<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > פרום מנכ"לי IT : אתגרים ותובנות ביחס ללקוחות ממשלה ורשויות מקומיות

פרום מנכ"לי IT : אתגרים ותובנות ביחס ללקוחות ממשלה ורשויות מקומיות

מאת: מאיר עשת

P1630663-1

 

משתתפים:

אלון ברמן:      מנכ"ל אריקסון ישראל, אריקסון היא חברה בינלאומית מובילה בעולם באספקת שירותי תקשורת ו-IT למפעילי תקשורת וללקוחות מוסדיים.

טל שטיינמן:   סמנכ"לית המגזר הציבורי במיקרוסופט, אחראית על הקשר העסקי של מיקרוסופט עם משרדי הממשלה בישראל, עם החברות הממשלתיות ועם הארגונים הציבוריים הגדולים.

טלי שם טוב:  מנכ"לית קוואליטסט ישראל. קוואליטסט היא חברת הבדיקות המובילה בישראל והשנייה בגודלה בעולם.  אנו מונים כ3,000 איש בארץ ובעולם. השנה אנו חוגגים  20 שנות פעילות. בה אנו מספקים שירותים רוחביים בבדיקות תוכנה, חומרה ו-BUSINESS ASSURANCE  במגוון טכנולוגיות ותחומים.

ערן אלראי: מנכ"ל Israel  Software AG  שרכשה את חברת SPL. אנו ממוקדים בטרנספורמציה דיגטלית של מערכות  עסקיות בארגוני אנטרפרייז, אינטגרציה של מערך הליבה לפלטפורמה דיגטלית, Internet of Everything – IOT

זיו מנדל: מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה, מרכז הדרכה למחשבים ומנכ"ל מטריקס גלובל ומטריקס בדיקות אוטומציה ו- DEVOPS.

רביד שמואלי: רביד שמואלי מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית המופקדת על ניהול כ-93% מהקרקע בישראל. ייזום, פיתוח והקצאת קרקע, שירות לחוכר ואכיפה ושמירה על קרקעות הלאום. כעשרה מיליארד שקל הכנסות בשנה, פעילות מול מאות אלפי חוכרים ובעלי עניין.

אילן אלתר:     מנכ"ל ובעלים, אלתרנט, מתמחים בעולמות של יישום חדשנות בארגונים, טרנספורמציות דיגיטליות, IoT, ערים חכמות, בריאות חכמה ותעשייה חכמה. אורחים:          קובי קלמן, אגף מערכות מידע, רשות מקרקעי ישראל,  מוטי שווימר, משרד מינקובסקי תקשורת ויח"צ עובד עם קואליטסט, אילן מנסן משרד בן חורין  אלכסנדרוביץ', מלווה את מיקרוסופט.

הנחיה:  יהודה אלידע + מאיר עשת

יהודה אלידע: אני הייתי שואל האם משרדי ממשלה וחברות ציבוריות מוכנות למאה ה-19 במקום למאה ה-21. המנטליות נשארה הרחק מאחור, עדיין שמים חותמות ואם רואים שם פקס, אז במקרה הטוב התקדמו למאה ה-20

זיו מנדל

זיו מנדל

מאיר עשת:     להלן אירועי בוקר: הבוקר הייתי במס הכנסה לאיזשהו עניין וכמו שיהודה אומר היא שמה חותמת על איזשהו דו"ח שהפיקה מהמחשב, כדאי לציין שהיא עשתה זאת מהר.  בהמשך ניגשתי למשרד המשפטים, היות ושם לא ענו שבועיים למיילים ופקס, לחומרים שקיבלו בוודאות וכשאני מגיע,  למסירה ידנית של מסמכים, 17 אנשים לפניי. כמובן נטשתי זה לעניין המאה ה-19, 20. עכשיו בואו ונראה מה המשתתפים אומרים על חזון המאה ה-21 במשרדי הממשלה.

זיו מנדל, ג'ון ברייס הדרכה: אני חולק יהודה על מה שאמרת. אני מכיר מדינות אחרות ושאתה משווה את מצבנו לעומתן, אז מצבנו כלל אינו רע. בחמש השנים האחרונות נעשתה בו קפיצת דרך משמעותית בהיערכות הממשלה. אם זה בממשל זמין,  למשל הזיהוי של האזרח בפעם הראשונה כדי שיקבל מידע ואסמכתאות אפילו מהיר יותר מאשר בחלק מהסקטור הפרטי  ורואים זאת בהרבה משרדים ורשויות כמו במשרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד התחבורה, המשטרה, ברשות מקרקעי ישראל ובביטוח הלאומי שבהם הושקעו השקעות אדירות. אני חושב שדגש רב ניתן כיום ליצירת נגישות מרבית של האזרח ומקבל השירותים. ידידותיות למשתמש וחווית האזרח  היא מילת מפתח שמתקיימת במקרים רבים ורואים חשיבה יצירתית בתחום ( עם הובלה החזון על ידי יאיר פרנק ה- CIO של הממשלה) .  ברמת החזון יש נכונות להעניק מיטב השירותים לאזרח, וברמה הכלכלית יש את המשאבים הנדרשים להשקעות במחשוב ובדיגיטציה של השירותים. אני לא נתקלתי במצב שאמרו לי; "אין תקציבים" כיום אתה רואה מנמ"רים של משרדי ממשלה שהם  פשוט תענוג. חלק לא קטן מהם הגיעו מהמגזר הפרטי ורובם ככולם  בעלי חזון דיגיטלי והם, כמובן עם גיבוי מנכ"ל/שר יודעים להוביל אותו. זה לא רק שהם משקיעים ובעלי מוטיבציה גבוהה יותר אנחנו רואים כאן הובלה וחזון של  טאלנטים אמיתיים ובתור אזרח אני מרגיש שאנחנו בידיים טובות .

אילן אלתר

אילן אלתר

אילן אלתר, אלתרנט:  אני מסכים לגמרי עם זיו. תהליך הדיגיטציה הן בממשלה והן בחלק מהרשויות המקומיות קורה בפועל ממש עכשיו. הנושא של שיפור השירות לתושב/לאזרח והפיכתו לדיגיטלי חוזר על עצמו בעקביות אצל כל הארגונים. יחד עם זאת יש לזכור שמשרדי ממשלה הם כמו נושאת מטוסים – הם כבדים למדי  והבירוקרטיה הפנימית, כמו גם מערכות ה-Legacy הוותיקות, גורמים לכך שכל צעד בכיוון אימוץ חדשנות הוא בד"כ איטי יותר מאשר בסקטור הפרטי ובהכרח גם לוקח זמן רב. ואגב מאיר, משרד המשפטים לא ענו לך למייל? תגיד תודה שהם בכלל מקבלים פניות במיילים. כיום עדיין לא כול הארגונים מקבלים פניות במיילים ואפילו חלק מהבנקים עוד לא נותנים ללקוחותיהם את האפשרות לבצע שימוש במיילים לתקשורת בין הלקוח לבנק.

טלי שם טוב, קוואליטסט: אני מסכימה עם מה שאמרו אילן וזיו לפניי, אבל עדיין הפער והמרחק בין הממשלה לסקטור הפרטי הוא ניכר. עדיין רואים פערים לא קטנים בין הנאמר והמוצהר לבין הדברים בשטח.  בנושא הטאלנטים, זה גם ניכר בשנים האחרונות בעולם הבנקאות. יותר ויותר בנקים לוקחים טאלנטים מהמגזר העסקי על מנת לקדם ולשפר אצלם ולשלב בין טכנולוגיה להיבטים תהליכיים ועסקיים.

 

 

טל שטיינמן

טל שטיינמן

טל שטיינמן, מיקרוסופט: בעידן הכלכלה הגלובאלית, המבוססת על דיגיטליזציה יותר מכל תקופה אחרת בעבר, מה שברור הוא שהממשלה רוצה לייצר לכולנו יתרון תחרותי, ולהגיע להישגים. בישראל כמה גופים אשר הוקמו בהחלטות ממשלה עבור המשימה הזו; התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית זאת בנוסף לרשות הסייבר שאמורה לדאוג להיבטים אחרים בטרנספורמציה הדיגיטלית. אז ראשית- יש לדעתי הבנה, נכונות והתכווננות למטרה בעצם זה שישנם גופים סטטוטוריים שעוסקים במלאכה. הליכה לקראת טרנספורמציה דיגיטלית היא לא דבר של מה בכך. זה מהלך מורכב, כולל שינוי הסתגלותי ומערכתי רחב ביותר. בנוסף, ישראל היא גם אחת ממדינות ה- D5 שזו למעשה רשת של 5 מדינות מתקדמות ביותר בתחום הדיגיטלי אשר ששמו להן למטרה להשתמש בטכנולוגיה כאמצעי לחיזוק הכלכלה, לעזור לממשלה לאמץ פלטפורמות טכנולוגיות בשיפור השירות לאזרח, באימוץ של סטנדרטים ובתמורה לשקיפות הממשלתית. בראש השנה פורום ה- D5 הכריז , יחד עם מכון פלטשר ובתמיכה של מיקרוסופט על בחינה של היבטים שונים של "חברות חכמות- Smart society "- הכוונה היא לנתח מאגרי מידע רבים ולייצר באנצ'מארק שבסופו, כל מדינה תוכל לבחון את הבגרות הדיגיטלית שלה. ההכרזה הזו ושיתוף הפעולה הזה אינו חדש למיקרוסופט, שכבר שנים רבות תומכת בממשלות שונות ברחבי העולם בתהליכי אימוץ של פלטפורמות טכנולוגיות למטרה מאוד ברורה. החזון שלנו הוא להעצים כל אדם וכל ארגון בעולם להשיג יותר- ואנו באמת סבורים שעל ידי שימוש נכון בטכנולוגיה אפשר להגיע לזה. אז אנחנו בהחלט בכיוון הנכון וצעדים משמעותיים כבר נעשים. כמובן שיש לנו עוד כברת דרך ללכת, אבל אנחנו בדרך הנכונה.

ערן אלראי, Software AG:     קודם כל אציע את המונח דיגיטיזציה (Digitization) ולא דיגיטציה. זה המונח הנכון. מה שקורה הוא בעצם שביזנס של משרדי הממשלה, הוא זה שתופס פיקוד. כלומר, אם דברנו קודם על מס הכנסה – רשות המיסים, אז אותם עובדים המופקדים על תפיסת העלמות מס, הם אלה שמייצרים ומעצבים את הדרישות שלהם למערכת הממוחשבת. כך זה גם בהרבה משרדים אחרים גם שם

אלון ברמן

אלון ברמן

הביזנס מכתיב את הטון במערכות הממוחשבות. ויש באמת כמה משרדים שהתקדמו בגדול. מאידך עדיין יש את אלה שנשרכים מאחור. לפני 5 שנים היינו בעמדת מובילות מול ממשלות רבות, מאז לטעמי, דברים נתקעו, כגון; השלמת מהלך תעודת הזהות הביומטרית.  מדינות אחרות, מתקדמות וסוגרות עלינו את הפער. למרות התקציבים, משהו נעצר וחבל. הסיבה לדעתי היא שהמבנה הארגוני במציאות מורכב יותר מזה המשורטט בדיאגרמות ולא תמיד ברורה ההירארכיה ומי מדווח למי וכד'. חוסר בהירות ארגונית (ויתכנו אף שיקולים פוליטיים….) בהחלט תוקעים תהליכים.

אלון ברמן, אריקסון: בהכללה, רוב הארגונים בשלבי המעבר הראשוניים מארגונים מסורתיים לדיגיטליים. זה מהלך שבעיקרו מבוסס עסקית, ולא רק טכנולוגית.  זה מהלך שלם, הוליסטי עם הרבה מחשבה ותכנון.  אבל דרך ארוכה עדיין לפנינו. כשאנו מדברים על – Digital experience אנחנו מצפים שיהיה Self service שיהיה אונליין שיהיה Real time ושיהיה Context aware . בהרבה ממשקי משתמש ציבוריים/ממשלתיים, זה עדיין לא שם. עדיין צריך להוריד טפסים, למלא ידנית, לסרוק ולשלוח חזרה. חלק חשוב מהטרנספורמציה הדיגיטלית הוא מסע הלקוח  (Customer journey) – הדרך

רביד שמואלי

רביד שמואלי

שהלקוח עובר בממשק עם הארגון וזה קשור בראיית המודל העסקי של הארגון הציבורי. אז נכון שערכיו באים לידי ביטוי באופן שונה מזה הנהוג בסקטור הפרטי, אבל עדיין ארגונים ציבוריים חפצים להשיג אותם וזה כולל בין השאר חסכון בעלויות, קיצור זמן טיפול, שביעות רצון לקוח ושיפור במיצוב הארגון. אין ספק שהמודעות לכך בסקטור הציבורי קיימת ואף הולכת וגוברת.

רביד שמואלי, רשות מקרקעי ישראל: אתן כמה פרטים בהיותי שותף ומוביל בשתי מהפכות דיגיטליות בשירות הציבורי. האחת, כמנמ"ר בתי המשפט הובלתי את פרויקט "נט משפט" ברשות השופטת והשניה, כמנמ"ר רמ"י כיוזם ומוביל תכנית הדור הבא 'רמיטק'. מערכת נט המשפט הפכה את ההליך המשפטי בישראל מניירת לדיגיטל. כל ההליך המשפטי הכולל את השופטים, המזכירויות, עורכי הדין והגופים המשיקים מתבצעים על מערכת מידע אחת ואף ניתנים לביצוע מרחוק באמצעות הזדהות חכמה. לדוגמה עו"ד יכול לפתוח הליך משפטי, להגיש בקשה לשופט, לראות תיקים בטיפולו וכד'. כיום לא נמצא שופט או עו"ד שהיה רוצה להחזיר הגלגל לאחור ולעבוד כבימי קדם. זוהי מהפכה של ממש הדומה לזו שארעה בעולם הבנקאות כעשור קודם לכן.  כמנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, יזמתי לפני כשנתיים את תוכנית 'רמיטק' למחשוב הדור הבא ברמ"י. 'רמיטק' מהווה מרכיב מסייע למאמצי הממשלה פתרון משבר הדיור הקשה בארץ. תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית 'רמיטק' שעובר עולם המקרקעין ברמ"י כולל היבטי ניהול תיקים ומסמכים ECM, תורי עבודה BPM, היבטים גיאוגרפיים GIS חוקה עסקית, ניהול נכסים ומערכות כספיות מורכבות SAP. התוכנית משתפת הידע מצד הגופים העסקיים ומצד גופי התקשוב. אבל מעט בשונה למה שנאמר קודם אני סבור כי חשוב שצד התקשוב יהיה חזק ודומיננטי לצד הפן העסקי. ובכדי להוביל מהפכה אמתית נדרש שיתוף ועבודה הרמונית של שניהם. הסיבה לכך היא שנדיר שהמשתמשים חשופים ליכולות הטכנולוגיות בדומה לגורמי התקשוב ויודעים להגדיר לבדם את הצרכים. כדוגמאות ניתן לראות בסביבה הצרכנית את חברת אפל עם האייפון שהגיע, לא בהכרח לפי דרישות המשתמשים אלא מחזון של גאון-טכנולוג ובסביבה הארגונית ניתן לראות כדוגמה דוחות דינמיים (BI) שלעיתים רק לאחר שהיחידה הטכנולוגית מביאה דוגמאות בעלות ערך אז נפקחות העיניים של המשתמשים ליכולות ולמנוף האדיר בשימוש בטכנולוגיה לטובת קידום העסק ומזרימים בקשות ודרישות לעוד. תכנית 'רמיטק' מושתתת על ארבע תכניות משנה: ליבה, ערוצים, דיווח/תחקור ותשתיות. העקרונות המנחים הם פישוט תהליכים גם בראיה חוצה יחידות וחוצה משרדים, ניהול מוטה משימות, מערכות דיווח מתקדמות, מערכות ניהול תורים, שיפור הקשר עם הציבור, שירותים מקוונים ושקיפות בין היתר גם להקטנת תופעת המאכרים. אנו בתחילתה של המהפכה אבל כבר כיום ניתן לראות חלק מהפירות המתהווים. כך למשל בתחום הקשר עם הציבור ניתן לראות את האפליקציה החדשה למובייל, אתר האינטרנט החדש, שירותים מקוונים מתקדמים כגון חלף היטל השבחה לרשויות/גזברים, העברת זכויות באמצעות עו"ד, אכלוס משתכנים לקבלנים וכו'. בהמשך מתוכנן להיפתח אזור אישי מאובטח בדומה לזה הקיים בבנקים ובמערכת המשפט. גם נושא ה-BI צבר תאוצה ויתכן ששמעתם על פרויקט מימד שהוא מרכז מידע לאומי לדיור. זוהי מערכת מידע המשלבת מערכת BI ומערכת מידע גיאוגרפית GIS, שפותחה עבור מטה הדיור הלאומי לסיוע בניהול מלאי יחידות הדיור על שלבי התכנון, ניהול החסמים והשיווקים. המערכת מבוססת ענן ציבורי AZURE ומוצר BI Qlikview וזמינה לראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי ולצוותו ומונגשת לכל השותפים בשרשרת הייצור לדיור.  בכל דיון שיווקי בפני השר כחלון וכולל את מנכ"לי ונציגי רמ"י, משרד הבינוי, מינהל התכנון, משרד האוצר ואחרים, המערכת מוצגת על המסך המרכזי וכולם מדברים בשפה אחת. שיתוף הפעולה הבין משרדי והשימוש בטכנולוגיה מאפשר לשתף מידע ממערכות הלגאסי של הגופים המרכיבים את שרשרת הייצור לדיור ליצירת תמונה מלאה ואחידה עבור כולם וזה בהמשך צפוי גם להיות מונגש לציבור. למרות שיש עוד עבודה רבה לעשות, מערכות רמ"י החדשות כבר זוכות להכרה ופרסים בישראל ואף בזירה הבינלאומית.

זיו מנדל, ג'ון ברייס הדרכה: ברשותכם אתייחס כאן גם לאזרח, למשתמש בשירותים האלה. לא כל קהל האזרחים המשתמשים מסוגל לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. לא לכולם זה נגיש בפועל. לכן ממשלה וגופי התכנון וההובלה של מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית, צריכים לקחת זאת בחשבון ולאפשר לאזרחים זמן הטמעה ולנהל את השינוי באופן ידידותי לכלל האזרחים – כולל המבוגרים יותר כמו אמא שלי . שימוש מוגבר של אוכלוסייה, על כל חלקיה, יוריד עלויות שנובעות מממשקים פיזיים ואז יתאפשר להשקיע עוד בדיגיטל. ניקח למשל את משרד התחבורה. השר הבין כנראה את חשיבותו של מהפך בשירותיות שנוגעת לכמעט כל אזרח במדינה, הקים במשרדו רשויות שכל אחת מתפקדת כגוף עסקי (לא למטרת רווח, ועדיין עם מטרות ברורות) הביא מנהל מערכות מידע (CIO) מאוד מוכשר והתחילו לקדם מייזמים מדהימים וחדשנים. כך לדוגמא חלו בפרויקט של דיגיטיזציה של תהליך בחינות המעשיות של רישיון נהיגה . אנחנו חיפשנו בכל העולם ולא מצאנו פרויקטים דומים וכשראיתי את דרישות המכרז , אמרתי "כל הכבוד" אין דבר כזה מתקדם, שקוף ואיכותי במקומות אחרים וזו באמת דוגמא שהביזנס ביחד עם מערכות המידע מוביל את המגזר ובגדול ביחד לעולם (ויש כאמור עוד דוגמאות רבות במשרדים אחרים כדוגמת משרד הבריאות/משרד המשפטים/המשטרה וכדומה) .

מאיר עשת:     לעיתים הקדקוד במשרד ממשלתי, כלומר מנכ"ל ו/או שר, שהינם אנשים פוליטיים מעצם תפקידם ומינויים, יכול לעכב או לא לגבות מנמ"ר מוצלח ככל שיהיה וזאת משום שלאותו קדקוד אין "אוריינטציה דיגיטלית" אין לו את ה-DNA הזה שמאפשר לו לראות חזון דיגיטלי ולשים אותו בראש מעייניו.

אלון ברמן, אריקסון:   אני מאמין שחשוב שלמנכ"ל תהיה גישה דיגיטאלית אבל מניסיוני לא חוויתי מצבים שמנמ"רים לא קבלו גיבוי מלמעלה. אחרי הכול הדרישות הן עסקיות וגם אם אין למנכ"ל אוריינטציה  דיגיטלית הוא מבין שלא לעשות, לא להתקדם פירושו ללכת אחורה והוא לא רוצה להיתפס ציבורית ככזה שהוליך את משרדו להזדנב מאחורי הטכנולוגיה והשירות לאזרח.

טלי שם-טוב

טלי שם-טוב

מאיר עשת:     אולי לא איכפת למשרד הפנים להישאר מאחור כי הוא מונופול. בנושא או בתחום פעילותו, זו דוגמא כן? למשל, רשות ההגירה עושה דברים לטוב או לרע, יכול להיות שהיא לא רוצה ביתר שירותיות לאזרח.

אלון ברמן, אריקסון: אני מאמין שגם למנכ"ל ציבורי חשוב להצליח ולהראות הצלחה. טרנספורמציה דיגיטלית תאפשר לו להציג זאת. גם ארגון מונופוליסטי כמו משרד ממשלתי רוצה לקדם נושאים ולשפר ולמתג עצמו כמוצלח ומתקדם.

זיו מנדל, ג'ון ברייס: אכן הדיגיטל הוא כלי זול  ומהיר יחסית להשגה  ולהצגה של  ההצלחה. בנוסף זה כלי עזר להציג שוני ובידול ביחס לאחרים, דבר חשוב בארגונים כאלה אבל כמו שאמרתי , אסור להתעלם גם מהאתגר של צורת ההטמעה של הטכנולוגיות והיישומים בקרב האזרח. יש להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי להטמיע את הדיגיטל וגם בשיטות מסורתיות יותר. יש היום מספר כלים שמאפשרים לייצר משחוק , ולווי המשתמש ( כמו ווקלמי) תוך כדי עבודה במרחב החוויה הדיגיטלית ושיפור רמת הישימות וחווית האזרח וחשוב מאוד להקצות תקציבים גם לנושא ההטמעה וההחדרה של הישומים והטכנולוגיה לאזרח

טל שטיינמן, מיקרוסופט: מחשוב ענן תורם לזה רבות. היום לא צריך זמן רב להקמת והטמעת מערכת חדשה. מחשוב ענן זמין למשרדי ממשלה, הם בוחרים בו וזה מקצר ומוזיל זמני הטמעת מערכות ושינויים בהם. יש לכך דוגמאות רבות.

טלי שם טוב, קוואליטסט: לדעתי, מה שקרה עם הבנקים בשנים האחרונות הולך לקרות לגופי הממשלה.  בשנים האחרונות  התפיסה לבשה פנים וצורות  מQuality-

ערן אלרואי

ערן אלרואי

assurance  ל- .Business Assurance תפיסה זו מייצגת שילוב של  איכות וחיבור לתהליכים העסקיים של הארגון והבנה עמוקה מהם צורכי המשתמש הסופי. גישה זו מובילה למתן שירות מיטבי ואיכותי ללקוחות. לכן חשוב מאד שמנכ"ל יבוא עם ניסיון והבנה בתהליכים עסקיים ועצם היותו "טכנולוגי" אינה קריטית שכן  בארגון יובילו אתו אנשים טכנולוגיים.

ערן אלראי, Software AG:  רוב בכירי המנהל הממשלתי והציבורי החל משרים  ומנכ"לים וכלה בראשי רשויות מקומיות ובכיריהן מודעים היום היטב לערך שהמנוף הדיגיטלי יכול להביא לתחום עיסוקם, מיתוגו והעלאת קרנם בעיני הציבור אותו הם משרתים. אין ספק שחלק לא מבוטל בבניית מודעות זו, נוצר בזכות תעשיית ה-IT שעשתה שיווק משמעותי ומוצלח.  כחבר מועצה בשוהם אני רואה את ההתנהלות שלהם והרצון להנגשת שירותים לתושב. אז נכון, תקציבים זה לא הצד החזק של הרשויות, והתזרים שלהן לא משהו.  בזכות ההנגשה הדיגטלית שיפרה הממשלה, פלאים,  את מוסר התשלומים ואין להשוותו כלל למה שהיה לפני 5 שנים. אנשי ה-IT מקבלים גיבוי ותקציבים. נכון, לעיתים יש תעדוף "פוליטי" ולא רוצים משהו מסוים, אבל תקציב אינו הבעיה.

אלון ברמן, אריקסון: במהלך הטרנספורמציה הדיגיטלית חשוב לקחת ולבחון את השירותים, התהליכים העסקיים והמודלים העסקיים הקיימים, לוודא רלבנטיות, לשנות ולפשט מה שניתן, לחשוב אוטומציה ולהתייחס למסע הלקוח וזה חלק מהתהליך בארגונים ציבוריים כמו בפרטיים.

P1630691-1זיו מנדל, ג'ון ברייס הדרכה: בואו ניקח את המושג "מסע לקוח" שהשתמשו בו כאן ותרשו לי להחליף אותו ב"מסע אזרח" או "חווית אזרח" זה בעצם מה שצריך להיות בראש מעיניהם של קברניטי הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי. אגב, עוד לא משתמשים בזה מספיק במגזר הפרטי, אבל אין סיבה שהמגזר הציבורי לא יקדים את הפרטי בעניין זה. לדוגמא; אני למשל לא אוהב  את מערכת ניהול התורים שמשתמשים בהם במרבית הארגונים בארץ ( במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי ) , כשאני עומד ( או יושב ) בתור  וקול מונוטוני מקריא את המספר עם מסך משעמם של חיצים . אני חושב שבעידן הנוכחי היה  אפשר לעשות את זה במובייל בצורה אישית לכל אחד שממתין בתור , עם התראות  ומשהו שיהיה חוויתי יותר ( מישחוק , גרפיקה וכדומה). היום הטכנולוגיה מאפשרת לנו לקחת בעיות מורכבות ולפשט אותן. מסע לקוח יכול להיות היום חוויה מהנה ומהירה. ולסיכום חלקי, היות ואני צריך לזוז, משהו שעשוי להישמע פוליטי אבל לחלוטין זו אינה כוונתי; הלוואי שרה"מ ביבי ייקח את מסע אזרח כפי שלקח את רשות הסייבר, ושכחלון  ייקח מושג זה כפי שהוא לוקח את בעיית הדיור. בשני המקרים האלה האפקט וההשפעה משמעותיים ביותר היות ואלה דברים שנוגעים ביום יום שלנו וכאשר המחויבות תגיע מהצד של המנהיגים והמנהלים של המדינה , אני בטוח שהיישום יהיה מהיר ומוצלח יותר.

יהודה אלידע: מניסיוני בשימוש בכללי ממשל זמין והיתקלותי בבעיות שימוש בממשק זה, לא נראה לי שתהליך QA שעברה מערכת זו, כלל בן היתר באיזה מידה קל P1630697-1להשתמש בזה. האם אמא שלי תוכל להשתמש בזה? ישנם משפטים מורכבים ובלתי מובנים, תהליכים שאינם אינטואיטיבים ותחושת חסר של תהליך עבור אדם רגיל ופשוט. .

טל שטיינמן, מיקרוסופט: מדובר בנושא חשוב ורלבנטי בהטמעת מערכות ציבוריות. לדעתי קיים פער מובנה בין קצב אימוץ הטכנולוגיה ע"י הציבור לבין קצב האימוץ של טכנולוגיות במערכות וארגונים גדולים, שהממשלה היא חלק מהם. הילדים שלנו הרי לא צריכים שיטמיעו להם מערכות מסובכות. הם מחליפים מערכות ואפליקציות בתדירות גבוהה וכל הזמן נמצאים עם היד על הדופק ברשתות החברתיות. אם ניקח את משרדי הממשלה לעומת זאת, החלטה על הכנסת יישום/ מערכת/ אפליקציה חדשה, אפילו לאותם תלמידים בבתי הספר- אינה החלטה של מה בכך. אחריות ציבורית היא גם לדורות הבאים ולגילאים אחרים וחשוב לתת על זה את הדעת ולתכנן בהתאם.

יהודה אלידע: וצריך פשוט לקחת אנשים ולהושיב אותם מול המסך ולשים עליהם מצלמות וידאו ולראות איפה הם מתקשים. ככה עושים את זה ברדמונד ראיתי בעיניים שלי.

אלון ברמן, אריקסון:   הייתי רוצה לראות את כל השינוי הזה קורה כשהממשק למשתמש הוא "אומני צ'אנל – רב ערוצי. בדסק טופ, בסמארטפון, וכד'. בצורה כזו ניתן P1630632-1לתת מענה לדורות שונים ולהנגיש את השרות לכול ע"י צמצום פערי ידע טכנולוגי בין הדורות והגילאים.

רביד שמואלי, רשות מקרקעי ישראל: ברשותכם ארצה להתייחס לסוגיית המנכ"ל עם האוריינטציה הטכנולוגית. אז מהצד שלי, מתוך המערכת, זה נראה קצת אחרת. חשוב שראש הארגון יהיה אחד שמבין את המנוף שבשימוש בטכנולוגיה עבור הארגון בראשותו ואף עבור החותם שהוא באופן האישי משאיר כמנכ"ל ולאו דווקא היותו בעל הכשרה פורמלית טכנולוגית. הגיבוי של ראש הארגון למנמ"ר בשירות הציבורי אינו מובן מאליו כלל וכלל ולעיתים התקשוב אינו משמש זרוע אסטרטגית אלא זרוע טכנית שולית וכך בהתאם גם מעמדו של המנמ"ר בארגון. ראוי לציין כי הארגונים המתקדמים והמצליחים בשירות הציבורי הם אלה הרואים את הטכנולוגיה והתקשוב כגורם משמעותי ביותר וכך גם מקומו של המנמ"ר בשולחן ההנהלה ועל כן גם רשות התקשוב הממשלתי במשרד רוה"מ בשיתוף נציבות שירות המדינה פועלות רבות בכיוון זה. זכורה לי תכנית היישום וההטמעה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בבתי המשפט, שיושמה בהובלת מנהל בתי המשפט השופט משה גל ואנוכי, בעמידה איתנה מול לחצים עצומים, מכיוונים שונים, לרבות פעילות הכשרת הלבבות בקרב נשיאי בתי המשפט וגיבוי מלא ובלתי מתפשר שבלעדיו לא הייתה המערכת פועלת היום. ברמ"י גם המנכ"ל הנוכחי עדיאל שמרון וגם קודמו בנצי ליברמן בגיבוי השר הממונה כיום משה כחלון, ערים להיות התקשוב מנוף להישגים ובהחלט נותנים רוח גבית לפעילות. גיבוי הנהלה הוא מאוד חשוב ולעיתים קרובות הוא יהיה ההבדל שיהפוך אבולוציה לרבולוציה ובמקרים הפוכים כוונות לרבולוציה מהפכנית יסתיימו לכל היותר בהתפתחות קלה ולא דרמטית אם בכלל. לעיתים הדחוף דוחה את החשוב ואז ההתמודדות קשה שבעתיים. אצלנו ברמ"י לדוגמה דחוף כרגע נושא השיווקים (שיווק הקרקעות לקבלנים ולציבור) וזה כחלק מהטיפול במשבר הדיור. מאידך, הטיפול במערכות הליבה חשוב ביותר בראיה ארוכת הטווח ואנו נדרשים לאזן בין הדברים. אך משוואת הגיבוי אינה חד צדדית ועל הסמנכ"ל הטכנולוגי להראות את הערך העסקי-ארגוני בבניית תכנית אסטרטגית לתקשוב/מערכות מידע, הכנת תכניות עבודה והקמת מנגנוני תקשור עם הגופים העסקיים מובילי המדיניות וכן עם גופים חיצוניים רלוונטיים לתהליך.

בעניין התקציב אני מסכים עם הנאמר שבשנים האחרונות בשירות הציבורי אנו עדים להזרמת תקציבים רבה יותר לנושא התקשוב כתשתית מדינתית מקדמת (לרבות פעילויות רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית), אך השגת התקציבים אינה כל כך פשוטה. לגיוס התקציב הרב-שנתי עבור תכנית 'רמיטק' נדרשתי לבצע מעין תהליך 'רודשואו' למעלה משנה אך לבסוף משרד האוצר, אגף התקציבים, החשכ"ל, בגיבוי רשות התקשוב תמכו בגישתי לתקציב רב-שנתי. ראוי לציין כי גם לאחר השגת התקציבים הדרך למימושם מורכבת בשל הליכי הרכש הממשלתי (לרבות חוק חובת המכרזים), למרות שגם בגזרה זו אנו עדים לשת"פ בין רשות התקשוב ומינהל הרכש בחשכ"ל לסיוע ושיפור. באשר להשוואה בנעשה במדינות העולם, אני אישית משתתף לעיתים בכנסי ארגון ה-ICA, שבהם משתתפים נציגים מהתקשוב הממשלתי של כ-25 מדינות. בכנס דנים באתגרים הדומים בתקשוב הממשלתי ברמת המדינה, כל מדינה מציגה מה היא עשתה בשנה החולפת ולאן היא רוצה להגיע בשנה הבאה, כן נרקמים יחסים בין מדינתיים ובינאישיים לסיוע והתייעצות שוטפת. אז כן, יש לנו הרבה במה להתגאות וללמד ובאותה נשימה גם הרבה  לראות וללמוד. בכנס שנערך לאחרונה בטוקיו יפן בסימן ה"שיבוש" (Disruption) הדיגיטלי על ממשלות ראינו איך בסינגפור עושים דברים מדהימים ויחד עם זאת הם גם באים אלינו לראות וללמוד. בשבדיה מנהלים מקרקעין באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, בפינלנד אף מתחילים להפעיל רובוטים ובוטים במקום עובדי מדינה. אנחנו לדוגמה נרצה בעתיד ליצור בוטים שיעשו את הדברים הפשוטים, התדירים והעצימים יותר באופן המקוון, ויפנו זמן לעובדים לבצע את המשימות המקצועיות, P1630619-1המורכבות והמעמיקות יותר ולקבל קהל של אוכלוסיות מוחלשות.

מאיר עשת:     ברשותכם אבקש שתחדדו את המונח "ביזנס בממשלה". בחברה עסקית פרטית זה צר, מדוד ותפור בצורה יותר הדוקה. כשמדובר במשרד ממשלתי בכל פעולותיו וכמעט תמיד מעורבים עוד 2-3 משרדים חיצוניים אחרים שהביזנס ופונקציית המטרה שלהם שונה אבל מכוח רגולציה והחלטות ממשלה הם מעורבים בענייני המשרד הזה ואז מסע לקוח/אזרח של המשרד המסוים אינו בדיוק עניינם. להם יש פונקציית מטרה אחרת וחווית אזרח שונה. אז מי מכם נתקל במצבים כאלה והאם בכל זאת ניתן למצוא חווית אזרח משותפת לכל המשרדים המעורבים בתהליך.

ערן אלראי, Software AG: אייני רואה  הבדל בין גופים עסקיים לגופים הממשלתיים. לדעתי, כל האילוצים הקיימים בממשלה, קיימים גם בחברות ביטוח ובנקים. יתכן בממדים אחרים, אבל המנהל  עדיין צריך לפתור בעיות עם קולגות שלו, הוא צריך לשתף פעולה, בנק נדרש לעבוד עם כל הבנקים האחרים, עם הרגולטור, מסלקות וכד'. גם שם הבנק נתקל   ב"פוליטיקה" כגון בורסה, רשות ני"ע, בנק ישראל וכד'.        כמובן הדבר קיים גם בארגונים גלובלים הפרושים ע"פ מדינות שונות והארגון המטריציוני, מחויב לתיאום ואישורים ממקומות שונים בעניינים שונים.

טלי שם טוב, קוואליטסט: אני אכן רואה הבדלים משמעותיים בכמות החסמים והבירוקרטיה בממשלה ובגופים הציבוריים לעומת הגופים העסקיים והפרטיים. בחלק מהמשרדים עדיין רואים מערכות אישורים ובירוקטיה  שמקורם בהיסטוריה הארגונית. באותם גופים נדרשת התאמה לרגולציה  קשיחה  אשר נאכפת ביתר שאת, בעוד הסקטור הפרטי יותר  גמיש  ודינמי היכן שניתן. אגב' גם בתחום הבנקאות, שלכאורה נחשב בירוקרטי ובעל מערכת כללים נוקשים, אנו רואים שנעשה שינוי מאוד משמעותי ב-5-4 השנים האחרונות לכיוון של פתיחות לשינויים והטמעת חדשנות דיגיטלית וכלים תואמים לצרכים העכשוויים. אנחנו עובדים עם כמה בנקים גדולים ואני חווה שינויים אלה מקרוב.

אילן אלתר, אלתרנט:  מהניסיון שלי בהטמעת חדשנות בארגונים ובגופים גדולים – ממשלתיים, מוניציפליים ועסקיים, תהליכי העבודה הינם מאוד מובנים ומאוד מורכבים. גם בארגונים עסקיים, כמו גם ממשלתיים, נדרש תיאום רב בין אגפים רבים ושונים בארגון, אשר לא תמיד רואים עין בעין את תהליך הדיגיטיזציה המתרחש בארגון, את מטרותיו, את הדרך בה הוא מבוצע ובעיקר את מי שמוביל את התהליך הארגוני. לכן, על מנת להצליח במשימה, המנמ"ר או המוביל הטכנולוגי, חייבים לרתום את כל הארגון איתם.

מאיר עשת: הכוונה, היא מעבר לזה. נניח שהמנמ"ר רתם את ראש העיר ומי שאתה רוצה בעירייה, אבל הוא לא הצליח לרתום את משרד הפנים לדוגמא. ומשרד P1630625-1הפנים הוא רלוונטי מאוד לתהליך שהוא רוצה להוביל.

אילן אלתר, אלתרנט:  אתה מעלה קושי שאכן קיים אך הוא קיים גם בארגונים עסקיים – לדוגמה, בנקים שרוצים לעשות שינויי כדוגמת מעבר לצ'ק דיגיטלי, צריכים לרתום בנקים אחרים וכן את המפקח על הבנקים והרגולציה.

אלון ברמן, אריקסון: למרות שארגונים ציבוריים ופרטיים הם בעלי מאפיינים דומים וגם בארגון עסקי גלובלי צריך לתאם עם גורמים רבים, בארגון ציבורי האמון על טובת כלל הציבור בתחום עיסוקו ופעילותו רמת התיאום הנדרשת עם גופים חיצוניים גדולה יותר מאשר זו של גוף עסקי פרטי, גם של גוף גדול מאוד. בארגונים ציבוריים המטרות פחות מוגדרות היטב ופחות מדידות לעומת ארגונים עסקיים פרטיים. דבר נוסף, היות ושרים ומנכ"לים בארגונים ציבוריים נבחרים לתקופות קצובות, התחלופה התדירה יוצרת מצב בו אמת המידה להצלחה לא תמיד נמדדת בדורו של יוצר המהפך ולכן האינטרס כאן יותר עמום ופחות חד. אם ניקח למשל את אריקסון המעסיקה בעולם כ 110,000 עובדים. אז בוודאי שיש מידה מסוימת של בירוקרטיה, אבל יש מטרות ברורות שכולם פועלים למימושם גם במצבים של ניגודי עניינים פנימיים.

טלי שם טוב, קוואליטסט: בגופים ציבוריים שונים לעיתים למשרד אחד אג'נדה משלו שאינה בהכרח עולה בקנה אחד עם הפרויקט של המשרד האחר. כל אחד מושך לכיוונו.

אילן אלתר, אלתרנט:  מניסיוני הרב בארגונים גדולים, לעיתים, האינטרס של הלשכה המשפטית לעמוד בתנאי הרגולציה ובתכתיבים המשפטיים שהארגון הגדול הכתיב ללשכה המשפטית, מתנגש עם האינטרס של אנשי המכירות למכור פתרון ללקוח. אני מכיר ארגונים שאצלם תהליך העבודה בדיוק בהתאם לתהליך אותו הארגון הכתיב ומילוי כל הטופסולוגיה הנדרשת, חשובים יותר מהמכירה עצמה והם מעדיפים אנשי מכירות שעובדים לפי נהלי העבודה ולא מצליחים לסגור עסקה על פני אנשי מכירות אשר סוגרים עסקה עם הלקוח ללא עמידה מלאה בתהליך המכירה אותו הכתיב הארגון.

רביד שמואלי, רשות מקרקעי ישראל: אכן ישנם ארגונים בסקטור העסקי שמאוד קשה להתנהל בהם. בהחלט עסקאות בחברות בינלאומיות אם הן לא מגיעות לאיזה שיעור רווחיות לפעמים משוגע ביחס למה שקורה בישראל או שיש איזה עניין רגולטורי מבטלים את העסקה. אבל בממשלה ואני מסכים עם טלי, שיש את ההיבט הזה שלא תמיד קיימת בהירות באשר לזהות האינטרסים של כל הגופים המעורבים בשרשרת הערך לאזרח. בנושא זה מתמקדים מאוד מאמצי רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית, זה נקרא 'האזרח במרכז 360 מעלות', מתבצעת עבודת מיפוי שירותים לאזרח, מונגשים מאגרי מידע וכן אף מתוכנן כינוס גדול בנושא בחסות מנכל משרד רוה"מ במהלך החודש הבא.  הבאתי כדוגמא את פרויקט מימד שחיבר בין משרדי השיכון, האוצר, רמ"י, מנהל התכנון, מרכז למיפוי ישראל והוא אתגר טכנולוגי כבד למדי אך האתגר הגדול יותר היה לייצר את מדיניות שיתוף הפעולה לטובת המטרה המשותפת. כשהשר משה כחלון זיהה את הבעייתיות בנושא הוא קבץ תחת סמכויותיו את הגופים הרלוונטים על מנת להקטין החיכוך בין החוליות בשרשרת הערך (תכנון, פיתוח, שיווק, אכלוס ועוד). אתם יודעים שלהקמת שכונה חדשה לא מספיק לטפל רק בסוגיית המבנים לדיור אלא נדרש גם  טיפול בסוגיות מחלפים, תחבורה, טיהור שפכים, מבני ציבור, מוסדות חינוך ועוד. לא תמיד יש זהות אינטרסים בין הגורמים השונים האחראים ולא בהכרח באותו סדר תיעדוף ודחיפות. אז בהחלט יש כאן גם הרבה עניין של החלטה ונחישות פוליטיים להוביל את כולם יחד למטרה האחת שהוגדרה.

ערן אלראי, Software AG: אצלנו כחברה גרמנית, יש תרבות כבוד לתהליכים. בישראל  זאת סוגיה אתגרית, אך מאידך יש לנו את מסורת האלתור שמייצרת פתרונות מעולים ולעיתים כמובן גם שגיאות. הנושא של העדר תרבות תהליכים מובנית הוא משמעותי. בממשלה, ארגונים ציבוריים ועסקיים כאחד, הצלחת טרנספורמציה דיגיטלית מותנית בניהול TOP DOWN,  הבנה תהליכית של המצב הקיים והחזון העסקי (הנגשה מלאה של שרותי הממשלה לכל אזרח באשר הוא).

טל שטיינמן, מיקרוסופט: בתחום הניהול והמנהיגות Peter Drucker כתב:  ש-culture eats strategy for breakfast. ואכן החלטה על טרנספורמציה דיגיטלית היא בראש ובראשונה החלטה רחבה, היקפית בעלת מאפיינים תרבותיים ארגוניים והיא אינה דבר טכני בלבד. לפיכך על מנת שתצליח, היא צריכה לחלחל מלמעלה למטה ולכל רוחב הארגון הממשלתי/ ציבורי. כל אחד מאתנו המעוניין לעשות שינוי צריך לרתום אנשים נוספים יחד אתו אבל בסופו של דבר מי שאמורים לממש את השינוי בפועל אלה העובדים שנמצאים בנקודת הממשק עם האזרח.

מאיר עשת:     אוקי, אז  לקראת סיום  נעשה סבב סיכום קצר ובו תשלבו אייטם שקראנו לו "מיומנו/ה של מנכ"ל/לית  או של מנמ"ר/ית.

אלון ברמן, אריקסון: קודם אתייחס למה הייתי ממליץ לארגון שרוצה לקדם טרנספורמציה דיגיטלית. דבר ראשון, הייתי ממליץ לגבש אסטרטגיה דיגיטאלית שמובלת מלמעלה ויורדת למטה ולרוחב כל הארגון. חשוב מאוד לבחור שותף לדרך שמומחה בנושא ויכול לעזור לך לממש את האסטרטגיה והיעדים שנקבעו. אצלנו באריקסון יש שרות שנקרא: Digital maturity assessment ומשמעו אבחון השלב שבו נמצא הארגון מבחינת בשלות דיגיטלית ומה עדיין חסר. התהליך מסייע לארגון להגדיר טוב יותר את האסטרטגיה הדיגיטלית שלו. זהו מהלך הכולל ניתוח של 7 מימדים. ניתוח כזה מאפשר לארגון לעבור על כל התהליכים והמודלים העסקיים שלו ולראות איך להתאימם כך שיתקבלו היתרונות שמאפשרת טרנספורמציה דיגיטלית. ובנושא מיומנו של מנכ"ל: לאחרונה זכינו בשני פרויקטי IT חשובים. בפרויקט קריאת מונים חכמה של חברת חשמל וכן קבלנו הודעת זכייה בפרויקט למערכת חיוב מגוף ציבורי נוסף שטרם פורסם.

טל שטיינמן, מיקרוסופט: גם אני אשמח לפרגן ליוסי שנק ולתהליך "מסע לקוח" פורץ דרך אליו יוצאת חברת החשמל, בשיתוף מיקרוסופט. יחד איתם ניתן לקחת את משרד הבריאות ורמ"י והאמת שיש דוגמאות רבות נוספות כדוגמא לגופים שלוקחים את נושא החדשנות הטכנולוגית במסע הלקוח או מסע אזרח (במשרדי ממשלה). חלקם ארגונים שמובלים ע"י טכנולוגים צעירים יחסית, חלקם מבוגרים יותר ואפילו על סף פרישה. אנחנו במיקרוסופט עברנו בעצמנו בשלוש השנים האחרונות תהליך טרנספורמציה ארגונית מאוד משמעותית. מנכ"ל מיקרוסופט (ׁסאטיה נאדלה) הוציא לאחרונה ספר בשם Hit refresh וזה לא Hit delete ולא Hit new. אנו חיים כיום בכלכלת טכנולוגיות ה"מתרעננות" חדשות לבקרים, אין זו יותר כלכלת סחורות ושירותים גרידא. בספרו מפרט נאדלה את מהות הטרנספורמציה ואף מתאר את זו שהוביל בחברה.  אנו יישמנו שינוי מהותי כדי להעניק שירות טוב ומדויק יותר ללקוח שלנו, להקצות משאבים בזמן הנכון וללקוח הנכון בצורה הנכונה. בסופו של דבר, ההצלחה שלנו כחברה נמדדת בהצלחת הלקוחות שלנו. בהצלחה שלנו לעזור לארגונים בתהליך הטרנספורמציה שלהם. אני ממליצה לקרוא את הספר ולהיעזר ברעיונות בו לכל ארגון או אדם שנמצא בתהליך של שינוי או שמתעתד לעבור תהליך כזה.

טלי שם טוב, קוואליטסט: קוואליטסט הוקמה  ב1997 במקורה ע"י שני שותפים ישראלים  כשחזונם היה להיות חברת הבדיקות המובילה בישראל ויעד זה הושג ב-2007 ועד היום. מ-2002  הפכה קוואליטסט לגלובלית והתפרסה ברחבי העולם: ארה"ב, אנגליה, הודו ואוקראינה. כיום החזון שלנו הוא להיות המובילים בעולם בתחום הבדיקות. לאחרונה 75% מהחברה נרכשו ע"י קרן השקעות אמריקאית בשם מרלין. זו רכישה ייחודית של חברת שירותים על ידי קרן השקעות גדולה שרואה אתנו עין בעין את החזון העולמי. אוזכר פה פרויקט בחברת חשמל של מונים חכמים, אז גם אנו נוטלים בו חלק וזכינו במכרז הבדיקות של פרוייקט זה בחברת החשמל. פרויקט משמעותי בו זכינו בשנה האחרונה הוא פרויקט בדיקות למערכת ניהול קרנות הפנסיה של מיטב דש.  כמו כן, בשנה האחרונה הוקם גוף מוביל חדשנות טכנולוגית אצלנו בחברה שנקרא: Knowledge Managment & innovation  שתפקידו לרכז ולהתוות חדשנות טכנולוגית בארגון פנימה והחוP1630591צה לעובדינו ולקוחותינו אנחנו מאמינים בשותפות אמיתית עם הלקוחות מתוך ראייה והבנה לצורכיהם ויעדיהם העסקיים והטכנולוגיים.

ערן אלראי, Software AG: אצלנו ב Software AG עברנו את הטרנספורמציה הדיגיטלית בעשור האחרון. אנחנו חברה של מיליארד יורו והבינו אצלנו היטב שחייבים לסיים טרנספורמציה דיגטלית והשקיעו בכך משאבים לא מבוטלים. התוצאה הייתה הטמעה מוצלחת, שיפור במדדי הכנסות ורווחיות במהלך השנים. בנוסף, כתוצאה מהחזון הדיגיטלי נחרטו שני דברים משמעותיים. הראשון; אנו מניעים ליצירת קונסורציומים של שותפויות עיסקיות כגון ADAMOS, לטובת IoT industry 4.0 עם חברת Zeiss וחברת DURR. מסר "קונסורציומי" הוא משמעותי ונדרש בשוק העולמי עקב הצורך בסטנדרטיזציה. הנושא השני; הון אנושי. במהלך הדיון כאן לא דברנו על נקודה חשובה זאת. אנו נותנים על כך  דגש רב ואף השקנו תכנית Software AG 2050+. זו תכנית שמטרתה להוביל את עובדי החברה והמומחים בטכנולוגיות החברה בקרב לקוחותינו,  בתוכניות הכשרה על מנת לאפשר להם לא לפרוש בגיל פנסיה ולהמשיך בעבודתם.   אגב כבר בארץ כ 5% מעובדי החברה עברו את גיל הפרישה ואנחנו גאים בכך. התפיסה אומרת שההון האנושי חייב להמשיך ולשרת את הטרנספורמציה הדיגיטלית לאורך זמן.

רביד שמואלי, רשות מקרקעי ישראל: טוב דיברנו כאן הרבה על כמה בממשלה קשה, מסובך, מורכב, בירוקרטי, מעייף ואף לעיתים מתסכל – האינטרסים, הפוליטיקה, האגו, התקציב והרכש, אולם בחלקם אף נדרשים ומוצדקים בשל הרצון לשמור על כספי הציבור ועל כללי המנהל התקין. אז אני רוצה לספר גם על דברים טובים, כאלה שאני רואה כטובים יותר בשירות הציבורי מאשר במגזר העסקי ואני יכול לומר שאני רואה זאת בפרספקטיבה היות ובעברי באתי מהמגזר העסקי. ראשית הזכות להיות שותף לקידום של מגה פרויקטים לאומיים בעלי אימפקט על אוכלוסיות רחבות ואף על המדינה כולה, כשרואים שזה אכן מתממש, זה מביא עמו סיפוק בלתי רגיל, שהרי בסופו של יום כולנו סביב השולחן הזה ובכלל בעלי מניות זהים בארגון הזה שנקרא מדינת ישראל וקיימת בהירות באשר לאינטרס שלנו בהצלחתו. שנית, מאוד מעודד לראות את המגמה ההולכת וגוברת של הבנת חשיבות התקשוב בקרב קובעי המדיניות המדינתיים, הקמת רשות התקשוב הממשלתי במשרד רוה"מ, תקצוב משמעותי לישראל דיגיטלית, ההשקעה בסייבר ועוד. ושלישית, מבקש לספר קצת על פורום המנמ"רים הממשלתי. זהו פורום המורכב ממובילי התקשוב במשרדים השונים המקיים מפגש חודשי. פורום ששיתוף פעולה, תמיכה, ייעוץ וסיוע הדדי חרוטים על דגלו. ניתן להביא לדיון כל אתגר שאלה ורצון ולהיענות באופן פרטני ו/או מערכתי. אין ספק שזהו כלי עזר מהמעלה הראשונה לכל מנמ"ר ממשלתי. אספר לדוגמה שבתחילת הדרך כשיצאנו עם תכנית רמיטק אז הגעתי לצמתי החלטה חשובים ומורכבים, ונכון שהעסקנו ספקים ויועצים בתהליך. בהתייעצות עם רז הייפרמן ששימש אז כמ"מ ראש רשות התקשוב הממשלתי הקמנו עבורי מיני פורום מייעץ המורכב ממנמ"רים בכירים שסייעו בחשיבה הן בהיבטים הטכנולוגיים מקצועיים והן בהיבטים של ההתקדמות בסבך העבודה הממשלתי פוליטיקה, תקציב ורכש וכו'. פורום זה סייע רבות בדיון בסוגיות קשות, בחידוד כיוונים ובחיזוק החלטות שסייעו לי בסופו של יום ליצור ערך ארגוני מדינתי בביצוע הפרויקט. וכעת בקצת נימה של צניעות וכבוד למנמ"רים הממשלתיים בעבר. דובר כאן על המנמרים החדשים והטאלנטים מהמגזר העסקי שמשתלבים בשירות הציבורי ומביאים לשיפור רב ותמיד נח לנו לחשוב כי אנו הטובים והצודקים והאור הטוב בוקע מהמקום בו אנו יושבים. אך אי אפשר להתעלם מהעבר של מערכות לגאסי בממשלה ולדוגמה הן בבתי המשפט והן במינהל מקרקעי ישראל המערכות שפותחו היו בקדמת הטכנולוגיה דאז ולא נפלו ממערכות המגזר העסקי ואף עלו עליהן – זה לא קרה מעצמו אלא בזכות מובילי תקשוב חזקים במשרדים שזכו לגיבוי המנכלים והביאו עימם חזון לצד יכולת מימוש איכותית. יש גם לנו לא מעט ללמוד מקודמנו.

אילן אלתר, אלתרנט:  הסיכום שלי לדיון הוא: It's all about people – כלומר הכול תלוי ביכולתו של מוביל התהליך להבין את הביזנס, לדחוף את מימוש הרעיון ולרתום את הגורמים סביבו. טרנד הטרנספורמציה הדיגיטלית קורה בפועל כאן ועכשיו. המודעות לנושא במגזר הממשלתי כמו גם המוניציפלי, הולכת וגוברת, והממשלה שמה על הנושא משאבים רבים. במגזר הרשויות המקומיות הותנע מהלך הקרוי "מובילים דיגיטליים לרשויות". זהו תהליך מדהים בו נבחרו שני בכירים ממספר רשויות המשתתפות במהלך, והובילו אותם בתהליך מסודר המלמד אותם כיצד הופכים רשות עירונית לדיגיטלית. לשמחתי הרבה היה לי את הכבוד להיות מנטור במחזור הראשון שמסתיים בימים אלו. מחזור שני נמצא כעת בתהליכי רישום. חברת אלתרנט פעילה בתחום זה של בניית החזון הדיגיטלי עבור מספר רב של רשויות. חשוב לציין כי לעיתים יש להתחיל את תהליך הדיגיטיזציה מהיסודות היות וחלק מהגופים חושב שאם רישום הילדים לגנים מתבצע באמצעות האינטרנט אזי הרשות דיגיטלית. גם העלאת אתר אינטרנט עירוני חדש עדיין אינה הופכת את הרשות לדיגיטלית. בעולמנו יש הרבה מיתוג לעולמות של ערים חכמות, אך מבלי לזלזל בחשיבותו של המיתוג, צריך להראות תוצאות אמת בשטח ולא להסתפק בקליפת מיתוג ריקה.

מאיר עשת       כאן מסתיים הדיון ותודה לכולם.

 

 

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.