<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > שולחן עגול: IoT באז או מציאות?

שולחן עגול: IoT באז או מציאות?

 

אירוח: האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. צלם: עומר ארמוני

 

רקע לדיון  

אילן אלתר (מנחה) : נושא ה-IoT (Internet of things) הוא נושא מרתק אשר נוגע לכל תחומי החיים. הוא נוגע בתחומי הבריאות, התחבורה, התעשייה, הלוגיסטיקה, הדואר, החקלאות ולתחומים רבים נוספים. אחת השאלות שעולה מעת לעת לדיון היא: האם IoT הוא באז או שהוא נושא הצפוי להיות שזור במציאות חיינו בהווה ובעתיד, ואם כך, כיצד נוציא ממנו את מירב היתרונות?

יתרונות ה IoT

שמואל ברקן:  אני חושב שנושא IoT  אינו רק טכנולוגיה. זו למעשה קונספציה שהתפתחה והתאפשרה הודות לטכנולוגיה שלא הייתה כאן עד לשנים האחרונות. אם לחדד זאת,  IoT  מאפשר יישומה של אסטרטגיית השגת מטרות באמצעות הקצאת משאבים באופן יעיל, אפקטיבי וזריז יותר מאשר ניתן לעשות בלעדיו.  ברור שצריך מלכתחילה להגדיר היטב ונכון את המטרה ובאותה מידה להגדיר המשאבים הרלוונטיים להשגתה. קרי; המשאבים הרלוונטיים ספציפית  והזמינים למימושה. תרגום טכנולוגי של זה – המטרה והמשאבים – הוא בעצם ה IoT , המטרה עומדת בעצם בקצה הסופי של האלגוריתם כאשר בקצהו האחר עומדים Devices או Processors או Controller או שילוב שלהם  שהם בתורם מחוברים לסנסורים מבוזרים המבצעים המרות של נתונים הנמדדים בשטח, למידע דיגיטלי. מה שתואר לעיל באופן סכימטי הוא מערך IoT שבעצם מגדיר אסטרטגיה טובה היות והיא יעילה ואפקטיבית. לכן לדעתי IoT הוא הכרח המציאות. נקודה נוספת משמעותית בעולמנו הכלכלי היא צמיחת פריון כלכלי. למרות החדשנות הטכנולוגית הצומחת פלאים, הפריון המשוקלל של עבודה והשקעה נותר ללא צמיחה במיוחד בעשור האחרון. לדעתי IoT הוא המענה לחידוש צמיחתו של הפריון הכלכלי וזה נדבך נוסף המבהיר לנו מדוע הוא הכרח מציאותי.

אילן אלתר:     כיצד ה- IoT מקדם את הפריון?

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, מנחה

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, מנחה

שמואל ברקן:  ה"אינטרנט של הדברים" יוצר מצב חדש, המאפשר ממשק חכם יותר בין אדם למכונה ובין מכונה למכונה. זוהי היכולת לתת לכל מכונה אינטליגנציה שתהפוך אותה ליעילה וכלכלית יותר, ותשפר את ביצועיה ואת התפוקה ממנה ומהחברה כולה. מדובר במגמה שאמורה לייעל בצורה דרמטית אסטרטגיות של ארגונים ובני אדם, להעלות את הפריון של ההון האנושי והפיזי וליצור שווקים חדשים של שירותים ומוצרים. השיפור יכול להיות בכל התחומים – הייצור, השיווק, הפיתוח, כוח אדם, כספים וניהול.יחד עם כל זאת חייבים לבחון האם ה IoT מתאים לאפליקציה ו/או לארגון בו אנו רוצים ליישם שדרוג ותגבור היעילות. בחינה זו משמעותה האם נקבל ROI גבוה יותר מהכנסת ה IoT במערכת המדוברת. יש לזכור ש IoT אף מהווה תחרות לאדם העובד ו/או למכונות אחרות. ישנם מקרים בולטים בהם ה IoT עולה ביכולותיו על האדם, ולעומתם מקרים הפוכים בהם יתרונו של האדם בולט. חשוב לכן לפני יישום ה IoT, לאבחן במדויק באיזה מקרה מדובר. אתן דוגמא למקרים בהם יכולות ה IoT עולות משמעותית על יכולות האנוש. למשל; כאשר משאבים מבוזרים על פני מרחב גיאוגרפי גדול. מקרה אחר הוא כאשר צריך לבצע חישובים מהירים ומדויקים גם כאן יתרונו בולט. אלה מקרים מובהקים של יתרון  IoT על האדם.

שמואל ברקן, מנכ"ל משותף בחברת NXP ישראל

שמואל ברקן, מנכ"ל משותף בחברת NXP ישראל

גווידו פרדו-רוקאוס:   תראו, אצלי הכול עובר דרך הפריזמה של עולם הרפואה. אני רואה שלוש מגמות עיקריות בעולם הרפואה והן:  אחת היא  Personalized medicine זו בעצם רפואה מותאמת אישית. כאשר ניתן לחבר תמונה רפואית מעשרות סנסורים, אשר יכולים להיות לבישים או מוטמעים בסביבת המטופל, אלו מנטרים  את הפציינט באופן רציף וכך מתקבלת תמונה גלובלית רחבה על מצבו הרפואי אשר שונה מהותית מבדיקה נקודתית אחת או שתיים. מגמה שנייה, היא הזדקנות האוכלוסייה  (Aging Population( כיום, כאשר תוחלת החיים הולכת ומתארכת, אנחנו רואים יותר ויותר אנשים בגיל השלישי שזקוקים לסביבה הביתית שלהם ולא לבית חולים. האפשרות להיות בבית תחת מעקב רפואי ולספק בכל רגע נתון אוסף נתונים ומדדים רב, שווה לאין שיעור משכיבה בבית חולים עמוס בחיידקים ומחלות. אנשים רוצים "לקחת בעלות על הטיפול הרפואי ועל ההחלמה שלהם". הם אינם רוצים להיות תלויים ברופא שמקבל אותם לפחות מ 10 דקות ואין לו זמן להתעמק במה שקורה להם ובמה שעובר עליהם מבחינה רפואית. בעזרת ה- IOT הם יכולים לנטר מידע שנאסף בענן, ולכשיבקרו רופא יוכלו להציג בפניו מידע רחב ומקיף שיאפשר לו תובנות טובות יותר על מצבם. המגמה השלישית היא ההעדפות הברורות שיש היום לאנשים בלקיחת אחריות על בריאותם על ידי אימוץ תהליכי מניעה ואורחות חיים בריאים יותר (preventive medicine) . כלומר להתרכז במניעת התדרדרות רפואית באמצעות אימוץ  אורח חיים בריא במקום להגיע לרופא. אתן דוגמא: מסתבר כי בחורה צעירה הסובלת מסוכרת נעורים נדרשת לקחת כ 120 החלטות ביום הקשורות בניהול מצבה הבריאותי וחלקן תוך כדי התרגשות רבה.  במידה והיא מחוברת ב IoT למד גלוקוזה וכאשר היא נוטלת אינסולין כל איסוף הנתונים המצטבר יוצר תמונה ברורה ויודע לזהות באופן נכון מקרה חרום ולהבדילו משגרה. אז אם דברנו על גידול בפריון, חשבו על החיסכון האדיר שייווצר במצב שתיארתי. לא רחוק היום, ובעולם יהיו מאות מיליוני אנשים בגילאי 80+. כיום חלקה של מערכת הבריאות בארה"ב מסך התקציב הוא 17% מהתל"ג, אצלנו כ 8% ובאירופה 10-12% . בעוד מספר שנים צפוי נטל מערכת הבריאות לעלות לכ 30% מהתל"ג. כלכלית, לא נוכל להרשות זאת לעצמנו. אבל בעזרת שימוש מושכל ואינטנסיבי ב IoT נוכל להעלות את הפריון של כל מערכת הרפואה, רופאים, בתי חולים, חדרי מיון ועוד. יש פה תמריץ כלכלי אדיר להשתמש ב IoT ולהשיג רפואה יעילה ומתקדמת הרבה יותר.

אילן אלתר:     מימושי ה-IoT בעולם הרפואה מעלים שאלה רחבה יותר והיא תפקידו של רופא המחר. ה-IoT יאפשר איסוף נתונים רבים באונליין ועל סמך נתונים אלה יחליט הרופא על הטיפול המיטבי עבור החולה. את אותה החלטה, יכול בעצם מחשב לבצע. יתרה מכך, מאגרי המידע מכילים הצטברות של נתונים ברמה עולמית ובסיס המידע והידע של המחשב לצורך לקיחת החלטה הינו רחב הרבה יותר.למי שמפקפק בשאלה האם מחשב יכול להיות רופא העתיד אני מזכיר שכיום מטוסים מונחתים באופן אוטומטי על ידי מחשב, מכונית אוטונומית ללא נהג המנוהלות על ידי מחשב נוסעות בכבישים, אז מדוע בעצם שהחלטות רפואיות לא תתקבלנה על ידי מחשב האוסף נתונים באונליין באמצעות מערכות IoT, ומסוגל לקחת החלטה על בסיס מצבורי נתונים ענקיים שנאספו במקומות רבים בעולם?

גיא בר-נר: ברשותכם אחזור לשאלת הבסיס שנשאלה כאן. אנחנו באינטל רואים IoT  כ Device, שזה יכול להיות כל דבר החל מדבר לביש, רכב, ובקבוק קולה, שמתחבר לענן  וכאשר ה devices האלה משדרים לענן חייב לבוא טיפול בכמות עצומה של נתונים כלומר ה Big Data. כלומר אין  IoT  ללא ענן והוא גם לא יכול להיות משמעותי ללא Big Data היות ובעצם כל האוסף העצום של נתונים מחייב מערך איסוף ועיבוד על מנת שנוכל להפיק ממנו תובנות רלבנטיות ומעניינות. IoT קיים כבר לפחות 30 שנה, אבל הסיבה שהיום רואים זאת כבאז היא פשוטה. עד לאחרונה עסקו בזה חברות גדולות כי כל הסנסורים וה Devices היו יקרים. בשנים האחרונות מחירם הוזל דרמטית ממחירים של סנטים בודדים לדולרים, כך גם מחירה של תקשורת ושל רוחב הפס וגם מחירו של כוח העיבוד. ולכן התאפשרה כניסה של חברות קטנות וסטארטאפים חסרי "כיסים עמוקים" לתחום, ומכאן תחושת הבאז. כל סטארטאפ יכול בעלות לא יקרה יחסית לממש רעיון ומודל בתחום. אוסיף ואומר כי אנו מזהים שלושה גלים של IoT : האחד והוותיק שלפני כשלושים שנה קיים ברמזורים, כספומטים וכד'. הגל השני הביא את החיבוריות בן עצמים – connected – כלומר דברים מתחברים בין עצמם. הדבר השלישי הוא החוכמה smart . חוכמת המחשוב והעיבוד מפיקה תובנות רלבנטיות ומאפשרת לימוד מתקדם וכולל תובנות חיזוי. לדוגמא: ווייז מתחיל להיות חכם. כשאני מפעיל אותו בבוקר הוא שואל אותי אם אני הולך לעבודה וזה סוג של חיזוי חכם. אז כיום אנו מזינים ודוחפים את ה  IoT אבל מחר זה יבוא מה Device עצמו.

 גוידו פרדו רוקואס, נשיא  ומנכ"ל פיליפס ישראל, מנהל פיתוח עסקי של חטיבת הסי טי העולמית של פיליפס

גוידו פרדו רוקואס, נשיא ומנכ"ל פיליפס ישראל, מנהל פיתוח עסקי של חטיבת הסי טי העולמית של פיליפס

רועי חרמוני:    לדעתי IoT כולל מידה מסוימת של דרמטיזציה, לא מדובר במהפכה אלא בהתפתחות טבעית. זו אבולוציה ולא רבולוציה. אנו מזהים תהליך שקורה אצל אלפי לקוחות שאנחנו משרתים. מה שמוביל אותם זו התועלת העסקית שהם מצפים להשיג. הם מגדירים את התועלות העסקיות שהם רוצים להשיג. זה נראה בתחומים שונים ומגוונים: רכב, מכונות מכירה אוטומטיות, סגנון חיים, בריאות ועוד. השאלה להבנתנו כיום אינה האם   IoT ואיך, אלא מי מגיע לשם יותר מהר, מי מנצל את הטכנולוגיה להגדיל את היתרון התחרותי שלו ולענות לצרכיו העסקיים מהר ויעיל יותר.

שמואל ברקן:  בהמשך למה שאמרתי קודם ולדברים שנאמרו עכשיו, אליהם אני מתחבר אני רוצה להציף נקודה חשובה ואופיינית לתקופתנו. מאזני חברות כיום שמכילים מטיבם נכסים פיזיים ונכסים אינטלקטואלים; נכסי IP, נותנים דגש שהולך וגובר לנכסי ה IP של הארגון.  חברות קטנות מתחילות עם נכסי IP הופכות פתאום לדבר משמעותי בעל שווי רב. יכולות השימוש בנכסי IP בפיתוח ודחיפת יישומי IoT מקדמים זה את זה ולכן תרומתו של IoT משמעותית והיא תלך ותגבר בד בבד עם העצמת נכסי IP של החברה. מרכיב השירותים הולך ומתחזק לעומת מרכיב המוצרים ויישומי  IoT יחזקו מגמה זו.

IoT והתחרות

אילן אלתר:     אנו נמצאים בעולם שבו התחרות בין החברות גדלה, השוק הוא צפוף, והמוצרים הם רבים. כיצד ה-IOT עוזר להגדלת הכנסות הארגון? באיזה מקרים?

גווידו פרדו-רוקאוס:   בעבר הייתה תחרות חזקה על המוצרים. ואחר כך על מנת להתחרות, הבינו שצריך להוסיף להגדרת המוצרים ערכים נוספים כגון שירותים והתקנים שונים. היום אנחנו בפאזה שונה. היום אנחנו בפיליפס מספקים פתרונות שלמים. כלומר: הפיתרון שנציע לבעיה רפואית או מחלה יהיה כזה שייתן פיתרון מלא וערך נוסף מעבר לקיים עד כה. את זה נוכל לעשות באמצעות שימוש ב IoT היות ויכולת איסוף המידע ועיבודו יאפשרו לנו לתת בסבירות גבוהה פיתרון נכון וטוב לבעיה בה נתקל הלקוח שלנו. הפיתרון אינו מתבסס יותר על מדד  אחד אלא עושה אינטגרציית נתונים מאוסף שלם של מדדים הנותנים תמונה רחבה של הפציינט ואז אין מדובר רק במכירת ציוד אלא בציוד הכולל יכולות שיודעות לנתח מצב על סמך מידע מגוון ומדויק שנאסף ובאמצעות תהליכי עיבוד מתקדמים ביותר, להציג תובנות חדשות ומקיפות.

אילן אלתר:     אבל מי בעצם מוכר את השירות הזה? האם פיליפס מוכרת אותו או חברות כדוגמת שח"ל מוכרות אותו?

גווידו פרדו-רוקאוס:   אוקי אז לדוגמא, בארה"ב פיליפס נותנת שירות כולל ציוד לאוכלוסיה המבוגרת וזהו פיתרון מלא.  בן השאר למשל הציוד יודע לזהות שמטופל נפל. אז האמת, שזה לא קשה במיוחד לזהות מבחינה טכנולוגית. אבל, האדם שמפתח את המערכת אמר לי: כשאני בוחן את הנתונים אני יכול לחזות ובדיוק רב שעוד שבוע הפציינט הולך ליפול שוב.  כלומר אני יודע שבוע מראש שהוא עומד לפול. ידע כזה כמובן הינו רב ערך ומאפשר טיפול מוקדם על מנת למנוע את הנפילה ובעקבותיה אשפוז והידרדרות במצבו של המטופל .כאן בא לידי ביטוי השירות ומתן הפיתרון ולא רק בציוד עצמו.

 גיא בר-נר, מנהל שיווק ומכירות של אינטל ישראל

גיא בר-נר, מנהל שיווק ומכירות של אינטל ישראל

גיא בר-נר:      אני בהחלט מסכים לכך. IoT יאפשר לחברות לעבוד יותר יעיל. למשל; פתרונות IoT כבר היום חוסכים בהפעלת ציי רכב עשרות מיליוני דולרים בדלק, בלאי משאיות וכד'. זרמי הגדלת הכנסות מבחוץ זה פשוט אינסופי. למשל חברת מיזוג אויר גדולה בעולם שהכנסנו להם "חוכמה" בעבודת המזגנים לא רק שעובדים יותר יעיל, אלא שאת הדאטה שהם אוספים בבניינים הממוזגים על ידם, הם יכולים למכור לחברות ניהול בנינים. דוגמא נוספת זו של חברות חשמל. הם רוצים להיכנס לבתים של אנשים באמצעות חוכמת המערכת על מנת לספק end to end solution, כי אז הם יוכלו למכור אינפורמציה לחברות ניתוח ובכך להגדיל את מחזור ההכנסות שלהם. אלה כמה דוגמאות של מה שאפשרי,  אבל בסה"כ, ממש מדובר פה בתוספת זרם הכנסות אינסופית ובטריליוני דולרים.

שמואל ברקן:  כל נושא ה preventive maintenance הקיים ברכבים, ציודים שונים, מיזוג, בעולם הרפואה ובעצם במה לא, הוא שוק אדיר.

רועי חרמוני:    הגדלת רווחיות או יצירת הכנסות חדשות ניתנת להגדרה בשני אופנים: הראשון – פיתוח מוצרים יותר טובים מהם ניתן למכור יותר. השני -יצירת שירותים חדשים, שמאפשרים להגיע לשווקים חדשים. אתן דוגמא: שתי חברות שהן לקוחות שלנו בארצות הברית, מציבות את ה-Vending machines במרכזי קניות. לפעמים 5-6 Vending machines עומדות אחת ליד השנייה וכולן מוכרות את אותו הדבר וכולן של חברות שונות. מסתבר שמכונה אחת מוכרת יותר טוב מאחרות, למרות שהמחירים והמוצרים דומים או זהים. התשובה פשוטה: היא מנוהלת יותר טוב. היא מחוברת לאינטרנט כך שיודעים את מצבה המכאני, טמפרטורת המוצרים,   רמות המלאי מכל מוצר ועוד. דוגמא אחרת היא מישראל. תסתכלו בתחום של ה connected car בארץ. היות ורוב ציי הרכב בחברות הייטק שייכים לחברות ליסינג והשכרה, אנו העובדים, מקבלים סמסים; כמה ק"מ יש לך? ואז אני מקבל 2-3 מועדי טיפול לרכב. מחר לכשתהיה חיבוריות  IoT, זה יהיה הרבה יותר פשוט ויותר מקיף. אקבל הודעות לגבי תקינות המנוע שלי, או לחץ אויר בגלגלים, ועוד. הניהול הזה מרחוק יעיל ביותר וחסכוני ואז כמובן זה משפיע על המחירים המוצעים ללקוחות על ידי חברות הליסינג ועל התחרות כולה.

אילן אלתר:     אלקטרה ותדיראן שתי חברות מזגנים. אחת מהן יצאה עם חיישן המאפשר למשתמש להפעיל את המזגן בדרכו לבית. במאמר מוסגר נשאלת השאלה מדוע בעצם לא בוצעה אינטגרציה של החישן עם יכולות Waze, כך שהמזגן יופעל אוטומטית עם התקרבותי לבית, ללא צורך בהתערבות האדם. כשבועיים לאחר שהחברה הראשונה יצאה עם החיישן, החברה השנייה יצאה בדיוק עם אותו מוצר ונוצר מצב בו שתי החברות מוכרות את המזגנים שלהן ללא תוספת על המחיר בו הם נמכרו טרום הוספת היכולת של הדלקה מרחוק, למרות שעלויות הייצור של שתי החברות עלו כתוצאה מהוספת הרכיב.

שמואל ברקן:  כן, אתה נוגע בדבר הכי בסיסי, זה שהמחירים יורדים אבל הכמויות גדלות וכך גם ההכנסות.

רועי חרמוני – מנהל פיתוח עסקי בסיסקו ישראל, מומחה בתחום ה"אינטרנט של הדברים" וערים חכמות.

רועי חרמוני – מנהל פיתוח עסקי בסיסקו ישראל, מומחה בתחום ה"אינטרנט של הדברים" וערים חכמות.

גיא בר-נר: החוכמה שלהן תהיה לזהות את האינפורמציה שתזרום אליהן בעקבות המוצר ואז לראות מה הם יכולים לעשות עם המידע הזה ואיך לנצל זאת ליצירת זרם הכנסות חדש, זו השאלה המרכזית. התשובה בכל סקטור היא שונה בהתאם לסוג הנתונים שנאספו ואפשרויות היישום.

שמואל ברקן:  התשובה הבסיסית היא שאומנם אתה מוריד מחירים נוכח התחרות אבל אתה מגדיל כמויות, אתה מייצר לך אפיקי הכנסה חדשים שלא היו כאן אתמול ונוצרו אודות ל IoT וזאת בעצם צמיחה שהיא תוצאה של הגדלת הפריון.

גיא בר נר:       לדעתי מה שנאמר קודם שה IoT מחליף אנשים אינו מדויק. ייוצרו הרבה מקומות תעסוקה חדשים בתכנון וביישום אותם אפיקי הכנסה חדשים. אז אני מסכים שמקצועות שונים יתווספו ויהיו כאלה שיפחתו אך בגדול IoT לא יחליף אנשים.

יגאל רוזנברג:  דיברנו פה באמת על זרם הכנסות חדש. אצלנו אנחנו רואים זאת בכך שישנם שני סוגי לקוחות: אלה שפונים אלינו לפיתרון בעיה ו/או ייעול וישנם האחרים שרוצים לבנות מודל עסקי לעסק חדש לגמרי שיאפשר להם לקפוץ מעל ולפני התחרות.  דוגמה יפה זה חברת קייזר, שמייצרת קומפרסורים. היא הכניסה סנסורים לקומפרסורים שלה ומאז היא מוכרת אותם כשירות הכולל פעילות המכשיר ותחזוקתו והשירות לו ולא רק המכשיר בלבד.

גווידו פרדו-רוקאוס:   בכדור הארץ יש כיום מעל 7 ביליון אנשים והוא פשוט צפוף. המין האנושי נזקק לטכנולוגיה שתאפשר לו לשרוד טוב יותר ולהתפתח טוב יותר. עולם הרפואה זקוק לפיתוחים אמיתיים ולא לגימיקים. תראו, אני לא קבלתי התראות לגבי מצב בריאותי התזונתי למשל: כמה אכלתי ומה, כמה אני שוקל, מה לחץ דם ועוד פרמטרים ברי מדידה פשוטה ומיידית.  צרכים אלה קיימים ועל מנת להאריך תוחלת חיים נהיה חייבים להגיע למימושם

רגולציית IoT

שמואל ברקן:  אדבר בנושא הרגולציה כי כאן לדעתי נושא הרגולטור משמעותי ביותר. פתרונות טכנולוגים קיימים ומה שעדיין חסר ימצא מן הסתם. באמת ישנה כאן שאלה כבדה, מי אחראי? האם ספק המקרר? היצרן? מי שהתקין אותו אצלי בבית? וכד'. . בנקודה זו אני רואה את המבחן האמיתי של ה IoT . יישום האינטרדיסציפלינריות והרגולציה סביבו. אם חסמים אלה לא יוסדרו, זה עלול לעכב ולעצור את התפתחותו.

יגאל רוזנברג, חבר בצוות Database & Technology בחברת SAP ישראל.

יגאל רוזנברג, חבר בצוות Database & Technology בחברת SAP ישראל.

קרין מאיר רובינשטין: ב IATI (ארגון הגג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל) יש ראייה הוליסטית של התעשייה המשלבת טכנולוגיה, השקעות ומימון, אקדמיה, קהילה ורגולציה. אנו רואים כמכלול את המרכיבים השונים של החברות הרב לאומיות שרוב משתתפי הדיון נמנים עליהן הבאים לידי ביטוי ושילוב עם סטארטאפים ישראלים. אכן אנחנו רואים כי טכנולוגיה מתקדמת בקצב מואץ בעוד הרגולציה לעומתה מתקדמת בקצב איטי יותר. אז פתרונות טכנולוגים קיימים והיכן שטרם נמצאו פתרונות כאלה, עובדים על זה במרץ, ומאידך פתרונות כוללניים הוליסטיים עדיין לא כאן לגמרי, ויש לקחת בחשבון שיתכן שההתקדמות תואט בעיקר עקב מגבלות וקשיי רגולציה.

אילן אלתר:     חשוב שיהיה כאן רגולטור, יחד עם זאת אני מטיל ספק ביכולתו לרדת לעומקו של כל רכיב ולדקדק בכל "מותר ואסור", משום שרגולציה מסורבלת מידי עלולה להרוג את העניין. ייתכן שהרגולטור יוכל לעשות זאת אבל סביר שזה יקרה כאשר נהיה בגרסה 17 של IoT.  צריך לזכור שמגוון היצרנים והספקים המעורבים באספקת המערכת הוא מאוד רחב וכל אחד מהם משפיע מהותית על יכולת אבטחת המערכת, כך ששאלת האחריות עדיין בעינה – מיהו האחראי?

יגאל רוזנברג:  נותן השירות ומי שגובה ממך תשלום עבור המערכת, הוא זה שצריך להיות אחראי על המערכת. הרי בסופו של יום כאשר אנו קונים מכונית ויש תקלה במסגרת אחריות, אנו לא פונים ליצרן המנוע או המיזוג, כי אם נגשים לזה שמכר לנו את הרכב שהוא ישבור את הראש בטיפול ובתיקון. באופן דומה יש לראות זאת כאן במערכת  IoT  שמותקנת במקרר למשל.

גיא בר-נר:      צריך שוב לזכור כי בכל רכיב במערכת IoT  יש התקן אבטחה בן עם זה בסנסור או בצ'יפ. נותן השירות הסופי לצרכן שגם גובה ממנו תשלום, הוא זה שייתן אחריות לצרכן. יתכן אף שבמסגרת שירותים חדשים והוספת אפיקי הכנסה חדשים, יהיה מי שהוא שיתמחה במתן אחריות אבטחה או ביטוח למקרי סייבר והוא יטפל לך – הצרכן – בכל ההיבטים של מערכת ה IoT אצלך בבית. הוא יתמחה באבטחת מערכות כאלה ולכן יוכל להתמודד עם שאלה זו ביתר יעילות.

למי מתאים IoT

אילן אלתר:     לאיזה סוגי ארגונים ה-IOT מתאים?

שמואל ברקן:  לדעתי התשובה לשאלתך נגזרת מהיתרון היחסי של IoT  . אמרתי קודם שיש יתרון כאשר המשאבים מבוזרים במרחב גיאוגרפי וכאשר נזקקים ליכולות חישוב מהירות ומדויקות במיוחד. אלה הדברים שיקבעו לדעתי באיזה ארגונים יכנס קודם  IoT . אנחנו מתחילים לראות תזוזות בתחומי ערים חכמות, תחבורה ותשתיות תחבורה, מכונות מזון אוטומטיות ואלה דוגמאות בהן יש ביזור משאבים על שטחים גדולים.

יגאל רוזנברג:  ה-IOT כתחום יכול להביא ערך לכל סוגי הארגונים, כיוון שהיישומים הראשוניים בארגון מבוצעים לצרכים ספציפיים כגון הוספת פונקציונליות למוצר שמייצר הארגון או לחילופין ייעול תהליך תפעולי מסוים. תהליכים שאפשר לייעל, כגון בקרה על תחזוקת ציוד, כלי רכב, מבנים וכו' אפשר למצוא כמעט בכל ארגון, וזה עוד לפני שמדברים על תחומי הליבה של הארגונים.

קרין מאיר רובינשטין היא מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

קרין מאיר רובינשטין היא מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

גיא בר-נר:      אני הייתי מסתכל על זה מהזווית של שלושה סוגי משפחות קישורים בעולם. People to people, אנשים לאנשים, People to macines ו-Machine to machines. ואם אני מנסה להסתכל על שווקים הוורטיקאליים שבהם דברים יקרו קצת לפני, אז אני מאוד מתחבר לזה שאינטגרציות מבוזרות מאוד, אם זה פירמה שיש לה המון סניפים, אם זה ניהול ציי רכב שיש לה המון רכבים בתנועה וכך הלאה יקדימו בהטמעת המערכת אצלם. אבל יש עוד Things שאנחנו נוטים קצת לשכוח שזה אנחנו. אנחנו Things. ואנחנו Things, בדיוק, כשזה מתקשר  לרפואה. כל עסק מסתכל בפעילות שלו ורואה היכן הכי כואב ומפריע להתנהלות העסקית וליכולת התחרות שלו.

אילן אלתר:     לא הוזכר כלל נושא החקלאות החכמה. הוזכרה רפואה חכמה,  הוזכרו רכבים וערים חכמות. האם יש מקום ל-IoT בעולם החקלאות החכמה?

גיא בר-נר:      אני מסכים שמה שקובע זה לא איזה חברות אלא איזה ורטיקלים יאמצו קודם את ה IoT  כאשר אלמנט הביזור הגיאוגרפי אכן משמעותי כאן. לגבי חקלאות שלנו בישראל יש יתרון משמעותי ומוניטין רב יש הזדמנויות ענק. בואו נזכור שבסה"כ רוב אדמת כדור הארץ אינה מושקית ומתוך האדמה המושקית, רק 5% מושקים בהשקיה בטפטוף. תחום קמעונאות הוא תחום ענק. החל מחוויית הצרכן בעת כניסתו לחנות, לתחום קמעונאות אונליין ועוד הרבה.

רועי חרמוני:    בתחום מוצרי חשמל למשל, הייתי מצפה שנותן השירות למקרר יעדכן אותי בדו"ח שהמקרר תקין. בארה"ב וגרמניה זה כבר קיים לגבי מכונות כביסה שהן מגיעות עם משדרי וויפיי (בלית ברירה עם סלולר) . ואותו דבר עם מתקני טיהור מים, אזעקה ועוד.

אילן אלתר:     האם אנחנו כצרכנים מעוניינים בהצפת מידע שכזו? האם באמת אנחנו מעוניינים לדעת שהמקרר לא תקין? לדעתי, מה שמעניין את בעל המקרר היא העובדה שיגיע טכנאי לצורך תיקון המקרר, לאחר תאום מועד ביקורו, ויתקן את המקרר. אני לא בטוח שאנו מעוניין לקבל אינדיקציות שהמקרר תקין בעת היותי בעבודה וגם לא בשעות הפנאי.

גיא בר-נר:      יכול מאוד להיות שמהפכת ה IoT  תקרה וחברות רבות יתחילו להפנים אותה רק לאחר שזה יגיע לצרכנים, בדיוק כפי שקרה בשוק הסלולר. רק אחרי שמוצר או יישום נכנסים לבית הצרכן, המגזר העסקי נותן להם את מירב תשומת הלב ואז העניינים מתחילים להתקדם בקצב ראוי.

סטנדרטים ב IoT

גווידו פרדו-רוקאוס:   זה מחזיר אותנו לנושא של אינטגרציית המידע. כלומר לחבר אותנו לאוטוסטראדת מידע שמאפשרת לכל המכשירים פלטפורמת מידע אחת ואז האלגוריתמיקה תעבד את המידע ותעביר לי תזכורות והתראות בהתאם. וזה אחד הדברים שאנו מפתחים כאן בפיליפס ישראל Health Suite digital Platform

אילן אלתר:     כלומר המוצר או ה-Bus שאתם פיתחתם מיועד לא רק למוצרים שלכם?P1470168

גווידו פרדו-רוקאוס:   בוודאי, כי בוא נזכור, הסיכוי של פיליפס או כל חברה אחרת  להגמוניה על כל החדשנות הוא לא ריאלי. אנו רוצים שכל סטארטאפ ייחשף לאוטוסטראדה ויוכל לאמץ אותה ולהשתמש בה כסטנדרט רלבנטי לכולם.

גיא בר-נר:      רגע, זה ממש קריטי. אנחנו קוראים לזה interoperability ועדיין לא הגענו לשם.

אילן אלתר:     אחד הקשיים המשמעותיים בהתפתחות ה-IoT  הוא מי בעצם שולט ב-Bus או ב-Hub הביתי – מי בעצם ידווח לכולם?  באיזה קשיים אנו צפויים להיתקל ביישום פתרון שכזה?

גיא בר-נר:      ישנם חמשה גורמים: 1. אבטחה ובזה עוד נדבר. 2. סטנדרטים – היום זה כמו מערב פרוע ואין בנושא זה אחידות וסדר. כל הגופים הגדולים משתפים פעולה על מנת ליצור סטנדרטים בתחום.3. זה  Interoperabilityכלומר מידת ההתאמה של מכשירים מספקים שונים בינם ובין עצמם. 4.  זה Manageability, כי העולם הזה שאנחנו מדברים עליו של End to end צריך מערכות ניהול, מחד, מאוד מורכבות ומאידך, ידידותיות למשתמש. 5. זה כל הנושא של Scalability. כלומר היכולת לקחת פתרונות שפותחו בסגמנט אחד ובקלות ליישם את הפתרונות בסגמנט אחר.

שמואל ברקן:  כל אלה סיבות נכונות אך הן טכניות ולבסוף תיפתרנה. אבל העניין המהותי הוא המהפכה ש IoT  יחולל בנינו כתוצאה מהיותו רב תחומי (interdisciplinary) היות ויותר מערכות יתחברו ביניהם והרבה דיסציפלינות יתערבו, לכן, אנשים שונים ולא רק טכנולוגים יהיו מעורבים בכך אלא גם רגולטורים, אנשי חינוך פסיכולוגים וכד'. כפי שאמרנו זה לא רק מוצר, אלא גם, ובעיקר שירותים, ושירותים חדשים שבשביל ליישמם כולם יצטרכו לדבר עם כולם.

יגאל רוזנברג:  לכן אנו ב-SAP, כחברה שמזוהה עם יישומים לניהול משאבים ארגוניים, שמים דגש על שילוב ה-IOT בתוך תהליכים עסקיים מנוהלים, כי התועלת הגדולה שארגונים יקבלו מ-IoT תתקבל כאשר הנתונים שהחפצים מייצרים באופן שוטף ישולבו באופן סינרגטי עם המידע העסקי שמיוצר כבר כיום.

רועי חרמוני:    יש כאן קשר טכנולוגי עסקי שצריך להקדיש לו רגע. אכן סוגיות טכנולוגיות קיימות תיפתרנה, אבל התולדה של הפתרונות תהיה בחלקה הגדול ממודלים עסקיים חדשים מסוגים שלא הכרנו. ספקי השירותים, ברב המקרים יהפכו ל one stop shop, במטרה לספק פתרון העונה על הדרישות העסקיות של הלקוחות. ספקי שירותים מסורתיים בתחום הסלולר והאינטרנט יהפכו       ל customer oriented , כולל סל שירותים רחב שלא היה להם קודם. חיבורים בין עננים עשויים להיות הכרחיים והעולם הישן שמנע התחברות עקב קשיי אבטחה, יצטרך למצוא פתרונות אחרים, אבל במסגרת חיבורים לעננים נוספים. תמונת נותני השירותים תשתנה מהותית, אך תוצאתה אמורה לתת ללקוח מבחר שירותים מתקדמים ומורכבים, אבל במודלים ידידותיים לצרכן, כי אחרת הם לא יהיו שם.

שמואל ברקן:  למשל מכונית שניתנת לשימוש ותיקח אותי מ A ל B  מבלי לנהוג בה. בדיוק כמו סלולר. ומוצר כזה ייתן לי הרבה יותר שירותים.P1470204

גווידו פרדו-רוקאוס: בעניין המכונית. אם אני צריך אותה בערב לנסיעה לחיפה ושאר הזמן היא עומדת, אז אפשרי לפתור זאת בצורך בשירות. אין צורך בבעלות על המכונית. כך יהיה ניתן לחסוך ולצמצם כמות מכוניות.זמן חניה יחסך משמעותית.

סייבר, פרטיות ו IoT

אילן אלתר:     נושא סייבר ופרטיות, אני מניח שסביב השולחן קיימת הסכמה שה-IOT לא מאפשר לנו יותר מדי פרטיות.

גווידו פרדו-רוקאוס:   באופן טבעי אני אביא את הדוגמא שלי מעולם הרפואה. כיצד יתכן שאתה מטייל בסין או בטיבט ושם אתה יכול למשוך מכספומט מידע על חשבון הבנק שלך , אבל אם חס וחלילה תשבור רגל כאן בקרבת מקום ויביאו אותך לבי"ח בחיפה לא יודעים עליך כלום.  כלומר, בעולם הרפואי צריך להחליט איזה מידע אתה רוצה שיהיה נגיש לאיזה רופא. מאגר המידע הרפואי מורכב במיוחד ורגיש. האם רופא המשפחה אמור להיות מעודכן בבעיותיך הנפשיות של המטופלים שלו למשל?

רועי חרמוני:    אני רוצה להתייחס לנושא מהזווית הטכנולוגית. כשנולד האינטרנט, קודם כל חברנו, אחר כך כשהבנו שבעיות אבטחת מידע הולכות ונהיות קריטיות, התחלנו לטפל בהן והגענו לביצועים לא רעים בתחום זה.  האינטרנט עובד ועליו עובדים יישומים מאוד קריטיים ובסה"כ התמונה חיובית. תמיד יהיה האתגר של התקדמות טכנולוגית מול סיכוני אבטחה, אבל בסה"כ עולם האבטחה מתמודד עם סיכונים אלה באופן לגמרי לא רע. כשאנו מדברים על עולם ה IoTניתן דגש לכך שכל החיבורים, הפרוטוקולים והמרכיבים end to end מוגדרים ומובנים באופן מאובטח היטב. כלומר, את המסע הזה בעולם ה IoT אנו מתחילים בצורה יותר טובה ומסודרת מאשר התחלנו בשעתו בעת התפתחותו של האינטרנט. חשוב לזכור, לעולם  יתקיים הפרדוקס של התקדמות אל מול אבטחת מידע.

אילן אלתר:     אני מתכוון לנושא ההגנה על הפרטיות. ברגע שמכשירי ה-IoT  מחוברים לענן, מי יחליט איזה נתונים יעלו לענן ואיזה לא?

גיא בר-נר:      שאלת הפרטיות חשובה ואף קריטית, אבל בואו נזכר, הסבא שלי השתמש במזומן. כשהביאו להורי את כרטיסי האשראי הסתכלו על זה בחשד וחשש. כשאני התחלתי להשתמש בכרטיס אשראי באינטרנט באונליין, חששתי. היום, הילדים שלי בכלל לא חושבים על זה פעמיים.צריך לתת את הדעת בנושא פרטיות, אבל זה לא יעצור את ההתקדמות הטכנולוגית.P1470202

רועי חרמוני:    במשפט אחד, אם עוד חמש שנים אתה תשאל את מי שהוא דור ה-Y היום, מה לגבי  הפרטיות, הוא ייענה לך: "מה זה ?".

אילן אלתר:     בנושא הפרטיות בעולם ה-IoT יש לזכור את עולם הרחפנים – עולם מורכב שמתפתח במהירות עצומה. עולם הרחפנים פורח בתחומי הצילום, החקלאות, התחבורה, משלוחי הדואר ועוד. הרחפנים מקטינים משמעותית את חופש הפרטיות על ידי היכולת לצלם ולשדר באונליין תמונות וסרטוני וידאו המצולמים אפילו דרך חלון ביתנו, גם אם הוא מצוי בקומות הגבוהות של הבניין. אך ברשותכם אחזור לנושא אבטחת מידע בעולם ה-IoT . באינטרנט ישנן עשרות מערכות ותהליכים לאבטחת מידע. אולם בעולם ה -IoT  , כשמיליוני מכשירים ו -devices קטנים, שמחירם מסנטים בודדים ועד דולרים בודדים, מפוזרים בכל מקום כולל במרחב הציבורי, נגישים בעצם לכל אדם ובוודאי לאדם המתכוון לפגוע ולפרוץ למערכות כאלה, ניתן בקלות להשבית אספקת חשמל לעיר שלמה או לשכונה, לשבש את פעולת המכונית ללא נהג, לשבש את איכות המים ו/או את פעולת הרמזורים, ופגיעות נוספות כיד הדמיון הטובה עליכם. כשעלות התקשורת כל כך זולה, איפה נכנסת אבטחת המידע באופן מעשי ובר יישום כלכלי?

גיא בר-נר:      אז כמו שאמרנו, חייב להיות כאן פיתרון של end to end . מהסנסור שבשטח דרך הבקר ודרך הממשק המוביל לענן ומשם למערכת המחשוב והעיבוד האלגוריתמי, הכול צריך להיות מכוסה ומאובטח היטב. זה אחד הדברים שאנחנו באינטל עובדים עליהם וכמובן חברות נוספות להביא פתרונות מקצה לקצה בנושא אבטחת המידע ושלמותו.

אילן אלתר:     אבל בסופו של יום, מי הוא האחראי על אבטחת המידע ביישומי ה-IoT השונים? האם צרכן הקצה? ספק הסנסורים? או אולי ספק הפתרון?

רועי חרמוני:    האחריות תהיה משותפת. בדומה למה שקורה עם ספקי הענן הציבורי. יש שיתוף אחריות בין ספק הפלטפורמה וספק התוכן. מעבר לגישת  end to end כפי שהועלתה כאן, לכל רכיב יש פיתרון טכנולוגי טוב, אך נצטרך גורם כלשהו שיסתכל על המערכת בצורה מתוכללת.

אילן אלתר:     ברשותך, הנושא אינו אבטחה בענן. הנושא הוא אבטחה במקרר שלי.  P1470175

רועי חרמוני:    כמו שאמרתי, האחריות תהיה משותפת. כל אלמנט בשרשרת ה IoT מקבל פיתרון מתקדם. הרי אם שאלת לפני כשלוש שנים, מה מאובטח יותר ענן ציבורי או דאטה סנטר אצלי, רובנו העדיף את הדאטה סנטר אצלו בארגון. היום, התשובה הזו לאו דווקא נכונה  ברוב המקרים.

שת"פ בעולם ה IoT

גווידו פרדו-רוקאוס:   אני יודע שקיים שיתוף פעולה בן פיליפס לסיסקו ונושא שותפויות בן הספקים הגדולים עובד ופורה בהחלט. ידוע גם שסיסקו ואינטל משתפים פעולה וכך ארגונים גדולים נוספים. קידום הטכנולוגיה העתידית יתאפשר רק על ידי שיתופי פעולה בן אלה שיודעים ומבינים בתחום.

רועי חרמוני:    אין חברה אחת שתביא את פתרון ה  IoT מקצה לקצה ושיתוף פעולה הוא מחויב מציאות. זו כמובן הסיבה שרואים את שיתופי הפעולה האלה שהוזכרו כאן וכמובן גם אחרים שלא הוזכרו.

 לסיכום

קרין מאיר רובינשטין: מרחב השימושים האפשריים ב IOT  הינו בלתי מוגבל. לפיכך, רבים רואים במגמת ה IOT הן מנוע צמיחה פוטנציאלי חזק עבור המשק כולו והן מאיץ ליצירת ועיצוב שווקים חדשים. כיום מקודמות מספר רב של יוזמות ממשלתיות ופרטיות במגוון תחומים כמו ברפואה, תחבורה, שימוש בייתי, הגיל השלישי, קמעונאות, תשלומים ועוד, יש פה אבולוציה ולא רבולוציה. השוני בתוך נאמר 5 שנים לא יקרה מאפס למאה. המערכות תוטמענה בצורה מאורגנת תוך הכרה במגבלות הרגולטוריות.

שמואל ברקן:  נושא ה artificial intelligenceהוא הנושא הבא שיכנס לחיינו בעוצמה ניכרת. אז בהחלט נצליח לקחת מכונית ללא נהג שתיקח אותנו מ A ל B ותעסיק טכנולוגיות מתקדמות. אבל הטיפול והסיוע באדם ברמה אישית, התנהלות הארגון, שם יש עוד הרבה מה לעשות ושם לדעתי האתגרים הגדולים.

גיא בר-נר:      ציינתי קודם כי האלמנט האחרון בנושא IoT  הוא הסמארט (smart). אנו נראה יותר ויותר יישומים חכמים ומתקדמים בכל תחומי החיים. יישומים שינצלו את החוכמה הזו ובפעילויות שגרתיות הנתונים יוזנו פחות ופחות על ידי בני אדם.

רועי חרמוני:    אם נשב כאן בעוד חמש שנים אני מקווה ומעריך שהדיון לא יהיה על היתכנות הדברים, כי אם על מודלים עסקיים ושירותים חכמים העושים שימוש בפלטפורמות IOT .

אילן אלתר:     אני מסכים. כמות המידע הנאספת כיום בעולם היא אדירה והיא אף תלך ותגדל. החוכמה תהיה להוציא במהירות את המחט מתוך ערימת השחת. ולסיום, אריק שמידט, יו"ר גוגל, אמר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בינואר 2015 "רשת האינטרנט הולכת להעלם. יהיו כל כך הרבה כתובות IP, כל כך הרבה מכשירים, חיישנים, דברים שאתה לובש, דברים שעמם יש לך יחסי גומלין, שכלל לא תרגיש בזה, היא תהיה חלק מהנוכחות שלך כל הזמן" – ל-IoT יש חלק חשוב בחזון זה. החוכמה תהיה לבור את המחט מתוך ערימת השחת.

גווידו פרדו-רוקאוס: בכל הזמנים עולם הרפואה מחפש פתרונות לשיפור חיי אדם ולהארכת תוחלת החיים. הרפואה תמיד תאמץ את הטכנולוגיות הכי מתקדמות שתורמות למטרות אלו. חברות ההי-טק המתמחות בתחום הרפואי כמו פיליפס יובילו את הדור הבא של הרפואה גם תוך כדי אימוץ של IOT.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.