יום שישי , יוני 23 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול: תשתיות ענן

שולחן עגול: תשתיות ענן

p1570013-1

יהודה אלידע, מנחה:  השאלה שלנו היא כזו;  כולם מדברים על הענן, בישראל לפחות. מנקודת השקפה של כסף, זה עולה יותר או פחות מ-on premises. התשובה את מי זה מעניין בכלל, נכון שכסף זה דבר חשוב, אבל אנחנו יודעים מה התפקיד של כסף, אנחנו חוסכים כדי שיהיה לנו על מה לבזבז, זה בעצם הסיבה לחסוך, אף אחד לא חוסך בשביל שהבנק יהיה

מני צרפתי

מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות (ישראל, קפריסין, יוון) רד האט

עשיר,  אז אם ה-IT חוסכים באיזשהו אספקט, זה לא המטרה, בוודאי לא של ה-CIO, המטרה שיהיה לו תקציב לעשות משהו אחר, יותר חשוב, לכן הענן צריך לשנות את חוקי היסוד של ניהול מידע בעסקים, לצאת מהשגרה ולהגיד מה שחלמתם שאפשר לעשות, אז תתחילו להסביר לנו מה חלמנו ולא עשינו עד עכשיו.

מני צרפתי, Red Hat : למחשוב ענן יש פירושים רבים, היות והוא נוצר בתהליך אבולציוני. התחלנו אותו לפני הרבה שנים בצורות שונות ובגרסאות שונות. ג'ימייל היה אימייל בקלאוד כבר לפני 12 שנים, כשאנחנו מדברים על מחשוב ענן צריכים להתחיל להבין על מה מדברים. ארגונים צריכים להציב לעצמם יעדים, והיעד הוא לא רק כסף, היעד הוא הזדמנויות עסקיות חדשות, היעד הוא אפשרות למתן שירותים חדשים, היעד הוא גמישות וחדשנות. מחשוב ענן מביא הזדמנויות חדשות. מי שחיפש רק לחסוך כסף כנראה לא חסך הרבה.  מה שכן אפשר לעשות, זה לפתח פרויקטים חדשים, ולבנות אותם כרצף ולא אירוע חד פעמי, היות ועכשיו משלמים לפי שימוש. אפשר להגיע למשאבי מחשוב שקשה ויקר מאוד להקים בתוך ה-IT הארגוני, כמו למשל שירותי אנלטיקה ושירותים שעולים הון עתק בתשתיות, וחשב החברה לא יכול היה לחשב אותם כשירות. מחשוב ענן בבסיסו והגדרתו הינו קודם כל מערכת שמספקת שירותים חדשים.

מיכאל חיון, NESS : ההשפעה של הענן רחבה ועמוקה והיא משפיעה לא רק על ה IT- אלא על הארגון כולו. הענן, כתשתית בפני עצמה, ובשילוב טכנולוגיות אחרות – מאפשר לארגון שיפור של שיתוף הפעולה בתוך הארגון ועם גורמים חיצוניים, חדשנות, קיצור זמני תגובה ועוד, ובכך משפיע על כלל האסטרטגיה של הארגון, וככזה מייצר הזדמנות עסקית. למעבר לענן יש מימדים אסטרטגיים ולכן חשוב שאסטרטגיית ניהול המעבר לענן תהיה נלווית לאסטרטגיה הארגונית – כמו כל תהליך מיקור-חוץ. הבחינה של מודל לפי צריכה, אמורה להיות כוללת אך גם פרטנית ברמת השירותים השונים של הארגון בכלל וה-IT בפרטואלסטי תוך שימוש בתווך אינטרנטי.

יהודה אלידע:  הצד של הכסף, האם זה לא איך לסנוור את מנהל הכספים, שלא ירגיש שאנחנו קורעים את הצורה לתקציב?

עוזי חפץ, מנהל עסקים ב Google Cloud מזה"ת ואפריקה

עוזי חפץ, מנהל עסקים ב Google Cloud מזה"ת ואפריקה

מני צרפתי, Red Hat:            אני לא חושב שזו הנקודה. אני חושב שנוצר מגוון שירותים ויכולות שכוללים את היכולת  לניהול סיכונים. לדוגמא; פרויקטים שבבסיסם חדשנות, הם בדרך כלל בעלי סיכויי הצלחה נמוכים יחסית, היינו רוצים לנהל את הסיכון. מן הסתם,  ניהול הסיכון מושג על ידי כך, שיש לנו בקרה ושליטה על ההוצאות, ואינני מוציא ביום הראשון את כל הכסף על רכישת תשתיות שלא ידוע מתי יתחילו, אם בכלל לייצר כסף.

עוזי חפץ, Google Cloud: אני חושב שענן מאפשר לנו את הספרינטים שלא היינו יכולים לעשות אותם בעבר. כלומר, זה אומר, לטעות, ואז לזהות מהר שטעיתי ולהמשיך הלאה, או לחילופין לטעות, להצליח עם זה מהר ולהמשיך הלאה. היום בעידן החדש, העידן הדיגיטלי, יש כמויות עצומות של data הצריכות עיבוד ואחסון, שעם נצטרך לקנות עבורן שרתים, storage וכל הדברים האלה, אבל קורה, וטעינו ולא הצלחנו, הלך הכסף, והרבה כסף. לעומת זאת, הענן מאפשר לנו לעשות  Trial & error, שזה הספרינטים האלה, מאפשר לנו להצליח מהר ובקלות, או לחליפין, ליפול, ולנסות מחדש מהר מאוד בלי לאבד סכומי עתק . דבר נוסף זה, שהוא פותח לנו חלון אפשרויות שלא היה לנו עד עכשיו. כדי לפתח כמויות של data או לשמור את כל ה-data שהיה לי הייתי צריך הרבה שירותים ואנשים שינהלו את זה. היום בעידן הענן, זה בא באופן כזה שמישהו עושה את זה עבורי ושומר לי על ה-data כשירות משולם.

קובי ביטר, בינת סמך: היתרונות שאני רואה מניסיוני, מגיעים משני כיוונים. הייתי סמנכ"ל מערכות מידע בהרבה ארגונים, גדולים כקטנים, ומצד שני גם הייתי ספק. הקלאוד כמו שנאמר זו עובדה קיימת. בקלאוד צריכים להבדיל בין 3 דברים. הראשון זה ה-Infrastructure (IaaS כפי שהוא נקרא) שזה דבר שנכון לעשות אותו מכל ההיבטים שנאמרו מקודם; גמישות, גידול ה-Big data, שירותי אנלטיקה ועוד ועוד. IaaS לבדו, פירושו, שהיכולת שלך מחר בבוקר היא שאם ספק קיים "אינו נחמד אליך" תוכל לעבור לספק אחר, ולמי שאתה רוצה.  המצב השני של SaaS (Software as a Service), הוא של מתן שירות אפליקציה בענן. Salesforce נתנו דוגמה מדהימה איך אתה נותן אפליקציה בענן, והיפה הוא שגם ארגונים גדולים, שעד עכשיו לא חלמת שילכו לכיוון

קובי ביטר, בינת סמך (לשעבר)

קובי ביטר, בינת סמך (לשעבר)

הזה, עושים זאת, למשל בנק לאומי. היות וב Salesforce יש לך יכולת לגדול, לקטון, הארגון גדל, הארגון קטן, כמות יוזרים משתנה, אתה משלם פר שימוש, אך פה קצת יותר קשה להתנתק בניגוד ל-IaaS. המצב השלישי היותר בעייתי הוא ה-PaaS (Platform as a Service), היה ונכנסת למצב זה, אתה קשור לצמיתות וקשה מאוד, עד בלתי אפשרי להתנתק מספק קיים. היות וחיברת את אפליקציות הענן עם ההיברידיות שלך, ה- PaaS בעיקרון הוא חתונה קתולית לטוב ולרע, ולכן חשוב לדעת את זה מראש. לכן גם רואים שכל החברות הספקיות של ה- PaaS נכנסות במחיר כניסה שהוא ברצפה. כלומר מפתים אותך להכנס פנימה, אבל כאשר נכנסת, קשה לצאת.

אז בואו נסתכל רגע מנקודת מבט של מנמ"ר. מנמ"ר שלא נכנס לפחות ל IaaS חוטא לעצמו וחוטא לארגון. המנמ"ר צריך לוותר על אגו, לוותר על שיטת העבודה שלו, לוותר על שליטה בכמות גדולה של אנשים במחלקת IT, אבל עדיין היתרונות שנאמרו ואי התלות בספק ה IaaS מראים שזה מחוייב המציאות בארגון חדש כקיים. אכן זה עולה יותר, בכך לדעתי, אין ספק.

אז נעבור ל SaaS. פה חלוקות הדעות. בנושא security אין בעיות בכלל. בחברות הענן ה-security שלהן הוא פי 18 יותר טוב מאשר זה שחברה פרטית תעשה, אין ספק בזה. הן משקיעות יותר ובעלות ידע ומקצועיות גבוהים יותר. מצד שני, הן יותר מועדות לתקיפות ע"י האקרים,  ולכן אני אומר ב-security זו לא הבעיה.

אלי מטרה MedOne: כדי להבין את המודל הכלכלי של הענן חשוב לבאר קצת את המושגים. ענן זה utility computing, בדומה ל-Utilities, חשמל, מים וכד'. אכן, אני יכול להשאיר את הברז פתוח בבית, המים יזרמו ואני אשלם חשבון מאוד גדול, ואני יכול להשאיר את המזגן שלי דלוק, ואת הטלוויזיה שלי דלוקה והחשבון שלי יהיה מאוד גבוה. בעולם של utility computing המחשבה היא לצרוך ולשלם לפי צורך. כלומר; אם אני צריך  למשל  סביבת פיתוח או אם אני צריך open shift כשהמפתח ב-8 בערב עוזב את המשרד, אני לא צריך להשאיר את התשתיות דלוקות, וכך אני לא משלם על הענן, וכשמבינים את המודל הזה של utility computing, הענן

אלי מטרה, סמנכ"ל מכירות MedOne

אלי מטרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות MedOne

הציבורי הופך לכלכלי, ואנחנו רואים את זה מלקוח ללקוח. סביבת MedOneCloud, פועלת בשוק כבר שנה. בה העברנו לענן עשרות לקוחות אנטרפרייז, כולל גופים פיננסיים עם מערכות הליבה שלהם. המודל הרבה יותר כלכלי כשאתה יודע להשתמש בברז הזה של המים ולסגור אותו בשעת הצורך. למשל; ביום שבת לא צריך לגשת לתשתית. למה צריך לשלם על תשתית עובדת?  זה מודל שבעולמות הישנים, בעולם של ה-on premise בכלל לא חשבו עליו, התפיסה השתנתה לחלוטין.

אלכס דרוקר, מנמ"ר כצט: אני אתייחס מצדו של ארגון שעובד עם מחשבים. אנחנו כל שנה עושים מחדש את הבדיקה האם ועד כמה להיכנס לענן. האם לעשות כניסה נגיד חלקית או להעביר את הכל לענן. עד עכשיו, לא מצאנו לזה עדיין הצדקה כלכלית. איך שלא ניסינו ובדקנו. אפילו לא רחוקה. כשנהיה במרחק 20%, 30% תוספת עלות,זה כבר יהיה שווה לנו, אבל כרגע זה כמעט פי 2 ממה שעולה לנו היום, אלה בערך המספרים. אני לא יודע אם הם ירדו, אני גם לא יודע אם יש תחרות. אני רואה שלאט לאט הגדולים נשארים והקטנים יותר קצת נעלמו, אם זה אמאזון, מיקרוסופט ועוד. אני לא יודע להגיד כמה שחקנים יהיו, ואז אני לא יכול לדעת, אם כאשר אני אהיה בפנים האם ואיך יורידו לי את המחירים. יחד עם זאת אני חושב שבטווח של 4-5 שנים הכיוון לענן יהיה הכרחי. בן השאר עקב כך שחברות התוכנה יפתחו יותר אפליקציות לענן ופחות תוכנות לארגונים ולכן לא תהיה לנו המשתמשים ברירה. רוחב פס של 1 ג'יגה אצלנו חשוב, והיות ואנו גוף רפואי אז גם לרגולציה יש  משמעות. אבל שוב אני אומר, הכיוון של SaaS הוא בהחלט הכיוון הרלוונטי בעיני. חייבים להיכנס לזה, חייבים להיות שמה ולבדוק. גם להגיד את זה שזה יתרון מדהים להיכנס ולהשוות זאת כמו שירותים אחרים. נכון שצריך להסתכל גם על החשמל, על המקום שנצרך, על כל מיני שירותים נוספים שנצרכים ולחשב את השקלול וכד', וזה כמובן מקרב את הצגת כדאיות ענן.

מיכאל חיון, CTO מיקור חוץ NESS

מיכאל חיון, CTO מיקור חוץ NESS

מיכאל חיון NESS: כדי להשלים  ולחזק את דבריך, אני חושב שנקודת כניסה של ארגונים גדולים לענן היא בדרך כלל בצמתים, לדוגמא; צריך להחליף storage, או עכשיו צריך להחליף ERP וכן הלאה, בצומת הזאת, זו הנקודה שבעצם מקבלים את ההחלטה ומתחילים לבדוק אם באמת ברמת ה-ROI  ולאורך זמן, המעבר כדאי. אני יכול לומר שאנחנו היום בNESS, שעיקר הלקוחות שלנו הם חברות בעולם האנטרפרייז והייטק, תעשייה, מהגדולות ביותר, רואים תנועה לא קטנה לכיוון הזה. זה נכון שזה תנועה היברידית, זה לא שלוקחים את כל הארגון ומעבירים אותו, אלה "נתחים" נבחרים מתוך המערכות שאותם מעבירים. כאשר יש בדרך כלל איזה שהוא חזון, שבסוף התהליך רוב או חלק נכבד מהמערכות יהיו ענניות. אנחנו היום בNess שותף CSP-cloud service provider, של מיקרוסופט  ואט אט עם המגע מול השוק , הן בארגונים בסדרי גודל בינוני והן באנטרפרייז, לא פעם הדרישה "העננית"  מגיעה ממנהלי השיווק, מהמנכ"לים, וממנהלי הכספים ולא רק מההמנמרים , שמבקשים לבדוק את האלטרנטיבות העומדות בפניהם גם ברמה התקציבית וגם ברמת היעילות האופרטיבית. ההבנה היא שהענן מאפשר להם  פריסת עלויות מצד אחד, תשלום על פי צריכה מצד שני , נוצרת משמעות חדשה עבור הארגון ומקבלי ההחלטות שלו .כלומר,  בעזרת הענן אנחנו יכולים להיכנס לאיזושהי בקרה תקציבית  ותכנון קדימה. דבר נוסף שמשנה מציאות הוא, היחידות העסקיות, שהם הלקוחות הפנימיים של ה-IT.  אם בעבר הדרישה ל-ERP הגיעה בעיקר ממחלקות הכספים, היום הדרישות מגיעות מיחידות עסקיות נוספות  כמו משאבי אנוש, שיווק, מכירות ועוד . בנוסף, כל העולם הדיגיטלי, מתחיל לייצר איזושהי תנועה חדשה, שלא היינו רגילים אליה עד לא מזמן. ומנהלי מערכות המידע, וגם אנחנו כספקים, צריכים להיערך לזה ולהבין שזו מגמה חשובה, ואם לא ניתן לה מענה מהיר ומקצועי, ימשיך להתפתח אותו "shadow IT".

יהודה אלידע:  מה שאתה אומר שהענן מייצר דרישות חדשות?

מיכאל חיון NESS:     נכון. הענן מייצר היום זמינות ונגישות של מערכות ופתרונות עסקיים באופן ישיר לכלל היחידות העסקיות בארגון. המערכות קלות לשימוש, אינן דורשות מיומנות מוקדמות , הן כמובן מבוססות SaaS  ורבות מהן אף זולות הרבה יותר מפתרונות רובסטיים שהיו מקובלים בארגון.

מני צרפתי Red Hat: ענן למעשה מייצר אלטרנטיבה ל-IT הקונבציונלי. בניגוד לעבר, שבו כל דרישה למיחשוב הייתה עוברת דרך המסנן של ה-IT, שהיה קובע סדרי קדימויות, היום הביזנס קובע סדרי קדימויות, ואם ה- IT לא מסוגל, אז מחכה להם שם בענן פיתרון שלם.

אלי מטרה MedOne: לכן אני אומר ענן ציבורי. ענן פרטי הוא לא utility computing. לאורך השנים יש הטעיה של הלקוחות וגם של הספקים כשמדברים על ענן. אין הבדל בין IT On Premise בבית או הענן פרטי ב-36 תשלומים. זה אותו דבר, אין פה חדשנות, אין agility, אין חיסכון, קיבלת פריסת תשלומים, אז זה כמו לעבור מרכב פרטי לליסינג תפעולי, האם יש הבדל? אין הבדל, קיבלתי את אותו האוטו, זאת אומרת לא הרווחתי את היתרון המשמעותי ביותר של הענן והוא ה-Agility., כשמנהל שיווק רוצה פרויקט, הרי הוא רוצה אותו לתקופה קצרה,, אז הוא לא יכול לקבל אותו בענן פרטי, כי הספק קונה את הציוד ומחלק אותו ל-36 תשלומים, לכן, איפה ההיגיון בלעבור לענן? ולכן כדי לעזור גם לקוראים וגם לנו כספקים להתמודד עם זה צריך להחליף את המושגים, אנחנו מדברים על ענן ציבורי. ענן ציבורי משמעו: אני צורך, אני משלם. לא צרכתי, לא שילמתי. אם לא נתנו לי שירות טוב, אני לא ממשיך בענן הציבורי.

אלכס דרוקר, מנמ"ר כצט

אלכס דרוקר, מנמ"ר כצט

קובי ביטר בינת סמך: אף אחד בשולחן הזה לא חשב על ענן פרטי, כולם חשבו על הקלאוד.

אלי מטרה MedOne: קלאוד אמיתי זה ענן ציבורי.

קובי ביטר בינת סמך: למען טרמינולוגית הדיון בוא נמחוק כרגע את המושג של ענן פרטי ובוא נדבר "ענן".

מני צרפתי Red Hat: סליחה, לדעתי אתם מטעים כאן את האנשים. ענן פרטי התחיל קודם כל במקום שהיה צריך לעזור ל-IT להתארגן בצורה אחרת.

ענן פרטי הוא חלק מהאבולוציה של הענן, אי אפשר היה לדלג עליו, אי אפשר גם לדלג עליו היום, והסיבה היא; כשאתה צריך לשמור כללי רגולציה והיא לא מרשה לך להוציא data החוצה, אז אתה לא יוצא ישר לענן כי זאת שגיאה. למשל בישראל, עד לפני תקופה קצרה לבנקים גדולים, המפקח על הבנקים הגדיר להם שעותק ראשון יהיה בתוך הבנק.  אז אינך יכול סתם לצאת החוצה לענן ציבורי צריך להבין משמעות רגולציה.

אלי מטרה MedOne: גם הממונה על הביטוח וגם שוק ההון מעדכנים רגולציה לכיוון ענן ציבורי כחלק מהצהרותיהם על שינוי פרדיגמות.

יהודה אלידע:  רבותי, על מנת להרגיע את הרוחות על הויכוח בעניין ענן הציבורי או הפרטי. ענן פרטי הינו פיתרון טכני. ענן ציבורי זה לא פיתרון טכני. ענן ציבורי זה מודל עסקי, מודל עסקי לא  כמו חברת החשמל שכולם מדברים, שזה מודל של IaaS, אלא כמו ענן המוניות, שזה SaaS. כאשר אני צריך לנסוע, רק אז אני מטלפן למונית ומקבל שירות להגיע ממקום אל מקום. אני בעצם קונה נסיעה ולא שוכר ולא קונה מונית. זה המודל שמשנה כאן את הסיפור, ולכן גם דיברנו על כך שאנשי עסקים, שאין להם מושג מה פירוש המילה ענן רוצים ענן, למה הם רוצים? כי כמעט כל העולם שלנו מורכב מעננים, כל דבר שאנחנו צורכים מגיע מסוג כזה או אחר של ענן. אנחנו כמעט אף פעם לא קונים את אמצעי הייצור, או את חומרי הגלם או את השירותים המקצועים הדרושים, כדי להפוך חומרי גלם למוצרים, אנחנו קונים שירות למשתמש.

מני צרפתי Red Hat: מצטער שאני קצת משבית שמחות. אני חושב שכאשר מסתכלים על ענן צריכים להסתכל בצורה קצת יותר בוגרת ומקיפה. אם מסתכלים למשל על בנקים או על חברת ביטוח, שיש להם מערכות של 20 שנה ויותר, יש להם בסיסי נתונים ואפליקציות מסוג שונה, שבכלל עוד לא מוכנים ומותאמים לעבוד במודל ענן. כנראה שנדרש תהליך בוגר יותר,  הארגונים צריכים לעשות זה לחשוב בתפיסה יותר מקיפה ובשלה. זה שיש לי salesforce, או google או  Microsoft office  365, וכולם מוצרים נהדרים, כשאני צריך עכשיו לחבר את שלושת החברות האלה לשירות אחד ללקוח אחד, אז מי מטפל באבטחת מידע? מי מטפל עכשיו ברמת שירות אחד ללקוח? מי דואג לניטור אחד ולהגדרת מדיניות אחת "חוצת פלטפורמת ענן"? יש פתרונות לנושא של ענן הייברידי אולם הנושא לא פשוט.

מיכאל חיון NESS: אני   מאמין שגם הפרופיל של אנשי ה-IT ישתנה בהתאמה. מומחי ה-IT צריכים להתאים את עצמם  למגמות ולדרישות של הלקוחות הפנימים שלהם בארגון. הידע של "להתקין שרת ווינדוס", לא רלוונטי יותר לדרישות העסקיות. הזווית היותר מעניינת זה אינטגרציה בין המערכות, לדעת לכתוב script שעושה התאמה בין המערכות או ליצור אוטומציה של המערכות לדוגמא  וכל זה בדרך שונה ממה שזה נעשה עד היום.

קובי ביטר בינת סמך: גם היום בעולם הישן אתה מחבר מערכות. למשל מערכת ה-ERP עם מערכת ה-CRM, ואתה עושה מימשק כזה או אחר, ואלה עדיין מערכות שונות עם  databases שונים. בעצם, תוכל לעשות זאת בצורה אחרת. עדיין, אבטחת מידע זו הבעיה, אבל תוכל לחבר בין הדברים. ואתה לא גמיש לעבור בין ספקים שונים, זה הרבה יותר קשה.

אלי מטרה MedOne:   יש בנק נוסף בישראל שהולך לאמץ שירות של בנק, וזה רבותי זה שינוי תפיסה לעומת הבנקים האחרים. Bank as a service, אז כשמדברים בנושא אבטחת מידע יש פה אי הבנה, ואני אסביר. כמה ארגונים בישראל הוציאו ISO, את כל ה-ISO האפשריים לאבטחת מידע בארגונים שלהם? כמעט אף אחד, למה? כי זו הוצאה כבדה. לעומת זאת, כמה ספקי ענן ציבורי הוציאו ISO לכל נושאי אבטחת מידע? כמעט כולם, למה? כי זו אבטחת הכנסה. עכשיו הפער הזה בתפיסה, הוא הפער שאנחנו צריכים לגשר ולהעביר לקוראים שלנו.

ישראל פינקלברנד, מנמ"ר שסטוביץ

ישראל פינקלברנד, מנמ"ר שסטוביץ

עוזי חפץ, Google Cloud: היום בעולם של קונטיינרים אתה בוחר את הפלטפורמה הנכונה. היה ואתה כלקוח תבחר את הפלטפורמה שמתאימה לך, אתה תוכל לעבור ספק. תקח קונטיינר ותעבור לספק שמתאים לך ומתמחר אותך יותר טוב וכד'.בחירה נכונה של פלטפורמת הקונטיינר תאפשר לך מעבר קל בין ספקים ולפיכך זאת היא הזדמנות ולא מיגבלה.

קובי ביטר בינת סמך: אני רוצה בשם השולחן הזה לפרגן לגדי דבידיאן מבנק יהב על האומץ וההחלטה שהוא לקח להוביל לבדו את פרויקט ה-IT שלהם.

אלי מטרה MedOne: אכן, כבוד גדול, זה אחד מהפרויקטים הפיננסיים המורכבים בעולם ב-2015 ו-2016, והוא עולה לאוויר עוד מעט.

מני צרפתי Red Hat: בואו נזכור שלבנק יהב להבדיל מבנקים אחרים, היה אירוע מכונן,   ההתנתקות מבנק הפועלים וזה אירוע משמעותי שלא קורה כל יום בבנקאות הישראלית.

קובי ביטר בינת סמך: תחום ה- IT בבנקאות עובר תהפוכות ושינויים. מנמ"ר בנק יהב לקח על עצמו אתגר רציני ביותר, אך ככל הנראה עשה דבר נכון שנראה שעומד להצליח, ובגדול. מה יעשו למשל מחר בבנק איגוד שהרגולציה מכריחה אותו להתפצל?  דוגמא נוספת;  בפועל פצלו את מערך ה-IT של בנק הפועלים לשתי יחידות. מערכת אחת מתאימה ל Innovation העדכני, ומערכת שניה מטפלת בשוטף, במערכות הוותיקות, וזה כמובן הכרחי. כמובן שיהיו מימשקים בין המערכות. עכשיו, תפקידו של אותו מנהל IT או מנהל Infrastructure IT לפתור את בעיית הממשקים, כולל אבטחת מידע.

אלי מטרה MedOne: האפליקציות, שפותחו בבנק ירוצו על ה-IaaS, ואם אתה רוצה עכשיו פלטפורמה של Open shift, אתה רוצה פלטפורמה של secure browsing אז אני אתן את זה בPaaS?, ואם אני רוצה ERP או CRM אני אקח את זה בSaaS? ולכן ההפרדה הזאת בין שלושתם היא לא מלאכותית.

עוזי חפץ, Google Cloud: container כתפיסה מאפשר לך את הגמישות להיות On premise, קלאוד א', קלאוד ב', קלאוד ג', ומחרתיים בחזרה On premise , או לחילופין יתרון של גם וגם וגם, שזה בסדר – מולטי-קלאוד.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט:       איך אני יודע כמה עולה הפיתרון הזה של קונטיינר?

ישראל פינקלברנד סמנכ"ל תפעול ש.שסטוביץ:  זה בסדר שיש ויכוח וכל אחד מגן בהתלהבות על עמדתו, אבל בתור לקוח פוטנציאלי ההסתכלות שלי על הדיון היא שונה. הדיון המקצועי והויכוח לאן הולכת הטכנולוגיה הוא מעניין, ללא קשר לעובדה מי צודק ומי לא. מעניינת יותר הדינמיקה ומה רמת הביטחון שאנשי המקצוע יודעים לתת ללקוח פוטנציאלי.

יהודה אלידע:  בוא, אני אשאל שאלה מיוחדת בשבילך, מה יגרום לך לעבור ממצב של לקוח פוטנציאלי ללקוח בפועל? מה אתה מחכה שיקרה?

ישראל פינקלברנד סמנכ"ל תפעול ש.שסטוביץ: בגרות ובשלות שוק. כאשר אתה נכנס לחדר ולא משנה אם אתה מנכ"ל, סמנכ"ל או מנמ"ר, עליך להרגיש בטוח מספיק, שהקהילה

משה רז, סמנכ"ל IPSEC

משה רז, סמנכ"ל IPSec

העוטפת את העסק הזה ותומכת בו יודעת מה היא רוצה ומה עמדתה. לחלופין,  גם אם אין קונצנזוס, לפחות יש הסכמה על מספיק עובדות, שמגדירות את היתרונות, החסרונות והסיכונים. כל עוד הדברים האלה לא מתקיימים קשה מאוד לקבל החלטה.

יהודה אלידע:  אתה מחכה ל-IBM?

ישראל פינקלברנד סמנכ"ל תפעול ש.שסטוביץ: לא.

יהודה אלידע:  IBM זה חברה שבאה ואומרת ככה עושים את זה וזהו. כל השאר, שהם קצת יותר קטנים ויותר צנועים אומרים, ככה אנחנו חושבים שעושים את זה.

משה רז IPsec: אנחנו צריכים לקחת בחשבון מספר מאפיינים הרלוונטים לישראל. כמדינה קטנה גודל הארגון אצלנו הוא קטן. ארגון של 20,000 איש הוא ענקי, בעוד שבחו"ל זה בינוני. בנוסף בהיותנו בעיקר עסקים קטנים במונחים בינלאומיים, יש לנו נטייה חזקה לביטחון ואבטחה. אז ברור שיש כאן היסטוריה  וזה בהחלט משפיע. כשרואים כיצד חברות וארגונים בחו"ל שוקלים מעבר לענן, המוטיב המוביל הוא החדשנות והאפשרויות החדשות שנפתחות בפני הארגון. אצלנו מוטיב מוביל הוא הפחתת עלויות. מנכ"לים רוצים לחדש בד"כ, אנשי IT לעומתם יותר מהוססים ונמנעים, בין היתר כתוצאה מחששות מהתמודדות חדשה, הפחתת כ"א ושליטה וגם פחדים מנושא האבטחה בענן.

קובי ביטר בינת סמך: אמרנו, אין שום סיבה בעולם שאני אחזיק שרתים. להתעסק עם החומרה, התקנתה ותחזוקתה, לקנות תוכנה ארגונית של SAP הגדול או הקטן , או PRIOTRITY או תוכנות לעסקים קטנים כמו אלמוג ופיננסית, חבל על הזמן. במקום זה, תרים טלפון לאחד מהספקים שבחרת שהוא מתאים לך, תשלם 200 שקל לחודש, זה יוצא  יותר יקר? בסופו של יום זה מאפשר לך להעמיד מערכת ERP מתקתקת למחרת בבוקר. לכן מי שמקים מערכת אצל בבית, עושה לדעתי טעות.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: הקמתם לשכת שירות ללקוחות?

קובי ביטר בינת סמך: כן, כן, וודאי.

אלי מטרה MedOne: מיישם מוביל של פריוריטי הצטרף אלינו לאחרונה לקבלת שירותי IaaS  בתוך הענן של MedOne, היום אם אתה רוצה פתרון Priority, אתה יכול לקבל אותו מיידית בענן שלנו. המיישם מציע ללקוחותיו ענן ציבורי ישראלי, וכמיישם Priority הכי גדול בארץ הוא נותן ללקוחותיו המשכיות עסקית, 23001ISO, אבטחת מידע 27001ISO, 27017ISO, CSA STAR, התאמה לרגולציה הישראלית, כי זה כבר בתוך הענן, הלקוחות מקבלים את שירותי הענן הכי מתקדמים בישראל.MedOne  מוכרת שני שירותים עיקריים; אחד זה hosting data center, השני זה ענן ציבוריutility computing, Public, קלאוד אמיתי ישראלי, לא בחו"ל. אנחנו עושים את זה בארץ לאנטרפרייז, זה אומר שהמיישם עלה לענן, הוא יכול לשלם לפי צריכת המשאבים שלו בענן בפועל. הוא מפעיל את המודל העסקי שלו מול לקוחותיו ואנחנו לא מתערבים בזה. בגלל רגולציה אנו מחזיקים בארץ שני עננים במרחק 100 ק"מ זה מזה. הראשון הוא ה- production והשני הוא הגיבוי והשרידות DR)). כלקוח, הוא קיבל מערכת שלמה, ופתר לעצמו את כל הנושא התשתית. מה שנאמר פה הוא נכון. ניתוח של האירוע מראה שלא בהכרח רק לקוחות הקצה הם אלה שצריכים לעבור לענן, דווקא ספקי התוכנה/שירות יכולים לעבור. ספקי SaaS שרוצים לתת שירות יותר טוב ללקוחות, ולהתרכז בליבת העסקים שלהם שזה אפליקציה, צריכים ענן ציבורי.

עוזי חפץ, Google Cloud: אבל זה לא אותם ארגוני אנטרפרייז שאני מדבר עליהם, אלה הם אותם ספקי שירותים.

אלי מטרה MedOne: הדוגמא האחרונה היא של מיישם priority. יש עוד כמה דוגמאות. לצערי גופים פיננסים אינם מוכנים לספר שעברו לענן שלנו. הם לא רוצים את זה כי לא יוצא להם מזה כלום, הם לא מרויחים מפרסום כזה. אפילו תמורת הנחה אינם מוכנים לפרסם זאת.

עוזי חפץ, Google Cloud:     אז אנחנו יכולים לפרסם ועשינו את זה.p1560919-1

אלי מטרה MedOne: אבל חברות מעניינות עוברות  כל שבוע לענן. למשל: חנות אינטרנטית מוכרת וגדולה עברה לפני 3 ימים לעבוד בענן שלנו. כאפליקציה של מסחר, של ריטייל. התשתית עבורם זה enabler, לא ליבה ולא מנוע צמיחה. יותר קל לו לעבוד ככה, והנה לאחרונה היה לו peak בבלק פריידי, אז הוא לוקח יותר משאבים, וכשאין לו Peak, אז הוא מקטין צריכת פעילות. המנגנון של utility computing זה מנגנון עצמאי ואוטומטי, שיודע לשחק במשאבים לפי צורך, נורא פשוט.

עוזי חפץ, Google Cloud: כל שבוע עוברות חברות, כל יום וכל שעה הן עוברות, אנחנו רואים את זה כל הזמן, הגידולים הם כאלה שקשה מאוד להתמודד איתם, אנחנו עומדים בזה בכבוד. בנקים? כן רצים, רצים גם בענן שלנו, סיפורי לקוח; בבנק  Lloyds תהליכים שלקחו 4-5 ימים, לוקחים עכשיו 30 דקות והם משיגים את ה-data  שהם צריכים על הלקוחות שלהם. זה אפשרי וזה קיים, וזה עובר לכולם.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: כמה לקוחות כמונו – חברה עסקית רגילה בתחום התרופות – כאלה יש?

עוזי חפץ, Google Cloud: אצלנו יש הרבה, לא מסתירים, יש הרבה מאוד חברות בגודל שלכם, יותר גדולות ויותר קטנות, ישראליות, יש אצלנו סטארט-אפים, שזה שונה כמובן.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: רגע, אבל אין לי פה service, זה כמו לשכת שירות, הוצאתי ושמתי את זה בחוץ. זה לא שאני מקבל שירות חדש? אבל זה לא משהו שאתה כספק תצטרך לשים, אפילו בדוגמה של מיישם Priority, הם שמו את השירות הזה עבור לקוחותיהם.

קובי ביטר בינת סמך: אין דרך אחורה, מי שעבר לקלאוד לא חזר אחורה, בפועל , מי שעבר לקלאוד לא חזר.

יהודה אלידע:  יש לי שאלה, אתה אומר שאתם הולכים לכיוון של BPM
(business process management)? כלומר אתם תיקחו את ה-IT, ואחר כך תלכו להסתכן?

אלי מטרה MedOne: אכן כן, יש אתגרים, אני לא אומר שלא, אבל ברגע שהוקם ענן ציבורי אמיתי בישראל, השוק נפתח, פתאום אותם small-medium enterprise שחשבו על זה, אבל חששו מגוגל, כי זה בחו"ל, והם לא יודעים איך המידע מנוהל, כנ"ל באמאזון שגם שם הם לא יודעים איך המידע מנוהל, אז הכל נפתח. אפרופו, זו לא המצאה שלנp1570004-1ו. אנחנו לא המצאנו את הענן אלא התחברנו לגוף שנקרא Dimension Data- אחד האינטגרטורים הגדולים שקיימים בעולם השייך ל-NTT, התאגיד הגדול בעולם של 10 טריליון דולר, Dimension Data הם זרוע הביצוע שלו בעולם ה-IT, עם פריסת ענן ביותר מדינות מאשר לאמאזון, מיקרוסופט וגוגל.

עוזי חפץ, Google Cloud: כמה דברים; אתה לא לוקח את כל הארגון שלך לענן, ובטח לא ככה, ואני אסביר; הדרך הכי פשוטה כאשר יש לך compelling event  כמו שמני אמר, וזה workload שאני עושה אותו בענן, אני לוקח בספרינט 3 שבועות, ואחריו עוד workload ועוד workload, ולאט לאט אתה תראה שבכל Compelling event מאזן העומס שלך נוטה לענן. כתוצאה מכך אנשי ה-IT הפנימיים שלך מכירים מקרוב את התהליך,ויהיו לך פחות התנגדויות מביית, הם כבר העבירו את אותו workload. לדוגמא; בבנק BBVA בספרד פתחו יחידה חדשה של קלאוד, שמגייסים לשם אנשים, והיא גדלה בקצב אקספוננציאלי. בבנק, זה לא דבר טריוויאלי, אבל הם עוברים לענן.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: שאלה פשוטה, איך ההנהלה מתייחסת לזה מההיבט של עלויות?

עוזי חפץ, Google Cloud: המפתח הוא time to market. כלומר: אתה לוקח פרויקט אחד, שהם אומרים שזה הבייבי שלנו ומציג להם אותו במהירות יחסית.

קובי ביטר בינת סמך: time to market זה לגמרי בענן, כשאתה מדבר על פרויקטים שלא נמשכים עכשיו שנתיים, אלא בזמן הרבה יותר קצר ההנהלה לגמרי נמצאת שם.

אלי מטרה MedOne: יש לך DR (Disaster recovery) היום? ב-DR אתה קונה מערכת שלמה לאותו יום חירום שאולי תצטרך. בעולם של ענן זה לא כך, בעולם של ענן אתה מעביר ל-storage, והשרתים יעלו רק בזמן חירום ורק אז אתה משלם עליהם, אז איזה חיסכון על שירות DR אתה מקבל כאן?

קובי ביטר בינת סמך: נניח שאתה מפתח תרופות.  מפתח תרופות צריך המון נתונים. ממש  המון נתונים לזמן נתון, שנה, שנתיים, 7 שנים עד שה-FDA מאשר. אתה לא מתעסק עם זה. אז הפיתרון הוא שאתה פונה לאחד מספקי הענן ואומר: אני רוצה storage בלבד למחקר, נתוניו תוצאותיו וכד'. תציג להנהלה שאתה מאפשר לחוקרים את כל צורכיהם ללא רכישת מחשבים וציודים ותקבל את אישורה ביתר קלות.

מני צרפתי Red Hat: אני אנסח זאת כך: מעבר לענן, זה סוג של מסע, זה לא אירוע חד פעמי, מעט מאוד ארגונים יש להם את ה-compelling event הזה. אני בונה בנק חדש או אני בונה כצט חדש, והתהליך הזה הוא תהליך שבתוכו אתה צריך להאמין בסוף הדרך. זאת אומרת, רובנו מאמינים שבענן כנראה נהיה יותר יעילים. מאמינים אני אומר, כי כך זה הולך להיות. והמפתח כאן הוא שבתוך "זמן המעבר" אתה צריך להאמין באסטרטגיה הזאת. זאת אומרת אם אתה לא  מאמין, וכל שנה אתה בודק את עצמך, אתה בכל שנה תגיע לאותה נקודת חשיבה, רגע, אני עכשיו צריך להחזיק גם ענן וגם data center פנימי? כן, ה-data center הפנימי שלי ממשיך לצרוך חשמל, לא משנה כמה יש לי? ממשיך לצרוך מיזוג אוויר לא משנה כמה יש לי? ממשיך לצרוך תחזוקה לא משנה כמה יש לי ואז הכדאיות הכללית לא נראית סבירה.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: אין לי בעיה עם זה, הבעיה שאני לא יודע מה יקרה בעתיד. האם המחירים ימשיכו ככה לרדת?p1560933-1

אלי מטרה MedOne: המחירים יורדים. אצלנו זו התחייבות חוזית. בתוך החוזה אנחנו מתחייבים על כך בכתב שאין עליית מחירים.

מיכאל חיון NESS: השאלה אם אתה מסתכל רק לכיוון עלויות, או אם אתה הולך לכיוון של שינוי "המומחיות" של אנשי IT, לדוגמא- כצט חברת תרופות, ולצורך הדוגמא, היום אני משקיע לצורך העניין 30% מכוח המחשוב ומכוח העבודה שלי על התחזוקה של ציוד, של מערכות הפעלה וכן הלאה. ולטובת הדוגמא, אני מבקש לעשות  shifting קטן, ומתחיל להתעסק ב CORE -בתמיכה ושירות לאותן מערכות שמפתחות את התרופות, לכל הנושא של ה-BI, לכל הנושא של האנלטיקות ודומיהם. כלומר, מתחיל לשים את מרכז הכובד על ליבת העסק .

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט נכון, אני אתן לך את המספרים אצלי, 70% פיתוח דברים חדשים, ורק 30% על אחזקות,

מיכאל חיון NESS : מצוין, אז תתקרב מבחינת הvalue שלך ל 90%. זה בדיוק IT אופטימאלי עם ערך מוסף אמיתי לליבת העסקים. והענן מציע בדיוק את התהליך הזה לארגונים- תתעסק בליבה ואת התפעול ושאר האופרציות תשאיר בחוץ.

אלי מטרה MedOne: זה מדהים, כי רוב החברות נמצאות ב-95% של אחזקה ושימור ואולי 5% בכלל מצליח לחשוב קדימה. בעולם התשתיות אתה כל הזמן רק בתגובה, אתה לא במצב של תכנון, אז 30-70 שאפו על המספר הזה, זה לא מספר שאנחנו מכירים.

מני צרפתי Red Hat: אתה צריך לבדוק האם אתה מפתח בארכיטקטורה שתתאים לך לעבור בענן. כולם כאן אמרו לך קונטיינרים. לא לפתח לקונטיינרים כי מפתחים אחרת.  פיתוח במיקרו שרותים  MicroServicesהוא פרויקט משמעותי שמצריך חשיבה מעמיקה, להסתכל עליו ברמה אסטרטגית, להבין מה רוצים להשיג ממנו, ואז ברוב המקרים יש צמצום משמעותי בעלויות אחזקה.

קובי ביטר בינת סמך: זה גם טכנולוגיה. אספר כאן על עסק שלא הצלחתי בהקמתו. אמרתי, אני הולך למכור שירותי אנלטיקה On demand, מה אתה צריך לאנלטיקה on demand? אתה צריך 1. הרבה ברזלים, בשביל לאגור נתונים, וזה גם נתון, 2. לקחת תוכנה, אם זה סאס, או SPSS, או איזה שלא תבחר. 3. לעשות מה שנקרא: number crunching ל-3-4 ימים, ואחרי זה להוציא מזה תובנות. יחד עם שותפים, פניתי עם הביזנס לכמה חברות אופנה והצענו להם לעשות  campaign management. מה צריך בשביל campaign management? אוספים את כל הסטטיסטיקות שאצלן. מוציאים מזה פרופילים ותובנות.  למשל: מגיעים למסקנה של-א' צריך למכור חולצה כזאת, ל ב' חולצה כזאת ול ג' חולצה כזאת, ול ד' בכלל למכור מכנסיים, ואז נעשה קמפיין. אני הצעתי שנוביל את הקמפיין עם כוח אדם. כלומר נפעיל call center על הסיפור הזה של follow up וכד'. התוכנית לא הצליחה. מדוע? כי עדיין לא הייתה בשלות ארגונית להטמיע את זה.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: הפיתרון שהוצע היה פיתרון נכון?

אלי מטרה MedOne: הפיתרון הוא פיתרון מושלם.

מני צרפתי Red Hat: הטכנולוגיה הייתה מושלמת.

אלי מטרה MedOne: הטכנולוגיה עבדה. הכל מתחבר. פשוט לאנשים היה קשה לקבל את הרעיון לעשות campaign on demand. אבל זה יגיע, כי זה חוסך כסף בסופו של דבר, וזה מביא כסף. תארו לעצמכם ארגון ריטייל גדול. הוא אמור להיות מומחה להבנת הלקוחות וניתוח צורכיהם ביחס למוצרים שלו. לקראת השקת מוצר/סדרת מוצרים חדשה אפשר לעשות את זה On demand, זו החוכמה לעשות את זה on demand. הרי הרעיון שהוצג כאן של מתן שירותי אנליטיקה לקמפיין כזה  או אחר אמור להלהיב את הלקוח לגביו, ההזדמנות לעסוק בליבת העסק ולא בבניית תשתיות.

מני צרפתי Red Hat: אני רוצה לחזור לבשלות והבגרות של שרותי הענן. יש בזה הרבה מן האמת שהתזמון מתי להתחיל את המסע, חשוב ביותר. זה אחד הקריטריונים הכי חשובים מתי עוברים לענן. פתרונות שמאפשרים ענן, הגיעו כבר לשלב של בגרות,  שבו אתה יכול לקבל יתרונות.  במצב הזה יש היום הרבה מאוד הזדמנויות לשירותים חדשים בענן.  ענן אמיתי פירושו קבלת  שירות מספקים שונים לפי הצרכים העיסקיים של הארגון . קבלת שירות אנלטיקה מגוגל, קבלת שירות office 365 ממיקרוסופט, קבלת שירות priority מ-med-1, כולם מותנים בתפיסה וניהול אחוד ותשלום לפי צריכה. צריך להאמין במעבר ולקבל זאת אסטרטגית בארגון היות והתזמון מבחינת טכנולוגיה ויכולות אינטגרציה בשל. נניח, מחר בבוקר גוגל לא מוצאים חן בעינייך, תודה, שלום, עברתי למיקרוסופט, רד האט לא מצאו חן בעינייך? תודה שלום, אני עובר לספק אחר של לינוקס או ספק אחר.p1560908

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: יש לי שאלה; נניח שאני כארגון מעוניין במה שאמרת, למי אני צריך לפנות? מי עושה לי את זה?

מני צרפתי Red Hat: חברות ייעוץ שמתמחות בארכיטקטורת ענן

מיכאל חיון NESS: זה בדיוק מה שאנחנו עושים  בNESS, אנחנו  מתייחסים למעבר לענן ממש כמו תהליך שירות מנוהל מלא עם מתודלוגיה סדורה שמתאימה עצמה הן לארגון קטן והן לארגון מורכב וגדול יותר. אנו לומדים את הצרכים, ומנתחים עם הלקוח את אפשרויות על יתרונותיהם וחסרונותיהם. אחרי למידה של הלקוח הן ברמה העסקית והן ברמה הטכנית , אנו  יכולים להמליץ אלו מערכות להעלות לענן  מבחינת רמת הסיכון והבשלות ואלו מערכות לא מתאימות למעבר או, שכל הארגון יכול לעלות לענן, דבר שקורה בדרך כלל בארגונים קטנים או בינוניים יותר. אחר כך אנחנו עושים תהליך של high-level design, detail design, ועושים כמובן את המעבר, וגם אחר כך, ולא פחות חשוב, עולם התחזוקה של המערכות שעלו לענן ואלו שיש להכשירן למעבר או להשאירן לעת עתה אצל הלקוח . לא פחות חשוב מהתחזוקה יש סל שלם של שירותים "עננים" שהלקוח יכול לצרוך; מרכז תמיכה מרוחק הן פנימי והן ללקוחותיו, בקרת תקציב (ברוקרז') כדי לשמור על יעילות תקציבית ועוד שירותים רבים שהארגון יכול לצרוך כתפיסה עננית.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: אני אשאל אותך שאלה פשוטה, יש לנו רוחב פס של 100 MB, האם אני יכול לצאת היום החוצה לענן?

קובי ביטר בינת סמך: עזוב, תקנה מהספק. גם את הקו הוא יקנה עבורך.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט:       אבל אז אני אהיה תלוי בספק.

אלי מטרה MedOne: לא, אתה לא תלוי בנו. אנחנו. הפנמנו זאת ואסטרטגית אנחנו מאפשרים ללקוחות לעבור בלחיצת כפתור. בענן שלנו או שלData  Dimension ליתר דיוק, אתה מקבל SLA של 4 תשיעיות. במידה וחרגנו מעל 52 דקות (השבתה לשנה), אתה מקבל את כספך בחזרה. יצרנו פה תמריץ גם לעצמנו ולקחנו אחריות לעמוד בדרישת ארבע תשיעיות.

קובי ביטר בינת סמך: למנמ"רים אני אומר ומתוך ניסיוני שנים ארוכות כמנמ"ר. תשאלו עצמכם, מה מעניין אתכם לעשות.לדאוג לתחזוקת הברזלים למיניהם או לקדם את הארגון להשגת מטרותיו העסקיות. זו לדעתי הנקודה מבחינת ראותו של מנמ"ר. השיקול הכספי כמובן קיים אבל לא תמיד החשב מכניס את עלות זמנו המתבזבזת של המנמ"ר בחישובי הכדאיות.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: מדברים על זה שיש מה שנקרא ענן היברידי, האם זה עדיף? זה מקל על העניין הזה של הגירה? לחזור חזרה?

מני צרפתי Red Hat: הברוקר הזה הוא זה שמבטיח לך  שה-IT הפנימי שלך משתמש עם הענן בצורה נכונה, הוא שמאפשר לך לצרוך שירותים שונים מעננים שונים, ואז אתה יכול להגיע לאופטימיזציה של צריכת השירותים.

תפקיד המנמ"ר הוא לנהל ולאכוף מדיניות, תמחור, הסכמי רמת שרות באמצעות תוכנת הברוקר. אגב מחירים,  אתם יכולים לעשות מאוחר יותר שופינג, לומר לבדוק מחירי שרתים מספקים שונים.

הברוקר הוא הנקודה הכי חשובה.  הברוקרים העדכניים משתפרים ומאפשרים אפליקציות מורכבות כמו גם ארכיטקטורות מודרניות.

אפליקציות הן לא כל כך פשוטות, יש שם שכבה של Middle ware, ו-database ו-Platform, אז יש היום עניין רב, שהברוקר יאפשר לך  hybrid intergration platform, רמה של הפשטה (אבסטרקציה) מוחלטת של השירותים, זאת אומרת בניית פיתרון "חוצה פלטפורמות וטכנולוגיות", שיכול להתחיל במסמך של מיקרוסופט ולהסתיים בגוגל אנליטי, ולהיות מעובד ב IT הפנימי והוא יידע לבצע זאת ובמקביל יתחזק גם ניהול גירסאות, שינויים ואבטחה. לעניין אבטחת מידע,  אבטחת מידע  זה מכבר איננה רק אבטחת מידע של הרשת, היא עברה כבר מזמן לאפליקציה, כשעושים תהליך מודרניזציה כזה – משלבים אבטחת מידע לתוך הקוד, ומשלבים את התפעול, את ה-dev  וה  ops, את ה-Operation לתוך הקוד, והתוצאה  שגם ה-operation וגם האבטחת מידע מתקיימים בתוך היישות הזאת שנקראת אפליציה. מה שזה אומר שלמעשה הצמדנו שומר ראש לכל יישום ונתונים.

אלכס דרוקר מנמ"ר כצט: תגיד ישראל, איך אתה כקונה פוטנציאלי? משהו עניין אותך פה? תפס אותך קצת? קבלת תובנות כלשהן?

ישראל פינקלברנד מנמ"ר שסטוביץ:  ראשית, הדיון הוא מעניין ומאוד חשוב מעצם קיומו. ברור גם שיש עוד דרך לעשות עד שהרבה ארגונים גדולים ובינוניים שכבר יש להם תשתית יהיו מוכנים לשקול את המעבר לענן. בנוסף הייתי רוצה להתייחס להנחה שהוצגה כאן כי מעבר כזה קורה בד"כ עם ארוע כופה (Compelling event  (  בארגון. תראו, אנחנו בונים עכשיו מתחם לוגיסטי ומשרדי חברה על יותר מ 40 דונם. אין ספק שעפ"י כל פרמטר זה ארוע כופה. ולמרות זאת מעבר כזה לא רק שלא קורה, הוא ואפילו לא עלה לדיון. הסיבה לכך היא שדווקא בארועים מסוג זה נשקלים שיקולים אחרים, כגון: מורכבויות פרויקטליות, ניהול סיכונים ולא דווקא הנושא הכספי או היתרון הטכנולוגי הפוטנציאלי.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.