<
יום רביעי , פברואר 21 2018
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > פורום מנכ"לים: יישום אסטרטגיה עסקית ברשתות החברתיות

פורום מנכ"לים: יישום אסטרטגיה עסקית ברשתות החברתיות

P1650398-1

 

 

בוקסת משתתפים:

  • מוטי סדובסקי, חברת DCS:, בעלים של חברת הייעוץ במערכות מידע. החברה מתמחה בבניית תוכניות אסטרטגיות למערכות מידע, ניתוח תהליכים ויעדים עסקיים ובניית ארכיטקטורת מחשוב לארגון. סדובסקי בוגר קורס בוררים ופועל כבורר מומחה  בחילוקי דעות במכרזים ופרויקטים בתחום מערכות המידע.
  • אריאל כבירי, iSavta: מייסד הסטארטאפ iSavta.co.il  – הפלטפורמה המובילה בארץ בתחום הסיעוד, המסייעת לאיתור עצמאי של מטפלים סיעודיים, מציגה מידע על שירותים נלווים לקשיש המגיעים עד ביתו וכן כתבות טיפים והדרכות חשובות בנושא העסקת מטפל סיעודי.
  • יוליה בנימין, רימון כהן ושות':  שותפה וראש מחלקת ניו מדיה במשרד יחסי הציבור, האסטרטגיה וניהול משברים – רימון כהן ושות'.
  • אייל שטרן, HackerU: משנה למנכ"ל האקר יו, המרכז המוביל היום בארץ בתחום ההכשרות למקצועות ההייטק
  • חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: בעלים ומנהל פיתוח עסקי ושיווק דיגיטלי לחברות B2B ומרצה לשיווק דיגיטלי במחלקת מערכות מידע של מכללת עמק יזרעאל.
  • לימור רזניק, טלדור: מנהלת השיווק של קבוצת טלדור, החברה המובילה במתן פתרונות עסקיים וטכנולוגיים שלמים ומתקדמים בעולמות התוכנה, תשתיות, חומרה, תפעול עסקי, מקצועני IT, עמדות לשירות עצמי ותמיכה בפריסה ארצית
  • אורחים: אורית בלום, מאולמדיה ומלווה את iSavta
  • . IT מגזין: מאיר עשת, מנהל המגזין.

רקע:   

השימוש והעיסוק ההולכים וגוברים ברשתות החברתיות מעצימים את אפשרויות יישומי אסטרטגיה עסקית באמצעות הרשתות. להלן מספר דוגמאות:

  • כ-200 מיליון משתמשים נכנסים מידי חודש לסיפורי אינסטגרם (Instagram Stories – שילוב תמונות ווידיאו מיום צילום).
  • ב 2016, מעל 76% מהמפרסמים בטכניקת "שיווק באמצעות מובילי דעת קהל" (Influencer marketing) היו מרוצים מה-ROI וימשיכו להשתמש בטכניקה זו, ועדיין, המותגים הגדולים, לא כל כך מצליחים לרתום נישת פעילות זו.
  • בהשקת iPhone 8 השתמש ג'ובס במציאות מדומה (צ'יפ חדש כלול במכשירים אלה). גם Facebook מתכנן את פלטפורמת Spaces המאפשרת שילוב מציאות רבודה בווידיאו. כיצד ירתמו טכנולוגיה זו משווקים? ימים יגידו.
  • במחקר של גולדמן זקס מצאו כי דור ה-Z (בוגריהם כיום בני 22) בעלי ערך שיווקי רב יותר לארגונים מדור ה-Millennials (דור Y ילידי 1980-1995)
  • מעל 2.5 ביליון אנשים מתקשרים בפלטפורמות מסג'ינג (Messenger, WhatsApp, Kik, LinkedIn ועוד) שימושי AI Chabot's וכד' יאפשרו לארגונים תקשור שיווקי אישי.
יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות'

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות'

מאיר עשת' IT מגזין: בהמשך לרקע לעיל, איך אתם רואים את הנכונות וההתכנסות של חברות וארגונים בגישה לרשתות החברתיות, עד כמה זה בכלל אצלם ברמת אסטרטגיה עסקית מובנית, ממשית, ולא איזה טרנד חולף.

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': כמשרד שעובד עם ארגונים מתחומים שונים אני יכולה לומר שאצל ארגונים רבים מדי עדיין לא ניכרת הפנמה של חשיבות הנוכחות בדיגיטל והם נעדרים ממנה. בחלק מהארגונים, שכבר נוכחים בדיגיטל, אין הפנמה שזו אמורה לשרת את האסטרטגיה הארגונית הכללית. יש שיפור ביחס לשנים קודמות, אבל עדיין ישנם כאלה שבאים וזורקים; "תפתחי לי עמוד בפייסבוק" ואז בעצם אני צריכה להסביר להם שפעילות בפייסבוק (או בכל רשת חברתית אחרת) היא חלק מהאסטרטגיה הארגונית, וצריך קודם להחליט איך עושים בו שימוש נכון. הקמת עמוד בפייסבוק רק כי זה הטרנד, ללא שילוב באסטרטגיה הארגונית אינה מספקת ותועלתה נמוכה למדי. התקשורת אינה המטרה אלא אמצעי להשיג את מטרות הארגון, בין שהן מיתוג, גיוס עובדים, פיתוח עסקי וכד'. לעיתים נשמע השיח: "כולם בפייסבוק, בוא נהיה בפייסבוק" אבל ברור לי מאופי הארגון ופעילותו כי המדיה הזו כלל אינה מתאימה לו, ולמשל לינקדאין מתאים הרבה יותר, אבל הלקוח פחות מודע לו. במקרים לא מעטים, ארגונים מציגים אסטרטגיה יפה, מדויקת ומתוכננת היטב, אבל אסטרטגיה זו כלל אינה מתקשרת עם האסטרטגיה התקשורתית שלהם, קל וחומר, עם אסטרטגיית הניו מדיה והרשתות החברתיות.

מאיר עשת' IT מגזין:  תיארת פה מצב ראשוני למדי, ולפיו יש העדר ידע ומודעות לרשתות החברתיות שלא לדבר על יישומים מתקדמים יותר ברשתות אלה.

חנן לב, מכללת יזרעאל

חנן לב, מכללת יזרעאל ו-Social Valley

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: מניסיוני בד"כ זה מגיע ביוזמת מנהלי השיווק כדרישה מהשטח- כלומר מנהלי המכירות, שמרגישים שהם מאבדים את השוק. אבל בסוף נדרשת החלטת המנכ"ל שנותן אישור להתחיל "בניסוי", סמנכ"לי שיווק שאמורים להכיר ולדעת ולגשת לזה בצורה יסודית ורצינית כשהם מגובים בתקציבים, צריכים עדיין את הסכמתו של המנכ"ל לקפוץ למים.
אני מתייחס לרשתות החברתיות ככלי משמעותי ביותר בהעצמת מסרים, בעיקר כאלה שבעבר עברו  "מפה לאוזן", העצמת משקלן של המלצות ועדויות לקוחות הן בעלות משקל ובהחלט משפיעות על ביצועי הארגון. פעמים רבות המנכ"לים הם כמו עולים חדשים שצריכים ללמוד שפה חדשה. שפת הדיגיטל. הם מבינים את השפה אך לא חיים אותה היות והם לא נולדו לתוכה והרבה פעמים לא נמצאים בתוכה,  (יש להם חברה לנהל)  היות ואין להם זמן רב להתעסק ברשתות החברתיות הם לא ממש חווים את זה, וגם כשמסבירים להם, הם לא חשים את הדופק והקצב.

מאיר עשת, IT מגזין:  משהו פה חסר לי במה שנאמר. הרי בכל חברה יש את סמנכ"ל/מנהל השיווק. הוא האדם האמון מטעם ההנהלה לחקור ולברר מה שצריך לגבי אמצעי שיווק ובין השאר הרשתות החברתיות. הוא בעל הידע בתחום, ומתוקף תפקידו אמור ללחוש על אוזנו של המנכ"ל  " אני רוצה לשים X% מתקציב השיווק ברשתות חברתיות חלק פה וחלק שם" ולדעת לנמק תועלות ומשמעויות של חלוקת התקציב. הוא כמובן יבדוק ויביא מספר הצעות מגופי שיווק במדיה הדיגיטלית יחפור בנושא ויגבש עמדה אותה יציג בפני ההנהלה.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: העובדה היא, שכיום ב 2018 רוב גדול מהחברות בארץ טרם הפנימו שאסטרטגיית הדיגיטל היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון ואת המשמעויות שלה. כשאני הולך ללקוח ומדבר עם מנהל השיווק הוא אומר לי " המנכ"ל הקצה לי X אלפי ₪ מתקציב השיווק כדי ל"טעום" מהדיגיטל היות ואנחנו עוד לא מכירים את זה" יחד עם זאת קיימות כמובן חברות גדולות בהן הנושא מוכר ועובד היטב. אותם חברות שבשל

מוטי סדובסקי DCS

מוטי סדובסקי DCS

תכונת "המנצח לוקח הכול" ממש מאיימות על קיומן של החברות שלא נמצאות ברשת.

מוטי סדובסקי, DCS:  ההסבר שלי לתופעה שתיארו קודמיי הוא שאנו בעיצומו של מסע דיגיטלי – "הטרנספורמציה הדיגיטלית" – זה הוא מסע מורכב עם השלכות כבדות משקל על פעילות הארגון וביצועיו. הרשתות החברתיות הן חלק מהעולם הדיגיטלי ומנהלים פשוט מפחדים להשקיע בזה, אינם מודעים או גם  פוחדים משינוי. זו בתמצית הסיבה לכך שרוב החברות בארץ טרם הפנימו את אסטרטגיות הפעולה ברשתות החברתיות ותרומתן לאסטרטגית הארגון.  אתן כמה דוגמאות להתנהלות כזו: משבר הקוטג' בתנובה. מי שחיפש ברשת יכול היה לראות את המשבר בהתהוותו ובשלביו הראשונים. ניתן היה להפחית את השפעתו בצורה דרמטית לו נערכו נכון ולמדו מניתוח הנתונים ברשתות את מידת הכעס והתסכול, ונוקטים מהלכים הולמים להגיב ולבלום את המשבר בהתהוותו. ובעולם אחר: ידוע לכולם שגופי המודיעין והביטחון מנטרים את הרשתות ולומדים בזמן אמת על אירועים שעומדים לקרות, על מגמות מתפתחות באמצעות ניתוח המידע ברשת הנעשה לפי כל שפה בנפרד, שימוש בביטויים מסוימים וכן הלאה. זה מרכיב משמעותי בעבודתם.  עולם השיווק המודרני מבוסס על ניתוח הרשתות החברתיות, הבנת מיקומו הגאוגרפי של הלקוח הפוטנציאלי וקרבתו לאתר מכירה, לצד דיוק ומיקוד בהבנת רצונותיו ומענה לצרכיו של הלקוח (המלך). הבנת הרשת החברתית תתן שיפור מידי במכירות לצד הקטנת עלויות השיווק.

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': טעות משמעותית נוספת שאני מזהה אצל מנהלי השיווק היא הגישה "אני יכול לעשות את הדיגיטל לבד, מה הבעיה לכתוב פוסט בפייסבוק". ובכן זה לגמרי לא כך. יצירת תוכן אפקטיבי זה משהו שצריך לדעת לפצח. בכל הקשור לסושיאל, אתה צריך להקדיש לזה זמן, להיות קשוב וערני לחידושים שצצים אחת לבקרים, זו מיומנות ומקצוע שמתפתח. למנהל שיווק יש מגוון משימות על הראש, תחום הדיגיטל הוא רק אחד מהם, ולא תמיד המרכזי שבהם, לכן האמירה הזו מטעה וגורמת לארגון לטעות בגישתו למדיה החברתית.

אייל שטרן, HackerU

אייל שטרן, HackerU

אייל שטרן, HackerU:  עד כה התמקדתם בעיקר בניהול השיווק. לשימוש של מותגים/ארגונים במדיה החברתית בניגוד למדיה המסורתית יש תפקיד מאוד חשוב היום בשיח צרכן מותג וזה בא לידי ביטוי גם בממשקים נוספים כגון: משאבי אנוש, תפעול, שירות ועוד. כלומר, אסטרטגיה דיגיטלית ובפרט אסטרטגיית המדיה החברתית, היא חוצת ארגון. מנהל השיווק הוא "השופר" היות וקולו נשמע ברמה וממנו בעיקר מצפים לומר זאת לראשונה. אכן יוליה דברה על העדר המקצועיות בגישתם של חלק ניכר ממנהלי השיווק שמנסים לנהל את הדיגיטל לבד, אך אינם מספיק מקצועיים ומיומנים בזאת. והשאלה שהם צריכים לשאול את עצמם היא: איך הארגון/מותג רוצה לדבר עם הצרכנים שאליו הוא מכוון והאם בנקודה שבה הארגון נמצא הוא אכן מצליח לעשות זאת. הרשתות החברתיות הן בהחלט לא טרנד חולף וזאת מכיוון שחוקי המשחק השתנו בניגוד לשנים קודמות שבו הארגון/מותג היה משדר את המסרים שלו ללא כל תגובה מהצרכן היום לצרכן יש מה לומר על המותג ולמותג. לחיוב ולשלילה ובהחלט ארגונים צריכים להיות ערניים לשינוי הזה.

מאיר עשת, IT מגזין:  אכן התמקדנו תחילה במנהלי השיווק "השופר לפני המחנה" שהרי אם מנהל התפעול יבוא למנכ"ל ויגיד שהוא צריך להוציא X למדיה החברתית אז המנכ"ל שהוא אותו "עולה חדש" בכלל לא יבין על מה הוא מדבר. אבל אני מסכים אתך שבהחלט ישנם תחומים אחרים לדוגמא משאבי אנוש ששם מתבצעת עבודה די משמעותית בגיוס כ"א ומיתוג הארגון כמקום עבודה מבוקש ומוצלח.

לימור רזניק, טלדור: אני מסכימה שמנהלי השיווק הם "השופר" שצריך להסביר, הן להנהלה והן ללקוחותיו הפנימיים (רווחה, גיוס, שירות וכו'), מהו עולם הרשתות החברתיות וכיצד להשתמש בו בתבונה ובחיבור למטרות ולאסטרטגיה הארגונית. אפילו בימינו אנו – כאשר ברור לכל, שהלקוחות, העובדים והמועמדים לעבודה שלנו נמצאים המון בדיגיטל, וצורכים שם יותר ויותר מידע ושירותים, עדיין לא תמיד ברור לארגון היכן הוא משתלב בעולם הזה ובאלו כלים. פה נכנסים לתמונה מנהלי שיווק טובים, שראשית צריכים לעשות היטב את שיעורי הבית שלהם, להבין מהו הצורך וליישם אותו בדרך שיראה ROI בעל ערך אמיתי לכל הארגון. כי סתם לפתוח דף

אריאל כבירי, iSavta

אריאל כבירי, iSavta

פייסבוק בשביל "להיות שם" אולי היה מספיק טוב בתחילת הדרך, אבל זה בהחלט לא מספיק טוב היום.

אריאל כבירי, iSavta:  הייתי רוצה להציג לכולם מבט קצת שונה. אנחנו ב- iSavta עושים את השיווק שלנו בעצמנו. עבורנו, האסטרטגיה החברתית והשימוש ברשתות החברתיות הם חלק קריטי מהשיווק, שצורך בין 70%-80% מהמשאבים. כאתר אינטרנט המתמקד במתן שירותים למשפחות המטופלים ולקהילת המטפלים הזרים בארץ, אנחנו עובדים בשלוש שפות: עברית, אנגלית ורוסית. לכן אצלנו הסיפור שונה. אנחנו מתחילים מאסטרטגיה ברשתות ובודקים איך זה עובד ומשפיע על ערוצים מקבילים. קהל המטרה שלנו, בין היתר, זו אוכלוסייה זרה בארץ, שאפקט ה"מפה לאוזן" אצלה משמעותי ביותר. היות ואסטרטגית אנחנו בנויים על תוכן וחדשות מקצועיות, רמת המעורבות (engagement) שלנו עם קהל המטרה גבוהה ביותר.

מאיר עשת, IT מגזין:  והיכן המודל העסקי?

אריאל כבירי, iSavta: המודל העסקי מבוסס על תשלום דמי שימוש סמלי מצד בני המשפחה של המטופלים. צריך לזכור שכשמשפחה נקלעת למצב סיעודי, זה קורה בדרך כלל באופן מיידי, בבת אחת. פתאום צריך להכיר דיסיפלינות שקודם כמעט לא היו מוכרות, כגון: עבודה סוציאלית, רפואה, פיזיוטרפיה, מטפלות ועוד. אנחנו קשורים אל בני המשפחה של המטופלים, שהם בדרך כלל בגילאי 50-60, כך שזו רשת יחסית מבוגרת, בשונה מהרשתות החברתיות המוכרות יותר.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: צריך לזכור שמנהלי כח אדם בתחרות שלהם על עובדים איכותיים , לעיתים מבינים את הדיגיטל אפילו טוב יותר ממנהלי השיווק. הגישה בנושא גיוס עובדים היא קודם כול למצב את הארגון כמקום מושך שטוב לעבוד פה, כמרכז ידע שכולם שואפים לעבוד בו ולצבור ידע וניסיון משמעותיים. במצב כזה גם מועסקים בארגונים מתחרים, יכנסו לאתר ואז תוכל להכיר אותם ובעיתוי מתאים להציע להם הצעות עבודה.  וזה כמובן מעבר לפרסום משרות חדשות.

אייל שטרן, HackerU: התחרות על כוח עבודה איכותי היום היא מאוד גבוהה בעיקר בתחומי ההייטק אך לא רק, וזאת הסיבה שמעסיקים רבים מנסים לייצר סביבות עבודה נעימות עם תנאים גבוהים על מנת לשמר עובדים לטווח הארוך ולצמצם נטישה. המדיות החברתיות מאפשרות היום לארגונים/מותגים לשדר ולמצב את עצמם כמקום שכיף וכדאי לעבוד בו היום העובד בוחן את הארגון יותר מאשר הארגון בוחן אותו והרשתות הן בהחלט פלטפורמה ראויה לגיוס כוח אדם איכותי ומיצוב מעסיק גבוה.

לימור רזניק, טלדור: עולם הגיוס תחרותי ותוסס מתמיד ואני רואה את הגיוס נתמך בשיווק היום יותר מתמיד. נכון שצריך להיות ממוצב טוב, אבל צריך גם להציג ערך אמיתי למועמדים, בעיקר בעולם ההייטק, שם הטובים מחוזרים היטב והם אפילו לא צריכים לחפש אקטיבית, הד-האנטרים צדים אותם והם מבינים היטב את הערך שלהם.

מוטי סדובסקי, DCS:  וגם לגייס צ'אט בוטים איכותיים לנושא.

P1650465-1אייל שטרן, HackerU: אני מכיר לא מעט חברות שכבר התחילו לעשות שימוש בבוטים גם בנושא הזה. היום אתרי הדרושים הפכו לפלטפורמות פחות משמעותיות לגיוס עובדים, והרשתות הפכו להיות כלי חזק מאוד לחיפוש עבודה. מועמדים מחפשים המלצות, חבר של חבר שעובד באותו מקום ויוכל לספר על סביבת העבודה והאם כדאי לו או לא כדאי לו להתחיל לעבוד באותו ארגון.  דור המיליניאלס מאוד בררנים ולא נאמנים למקומות עבודה בניגוד לדורות הקודמים, יש להם יכולת בחירת ומגוון אפשרויות והם אינם  ממהרים להילחם על השקל.

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': אני מתחברת למה שאייל אמר בהקשר של דור המיליניאלס. אני עובדת עם משרדי עורכי דין של פירמות מוכרות. לפני עשור, מתמחים רדפו אחרי המשרדים על מנת להשתלב ולעשות התמחות. היום המצב שונה. המשרדים רודפים אחרי המתמחים (הטובים שבהם). מארגנים אירועים, מתנות ויש ממש תחרות עזה כאשר הפייסבוק והאינסטגרם הם שחקנים משמעותיים בהובלת המסרים. זה לא סוד שבפירמות שעות העבודה ארוכות ביותר, והן מנסות להראות למועמדים מקום עבודה נעים שיקדם אותם מקצועית באופן משמעותי.

מאיר עשת, IT מגזין:  האם ראשי המשרדים פתוחים לכך וערים למשקל הרשתות בנושא זה?

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': לצערי הרב לא מספיק. מי שאנחנו עובדים איתם על הגיוסים זה בדרך כלל מנהלות משאבי אנוש שהן מודעות,  והלחץ בא מהכיוון שלהן כי הן באמת כבר הפנימו את התועלת שתצמח מהעניין הזה, אבל ברמת השותפים הוותיקים עדיין אין מספיק הפנמה של הנושא. נכון שיש כמויות גדולות של מועמדים להתמחות, אבל המלחמה היא על אותה קבוצה מצומצמת של מתמחים מצטיינים שרוצים להגיע למשל להתמחות בבית משפט עליון, ולפירמות הגדולות חשוב לגייס אנשים כאלה.

חנן לב, Social Valley: אכן חשוב היום ללקוחות עניין מיצוב הארגון ברשתות כמקום עבודה כייפי/יוקרתי וכזה שנעים וטוב לעבוד בו. הייתי אומר שזה ברמה של 9-מ-10 לקוחות שקוראים לנו לטפל בשיווק שלהם מבקשים גם טפל במיצובם כמקום עבודה טוב. לפני מספר חודשים קיבלנו אפילו פרוייקט בחברת מחשוב גדולה, לטפל רק בתחום מיצוב החברה בקרב עובדים פוטנציאלים.

מאיר עשת, IT מגזין:  לאור מה שנאמר כאן, עושה רושם שהקצאת תקציבי שיווק לפעילות ברשתות החברתיות עדיין נמוכה משמעותית ביחס למשאבים המוקצים לעולם הדיגיטלי (גוגל, באנרים, קידום תכנים וכד') ?

מוטי סדובסקי, DCS: אני חושב שצריך לראות מהי המגמה.

P1650411-1לימור רזניק, טלדור: לאו דווקא, אני לא חושבת שניתן לומר זאת בצורה גורפת, זה תלוי בהרבה מאוד פרמטרים. אני למשל משווקת B2B, הלקוחות שלי לא מחפשים פרויקט של מיליונים בגוגל. זה נכון שהם לא יחפשו זאת ברשתות החברתיות, אבל יותר ויותר ברור שאנחנו חייבים להיות שם, ולו בשביל האינג'יימנט לטווח הרחוק. מה שהבינו פעם רק מנהלי שיווק, כיום מבינים גם הקודקודים – חייבים לבנות מערכת יחסים משמעותית עם הלקוח.

מאיר עשת, IT מגזין:  האם ב- 2018 זה צפוי להתרומם?.

מוטי סדובסקי, DCS: יותר ויותר ארגונים מבינים שהלקוחות שלהם נמצאים ברשתות החברתיות. ואם אתה לא שם אתה תפסיד אותם. היום, חשוב לארגון לדעת מה אומרים עליו (מהו הסנטימנט: אוהבים, כועסים, ניטרליים). ישנם כלים למדידת הסנטימנט וניתן לנתח מגמות סנטימנט על פני זמן, אתן דוגמא: לפני כמה שנים נערכה בדיקת סנטימנט ביחס למדינת ישראל. נותחו 380 אלף טוויטים על פני ציר זמן. ואפשר היה לראות ולנתח בבירור השפעת אירועים בנושאים צבאיים, מדיניים כלכליים ואחרים – ומהו הסנטימנט הציבורי.

מאיר עשת, IT מגזין:  אוקי מוטי, אבל זו דוגמא קלה. בו קח לדוגמא את עולם הבנקאות. שם אנחנו יודעים, אוהבים לשנוא את הבנקים. אז איך היית בונה את מפת הסנטימנטים.?

מוטי סדובסקי, DCS:  הייתי מברר עם מנהל השיווק של הבנק, תובנות של מחלקות שונות, כל אחת בנפרד מה הפרמטרים שיש להם השפעה חיובית/שלילת על ציבור הלקוחות. למשל: הורדתי עמלה מסוימת, מה השפעתה על ציבור הלקוחות? או יצירת מענה טלפוני שירותי חכם, ידידותי ולא מרגיז, עד כמה זה ישפיע על הלקוחות. המטרה כמובן להרוויח בטווח הארוך. לעקוב אחרי חוכמת ההמונים כפי שהיא באה לידי ביטוי ברשתות.

מאיר עשת, IT מגזין: האם זו באמת חוכמת ההמונים? הרשתות הפכו ל"ככר העיר" ויש בהן כל מיני הטיות מכוונות ואקראיות שמסיטות את חוכמת ההמונים האמיתית, הנקייה לא? האם אפשר למדוד ולנטרל את זה?

מוטי סדובסקי, DCS:  קודם כל לדעתי התשובה היא חד משמעית כן, אתה יכול לקבל הרבה מאוד מידע חכם. תובנות שאתה מתרגם אותן לצעדים ויעדים לביצוע. תובנות שמאפשרות לך לקבל החלטות יותר נבונות מהאינטרנט. צריך לזכור שלפעמים תובנות מוטעות מביאות תוצאה לא צפויה לא הגיונית ומוטעית.

מאיר עשת, IT מגזין: כאשר התוצאה לא הגיונית אז אולי השאלה לא הייתה נכונה?

מוטי סדובסקי, DCS:  בדיוק, יכול להיות שהשאלה לא הגיונית. יכול להיות שהקהל או אופן התיקשור עם הקהל, או הנושא שבחנו  לא היו מתאימים לאותה בחינה. המומחיות שבהפקת התובנות הנכונות, הינה בהחלט נקודה שבה נפגש הציבור עם הארגון ועם הכלים הטכנולוגיים שהם המאפשרים להפיק תובנות איכותיות.  Enabler יוצא מן הכלל.

אייל שטרן, HackerU: הרשתות החברתיות כבר אינן שוליות בעוגת הפרסום. היקף הפרסום הדיגיטלי עלה ל – 33-34 אחוז. כמות קליקים למודעה עלתה, זה כמובן גם בא לידי ביטוי בשערי מניית פייסבוק, זה כבר לא עסק שולי ואני חושב שהחברות כבר מבינות את זה שזה לא טרנד אלא פלטפורמה שרק הולכת ותופסת תאוצה כמו בכל תחום יש את ה – Early adopters אנחנו ב HackerU אימצנו את הנושא והבנו את החשיבות לפני שש שנים כבר היו לנו מנהלי מדיה חברתית שעסקו אך ורק ביצירת תכנים אורגנים לנכסים שלנו ברשתות החברתיות אני מאמין שלאט לאט יותר ויותר ארגונים יבינו את החשיבות וישלבו את הרשתות החברתיות כנתח ניכר יותר בתמהיל השיווק שלהן.

לימור רזניק, טלדור: מחזקת את אייל ומוסיפה התקציבים רק הולכים לגדול, ולא רק בגלל שמבינים שחייבים להיות שם, אלא גם בגלל החוכמה של מארק צוקרברג, אשר משנה כל הזמן את האלגוריתמים ומקשה מאוד על דפים עסקיים להיות באינג'יימנט משמעותי עם הלקוחות שלנו. רק לאחרונה שוחרר עוד מהלך של פייסבוק "לקבור" פוסטים של דפים עסקיים בפיד של הלקוחות שלנו. כל מי שמבין עניין, יבין שזה כבר לא יעיל יותר להעלות פוסט ביום, אפילו אם הוא הכי מעניין שיש, זה לא יהיה יותר עניין של כמות – זה יהיה עניין של איכות והשקעת תקציבים משמעותית יותר.

P1650466-1מוטי סדובסקי, DCS:  הרשתות הפכו מרכזיות בהרבה תחומים.

אייל שטרן, HackerU: זו כבר לא שאלה האם זה משהו צדדי. אנחנו שם. אז או שמתקדמים או שדורכים במקום, הולכים אחורה ומפסידים.

מאיר עשת, IT מגזין: רגע אבל בדיוק קודם דברנו על מנכ"לים שלא הפנימו, על "עולים חדשים"

אייל שטרן, HackerU: אכן, אבל בד"כ לא המנכ"לים מחליטים על זה. זה מנהל השיווק שמחליט כמה ואיפה להשקיע בדיגיטל וברשתות החברתיות ותפקידו להיות השופר ולהעביר את המידע מלמטה לדרג ההנהלה הבכיר מנכ"ל/בעלים ולהמליץ על דרכי פעולה. באשר לשאלת המדידות. יש היום דטא מיינינג מאוד גדול בפייסבוק. ישנם מספר כלים לכך שבודקים את העשייה ברשת. אחרי הכול צריך לזקק את התוצאות. מה המדד מייצג, ממה להתעלם, איזה תובנות חשובות ניתן להסיק מהנתונים ולעבוד באופן מתמיד על שיפורים וניצול של הפלטפורמות השונות.

אריאל כבירי, iSavta: בראיה שלנו, אני מסכים עם האמירה שלך שהטרנד הזה הוא בתחילת הדרך. אנחנו הולכים לשלש את התקציבים בתחום זה, כולל רשתות שהיום אנחנו לא שם וזאת על מנת לקדם פעילות בחו"ל. אנחנו חברה צעירה יותר מהמשתתפים כאן בדיון וכמובן לא ברי השוואה מול בנקים ומשרדי עו"ד מובילים. אני חושב שעבור עסקים קטנים ,B2C ערוצי הדיגיטל ה"מסורתיים" כמו גוגל, באנרים וכד', "כבדים" עליהם והם ילכו יותר לכיוון הרשתות החברתיות.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: צריך לשים לב שצפוי שינוי בפייסבוק. נשים לב להכרזתו של צוקרברג מלפני כמה שבועות, שלימור הזכירה קודם לכן. ממנה מובן שהאינטרס שלהם הוא לחזור להיות רשת אישית. יש להם חשש שהיא הולכת ונהיית משעממת ואנשים ינטשו  אותה. יצמצמו וידעיכו את אפשרויות העברת מסרים עסקיים על מנת להגיע לזה

מאיר עשת, IT מגזין:  אמרת שהעברת פרסום בפייסבוק תדעך? שמעתי טוב?

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: לא פרסום בפייסבוק, מסרים שיווקיים המועברים בצורה "אורגנית" פייסבוק בהגדרה אמרו אנחנו נדעיך את זה, אנחנו לא נאפשר  מסרים שיווקיים לעבור באופן פרטי – אישי, כיון שהבנו שבגלל זה אנחנו מאבדים את הגולשים, ולכן צריך יהיה להעביר את המסרים בצורה יותר "אישית" לגרום ללקוחות לדבר עליך בצורה חיובית.

מאיר עשת, IT מגזין: מה זה יעשה ללינקדאין למשל?

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: לדעתי תימשך הפריחה של לינקדאין בעקבות החלטה זאת. יש לא מעט אנשים שרוצים להשתמש ברשתות כדי לקבל מידע עסקי והם ידעו שאת זה ניתן למצוא בלינקדאין. בפייסבוק הפרדה ברורה בין תחום עבודה ושיווק לבין הפרטי, זה יגרום להגברת תהליך אותו אנו חווים בימים אלה. החזרה לערכי השיווק הבסיסי וההתייחסות לרשתות כצינור של המסרים,  במקרה של פייסבוק הארגון פחות ידבר על עצמו אלא ייתן ויגרום לאחרים ברשתות לדבר עליו, בזכות פעילות שיווק נכונה.

אייל שטרן, HackerU: אני חושב שהמסר של פייסבוק הוא שמי שיעביר מסרים שיווקיים, ישלם כסף. לכן הוא לא ידחק עסקים החוצה, אלא יגבה מהם כסף.

מי שצפוי להיפגע ממהלך כזה הם העסקים הקטנים/סטארטאפים שהיום בדף העסקי מפרסמים ללא עלות ויכולים להגיע לתפוצה רחבה, ומחר יצטרכו לשלם על פרסום דומה. משמעות הדבר התחזקות של עסקים ומותגים גדולים כי הם יוכלו לשלם יותר.

מאיר עשת, IT מגזין: אז לאן ילכו העסקים הקטנים?

אייל שטרן, HackerU: אני מעריך שמגמת הפרסום באמצעות Micro influencers תלך ותגדל מותגים קטנים  יאתרו יותר ויותר משפיענים שיש להם חשיפה גדולה מאוד לקהלי היעד של המותג ודרכם יעבירו את המסר. בנוסף יבינו את החשיבות של "חבר מביא חבר", המלצות מפה לאוזן והתיעוד שלהם ברשת.

אריאל כבירי, iSavta:ISAVTA: לעבוד באופן ויראלי בעצם.

אייל שטרן, HackerU: . כן חזרה למקורות של פעם, שחבר שלנו ממליץ לנו משהו זה תמיד הרבה יותר משכנע מאשר לראות פרסומת במאות אלפי שקלים.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: לגרום ללקוחות לדבר על המכונית הנפלאה שהם קנו אתמול.

P1650450-1אייל שטרן, HackerU: זאת מגמה שהולכת ותופסת תאוצה צרכנים כבר לא מאמינים לפרסומות. הם קונים מאנשים שדומים להם ותופסים מותגים כאמינים יותר כאשר אדם מהשורה עומד מולם ולא איזה דוגמן או דוגמנית.

מוטי סדובסקי, DCS:  כן רואים את זה בענפי המלונאות והמסעדנות. לפני שתלך למסעדה ,מלון או סרט, תקרא המלצות ותבדוק ציונים.  אגב – צריך לדעת לקרוא את ההמלצות ולנטרל את מה שלא רלוונטי.

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': לגבי המהלך של פייסבוק, אני חושבת שבסופו של יום זה צעד מתוחכם ובהקשר זה המשפט: "אם אתה לא משלם על המוצר, אז סימן שאתה המוצר" נכון מאוד. אנחנו – 2 מיליארד משתמשים -המוצר בפייסבוק. המהלך שלהם נועד לטווח ארוך להגביר את ההתמכרות של אנשים לרשת, לעודד אותם לשימוש אקטיבי של העלאת פוסטים ותכנים, ומאידך לגרום למשווקים לפרסם בצורה אפקטיבית יותר על סמך המידע האישי. ככל שהרשת תהיה יותר חיונית ותוססת, רמת המעורבות תעלה, ובמקביל תגבר נכונות המשווקים לשלם על הפרסום. לכן המשווקים לא יפגעו בטווח הארוך.

אייל שטרן, HackerU: למיטב הבנתי המהלך שלהם נועד להגן עליהם. לפייסבוק אין כוונה להיות עוד אחד ממנועי חיפוש למיניהם טרום תקופת גוגל שכיום אף אחד כבר לא זוכר. המהלך נועד להעצים את חווית המשתמש, לגרום לו לרצות להישאר ברשת ולהעמיק את המעורבות שלו בממשק. זה ישמור את המשתמשים בפנים וימנע את ההתייבשות של הרשת מבחינה כלכלית. הם מפחדים מנטישה של גולשים לפלטפורמות אחרות המייצרות עבורם ערך יותר גדול.

אריאל כבירי, iSavta: אנחנו פחות בעולם גיוסי HR אלא דווקא בגיוסי הון. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של סבב גיוס השקעות וערוץ חשוב לנו הוא לינקדאין. מאוד קל לנו להגיע לאנשים שמתעניינים בתחום, אם זה תחת הכותר: Elderly Care, Digital Health או אימפקט – סטארטאפ עם השפעה חברתית חיובית. לינקדאין מאפשר לנו למצוא משקיעים אשר אליהם יש לנו קישור טבעי. אנחנו מגיעים עם היכרות אישית וזה בהחלט מרכיב חשוב ומשמעותי.

מאיר עשת, IT מגזין: גיוס המונים?

אריאל כבירי, iSavta: עוד לא הגענו לשם.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: גיוס המונים אפשרי כמובן דרך הרשתות החברתיות.

מאיר עשת, IT מגזין:  באיזו מידה הרשתות יצמצמו את הצורך בפעילות שיווק ישירה, במפגשים ישירים, תערוכות, כנסים ומגע ישיר, עם לקוחות? באיזו מידה זה יצמצם את זה, לא יבטל.

אייל שטרן, HackerU ניתן כבר היום לראות שיותר ויותר אנשים מתחבאים מאחורי

המקלדת, בסופו של דבר אם אני רוצה כן להביא אנשים למפגש אנושי, אני כארגון/מותג צריך להעניק להם באותו אירוע משהו שייתן להם ערך שיגרום להם לצאת מהבית ולהיפגש אחד עם השני פנים מול פנים ההשפעה מגיעה גם מזה שהם יכולים לדבר ולתקשר אחד עם השני פנים מול פנים ולא להסתתר מאחורי מקשי הטלפון. אך לצערי ניתן כבר היום לראות את התופעה הולכת וגוברת  אנשים שלא יוצאים מהבית שעות על גבי שעות, שרואים סדרות טלוויזיה כל הסופשבוע, עשרה פרקים ברצף משמונה בערב עד שמונה בבוקר וזה כבר קיים. לצערי.

מוטי סדובסקי, DCS:  אני רואה זאת בהיבט אחר. הרשתות עוזרות לך לזקק את המסר השיווקי ולהגיע לאוכלוסיות יעד באופן יותר ממוקד. בתקופה בה עלויות השיווק משמעותיות ועולות כל העת, חשוב לבקר את ההוצאות לדייק ולהתמקד.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: אוקי, שאלת לגבי ההשפעה של הרשתות על כנסים ותדירותם. זאת שאלה טובה, כבר שנים שאני מנסה להסביר ללקוחות שיש לקחת חלק מהוצאה על כנסים שזה עשרות אלפי דולרים, להשקעה בפעילות ברשתות, נניח 10,000 דולר, שתביא לתוצאה דומה, קל להסביר את הנושא, יחד עם זאת קשה לשכנע כי הפיתוי לנסוע הוא משמעותי. אז אני שואל, מיד אחרי הכנס מה קורה? קבלנו ערימת כרטיסי ביקור מהתערוכה, בפועל מעט נעשה עם זה וההשקעה הגדולה יורדת ברובה לטמיון שיווקי. על סמך ניסיוני מתפעול קשרי שיווק בלינקאין, אינטרקציה רב פעמית עם מישהו בלינקדאין, יותר אפקטיבית מקשר עם מישהו שפגשת בתערוכה למספר דקות. אגב דיוור הוא בהחלט סוג של רשת פנימית שאתה יכול לפנות לעשות סגמנטציה ולנטר את הפעילות. אני בהחלט לא יודע אם העובדה שבקרת בדוכן מציג ודברת איתו 2-3 דקות שווה את ההשקעה, אבל ברור לי שאם פעילות זאת לא תלווה ב"לפני ואחרי" דרך הרשתות החברתיות, האפקטיביות שלה חלשה מאוד, בשל כמות המסרים הרבה שמשתתפי התערוכה מקבלים תוך כדי האירוע.

מאיר עשת, IT מגזין: עכשיו אבל אני עדיין שואל את עצמי מה לכל הרוחות צריך לנסוע לשם? למען הכיף והפאן הבנו, אבל שים את זה רגע בצד.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: יש גם כנסים וירטואליים מאוד מאוד חזקים.

מאיר עשת, IT מגזין: כל מי שהיה מספיק זמן בתערוכות יודע שבכל דוכן או סטנד כזה יושבים אנשים שרוצים למכור. ופחות מעניין אותם מי שבא אליהם ורוצה למכור או להציע להם כל מיני דברים. כולם נחמדים, אדיבים, מחליפים כרטיסים. בסופו של יום הם מסמנים מי רצה לקנות  פוטנציאלית כמובן. תערוכות ירדו, זה ידוע, זו מגמה שנמשכת כבר  שנים. אבל האם המגמה הזאת שדיברתם על העצמה ברשתות החברתיות תדחוף את זה עוד למטה? זה לא רק תערוכות גדולות, זה גם כנסים קטנים ובינוניים.

אריאל כבירי, iSavta: אם אני מתמצת את החוויות שלי בנקודה זו, אז בהחלט ברשתות החברתיות, ל- iSavta יש לי מענה עדיף על כנסים או תערוכות. לעומת זאת, אני משער שבכנסים מקצועיים המיועדים לתחומים כגון רפואה או הנדסה, יש לכנס ערך יותר משמעותי.

לימור רזניק, טלדור: בעולמות ה- IT וה-B2B כנסים הם עדיין פקטור חשוב בנתח העוגה השיווקית ואני לא רואה את זה משתנה בקרוב. אין מה לעשות – לקוחות עדיין מחפשים את הבורקס והקפה, רוצים לצאת קצת מהמשרד, להתמנגל בעולם האמיתי עם עמיתיהם, לבדוק את התחרות בעיניים. גם למי שהיא חיית דיגיטל כמוני ומאמינה מאוד בשיווק הדיגיטלי ומנסה לאמץ כל טרנד חדשני שרלוונטי לנו, גם אני מוצאת עצמי בכנס לפחות פעם בחודש ומבינה את הערך המוסף של זה.

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': אומנם הנטוורקינג הווירטואלי משמעותי מאד, אבל עדיין, אנחנו בני אדם שמושפעים מהרבה מאד גורמים בהליכי קבלת החלטות. יש משמעות לקשר אנושי פנים מול פנים, לבטל את זה לחלוטין אי אפשר.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: יש כנסים וירטואליים בעיקר בעולמות הסושיאל שבבת אחת כולם נכנסים.  ממש כנסים ואני גם יכול לדבר בין האנשים בצ'אטים וכך הלאה. דוגמא נוספת היא שהיום אני מדבר עם השירות של חברת הסלולר דרך הפייסבוק.

יוליה בנימין, משרד תקשורת רימון כהן ושות': נכון, אתה לא צריך להמתין עשר שעות.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: מה להמתין? אתם שוכחים שלפני כמה שנים נאלצנו ללכת ללכת לתחנת שירות של חברות הסלולר. אנשים מעדיפים לא לבזבז את הזמן שלהם על ללכת ולנסוע. הם מעדיפים לעשות פעילויות דרך המקום שנוח להם בו, הרשתות החברתיות.

אייל שטרן, HackerU: אבל זה לא מחליף נטוורקינג אני חושב.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: לא, זה לא מחליף נטוורקינג, זה רק ממנף אותו.

אייל שטרן, HackerU: אכן המגע האנושי יצטמצם עוד ועוד. בוטים מאפשרים העברת מסרים פשוטה, אבל שורש הדבר לדעתי שלאנשים אין זמן למפגשים אישיים הם יותר עסוקים בעבודה ובמשימות החיים היומיומיות. הרי היום כשאנחנו יושבים בבית אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו בקשר חברי הדוק עם החברים/מכרים שלנו ומחבקים וירטואלית את כל העולם. בעבר זה לא היה, היום הצורך להיפגש פנים אל פנים קטן, וזאת מעבר לשאלת הזמן. מאידך לדעתי תופעה זו עשתה טוב לעולם הכנסים. היות ויותר קשה להניע את האנשים לבוא, מארגני הכנסים והמשתתפים חייבים להמציא את עצמם מחדש, להתאמץ ולמשוך את הקהל. רמת הכנסים עולה וזו כמובן לטובת כולם. בנושא הנטוורקינג שהוא בהחלט חשוב תמיד כיף לעשות אותו פנים מול פנים, האנושיות עדיין קיימת בתוכנו.

מאיר עשת, IT מגזין: התכוונתי בכנס, לא ברשת. בכנס יש 100 אנשים ומתוכם 30 רוצים לדבר עם אותו אחד. אין לו זמן לכולם ומעבר לזה יש לו עניינים נוספים. אז נכון תראה ותשמע אותו אבל לא תגיע לדבר אתו. אז מה שאני אעשה זה לנסות לפגוש אותו בדרכים שונות לפגישת אחד על אחד, שזה עדיף על הכנס.

אריאל כבירי, iSavta: אתם בעצם מדברים על זמינות וזה חלק מהמהפכה של הרשתות החברתיות.

מאיר עשת, IT מגזין: נכון.

אריאל כבירי, iSavta: מאוד יתכן שדווקא האחד שתרצה לפגוש בכנס לא יהיה זמין ולכן כנראה הסיכוי לפגוש אותו נמוך. מאחר והמטפלות הסיעודיות צמודות למטופל ולא יוצאות מהבית, אני יכול לתקשר איתן רק דרך הרשתות.

מאיר עשת, IT מגזין: בואו לרגע נמקד את נושא הכנסים בכנסי B2B.והשאלה היא אם איכות המפגשים – האימפקט – צפוי לרדת נאמר בשלוש שנים הבאות או שמא, יישאר דומה להיום. תוציאו מהכלל מפגשי השקת מוצרים חדשים שזה מקבל בד"כ חשיפה ברמת תוכן הדברים ופחות ברמת הנטוורקינג.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: אני בטוח שכנסים חייבים להיות מלווים בפעילות לפני ואחרי של הרשתות החברתיות כדי שהאימפקט שלהם באמת יהיה גדול. אתה רואה שבשנים האחרונות יש לכנסים שלא הפנימו את הצורך הזה פחות אפקט, אם יש פעילות חזקה ברשתות , לפני ואחרי הכנס, כאשר מגיעים לכנס, לקוחות יודעים עליך, יודעים מה תרצה למכור, מה אתה מציע וכד'.

לימור רזניק, טלדור: לדעתי אתם שוכחים דבר אחד – לא תמיד המטרה היא לידים. חברה כמו טלדור לא יכולה להרשות לעצמה לא להראות בשטח, יש פה מטרה של awareness, ולמותג חכם זה לפעמים חשוב לא פחות.

אייל שטרן, HackerU: ישנם כנסים מקצועיים שהיעדרות זאת אגב הזדמנות לציין שחשוב לעשות פעילות ברשתות כדי להביא מבקרים לכנס. אנחנו בדיוק מובילים בימים אלה שיווק כנס גדול. עשינו עבודה מאוד אינטנסיבית ברשתות והצלחנו להביא למכירת כל הכרטיסים חודשיים לפני הכנס. תחקרנו את ההצלחה והבנו שרובה בזכות הבאת הערך המוסף שיקבלו המבקרים כבר לפני הכנס. יום הכנס עצמו פחות רלבנטי. אלא ה"לפני והאחרי". אנקדוטה מעניינת נוספת, לפני 3 שנים רשמתי לאחד מלקוחותיי לפני כנס, "שים לב הסמנכ"ל הזה חובב אופנועים" פתח בזה,  ושבועיים אח"כ קיבלתי מייל שנסגרה עסקה. ישנם כנסים מקצועיים שהיעדרות הארגון או בעל תפקיד לא מרמזת טובות על עתידו או מצבו בשוק. בעיקר למותגים גדולים, אם לא לקחת חלק מיד מתחילה שמועה איך לא היית שם או "מה קרה שהשנה הם לא הגיעו". נוכחות מותגים בכנסים חשובים שקשורים לתחום שבו פועלים חשובה ויש לה משמעות ברור שיש הבדל בין כנס גדול או קטן ישנם כנסים שאתה יודע שאתה צריך לפגוש בכיר מסוים ואם הוא לא יראה אותך אתה פשוט תעלם מהמפה.

מאיר עשת, IT מגזין:  אתה מת פעמיים.

אייל שטרן, HackerU: בדיוק.

מוטי סדובסקי, DCS: הרשתות החברתיות משתלבות בעולם הפיזי, הן אינן תחליף, בוודאי לא מלא אבל הם חלק אינטגרלי חשוב. כאשר אנחנו מנתחים נתונים, חשוב להכניס את האימפקט מהרשתות. למשל תופעת ה-BDS. אז יש לה חומר אקדמי רב, חומר עיתונאי, ויש חומר רב ברשתות. אתה חייב לנתח הכול על מנת לקבל תמונה מלאה ומקיפה של התופעה, לקבל החלטות איכותיות ולפעול נכון.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: אני רוצה להתייחס לחיבור שבין העולם הפיזי והרשתות. כאשר אני נכנס לקנות ברשתות בארה"ב, אני רואה עד כמה המידע שלהם מעודכן, לפעמים אני מקבל תחושה שהמוכר יודע מי אני ויודע להמשיך את המסע שלי בחנות, בדיוק מהמקום שעצרתי בחיפושי באינטרנט, ובסוף החשבונית שלי מגיעה דרך הפייסבוק.
בארץ עדיין התופעה קורית יותר בעסקים קטנים/בינוניים שם ופחות מורגשת ברשתות הגדולות. מוכר הפיצה השכונתית מדבר בפייסבוק עם אנשי השכונה, והרשתות הגדולות עדיין לא שם.

מאיר עשת, IT מגזין: למותגים הגדולים אכן יש בעיות תקשורת ברשתות.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: אם יכולתי לדבר עם הבנקאית שלי דרך הפייסבוק אז זה היה ממש מעולה. זה מה שישאיר אותי בבנק הזה, ( שזה מה קורה לי בבנק ההשקעות עם פקידה מסויימת ומשאיר אותי בבנק)

מאיר עשת, IT מגזין: אבל אתה יכול לדבר איתה במייל הפנימי של הבנק.

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: אני לא יכול בגלל רגולציה.

מאיר עשת, IT מגזין: אז זה כנראה תלוי בבנק, היות ואני יודע שאפשר

חנן לב, Social Valley ומכללת עמק יזרעאל: אני אשמח  שהיא תדע שאני עכשיו מחפש בית ותרים לי את הטלפון ותגיד לי בוא אני אעזור לך משכנתא כי בדיוק בזמן הנכון היא עלתה מולי.

אייל שטרן, HackerU: אני כצרכן אעריך אם מותג יתפוס אותי ברגע ההחלטה שלי, כמובן לא ברמת האח הגדול אלא ברמה שבה הוא מתזמן באלגנטיות ומציע לי הצעות רלבנטיות למה שאני מחפש. אז הבנק יודע מה שאנחנו עושים והבנקאית יכולה להתקשר בדיוק בעיתוי הרלבנטי ולהציע לי מה שמתאים. זה בהחלט חיובי בעיני כצרכן. שיחות בפייסבוק מוקלטות והמידע זמין עם דטה סנטרים אדירים. טכנולוגית, אנחנו די שקופים. הבנקים היום, מפחיתים את התקשורת האנושית הטלפונית בין הפקידים ללקוחות. אין להם זמן ונוכח צמצומי כ"א וסניפים, הם נאלצים לצמצם זאת. לעומת זאת הם מציעים פתרונות של צ'אטים וצ'אט בוטים שמבחינתם חוסכים בזמני פקידים ועדיין נותנים ללקוחות תחושת טיפול אישי ושירות ברמה גבוהה מצד שני לאוכלוסיות מבוגרות שעדיין קיימות וחיות זה בהחלט יכול להוות בעיה שאין מישהו אנושי לשוחח אתו מכיוון שהם עדיין לא הדביקו את השינויים הטכנולוגיים שנכנסים אלינו לחיי היום יום.

מוטי סדובסקי, DCS:  כשאתה מגיע לניו יורק ועומד על הקו הצהוב שלפני בדיקת הפספורטים האמריקנים כבר יודעים לפי הטלפון שלך בכיס מי אתה ואת התמונות שפרסמת אחריי הגיוס לגולני והכל. הם כבר יודעים עליך את דברים רבים והרבה באמצעות רשתות חברתיות. כלפי חוץ, בקר הגבולות מסתכל עליך כאילו שום דבר ומתבונן בפספורט בדקדקנות, אבל לפניו מונח מידע משלים מהרשתות וממקורות נוספים.

אייל שטרן, HackerU: זו סוג של הצגה שנועדה לערער אותך כך שאם אתה פוטנציאלית בעל כוונות לפגוע ואתה בחזקת חשוד, מן הסתם תתפוס פרנויה.

מוטי סדובסקי, DCS:  ישנן כיום יכולות טכנולוגיות חדשניות ספציפיות המופעלות ברשתות. האחת הינה הקרואלינג crawling)) – שפירושו לזחול ולחפש מידע ברחבי הרשת, מידע על ביטוי על תמונה  ועל הקשר.  יש כיום שירותי סטרימינג (Streaming) שמאפשרים בזמן אמת ניתוח כמויות אדירות של מידע. מרכיב נוסף הינו היכולת לנתח טקסט חופשי (Text Mining) בהקשרים שונים ומורכבים ולהוציא מהניתוח תובנות רבות ערך. הדבר נכון גם לוידיאו. לדוגמא: תציג לי את מי שהולך עם חולצה כחולה וכובע אדום באזור מסוים.

אריאל כבירי, iSavta: אין ספק שהטרנד הזה הוא כמובן מאוד משמעותי, מאוד חזק, עצום. עם זאת הוא עלול להיות חמקמק עקב השינויים הטכנולוגיים התכופים. ערוץ שיווקי שעבד היום,  יכול להיות חסר ערך מחר. חשוב לתת תשומת לב לאלה שבאמת משתמשים, מתוך הקהילה ומתוך קהל הלקוחות וללכת איתם יד ביד ברמה יומיומית, כדי לראות היכן הקשב ותשומת הלב שלהם נמצאים וזאת על מנת להיות בטוחים שאנחנו לא מפספסים את הקהל שלנו, שלא שילך לאיבוד.

לימור רזניק, טלדור: מסכימה שאין לנו ללכת לאיבוד בים הטרנדים החדשניים רק בשביל להיות Early Adopters. חייבים להיות קודם כל קשובים ללקוחות שלנו.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות