יום שני , אוקטובר 23 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול: ספקי שירות ענן ישראליים, האם הם נותנים ערכים מוספים ייחודיים?

שולחן עגול: ספקי שירות ענן ישראליים, האם הם נותנים ערכים מוספים ייחודיים?

 P1580856

יהודה אלידע: התכנסנו כדי לדון בשאלת "הגיאוגרפיה של הענן" ובמיוחד באספקט הלוקלי-ישראלי, כלומר בנושא המקום של ספקי ענן ישראליים על ספקטרום שירותי הענן הגלובליים. אנו רוצים לברר האם יש רציונל עסקי לפעילות "לוקל פטריוטית" בשוק שמהגדרתו אינו מכיר בגבולות גיאוגרפיים, וכל שירותיו כמעט "אגנוסטיים" למאפיינים לאומיים, תרבותיים ומסחריים. עולם המחשבים הוא "קוסמופוליטי" למרות המשקל הדומיננטי של חברות אמריקאיות בשורות הספקים. בסופו של חשבון, החברות האמריקאיות הן המעסיקות העיקריות של מקצועני התכנות, אנשי השיווק והתמיכה מכל העולם וכל התרבויות, שנוהרים אליה ויוצרים "כור היתוך" מסוג חדש: טרנספורמציה דיגיטלית שמגדירה מחדש את הערכים, המתודות, הפרדיגמות והתרבות של עשיית עסקים ובילוי שעות הפנאי במאה ה-21. אז למה כל כך הרבה אנשים, גם בישראל, חשים צורך להתחבר לענן מקומי דווקא? מה יש בענן "לאומי" שאין ב-Amazon.com או לגוגל?

הכלכלנים מסבירים לנו איך היתרונות לגודל מכתיבים מראש את תוצאות התחרות: אחרי שכל שאר המתחרים ישרפו את הכסף שלהם, יישארו פחות מחצי תריסר ספקי ענן גלובליים, שמסוגלים להמשיך לעבוד במודל Commodity, עם שולי רווח מיקרוסקופיים, ומאבק בלתי פוסק פשוט כדי לשרוד. זה קרה כך בכול סקטור אחר של מערכות המידע, החל במערכות הפעלה וכלה ביצור ניידים, ולמעשה גם בתעשיות טכנולוגיה אחרות: טלפונים חכמים, מכוניות אוטונומיות, תקשורת, תעופה ופארמה, בכולן התפתחות הטכנולוגית מלווה בהקטנת מספר המתחרות בשוק כתוצאה מפליטת הקטנות-מכדי-להתחרות. אז למה בתחום הענן יש הצדקה קיומית לחברות מקומיות, עם אופקים "ארציים" ותרבות של קשרים "אינטימיים" עם לקוחות

שלומי עכו

שלומי עכו

יציבים, שרואים גם ערך ביחסים קבועים עם ספק "שמדבר איתם בגובה העיניים", רצוי בעברית, רצוי ברדיוס 100 קילומטר מתל-אביב? חברי הפאנל מוזמנים להאיר נקודה זו מכיוונים שונים, כפי שמשתמע מהתפקיד שכל אחד מהם ממלא בזירת שירותי הענן בישראל.

שלומי עכו, בזק בינלאומי: אני מנהל את פעילות הענן בבזק בינלאומי הכוללת  כ-30 מומחים ופריסלים ביחידת ה CLOUD .המיקוד שלנו הינו להיות שותף ומורה דרך לארגון במסעו לענן – מהשלבים המוקדמים של הבנת הצרכים, האפיון, בחירת התשתית, הדרך לשם והמעבר לענן. לאחר המעבר מתחיל אתגר חדש ומתמשך המלווה את המשך הפעילות התקינה של הארגון בענן תוך התייעלות טכנולוגית וכלכלית מתמדת.  עולמות ה IT החדשים,  מורכבים ושונים ממה שהכירו הארגונים עד כה, אנחנו בבזק בינלאומי נערכנו לכך בשנים האחרונות תוך בניית יכולות מוכחות באינטגרציה של פרויקטים מורכבים, הקמת מתקני Data Center, רשת תקשורת פרטית וגלובאלית, הקמת תשתיות ענן פרטיות וציבוריות הגדולות בישראל ובשת"פ עם מיקרוסופט סביב ה-Azure וה-Office 365, אירוח Private Cloud במתקנים שלנו ועל תשתיות Rackspace, ניהול תשתיות ופרויקטים מעבר לענן עבור לקוח קטנים וגדולים.

יהודה אלידע: ברצוני להסביר למה נשמעת נימה של הסתייגות בקול שלי. ההיסטוריה של ה- IT לא מציעה הרבה דוגמאות של חברה שרוצה לירות בכל המטרות ומצליחה לא לפספס. חברה אחת, שכנראה שמעתם עליה, בשם IBM, שבעבר הרחוק הייתה לה מדיניות: בעולם מערכות המידע אנחנו עושים כל מה שאפשר להרוויח ממנו. החל במחשבי Mainframe שממלאים מרתפים בבנייני משרדים של חברות Enterprise בינלאומיות וכלה במדפסת "כדורית" שמקומה במשרד הביתי ועל הדלפק במכולת השכונתית. הלך לה הרבה מאוד זמן להבין שהיא מפסידה כסף על הגישה "האימפריאליסטית" הזו, ועליה להיות יותר ממוקדת בנושאים שהיתרון התחרותי שלה מהותי ולא רק מסיבי.

שלומי עכו, בזק בינלאומי: המעבר לתשתיות הענן הציבורי יצר אתגרים חדשים למנהלי ה IT – בעקבות השינויים בהתנהגות הצרכנים ומשתמשי הקצה, גופים עסקיים וציבוריים נדרשים לשינויים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות ומהירות יישומן, דבר שמאלץ את הגופים הטכנולוגיים בארגון להשתנות ולהתאים את התנהלותו לעולם ה IT החדש. זהו עולם גמיש, מהיר ודינאמי, שצריך להיות זמין ומונגש בכל רגע ומכל מקום, ולהתחדש כל הזמן. המעבר לענן המחשוב אינו אופציה אלא צורך ואף הכרח עסקי. אך במעבר הזה יש גם אתגרים לא מעטים ואיומים חדשים לדוגמא – shadow IT, אבטחת המידע, תקינה ותקצוב. אנחנו עוזרים לארגון לקבל את ההחלטות הנכונות, ליישמן בצורה הטובה והיעילה ביותר ולהמשיך להגן על נכסיו ועל יכולותיו לנהל את עולם ה IT החדש, תוך שימוש בסביבות ענן מגוונות ושירותי ענן מתקדמים.  אנו יכולים להציע ערך גם בעולמות ה- Open Sourceוה-Open Stack, עם יכולות

רן רוטשילד

רן רוטשילד

ייחודיות של פלטפורמת Rackspace. ובאספקט היישומים, הכיוון האסטרטגי שלנו בענן הציבורי מגולם בשיתוף הפעולה עם מיקרוסופט Azure. עם זאת, אנחנו מעדיפים להמשיך לנהל את מכלול תשתיות ה-IT של הלקוח ולא להסתפק רק בשירותי ענן – כי ברור לנו שלחלק מהלקוחות, הענן לא מתאים ממגוון סיבות ואנחנו נדרשים להיות יצירתיים ואפקטיביים בבניית פתרונות משולבים של ענן פרטי וציבורי (Hybrid).

רן רוטשילד, CloudZone: אני מנהל CloudZone, יחידת הענן של מטריקס, שמספקת מגוון שירותי מומחה בעולמות הענן. עלינו מונחת האחריות להמליץ ללקוח לא רק על פתרון נכון טכנולוגית, אלה גם על הפתרון הנכון ביותר מבחינה פיננסית (עלות-תועלת). אנחנו עובדים עם AWS של אמזון, פלטפורמת הענן של גוגל ועם Azure של מיקרוסופט. בשוק העננים הפרטיים אנו מייצגים את Rackspace, Red Hat, את VMware, ומבחר פתרונות מבוססי OpenStack. אנו עוזרים ללקוחות מכל המגזרים ומכל התעשיות בהתנהלות שלהם על גבי העננים הציבוריים. החל מתהליך בחירת הפלטפורמה, דרך תכנון ארכיטקטורה, תכנית עבודה ובנייה בפועל של הסביבה כולל אבטחת מידע, תקשורת, DevOps ואוטומציה, וכלה בתחזוקה ותמיכה לאורך זמן, תוך דגש על חסכון משמעותי בעלויות שוטפות.

יהודה אלידע: בניגוד לדגש של החברות שרואות את שליחותן באינטגרציה והפצה של שירותים גלובליים, ברצוני להציג את החברה הישראלית היחידה שמספקת ענן ציבורי על כל מרכיביו: שירותי תשתית מהרמה של חפירת המתקנים התת-קרקעיים והשחלת הסיבים האופטיים. שירותי פלטפורמה אינטגרטיביים כולל DR as a Service, ובנוסף לכל היא רוצה לתת ערך מוסף לשירותי אפליקציות, MedOne.

מאיר פלוק, MedOne: נכון מאוד. MedOne היא למעשה הענן הבינלאומי היחיד שנמצא פיזית בישראל, בשני אתרים, בשני דאטה סנטרים עם גיבוי הדדי.

מאיר פלוק

מאיר פלוק

יהודה אלידע: מה פירוש ענן בינלאומי?

מאיר פלוק, MedOne: הבאנו לפה את הענן של Dimension Data, שהיום מצוי ב-40 אתרים בעולם ובשני אתרים בישראל. בדיוק אותה פלטפורמה, אותה תשתית. טכנולוגית, מדובר במתודולוגיה וארכיטקטורה, שפותחו לצורך מתן שירות קריטי לחברות ענק בינלאומיות ומשוכפל בעשרות Data Centers כדי לבטל את השפעות המרחק – למנוע את ההשהיה (latency) בתקשורת, ולרסן את עלויות קווי התקשורת היקרים. ה-Data Centers שלנו הם צומתי התקשורת של המדינה, ממש כך, כי כל ספקי התקשורת מתארחים במתקנים שלנו, בשני האתרים. זאת משום שאנו נותנים ללקוחות את הגישה הכי מהירה לאינטרנט הבינלאומי – כמו גם לרשת הסיבים הפנים-ארצית שנסללה מאתרים של MedOne. שרת הIP- שלנו הוא מקומי, שנותן כתובות IP מקומיות, בקיצור הלקוחות נהנים שהיתרונות של ענן בינלאומי וספק מקומי.

יהודה אלידע: איך הבינלאומיות באה לידי ביטוי ביום יום?

מאיר פלוק, MedOne: יש לנו סטארט אפים שנכנסו לשירות, התחילו לפתח על שרת אחד או שניים אצלנו בישראל, ועם הפריצה שלהם לחו"ל הם פשוט לוקחים את המוצר משכפלים אותו ופורסים אותו ברשת  העולמית של Dimension Data בבעלות NTT, חברת הבזק היפנית. אין צורך בהתאמות ואין מחסומים במעבר לאתרים בחו"ל כי כולם עובדים בדיוק באותם סטנדרטים. וכך הם יכולים להתקרב ללקוחות החדשים שלהם בעולם בלי לאבד את היתרונות של קירבה לספק.

יהודה אלידע: מה שאתה אומר זה "ללכת עם ולהרגיש בלי"…

מאיר פלוק, MedOne: אצלנו אומרים "ללכת גם וגם" – וכן, זו הצלחה כבירה. כפי שיעידו עשרות לקוחות ישראליים, החל מתאגידים פיננסיים גדולים ועד ליזמי סטארט אפים שרק מתחילים את הדרך. נכון, בררת המחדל של המפתחים שזקוקים לשרתים "אד הוק", מעכשו לעכשו, היא לפתוח חשבון ב"אמזון" בלי לחשוב האם הם נכנסים למלכודת דבש. אבל כשהם נתקלים לראשונה בבעיות של עסקים בינלאומיים – זמני תגובה ארוכים, דרישות רגולציה שונות מארץ לארץ, החובה לשמר נתונים מקומית בשל אספקטים של משילות או פרטיות, תקנות הגנת מידע פיננסי או רפואי, הם נאלצים לצאת מאמזון ולחפש פתרון מקומי. ואז הם מגלים את המחיר של החלטה חפוזה, את היתרונות של ספק מקומי. הם רואים שיש לנו SLA הרבה יותר טוב ממה שיכול להבטיח ספק שתלוי בקווי תקשורת גלובליים. לעומת זאת, אנחנו נותנים SLA מאוד גבוה – למעשה הכי גבוה בשוק העולמי – מוכיחים אותו, והם נשארים.

רן רוטשילד, CloudZone: אנחנו גוף של מומחים בעולמות הענן, ותפקידנו הוא לשמש כ-TURSTED ADVISOR, ולייעץ ללקוחות איזה ענן יותר מתאים להם. יש הבדלים בין שלושת העננים הציבוריים ולא כל ענן מתאים לכל סוג של לקוח. אם זה לקוחות שעושים יותר ניתוח נתונים וביג דאטה, בין אם זה לקוחות שצריכים נוכחות גלובאלית רחבה יותר, סביבות תחת רגולציה, אפליקציות וכיוצא בזה.

יהודה אלידע: איך זה שאתם מייצגים חברות שהן מתחרות זו בזו? זה אומר שאין לכם גם בלעדיות על השירותים האלה?

רן רוטשילד, CloudZone: בלעדיות אין לנו, אנחנו גם לא מחפשים בלעדיות, יש תחרות בריאה בשוק.

יהודה אלידע: מנהל הכספים חושב, שיותר בריא להיות בלעדי והקופה שלו היא היחידה שרואה זרם הכנסות.

P1580763רן רוטשילד, CloudZone: לא, בלעדיות מובילה להתנהגויות לאו דווקא בריאות בכל חברה.

יהודה אלידע: אתה נשמע יותר מדי צדיק.

רן רוטשילד, CloudZone: לא, עובדתית. זה גורם בסופו של דבר להעביר את היתרונות ללקוחות. שילחמו על המחירים, שישאלו למה ויבינו על מה הם משלמים.

יהודה אלידע: ברשותכם, נתחיל בשאלות הראשונה שעל סדר היום: האם אנחנו הולכים למצב של שלטון הדינוזאורים? שהחברות הגדולות בעולם ייתפסו כברירת המחדל. או כפי שעמיתנו מ-MedOne מנסה לשכנע, איכות השירות היא הדבר הקובע – אם ניתן איכות שירות טובה יותר, הלקוחות יבואו אלינו. יש עוד כמה חברות שנוהגות כך, למשל רולס רויס מאמינה שהאיכות חשובה ממחיר. הייתה להם פעם סיסמה: "המחיר נשכח הרבה לפני שהאוטו הפסיק לנסוע". המחיר העסקי: הם מייצרים כאלף רכבים בשנה. זה לא רציני. קאיה מיצרת מיליונים.

רן רוטשילד, CloudZone: לעננים מקומיים בישראל יש מקום חשוב עבור לקוחות אשר מנועים מחד לצאת עם המידע מחוץ לגבולות המדינה ומאידך אולי כפופים לרגולציה האוסרת זאת. בנוסף, אין לאף ספק מקומי יכולת להתחרות בעננים הבין-לאומיים הגדולים (ואולי זה גם לא מטרתם). מי יכול להרים אלפי שרתים בפחות מ 2 דקות או לאפסן פטות של דאטה בלחיצת כפתור? מי נותן מנעד רחב של עשרות שירותים על הענן שלו? לצערי אין בארץ יכולות כאלו וללא ענן בינלאומי גדול אשר יקים נוכחות מקומית, ההיטק הישראלי ימשיך לבנות על פלטפורמות הענן בחו״ל.

יהודה אלידע: מה שאתה מתכוון להגיד זה, חברה ישראלית שרוצה להצליח בעסקי הענן צריכה גיבוי אינטגרלי מספק בינלאומי?

מאיר פלוק, MedOne: עובדה. העולם נהיה גלובלי, גם הלקוחות שלנו מחפשים את הפתח לגלובליזציה. סטארט-אפ שמתחיל בישראל חולם לפרוץ לחו"ל, מי שמגיע מחו"ל ורוצה פלח בשוק המקומי הישראלי, לא מתכוון לפתח נוכחות מקומית שאינה קשורה בבסיס הגלובלי שלו. אי אפשר להתבדל והשתלבות עם העולם פרושה כניסה לרשתות העולמיות. Dimension Data פרשה שני עננים בארץ, ויש לה עשרות אלפי לקוחות Enterprise בכל העולם. הניסיון והיכולות שעשרות אלפי הלקוחות האלה תורמים לרשת, מועתקים אוטומטית לענן בישראל, חלקם כבר מוטמעים והשאר יכנסו בשדרוגי הגרסאות הבאים.

יהודה אלידע: התחושה היא, שכל אלה שפתחו עננים מקומיים של Infrastructure בדרך כלל נכנסו למבוי סתום, כי השיקולים הפיננסיים מעולם לא הצליחו לפתות את החברות הגדולות לצאת מתפיסת ה-On Premises.

מאיר פלוק, MedOne: אצל המקומיים מרגישים חוסר בידע מקצועי וגם מהירות הפיתוח שלהם מאוד איטית מאשר של חברה גלובלית בינלאומית עם מחזור של מיליארדי דולרים, שמחזיקה עשרות אלפי מומחים ויכולה לפתח יכולות חדשות בקצב הרבה יותר גבוה.

P1580831שלומי עכו, בזק בינלאומי: אני מסכים אתך, אבל אני רוצה לענות לשאלה, האם כל הדרכים מוליכות למגה-שירותים? התשובה לדעתי, בהחלט כן. השוק של ה-Public Cloud,  בוודאי מגזר התשתיות, כבר עבר התכנסות בשנה האחרונה והתהליך ימשיך עד שיישארו מספר מצומצם מאוד של שחקניות גלובליות חזקות מאוד. היום אלה ארבע, אבל בהחלט יכול להיות שגם עלי-באבא תרים את הכפפה ופייסבוק שהתשתיות והפלטפורמות הגלובאליות שלהן יכולות לשמש מקור הכנסות משירותי ענן. אין הרבה ארגונים שבאמת יכולים להתחרות בתשתיות האלה. אבל בשוק הפלטפורמות ובאזורים מסוימים של ה-SaaS קורים דברים הרבה יותר מעניינים, גם בשוק הישראלי. אגב, היום אתה יכול לראות שגם השחקניות הגלובליות מתחילות לייצר מודלים של שירות היברידי כדי להביא חלק מהתשתיות שלהן לסביבת הלקוח – או להביא את הענן הפרטי של הלקוח ל-Data Center שלהן בלי לחשוף אותו לענן הציבורי הפתוח לכל. יש מבחר אסטרטגיות כדי לפתור את הנושאים של ביצועים, שיהוי,  אבטחת נתונים, רגולציות מתחום ה-Governance ועוד הרבה אזורים שכואבים ומשפיעים על רצון ויכולת הלקוחות המאוד גדולים לעבור לענן. יש גם כאלה שהאפליקציות שלהם או סביבת עבודה ב-Back Office לא מותאמת לענן, או שאין בענן הציבורי יכולות מספקות כדי לתת מענה לצרכים שלהם.

יהודה אלידע: כלומר היברידי זה שלב מעבר, בין מה שיש למה שיהיה בעתיד?

שלומי עכו, בזק בינלאומי: היברידי זה שלב האין ברירה שלהן. הן רוצות ליהנות מיכולות וגמישות הענן הציבורי אבל עדיין ממגוון סיבות לא יכולות להגיע לשם באופן מלא. סיבות של תקינה, אבטחת מידע, פחד משינוי, עלויות שקועות ולעיתים אף חוסר התאמה טכנולוגית בתשתיות הענן הציבורי לצרכיהן. אותם גופים מבינים שהם חייבים לעשות את השינוי הטכנולוגי הזה לטובת הפעילות העסקית שלהם וכמה שיותר מהר על מנת שיוכלו לעמוד בדרישות המשתמשים הפנים אירגוניים ולקוחותיהם. אלו החלטות שבזק בינלאומי עוזרת ללקוח לקבל ומאפשרת לו ליישם בצורה המיטבית תוך שימוש בניסיונה העשיר והמגוון ובנכסיה הייחודיים.

יהודה אלידע: זה אומר שהם עוברים לספק, בנוסף לתשתיות, גם אפליקציות?

שלומי עכו, בזק בינלאומי: בוודאי, מה שיפה ומאתגר במעבר לענן הוא דווקא האזורים הטכנולוגיים והאפליקטיביים והפלטפורמות שהיום ארגון שעובר לענן, כלל לא משתמש בהם או לא P1580779מודע אליהם והם יכולים לשמש לו כמנוע צמיחה עסקי.

יהודה אלידע: נראה לי שצריך לאפיין יותר טוב את השאלה: האם מה שהם עושים עכשיו זה להציל את האפליקציות שהיו פעם מקורות ההכנסה ב-Data Center, ולהראות שהן יכולות להביא ערך גם מהענן, או שהם החליטו לספק אפליקציות חדשות בענן, שאין להן זנב מסורתי ולהמציא מחדש את המחשוב הארגוני?

שלומי עכו, בזק בינלאומי: הם עושים את שניהם. כי זו גם בעיה שנוצרה להם: איך מצד אחד הם מייצרים פתרונות חדשים ומתאימים את עצמם לצרכי הלקוחות והמשתמשים, ומצד שני מעבירים את בסיס הלקוחות שלהם לענן בצורה נכונה, בטוחה ויעילה.  המעבר לענן במיוחד לארגונים המסורתיים הנו מאתגר ומורכב, ומצריך ידע וניסיון – החל משלב האפיון, בחירת התשתית, הרשת, הגנות ואחר כך בהמשך הניהול, הניטור והבקרה של הסביבות טכנולוגית וכלכלית – את השלבים האלו ואחרים אנחנו בבזק בינלאומי מספקים. במקרה שלנו קיימות לנו יכולות מגוונות גם בעולמות הרשת – איך להגיע לענן בצורה האופטימלית, המהירה והמאובטחת ביותר באמצעות רשת פרטית שלנו המחוברת לענני המחשוב המובילים בעולם, עולמות אבטחת המידע, האינטגרציה וניהול סביבות IT מורכבות – hybrid-cloud ו Multi-Cloud

יהודה אלידע: העברת הפתרונות הישנים לתשתיות ענן חדשות זה בעצם מהלך דפנסיבי, לא השקעה לזמן ארוך. לדוגמה, SAP משקיעה המון כסף בענן כדי שלקוחות וותיקים לא יאלצו ללכת לענן שאין בו SAP. זאת בניגוד לאסטרטגיה של Salesforce, שמפתחת תוכנות חדשות במטרה להחליף את היישומים המסורתיים. לזה אני קורא SaaS אמיתי.

שלומי עכו, בזק בינלאומי: אין להם ברירה, כי מי שישרוד בסופו של יום זה מי שיספק מענה הוליסטי לכל צורכי ה-IT בחשבון שירות אחד. אגב, נכון לשחקנים ישראליים להיכנס לאזורים אלו, כי היכולת של יחידות שונות בארגון לבחור בעצמם את תשתיות הענן, מייצרת גם בעיות, כמו Shadow IT, שאלו אזורי IT שעשויים להועיל לארגון אך אינם נמצאים בשליטה, ניטור ואכיפה של ה IT הארגוני. אזורים חדשים אלו  מתקיימים מחוץ לשליטה של המנמ"ר ובמקרים רבים ללא ידיעתו והופכים כל ניסיון אינטגרציה ל"שמיכת טלאים" שאף אחד לא יודע איפה היא מתחילה ואיפה היא נגמרת. המודל הכלכלי אף הוא השתנה כתוצאה מהמעבר לעננים. באמצעות ניהול נכון של היעילות הטכנולוגית הקיימת בבסיס השימוש במשאבי הענן, מגיעים ליעילות כלכלית שאם היא מנוהלת נכון אפשר להגיע לחסכון עצום. מומלץ להיעזר באנליסטים ובמערכות ייעודיות לניתוח כלכלי של משאבי הענן, שיספק ייעוץ להחלטות אופרטיביות כיצד להתייעל כלכלית באמצעות שינוי טכנולוגי ולעיתים אף שינוי עסקי קל לדוגמא התחייבות לתקופת שימוש או זמני בענן המחשוב. במעבר ל IT החדש ולשימוש בסביבות הענן ה multi-Cloud אין פתרון סטנדרטי לגביו ידועים כל המשתנים הרלוונטיים – השקעת כ"א לסוגיו, סיכוני כשל טכנולוגי,  דרישת תשתית חמרה, קשיי הטמעה והתנגדויות תרבותיות. כשאתה נכנס לתשתיות הענן אתה אולי יודע עם מה תתחיל, אבל אף פעם אינך יודע עם מה תסיים.

יP1580766הודה אלידע: נלך לשאלה הבאה: האם הענן אפשרי רק אחרי שהתשתיות הפכו לקומודיטיז, כלומר, הענן כבר הגיע לדרגת וירטואליזציה גמורה כך, שכמשתמש אקראי לא אכפת לך אפילו איזה מערכת הפעלה מתקתקת את היישום שלך. ואם נמאס לך מבחירה א' אתה עובר ל-ב' תוך פחות משעה, משום שמדובר בפריקת הקונטיינר ממשאית אחת והעמסתו על משאית שניה?

רן רוטשילד, CloudZone: אענה קודם לשאלה הראשונה: כן, שלושת החברות המובילות שהתחייבו לענן הציבורי הן אלה שיובילו את הטרנד. צריך חברות עם גב פיננסי איתן בשביל לפתח תשתית ראויה, ורק למעט חברות, כמו פייסבוק בשוק החברתי ו-Salesforce בעולם היישומים יש תשתיות גלובליות עוצמתית מספיק בכדי להוות תחרות עתידית למובילות.

יהודה אלידע: אבל אתה רואה מצב שבו אני יכול לעבור מתשתית של אמזון לתשתית של גוגל "בקליק" בלי שום בעיה של תאימות תוכנה וממשקים?

רן רוטשילד, CloudZone: בהחלט כן. יש היום כלים שיודעים להעביר סביבות שלמות בלחיצת כפתור. לדוגמה, בשנה שעברה נחתם שיתוף פעולה בין CloudEndure, סטארט אפ ישראלי כחול-לבן, לבין גוגל, עבור מיגרציה לענן של גוגל בלחיצת כפתור.
מעט לפני כן הודיעה AWS על שיתןף הפעולה שלה על VMWare. גם מיקרוסופט משתמשת במס׳ כלים כמו ה- Azure Websites Migration Assistant ו MAP Toolkit העוזרים באנליזות למיגרציה.

יהודה אלידע: מה זה, שירות הובלת קונטיינרים?

רן רוטשילד, CloudZone: כן ולא. הפתרון לומד את התשתית הפרטית ובונה בהתאמה את המקבילה העננית – למשל איזה סוג של שרת, מערכת הפעלה ומה יש על השרת מבחינת דאטה ואפליקציות. הפתרון מגדיר סוג שרת זהה בענן אחר ומעביר את כל מה שיש על השרת.
מהרגע בו השוק מגיע לבגרות, העלויות מתחילות לשחק תפקיד מרכזי בהחלטה "איזה ענן?" הלקוחות מחפשים אלטרנטיבות, שיתאימו להם טוב יותר טכנולוגית וגם כלכלית.

מאיר עשת: אני רוצה לחדד את זה. אחרי הרפורמה בשוק הסלולארי, הבעלות על המספר שלך בידיך ואתה חופשי לנדוד בין הספקים: פלאפון, סלקום, פרטנר, הוט מובייל ואחרים, להחליט מה שתחליט ולהיכנס לשירות ללא שהות. בעוד חצי שנה, תלוי בעסקה אתה מדלג לספק חדש, שהבטיח לך שירות עדיף במחיר אטרקטיבי יותר. האם אתם רואים שדבר דומה יקרה בענן, אם לא מחר אז מחרתיים?

רן רוטשילד, CloudZone: קודם כל, כן. לשם זה יגיע. האם זה יקרה מחר – לא, הטכנולוגיה עדיין לא שם. מעבר של אפליקציות רגישות, במיוחד בחברות גדולות, מענן לענן, זה ניתוח לב פתוח לכל דבר ועניין, לא דילוג. זה לא נעים לאף אחד. צריך לזכור שבדרך כלל תשתית ממוצעת משתמשת בשלושה סוגים שונים של יישומים. הראשון מגיע מהוונדור עצמו, כחלק P1580795מחבילת שירותים שהוא מציע. סוג שני – כלים של צד שלישי כולל מוצרי Open Source, פתרונות מסחריים "מעל המדף"  וכיוצא בזה. הסוג השלישי כולל את האפליקציות שאותו ארגון פיתח לשימוש עצמי. הסוג השלישי הוא הקריטי ויש לבדוק את תאימותו לענן. עדיין לא נתקלנו בדברים שאי אפשר להעביר לענן.

יהודה אלידע: האם היית אומר שלא רק שזה ניתוח לב פתוח, זה ניתוח לב פתוח תוך כדי צניחה חופשית?

רן רוטשילד, CloudZone: לא, ממש לא צניחה חופשית. זה ניתוח לב פתוח, שאם הוא נעשה בצורה נכונה ומושכלת הוא יכול להסתיים תוך שבוע-שבועיים, מקסימום. יש היום הרבה כלים שבונים סביבות עבודה בצורה אוטומטית, לדוגמה, Cloud Formation של אמזון, וכלי אוטומציה שיודעים להעתיק סביבות בצורה אוטומטית.

שלומי עכו, בזק בינלאומי: מההיכרות שלי עוד לא נתקלתי באפליקציה ארגונית, שבאמת אפשר לעשות לה "הרם והנח" (Lift & Shift). אפילו עם CloudEndure זה לא קיים ואני מתקשה לראות כיצד זה קורה בעתיד הקרוב, בגלל שדווקא העננים הגדולים מנסים להתבדל ובאמצעות פלטפורמות ושירותים ייחודיים מייצרים ללקוחות שלהם את ה vendor lock לסביבת הענן שלהם. לדוגמה, אני לא בטוח שתוכל למצוא תחליף לאורורה שלהם ב-Azure, שנמכר משמעותית יותר בזול.

רן רוטשילד, CloudZone: השאלה היא, האם אתה בכלל צריך אורורה בסביבת Azure כשבאפשרותך לקחת פתרון Azure-MySQL.

יהודה אלידע: והחלפת מסד הנתונים, האם היא יכולה לקרות אוטומטית?

שלומי עכו, בזק בינלאומי: לא. אבל מיגרציה של מסד נתונים, בסופו של דבר, היא תהליך פשוט למדי בהנחה שאתה שומר על אותו רישוי, דבר שלא תמיד מתאפשר ובהחלט לא תמיד כלכלי. המעבר לענן מאתגר וגם כיום קיימות סביבות שלא ניתן להעביר לשם, זה המקום שבזק בינלאומי נכנסת ומייעצת ללקוח מה להעביר ואיך, ומאפשרת לו פתרונות היברידים ומעבר מדורג באמצעות השימוש במתקני ה Data-Center והרשת של בזק בינלאומי.

מאיר פלוק, MedOne: בעולם של שירותי תשתית, אני מסכים, העולם הולך ל-Commodities. אבל יש הבדלים כאשר הלקוח מתחיל לדרוש תנאי SLA גבוהים. לא כל החברות הבינלאומיות מבטיחות על כל רכיב בודד SLA שמתאים לכל לקוח. אם בא לקוח עם מערכת קריטית, שמייצרת כסף או מצילת חיים (life saving), כמו מוקד 100 של המשטרה או מד"א, ולכן הוא חייב SLA גבוה במיוחד של רכיבי התשתית, אתה לא יכול להסתפק בCommodities-. מה שMedOne- עושה בענן של Dimension Data זה התאמה ללקוח. יש לנו רכיבי חומרה וציודי תקשורת של סיסקו, שמאפשרים לנו להציע על כל רכיב לחוד SLA של "ארבע תשיעיות", 99.99 אחוזי זמינות. ואם משקפים את הפתרון בשני המתקנים שלנו בישראל, אפשר להגיע ל"חמש תשיעיות", דרגת ה- SLA, הגבוהה בתעשייה. פה נגמר סיפור הקומודיטיז. מעכשיו מתחילים לדבר על איכות יוצאת מהכלל, על רמת שירות ייחודית. ואם אתה רוצה להיות מסוגל לשנע את האפליקציה שלך מענן אחד לאחר, עליך לשמור על מכנה משותף מאוד נמוך, ואז אתה לא יכול להשתמש בכלים הייחודיים שיש לכל ענן וענן.

יהודה אלידע: אני מתחיל לרחם על הקוראים של העיתון הזה. חלק גדול ממה שאמרתם לא מובן לאנשים שלא התמחו בטרמינולוגיה של עננים. יש לנו שאלה בנוגע לברוקרים, המתווכים והקמעונאים של שירותי ענן. אם אנחנו מדברים על סדר גודל של 4-5 ואפילו 6 ספקים עולמיים, שמספקים מעל 80% מהעוצמה הדרושה גלובלית, די ברור שהם לא יכולים למכור את זה ישירות לצרכנים הפוטנציאליים. אפילו חברה כמו אמזון, שטובה מאוד במכירות ברשת, צריכה למכור בענן שירות שלא קונים בדרך כלל ללא מגע עם הלקוח. זה אומר שצריך מישהו באמצע שיעשה את פעולת המכירה, ברוקר או איש מכירות. נקרא לו ברוקר. הערכה הפרטית שלי היא, שמקצוע הברוקרים של דאטה יפרח והמחסור באנשי מכירות ידאג למשכורות של מי שילמד את השוק וידע להתחבר ללקוחות. המחסור לא נובע מסיבה טכנית אלא מהמציאות העסקית, מהריאליה של כמה שווה הזמן של איש המכירות. האם זה איש מכירות בכיר, שרגיל למכור חוזים שמנים במיליונים, הוא פשוט לא מגיע לרוב הלקוחות, כי חבל לו על הזמן. אבל אם הוא מוכר לאיזה ברוקר, והברוקר מפיץ בין הלקוחות הקטנים, אז זה פתאום נעשה מאוד כדאי לכולם. האם זה הולך להיות כך?

רן רוטשילד, CloudZone: לא. לפי הראייה שלנו, לא. מאחר והצריכה של משאבי מחשוב בענן היא “לפי שימוש" ולא לפי גודל, כפי שמקובל במכירת רישיונות On Premises.

יהודה אלידע: אבל "המתווך" משפר גם את המגע בין הלקוח לספק, וזה לא שווה כסף?

רן רוטשילד, CloudZone: בוודאי שזה שווה כסף, השאלה אם זה מחזיר את ההשקעה. ההבנה שלנו שזה לא כדאי.

יהודה אלידע: למרות שהוא יכול לקנות שטח שלא תלוי בפרויקט הקרוב ביותר, אלא יש לו רזרבות, ולשווק את זה בכסף למי שלא רוצה לבזבז זמן ואנרגיה על Shopping?

רן רוטשילד, CloudZone: רזרבות כוח מחשוב, בניגוד לכרטיסי טיסה לדוגמה, אינם נכסים לצבירה וספקולציה. אין יתרון לאלה שקונים 10 שרתים בזמן שהמחיר נמוך כדי למכור את P1580839הרזרבה בזמן שהעומס גדול ואפשר לקבל מחיר גבוה יותר. הכמות לא משפיעה על המחיר. הענן היום מתנהל ללא ברוקרים ובצורה שלא מצריכה ברוקרים. כאשר אתה נכנס לקונסול הניהול שלך ומרים שרת, אתה לא תשלם עליו זול יותר כי מישהו קנה במקומך 100 שרתים ועכשיו הוא מציע שתהנה מאיזושהי הנחה הוא קיבל או סחט מהספק.

שלומי עכו, בזק בינלאומי: ההשקפה  שלנו  על מקומנו בענן אינה לשלוח את מנהל הלקוח ולגזור משהו על העננים הגלובליים. היתרון הוא בהוספת שכבת אוטומציה ושירות עצמי בין הענן ללקוח הסופי. זו תוכנה ייעודית, שנותנת ללקוח מצד אחד אפשרות לנהל את התשתיות הפרטיות שלו ביחד עם התשתיות שנמצאות ב-Data Center שלנו, ומצד שני לשלוט על מה שקורה לנכסים שלו בענן. יש היום לא מעט בעיות ניהול שנגרמו מההזדמנות הפתוחה לכל משתמש להקים בצורה עצמאית מערך תשתיות IT בלי פיקוח של סמכות בקרה מרכזית. עבורנו הברוקר זה שכבת היישומים שאומרת איפה הכי נכון לרכוש שירותים, לאיזה רגולציות אני חייב לציית, מה מדיניות אבטחת המידע בארגון. דברים כאלה, שמחזירים את השליטה ב-IT למנהל ה-IT הארגוני. כחלק משירותי הניהול האלו אנחנו מאפשרים לאותם ארגונים להקים זירת סחר, עם אפליקציות ייעודיות עבורם, שהארגון בוחר להשתמש בהם כסטנדרט פנימי.

יהודה אלידע: האם יש אפשרות לייצר זירת תחרות ספקים, שבה בזק בינלאומי מודיעה שהיא צריכה לשנה הקרובה רזרבה של 10,000 שרתים, איזה מחיר אתם נותנים?

שלומי עכו, בזק בינלאומי: זה לא נכון לעשות. אף אחד לא ישקיע היום סכומי עתק כהשקעה מחייבת לרכישת משאבים כדי לנסות למכור אותם בקמעונאות, בענני המחשוב הגלובאלי אין הגבלה של משאבים, יכולות הגידול והתשלום לפי שימוש אינן מוגבלות, בגלל זה השוק מתכנס – כי רק מי שמאפשר זאת יכול להמשיך להתקיים בו, להוריד מחירים ועדיין להרוויח. זה מודל שמתבסס על צריכה גלובאלית ללא גבולות, ופעילות כזו בשוק מקומי מוגדר נידונה לכישלון – טכנולוגי ומסחרי.

יהודה אלידע: אבל יש לכם נכס שאין ל-Azure, ואין לאף מתחרה של מיקרוסופט. יש לכם יותר ממיליון לקוחות שיש להם קשר ישיר כמעט יומיומי אליכם ואתם יכולים לבוא ולהגיד להם, "חבר'ה, ממחר בבוקר תשכחו מהמאבק באקסל. תנו לנו לעזור לכם, אנחנו נריץ לכם אקסל כשירות מנוהל עם הרבה וזלין."

שלומי עכו, בזק בינלאומי: אנחנו פתוחים לצרכים של הלקוחות שלנו ולא באים להכתיב להם שום דבר מלמעלה. הם בוחרים להיות אצלנו, ולא בכדי. המטרה שלנו היא לתת ללקוח את הפתרון שהכי מתאים לצרכים שלו, ולא לנסות לייצר עבורו איזושהי מציאות חדשה אצלנו. אנחנו לא נוכל ולא מעוניינים להתחרות בנושא ה-IaaS, וכנראה גם לא ב-PaaS. אבל לחברת IT, כמו בזק בינלאומי, נשארו הרבה מאוד אזורים שספקי הענן הגלובאליים לא יכולים לתת להם מענה – וכדי שהם יתנו מענה, הם צריכים את היכולות שלנו כמו יכולות היברידיות עם ה Data-Center שלנו, יכולות ניהול וניטור, יכולות רשת גלובאליות, תמיכה בעברית, עמידה בתקינה מקומית ועוד.

יהודה אלידע: אם אנחנו מדברים על חברות האנטרפרייז, או אפילו על חברות בינוניות, הנושא של ניהול ה-IT בצורה מקצועית נעשה מאוד חשוב בשנים האחרונות. לנהל נכון פירושו להבין מה המכשירים  האלה עושים כדי שאנחנו נוכל לעשות עסקים, איך התפוקות שהם משפיעות על ההכנסות של הארגון, ואיך התחזוקה שהם משפיעה על הוצאות הארגון. מנהלי ה-IT נתקלים באתגרים שקשה לפתור אותם מחוץ למעבדת התיקונים וה-Help Desk כמו, ניהול כח אדם, פיקוח רגולטורי, חישובי ROI ולמצוא את האיזונים הנכונים בין הלחצים של מחלקות שונות לקדימות בפתרון בעיות. בקיצור, שגרת העבודה של מנהל. האם אפשר לעשות את זה בענן?

שלומי עכו, בזק בינלאומי: אם אתה מדבר על אופטימיזציה של סביבת הענן שלך, זה משהו שאפשר לקדם באמצעות SaaS. אבל אתה חייב להשקיע בכך זמן ותשומת לב ניהולית. אין לך ברירה כי המעבר לענן אינו טריוויאלי. נכון שהיום בונים את האפליקציות "תואמות ענן" (Cloud Native) מיסודן אבל ברוב הארגונים הגדולים אי אפשר להתחיל מחדש על דף לבן. אתה די תקוע עם הטכנולוגיה של פעם, והצורך לעדכן את חווית המשתמש, למשל, הרבה פעמים נתקל בקושי להתחבר אל מול מה שקיים ב-IT המסורתי. אתה זקוק למומחים שידעו איך לקחת אותך כל הדרך הזו לענן בעוד האפליקציה שלך ממשיכה לעבוד. זה המקום שלנו בבזק בינלאומי כמתווכי טכנולוגיה.

יהודה אלידע: טוב הגענו לסוף הדיון הזה, לנקודה שהזמן והנייר נגמרים והשאלות ממשיכות לצוף. הענן ימשיך לעניין אותנו עוד גיליונות רבים – ולכם יש ללא ספק עוד הרבה מה ללמד אותנו. אז תודה שבאתם, תודה שעניתם לשאלות שלנו ותודה שחלקתם אתנו את ניסיונכם ותובנותיכם. להתראות בגיליון 141 של IT מגזין.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.