<
יום שני , דצמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול: THE SMART CLOUD כך תבנו תשתית חזקה לענן יעיל

שולחן עגול: THE SMART CLOUD כך תבנו תשתית חזקה לענן יעיל

משתתפים:

  • גל אביב, פייבר : סמנכ"ל מחקר ופיתוח  של קבוצת פייבר.
  • משה לסמן, גלובל דטה סנטר: מייסד ומנכ"ל גלובל  דטה סנטר.  חברה שמספקת שירותי דטה סנטר מהרצליה.
  • רהב רוזנטל, ONE1: אני מנהל פעילות One1Cloud  בחברת  One1
  • משה אמסלם ONE1: מנהל צוות מומחים בחברה.
  • טל שפסה, קמינריו :   מהנדס מכירות בחברה.
  • דוד אזולאי, פוג'יטסו: מנהל פריסייל Data Center
  • עמית פלד, לנובו: פריסייל, מכירות טכניות.
  • אפיק פלג, MedOne: מנהל מכירות Cloud.
  • שמוליק סיטון, סאפ: מנהל תחום בינה עסקית וטכנולוגיות בחברת  SAP ישראל
  • אורחים: מוטי שווימר, משרד יח"צ מינקובסקי, מלווה את פייבר, מיכל זילבר, עידית רוזנברג, שותפות משרד יח"צ רימון כהן ושות מלוות את פוג'יטסו. IT מגזין – מאיר עשת, יהודה אלידע

 

P1630889-1

רקע

הטעות המביכה ביותר שיכול לעשות ארכיטקט מערכות מידע, מנמ"ר שמוביל את הארגון שלו לעידן הענן, או יזם עסקי של שירותי ענן ציבוריים, הוא לחשוב שמדובר בסך הכול בהטמעה של תצורת תוכנה חדשה, כזו שמאפשרת לספק שירותי מחשב לצרכני IT "לפי דרישה" ובהתחשבנות שוטפת, ללא צורך בהשקעות הון בציוד, מערכות סביבה וניהול משאבים פיזיים. טעות קשה, שנובעת מהנטייה במדיה המקצועית לדבר על הענן מנקודת ההשקפה של הצרכן. מה שרואה הספק זה אתגר קריטי שונה: איך לבנות Data Center במודל "תעשייתי", כלומר מפעל לעיבוד מידע בתפוקות ענק, עם "פס יצור" יעיל יותר מ"בתי המלאכה" לאגמי הנתונים שזמינים עדיין במתקני On Premises, תשתית שמספקת שירות אמין יותר מההבטחות של מחלקת IT אינטגרלית, בעלויות נמוכות יותר ועם פוטנציאל לצמיחה הדרגתית ככל שההצלחה העסקית תדרוש תעוזה בהשקעות. מפעל כזה לא יכול לקום מלאסוף ערמות שרתים, כונני HDD, נתבי IP וציוד Firewall קלאסי ב-Data Center שראה ימים טובים יותר ולקרוא למפלצת "ענן". זה אולי יעבוד, אבל לא כפי שאתם מצפים מ"מפעל IT".

נכון, המודל הרעיוני של מחשוב ענן נוצר בנקודת המפגש של תפיסה עסקית, 'מיקור חוץ', וחדשנות טכנולוגית, 'וירטואליזציה' של חומרת IT. הענן מאפשר לרתום את שני הסוסים האלה לאותה מרכבה – ולנצח את כל המהססים להצטרף לתחרות העסקית בטרנספורמציה הדיגיטלית – כולל האימפריות ההיסטוריות של ה-IT הארגוני, מיסודן של מיקרוסופט, IBM ואורקל. ולא מדובר רק על אמזון וחברותיה לליגת הענקים. ברור שהערכים הכלכליים הנובעים מכוח היתרונות לגודל של מתקני Data Center קולוסליים, שנוצרו לשרת מיליוני לקוחות מסביב לכדור הארץ ברצף 24X365 אינם ניתנים להגזמה. אבל אסור לשכוח שמדובר בהזדמנות היסטורית להתחדשות התשתיות והפלטפורמות בכל סקלת הגדלים, החל ב-Enterprise שבחר לפתח "ענן פרטי", דרך תשתיות לאומיות דוגמת "הענן הממשלתי" וכלה בחברות שהתמחו באירוח מערכות במיקור חוץ ועכשיו הן רוצות לעלות שלב לאספקת שירותי ענן של תשתיות (IaaS), פלטפורמות (PaaS), או יישומים (SaaS). שדרוג הממד האיכותי אינו נופל באימפקט התפעולי מניפוח הממד הכמותי – והאיכות נגזרת מהתחדשות.

הדברים נכונים במיוחד בטרנספורמציה של ה-Data Center הארגוני לתצורת "ענן פרטי" או "ענן היברידי". הענן הוא מפעל והתוצרת שלו היא סוגים שונים של מוצרי IT המפורסמים כ"שירותים" בקטלוג סטנדרטי, תחת מחויבות לרמות זמינות, איכות ואפקטיביות נתונות. כמו בכל מפעל יצור, החזר ההשקעה בתשתיות פס יצור P1630728-1איכותיות משתקף בכל אספקט של תפוקה לעובד, בתחזוקתיות של חומרה מודרנית, בהטמעת מערכות ניהול שוטף ותחזיות לאתגרים עתידיים, בייצוב המשכיות עסקית, באחריות תפעולית לחובות המשילות, הרגולציה ואבטחת המידע ((GRS, בשיפור מתמשך של ביצועי עיבוד נתונים, ואופקי סקלאביליות, בהגנת רשתות תקשורת ואחסון מידע.

מאיר עשת:     אנחנו מדברים על פלטפורמות החומרה החדשות שמאפשרות לרוץ בין עננים. אשכולות שרתים עם  אפשרויות צמיחה משמעותית, פשוט ע"י כניסה לפורטל המשתמש והקלקה על פרמטרים של תצורת השירות בלי לעבור את שומרי הסף של המשילות הפיננסית, בלי לבזבז זמן על התהליכים האיטיים והמסורבלים של אישורי תקציב והפקת הזמנות רכש, לממש מאפייני Scalability בזמן אמת, מתן מענה לצורך במשאבים נוספים תוך כדי התהוותו. מה אתם מציעים, כל אחד מהזווית שלו, למנמ"ר ששומע המון גרסאות של המתודה, שלכאורה הייתה אמורה להיות האמת האובייקטיבית: מה כדאי לו,  לאן כדאי לו להגיע עם העניין, ואיזה מהאפשרויות הפתוחות לו אכן רלוונטית. כי הרבה יועצים לא תמיד מספרים כמה זה עולה בראיית TCO, "עלויות בעלות כוללות". לא בהתחלת הדרך, בכל אופן. ואז, כשעושים את החישוב רטרואקטיבית , הרבה אנשים חוטפים שוק. האטרקטיביות של המחיר הראשוני נבלעה בחור שחור של חשבונות הולכים וגדלים מחודש לחודש. איזה הצעות לפתרון הוליסטי מזוויות מכיוונים של החומרה אתם מציעים?  מי מרים את הכפפה?

דוד אזולאי, פוג'יטסו: התרגלנו להפנות לענן כל בעיה חדשה שדורשת משאבים חדשים. נוצר צורך לשרת שוק חדש או הזדמנות עסקית שזקוקה לפלטפורמה חדשה לצורך מימוש? כולם אומרים, "זה לענן" כבררת מחדל, כי כך המנמ"ר משתחרר לכאורה מהמעצורים הבירוקרטיים שדורשים מנהלי הכספים והתפעול. ואז המנמ"ר מתחיל לחשוש  האם זה באמת נכון? איך הוא מעביר שירותים  לענן,. המנמ"ר  אולי יודע איך הוא נכנס, הוא לא יודע איך יוצאים מהענן שקבל אין שליטה על ההוצאות זה מעין ממלכודת הדבש של אותו ספק. אני מכיר לקוחות כאלה, בעבר עבדתי בחברה שמכרה פתרונות רבים בענן, גם מקומי בישראל וגם בעננים רבים מעבר לים,  הובלתי את תחום הענן בחברה וגם הייתי שותף להקמת לא מעט שירותים חדשים.  וכשהייתי מכניס לקוחות לשרות הענן הם  לא היו יודעים איך הם יוצאים מזה לרוב  זו כניסה בלי יציאה. מה  משפט ידוע אומר: "מה שעובד לא נוגעים". עכשיו, כאשר אתה שואל אותי, איזה  ערך אתה מביא למנמ"ר, או מה אני כפוג'יטסו מביא ללקוח – ולנו יש את אחד מענני Openstack הגדולים בעולם לאורך כול היבשות, כמו כן הנגשנו ללקוחות שלנו פתרון דשבורד שנמצא בענן שלנו לניהול תשתית מקומית אצל הלקוח. היום אנחנו יודעים להגיע ללקוח ולתת לו על כל תשתית וירטואלית, יכולות ניהול מתקדמות ואוטומציה של תהליכים בתוכנת דשבורד שהנגשנו מהענן שלנו ללקוחות, שם הפתרון   Enterprise Service Catalog Manager הפתרון המדהים הזה הוא גם Gateway לרוב העננים בעצם זהו הממשק שמחבר אותך בשקט ובקלות לכל העננים ונותן גם את היכולות של שליטה על תקציב שרותי הענן שהלקוח משתמש ובכך הוא מונע חריגה תקציבית. הדשבורד ESCM מאפשר שליטה מלאה על שרותי הענן ועל הסביבה On Premises גם יחד. מנמ"רים שרואים על מה מדובר אומרים לנו,"WOW , אנחנו היום נמצאים בוירטואליציה (בלי לנקוב בשמות) שמאפשרת לנו רק להתחבר ל אמזון וזהו, ואתם נותנים לנו שליטה מלאה לחיבור פשוט לעננים רבים ובמקבל עם אפשרות שניוד פשוט בן עניין                 זה מדהים !!!

מאיר עשת:     ההבטחה הזאת היא אמיתית?

משה לסמן, גלובל דטה סנטר

משה לסמן, גלובל דטה סנטר

דוד אזולאי, פוג'יטסו: כן. ההבטחה הזאת אמיתית – כי בעצם מה שאנחנו עושים, הוא שהנגשנו את הענן לסביבה של המנמ"ר מתקינים שכבת ניהול דשבורד (ESCM ) של Fujitsu שיושבת מעל השכבה הוירטואלית ולא משנה איזה יצרן. אם הוא היום ב-VMware, במיקרוסופט, ב-KVM או כל פתרון אחר שמתאים לו – אני מתחבר מלמעלה בצורה הכי פתוחה, בלי לכבול אותו לחומרה שלי או לענן שלFujitsu  בעצם אני מספק פתרון שליטה ובקרה גם על סביבת ה- On Premises וגם לניהול בין עננים. אחרי שהלקוח רואה את הפתרון השלב הבה הוא שואל ורוצה לרכוש תשתית של Fujitsu כי ברור לו שאנחנו מבינים  טוב מאוד ויודעים מה שאנחנו עושים.

מאיר עשת:     היום, זה לא טריוויאלי שאתה יושב בענן מסוים ומחר, אתה רוצה לעבור לספק אחר, ו-OOPS עשית את זה, הרמת או הורדת איזה שאלטר ושלום על ישראל. זה לא כזה טריוויאלי.

משה לסמן, גלובל דטה סנטר: בכל נקודת זמן, כל מנמ"ר שמקבל החלטה, מאבד לפחות דרגת חופש אחת. אם מישהו בחר בפתרון של SAP אז הוא נעול בתוך SAP, ולא יכול להסב ל–Oracle מחר. הנושא לא קשור לשאלה אם הפתרון בענן או לא בענן. זה קשור למתודולוגיה של הפתרון ולאופן שבו  היא מתבטאת בטופולוגיה של הארגון. החוכמה במחשוב ענן  היא לנצל את הטוב משני העולמות וללכת לכיוון של מודלים היברידיים. אם אתה הולך לפתרון שהוא פתרון סגור לגמרי, כמו Salesforce, אתה נעול בנקודה שתבטל את החופש שלך לרדת מ-Salesforce כי השקעת את כל המשאבים שלך במתודה הזאת. אבל אתה יכול כן להעביר את Salesforce בתצורה שלך מענן כזה לענן אחר, כי כולם תומכים בפתרון הזה. יחד עם זאת, רוב הסיכויים הם שאת המערכות הקנייניות שלך תשמור בתוך Data Center פרטי. רואים את התוצאות כשמסתכלים על  נתונים מאקרו-כלכליים של התפתחות ה-IT. רואים שסך ההוצאות המסורתיות ל-IT לא קטנו. הן עלו. אבל אפשר לראות גם ששיעור חדירת הענן עולה משנה לשנה. יותר ויותר אנשים מאמצים פתרונות ענן, במיוחד בעולמות הסטארט אפ. לקוחות כבר לא חוששים להיכנס לאיזשהו ענן, להתקין בקליק כמה שרתים וירטואליים ולרוץ איתם. נכון, זה לא דבר שרואים  הרבה אצל לקוחות enterprise. שם לא ממהרים לרוץ למחשוב ענן כדי להקים שרת וירטואלי. שרת וירטואלי הוא שרת שהמנמ"ר יכול להקים אצלו On Premises באותה קלות. כל בנק שיש לו Data Center יכול להתקין את השרתים האלה בשניות. אצל ארגונים אלה רואים שהאפליקציות הסגורות כן הולכות למחשוב ענן, אבל את האפליקציות הקנייניות שלהם, הם שומרים אצלם בבית, ב- Data Centerפרטי. במודל הזה, מצד אחד אנו נותנים שירותי Data Center מורחבים מאוד ללקוחות שרוצים לשמור על קנייניות ומצד שני אנחנו מספקים גשרי הרחבה לענני מחשוב. בין החברות שמתארחות אצלנו, יש משתמשי ענן, אבל הם לא לקוחות שירות שלי. הם לקוחות של האינטגרטורים המספקים שירותי ענן כדוגמת מטריקס, Cloudem (מקבוצת אמת) DnA-IT שמתארחות אצלנו, ולהם נוח הקשר הקרוב בין החלק הקנייני לחלק הסטנדרטי.

P1630729-1טל שפסה, קמינריו : קמינריו, היא שחקן מוביל בעולם ה-All Flash Storage, אחסון  מבוסס SSD. לדעתי, דווקא בעידן של מעבר לעולם שכולו תהליכים דיגיטליים והפצת מוצרי IT כשירות,  האחסון הוא אבן הבניין הכי חשובה ב-Data Center. הוא מה שיקבע את אופי, איכות ויעילות השירות. ולא משנה אם אנחנו מדברים על ענן ציבורי או פרטי, במושג האמורפי שנקרא היום ענן היברידי. מגמה ברורה שאני רואה אצל המון לקוחות שלנו היא מעבר לענן ציבורי.  אבל אני רואה גם תנועה הפוכה, בסביבות שדרושות ביצועים גבוהים, לקוחות מסכימים לחזור לענן פרטי מסיבה פשוטה מאוד – כסף. בענן הציבורי ביצועים גבוהים עולים יותר מאשר ב-Data Center הפרטי.

יהודה אלידע:  הענן יקר יותר?

טל שפסה, קמינריו : כן. ענן ציבורי בסביבות שדורשות ביצועים וזמינות מאוד גבוהה, עולה המון כסף. לכן לקוחות בונים פתרון היברידי – את האפליקציות הקריטיות לארגון מחזיקים On Premises, ב-Data center פרטי שמנוהל על-ידם ומבוסס על All Flash Storage.  דברים אחרים, שבלוניים יותר מוציאים החוצה לענן ציבורי. לכן מנמ"רים שנמצאים היום בנקודה של תכנון תקציב קדימה לסביבות קריטיות של אפליקציות עסקיות, צריכים באמת לחשוב על היכן לאחסן אותן. מצד אחד האחסון צריך להיות מספיק גמיש לשרת את הגידול הצפוי והלא צפוי של הארגון, ומצד שני את הדרישות שיכולות לצוץ מהתנהגות לא צפויה של הלקוחות. היום אפילו חברה שיש לה יותר ממיליארד משתמשים, כמו לשירות גימייל או לחבילת Office 365 של מיקרוסופט, אין יכולת לצפות כמה אנשים יתחברו עכשיו וישתמשו במוצר כזה או אחר שנגיש בענן. לכן היא צריכה פלטפורמה גמישה, ועם זאת יציבה ומספיקה חזקה כדי לתמוך בשינויים האלה.

יהודה אלידע:  אתה אומר, שאם יש לי פיקים מטורפים, אז דווקא אותם אני אחזיק בבית והענן נועד לשגרת היומיום?

טל שפסה, קמינריו : כן, בוודאי. הבעיה היא שהענן הוא פתרון מאוד יקר לתת מענה לדרישות הפיקים.  היום אתה רואה מנמ"רים שמקבלים בהפתעה חשבונית חודשית של 200 אלף דולר עבור צריכת שירותי ענן. איך הם הגיעו לשם? הם התחילו עם תחזית בסדר גודל של אלף דולר לחודש, והיקף הצריכה הנוכחי ממשיך לגדול.

אפיק פלג, MedOne:  אחת התכונות היפות של הענן הציבורי נקראת זמישות (באנגלית Agility) מדובר על זמינות וגמישות של משאבים. תכונה זו הנה הערך המוסף של הענן מול העולם המסורתי של ה- Data Center, היכולת להתרחב ולהתכווץ לפי דרישה, הופכת את הענן לכלכלי עבור הלקוחות. מהניסיון הרב שיש לי מול לקוחות הענן הציבורי של MedOne, לקוח שמנהל בצורה מושכלת את משאבי המחשוב שלו ויודע בעזרת כלים סטנדרטים שמסופקים לו מספק הענן שלו, להקטין ולהגדיל משאבים בשעות עומס או בשעות מתות, יוכל בסופו של יום (או חודש) להוזיל באופן משמעותי את החשבונית החודשית שלו ולקבל יחסי עלות תועלת גבוהים מהשימוש בענן. יכולות אלו מסופקות רק בעננים ציבורים כמו הענן של MedOne. התפיסה האומרת כי ענן הוא משאב יקר, אינה נכונה בעליל, ביחוד שהיא מגיעה משחקני "העולם הישן", יצרני חומרה כאלה ואחרים המרגישים "שהגבינה זזה להם". צריך פשוט להבין שחוקי המשחק השתנו והיום נדרשים כישורים אחרים ממנהלי P1630760-1המחשוב על מנת לשמור על תקציבי IT שפויים. ספקי הענן ו-MedOne בראשם, מעניקים היום כלים ללקוחות להתנהלות חכמה וחסכונית בענן וכך גם מונעים "הפתעות" בסוף החודש.

עמית פלד, לנובו:  אני חושב שהענן הוא בעצם מודל עבודה מאוד מגניב, שמפתה את המנמ"ר להחליק במדרון החלקלק. מי שיוצאים לקבל שירותים כמו AWS  או לרכוש שירות מחברות כמו פייסבוק, או גוגל, או עלי אקספרס, בסופו של יום יצאו מה-IT המסורתי בכלל. זו כבר לא תפיסה קלאסית של אחסון מרכזי וגם לא התממשקות ברשת מרכזית. הספקים בעצם פישטו את המודל של העבודה כדי לקבל One Type Fits All. לקחו שרתים ממדף הקומודיטי ובנקים של זיכרון סטנדרטי, חוות ענק לאחסון משותף, כולם מאורגנים במתודת Software Defined Fabric גמיש – והשאירו ליישום הקצאת משאבים לפי דרישה לעצב עבור כל לקוח גומחה וירטואלית בתשתית כפי שהוא הזמין – הכול כמובן ביתירות מלאה. כאשר מישהו מתחבר לענן לא מעניין אותו על איזה Storage נשמרו הנתונים, איזה CPU מתקתק לטובת היישום שלו, האם Vendor כזה או אחר סיפק את ה-Fabric, האם ההיפר-וייזור הוא של VMware  או KVM, או Hyper V של מיקרוסופט. הוא פשוט מקבל את השירות כמו שהוא – כי מצדו זה לא משנה. בסופו של דבר, מבחינת מה שהענן נותן למנמ"ר, אני לא בטוח שזו דווקא האופציה הזולה ביותר, או שזה הדבר העיקרי מבחינתו.  כי כאשר אתה ניגש לאיזה שהוא שירות ענן אתה משלם על פרמטרים כאלה ואחרים, אבל אתה לא מבין שיש עוד עלויות: מחיר קו התקשורת, וכמה מגה נכנסים ויוצאים בין נקודות השירות לאתר השירות. וגם לנפח האחסון יש עלויות, שהרבה יותר קשה לכמת אותן מראש. אז למה זה בכל זאת כדאי? כי מודל הניהול נותן למנמ"ר את החופש להתעסק פחות עם תחזוקה שוטפת ויותר זמן לשיפור תהליכים עסקיים. לשאול את עצמו, איך אני מפתח תהליכים עסקיים טובים יותר? איך אני מנצל את משאבי המחלקה ברכישת יתרון מול המתחרים שלי? עקרונית, נותני השירותים הרבה יותר זריזים, ויותר רספונסיביים מול לקוחות – וככל שהאפליקציות תתפתח יותר מהר, יכול להיות שאתה תמשוך את הלקוחות מצד המתחרים אליך.  המודל הזה מאוד קורץ ונחמד – אבל  הוא לא מנצח שני חוקים: הוא לא מנצח את חוקי האלוהים  ואת חוקי האדם. חוקי האלוהים מגולמים בפרמטר Latency כלומר, ההשהיה בין פעולה לתגובה שנגרמת בשל העברת הנתונים בקו התקשורת הארוך, שכן בעולמנו שום דבר לא זז מהר יותר ממהירות האור. לכן, לקוחות שרוצים Latency מינימלי חייבים להזיז את השרתים לאחסון On Premises. בחוקי האדם אני מתכוון בעצם לרגולציות. יש שיקולים שכפופים לרגולציות, למשל,  הדרישה מגופים מפוקחים מסוימים לדעת בדיוק איפה ה-Data שלהם נמצא, באיזו מדינה, ולמי יש גישה למידע.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: ראינו מה קרה אחרי טעות אנוש של אחד המפעלים  טעות קטנה באחד העננים הגדולים בעולם וחצי עולם מצא עצמו למטה.

אפיק פלג, MedOne: טעויות אנוש כאלו פחות נפוצות בעולמות הענן הציבורי ביחס לעולמות הישנים של ניהול עצמאי של ה-Data Center, מכיוון שהענן של היום מנוהל באמצעות כלים אוטומטים המונעים טעויות אנוש. מה עוד שרמת המומחיות של ספקי הענן שזה המקצוע שלהם, הנה גדולה יותר משל אנשי התשתיות של הלקוח. אצלנו אומרים "תנו למומחים לטפל בנתונים"

דוד אזולאי, פוג'יטסו: שאנחנו מדברים אין נכנסים לענן ולא בטוח שמצליחים לצאת ממנו, הארגונים היום מאבדים שליטה כאשר הם עוברים לענן, ולפעמים הם לא יכולים לחזור. כי פתחו את האפליקציה שלהם על API שמוכר וידוע רק בענן הזה קחו לדוגמה לראייה את Waze, פתרון מדהים שפותח על AWS ועד היום תקוע על הפלטפורמה, גם אחרי הרכישה ע"י גוגל, שמשלמת הרבה מאוד כסף לחברה מתחרה, עבור שירות שגוגל יכולה לספק בעצמה, וכרגע היא מפתחת ועושה התאמות של התוכנה לסביבה כדי שזה יתאים לענן שלה. למרות שזה אותו פתרון ושבעצם אתה יכול לעבוד מול כל ענן, הקוד קצת שונה, ההתממשקות  שונה מענן  לענן. בגלל זה, פוג'יטסו אמרה 'אני הולכת למודל  Open Source, אני לא קושרת אלי אף אחד. היום אתה אצלי, מחר אתה עובר למקום אחר, אותי זה לא מפחיד. זו הדרך P1630740-1הכי נוחה ללקוחות ואני פתוחה לתחרות.

אפיק פלג, MedOne: טכנולוגיות הענן עברו כברת דרך בתחום אבטחת המידע. היום כבר ניתן לומר בוודאות כי רמת האבטחה המסופקת בעננים כמו שלנו הנה לרוב יותר גבוהה מרמת האבטחה שהלקוחות יכולים להרשות לעצמם ב-Data Center הפרטי שלהם. בכדי להסביר אמירה זו מספיק שאומר כי ספקי הענן כמו MedOne רואים בהשקעה בפתרונות אבטחת מידע בענן דרך לייצר הכנסות נוספות ובידול והתקציב שאנו בMedOne  מקדישים לנושא אבטחת מידע תמיד יהיה גדול יותר מהתקציב שכל לקוח פרטי יכול להרשות לעצמו, מה עוד שמבחינת מנהל הכספים של הלקוח הבודד אבטחת מידע הנה הוצאה נטו ולא השקעה כמו בענן.    אנחנו ב-MedOne הבאנו לישראל את אחד מהעננים הציבוריים הכי מאובטחים בעולם, עם פתרונות וטכנולוגיות מהיקרות והמתקדמות ששוק ה-IT יודע להציע, בידול זה מביא לנו לקוחות רבים ומייצר הכנסה וערך מוסף רב ללקוחות. כמובן שאנו גם יודעים להתחבר בצורה היברידית לסביבות ה- On Premise  של הלקוח ולשמור על השקעות קיימות של הלקוחות שלנו.

עמית פלד, לנובו: לא באתי לייצג את AWS, אבל אבטחת המידע שלהם הרבה יותר גבוהה מכל תקן ביטחוני. נכון, תמיד יהיו פאדיחות  וגם לאחרים יש פאדיחות, אבל קשירה של לקוחות בפורמטים קנייניים היא מחיר שלקוחות רבים מוכנים לשלם עבור אבטחה אולטימטיבית. היכולת של אמזון לאבטח את הנתונים היא פי 100 ממה שעסק מקומי יכול להרשות לעצמו. אני עובד בענן היברידי, אבל בחלק מהדברים אני לא עובד איתם. כי אני צריך המון משאבים ובדרך הטבע, העולמות שלי על הענן נשארים מקומיים. ה-Data Center שלי ממשיך לחיות בישראל, למרות שהיום אין שום לקוח שלא תוכל להתאים עבורו את אחד השירותים שיש בענן. דיברנו על Latency? אין בעיה. לקוחות שלנו שלא מסוגלים להתפשר עם Latency גבוה, אינם מחוברים לחוות שרתים בחו"ל אלא, אנחנו עובדים עם ספק מקומי ובזאת הבעיה נפתרה. עבור לקוחות שדורשים המון משאבים, הרבה אינטגרטורים מציעים לבנותData center  מקומי. אם אתה רוצה דווקא ענן – נבנה לך אותו בתור ענן פרטי, On Premises או באתר אירוח, ואנחנו ננהל לך אותו לא פחות טוב משעושים זאת מעבר לים. עם זה אין לנו בעיה.  כמות המשאבים שלך באמת אינה כה גדולה עד כדי שצריך אתר בינלאומי לאחסן אותם. ומבחינת ה-ROI, כאשר אתה עושה את החישוב שלא מסכם רק את מחיר ההתקנים שבליבת ההזמנה, אלא גם את אבטחת המידע, את הניהוליות והשרידות שהלקוח מקבל ממני ושלא משנה מה הוא יעשה הוא לא יקבל לעולם באתר שלו,  פה באמת נכנסים הספקים המקומיים לתמונה ולכן יש עבודה לכולם. אנחנו בעצם יוצרים סביבה היברידית. אני חושב ששם המשחק צריך להיות מחובר טכנולוגית ולא להיות מאוהב  בפוזיציות.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: מה זה היברידי?  תסביר.

אפיק פלג, MedOne: מבחינתי היברידי זה היכולת של פתרון הענן שלנו לתקשר באופן חלק עם מספר רב של סביבות מחשוב מרוחקות , אם זה סביבות ענן אחרות או סביבת הData Center  הקיים של הלקוח.

יהודה אלידע:  האם נכון יותר לקרוא לזה ענן היררכי, שאומר: תחזיק את היישום הקטן עם זמן תגובה מיידי פה לידך, בעוד היישום הגדול שיכול לחכות יותר מ-2 ננו-שניות לתגובה נשים בענן באירופה. ואת הרזרבות שדרושות רק בפיקים נדירים נשים במקום רחוק עוד יותר, בארה"ב או אסיה.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: אתה יודע, מה זה אומר ענן או תשתית היברידי? אז אני אומר לך,   ענן\תשתית  היברידי הוא פתרון On Premises או שנמצא אצל ספקיות שהפתרון או כמובן פרטי ועל הפתרון הזה אני מריץ ניהול ואוטומציה לתהליכים. כמו כן יכולות של הפלטפורמה להתחבר בצורה היברידית ופשוטה לעננים אחרים לצריכת שירותים חדשים או הרחבת שירותים קיימים באתר הלקוח על הענן הציבורי. לכן חשוב אותו כלי שאתו אתה מנהל את הענן, שיודע לעשות זאת בקלות ופשטות.

יהודה אלידע:  ואין מנגנונים של גלישה אוטומטית מענן לענן לפי הצורך?

דוד אזולאי, פוג'יטסו: לא, עדין משהו צריך לעשות את זה והוא גם חייב להבין בזה.

גל אביב, פייבר : הרבה דברים שנאמרו כאן הם נכונים, אבל חשוב לסייג. ישנם כמה סגנונות של פתרונות טכנולוגיים שמתאימים לארגונים שונים ברמה טובה, פחות או יותר. לדוגמה, אנחנו עושים מסחר בשטחי פרסום, ב-Real Time, בוורטיקל הזה חשוב יותר שדווקא השותפים של החברה יהיו קרובים אליה, אפילו יותר מהלקוחות. אם אנחנו יודעים שהיום הרבה מאוד מהשחקנים הגדולים בתחומים מסוימים יושבים בווירג'יניה, בקרבת השרתים של   AWS או אפילו באותה חווה, חשוב מאוד לקבל את האפשרות להיות קרוב אליהם כי זה מאפשר זמני תגובה מהירים, דבר שמאוד חשוב בתעשייה שלנו. זה מודל אחר לגמרי מאשר Data Center  בו אתה נותן שירות, שלא מושפע בביצועיו מהשאלה "איך פרוסה הגיאוגרפיה הטכנולוגית שלך". יכולת משמעותית של עננים, שעבור לקוחות מסוימים היא קריטית היא ה'אלסטיות', כלומר, היכולת להשתנות במהירות מבחינת כמות המשאבים העומדים לשירות כל לקוח בכל נקודת זמן. לפעמים, במיוחד בעולמות של מסחר מקוון, בהם השונות בכמות הבקשות לטיפול בהתעניינות או בקצב הטרנזאקציות יכולה לנוע בצורה קיצונית מרגע לרגע, זה פרמטר חשוב מאוד. כפועל יוצא, גם הערך הכלכלי של השירות יכול להיות הרבה יותר גבוה. לפעמים אנחנו רואים 'פיקים' מטורפים, נקודות בזמן בהן הלקוחות עוברים מממוצע של מיליוני טרנזאקציות בדקה לקצב שיא של מאות מיליוני טרנזאקציות בדקה. חברה, לרוב, לא יכולה להרשות לעצמה להחזיק כל הזמן חומרה כזאת או אחרת, על חשבונה, שתתמוך בפיקים שמתרחשים לעיתים נדירות ובשאר הזמן רק צוברים אמורטיזציה. אם אנחנו מסתכלים על עננים במושגים של רשת הפצה, הסחורה הבסיסית שהענן צריך 'להזיז על המדפים' מורכבת בסופו של דבר מנפח אחסון וכוח מחשוב.

יהודה אלידע:  אבל למה לא לחלק את הרזרבות במדרג, לפי המיקום על הרשת, כפי שמקובל ברשות ההפצה המסורתיות: יצרנים, יבואנים, מפיצים ארציים, סיטונאים אזוריים וקמעונאים? מבחינתי, כמי שנמצא בקצה שרשרת האספקה, זה טבעי שרזרבת המלאי מחולקת בהיררכיה.

רהב רוזנטל, ONE1:  אתה צודק, אבל מה אתה בעצם אומר? אתה אומר לי, אל תחזיק Data Center  שמסוגל להתמודד בעומס שיא, ביום שקצב הטרנזאקציות P1630887-1כפול מהרגיל, כאשר בממוצע אתה צורך רק 30 אחוז מיכולת המערכת. כי אני מציע לך חלופה אחרת. אני לא אחייב אותך יותר, ביום שהטרנזאקציות עולות. אני מחייב רק על פי ההגדרה שלך של 'פיק' – למשל, 200 אחוז חד-פעמית. זו ההסתכלות של ספק ענן על השקעה ב- Infrastructure, במשאבים שעליו  להחזיק כדי לעמוד בהתחייבויותיו לספק כוח  עיבוד ונפח אחסון בכל רגע נתון.

אפיק פלג, MedOne: אני מסכים עם המודל ההיררכי של יהודה, אבל אל תקרא לזה היררכי – תקרא לו היברידי, כי למושג 'אחסון היררכי' יש כבר משמעות אחרת.

רהב רוזנטל, ONE1:  להמחשה, המנמ"ר של Enterprise ישראלי, שיבוא לדוד ויגיד "תבנה לנו ענן פרטי כדי שאני אנהל את תשתית ה-IT לכל הסניפים שלנו, ואני אתן לכל סניף גישה ליישומים שהארגון דורש לא לחרוג מהם, אלה שאני גם מתחזק במצב עבודה בטוחה" – זו תפיסה מעולה שהרבה ארגוני Enterprise גם הולכים אליה. אלה שלא בוטחים בשירות של ספקים מקומיים אלא מייצרים ענני SaaS לעצמם. גם הם רוצים כבר להתחיל לאכול מהמזנון של הספקים הבינלאומיים, וליהנות מכל מיני שירותים שאומרים, בזה אתה לא צריך להתעסק. תעשה גיבוי ראשוני בבית או באתר "המשכיות עסקית" פרטי משלך, אבל גיבוי שני ושלישי יכולים מבחינתי לשבת באתר ציבורי באירלנד – וגם אז אני אהיה רגוע. ועוד משהו קטן, כאשר דיברתם על התקשורת כאחד הגורמים לתנאי סף תובעניים למי שרצה להיכנס לשוק, זה לא מה שקורה היום. בשנתיים-שלוש האחרונות מתחוללת מהפכה בעולם התשתיות, מהפכה שמקדמת את הענן העולמי אלינו לישראל. היום אתה קונה שירותי רוחב פס ברצועות של 100 ו-200 מגה – ואפילו ג'יגה-ביט לשנייה במחיר מאוד סביר. אבל כשמדובר במערכת יצור קריטית, עם ליבה מסיבית של SAP, אני עדיין אשים אותה על תשתית מקומית.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: השיח השתנה היום כבר לא מדברים על תשתיות וביצועים גולמיים. הלקוח העסקי, בסופו של דבר, צורך איזושהי אפליקציה, תוצרים של איזשהו פתרון עסקי. בין אם הוא צורך SAP בענן, או שהוא צורך Salesforce בענן, הוא לא מתעניין כמה שרתים יש מאחורי המסך של SAP, ולא איזה פתרון אחסון יש ל-Salesforce. המפתחים במיוחד, לא מעניינת אותם התשתית. בענן הם יודעים כי הספק התחייב ל-SLA  שהלקוח העסקי דרש לקבל. אבל  כשאתה בונה יישום עבור ריצה On Premises זה שונה לחלוטין. צריך להבין את קשר בין התשתית שהזמנת לבין הביצועים שתקבל בתנאי עבודה ריאליים.

טל שפסה, קמינריו :   אתה צודק רק באופן חלקי. גם באמזון וגם בגוגל באפליקציות הקריטיות יש אופציה לקנות התחייבות ל-latency  ברמה מסוימת של וודאות.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: נכון, אבל זה עולה כסף. הרבה כסף ואם כל הכבוד אני לא מכיר עננים מהגדולים כמובן שמשתמשים באחסון All Flash מסורתי, הכול שם מבוסס שרתים והרבה שרתים עם דיסקים פנימיים ויכולות Parallel file system שמאפשר גמישות רבה השרידות ניהול ועוד.

טל שפסה, קמינריו :   יקר, אבל אפשר לקנות את זה.

יהודה אלידע:  השאלה שלי היא כזאת,  ואני מדבר רק על סוחרים. לא טכנולוגיה. האם אני יכול היום להקים ביזנס חדש –  ענן וירטואלי בישראל. אני לא יודע לנהל ולתחזק מערכות מידע, אבל אני יודע למכור כל מה שתתנו לי. במודל שלי, כל ההשקעה מתבטאת בשיווק השירות. אנשים יתקשרו אליי – וכל מה שאתן להם זה שירותים, שאני בעצם קניתי במקום אחר.

טל שפסה, קמינריו :   יש כאלה. יש כאלה הרבה בישראל. אתה מציע בעצם להקים בענן חנות וירטואלית, רק שבמקום סחורות פיזיות אתה מוכר שירותים וירטואליים מפתרון שלא יושב אצלך  בארגון.

יהודה אלידע:  נכון. נכון.

רהב רוזנטל, ONE1:  כיום, עדיין, הפערים בין איכויות השירות הם עצומים. לפני שתתחיל להתמקח על המחיר, שאל את המציע: מי עומד מאחורי הצעת המחיר?  P1630798איזה ניהול אתה נותן לי ואיזה SLA? מה זמן התגובה לבקשת תמיכה? תגלה טווח הבדלים עצום.

יהודה אלידע:  האם העולם הולך לכיוון של  עננים וירטואליים כמו שהוא הלך לחנויות וירטואליות?.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: כן. זה מזכיר את שנות ה-2000 העליזות, כאשר רק התחילה וירטואליזציה בעולם? הכול היה פיזי, כאשר באתי ללקוח  אחרי מספר שנים שהעולם הוירטואלי היה יציב בהצעה לעבור לסביבה וירטואלית ושיפור השרידות גמישות של השרתי IIS  , הוא היה אומר לי: מה, אתה השתגעת? אני שם את העתיד שלי רק  במקום שנשאר תחת פיקוח של העיניים שלי. מה פתאום וירטואלי?

יהודה אלידע:  אני יכול לבוא לחנות הוירטואלית בבוקר ולראות שהסחורה עוד שם?

דוד אזולאי, פוג'יטסו: בדיוק. אבל היום לקוחות הם 99 אחוז – אם לא 100 אחוז – וירטואליים.  זה כבר לא Issue. זה בדיוק מה שאתה יכול לומר על העברת הטרנזאקציה העסקית מהקופה הרושמת לעולם הענן. פעם היו אומרים לך, מה זה ענן בכלל? איך אפשר לשלוט בזה? היום, לנו ב Fujitsu יש את הכלים לתת תשובה משכנעת. יש אפילו ספקים שבעצם מציעים לך למכור שירותים בלי להשקיע כמעט כלום! זאת אומרת, אתה יכול לשכור תשתית שירותים מהענן של Fujitsu ולצבוע ולמוכר אותה עם הלוגו שלך ללקוחות שלך, ואתה נהנה מהתיווך.

יהודה אלידע:  זה עושה אותך סוחר, מתווך, לא חברת שירותי IT.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: נכון. למשל, אצלנו בפוג'יטסו יש פתרון שנקרא 'הפתרון ההיברידי' במסגרתו אני עושה White Labeling ללקוח שרוצה להצטייר כספק ענן אבל לא להשקיע יותר מדי בבניית היכולת. בעצם כל מי שרוצה רק למכור שירותים, יכול לבוא ולקבל חנות פורטל משלו, בלי להשקיע כלום בתשתיות או בפיתוח יכולות תפעול קריטיות. כי מי שעמל ומשקיע מאחוריו, הוא הענן של פוג'יטסו. זה אפשרי וזה קיים כבר היום גם במודל של    On Premises

יהודה אלידע:  האם זה כיוון כללי של התפתחות הענן? האם זו מגמה עולמית? האם בעוד 5 או 10 שנים, למעשה לא נראה דברים אחרים?

 דוד אזולאי, פוג'יטסו: אני לא מאמין, אמנם תלוי את מי אתה שואל. כי אם תשאל את היזמים הישראלים בדרך-כלל הם שמרנים יותר. אם תבוא לכנס למנמ"רי ממשלת ישראל ותשאל את הקהל, מה אתם אומרים על המודל הזה? אתם תהיו בענן בעוד שנה? הכול ירוץ בענן? עדיין הרוב יגידו לך, מה קרה לך, השתגעת אם עננים אז רק ענן ממשלתי? מה פתאום שינוי רדיקלי כל כך בזמן קצר כל כך? זה ממסד ממשלתי, שכחת? למרות שהם כן מתחילים להעביר דברים לענן. אבל בינתיים, רק דברים של הנגשת אינפורמציה לאזרח – לא מעבר לזה, ולדעתי גם זה יושב בארץ ולא בעננים מעבר לים.    

רהב רוזנטל, ONE1:  הפתרון לאנרציה הממסדית הוא די פשוט – עננים פרטיים. אנרציה היא בסופו של דבר שאלה של מסה. אם תפרקו את הענן הממשלתי לחתיכות שלא צריכות הסכמה מחוץ למערכת הפנים-משרדית, אז יש סיכוי שנתחיל לראות איך מתחילה התזוזה שלהם לענן.

יהודה אלידע:  האשמת את הישראלים לא בצדק, הם אוכלוסיית הקונים מספר 1 באינטרנט.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: קונים, כן. אבל את ה-Data Center שלהם הם רוצים ב On Premises.

רהב רוזנטל, ONE1:  חבר'ה, הממשלה יצאה מהחדר האטום לפני חודש. לפני שבועיים נסגר המכרז הממשלתי לענן. בשלב הנוכחי הוא רוצה ספקי מסגרת, כדי ללמוד על-גב הספקים מה ואיך אמור ענן כזה לספק. "המנמ"ר של המדינה" מבין שהוא צריך להיות שם, אבל הוא לא גיבש את החזון לרמה של פרטים אופרטיביים.

משה לסמן, גלובל דטה סנטר: כאשר אתה שואל את הממשלה מה התכלית של המכרז הזה, אתה מבין שזה למעשה הכנת שדה ניסויים לענן ממשלתי.

רהב רוזנטל, ONE1:  אמרת בפירוש את מה שרמזתי בחצי מילה.

משה לסמן, גלובל דטה סנטר: הם אומרים שזו מסגרת התנסות, כדי שנתחיל להתנסות בקניית שירותים במקום פיתוח פרויקטים מסיביים דוגמת 'מרכבה'. אבל בסוף תקופת הלימוד, הממשלה רוצה להקים ענן משלה, ענן פרטי לטובת השירותים שלה. הם עושים זאת כדי להכין את האנשים ואת המנמ"רים במשרדים השונים, לפי מודל המערכת שידגימו המשתתפים במכרז.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: תיקח את צה"ל כדוגמה, את מה שצהל עושה עכשיו בפרויקט הענן שלו. אני התחלתי תהליך עם הצבא לפני 3 שנים בערך, אז הם התחילו ללמוד. הצבא בא לפני 3 שנים ואמר, 'נמאס לנו מזה, שכל סג"מצ'יק שקיבל משימה כלשהיא מגיע למנהל הרכש ואומר 'בשביל זה אני צריך 4 שרתים, ובשביל זה עוד 8 שרתים' בלי לדעת שהמחסנים מלאים בשרתים שיצאו לא מכבר משימוש – כך בעצם מבזבזים כספי סיוע. הבינו שאין לנו כבר שליטה על כל מה שקורה ב-Data center , שלא לדבר על הנצילות של מה שכן נמצא עדיין בשליטה. שצריכים לעשות סדר, שצריך ללמוד מהגדולים, איך הם מתנהלים ואיך הם עושים קונסולידציה לדבר הזה. עכשיו הממשלה רוצה ללמוד מה זה הענן ולתרגל אנשים, כי מבחינת תשתיות, ככה תהייה יותר שליטה בנכסי ה-IT.

גל אביב, פייבר : בתור מישהו שגדל הרבה שנים ביחידת פיתוח שהנושא מהווה חלק מרכזי מהאתגרים ביומיום שלה, ברור למהAWS  התחילה עם הענן הממשלתי כבר לפני מספר שנים. אני מאמין, שבסופו של דבר דווקא ארגונים גדולים יתפתו לנוחות שענן סגור מספק, כאשר מצד אחד הוא שלך באופן בלעדי והתשתיות באמת מוקדשות רק למשימות שלך, מצד שני הפינוקים והיתרונות של שירות SaaS מוצעים גם כן. אותם הפינוקים זמינים כבר עכשיו לציבור הרחב, אולי טיפה באיחור מהשירות העסקי, וברמה טיפה יותר יציבה, עם Redundancy טיפה יותר גבוה. אני חושב שאנחנו נראה פה מגמה אמיתית, שצוברת תאוצה ותשפיע על השוק.

יהודה אלידע:  האם צוואר הבקבוק של המעבר הממשלתי הוא סייבר? כלומר, הממשלה רוצה  שליטה בענן הפרטי שלה בגלל שהיא רוצה להיות בטוחה שזה מוגן? לא הבטחות של ספק זה או אחר אלא לפי הקריטריונים של גופי האבטחה שלה?

גל אביב, פייבר : סייבר זו מילה מאוד גדולה, שבעיקרה מתייחסת לשני דברים שוני: הראשון – פסיכולוגי ובעיקר, חשיבה בירוקרטית. הקושי להטמיע צורת מחשבה על משהו שהוא ביודעין מחוץ לשליטה שלך, או משהו שאולי אינו מספיק טוב כדי לסכן עליו קריירה שלמה.

יהודה אלידע:  אבל מה מפריע בשליטה הזו? בממשלה יש המון דברים שאינם בשליטתה והקרייריסטים עושים את זה כל הזמן. בחופשיות. גם המשאית שאוספת זבל אצלי ברחוב אינה בשליטה, מהרגע שיצאה מהמוסך ועד שנרשמה בפתח המזבלה.

P1630875 רהב רוזנטל, ONE1: יהודה, אני חושב ש- 90 אחוז ממה שאתה אומר זה פסיכולוגיה של מקבלי החלטות. כי אם המעצור היה סיכוני סייבר, הם היו נכנסים לקרוא פרוטוקולים של עננים ציבוריים. שם הם היו לומדים על התחייבויות ועמידה בתקנים. הם היו מפנימים שהפרוטוקולים האלה מוגדרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שקיים במערכות ציבוריות רגילות. גם הרבה יותר ממה שהמנמ"ר העסקי המצוי מסוגל לספק. כולם צריכים להבין שהענן לא מייתר אף אחד והוא בטח לא זה שיוביל לפיטורי האנשים שעתידם המקצועי לכאורה מאוים. צריך להבין גם שתפקיד המנמ"ר משתנה במעבר לעולם הענן. הוא לא אותו מנמ"ר שהיה לפני 20 שנה, שניקה את האבק מהשרתים וחיבק אותם חזק כדי שלא יפלו. היום המנמ"ר צריך להביא תועלת כמנהל, ולהטמיע מאיצי יעילות בתהליכי החברה. יש לנו כבר כמה לקוחות, לא רבים, כמו עיריות שעשו את הצעד הראשון לבד, עברו לעולמות הענן, התחילו לצרוך את השירותים לאט-לאט, ואתם רואים אותם מתאהבים פתאום בדבר הזה, שרק אתמול נראה להם כמסכן קריירות. הם מתאהבים בנוחות, בזה שיש להם זמן להתעסק בשאלה איך לייצר יעילות עסקית לחברה או לשפר תהליכים בארגון.

יהודה אלידע:  זה המנמ"ר העירוני שבחר להתניע טרנספורמציה דיגיטלית, או ראש העירייה שאמר לו, תפסיק לבלבל לי כל שנה במוח עם מה עוד אתה צריך כדי לפקד?

מאיר עשת:     אני רוצה לחזור לשאלה אודות מגמות. דיברתי פה על היברידי,  כי השיקול המרכזי בהחלטה מה להשאיר On Premise  הוא החיסכון בעלויות – כי בחשבון TCO הענן מייקר. ומצד שני, הענן הפרטי עדיין לא מתנהג כמו ציבורי. ואז השאלה שלי היא: מבין אפשרויות – הענן הציבורי, הסינתזה ההיברידית או ענן פרטי – לאיזו מובטחת צמיחה בריאה יותר? או שמדובר בעצם במסלולים מקבילים, וכל אחת מהן תצמח? כי עד שמנהלי הכספים יסכימו לקבל אותן כשקולות, תהיה לאופציה הציבורית בעיה. למעט יישומים מאוד מיוחדים, כמו הזנקת אקספרס לסטארט-אפים, השוק העיקרי בEnterprise- יישאר בין ההיברידי לפרטי. וגם במאזן הזה נשאלת השאלה, מי מהם הולך קדימה למרחקים ארוכים ומי נועד רק לשלב המעבר?

אפיק פלג, MedOne: תרשה לי לחלוק עליך כאן. תראה מה קורה בעולמות התוכנה היום. כל שחקני התוכנה הגדולים נעים במהירות לאספקת שרותי תוכנה דרך הענן ציבורי שהן מספקות ולמעשה די כופים על הלקוחות להגיע לענן הציבורי בכל מקרה. גם מי שנכנס לענן פרטי מתי שהוא, אם לא ב-100 אחוז אז ב-95 אחוז, יתממשק גם לענן הציבורי. אם זה לצורכי גיבוי, או להנגשה של שירותים ללקוחות חיצוניים, שאין להם גישה לרשת התוך-ארגונית. צריך לזכור שגם המשתמשים בתוך הארגון הם לקוחות. גם אותם תשרת טוב יותר במתווה של ענן ציבורי, בשירות עצמי דרך פורטל מנוהל.

רהב רוזנטל, ONE1:  כל מה שמנית עכשיו אלה פתרונות מקומיים, שנתקעים בענן אחד או שניים, לא יותר. ברמה המקומית, אין ספק שאלה פתרונות שעובדים היטב ובאמצעותם אתה יכול לנהל את הארגון שלך עד רמה מסוימת. אבל כאשר אתה רוצה לחבר אותם החוצה לענן הציבורי, תמצא את עצמך במוקדם או במאוחר תקוע.

אפיק פלד, MedOne: יכול להיות שתרצה לעשות את הפיתוח On Premises, אבל כשהאפליקציה תהיה זמינה להורדה ותרצה להפיץ אותה תעלה אותה לענן הציבורי.

רהב רוזנטל, ONE1:  ההבחנה שעשית פה לא מחויבת המציאות. אני רואה את זה בלקוחות Enterprise גדולים, שצורכים הרבה משאבים, והם יבנו ענן פרטי כי זה כלכלי בגדלים שלהם, או לקוחות שמרניים כמוסדות ציבור, ממשלה, צבא וכדומה, שיבנו לעצמם ענן פרטי כדי לחלק משאבים בין מחלקות או אגפים. התחרות תוזיל את התשתיות לעלויות של ספקים בינלאומיים. ועכשיו נכנס שחקן חדש, עלי אקספרס, שמציע את ה-Data center  שלו ללקוחות במזרח התיכון. הוא יהיה השחקן בליגה, והוא יוריד לדעתי את המחירים של שאר השחקניות. זה שחקן מאוד רציני עם כיסים עמוקים ומנטליות לוחמנית.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: אבל זה שחקן סיני. וזו בעיה גדולה מאוד " כי הפיצה שלהם יכולה להגיע עם תוספות J "

רהב רוזנטל, ONE1:  בכל מקרה הוא הצליח. הוא הוכיח שהוא יודע לעשות מאתר סיני הצלחה עולמית, ואם הוא ירצה להיכנס לשוק הישראלי – הוא יהיה פה. לדעתי, יש לו את ה-Data center היחיד במזרח התיכון וגם זה מהווה איזושהי בעיה. הוא ממוקם אצל מדינה "ידידותית" לנו, ערב הסעודית.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: אתם יודעים, אחד הדברים הקשים ביותר לפתרון, הוא רגולציה שנקראת GDPR. זו רגולציה שמאפשרת לך האזרח או הארגון לדעת היכן המידע האישי שלך יושב, הארגונים שכבר נמצאים בענן: הם לא יודעים באמת איפה ה-Data שלהם נשמר. יכול להיות שאתה משתמש באפליקציה שחשבת כי היא נמצאת ב-Data Center בלונדון, אבל היא בעצם קבורה באיזשהו חור בסינגפור. ה-Data שלך נמצא בסינגפור ואתה אפילו לא יודע כמה אתה טועה. למשל, אני זוכר את אחד הלקוחות שעבדתי אתו מזמן, ואמרתי לו 'תשמע אני שם לך את זה בענן'. והוא ענה לי, 'קודם כל תראה לי אותו. אני מוכן ללכת לענן אבל תראה לי על איזה שרת, באיזה כלוב זה נמצא'. התוכנית נפלה כי אין שליטה על הדברים האלה. עכשיו רגולציה חדשה נכנסת באירופה ותשפיע על כל ענן בעולם, כי כל בנק שירצה לעשות איזושהי טרנזאקציה מול בנק אירופי יהיה מחויב לרגולציה הזאת – אחרת הוא לא יוכל לעבוד. כרגע, בישראל עוד לא יודעים מה קורה עם זה. אם אומר לכם שהולך להיות כאן הרבה יותר  סדר, זה חצי אמת. כי מצד שני הרגולציה גם תיצור קצת בלגן. כי אותן חברות שכבר נמצאות בענן יצטרכו לעשות סדר ב- Data של P1630759הלקוחות שלהן. לנו חברת Fujitsu  יש את הכלים למפות היכן המידע שלך יושב, כמה עותקים יש למידע ועוד וכך לתת לקוחות לשנו יעוץ איך לעמוד בתקן שישפיע על כולנו.

משה לסמן, גלובל דטה סנטר: לא מדובר בקרב בנוק אאוט. אלה שני תהליכים שמתרחשים במקביל בענן ציבורי וגם בפעילות On Premise, בין אם היא בחלקה היברידית או לחלוטין לא היברידית. בסך-הכול אלה תהליכים שמלווים אחד את השני ובסופו של דבר כל אחד מוצא את הפתרונות שלו. לא מדובר במשהו חדש. אתן לכם דוגמה: להגדיר שרת וירטואלי בענן זה, לכאורה, צעד קל. אבל לא לכל עסק קטן זה באמת קל. לא כל בעל עסק קטן יודע לעשות את זה. נכון, כאשר אתם מדברים על גופי Enterprise או על סטארט-אפים, אין שום בעיה, הם עושים את זה בשנייה ורבע. אבל כאשר אתם מדברים על גוף עסקי שאין לו אנשי IT ואין לו שום ידע In House, הוא צריך להעסיק אינטגרטורים, שנותנים לו סוג של  Managed Services לביצוע כל שינוי טריוויאלי במערכת המידע, אז יש בעיה. אתם קוראים לזה 'ענן', כי הוא מתארח באיזשהו מקום נסתר מהעין, מאחורי כתובת IP אנונימית, אבל בסופו של דבר מדובר ב-Managed Services, שירות שיפתח לו אפליקציה כלשהי באיזשהו מקום בענן ציבורי. למעשה, אין חדש בעולם אם מתבוננים לאחור ורואים את 'לשכת השירות' של פעם. תמיד הייתה מלחמה סביב השאלה האם להשתמש בלשכת שירות או להקים פתרון במשרדים של הארגון. מאז המלחמה השתנתה טכנולוגית אבל תמיד היה הפתרון ההיברידי – קצת מזה וגם קצת מזה.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: כאשר אתה רוצה לשכנע את המנמ"ר של ארגון מסורתי לעשות צעד מתקדם קצת, מה שנקרא, להגיד לו בוא תהיה לקוח בענן, בעצם בוא תהפוך את הסביבה הרגילה שלך לסביבה יותר יעילה בתוך הארגון / מחוברת להיברידי,  אתה צריך להביא לו את הכלים הנכונים שיהיה  לו קל לעשות את זה. כי לא כל אחד יודע לעשות את זה.

יהודה אלידע:  כלומר?

דוד אזולאי, פוג'יטסו: זה לא פשוט. אני מכיר ארגונים שניסו לעשות איזה שהוא תהליך כרגע, לעשות להפוך את הסביבה שלהם לסוג של ענן פרטי  אצלם בתור  הארגון,  ונחלו כישלון חרוץ. כי האינטגרציה  של אותו פתרון לקחה להם שנה  – שנה וחצי והם גם לא הגיעו למה שהם רוצים להגיע. זה גם בעיה. לכן אני בא ואומר אני יכול להבין גם למה המנמ"ר מהסס הרבה פעמים. כי יש סיכוי שאתה פשוט תיכווה אם אתה תנסה ,

יהודה אלידע: הרושם שאני קיבלתי שהתחום הזה כמו כל תחומי הפעילות האנושיים  יכול לקבל הרבה צורות שכולן יתקיימו זו לצד זו. כמו שאין סוג אחד ויחיד של חנויות, אלא יש קטנות שכונתיות וסופר מרקטים והיפר מרקטים ואינטרנט וכל מה שתרצו, אז גם זה יהיה ככה. כל אחד שיבחר לו מה שנוח לו.

דוד אזולאי, פוג'יטסו: נכון.

עמית פלד, לנובו: אם אני רוצה לקנות נניח כבל טעינה ל – IPHONE  אז יהיה לי הרבה יותר פשוט לקנות. כן?  זה לא חשוב מאיפה, עלי אקספרס או אמאזון  ואני אבחר שם איזו שהיא חנות. אבל אם ארצה לקנות איזה שהוא בגד אז אני לא יודע. אני ארצה לדעת את הסוג בד, ואת המידה ואם המוכר הסיני זה המידה האירופאית. אני  אבזבז איזה 100 דולר עד שאני אגיע לסלר האמיתי.

יהודה אלידע:  זו בעיית האפליקציה.

עמית פלד, לנובו: אז בגלל זה אני אומר שיש דברים שמנגנים יותר טוב בענן ויש דברים שאתה תרצה לצרוך בצורה אחרת.

רהב רוזנטל, ONE1:  אני לא חושב שלקוחות פועלים מתוך פחד. אני רואה שזה מגיע היום הרבה יותר מלמטה,  בניגוד לפעם שזה היה מגיע רק מלמעלה, והרבה פעמים זה מגיע מהלקוח. הוא אומר "פה אני רוצה להיות בענן, בשירותים האלה והאלה", לאו דווקא מתוך חשש שיקרה משהו. אני חושב שיש מקום לכל השחקנים, גם מקומיים גם בינלאומיים, וגם אלה שצריכים לבנות את ה-Data center  והם יבנו בעצמם את הענן שלהם. זה הופך ל- 3 צירים מקבילים.

יהודה אלידע:  אבל הארגונים עוברים למערכות מודרניות, גם אם הם לא מבינים אותן.

משה אמסלם, ONE1: צריך כאן את ההנחיה לשנות את המערכות. לא תוכל להתקיים אם לא יהיו לך תהליכים אוטומטיים של השירותים בענן.

יהודה אלידע:  אבל כדי לעבור טרנספורמציה דיגיטאלית  צריך לשכנע את המנכ"ל. המנכ"ל כידוע לכם הוא מבין בעיקר בכסף , ובנפשו פסיכולוגית הוא פרנואיד. הוא יודע שכל העולם הולך לדפוק אותו. אחרת הוא לא היה נהיה מנכ"ל. עכשיו באים מהבית ומנסים לשכנע אותו שזה כבר משתנה.

משה אמסלם, ONE1: היום שמעתי ברדיו ויכוח על שר האוצר, אחד אמר שהוא שר טוב והשני אמר שהוא שר אוצר רע. אבל בסוף, הוא טוב אם הוא יודע לנהל כספים.

יהודה אלידע:  את זה כבר אמר לוי  אשכול.

רהב רוזנטל, ONE1:  משה בעצם אומר ל-provider, צריכה להיות אוטומציה מאחורה אם אתה רוצה לתת שירותים כאלה כמו שאתה אומר. לא מספיק רק להיות ספק שרותי ענן,  אלא אתה צריך שתהיה לך מערכת אוטומציה שתעבוד בצורה אוטומטית  ותעשה את ה- provisioning  לשלוח את הסחורה לג'וני הביתה באותו זמן.  בנוסף לכך, יש באמת כמות של חברות שמייצרות את האוטומציה  ונותנות את הכלים האלה. בנוסף לכל זה, יש את המהפכה של המובייל  שנמצאת באותו ממשק. אם דיברנו על תשתיות ותקשורת, אז עם המובייל הכול עובר היום לכף היד ואני יכול להזמין עגבניות דרך הטלפון וזה גם מתחבר לאותה אוטומציה. ואם לא תייצר כלים אוטומטיים לא תהיה.

יהודה אלידע:  האמת היא שזה התחיל בזה שהחלפנו את הדור.  הבאנו דור חדש  של אנשים שקונים עגבניות בלי לממש אותן. מה שלא קיים בשוק כרמל ולא בשוק מחנה יהודה.

רהב רוזנטל, ONE1:  אני יכול להגיד לך שהשוק הפך להיות יקר.

יהודה אלידע: יכול להיות.  החניה בוודאי.

רהב רוזנטל, ONE1:  זה מתחיל מהחניה.

שמוליק סיטון, סאפ:   בדרך כלל המנכ"ל  יודע שהוא צריך לעבור טרנספורמציה דיגיטלית, אבל העניין פה הוא לא הידיעה שצריך לעשות אלא איך לעשות ומה הערכים העסקיים שהוא יקבל מהתהליך. לדוגמא, יש לנו סיפור מאוד יפה על חברת קייזר, החברה עם הקומפרסורים הצהובים. קייזר משכירה את הקומפרסור לקבלן שעובד בשטח, והוא משלם על בסיס יומי.  בגלל שהיום הכול מחובר לענן ואני יכול לשים חיישן על המדחס שלי,  אני יכול למדוד את רמת השימוש שלו. הם שינו את המודל העסקי, הם לא משכירים את זה על פי  יום אלא הם מוכרים על – פי אוויר דחוס.

יהודה אלידע:  אמרת שהם גרמנים, לא ישראלים. למכור אוויר דחוס מאוד מתאים לישראלים.

שמוליק סיטון, סאפ: נכון. תחשוב על פועל שצריך עכשיו לקדוח בתמר או בלוויתן,  או What ever, תיקח את הקומפרסור, תשאיר אותו אצלך, אני לא משלם שטח אחסון. אני אחייב אותך על – פי אוויר דחוס.  חשוב להבין שהענן הוא לא רק IoT הוא גם מספק billing והחשבונית היא וירטואלית וגם התשלום וירטואלי הם התחברו ל – pay pal והכול עכשיו הופך להיות למעונן.

יהודה אלידע:  גם תשלום האוויר הדחוס.

שמוליק סיטון, סאפ: הענן מספק גם שירות חדש שנקרא בלוקצ'יין. זו היא שיטה של שיתוף מידע אישי כאשר כל אחד מהגורמים שיש ביניהם קשר עסקי מחזיק את ה – Data base שלי ואני מחזיק  את שלו ואנחנו עושים דו – שיח עסקי דרך הענן. וזה משנה את כל ה – mind set  של הדרך בה עושים עסקים בעידן החדש. זה מדהים.

P1630791מאיר עשת:     אני מציע שנסכם בכמה מילות סיכום כל אחד או מי שיש לו מה לומר, לא חובה כמובן.

גל אביב, פייבר : לא משנה אם אנחנו מדברים על ענן היברידי, פרטי או ציבורי, יש פה עניין של חוקים בסיסיים של כלכלה – היצע וביקוש. אחד מהדברים שאנחנו יודעים היום זה שלכל אחת מהחברות שמספקות שירותי ענן יש הרבה מאוד נכסים משלה. בין אם זה שטח אחסון ובין אם זה משאבי מחשוב. אחד היתרונות של לבוא ולהיות היברידי או אפילו להיות שכבה נוספת מעל אותה שכבה קיימת, היא היכולת באמת לסחור לפי היצע וביקוש. כאשר אנחנו רואים מודלים כאלה שכבר נכנסים כיום בכל הספקיות הגדולות וגם אצל ספקי צד שלישי שמאפשרים את היכולת הזו, זה דבר אחד. אבל הדבר הנוסף שמעניין הוא שצריך להסתכל על חברות שיש להן אלמנט של מוצר והן משתמשות בטכנולוגיה כדי לספק את הערך של המוצר הזה, ויש חברות שהמוצר שלהן הוא טכנולוגיה. קיימת בעיה בחברות שהמוצר שלהן הוא טכנולוגיה ואנחנו רואים שאחת הנטיות היא שהיום יש את מה שהספקיות של הענן הציבורי מציעות – שהן לדעתי מלכודות דבש – הרבה שירותים שניתנים לך ובעצם הן כובלות אותך. זה מביא את אותן חברות למקום של ה"נעילה". באינראקטיב, עוד כשהיינו סטארטאפ קטן והרבה לפני הרכישה על ידי פייבר ידענו להימנע בזמן אמת מאותה מלכודת דבש, לברוח משירותים שניתנים לנו "על מגש"- על גבי הפלטפורמה. היום, כמה שנים אחרי, אנחנו כבר חברה בהיקפים אחרים לגמרי של עובדים ונפח פעילות, עם נוכחות גלובאלית ואנחנו לא תלויים בשום פלטפורמה. פיתחנו בעצמנו טכנולוגיות ניהול דאטה בענן והשקענו בתשתיות שנותנות מענה על הצרכים האמיתיים שלנו, ללא צורך להסתגל לנתונים וליכולות שהוצעו לנו על ידי חברות והיו עלולות לכבול אותנו ולמנוע את התפתחותנו המקצועית והטכנולוגית.

משה לסמן, גלובל דטה סנטר:          תראו, כל טכנולוגיה חדשה שנכנסת יוצרת איזה בום והיינו שם.  ראינו את זה בעבר, זה לא קשור לענן,  זה לא קשור לשום דבר. יש מודל בכלכלה שנקרא boom and bust . כלומר, אמצעי ייצור גדלים בצורה דרמטית ואז פתאום יש נפילה. יש נפילה פנימה ואז למעשה רואים שייצרו יותר מדי אמצעי ייצור. לאחר מכן מתחילה הורדת מחירים במטרה לעמוד במדדים מסוימים. כתוצאה מכך  נוצרת סיטואציה שדומה לחרב מתהפכת. לכל טכנולוגיה שנכנסת יש  מקום. הטכנולוגיה תתמיד אבל רק  תהיה במנעד הנכון. הטכנולוגיות הישנות הן לא טכנולוגיות שנגמרות, אם זה מטעמים רגולטוריים, אם זה מטעמים של נוחות, כפי שאמרתי,   לסטארטאפיסט מאוד קל להגדיר שרת וירטואלי בענן. לעומת זאת, עבור לקוח שלא מבין ב-IT  כניסה לתהליך של ניהול התשתית בענן היא לא דבר שהוא יודע לעשות. לקוח כזה מעוניין בפתרון on premise, שכולל  managed services. אנחנו נראה מנעד הרבה יותר רחב מאשר שתי מגמות בלבד, זו או זו.,  יש גם עולם שלם ביניהן. כידוע, בסופו של דבר המערכת תתאזן על מצב מסוים.

יהודה אלידע:  או שימציאו אותה מחדש.

משה לסמן, גלובל דטה סנטר: לפעמים. מישהו מרוויח בסוף.

אפיק פלג, MedOne: רציתי לענות על נושא ה –  lock  וה – unlock . איך פותרים את הבעיה של ה – lock  של שחקני הענן המובילים. אחד הדברים היפים שאנו ב-MedOne  מספקים ללקוחות שלנו זה ענן שבנוי על כלים ומוצרים סטנדרטים לחלוטין. זה מעניק ללקוחות שלנו אפשרות להיכנס ולצאת מהענן בקלות רבה, אנחנו רוצים לשמר לקוחות מרוצים בענן ולא לקוחות "שבויים". אם לקוח בוחר לסיים את ההתקשרות בינינו מכל סיבה שלא תהיה, הוא יכול לעזוב ולחזור ל-Data Center  הפרטי שלו בשלוש לחיצות עכבר. וההתחייבות שלו כלפינו היא לשעת עבודה אחת!. כיום אנו רואים שיותר ויותר שחקני הענן המובילים בעולם מתחילים לאמץ בפתרונות שלהם כלים סטנדרטים, ולהקל על לקוחותיהם ביציאה מהענן. כולם מבינים כי בסופו של דבר זה יכול הרתיע לקוחות מלהיכנס לענן. כלל הברזל אומר, כי ברגע שארכיטקטורת הענן היא משהו מוכר, וסטנדרטי,  אנחנו נמנעים מה -lock   המפורסם. היום ספקי הענן הגדולים מבינים שהעולם כבר הספיק להתפכח, הוא כבר לא מוכן להיכנס ל"מלכודות דבש" שקל וזול מאוד להיכנס אליהם, אבל קשה עד בלתי אפשרי לעזוב אותם. לקוחות שרוצים להימנע  "מחתונות קתוליות" כאלה, רצוי שיחפשו להם פתרונות ענן הבנויים על ארכיטקטורות סטנדרטיות ושספק הענן שלהם לא דורש מהם התחייבות של מעבר לשעה אחת.

רהב רוזנטל, ONE1:  אני חושב שזו הולכת להיות תקופה מעניינת. כל provider ימצא את עצמו עם איזה שחקן הוא הולך. צריך להיות כמה שיותר אופטימיים ופתוחים לטכנולוגיות. אני חושב שצו השעה הוא להסתכל טכנולוגית, ובכלל לבחור איזה טכנולוגיה אתה הולך ליישם, כדי ליהנות מכל היכולות שיש היום לשוק להציע. אם זה vendors מקומיים ואם זה providers מקומיים – יש לכולם מספיק שירותים לתת ולצרוך.

 

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות