יום חמישי , ספטמבר 21 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > כנס NXP 2016: מניחים את היסודות להי-טק של המאה ה-21

כנס NXP 2016: מניחים את היסודות להי-טק של המאה ה-21

לפני 20 שנה, בערך, התחוללה תפנית בעולם ההי-טק הישראלי, שלוותה במהפך תודעתי ושינוי בטרמינולוגיה המקובלת בעיתונות הטכנית והכלכלית: תעשיות הטכנולוגיה הישראליות הסיטו את מרכז הכובד מאגף החומרה האלקטרונית לאגף התוכנה. במהפך התודעתי הזה נשכחו חלוצי תעשיית הטכנולוגיה, המהנדסים הישראליים שזכו במוניטין עולמיים בתכנון, עיצוב ויצור רכיבי סיליקון, מערכות צבאיות דיגיטליות, פתרונות מקוריים לתקשורת, רפואה, בקרה תעשייתית, דפוס דיגיטלי, ציוד בדיקה ומערכות תעופתיות. תהליך דומה קרה בתעשייה העולמית, חטיבת הרכיבים של מוטורולה נמכרה לקבוצת משקיעים אמריקאים, שנתנו לה את השם Freescale ופיליפס הפרידה את חטיבת הרכיבים מחטיבות המערכות והאלקטרוניקה הבידורית ומכרה אותה למשקיעים אירופאים, שנתנו לה את השם NXP.

Amir Boussani and NXP team

מימין: סטפן דוש – דירקטור מכירות והפצה NXP אחראי אזור EMEA' ברי גליק – המנכל המיועד של NXP ישראל' אמיר בוסני – ראש קבוצת המחשוב התפיסתי של אינטל. (במרכז)' שמואל ברקן – מנכל משותף NXP ישראל' ג'וזפה פינאצי – מנהל מכירות NXP אזור EMEA

חממת הצמיחה של שבבים פורצי דרך

מחוץ לגלקסיות של יצרני מעבדים למחשבים שולחניים וניידים, מצד אחד, ושל רכיבים לטלפוניה סלולרית וטאבלטים מהצד השני,נשארו בבדידות מזהרת שתי החברות שהוזכרו לעיל, NXP האירופית ו- Freescale האמריקאית. האחרונה, שפיתחה עוד בימי מוטורולה גרעין מצוינות בישראל, התמחתה בשני תחומים בהם תעשיית החומרה הישראלית הצטיינה מאז שנות ה-70: תקשורת ועיבוד אותות (DSP). מרכז הפיתוח של Freescale בהרצליה הפך לחממה בה נבטו, צמחו והסתעפו משפחות של שבבים דיגיטליים המהווים את הליבה הטכנולוגית של מספר תעשיות מרכזיות בעולם: ניהול תקשורת דיגיטלית (Telco ו-Wi-Fi), עיבוד אותות דיגיטלי מחיישני פרמטרים פיזייםומעבדים משובצים (Embedded CPU) למוצרי צריכה ולציוד תעשייתי. בשנים האחרונות התווספה לסל הטכנולוגי התמחות בנושאי אבטחה (Cyber Security) ופרטיות. לפני כשנה הוכרז על מיזוג של NXP עם Freescale, מהלך מתבקש לאור הסינרגיה המושלמת כמעט בין משפחות המוצרים של היצרנים משני עברי האוקיינוס האטלנטי. החברה הממוזגת תופסת את המקום ה-4 בעולם יצרני המוליכים למחצה עם מחזור שנתי מעל 10 מיליארד דולר, כ-45,000 עובדים ב-35 מדינות, מתוכם יותר מ-11,000 מהנדסים ותקציב מו"פ של 1.5 מיליארד דולר.

עם הפנים לעתיד הקישוריות המאובטחת

 

החודש חגגה NXP ישראל את המיזוג בכנס השנתי המסורתי שמושך אלפי מהנדסי אלקטרוניקה, תכניתנים של מערכות משובצות ותהליכי זמן אמת, ממציאים ויזמים לשמוע מה חדש בתחום. בכנס פגשנו את Giuseppe Finazzi, מנהל המכירות של NXP לאזור EMEA, הכולל את ישראל. ג'וספה מגיע לישראל לעיתים תכופות, ומכיר מקרוב את החממה שמצמיחה בקצב מסחררסטארט-אפים המשפיעים בצורה דרמטית על כיווני ההתפתחות בכל העולם הטכנולוגי. "אומרים לי שרק בעמק הסיליקון בקליפורניה יש יותר סטארט-אפים מבישראל", הוא אומר. "כיצרני רכיבים ייחודיים אנו מעוניינים במגזר הזה, רוצים להיות קרובים לממציאים, כי האסטרטגיה העסקית של NXP היא להיות שחקן ציר במרכז ההתפתחות הטכנולוגית של העשור הקרוב. פחות מעניין אותנו להתחרות בנושאים שכבר יש בהם יצרנים והטכנולוגיה כבר הפכה, או בדרך להיות, Commodity. לכן, למשל, לא תמצאו אותנו בשוק המעבדים לטלפונים חכמים. גם בתחומים מסורתיים בהם אנו אוחזים בנתח הארי, כמו ברכיבי Automotive, אנחנו מכוונים למחר. כיום קשה למצוא מכונית שעוד נוסעת ואין בה אף רכיב שלנו. אבל אלה רכיבים בסיסיים יחסית, כמו מעבדים לבקרת המנוע, שייחודם ביכולת לעבוד באמינות מושלמת בצמוד למנוע לוהט, על שלדה רועדת ובאטמוספרה של גזים מאכלים. תשומת הלב הנוכחיתשלנו מופנית לדור הבא של מכוניות – אוטונומיות (נהיגה עצמית), מקושרות (אלחוטית), יעילות אנרגטית ובטוחות יותר הודות לאינטליגנציה הדיגיטלית המשובצת בהן".

מכונית אוטונומית מקושרת בביטחון מוחלט

קישוריות היא מילת מפתח באג'נדה של NXP. "הכיוון הכללי היום בעולם הטכנולוגיה הוא להתרחק ממערכות מבודדות, Stand Alone, לטובת מערכות מקושרות בכל הממדים והטכנולוגיות", אומר ג'וספה. "דיברתי קודם על המרכזיות של סל מוצרי ה-Automotive שלנו ואיך אנו רוצים לשדרג אותו עבור תעשייה שנמצאת ממש על סיפה של מהפכה. המודל הרעיוני שלנו נקרא Secure Connected Vehicle- "מכונית מקושרת בביטחון" -משום שאלה שני הצירים המרכזיים סביבם מתרחשת הדרמה של מכוניות אוטונומיות. יש הרבה טכנולוגיות קריטיות שנכנסות למכונית המסוגלת לנהוג את עצמה על כביש ציבורי, בלי התערבות אנוש ובלי להסתבך באירועים בלתי צפויים כתוצאה מהתנהגות נהגים אחרים או תנאי דרך לא תקניים. אבל, בלי לזלזל בחשיבות של "המוח האלקטרוני" שלמד את החוקים ויודע לנהוג על פיהם, שני גורמים ניצבים בראש סולם הקריטיות: הקישוריות והאבטחה."

הקישוריות של מכונית אוטונומית אינה ניתנת להפרדה מהאינטליגנציה של מערכת הנהיגה. כדי לנהוג בביטחון יש צורך בקשר מתמיד עם כל העצמים שבסביבה – מכוניות אחרות, הכביש ושולי הדרך, המדרכהוהתמרורים, מערכות הרמזורים והאיתות – ובעתיד גם עם הולכי הרגל, באמצעות הטכנולוגיה שנקראת "ביגוד דיגיטלי". כי רק כך יכול מחשב הרכב לקחת בחשבון את כל הגורמים הרלוונטיים לקבלת החלטה נהיגתית. מאחר והמכונית בתנועה, וגם שאר הגורמים בסביבה אינם פסיביים, תהליכי ההתקשרות והחלפת מידע חייבים להתבצע ספונטנית, על פי חוקים מוגדרים היטב ובדיוק מוחלט. "בנקודה זו אנו ממנפים את הידע והניסיון של "בוגרי מוטורולה", החברה הראשונה בעולם שהצליחה להתקין רדיו במכונית, לשים טלפון סלולרי בידיים של משתמש נייד, ולספק תקשורת אלחוטית אמינה לחיילים ולרכב קרבי", אומר ג'וזפה.

ג'וזפה פינאצ'י

ג'וזפה פינאצ'י

מכונית חכמה חסינת האקרים

האבטחה היא נושא שמדיר את שנתם של מתכנני מכוניות אוטונומיות – אך גם של הרגולטורים והציבור הרחב. איך אפשר להבטיח שאף האקר לא יצליח להשתלט על מכונית אוטונומית ולשתול בה קוד זדוני, שיגרום לה להתפרע על הכביש, לסכן חיי אנשים ואולי גם לחטוף את הנוסעים למטרות סחיטה? "זו בעיית Cyber מהמעלה הראשונה", אומר ג'וזפה. "NXP רכשה כאן סטארט-אפ המתמחה בנושא, משום שישראל ידועה כמובילה בתחום הסייבר. אבל יש ייחודיות לגישה של NXP בנושא האבטחה, שנגזרת מכך שאנו פיתחנו את מערכות הזיהוי לכרטיסים חכמים (כמו כרטיסי אשראי משובצי שבבים) ותקשורת NFC. כדי לחסן את המערכות מפני קוד זדוני אנו מטמיעים את פתרונות הסייבר בתשתית החומרה. כאשר מכונית אוטונומית יוצרת קשר עם גורם כלשהו, מערכת האבטחה כבר "יושבת על הקו" ומסננת את כל הסיכונים. זו מערכת שאי אפשר לעקוף אותה, אי אפשר לנטרל אותה ואי אפשר לגרום לה לבצע משהו שאינו מותר במפורש בספר החוקים. זה בהחלט לא פשוט, משום שאי אפשר לחסום את ערוצי התקשורת מול מכוניות אחרות גם אם אין לנו ידיעה מוקדמת שהן נקיות מווירוסים או קוד זדוני אחר, כי הקישוריות האוניברסלית היא כאמור תנאי לתחבורה ללא נהגים.

קישוריות אוניברסלית מאובטחת ברמה הגבוהה ביותר היא גם המפתח לתחום נוסף שמעניין את NXP: אינטרנט של הדברים,IoT  בקיצור. "זה תחום הצמיחה הבולט ביותר בעשור הקרוב", אומר ג'וזפה. "המומחים מתווכחים על הפרטים, אבל בנקודה אחת לפחות כולם מסכימים: מדובר בשוק של עשרות מיליארדי נקודות קצה שיתווספו לרשת ב-5 השנים הבאות. המספרים עצומים. על כל מכונית אוטונומית שתעלה לכביש, לפחות אלף התקני IoT ישובצו בכל המכשירים, התשתיות, והמוצרים שיקיפו אותנו ברשת צפופה של קשרי גומלין. החל בצמיד שמאותת למכוניות לעצור כי הילד רוצה לחצות את הכביש, דרך פח המחזור החכם שמזמין את משאית איסוף האשפה, וכלה בשבב שמזכיר לנו לקחת תרופה בזמן או מדווח לאתר בקרה רפואית על רמת הסוכר בדם, IoT היא ההרחבה האולטימטיבית של הקישוריות. מנעד היישומים אינו מוגבל, ורק הדמיון של הממציאים ינתב את הטכנולוגיה לעולם של קישוריות מתמדת (Ubiquitous Connectivity). מבחינת החומרה, הדרישות של IoT אינן שונות מהותית מאלה של מכונית אוטונומית – קישוריות, אבטחה, אמינות בתנאי סביבה קשים – אך להן יש להוסיף צריכת אנרגיה מזערית, מחיר נמוך, יצור סדרתי במיליארדי עותקים ומגוון צורות פיזיות (Form Factors)".

תסריט של מציאות לא וירטואלית

למרות שהרעיון של IoT נשמע מהפכני, למעשה מדובר באבולוציה של גישה שכבר היום מיושמת ב-20 או 30 מיליארד "חפצים". מזה יותר מ-20 שנה שמדפסות ומערכות אזעקה יודעות להתקשר דרך האינטרנט לאדמיניסטרטור מרוחק כדי שזה יטפל בבעיה; חולי לב מסוימים נמצאים תחת ניטור רצוף באמצעות חיישני ECG "לבישים"; במרוצי Formula 1המכוניות מדווחות בזמן אמת למרכז הבקרה נתוני מאות פרמטרים שנמדדים במנוע, בתיבת ההילוכים ובמערכות ההיגוי, הצמיגים והבלמים. בקליפורניה רשתות "מקומיות" של חיישנים מדווחות על זעזועים סיסמיים ומצופים חכמים מאותתים על התפתחות גלי צונאמי במרחק מחופי יפן. טכנולוגיות IoT מיושמות למדידות מטאורולוגיות, איכות האוויר והמים, להתרעות על רעידות של גשרים ועל שריפות ביערות. "עדיין מדובר באיים של IoT בתוך סביבה לא מנוטרת, לא מקושרת ולא ניתנת לשליטה מרחוק", אומר ג'וזפה. "אבל תארו לעצמכם את האפשרויות שיפתחו אם וכאשר כל אובייקט בעל חשיבות יהיה מקושר לרשת עולמית."

תסריט להמחשה: המוניטור האישי של חולה לב מדווח לקרדיולוג Big Data על סימנים מדאיגים, האפליקציה הקרדיולוגית שולחת באופן אוטומטי אמבולנס ללא נהג לבית החולה. הרמזורים לאורך מסלול הנסיעה מתאימים את עצמם אוטומטית לפנות לאמבולנס דרך מהירה וכאשר הוא מגיע ליעדו נשלפת מתוכו אלונקה רובוטית,שפותחת את דלת הבית, עולה במדרגות ועוזרת לחולה להתמקם בביטחון. האמבולנס טס בחזרה לבית החולים, בו חדר הצינתור המופעל מרחוק כבר הפעיל את הקשר מול הרופא המומחה, שהוזעק לביצוע הפרוצדורה באמצעות רובוט ננו-טכנולוגי ואפליקציה סלולארית – בלי לצאת מביתו. "נשמע דמיוני? זה מה שאמרתי", אומר ג'וזפה. "רק הדמיון יכול להגביל את הפוטנציאל של IoT לשנות את כל מה שאנו מכירים היום כ- State of the Art. ואת הפוטנציאל הזה אנו רוצים לאפשר על פלטפורמת ה-IoT של NXP".

החלפת משמרות בהנהלה הישראלית

כנס NXP גם סיפק לקהילת מפתחי החומרה בישראל הזדמנות נאותה להיפרד משמואל ברקן, מנכ"ל משותף של NXP ישראל, שכבר עשרות שנים נמצא במוקד התעשייה בישראל. שמואל ברקן, שיוצא בימים אלה לפעילות עצמאית כיועץ פיתוח עסקי ומלווה אסטרטגי לחברות סטארט-אפ, משלב ידע טכנולוגי רחב עם מנהיגות עסקית, חדשנות עם אמינות ויחסי אנוש עם יכולת ליצור קשרים עסקיים מול תעשיות הטכנולוגיה בארצות חוץ. "אני רוצה לנצל את הבמה להביע את הוקרתי למפעלו של שמואל", אומר ג'וזפה. "אני מגיע לישראל, בין השאר, כדי לסייע בכניסה לתפקיד שלהמנכ"ל החדש, ברי גליק. לאושרנו, שמואל משאיר אחריו חברה חזקה למופת, שתמשיך להיות אחד הנכסים האיכותיים ביותר ב-EMEA. זו היתה זכות להכיר את שמואל ואני מאחל לכולנו שההנהלה הנכנסת תמשיך את דרכו".

טכנולוגיית RealSense של אינטל מבוססת על בקר Kinetis של NXP

במסגרת כנס NXP Technology Day הודגמה טכנולוגיית RealSense של אינטל על המיקרו-בקר  Kinetis® KL03מתוצרת NXP. הטכנולוגיה מרחיבה את היכולות "החושיות" של המחשב באמצעות הדמיית תלת-ממד מתקדמת. הבחירה בשבב של NXP משקפת את התמיכה במגוון חיישנים – ביניהם גם חיישני העומק– הנדרשים כדי לאפשר קליטת תמונה בתלת-ממד לשימושים כמו: ניווט ולימוד פני השטח, מיפוי של חללים, סריקה של גופים סטטיים ושיחזור תנועה.שילוב הטכנולוגיה בטלפונים חכמים תאפשר למפתחים על גבי הפלטפורמה לאנדרואיד לבנות אפליקציות מציאות רבודה, כולל צילום תמונות ווידאו בעלי עומק, מדידה מרחוק של אובייקטים במרחב, זיהוי וניתוח פנים ועוד.

"עוזר אישי" לביש שפיתחה OrCam מבוסס על מעבד של NXP

חברת הסטארט-אפ הישראלית OrCam פיתחה התקן "לביש" מהפכני, המשמש כ"עוזר אישי", על בסיס מעבד חדש של חברתNXP  מסדרת i.MX 7. להתקן OrCam-MyMe יכולות של פלטפורמת אינטליגנציה מלאכותית. הוא מעבד באופן רציף אותות ויזואליים ואודיו, כדי ליצור חווית "תשומת לב מוגברת", המאפשרת אפליקציות שונות של "עוזר אישי" לפי ההקשר והסביבה. יכולת זו מתאפשרת בזכות הביצועים החזקים וצריכת ההספק הנמוכה של מעבד i.MX 7. "המעבד i.MX7 מיישם ארכיטקטורת ריבוי ליבות ARM® Cortex®-A7  מקבילי המשמשת לעיבוד של למידה עמוקה (Deep Learning), וליבתCortex®-M4 לעיבוד אודיו, שסייעה לנו לתכנן את ההתקן הלביש הקטן ביותר והיעיל ביותר בצריכת הספק", ציין אמנון שעשוע, מייסד-שותף של OrCam. "פיתוח עם i.MX7Dual הייתה החלטה קלה בהתבסס על ניסיון קודם שלנו עם מעבדים ממשפחת i.MX.”

המנעול החכם ENTR מתוצרת מולטי-לוק מבוסס על מיקרו-בקר שלNXP

המערכת החדשנית לבקרת הנעילה של בתים ומשרדים, ENTER, מאפשרת לפתוח או לנעול דלתות ללא מפתח פיזי בדרכים שונות : ישירות מהטלפון החכם, באמצעות שלט-רחוק, קורא טביעת אצבע או קודן מספרים. בבסיס הטכנולוגיה של מולטי-לוק מככב המיקרו-בקר של חברת NXP, שאחראי על האותנטיקציה של המבקש להיכנס, איסוף המידע מהחיישנים ואינטראקציה בתקשורת מול המשתמש באפליקציה ייעודית. לדברי שמוליק שטרנשוס, מנכ"ל מולטילוק: "מערכות נעילה חכמות הופכות למוצר צריכה נפוץ. טכנולוגיות IoT, ובכללן ENTR, הן בגדר נורמה חדשה ביומיום של כל בית. "אפליקציית המובייל  ENTRשפיתחה מולטילוק, מאפשרת, בין היתר, שליטה ובקרה על הכניסה לבית בכל רגע נתון, מהסמארטפון האישי תוך שימוש בטכנולוגיית Bluetooth® מוצפנת ומאובטחת.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.