<
יום שבת , נובמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > ימים נוראים, או למה ברחתי לסיאטל עד יעבור זעם

ימים נוראים, או למה ברחתי לסיאטל עד יעבור זעם

כבכל שנה, תשע"ח הסתערה לשגרת חיי הבורגנית בקרשנדו רועם של תסביך אשמה יהודי. אמנם הסערה לא לוותה ברוחות מסתחררות וגשמי זעף בנוסח הקריבי – הקולות נשמעו במדיה האלקטרו-פלצנית והגשם הוחלף במאמרי מערכת צדקניים, בשפה שלא הייתה מביישת את הנביא ירמיהו בשיא דכאונו – אבל המסר היה נוקב ומדכדך כראוי לימים הנוראים: "הגיע הזמן לחשבון נפש". למושג ההזוי הזה, חשבון נפש, יש אינטרפרטציות רבות ושונות – וכולן נבצרות מבינתי הבורגנית. לדתיים שביננו יש עדיין איזושהי תיאוריה קדומה על יום הדין בו יעמדו למשפט כל יצורי האל הטוב, שמנהל כנראה גיליון אקסל לצורך חישוב מי בא יומו ומי קיבל דחיית הוצאה לפועל לשנה – וזה קורה דווקא בימים ספורים בתחילת השנה (הבבלית/יהודית) במקום להתפזר בנוחות על פני תאריכים רבים לאורך כל השנה, כמו זימון לטסט שנתי של המכונית. ואילו עבור חברי "הדמוקרטים", חשבון נפש הוא סיכום הזעם הקדוש הנובע מתיקי חקירה משטרתית המוכרים במספרים 1000, 2000, 3000 וכן הלאה. ואני עדיין לא למדתי חשבון.

הפגישה שזימנה אותי לחבורה זו של תמצית "מלח הארץ" עמדה בסימן מספרי אחר. 44. כמספר השנים שעברו מאז נפרדנו מ-119 חברינו לחטיבה, בין מארבי ציידי

יהודה אלידע

יהודה אלידע

הטנקים המצריים "בחווה הסינית" לחורבות המעוזים שקרסו על שפת התעלה. עבורי המספרים היו מחרידים ושקטים, כמו שלדי הטנקים השרופים על מדרונות "טלוויזיה". ורק הנפש התקוממה על האובססיה הישראלית לחזור ולדוש  במחדלי ה"קונספציה" האסטרטגית, בטיפשות ההנהגה הפוליטית של אותם ימים, בקיבעון של תפיסת הגנה סטטית בקו בר לב מול הפזיזות של תקיפה בכל מחיר מבית ספרו של אריק שרון. וגם, למה המטכ"ל לא פיתח בזמן תורת לחימה אפקטיבית של שריון בשטח רווי חי"ר חמוש בטילי נ"ט ומגובה ביתרון ארטילרי מוחץ של האויב? האם הזלזול ב"חירי בירי" הוקרן מלשכת גורודיש (תרנגול כפרות שימושי) בלבד, או שבערב יום כיפור הוא כבר התנחל בכל מפקדות חילות היבשה? ואיך לא הופנם הלקח ממלחמת ההתשה ש"הטיל כופף את כנף המטוס", בדימוי של עזר ויצמן, והפנטומים אינם יותר ארטילריה מעופפת?

מאחר ונפשי האביונה לא מסוגלת להתמודד שוב ושוב עם שאלות קורעות מעיים אלה, החלטתי לברוח. ביקשתי יפה סליחה ועליתי על מטוס שייקח אותי לארה"ב. לא לתמיד, רק עד שיתחיל לרדת גשם. לארה"ב, כי אני דווקא כן יודע לעשות חשבון כאשר מדובר בדולרים. ובחרתי לטוס לסיאטל בצפון מערב ארה"ב, העיר שמשמשת בסיס עולמי של מיקרוסופט, Amazon.Com ובואינג, ובה גם מרכז פיתוח חשוב של Google ומכון Allen למדעי המוח (Paul Allen היה שותף של ביל גייטס בהקמת מיקרוסופט וגם הוא מולטי-מיליארדר, שתורם בנדיבות למחקר מדעי ולתרבות המוזיקה הפופולרית), בראשו עומד קריסטוף קוך (Christof Koch) שילוב מרתק של חוקר נוירולוגיה ומהנדס מחשבים, הוגה דעת ומטפס הרים. (למתעניינים, מומלץ לקרוא את ספריו הפופולריים "הביופיזיקה של חישובים", Biophysics of Computation ו"חיפוש אחר [הבסיס הביולוגי של] התודעה", The Quest For Consciousness). לא שאמריקה חיכתה לי, אבל המארחים היו מספיק אדיבים כדי לארגן לי ליקוי חמה מלא, 25 דקות של חשכה בצהרי היום על רכס הרי ה-Cascade באורגון ולדחות לאוקטובר את ההתלקחות העונתית של שריפות יער עצומות בקליפורניה (עד כה 21 הרוגים ואף אחד לא האשים את הנשיא ברשלנות פושעת. אבל העיתונות האמריקאית לומדת מהר מהפופוליטיקה הישראלית).

בכל מקרה, גורם אחד לא לקחתי בחשבון. אמריקה הקפיטליסטית לא מאמינה בדוקטרינה הסוציאליסטית לביטוח בריאות – האמונה שרפואה (בניגוד לאוכל, עבודה או קורת גג) היא זכות יסוד שהמדינה ערבה לה ומשלמת עבורה. כלכלת הבריאות החולה של ארה"ב מבוססת על העקרונות הבאים:

  1. לממשלה אין מה לתרום לרווחה כשמדובר באזרחים מהשורה. לא מטובך (רפואה מסובסדת) ולא מעוקצך (מס בריאות או ביטוח חובה).
  2. חובתו של כל רופא, מכון או בית חולים היא להציע לחולה את השירות הטוב ביותר שכסף יכול לקנות (ואם לחולה יש קושי לשלם, זו הבעיה שלו). פשרה על בינוניות היא חטא מצפוני.
  3. כצרכן רפואה כדאי שיהיה לך ביטוח רפואי טוב, אפילו מצויין. כי ביטוח זול, פחות ממושלם, זה אוקסימורון שמאלני. אין כזה דבר כפי שאין "יוקרה לכל כיס".
  4. ואם מדובר במבקר מחו"ל, פרמיית הביטוח צריכה לקחת בחשבון שהלקוח הערמומי אולי מחפש בבית חולים אמריקאי טיפול איכותי בצבר מחלותיו המוזנחות מזה שנים.

חיבור של 1+2+3+4  כנ"ל = לתובנה שביטוח בריאות לתקופת שהייתי בארה"ב יעלה לי הון. אתם כבר מבינים שהבריאות שלי אינה משהו שמצדיק הנחה או מאמץ שיווקי לצרף אותי למבוטחים בכל מחיר. אפילו קופת החולים הישראלית שלי, שאין לי דבר רע להגיד עליה, לא יכולה לעזור. הפוליסה הסטנדרטית שהיא מפיצה למבוטחיה משאירה חורים מהותיים ברשת הביטחון, דורשת בדיקות אכשרה מקיפות, ומבטיחה רק שיפוי רטרואקטיבי, המתבטא בהחזר כספי להוצאות שאני אשלם מכיסי מראש בתהליך בירוקרטי שלא היה מבייש את פקידות הברון. והכי גרוע: היא עולה הרבה יותר מדי. כלולים בה כיסויים שהייתי מוותר עליהם או הייתי מוצא להם חלופות זולות יותר. בבסיסו הביטוח היה אמור להוסיף למחיר הטיסה סכום שווה לעלות שדרוג הכרטיס ממחלקת עבדים למחלקת עסקים בטיסה בין-יבשתית.

למזלי, הובא לידיעתי ברגע האחרון שחברת הביטוח "מגדל" החלה להפיץ אפליקציה חדשה של חברת IMA הישראלית, המתמחה בסיוע רפואי לישראלים השוהים בחו"ל  – ולא רק לטיולי תרמילאים בארצות העולם השלישי. מייחדת את הביטוח הזה ההבנה שלא מדובר רק בשיפוי כספי בדיעבד. מטיילים ישראליים, במיוחד צעירים, מוצאים את עצמם לפעמים בסיטואציה מלחיצה, שדורשת העברת כספים מהירה, בזמן אמת, הרבה לפני שנוצרים המסמכים להגשת תביעות ביטוח. את הביטוח הזה ניתן לרכוש ללא בדיקות ואישורים מראש, בטלפון או באתר החברה. בנוסף ניתן למצוא באתר מידע עדכני על ספקי שירותים רפואיים מומלצים (עפ"י חוות דעת של מבוטחים שנזקקו להם) ולהגיש מסמכים וחשבונות לתיעוד תביעות פיצוי. הפעלת אפליקציית MedPay לא מקזזת השתתפות עצמית ומשלמת את ההחזר הכספי תוך שעות ספורות (כך לדברי החברה, אני עצמי לא נחשפתי לאספקט זה כי לא נזקקתי לפיצוי) ישירות לחשבון כרטיס האשראי של המבוטח. עלות הביטוח בהחלט תחרותית ביחס לחלופות, למרות שלא ביקשתי ולא קיבלתי הנחת סלבריטאים, כמקובל בקהילת העיתונאים, ושילמתי פרמיה סטנדרטית. אני לא מתכוון לפרט כאן את כל תנאי הפוליסה ורק ברצוני לציין את השיפור המשמעותי בשירות, שמתאפשר הודות לשימוש נדיב בכלים של רשתות חברתיות ויישומי Web, החל בהמלצות של לקוחות על ספקים וכלה בהוראות ניווט מהמקום בו יצרם קשר (בחו"ל, בזמן הצורך בשירות) לכתובת בה תמצאו רופא מומלץ או בית חולים אמין. וגם לא נשכח, הטכנולוגיה של שירות עצמי בפורטל סלולרי מאפשרת להוריד עלויות ולקצר זמנים, שני משאבים שאף פעם אין לנו מספיק מהם.

חזרנו לישראל, החגים מאחורינו וחשבון הנפש עומד על יתרה חיובית. לא באמת חייבים להתחיל כל שנה חדשה בתזכורת כואבת לכל האסונות שהשתבצו בלוח השנה של העם הדואב הזה. כי בסך הכל, השנה שעברה הייתה טובה והבאה, נקווה, תהייה טובה עוד יותר.

 

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.