יום חמישי , ספטמבר 21 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > החיוניות של אינטגרטור צמוד בעידן הענן

החיוניות של אינטגרטור צמוד בעידן הענן

גיא הוכמן

גיא הוכמן. צלם רפאל מזרחי

כל מי שמבין דבר או שניים במחשוב ארגוני יאשר לכם שהעתיד נמצא בענן. הבעיה היא, שכל אחד רואה את העתיד זורח במקום אחר בשמי העסקים, קורן מתוך ענן שונה מאחרים. בעוד שבממד הטכני עדיין אפשר לגייס קונצנזוס של מומחים, בממד העסקי יש הרבה עשן וצלצולים – אבל מעט הסכמות. וזאת יש להבין: הרציונל מאחורי ההגירה לענן הוא מודל עסקי בעיקרו, איך העסקים צורכים את שירותי ה-IT? מי רוכש ומתחזק את נכסי החומרה ומשאבי התוכנה? מה משקל התקשורת בעלויות התפעול ואיך הארגון משתחרר מהאילוצים לקנות משאבים "מיותרים" כדי להבטיח רציפות עסקית בכל תנאי? מנקודת השקפה של הלימה עסקית, ברור שאין מודל אחד שמתאים לכולם ולכן גם אין לצפות לקונצנזוס. קווי השבר הבולטים ביותר הם אלה שמתפתחים לרוחב הפערים בין קטגוריות הגודל – חברות Enterprise, מגזר ה-SMB ומשתמשים פרטיים – ולאורך ההבדלים בין הוורטיקלים העיקריים – ממשלה, שירותי תשתית Utilities, חברות בינלאומיות, תעשייה מסורתית והי-טק, פיננסים ומיזמי סטארט-אפ.

"כשמדברים על הגירה לענן, מרבית הרעש מגיע מחברות Enterprise, שבעצם נרתעות מהצורך לשנות דפוסי פעולה מושרשים, ומחברות Startup, שאין להן מה להפסיד כי אין להן בסיס מותקן", אומר גיא הוכמן, מנכ"ל חברת האינטגרציה Genie. "זו תמונה מעוותת של המציאות העסקית, שכן מעל 90 אחוז מהפעילות הכלכלית מתרחשת בזירת ה-SMB. בניגוד לסינדרום Not Hosted On Premises המקובל בארגונים הגדול, חברות קטנות ובינוניות משוועות לפתרון שישחרר אותן מהצורך להחזיק Data Center ולתחזק מערכות תוכנה תשתיתיות שלא מעניקות לארגון יתרון מבדל. היום גם פתרונות שנחשבו עד לא מזמן כנכסים תחרותיים, כמו ERP או HR, הפכו לסוג של Commodity. ובניגוד לקלילות "הטבעית" בה הסטארט-אפיסטים למדו את צעדי המחול של ריקוד העננים, חברות SMB מסורתיות מתקשות להסתגל. מבחינתן ה-IT הוא מעמסה, חיונית אמנם, סעיף תקורה בהוצאות התפעוליות – וכמו כל תקורה הן רוצות לצרוך IT כשירות ולא להשקיע ברכישה".

SMB בגובה העיניים

צריך כנראה להגיע מתוך מגזר ה-SMB כדי לראות עין בעין את העתיד שמשתקף ללקוחות אלה. "לא רק חברות ה-Enterprise נרתעות מהענן הציבורי", אומר גיא הוכמן. "גם האינטגרטורים הגדולים, אלה שמספקים שירותים מקצועיים לארגונים הגדולים, מעדיפים לשמר את מודל On Premises. הפתרונות המסורתיים הרי מהווים את "הפרות החולבות" הכי שמנות בעדר שלהם". ומצד שני, צעירי הסטארט-אפים לא מסוגלים להבין מה קשה כל כך בהסתגלות לשינויים ומדוע מישהו ירצה להמשיך בתהליכי עבודה "עתיקים", כאלה שהוטמעו בחברה לפני יותר משנה. התוצאה הפרדוקסלית: דווקא המגזר שרוצה ויכול לעבור לענן כאן ועכשיו זוכה להכי מעט תמיכה. זו מיני-טרגדיה, שמבחינת Genie מגלמת הזדמנות עסקית. אנו חברת מומחים שרואה את העולם כפי שהוא נראה לחברות SMB, להן אנו מספקים שירותי אינטגרציה ותפעול IT במיקור חוץ כבר 20 שנה. Genie יודעת לנצל את כלי הפיתוח המהיר של אפליקציות כדי לאפשר את ההגירה לענן בתבונה, בהדרגה, בביטחון ובעלויות סבירות. בעוד האינטגרטורים הגדולים מנסים לאלף את הארגונים לאמץ תבניות קשיחות, בנוסח One Size Fits All, בג'יני מערכות לא שכחו שיתרון תחרותי מתחיל בתפירת חליפה לפי מידת הלקוח. לא ממציאים את הגלגל, הרכיבים יכולים להיות סטנדרטיים מעל המדף, והפלטפורמה בענן לא שונה משל אחרים, אבל התפירה נעשית בידי אומן, באמצעות אפליקציות ייחודיות שמגלמות את חוקי המשחק במגזר ה-SMB".

בזמן שאינטגרטורים גדולים חוששים מ"קניבליזציה" של הפרות החולבות, ב-Genie יודעים שמדובר בהזדמנות עסקית חד-פעמית. "הדגש בחינוך הלקוחות עבר מהסברת ההכרח של הגירה לצורך שרידה לדיון בשאלה איזה ספק מציע לכם ליווי הולם", אומר גיא הוכמן. "היום כבר כולם יודעים שמדובר ב"מסע", Journey, שנמשך שנים ובמהלכו יש צורך לתפעל מערכות "היברידיות" משני צדי קו התקשורת, בענן וב-Data Center הישן. לא כל אינטגרטור מוכן למסע הזה, שנמשך שנים ובמהלכו נדרשת עבודה פרטנית עם כל לקוח לחוד ועל כל יישום בנפרד. לא הרבה חברות אינטגרציה מכירות טוב מספיק את העולם של יישומי SMB, למשל פתרונות ERP מקומיים שמהווים את הזרם המרכזי בתעשייה המסורתית, במפעלים קיבוציים, במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, בין קבלני הבניין ומתווכי הנדל"ן. בכל אחד מהוורטיקלים האלה, ורבים אחרים, התפתחה מתודת Best Practice שצריך להכירה לעומק לפני שאפשר להציע שינויים בתהליכי העבודה. רק מי שחי את הוורטיקל במשך שנים, מי שהתקין, שידרג, תיחזק ותמך במערכות במשך שנים, יכול להתיימר להיות מלווה עסקי אמין. כל השאר פשוט "תופסים טרמפ" על גל של Hype".

המשכיות עסקית כמשל

דוגמה להבדלים "הסמנטיים" שמפרידים את השיח במגזר ה-SMB מהז'רגון של Enterprise היא המשמעות של צמד המילים "המשכיות עסקית". בארגונים הגדולים מדברים על התמודדות במצבי חירום לאומיים, אסונות טבע ואירועי חבלה חמורים. ב-SMB המשכיות עסקית היא אתגר יומיומי, להבטיח שהעסק יכול לפתוח דלתות כל בוקר ולתפקד בשגרה מסביב לשעון. בלי דרמות והפסקות עבודה כפויות – ובלי להזדקק לרזרבות יקרות, "יתירות משאבים" ואתרי גיבוי מרוחקים. "הענן הוא פלטפורמת המשכיות עסקית אולטימטיבית", אומר גיא הוכמן. "פתרונות BC/DR בענן מאפשרים לרכוש פוליסת ביטוח במחיר הגיוני, במקום להשקיע במתקנים אלטרנטיביים. אבל גם כאן הרבה תלוי בתבונת האינטגרטור. איך יוצרים איזון נכון בין זמן התגובה לעלויות השוטפות. כי גם בענן תופס העיקרון העתיק, You Get What You Paid For. אתם מקבלים פתרון שמשקף את המחיר. זמן ההתאוששות משקף את כמות וסוג המשאבים שאתם מעמידים במצב Stand By, כלומר רזרבות בטלות מעבודה ב-99.9 אחוז מהזמן. זו החלטה שדורשת היכרות אינטימית עם הדרישות העסקיות, מצד אחד, ועם הפרטים הטכניים המדויקים של מערכת הייצור, מצד שני. העסק רוצה להיות בטוח שהאינטגרטור בנה מערכת המשכיות עסקית אופטימלית, המספקת שרידות טובה, לא בהכרח מושלמת, במחיר סביר, לא בהכרח מינימלי. וגם לכאן נכנסת שאלת ההבנה העסקית של האינטגרטור באילוצים הספציפיים לוורטיקל, בגורמים שיוצרים יתרון תחרותי בענף, בדרישות הסף של הרגולטור ובמגמות עולמיות שאמורות לשנות את חוקי המשחק".

ל-SMB אין יתרונות לגודל, הוא חייב לנצל עד תום את יתרונות הזריזות העסקית שלו. אם ארגון גדול יכול לשבת על הגדר עד שיתברר סופית מי המנצחת בין הדעות של אנליסטים שונים, העסק הקטן חייב הרבה פעמים להחליט בתנאי אי-ודאות, בבחינת "נעשה ונשמע". העסק הקטן סומך על האינטגרטור שלו גם כיועץ, לא רק מיישם של המלצות חברות המחקר העולמיות. זה מצב הכרחי, כי העסק הקטן יושב על תשתיות מינימליסטיות ופתרונות שנוצרו אד-הוק בהלימה לתנאי השוק המקומי, שגופי הייעוץ העולמיים בכלל לא מכירים. לכן האינטגרטור ממלא תפקיד שלא תמיד מוכר ל-Enterprise: יצירת הלימה נכונה בין פתרונות ה-IT לאסטרטגיה העסקית באמצעות הטמעת מודולים של תוכנה ישראלית ופיתוח אפליקציות ייעודיות. "זו טעות refael-mizrahi-fashion-photographer-49נפוצה לחשוב, שהגירה לענן היא מבצע טכני שמבוצע לפי הספר של הוראות היצרן", אומר גיא הוכמן. "בנוסף לפרטים הטכניים שמאפשרים ליישום ספציפי לפעול בסביבת ענן, ולפתרונות המקוריים הנדרשים כדי לנטרל את ההשפעה של התקשורת על הביצועים והעלויות, יש צורך להתאים את הקשרים ההדדיים בין מודולים סמי-אוטונומיים ואת הממשקים בין מערכות של יצרנים שונים. אין כמעט יישומים שיכולים לעבור לענן בלי לעבור קונפיגורציה מחדש, ובוודאי שאין מערכת מורכבת שיכולה להגר בלי אינטגרציה מחדש. המלווה שלכם לענן חייב להיות האינטגרטור שמכיר את המערכות שלכם לעומק, רכש ניסיון בתחזוקתן בעולם האמיתי, מיומן בהתאמות השוטפות לצרכים משתנים ויודע לאן אתם שואפים להתפתח כעסק".

החשיבה הרציונלית שאחרי ה-Hype

כפי שמשקיפים מיומנים כבר שמו לב והחלו להתבטא בנושא, ה-Hype סביב הענן כבר עבר את שיאו ועכשיו גם החסידים הנלהבים ביותר מתנסחים בצורה שקולה, אחראית יותר מאשר לפני שנה ושנתיים. "מודל הענן לא איבד את תוקפו", אומר גיא הוכמן. "וגם היום אין לי ספק שזה הכיוון אליו הולכת התעשייה בעתיד הקרוב והרחוק. אבל כבר התפוגגו האשליות שמדובר בתופעה שכולה רק יתרונות ומעלות. כפי שאומרים באנגלית It's Too Good To Be True. יש למודל הזה גם חסרונות וחולשות שצריך להיות מודעים להם ולשקול אותם מול היתרונות והחוזקות במאזן כמותי, שכל ארגון צריך לחשב בהתאם לצרכים ולאילוצים שלו. למשל, מול היתרון של תשלום עבור צריכת שירות במקום השקעת הון בנכס לכאורה בר קיימא – אבל בעצם מאבד מערכו שנה אחר שנה – צריך לשים את החיסרון של עלויות שוטפות גבוהות יותר. בדיוק כפי שצריך לשקול את הכדאיות של רכישת בית משרדים מול השכרה. להציב מול היתרון של הפקדת האחריות על תחזוקת תשתית ה-IT בידי חברה מתמחה, את החיסרון של האחדת איכות השירות לרמת המכנה המשותף המקובל על רוב המתחרים. במקום לשאוף ל-Best of Breed  להסתפק ב-Satisfactory to Most. אבל המרצע האמיתי שנשלף רק אחרי שהלקוח מתחיל לצבור ניסיון – וחשבונות חודשיים – הוא, שזה עולה יותר מהגישה המסורתית".

הלם החשבונית או זוטות תפעוליות?

יש כמה גורמים ל"הלם החשבוניות" שמכה בעוצמה במשתמשים נאיביים:

  1. עלויות התקשורת. נפח התנועה מול הענן כמעט תמיד מוערך בחסר בזמן התכנון. בפועל, ביצועים מהוגנים דורשים הרבה רוחב פס, ריבוי קווים לגיבוי וציוד קצה לתקשורת רחבה מהשורה הראשונה. אי אפשר לחסוך בתקשורת כאשר צריך לקבל את השירות ממערכות מרוחקות.
  2. סעיפי "ערך מוסף" רבים מתומחרים מעל ומעבר לתעריף הבסיסי. חשבתם שתשלמו על פי צריכה של CPU, זיכרון ואחסון – אבל תקבלו חשבון גם על פעולות שינוע נתונים בתוך האתר, על תמיכה (במקרה שספק הענן מוכן בכלל לספק אותה), על ניטור אבטחה ומשלוח התרעות. זה מסתכם בהרבה כסף.
  3. הגידול הבלתי פוסק בצריכת השירות. מהרגע שהמשתמשים לא צריכים לקבל אישור הזמנה ולחכות שמחלקת ה-IT תתקין משאבים נוספים, אלא אפשר להוסיף שרתים, דיסקים וזיכרון פשוט בהקלקה, אין שום מעצור במסלול הזלילה של משאבי ענן.
  4. נעלם גם הלחץ לשחרר משאבים מיותרים, להחזיר אותם למאגר ממנו אחרים יוכלו לגייס משאבים הדרושים להם למטרות אחרות ובכך להבטיח נצילות מרבית של נכסי הארגון.

"בארגונים גדולים הרגישות לגורמים אלה די נמוכה", אומר גיא הוכמן. "הם מעדיפים לבנות "ענן פרטי" שמבחינה פיננסית אינו שונה מתצורות On Premises מסורתיות אחרות, כך שמבחינתם אלה "זוטות", Peanut, בזרם ההוצאות הקבועות. ארגון SMB אמור לקבל "הוראות הפעלה לענן ציבורי" מהאינטגרטור הצמוד שלו. ההוראות האלה יהיו רלוונטיות רק אם מדובר באינטגרטור שמכיר את הוורטיקל לפני ולפנים, נחשף בעצמו לחשבונאות האכזרית של מגזר ה-SMB ואינו חושש למזער את הצריכה משום שאינו "גוזר קופון" על העלות המתנפחת של הלקוח. במילים אחרות, לקוח שמערב בהחלטות ההגירה לענן אינטגרטור טוב והגון, ישלם בשורה התחתונה פחות, לא יותר. הטעות הגדולה ביותר שטירונים עושים היא, לנסות "לסלק את המתווך" ולחשוב שקשר ישיר עם ספק הענן הוא הבטחה למזעור העלות. אין דבר רחוק מזה. כמובן, בתנאי שהלקוח בחר באינטגרטור מתאים למאפיינים שלו כ-SMB. אינטגרטור שיודע לקחת אחריות כוללת על שירותי ה-IT, בענן ו-On Premises, בחירת טכנולוגיה ומודל תפעולי, התקנה ותחזוקה, מבחינה מקצועית ומאספקט ההגינות העסקית. חברת Genie, כך אני מאמין, עונה בדיוק להגדרה הזאת".

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.