<
יום שבת , דצמבר 16 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > G5:  תקשורת אחוזה אלחוטית לעולם רווי IoT

G5:  תקשורת אחוזה אלחוטית לעולם רווי IoT

מאת יהודה אלידע

יהודה אלידע

יהודה אלידע

 

בעשור האחרון התרגלנו לצרוך מידע במנותק מחיבורים קרקעיים, משוחררים מחוטים, בלי מגבלות זמן ומקום. עד לא מזמן נחשב הסמארטפון ל"קצפת שעל העוגה", ובאנגלית Nice to Have. את הצורך הבסיסי בתקשורת סיפקו הסיבים האופטיים, הכבלים הקו-אקסיאליים וחוטי נחושת, שהעבירו שיחות טלפון וקובצי נתונים, תכנים עשירים במולטימדיה ותוצאות של חיפושים ב-Web, בידור ומידע קריטי לתשתיות לאומיות. במקום שהשתחרר קצה של רוחב פס אלחוטי אפשר היה להחליף את החיבור הקרקעי בקו אלחוטי, שכמעט תמיד היה פחות אמין, מוגבל בקצב העברת הנתונים, ומאכזב מבחינת השהיות תמסורת (Latencies), שפגעו בביצועים של יישומים אינטראקטיביים.

הדור החמישי מתפתח במקביל לרביעי

בדור הרביעי של טלפוניה סלולרית, G4 LTE, החל תהליך מתמשך (האותיות LTE אומרות Long Term Evolution) לפרק את המגבלות של פרוטוקולי הסלולר המסורתיים באמצעות מעבר לפרוטוקול IP ואימוץ טכניקות קידוד רדיו חכמות, שמסוגלות להעביר יותר ביטים לשנייה ברוחב פס נתון. בעוד הדור הרביעי רחוק מלמצות את הפוטנציאל של מודל LTE, התעשייה כבר החלה להתכונן לדור הבא, G5, שאמור לאפשר צורות שימוש חדשות, מהפכניות אפילו, הודות לפריצות דרך בחזית הרדיו. "כבר היום אני מקבל שירות אלחוטי מספק ה-G4 שלי ברמה שאינה נופלת מהביצועים של החיבור הקרקעי במשרד", אומר פיל קנדל (Kendall), אנליסט בריטי נחשב. "עם ה-Galaxy S7 אני צורך תכנים עשירים מה-Web בקצב של 90 מגה-סיביות לשנייה, כך שאין סיבה בהולה לאמץ טכנולוגיה חדשה עבור השימושים הנוכחיים שלי. אבל ברור שלא יחסרו שימושים חדשים, שכרגע יש לי רק מושג קלוש מה הם, בהם יהיה שימוש בקצבי נתונים של מאות מגה-סיביות לשנייה, כפי שמבטיחים יצרני התשתיות הסלולריות לספק בסביבות השנים 2020-2018. אני לא בטוח שהדיבורים על יישומים רחבי פס לצרכן הבידור, כמו סרטים ברזולוציית 8K, רלוונטיים למכשיר טלפון ידני קומפקטי – אבל אני כן יכול לדמיין את האפקט של קצב נתונים גבוה מאוד על "מציאות רבודה", Augmented Reality. תארו לעצמכם שאתם צופים בסרט אינטראקטיבי דרך משקפי AR, והתמונה מגיבה לכל מה שאתם עושים ורואים בעולם האמיתי. זה יישום זולל רוחב פס שיכול להפנט לא מעט אנשים, במיוחד צעירים".Illustration

שימוש משכנע יותר לרוחב הפס הנדיב של G5 מגיע מעולם האינטרנט של הדברים, IoT, ובמיוחד מהיישומים התעשייתיים והרפואיים, שדורשים העברת וידיאו באבחנה גבוהה ללא השהיות (Latency) משמעותיות. "אתם יכולים לחשוב על דרישות התקשורת ביישום של ניתוח מרחוק" אומרת סוניה גראף, מנהלת החדשנות במרכז Vodafone בגרמניה. "הרובוט המופעל מרחוק משדר למנתח תמונת וידיאו 3D של האיבר המנותח במקביל למשוב מגע (Tactile) מהרקמה החייה, אותו חש המנתח באמצעות כפפות מיוחדות. במקביל, באותו ערוץ תקשורת זורמים גם נתוני כל מערכות הניטור הפיזיולוגי, החל בלחץ דם וקצב נשימה וכלה בתמונת פלורוסקופיה של דימות X Ray בזמן אמת. כיום המנתח יכול למלא את תפקידו אך ורק בסיוע מערכת שליטה ובקרה מיוחדת, כמו "קוקפיט" של טייסי מזל"טים, שכמוה אפשר למצוא רק בבתי חולים מצוידים היטב. בעתיד, כך אנו מנסים להוכיח, אפשר יהיה לבצע את הניתוח מכל מקום בו ניתן לקלוט ולשדר בתקן G5. אני לא אומרת שאפשר להסתפק בסמארטפון כדי להחליף מסתמים בלב, אבל אפשר לחשוב על ציוד נייד שהרופא יכול לשאת ביד או להחזיק במכונית, שישמש "נקודת קצה" קומפקטית ולא יקרה ברשת G5".

שליטה ובקרה תעשייתית ברשת וירטואלית

וולטר ד'אבינו (D'avino), מנהל אזור אירופה המערבית בחברת Ericsson, משוכנע שלטכנולוגית G5 חשיבות קריטית לצורך במענה לאתגרי IoT בתעשייה. "חברות לא רוצות לחווט את המפעל מחדש בכל פעם שיש צורך בשינויים בסביבת הייצור", הוא אומר. "פעם בנו מערכות בקרה תעשייתית עם אופק של 30 שנה, והנושא של שינויים לא נחשב לקריטי. היום האופק נמצא הרבה פעמים במרחק של 30 עד 60 חודש, והדילמות של שינויים בתשתית הפיזית נעשו מציקים. הפתרון המתבקש – תקשורת אלחוטית. נכון להיום, הביצועים של G4 לא מספקים לתהליכים הדורשים זמני תגובה של חלקי שנייה. ב-G5, לעומת זאת, יש אפשרות למענה. צריך להבין ש-G5 אינו מתכון קשוח שלא ניתן להתאמה נקודתית. הטכנולוגיות, שאנו מפתחים מזה שנתיים ומתחילים בימים אלה להוכיח את יעילותן בניסויי שטח, מאפשרות להעביר את הדגש לפרמטר הכי קריטי בכל יישום – רוחב פס, זמן השהייה, אמינות וכדומה. בבקרת תהליך תעשייתי רציף, למשל, חשובים האמינות וזמן התגובה, רוחב הפס לא קריטי כי הנתונים "רזים". לעומת זאת, ביישום של ניטור ווידיאו לאבטחה, כאשר צריך לנתח מאפיינים ביומטריים של זרם אנשים המוני (למשל סינון חשודים בטרור בכניסה לאצטדיון אולימפי), רוחב הפס הוא קריטי. רשת G5 מאפשרת להתאים את מאפייני התמסורת ליישום ולשנות את פריסת נקודות הקצה מעכשיו לעכשיו, אחרי שסילקנו את אחרוני הכבלים מהקמפוס".

כאשר חושבים על היכולת למנף את ההשקעה ב-G5 ליצירת הכנסות כספיות (Monetization), התמונה פחות ברורה. ללא ספק יש לא מעט יישומים בהם טכנולוגיות G5 לא צריכות להוכיח רציונל עסקי (תחשבו על הגנת כורים גרעיניים) או שהלקוחות מתלהבים ומוציאים את פנקס השיקים עוד לפני שגמרתם את המצגת. אבל, בדרך כלל, יש צורך להמציא את "יישום המחץ" (Killer Application) ולחנך את השוק לצרוך את תוצריו. "אנו מחכים לקבל משוב מדויק ממפעילי רשתות סלולריות", אומר הוסין מויין (Moiin), מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת Nokia. "יש יותר מדי אופציות טכנולוגיות פתוחות ולפני שנתחייב לכיוון מסויים אנו צריכים להבין מהשוק לאן הלקוחות רוצים ללכת. איפה הם מאמינים שיש כסף ואיך לדעתם אפשר לשאוב אותו". באופן כללי ביותר אפשר לסכם את הקונצנזוס בין היצרנים בהבנה ש-G5 צריכה לתפקד במודל "תקשורת אחודה", Unified Communication, שתיתן ערך מוסף לגמישות מרבית בהקצאת משאבים דינמית "לפי דרישה". "לראשונה תוכל רשת תקשורת לספק רוחב פס גדול יותר מהנדרש ליישום אחד, ולכן ניצול אופטימלי של המשאב יהיה במודל ריבוי משתמשים", הוא אומר. "בין המודלים המעניינים שזוכים לתשומת לב בחברות הגדולות הוא פריסת "ענני G5", תשתית ציבורית עתירת ביצועים, שמסוגלת לשרת מספר גדול של רשתות וירטואליות במקביל. כמו ענן ה-IT, גם ענן ה-G5 יאפשר לכל צרכן פוטנציאלי להתקשר לפורטל שירות ולהזמין תשתית התומכת ברוחב פס דרוש בפריסה גיאוגרפית כזו או אחרת, לתקופה מוגבלת ובאיכות שירות (QoS) מובטחת בחוזה SLA". יכולת כזו מותנית, כמובן, בהטמעת המודל של Software Defined Networking מצד אחד, ובפיתוח פרוטוקול דמוי SIP לפלטפורמת G5, מצד שני.

לממש את ההבטחה תוך 3 עד 5 שנים

"זה לא העולם הישן, בו הספקים הכתיבו ללקוחות איך הם יכולים לצרוך שירות תקשורת", אומר פיל קנדל. "היום ללקוחות יש את המילה האחרונה. כל כך קל לדלג בין ספקים וכל כך קשה למנוע מפולת מחירים, שהספקים פשוט נכנעים מראש. כך אנו רואים ספקי סלולר גלובליים מסתכנים בקניבליזציה של מסד הלקוחות של שירותי  G4ובלבד שיוכלו להגיד ללקוח חסר המנוח, "כן, יש לנו את מה שאתה רוצה". למזלנו, הטכנולוגיה מתקדמת מספיק מהר שאפשר לממש את ההבטחה תוך 3 עד 5 שנים"

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות