די משמעותית לשינוי ולכן איך באמת אתם חושבים שצריך להתמודד עם התהליך הזה שגורם לשינוי שמוכרחים לעשות אותו, עושים שינוי לא מתוך נחמדות. האדם המערבי לא עושה שינויים כי בא לו. האדם המערבי עושה שינויים כי מכריחים אותו בצורה כזו או אחרת לעשות אותם.

אמיר אלוני, LeaderMESהנקודה החשובה בתהליך כזה היא הסברה וגישה נכונה כלפי העובדים המעורבים בתהליך. יש פה שתי כלכלות. זו של ההייטק וזו הריאלית והמסורתית. בייחוד פה בארץ הן עובדות בקצבים שונים לגמרי. כולם שומעים על מפעלים שנסגרים ו/או עוברים שינויים כואבים הכוללים פיטורים מסיביים.  אז אכן צריך להסביר להם זאת ברגישות משולבת בנחישות שאם לא יתבצע שינוי, הקץ יבוא מחרתיים והמפעל שלהם לא ישרוד, וחשוב לעשות זאת ברמת העצמה ולא הפחדה, גם הם לא רוצים להישאר מאחור.

דרור הר

דרור הר

רענן ביבר, פוג'יטסו:   ברשותכם, ארחיב את היריעה. תראו, הכלכלה הגלובלית שהיא בערך 74 טריליון לפי ויקיפדיה, והיא גדלה בקצב איטי יחסית, 2%, 3% וזהו.  מי שלא יבין כי הוא צריך להתייעל בהיקף ההוצאות שלו, תפעוליות תקורות וכד' לא יהיה שם מחרתיים. אמיר נתן קודם דוגמא יפה של הכוס המודפסת כמוצר דיגיטלי. אז תארו לכם שמחר אמזון מדפיסה כוסות כאלה בדוגמת תמונה שלכם, עוקפת את פסי הייצור המסורתיים בסין ובעצם משלבת ייצור עם הפצה ושיווק, הכול אצל גורם אחד רווי טכנולוגיה. אצלנו בפוג'יטסו הסיסמא היום היא: Human Centric , הכל סובב סביב האדם.. אז רובנו כאן סביב שולחן זה מסתגלים ו/או חיים את זה, אבל הילדים בכלל שמים אותנו בכיס הקטן. הם דוחפים את השינויים מלמטה. אנחנו המובילים בארגון צריכים כל הזמן להיות עם היד על הדופק לראות מה עושה התחרות ולרוץ קדימה. אנחנו היינו מעורבים בשעתו בפרויקט גדול בבנק לאומי ובו נלקחה אפליקציה מגרמניה טמנוס ו"הלבישו" אותה על דאטה סנטר הכי וירטואלי ומודרני על מנת להקים ענן הברידי וכך להגר אליו את משתמשי המערכות הישנות למערכות חדישות, שהינן כמובן מודרניות, יעילות ומהירות יותר מאשר המערכות הישנות.

נתי אברהמי, טלדור:   תראו, קודם כל רק אתן אנקדוטה קטנה, בהקשר לנקודה הקודמת, אפרופו מה שיוסי ואחרים כאן אמרו. פעם מישהו  חילק את האוכלוסייה ואמר שמי שנולד לפני שנת 85' מדבר אינטרנט וטלפונים ניידים כשפה זרה. ובשפה זרה, גם אם היא מדוברת נפלא, עדיין אפשר לשגות. אבל מי שנולד אחרי שנת 85' זה אנשים שמדברים אינטרנט וניידות כשפת אם. בואו נזכור שזה נאמר לפני שנים רבות, לא לפני יומיים. החבר'ה שנולדו אחרי שנת 85' זה כבר לא הילדים של שנות ה-90' או תחילת שנות ה-2000, זה כבר חבר'ה שחלקם בני 30+, חלקם תופסים כבר עמדות בכירות, אחרים מתחילים לתפוס עמדות בכירות בארגונים, חלקם הם אנשי עסקים. לכן, כל הארגונים שפונים לאותם קהלים וזה לא משנה באיזו תעשייה, גם בתעשייה המסורתית וגם בתעשיית ההייטק, חייבים לענות על הצרכים שלהם. וזה, אני חושב, מעין דוגמא קטנה שמשליכה על  הטרנספורמציה הדיגיטלית. איך "מעירים"  את הארגון? זו שאלה גדולה. אבל, אגע בכמה נקודות ממחישות מהירות. קודם כל דיברו פה קודם על טיים טו מרקט. אחד הדברים שכולנו התרגלנו אליו, בהרבה מאוד נושאים, זה טיים טו מרקט מהיר. למשל: פעם היינו רגילים לחכות לטלפון שבע שנים. היום אם יגידו לנו שמחכים לטלפון יומיים אנחנו "נשרוף את המועדון", כמו שאומר הגשש. זו דוגמא אחת. הטיים טו מרקט הוא נדרש. בנוסף נדרשים ה- Quick wins, הניצחונות המהירים, שצריכים לספק לארגונים. אנחנו צריכים להראות לארגונים איך אנחנו מספקים, באמצעות טכנולוגיות חדישות, ניצחונות מהירים. עוד נושא הוא הערכים המוספים.  כדוגמא לערך מוסף, אקח את הדוגמא שנתן רענן בעולם הבנקאות. כל הנושא של הפקדת צ'קים בסלולר, זו דוגמא קטנה לפעילות בסיסית. אני

נתי אברהמי, טלדור: מי שנולד לפני שנת 85' מדבר אינטרנט וטלפונים ניידים כשפה זרה. ובשפה זרה, גם אם היא מדוברת נפלא, עדיין אפשר לשגות. אבל מי שנולד אחרי שנת 85' זה אנשים שמדברים אינטרנט וניידות כשפת אם

נתי אברהמי, טלדור:
מי שנולד לפני שנת 85' מדבר אינטרנט וטלפונים ניידים כשפה זרה. ובשפה זרה, גם אם היא מדוברת נפלא, עדיין אפשר לשגות. אבל מי שנולד אחרי שנת 85' זה אנשים שמדברים אינטרנט וניידות כשפת אם

לימדתי את אבא שלי (שהוא כבר לא בדיוק בן 20), איך עושים את זה והוא קלט את זה במהירות ובפשטות. פעם הוא היה צריך ללכת לבנק ולשלשל את זה לאיזו מעטפה וגם זו כבר הייתה התקדמות. לפני כן, הוא היה צריך לעמוד בתור.  וזו רק אמצע הדרך, הרי עוד מעט, כבר לא יהיו שיקים. אפליקציות כמו ביט של בנק הפועלים או פייפר שהזכיר כאן רענן,  למעשה מייתרות את השיקים, כי אתה יכול לעשות העברה אוטומטית. וכמובן כל עולם הנתונים – איסוף ומחקר הנתונים בכל מיני כלים, כגון ביג דאטה, Machine Learning וכו'. גם התשתיות המתקדמות, כמו שהוזכר פה, ה-SDDC (software define data center), שזה כבר לא החומרות הכבדות, האולמות הענקיים שהיו פעם. כיום יש יכולת לשים עוד שרת לפיתוח ועוד שרת במהירות. לכן הנושא של טיים טו מרקט, Quick wins, נתונים ותשתיות – כל אלו הם סדרת כלים שביחד עוזרים לארגון לייצר טרנספורמציה דיגיטלית. אין ספק שכל הארגונים חייבים לעשות את זה, כולל ארגוני הייטק, כולל פוג'יטסו וטלדור ויעל וכל החברות, כולם צריכים לעבור את זה בלי יוצא מן הכלל.

אלי טנא: יש אמירה שאומרת: הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר מנפש האדם והתפיסה שלו. ולכן יותר משצריך לשנות טכנולוגיה, צריך לשנות את האנשים. זה אגב הנושא של האנשים שאתה אמרת שנולדו אחרי 85' והם נולדו עם שפה טבעית אחרת מאתנו.

גבי מנחם, Loom Systems:   מה שנאמר כאן בהקשר של מהפיכה מכוון להנגשה של שירותים. לדעתי אנחנו "מוכרים" היום מהפיכה דיגיטלית על מנת לגשר על הפער בין עולם האייפון והאנדרואיד שאנו חווים ביום יום בבית ובחיים הפרטיים בכלל, לבין מה שאנו רוצים לחוות בעולם העסקי. אנחנו רוצים להנגיש הכול ולפשט תהליכים כמו בדוגמא שציין קודם נתי על אביו שלמד להפקיד צ'ק באופן דיגיטלי..  יש אנשים שלוקחים תהליך מורכב ועושים לו הפשטה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת (למשל השימוש ב -AI) ואז לכאורה הכול פשוט. אלא שההנגשה הזו היא למעשה תהליך חכם ביותר שהתוצאה שלו פשוטה לנו ל"עיכול" ולשימוש.  בצורה כז

יוסי שנק, חברת חשמל: לדעתי אין לבוא לארגונים בסגנון המאיים "אם לא תעשו כך וכך אז תכחדו וכד'". בגישה זו הם עלולים להידחף למה שאני קורא "שינוי משבש" (לא במובן החיובי) כלומר שינוי המשבש את כל חיי הארגון ועתידו

יוסי שנק, חברת חשמל:
לדעתי אין לבוא לארגונים בסגנון המאיים "אם לא תעשו כך וכך אז תכחדו וכד'". בגישה זו הם עלולים להידחף למה שאני קורא "שינוי משבש" (לא במובן החיובי) כלומר שינוי המשבש את כל חיי הארגון ועתידו

ו כולנו נהיה ילידי 85+ גם אם נולדנו הרבה קודם היות ופשוט נהנה מהמוצר, נשתמש בו, נתרגל אליו וכך דורנו "יקודם".

רענן ביבר, פוג'יטסו: אבל שיהיה ברור, הם ילידי 85+ הרבה הרבה יותר שטחיים, כלומר הם לא מבינים שום דבר ממה שקורה באותו רגע שהם לחצו על הכפתור, מה קורה הלאה.

נתי אברהמי, טלדור:   אנחנו ויתרנו על פרטיות וכיום אנו בדור שאין בו פרטיות, זה ויתור כואב דרך אגב אבל ויתרנו על הפרטיות. היום כל ילד שיודע קצת אינטרנט, יכול להפיק עליך הרבה חומר. אתה ויתרת על הפרטיות שלך, ברגע שהתחברת לאינטרנט.

יוסי שנק, חברת החשמל: שינויים יש כל הזמן, אבל אני קצת מתנגד למה שסופר לגבי גילאי 85+ ו"הדינוזאורים" שלפניהם. לי יש תיאוריה שונה בעניין. אני רק רוצה לומר, שלא זכור לי, ולו לרגע אחד מאז סיום לימודי בטכניון וזה היה מזמן, מצב או זמן בו לא חוויתי שינוי. נכון, שקצב השינויים גדל מאוד. אז שינויים תמיד היו, אלא מה, היכולת שלנו – אנשים – להסתגל להם יותר מהר גדלה אף היא, אך לא בקצב מספק. אני תמיד מחפש בתוך הארגון איש חזון Visioner שמסתכל קדימה וזה חשוב בכל ארגון. אני אגב גויסתי בשעתו לחברת החשמל על הבסיס הזה. גויסתי ב 1975 ועל בסיס מישהו שיוביל חיזוי טכנולוגי בתחומי המחשוב. גם אמרתי בראיון הקבלה, בן השאר, שאני  חובב מדע בדיוני. בשנים 1986-87 חל לפתע מהפך וארגונים חוו לחצים כבדים לשינויים דיגיטליים, ומעבר למערכות ממוחשבות. השינוי שחל בשנים אלה הוא בכך, שלאנשים בבית היו מערכות מחשוב "טובות" יותר מאשר המערכות בארגון, מצב שבשנים הקודמות היה הפוך. לזה תוסיפו את קצב ההולך והגובר של ההתפתחות הטכנולוגית ולפתע יש כאן דינמיקה של שינוי מתמיד,  ולכן צריך להוסיף מישהו בעל חזון שיודע לצפות קדימה ולסלול את הדרך. לדעתי אין לבוא לארגונים בסגנון המאיים "אם לא תעשו כך וכך אז תכחדו וכד'". בגישה זו הם עלולים להידחף למה שאני קורא "שינוי משבש" (לא במובן החיובי) כלומר שינוי המשבש את כל חיי הארגון ועתידו. ישנם ארגונים שבהם צריכים לשקול באופן מאוד ברור מה כן לשנות והיכן לעשות דיגיטציה ובאיזה קצב, לעומת ארגונים אחרים למשל מפעלים ורצפות ייצור, אשר לא בכולם שינוי דיגיטלי רצוי והוא אפילו עלול לגרום נזק. הדוגמא למשמעות קבלת החלטה לא נכונה, שכולנו מכירים ואשר התרחשה לפני שנים רבות בתחום הדיגיטלי היא השעון הדיגיטלי . השעון הדיגיטלי חיסל את תעשיית השעונים של שוויץ. כמעט חיסל, נכון שהם התאוששו חזרה, והיום מי שיש לו כסף לקנות ב-40,000 דולר איזה "ראדו"… משהו כזה, אז זה מה שנשאר. לכן אני אומר,  זו לא הייתה בעיה שהם לא ידעו איך לייצר, דרך אגב השעון הדיגיטלי הומצא בשוויץ והוצע ליצרנים לייצרו,  אך הם סירבו להאמין שזה יהיה השעון הבא, אז התעשייה עברה פשוט ליפן. לכן נדרש לעשות תהליך רציונליזציה בניהול השינוי. הוא צריך להיות ריאלי, לא מאיים אלא אמיתי. במקומות שבאמת יש זיהוי ויש איום אמיתי, צריך לפעול בצורה נחושה וברורה. במקומות שזה לא המצב, יש לדעת לעשות את השינוי בצורה תהליכית ואני לא מכיר אף מפעל, בטח לא חברת חשמל, שיודעת לקחת עכשיו את כל תחנות הכוח שלה שהכי צעירה בהן נניח מהגדולות היא בת 30 או 40 והצעירות יותר בנות 15, ללכת לזרוק אותן ולהגיד אני עכשיו משנה את כל התהליך הייצור בגלל… . זהו, ניהול השינוי הוא לא איזה זבנג וגמרנו או החלטה, חבר'ה אם לא תכחדו, זו לא השיטה.

אלי טנא: אני חייב לומר שברב שיח קודם, לא היום, בתאריך קודם, דיברו על פונקציה חדשה בארגונים שקוראים לה מנהל חדשנות. שהוא אדם שתפקידו הופך להיות יותר ויותר משמעותי, בתהליכים של התחדשות וחדשנות, בצורה ממוסדת.

דרור הר, Yael-Actiview: אנחנו כבר עשור עוסקים בתחום השיווק ממוקד לקוח. מכרנו את אותן תוכנות מספקים מוכרים, והנה לפני כשנתיים חל מהפך. הגיעו ספקים חדשים ואז נאלצנו לשנות ספקים, לשנות את שיטת המכירות. פרויקטים של 6 חודשים נעלמו מעולם התוכן שלנו, מקסימום 6 שבועות, וכך התהפך לנו התחום

אמיר אלוני, LeaderMES: הנקודה היא להראות ללקוח קודם כל מאיפה, להוריד את הפחדים. זה שמבינים שצריך לעבור שינוי זה בסדר אבל הרבה פעמים אתה יכול לתת ללקוח לנסות, לתת לו איזושהי טעימה ראשונית כדי שהוא, יוריד את החששות אני חושב שחלק מהנקודה המהותית זה לזהות את נקודות ההתנגדות בארגון ולנסות לטפל באותן נקודות התנגדות

אמיר אלוני, LeaderMES:
הנקודה היא להראות ללקוח קודם כל מאיפה, להוריד את הפחדים. זה שמבינים שצריך לעבור שינוי זה בסדר אבל הרבה פעמים אתה יכול לתת ללקוח לנסות, לתת לו איזושהי טעימה ראשונית כדי שהוא, יוריד את החששות אני חושב שחלק מהנקודה המהותית זה לזהות את נקודות ההתנגדות בארגון ולנסות לטפל באותן נקודות התנגדות

תוך שנתיים.

אמיר אלוני, LeaderMES: זה גם שינוי שאנחנו רואים אותו, אני רוצה לחזק את מה שנאמר קודם. הנקודה היא לא להפחיד את הלקוח, הנקודה היא להראות ללקוח קודם כל מאיפה, להוריד את הפחדים. זה שמבינים שצריך לעבור שינוי זה בסדר אבל הרבה פעמים אתה יכול לתת ללקוח לנסות, לתת לו איזושהי טעימה ראשונית כדי שהוא, יוריד את החששות  אני חושב שחלק מהנקודה המהותית זה לזהות את נקודות ההתנגדות בארגון ולנסות לטפל באותן נקודות התנגדות. אם אתה מראה שינוי מהיר ואנחנו רואים את זה, אנחנו רואים פרויקטים שהתקצרו מחצי שנה לשבועיים שלושה מצד אחד ואם אתה מאפשר ללקוחות לנסות בצורה שהיא לא תמיד מאוד מחייבת, אתה מגיע לאנשים. ומה שהם רואים הרבה פעמים בתוך התהליך הזה של ההתנסות שפתאום מתחילים להקשיב להם ויש להם מקום הרבה יותר גדול, שהדבר הזה עוזר להם להתגבר גם על פערים של שפה ותרבות. אחד הדברים המהותיים בדבר הזה שאנחנו רואים אנשים שלא מדברים תמיד את השפה העיקרית, בין אם זה בישראל או באירופה, הרבה פועלים ברצפת הייצור שמדברים או רוסית או ערבית או אמהרית בישראל, טורקית או פולנית במערב אירופה או וייטנמית בסין, וקשה להם להתמודד עם פערי התקשורת והשפה. חבר'ה שמדברים שפות אחרות, שפות זרות, פתאום התהליך הדיגיטלי הזה עוזר להם לבטא את עצמם כי הם מתממשקים בשפה שלהם. ופתאום מקשיבים להם הרבה יותר ואז כל הדבר הזה מוריד חסמים בצורה הרבה יותר מהירה.

נתי אברהמי, טלדור:   בואו נזכור שיש כיום דור חדש של מנהלים. לא בכל מקום או ארגון, אבל במקומות רבים. זה כולל גם דור חדש של תפקידים. אם פעם ראינו מנהל IT שהיה היחידי בארגון שמבין מה קורה בתחומו וכולם הסתכלו עליו ספק בהערצה ספק בפחד, הרי היום יש דור מנהלים שמבינים מה הוא יכול לספק מה לצפות מ-IT. שינויים כאלה מצריכים אותנו – ארגוני IT, ספקי ה-IT וכמובן הארגונים עצמם, להתאים עצמם וזה לא פשוט.

רענן ביבר, פוג'יטסו: אחד מהדברים שגם אפשר לראות בארגון ה-IT שהרבה פעמים גם רוצים בייפאס איך לעבור את מנהל ה-IT ולצרוך את המידע ישירות מאיזה ענן כזה או אחר וגדלות למעשה מערכות שהןShadow IT, הן בעצם צל למה ש-IT מסוגל לספק ולעומת מה באמת הארגון מקבל בסופו של דבר.

נתי אברהמי, טלדור: אתן דוגמא רק להמחיש  את דברי. יש עכשיו כנס ערים חכמות שמתקיים בברצלונה. טלדור היא שחקנית בעולם הזה ובעלת הרבה פתרונות נישה כמו גם פתרון כולל ורב מערכתי. זהו כנס יוקרתי וחשוב ומשלחת מאוד גדולה מישראל מגיעה אליו. הדבר המעניין בכנס שכמות מנהלי ה-IT בו קטנה יחסית. רוב המבקרים הם ראשי רשויות ומנכ"לים והם באים לשמוע פתרונות לנושא. לפני 15-20 שנה זה לא היה קיים בכלל. כל כנס מקצועי בתחום, קבץ סביבו אנשי IT נקודה. זה שינוי!

בועז דה האן, אקסלנדו: בארגונים רבים המנכ"ל ומנהל הכספים שותפים מלאים לשיח הטכנולוגי- חדשני. את הטרנספורמציה מובילים המנהלים ואנשי השטח.

אלי טנא: יותר מזה, הוא מדבר על עוד יותר גדול מזה, למשל היום אחד השחקנים שאוחז בתקציבים גדולים בתחום הזה זה דווקא מנהל השיווק.

בועז דה האן, אקסלנדו: כוחו של המשתמש הסופי end user בארגון גדל משמעותית. הוא יכול להגיד שלא נוח לו עם CRM זה, ואז יחליפו את ה-CRM לכזה שנוח לו אתו.

יוסי שנק, חברת החשמל: אנחנו, מנהלי IT, בעצם חלמנו על מצב כזה. כיום אין תהליך עסקי שאינו משולב IT. אז מי שלא מסתגל לזה, בסופו של דבר עלול להיפגע ואף להעלם, אבל אם תדע להתמודד עם זה אז זה לא מאיים, וזו אפילו הזדמנות. לקוחות שלך בארגון יכולים היום לעקוף אותך בקלות. היכולות הטכנולוגיות קיימות והוונדורים יודעים להגיע ללקוחות הסופיים בארגון (כספים, שיווק וכד') ובסופו של יום ארגונים עם מאות אנשים במחלקת IT מצטמצמים לעשרה אנשים והם מפקחים על קבלני IT חיצוניים.  זה בהחלט שינוי שעובר על ה-IT המסורתי בארגונים.

אמיר אלוני, LeaderMES: היום במיוחד, יש מנהלים רבים שהם בתחומי התעשייה הקלאסית ומסורתית והם שומעים על שינוי ומדברים עליו אבל זה מהפה החוצה. הם לא בדיוק מבינים איך זה נוגע לעולמם ולמה הם צריכים להיכנס לתהליך השקעות כבד שבו אינם רואים או אינם מבינים את החזר ההשקעה. חלק מהדרכים להתמודד עם התנגדויות של אנשים כאלה היא בשיטת עקב בצד אגודל – להראות ערך כלכלי מוחשי ומידי. תתחיל בקטנה, נסה יחידה אחת, אם זה טוב תמשיך הלאה. זה תהליך שאנו חווים ביום יום שלנו. תחברו לזה את תופעת חילופי הדורות. הבן שחזר מלימודים אקדמים בחו"ל לא מעוניין לבלות על רצפת היצור במפעל שאביו הקים. הוא רוצה " הייטק" וזה מבחינתנו קטליסט למעבר לעולם הדיגיטלי.

יוסי שנק, חברת החשמל: אגב, אני אף פעם לא מקנא במוסכניקים שצריכים עכשיו להתמודד עם המכוניות החדשות ולהתחבר למחשב ולהבין באותם, אני בתור נער

רענן ביבר, פוג'טסו: צריך לראות בכדי להאמין שהצבא הוא אחד הגופים בהם אופן סורס הוא ממש תשתית פעילה עבורו לכיוונים ופתרונות מתאימים

רענן ביבר, פוג'טסו:
צריך לראות בכדי להאמין שהצבא הוא אחד הגופים בהם אופן סורס הוא ממש תשתית פעילה עבורו לכיוונים ופתרונות מתאימים

כדי לחסוך את הטיפולים האלה עוד הייתי מחליף לבד את השמן ואת הפלאגים וכו'., היום העולם הוא אחר. אחד הכלים עליהם דובר כאן הוא (AI) Artificial intelligence. כלי זה הוא בסיס לתיקון אחד הבעיות המרכזיות היום. בשלב המקדמי של הטיפול בנתונים הדיגיטליים ידענו לקחת את הדטה (Data) ולהפוך אותו למידע (Information). שלב אחרי זה באמצעות כלים שונים  ידענו להפוך את המידע (Information) לידע ((Knowledge  ושם נתקענו 39 שנים. ולא התקדמנו לשלב הבא של טרנספורמציית הדטה, הפקת לתובנות וחוכמה (Wisdom) . כלי ה-AI הם הכלים שחשובים ליצירת החוכמה. מנהלים עייפו מכל המושגים החדשים של עולם התקשוב. הם רוצים לשמוע את התועלות, את המשמעיות ואת הלימה ליעדי הארגון. כשאני מציג אצלנו מצגת להנהלה, אני מבקש מאנשי "בלי מילות IT" תסבירו את זה ברמת תהליך, תועלות, יעילות וכד'.

בועז דה האן, אקסלנדו: אני רואה תופעה כזו בחברות יותר קטנות בהם המנכ"ל "הוותיק" מאתגר את הBI המסורתי. "עזוב אותי מדשבורד, תראה לי רק מי עזב אותי ועבר למתחרה" אם זה אדע להתמודד. הטכנולוגיה נמדדת בנוחות ובערך מובהק ומידי.

רענן ביבר, פוג'יטסו: בצבא מחפשים כלים אקוויוולנטים לאלה שישנם באזרחות כדי לבצע פיתוחים ולגמור עם כמויות המידע איתם מתמודדים. ארגוני מודיעין למיניהם נוטים לאמץ פיתוחים קיימים באופן סורס ( Open source)  ובענן ולהתבסס עליהם. הם לא רוצים לפתח הכול מהתחלה אלא לרוץ קדימה על בסיס הקיים.  צריך לראות בכדי להאמין שהצבא הוא אחד הגופים בהם אופן סורס הוא ממש תשתית פעילה עבורו לכיוונים ופתרונות מתאימים.   כל זה למרות שלכאורה ניתן היה לצפות שדווקא אופן סורס לא יהיה בשימוש בצבא ויחששו להשתמש בו. בעולם האופן סורס כמות עצומה של מפתחים, כ 14,000 תורמים (כאלה אקטיבים שמשקיעים מזמנם ומרצם לפיתוח באמת) בכל העולם.

יוסי שנק, חברת החשמל: גם באקדמיה Open source נפוץ ומוערך, ושם זה פחות מפתיע. לעומת זאת זה בהחלט מפתיע, שדווקא צה"ל אימץ את הקוד הפתוח.

אלי טנא: לדעתי, קודם כל זה מעניין למה. אני חושב שהסטארט אפיסטים שהיו פעם בצבא הם הכוח שמניח את הסטארט אפיסטים לעתיד שעכשיו הם בצבא ולכן אנחנו צריכים להיות קדימה.

בועז דה האן, אקסלנדו: קבועי הזמן וההשקעה הטכנולוגיים השתנו. במקרים רבים מנהלים ייטו לכלים מהמדף ופתרונות הניתנים כשירות על פני פיתוח (פרויקט IT).

יוסי שנק, חברת החשמל: מתוך הניסיון אני אומר שבעבר הייתה תחושה ברורה שמי שלא קונה מותגי IT מוכרים כגון: IBM, אורקל וכד', מסתכן בכיסאו ולוקח סיכון מקצועי עצום. כן אלה היו התובנות, אז ואף אחד כמעט לא לקח סיכון. ניהול סיכון מושכל ומאוזן, תוך פתיחת הארגון לסביבות מתקדמות כדוגמת Open source הוא חיוני ביותר. ניהול על בסיס אפס סיכונים הוא בלימת הארגון וחיסולו בסופו של דבר. לדוגמא, לפני כשבוע בכנס סייבר בקנדה שאלו אותי: יוסי, מה הכי מטריד אותך בנושא הסייבר? הנשאלים שקדמו לי ענו "זה שיתקפו אותנו ולא נדע" וכד'. אני עניתי: מדאיג אותי אם לא נשכיל לאזן בין הצרכים הפונקציונליים של הארגון לבין כל מעטפות ההגנה שחובקות אותו. אני חושב שגם התובנה הזו מחלחלת היום בצה"ל ובארגונים גדולים. מבינים כיום כי בלתי אפשרי ליצור הגנות סייבר כאלה שיכבידו על הארגון ברמות בלתי נסבלות שיפגמו קשות בכושר הפעילות שלו, כי אז כבר הפסדנו. אז צריכים לאזן בין הסיכונים והצרכים בכדי לא לפגעו בפיתוח, חדשנות וקידום הארגון.

גבי מנחם, Loom Systems: בתוך הטרנספורמציה הזו כפי שאני רואה אותה, צומחות הזדמנויות. הרי היום הנטייה הגוברת היא לקנות ולצרוך שירותים ולא מוצרים ו/או השקעות הוניות. מה שנקראSubscription economy . אחת מהתופעות שמלוות את הטרנספורמציה היא היווצרות התמחויות. אפשר להנגיש את המידע העצום למערכות מומחה (כאלה שעובדות עם AI) ואז הטיפול הנגיש במערכת מומחה כזו הופך אותה לאוניברסלית יותר ויותר. כך לדוגמא אם בחברת חשמל יש ידע ייחודי ומתודולוגיה מאוד מובנית בתחום בו היא מצטיינת, אזי ניתן "להעתיק" מתודולוגיה כזו למערכת בריאות או לעולם אחר לגמרי. מתודולוגיית הטיפול, דהיינו שיטת ניהול ההתמחות הופכת אוניברסלית וברת שימוש בעולמות נוספים.

יוסי שנק, חברת החשמל: התהליך או החזון שאני רואה לפני, והוא כבר למעשה מתרחש, שתהיה לי ולכל אחד, מנורת הקסמים מסיפורי אלאדין, וכאשר ישפשפו אותה, הג'יני שיצא ממנה יספק את מה שמבקשים. והעולם שלנו חותר לכיוון  הזה. כי בסופו של יום היינו רוצים להיות במצב שבו עובד בארגון מבקש הכול על בסיס שרות ומקבל אותו. אנו מתקדמים למצב זה, לאט, לאט אך בטוח. אני לוקח דוגמא מעולם לא רחוק, עולם התקשורת. בטח כולכם זוכרים, לפחות המבוגרים, שפעם, שהיית מגיע הביתה ורוצה לעבוד באינטרנט אז זה היה בערך משהו כזה, היית בא מחייג, שומע כזה טיק טיק טיק טיק טיק טיק, החברה המאמינים גם היו מרביצים כמה תפילות בדרך, שזה יתחבר ואחרי זה, זה היה מתחבר, ושמונה פעמים מתנתק. חבר'ה, היום כל נושא התקשורת הוא שקוף לנו, אני בכלל לא חושב על זה, ולוקח כמובן מאליו שמתי שארצה יש תקשורת. אותו דבר קורה היום עם מרכזי המחשבים, הנושא של ענן ו-SDDC ודומיהם, בסופו של דבר לא אכפת לי כבר איפה זה נמצא, איך זה נעשה ועוד? זה לא מעניין אותי. סופו של תהליך זה, בנוגע למערכות IT והדטה יהיה שירות נטו במושגי just in time . לקבל את השירות כאן ועכשיו.

ה-waze של המפעל

המהפכה התעשייתית הרביעית טכנולוגיית המפעל החכם של LeaderMES משפרת ביצועים ב 10% + תוך חודשיים, מעלה תפוקה ומשמרת מקומות עבודה LeaderMES פיתחה פלטפורמת ענן למפעל חכם. הפלטפורמה, המיישמת הלכה למעשה את מהפיכת המידע – המהפכה התעשייתית הרביעית, תופסת כבר מקום

אמיר אלוני, LeaderMES: הנקודה החשובה בתהליך כזה היא הסברה וגישה נכונה כלפי העובדים המעורבים בתהליך. יש פה שתי כלכלות. זו של ההייטק וזו הריאלית והמסורתית

אמיר אלוני, LeaderMES:
הנקודה החשובה בתהליך כזה היא הסברה וגישה נכונה כלפי העובדים המעורבים בתהליך. יש פה שתי כלכלות. זו של ההייטק וזו הריאלית והמסורתית

נכבד בשיפור הביצועים ותהליכי הניהול בארגון ומשמשת ככלי להעלאת תפוקת היצור, שימור מקומות עבודה. הפלטפורמה מאפשרת שיפור בתפוקות של כ- 10% כבר בשבועות הראשונים להפעלתה, ולקוחותינו הראו שיפור ביצועים של 30-40% לאורך זמן ואף יותר. כל זאת במחירי הקמה שווים לכל נפש ומה שחשוב יותר, ה-ROI (החזר ההשקעה) מתקבל תוך כחודש אחד. LeaderMES הוקמה במתכונתה הקודמת בשנת 2000 ע"י אמיר אלוני. לפני כ-3 שנים עשתה החברה "ריסטארט" ונבנתה מחדש, כחברת סטארט-אפ שחרטה על דגלה לקדם את התעשייה המסורתית לעולם הדיגיטלי. עד כה גייסה LeaderMES כ-3 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומצויה כעת בתחילתו של סבב גיוס נוסף. עם מעל 150 שנות ניסיון מצטבר של חברי הצוות פנתה LeaderMES לפתח כלים אשר יסייעו למפעלים קטנים ובינוניים לנצל לטובתם את השינויים הטכנולוגיים המתקדמים שהתפתחו בשנים האחרונות, באמצעות פלטפורמת ענן המאפשרת מעקב דיגיטלי רצוף אחרי כל שלבי הייצור עד למוצר הסופי. LeaderMES פיתחה פלטפורמת Web ייחודית אשר מספקת קפיצה טכנולוגית משמעותית למפעלים, כדי שאלה האחרונים יוכלו לקבל דיווח על קצב העבודה של כל מכונה במפעל, זיהוי "פסולים" בתהליך הייצור, פרמטרים תפעוליים של תהליך הייצור, התכנון, בקרת איכות, אחזקה ובקרת אנרגיה וניתנת להקמה תוך שעות ספורות. LeaderMES נבנתה במטרה להוביל את 'המהפכה התעשייתית הרביעית', עם מוצר חדשני ומתקדם, בעל יישום מהיר, כמו גם יכולת עבודה מאובטחת היטב, גם בענן ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות Real Time Operation Intelligence, בינה מלאכותית, כלי ניתוח מתקדמים וכלי אופטימיזציה ולספק למפעלים את כלי הניהול המתקדמים ביותר להתייעלות ולשיפור הרווחיות, לקבלת החלטות מושכלת על סמך נתונים מדויקים בזמן אמת ולעמידה בדרישות התעשייה המתקדמות ביותר בנושאים כמו איכות ועקיבות. ל LeaderMES שיתופי פעולה עם חברות דוגמת סיסקו, Amazon, חברות ייעוץ כמו תפן יועצים וDeloitte, ומכירות בישראל ובעולם, כמו גם מגעים לשיתופי פעולה חשובים עם חברות מובילות בתעשייה. LeaderMES, המצויה בצמיחה, מונה 20 עובדים, ממוקמת בחיפה, ישראל והיא פועלת בספקטרום גלובאלי נרחב, מצפון ודרום אמריקה, אוסטרליה, מזרח ומערב אירופה, סין, טייוואן, הודו ועוד. ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בתחומים כמו Big Data ו-Machine Learning, יכולת השימוש בענן המתקדם בעולם של Amazon AWS, וכלים מתמטיים מתקדמים בתחום האופטימיזציה מאפשרים ל-LeaderMES ליישם את החזון ולהראות תוצאות מוכחות בשטח. השימוש במערכת LeaderMES מאפשר למפעלים להעצים את כח האדם, לשמור על מקומות העבודה ולשמר את המשאב היקר ביותר שלהם – העובדים.

רענן ביבר, פוג'יטסו: כמו שאני רואה ואף שומע משיחות עם לקוחות יש כאן מגבלה רצינית. כולנו מבינים את יתרונות הטרנספורמציה הדיגיטלית וברור לנו שזו המגמה. אבל במקביל העולם נהיה יותר תחרותי, דוגמא: סין כלכלה גלובלית, אז ברמות תחרות מטורפות ולחץ בלתי פוסק   יושב מנהל מערכות מידע והוא חצוי. מצד אחד הוא רוצה להשקיע בטכנולוגיות חדשות, במעבר לדיגיטל, באימוץ כל מיני מערכות כאלה ואחרות. מצד שני הוא סוחב על הגב מערכות מה שנקרא to keep the lights on. כלומר צריך לתחזק ועדיין יש מערכות ישנות ועדיין יש שרתים ישנים ועדיין יש טכנולוגיה ישנה ואני לא מדבר על שרתי אינטל … אני מדבר על הרבה דברים במערכות אחרות לגמרי שלא קשורות לפעמים שעדיין מייצרות ומדביקות ביטים. הייתי בכנס נורא מעניין של אינטל שבו סיפרו שם על high performence … שפוג'יטסו מאוד פעילה שם דרך אגב בתחומים האלה בכלל, ומסתבר שרוב שורות הקוד בכל היישומים שרוצים לעבור על high performence … עוד כתובים בקובול… ובכל מיני שורות כאלה, עשרות אלפי שורות, מי הולך להמיר את זה כדי שזה ירוץ על קודה של וידיאה או על ה-AVS 512 של אינטל לצורך העניין כדי לייצר מערכות כאלה שיתמכו בעולם הדיגיטלי. מישהו צריך לקחת את זה בחשבון ולעשות את ההמרות ולהשקיע הון עתק כדי לזוז בכלל בעולם הזה.

אלי טנא: אז אנחנו נמצאים בחלק שהכנו אתכם אליו, כתבנו מיומנו של מנכ"ל ורצינו לשמוע אצל כל אחד מכם על חוויה שקשורה לנושא. או על אירוע שקרה בחברה … בעת האחרונה. אז אם אפשר אני מאוד אשמח לשמוע. היה לכם זמן להתכונן. אירוע משמעותי בחיי הארגון שקרה לאחרונה באזור התוכן או משהו דומה.

יוסי שנק, חברת החשמל: אני אדבר על תחום החשמל. בעבר, וגם היום יצרנו חשמל בתחנות כוח, באמצעות רשת הולכה הובלנו חשמל והנחתנו מתח עד לרמה הנדרשת בבתים ובמשרדים. מאוד מסודר, מאוד ברור. פתאום איזה חכם גאון המציא פאנל סולרי. אנשים התחילו לצפות את הגגות שלהם בפאנלים סולריים, ןמה שקרה בגדול, החבר'ה האלה הפכו להיות יצרנים. פתאום משתבש הסדר, זה כבר לא … תחנת כוח, הולכה, חלוקה ואספקה, אלא פתאום יש יצרן שיושב בבית וכל התפיסה של מודל החשמל הוותיק משתנה ואף מתרסקת. זה שינה לחלוטין את התפיסה איזה מערכות החברה צריכה היום בהיבט העולם הדיגיטלי החדש. הניהול הדיגיטלי פה הוא לא רק בעולם של שירות ללקוחות אלא בעולם של ניהול החכם של רשתות החשמל המורכבות והמתקדמות.. ובהקשר לזה  יש מושג חדש, לגוף שצורך חשמל וגם מייצר קוראים  Prosumer (producer + consumer). כלומר בסופו של יום, ריבוי יצרני החשמל במתחים שונים מנוהל על ידי רשת חכמה,  וכאשר אתה מרים את השאלטר במקום כלשהוא, הנורה נדלקת כאילו אין חדש והכול כמקודם. מי שיזם במקור את השינוי הזה היה גוף ה-IT שלנו.

טלדור

  • חברת טלדור הוקמה בשנת 1986 והינה אחת מחברות ה-IT המובילות בישראל. טלדור מובילה במתן פתרונות עסקיים וטכנולוגיים שלמים ומתקדמים בעולמות התוכנה, התשתיות, החומרה, תפעול עסקי ושירות עצמי בפריסה ארצית. עם למעלה מ-2,200 עובדים מקצוענים, שותפויות אסטרטגיות עם החברות המובילות בעולם, והבנה מעמיקה של צרכי השוק הישראלי הייחודיים – אנחנו יודעים להוביל כל אחד ממעל 1,000 לקוחותינו להצלחה. דוגמאות לפתרונות מבית טלדור: · פתרונות תוכנה מקצה לקצה לרבות פיתוח Web ומובייל – פיתוח תוכנה, הטמעת מערכות ומתודולוגיות מבוססות מוצר. שותפות עם החברות המובילות בעולם כגון מיקרוסופט, אורקל, SAP, Google, Infosys ואחרות.
  • · Full Data Center solution- פתרונות מקצה לקצה בתחום תקשורת ותשתיות: תשתיות IT,Networking, Collaboration, Professional Services.
  • · קשת פתרונות רחבה ב – Public Cloud, Private Cloud ו – Hybrid Cloud. כל זאת תוך שליטה ובקרה מלאים, ניהול התקציב ואוטומציה פרסונלית.
  • · ארגון, ניהול וניתוח מידע גלוי ומידע סמוי, בשילוב מערכות Open Source, עם מעטפת של ביג דאטה.
  • · מכלול מקיף של פתרונות סייבר ואבטחת מידע, מרמת התשתית והאפליקציה ועד לרמת משתמש הקצה.
  • · מערכות GIS ופתרונות סריקה וסנסורים מתקדמים, אשר מאפשרים מתן פתרונות ייחודיים והוליסטיים לניהול עיר חכמה וארגונים חכמים.
  • · פתרונות פיננסיים – מגוון פתרונות תוכנה וחומרה המותאמים לצרכים העדכניים של המגזר הפיננסי.
  • · עמדות לשירות עצמי – אנו מובילי שוק עם למעלה מ-8,000 עמדות הפרוסות ברחבי הארץ.
  • · מומחי IT ו-Nearshore – יועצי תוכנה באתר הלקוח או מחוצה לו.
  • · פתרונות טלפוניה מתקדמים – יכולות רבות לניהול מוקדים.
  • · עיטוף סטרטאפים – איתור, שיווק והטמעת פתרונות מובילים של סטארטאפים בתחומי הנגשת אתרים, טיוב נתונים, פתרונות אבטחת מידע אפליקטיביים וזיהוי דיבור.
  • · מיקור חוץ תפעולי – סריקה, טיוב נתונים, סקרים , בקרות מבחנים ועוד.
  • · מעבדות שירות וטכנאים – בפריסה ארצית, תוך עמידה ב-SLA קשיח. ועוד פתרונות רבים ומגוונים.

נתי אברהמי, טלדור:   אני אתן דוגמא מחיי הארגון שלי. לפני כשנתיים התמזגו שתי חברות ענק בעולם, האחת קראו לה ווינקור ניקסדורף, השנייה קראו לה דייבולט, ויצרו חברה אחת שנקרא דייבולט ניקסדורף שהיום הוא היצרן הגדול ביותר, מחזיק משהו כמו 34% מנתח השוק העולמי של מערכות ה- Self-Service בעולם. מערכות ה- Self Service עובדות הרבה מול הבנקים, אך לא רק. זה כיום אחד הטרנדים החמים של מכונות שירותים אוטומטיים. אז השירותים האוטומטיים מחליפים חלק נכבד מפעולות הטלרים של הבנקאות המסורתית יותר ומבחינתנו, כנציגי החברה הממוזגת, זהו שינוי משמעותי בדפוסי העבודה והרחבת תחום הפעילות.

אמיר אלוני LeaderMES: לפני מספר שבועות שלחנו קיט התקנה ללקוח אוסטרלי. מפעל משפחתי קטן שבנו של הבעלים נכנס לנהל אותו. תוך יממה הותקנה המערכת במפעל אצלם, מחוברת למערכת שלנו "הרמזורים" התחילו לנגן, ומחלקה שלמה אצלו מחוברת למערכת שלנו בזמן אמת, וכול זאת קרה מבלי שמישהו מאתנו נאלץ לדרוך במפעל בעת ההתקנה.

אמיר אלוני LeaderMES:
לפני מספר שבועות שלחנו קיט התקנה ללקוח אוסטרלי. מפעל משפחתי קטן שבנו של הבעלים נכנס לנהל אותו. תוך יממה הותקנה המערכת במפעל אצלם, מחוברת למערכת שלנו "הרמזורים" התחילו לנגן, ומחלקה שלמה אצלו מחוברת למערכת שלנו בזמן אמת, וכול זאת קרה מבלי שמישהו מאתנו נאלץ לדרוך במפעל בעת ההתקנה.

רענן ביבר, פוג'יטסו:   אני יכול לספר על הניסיון האישי שלי אבל מזווית אחרת. תראו עוד פעם, וידוי, אני כל החיים עבדתי בשביל חברות ענק בינלאומיות אמריקאיות כמו: מוטורולה, HP, Dell. זו פעם ראשונה שאני עובד בשביל חברה יפנית, פוג'טסו. וזה עולם אחר. זו חברה יפנית גרמנית, משהו אחר לגמרי. תענוג. התרבות. הגנים הגרמנים כתוצאה משילוב של פוג'יטסו סימנס שכבר היום לא קיים אבל אין ספק שהמרכז באירופה … הוא בגרמניה. למרות שהניהול הוא אנגלי הוא בריטי, מי שמנהל את כל היבשת זה בחור בריטי אבל הייצור  בגרמניה. אגב אנחנו חורטים על הדגל "אנחנו לא תוצרת סין". אנחנו החברה היחידה שלא מייצרת בסין. החברה בת 80+ וזו חברה עם המון לגאסי. חברה שאף פעם לא מוזגה, לא רכשה ולא התמזגה. זו חשיבה יפנית שמתמצית באמירה: There is one Fujitsu, כלומר  "בנאדם אחד שיכול לתת לך תשובות על הכול" ..היפנים הם מאוד, חדים ברורים. למשל, אנחנו עכשיו מריצים איזה בנץ' מארק כזה אצל לקוח ביטחוני ואתה מוציא שאלה אחת ועונה לי יפני בזמן מידי של איך לגרום לשרת שברגע שאתה מחבר אותו לחשמל יעברו שתיים וחצי דקות עד שיעבוד.

בועז דה האן, אקסלנדו: אנחנו נהנים ללוות את הלקוחות שלנו בטרנפורמציה והשיפור. לאחרונה סיפקנו מספר פרויקטים משמעותיים ללקוחות דוגמת מגה ספורט, קניוני עזריאלי, קבוצת סולל בונה ועוד. לאחרונה נחשפנו לאתגרי DATA משמעותיים שאינם חלק ממערכות הלג'נד ותהליכי הליבה במגזר הציבורי והפרטי. מדובר במערכות נישה, לרוב באקסל, אשר פותחו עם השנים כמענה לצורך ייחודי וכעת הגיע הזמן למסד את התהליך, להוסיף אוטומציה לתהליכי עיבוד הנתונים והפצת המידע לעשרות ומאות משתמשי קצה. הטרנפורמציה לא פוסחת עלינו גם בבית. בכדי לנהל ולבקר ביעילות עשרות פרוייקטים בו זמנית אנחנו מוסיפים, מחליפים או משפרים את הכלים התומכים כל הזמן.

דרור הר, Yael-Actiview: אנחנו מלווים היום את אחד מהמוסדות הפיננסיים היותר גדולים בארץ בתהליך של שינוי אחת ממערכות הליבה שלו שזו מערכת קשה להפליא, פרויקט גדול. ועם כל הסיבות הטובות להחליף את המערכת הישנה הזו. עברו כבר  18 חודשים ואנחנו כזכור לכולם בעולם של שינויים מהירים, והלקוח עוד

יוסי שנק, חברת חשמל: אני עובד לפי מודל גיל אחר שדרך אגב מי שטבע אותו זה שמעון פרס זיכרו לברכה שהיה אומר "גיל לא נמדד בכמות השנים אלא על דבר מאוד פשוט. אם כמות החלומות שלך גדולה יותר מכמות הזיכרונות אתה עדיין צעיר".

יוסי שנק, חברת חשמל:
אני עובד לפי מודל גיל אחר שדרך אגב מי שטבע אותו זה שמעון פרס זיכרו לברכה שהיה אומר "גיל לא נמדד בכמות השנים אלא על דבר מאוד פשוט. אם כמות החלומות שלך גדולה יותר מכמות הזיכרונות אתה עדיין צעיר".

לא הצליח לבנות תיחום סביב השינוי הזה. דיברנו על השינוי, על היכולת לשנות אנשים, במהלך 18 חודשים כל המשתמשים ניסו להגדיר בדיוק את אותם תהליכים שמבצעים ב-20 השנה האחרונות רק במערכת חדשה, אבל עדיין לא מצאו את המכנה המשותף שיאפשר להניע את הפרויקט קדימה. וזו רבותי מציאות יומיומית בארגונים גדולים.

אמיר אלוני, LeaderMES: אני אספר על חוויה מיוחדת שקרתה לנו לאחרונה. שמנו לעצמנו למטרה לייצר פלטפורמת פלאג & פליי בתחום התעשייתי. השקענו בזה לא מעט, כסף, משאבי אנוש ופתרנו סוגיות סקיוריטי ופריסה בשטח. לפני מספר שבועות שלחנו קיט התקנה ללקוח אוסטרלי. מפעל משפחתי קטן שבנו של הבעלים נכנס לנהל אותו. תוך יממה הותקנה המערכת במפעל אצלם, מחוברת למערכת שלנו "הרמזורים" התחילו לנגן, ומחלקה שלמה אצלו מחוברת למערכת שלנו בזמן אמת, וכול זאת קרה מבלי שמישהו מאתנו נאלץ לדרוך במפעל בעת ההתקנה. זה סיפוק אדיר להתקין כך מערכת שעובדת ומתפקדת מידית עם התקנתה, מבלי שנסענו לאתר הלקוח בחו"ל.  אתם יכולים לדמיין את מחיאות הכפיים אצלנו בחברה שהכול קרה ותקתק.

יוסי שנק, חברת החשמל: אני רק חייב תשובה לנתי על גיל ה-85'.

נתי אברהמי, טלדור:   יוסי גם אני נולדתי לפני, זה בסדר.

יוסי שנק, חברת החשמל: אני עובד לפי מודל גיל אחר שדרך אגב מי שטבע  אותו זה שמעון פרס זיכרו לברכה שהיה אומר "גיל לא נמדד בכמות השנים אלא על דבר מאוד פשוט. אם כמות החלומות שלך גדולה יותר מכמות הזיכרונות אתה עדיין צעיר".

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות