<
יום שישי , נובמבר 24 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > פסגת רמב"ם 2016: רפואת המחר וחדשנות בקרדיולוגיה

פסגת רמב"ם 2016: רפואת המחר וחדשנות בקרדיולוגיה

סינרגיה של רפואה עם מחקר ופיתוח תעשייתי

הקרייה הרפואית רמב"ם הנה בית החולים הגדול בצפון, עם 1,000 מיטות וצוות של יותר מ-1,000 רופאים, ומשמשת כמרכז מצויינות בקרדיולוגיה ובאונקולוגיה לאיזור הצפון. המתחם הגדול כולל גם בית חולים תת-קרקעי, ממוגן אב"כ ומצוייד במערכות אנרגיה אוטונומיות, שמאפשר המשך הפעלה סדירה גם בתנאי מלחמה.

רמב"ם, בי"ח התת קרקעי

רמב"ם, בי"ח התת קרקעי

עבור צופה הטלוויזיה הישראלי, השם "בית החולים רמב"ם" מתקשר אוטומטית עם טראומה. הליקופטרים מביאים פצועים מחזית הצפון או אמבולנסים מגיעים עם נפגעי תאונות במצב שלא משאיר מקום להיסוס, חייבים להגיע ליחידת הטראומה הטובה ביותר באזור הצפון.

אבל בעולם המחקר הרפואי והביו-רפואי משתקפת תמונה שונה לחלוטין מהקלישאה החדשותית. כאן מזהים ברמב"ם את אחד מבתי החולים המובילים בחדשנות, חממה רפואית לטכנולוגיות חדשות בתחומים רבים של מו"פ ביו-רפואי, בית חולים אוניברסיטאי שמצליח לשמור על איזון בין האחריות לבריאות הציבור בתחומים מקצועיים מאתגרים לבין מצוינות מדעית ששמה אותו בליגה העולמית של בתי חולים מהם יוצאת רפואה חדשה לעולם, בין היתר בפריצות דרך רפואיות בחזית המדע, בהשתלת איברים, בטיפולי סרטן ומחלות לב, ברפואת ילדים ובפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום הרובוטיקה, הדמייה (Imaging), והנדסה גנטית.

החדשנות והמצויינות של רמב"ם נחשפת לציבור אחת לשנה: מאז 2010 מקיימת הקריה הרפואית רמב"ם את אירועי "פסגת רמב"ם", הכנס הבינלאומי השנתי של בית  החולים ששם דגש על התחומים בהם משתלבים רפואה, טכנולוגיה והומניזם.

באירועים אלה נוטלים חלק ידידי רמב"ם בארץ ובעולם ומומחים מובילים בתחומי הרפואה, התעשייה והכלכלה. הוועידות הקודמות עסקו בנושאים של טכנולוגיות הרפואיות, רפואת הילדים, רפואת הטראומה, רפואת המחר ותהליך המעבר מחזון למציאות, ואילו הועידה השביעית שהתקיימה בשבוע שעבר התמקדה ברפואת הלב ורפואה דיגיטלית.

ל (571)

מימין: יונה יהב, גד זאבי, פרופ' רבקה יהב, פרופ' רפי ביאר.

באירועים נכחו, בין היתר, ראש העיר יונה יהב, מנכל החברה הכלכלית אור שחף, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון – פרופ' אליעזר שלו, פרופ' מיכאל גליקסון – נשיא החברה הישראלית ללב, פרופ' אמיר לנדסברג – דיקן הפקולטה להנדסה ביו רפואית, בכירי הפרופסורים ברמב"ם מהמחלקות השונות ומרצים בכירים מחו"ל.

 

"פסגת רמב"ם" הוא אירוע חשוב בלוח השנה של כנסים עולמיים המכוונים להאיר את מפת הדרכים של מדע הרפואה" מספר פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם. "השנה שמנו את הדגש על רפואה דיגיטלית, כלומר שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי להנגיש את הטיפול הרפואי ליותר חולים – באמצעות מוצרים דיגיטליים שברשות הציבור כמו טלפונים חכמים או במתודה המתפתחת של "אינטרנט של הדברים (IoT) – ועל חדשנות טכנולוגית בקרדיולוגיה, כמו השתלת רקמות שגודלו במעבדה מתאי גזע ואופטוגנטיקה. אלה שני תחומים בהם המחקר שנערך ברמב"ם, בשותפות עם מעבדות הטכניון שצמודות לבית החולים, כבר הניב תוצאות מרשימות. ההשקעה העצומה ברפואת הלב נותנת תוצאות בישראל, אף יותר מאשר בארה״ב, כאשר בעשור האחרון חלה ירידה תלולה בתמותה ממחלות לב. המחלה שלפני פחות מיובל שנים הרגה פי 3 יותר חולים מסרטן, היום עברה למקום השני בין גורמי המוות."

אחד משיתופי הפעולה החדשים והבולטים של רמב"ם היא חממת MindUp בחסות משותפת עם IBM, מדטרוניק וקרן פיטנגו. בחממה זו ימצאו בית גידול איכותי מיזמי הי-טק בנושאים רפואיים קלאסיים, ביו-רפואיים, פיתוח תרופות ומכשור דיגיטלי לרפואה. לצד טיפוח יזמות בקרב רופאי-חוקרי רמב"ם ותכנון מגדל התגליות בקמפוס רמב"ם, מתעד בית החולים הגדול בצפון להפוך לגורם משמעותי בתחום.

מימין: פרופ' רפי ביאר, סול ברר, איתן ורטהיימר, מוטי פישמן

מימין: פרופ' רפי ביאר, סול ברר, איתן ורטהיימר, מוטי פישמן

באספקט זה אפשר לראות את הסינרגיה המצוינת של רמב"ם עם הפקולטה לרפואה של הטכניון, שרבים מרופאי בית החולים משמשים כפרופסורים בבית הספר לרפואה שלו.

"החיבור הזה, בין בית חולים פעיל בקהילה שמהווה ראש חץ להחדרת שירותים מתקדמים ביותר לרפואה הציבורית, לבין מוסד אקדמי שהתפרסם בעולם במעבדות המחקר המעולות שלו, הפך את רמב"ם למוסד שהמוניטין שלו הולכים לפניו", אומר פרופסור רפי ביאר.

לרמב"ם מוניטין בתחומים נוספים. למשל, הוא נחשב לבית החולים המוביל העולמי בחקר מחלת פרקינסון. חתן פרס נובל, פרופ' צחנובר, עומד בראש המעבדה המצוידת היטב לחקר הסרטן בבניין החדש שמוקדש לתחום האונקולוגיה.

הפרוייקט הגדול הבא בתוכנית הפיתוח של רמב"ם, שהשלד שלו כבר עומד אך עדיין נדרשת השקעה מסיבית כדי לצייד אותו כראוי (מישהו מכיר תורם שלא נבהל ממיליונים?), הוא בנין הלב בו ישוכן כל מערך רפואת הלב של בית החולים עם מעבדות מחקר ופיתוח מצויידות למחקר בחזית המדע בכל הנושאים הרלוונטיים למחלות לב ומחזור הדם (Cardio-Vascular). פרופ' ליאור גפשטיין, שעומד בראש מערך הלב ברמב"ם, מוביל השנה גם את נושא "חדשנות בקרדיולוגיה" במסגרת כנס "פסגת רמב"ם".

ירידה תלולה בתמותה ממחלות לב

"רפואת הלב נמצאת באמצעיתה של מהפכה מדעית ורפואית", אומר פרופ' ליאור גפשטיין, שעומד בראש מערך הלב ברמב"ם, ומוביל השנה גם את נושא "חדשנות בקרדיולוגיה" במסגרת כנס "פסגת רמב"ם".

"ההמחשה הטובה ביותר לאימפקט של המהפכה על איכות הרפואה היא העובדה שבשנים האחרונות נרשמה ירידה מרשימה מתמשכת בתמותה ממחלות לב! האתגר שלנו היום הוא להמשיך את המגמה של ירידה בתמותה וכן לגרום שיפור באיכות החיים של חולי לב, וזה דורש גישה חדשנית לקרדיולוגיה. כבר קטפנו את הפירות של צנתור, בלונים, תומכנים (Stents) ודיאטה דלת-כולסטרול. הטכנולוגיות שיביאו את הגל הבא של טיפולים קרדיולוגיים מצילי חיים הן אלה שעד לפני 5 שנים נחשבו למדע בדיוני, כמו החלפת רקמות שריר פגועות ברקמות בריאות אותן גידלנו במעבדה מתאים שנלקחו מהחולה".

WhatsApp-Image-20160605 (3)

פרופ' ליאור גפשטיין, ראש מערך הלב ברמב"ם

בשלב הנוכחי, במעבדה של פרופ' גפשטיין בפקולטה לרפואה טכניון מגדלים במבחנה תאי שריר לב, שכוללים את כל מה שנדרש כדי לתפקד כחלק מהמשאבה המתוחכמת שנקראת "לב". את "השריר המלאכותי" צריך לחבר לשאר שרירי הלב, לאחר הסרת הצלקת בניתוח "לב פתוח", פרוצדורה מורכבת שקשה ליישם אותה בקנה מידה המוני, כפי  שיושמה טכנולוגית הצנתור. "בשלב הבא אנו רוצים להזריק בצנתור את תאי הלב ממקור תאי הגזע לאזור הפגוע ולמצוא את הדרך לגרום להם להיקלט ,להתרבות, , וליצור קשרים חשמלים עם תאי המאכסן על מנת שיוכלו להתכווץ בצורה מסונכרנת עם שאר הלב דבר שיוביל לשיפור בתפקוד הלב הפגוע ", אומר פרופ' גפשטיין.

תחום אחר שנמצא בשלבי פיתוח במעבדתו של פרופ' גפשטיין הוא אופטוגנטיקה, תחום חדש העושה שימוש בחלבונים תלויי אור שמקורם באצות על מנת להשפיע על פעילותו החשמלית של הלב, כשהכוונה היא ליצור בעתיד קוצבי לב (או דפיברילטורים) מבוססי אור שיחליפו את הקוצבים החשמליים. לשם כך צריך לגרום לתאי הלב להיות רגישים לאור, תכונה שלא קיימת בתאי שריר אנושיים – אבל אפשר למצוא לה מקבילות בעולם האצות. החוקרים בודדו חלבון הרגיש לאור שמקורו באצות ושתלו אותו בתאי לב באמצעות הנדסה גנטית. התאים האלה, הודות לרגישות לאור, מסתנכרנים אוטומטית עם הבזקי אור (Strobes), שהנסיינים מקרינים עליהם ממקור חיצוני.

לשימוש באור להסדרת קצב הלב יתרונות רבים על פני הקוצבים החשמליים. בין היתר, השימוש באור אינו כואב כלל (לעומת השוק החשמלי הכואב מאוד מהדפיברילטור החשמלי), והיכולת לקצב מכל נקודה בלב וממספר רב של נקודות (ולא מנקודה אחת כפי שניתן כיום) ובכך לשפר את משמעותית את היכולת לשלוט בסינכרון התכווצות הלב. כמו כן השימוש באור אינו דורש חיבור של אלקטרודות אל הלב עצמו ובכך יורד משמעותית הסיכון לסיבוכים וזיהומים. בעתיד מקווים החוקרים כי ניתן יהיה אף להשתמש באור חיצוני לגוף – ללא כל השתלה!

"יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור לפני שנוכל ליישם את הטכנולוגיה באנשים חיים – אבל הפוטנציאל קיים ומבטיח." אומר פרופ' גפשטיין. "יתר על כן, זו יכולה להיות פריצת דרך רפואית שתצמיח דיסציפלינה שלמה של הליכים רפואיים מהפכניים, ולא רק בקרדיולוגיה".

מימין: פרופ' אריק טופול, פרופ' רפי ביאר, פרופ' ויליאם ברודי, סנדור ורות פרנקל.

מימין: פרופ' אריק טופול, פרופ' רפי ביאר, פרופ' ויליאם ברודי, סנדור ורות פרנקל.

חתני פרס הרמב"ם 2016

גם חתני "עיטור הרמב"ם", אות המסמל הבעת ההערכה של  הקריה הרפואית לאישים שתרמו לקידום החברה והרפואה בישראל, משקפים את הנושאים המרכזיים בכנס. פרופסור אריק טופול נחשב לאחד המאורות הבולטים בעולם בתחומי הקרדיולוגיה, הגנטיקה והרפואה הדיגיטלית. עבודתו ומחקריו סללו את הדרך לפיתוח תרופות וטיפולים רפואיים בתחומי רפואת הלב, והוא נחשב לאחד ממניחי היסודות לרפואת העתיד בעולם. בנוסף לעבודתו המדעית עוסק טופול ביחסים המשתנים בין הרופאים והמטופלים, ובין עשרות הספרים שכתב וערך בולט רב המכר העולמי "המטופל יקבל אותך עכשיו".

הפרופסור וויליאם ברודי הוא מבכירי המעצבים של החינוך הרפואי והמדעי בעולם, כאשר בין היתר הוביל את בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'והנס הופקינס בארה"ב ועמד בראש מכון סאלק למחקרים ביולוגיים בקליפורניה, וכמו כן ניצח על השת"פ עם רמב"ם במשותף עם פרופסור רפאל ביאר. בנוסף ברודי ידוע בהישגיו בתחום המכשור רפואי.

התרומות המשמעותיות שלו בתחומי האקוסטיקה הרפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, רדיוגרפיה דיגיטלית, ו- MRI היו יסוד לתחום מדע ההדמיה הרפואית כפי שאנו מכירים אותה.

סנדור פרנקל עומד בראש הקרן הפילנטרופית שייסדו הזוג לאונה וברי הלמסלי הנושאת את שמם, והתומכת רבות במחקרים רפואיים, מדעיים וטכנולוגיים בישראל.

ל (556)

מימין: פרופ' שלמה מור יוסף, פרופ' רפי ביאר, איתן ורטהיימר, סול ומרי ברר.

תחת הנהגתו של פרנקל, מאז הקמתה בשמת 2008 תרמה קרן הצדקה הלמסלי לפרויקטים הקשורים לישראל יותר מ -163 מיליון $ עד כה. זאת במטרה לסייע לישראל לשגשג כמדינה דמוקרטית בטוחה ותוססת לטובת האומה ולמען האנושות בכלל. בין היתר תמכה הקרן בבניית בית החולים התת-קרקעי הממוגן ברמב"ם -המתקן הגדול מסוגו בעולם. "האנשים האלה מהווים מקור השראה לכולנו", אומר פרופ' ביאר. "אני גאה להעניק להם את "פרס רמב"ם" כמחווה של הערכה, ידידות ובתקווה להמשך היחסים המיוחדים שלהם עם בית החולים רמב"ם. לכבוד הוא לנו להיחשב לפרטנרים שלהם".

אירוע הגאלה המסורתי

אירוע הגאלה המסורתי של הקריה הרפואית רמב"ם סימל את סיומה של סדרת אירועים גדושה ואינטנסיבית של "פסגת הרמב"ם 2016", שעמדה השנה בסימן רפואת המחר בתחום הקרדיולוגיה. מאות המוזמנים זרמו אל רחבת בנין האבן במרכז בית החולים, והרכיבו קהל בינלאומי מגוון, עליו נמנו פוליטיקאים, נציגים דיפלומטים, בכירים בתעשייה, מדענים וחוקרים, בכירי מערכת הרפואה, הצבא, ורבים מידידי בית החולים בארץ ובעולם. ראש העיר יונה יהב ורעייתו ואיתן ורטהיימר ורעייתו אריאלה, שהיו בין האורחים המכובדים, אף נשאו דברי ברכה בתחילת האירוע. את פני האורחים המכובדים קיבלו חברי הנהלת רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם, ד"ר אסתי גולן, מנהלת מחלקת פיתוח וגיוס משאבי חוץ בביה"ח וסגני הנהלת בית החולים פרופ' שמעון רייסנר, פרופ' קרל סקורצקי וד"ר מיקי הלברטל.

עוד נצפו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, שגריר צ'כיה בישראל – אִיבוֹ שוורץ, שגריר קוסטה ריקה בישראל – אסטבן פנרוט, 15 קונסולים של כבוד שהגיעו אף הם לאירוע. ידידי רמב"ם שמלווים את התפתחות הקמפוס שהואצה בעשור האחרון הגיעו לתמוך: עוזיה גליל מאבות ההיי-טק הישראלי ובתו רות אלון, לשעבר מנכ"לית נטוויזן, אפי גולדהר, מתורמות רמב"ם ואלי גולדהר, נגה ומיכאל קומיסר, איש העסקים גד זאבי, דני גולדמן, בכיר בהנהלת ישקר ומכובדים נוספים.

במהלך הערב נראו גם קובי וורטמן – מייסד ומנכ"ל אינסייטק, מוטי פישמן ונציגי משפחת יוסף פישמן ז"ל שתרמו לבנית בית החולים האונקולוגי החדש, גיא כהן – מנכ"ל חברת מטליקון,  לוי גרצברג – מייסד ענקית הטכנולוגיה "צורן", סול ברר, חבר דירקטוריון חברת "טבע" ליאורה בירנהק-מרכוס, מנכ"לית תעשיית "מנעמים" ורבים נוספים.

טקס חלוקת עיטור הרמב"ם 2016, היה במרכזו של ערב הגאלה המסורתי והוא ניתן כהוקרה לאישים שתרמו לפיתוח המדע, הרפואה והחברה בישראל ובעולם או תרמו לפיתוח בית החולים רמב"ם. זוכי עיטור הרמב"ם לשנת 2016 הם: פרופ' אריק טופול, פרופ' וויליאם ברודי ומר סנדי פרנקל, נציג קרן המסלי, התורמת רבות לישראל ותרמה לבניית בית החולים התת-קרקעי הממוגן ברמב"ם. השלושה עלו על במת הטקס, בזה אחר זה, וקיבלו את הפרס מידי חברי וועדת הפרס.

אל הבמה עלו מציגי הזוכים שריגשו בדבריהם: תומר בוהדנה, הפצוע המפורסם ממלחמת לבנון השנייה שהציג את מר פרנקל, גיא כהן שבתו נפטרה בגיל צעיר מדום לב פתאומי, שהציג את פרופ' ברודי וקרן כרסנטי, אמו של הילד עידו שרון שהתמוטט לפני כמה חודשים בבית הספר, שהציגה את פרופ' טופול.

המציגים ומקבלי העיטורים זכו לתשואות תודה גם מחברי אגודת הידידים של רמב"ם בראשות פרופ' צבי איזיקוביץ' וקודמו בתפקיד, פרופ' יהודה חיות, ידידי אגודות ידידי רמב"ם מכל העולם, ד"ר אמנון רופא, מנהל ביה"ח בני ציון,  ורעייתו מרי, ד"ר סלמאן זרקא – מנהל המרכז הרפואי זיו, פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן – מירי זיו, מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף, רחל שפירא, נשיאת כבוד אגודת ידידי רמב"ם, דני נישליס, מנכ"ל רדיו חיפה, חוה גונן, גבי וחלי בן גלים, מוטי וגנר, יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, צבי ויצנר, חבר דירקטוריון מכבי חיפה בכדורגל, בנו איל ורעייתו שירה ויצנר, אור שחף, מנכ"ל החברה הכלכלית חיפה ורעייתו, בכירי מנהלי המחלקות, הרופאים וחברי הצוות של רמב"ם ועשרות אנשי עסקים מקומיים, אנשי מחקר ורפואה.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.