<
יום ראשון , ינואר 21 2018
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול ואריאציות לענן: יהיה מעונן. אבל בהיר…

שולחן עגול ואריאציות לענן: יהיה מעונן. אבל בהיר…

 

שולחן עגול: ואריאציות לענן, דצמבר 2017

שולחן עגול: ואריאציות לענן, דצמבר 2017

משתתפים:

  • ארז קריינר:   אני יועץ סייבר בחברת ייעוץ בתחום. עוסק בסיוע לסטארט אפים, ניהול קרנות השקעה ופרויקטים בתחום. בעבר הייתי ראש רשות הסייבר בשירות הביטחון הכללי. עוסק בסייבר מעל 25 שנים.
  • אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: סמנכ"ל פרויקטים וטכנולוגיות בליבי טכנולוגיות זה הגוף המרכזי שעושה יישום, הדרכה והטעמה של IBM למעלה מ-20 שנה.
  • איתי ראוך, גוגל קלאוד: שש שנים ניסיון בגוגל בתחום הפרסום והענן.
  • מני מלר, אורקל ישראל: טכנולוג ראשי באורקל ישראל  ומנהל צוות של שמונה ארכיטקטים.
  • IT מגזין: מאיר עשת, מנהל המגזין, יהודה אלידע, עורך.

יהודה אלידע מנחה:  יושבת כאן קבוצת מומחים שהתכנסה כדי לבחון היבטים שונים של אפשרויות היישום של אסטרטגיית ענן. לנסות לבדוק איזו תצורת ענן נכונה ולמי, באיזה טווח זמן. האם ולמי עדיף ענן פרטי על פני ציבורי, או שבכלל אסטרטגיה היברידית עדיפה?

מני מלר, אורקל ישראל

מני מלר, אורקל ישראל

מני מלר, אורקל: אני חושב שהעניין תלוי מקרה. אין פה חליפה במידה אחת שמתאימה לכולם. גם מבחינת אופי הארגון וגם מבחינת המשימות אותן 'מהגרים' לענן. ברור ש-SAAS לדוגמא, ייושם ב-90% מהמקרים במודל ענן ציבורי. אם מדברים על תשתיות (IAAS) או  PAAS שם כבר אפשר להתחיל לדבר על אופציות גמישות והשיקול האם ללכת על ענן פרטי או ציבורי היא תלוית מקרה פרטי. בעיקרון,  נכון להסתכל על ענן כעל דבר ציבורי, אם אפשר ללכת לציבורי ללכת לציבורי. אם יש התנגדויות או קשיים צריך לנסות להתעקש לפתור אותם ורק אם כלו כל הקיצים, כדאי לחשוב אחרת כי יש כמה יתרונות להעברה לענן, שכאשר  אתה עושה אותו פרטי אתה מאבד אותם. דוגמא מובהקת היא תפישת "לפי צריכה" שרלבנטית יותר בסביבות ענן ציבורי במקרה IaaS ובמקרים של פתרונות טכנולוגיים, כן ניתן לשלם רישוי על פי צריכה גם בענן היברידי / פרטי.

יהודה אלידע:    זה כמו הון עצמי מול הלוואה בבנק…

מני מלר, אורקל: לא בדיוק, כי אתה מסתכל ענן ציבורי ויודע שיש שם אלפי, עשרות אלפי, מאות אלפי שרתים, ולא אכפת לך. אתה משלם בפועל רק על מה שאתה צורך – ובמקביל אין שום  מגבלה לגדול בלי 'כאבי השקעה'. תמיד יש יכולת זמינה לכך. לכן, לדעתי, ענן פרטי כאסטרטגיה מתאים לארגונים מאוד גדולים, לא לארגונים קטנים – וגם זה כשיש לכך סיבה משמעותית. או, לארגונים שדפוס הצריכה שלהם בוגר וידוע, כך שהם יודעים להעריך את כמות המשאבים להם יזדקקו. ארגונים אלו יכולים ליהנות מכל העולמות – טכנולוגיות ענן מתקדמות ויעילות בחצר הארגון. בדרך כלל, SAAS הוא מוצר ושרות הנצרכים על ידי  משתמש עסקי, IAAS על ידי משתמש טכנולוגי ו- PAAS על ידי איזושהי קבוצת פיתוח או משהו באמצע. מהסיבה הזו, כאשר ריבוי המוצרים (ERP, CRM, Service, etc…) הנו עובדה נתונה, וכך גם ריבוי הטכנולוגיות בהן מעוניין הארגון להשתמש אין מנוס מהתובנה שזה רק עניין של זמן עד שהארגון ימצא את עצמו עם ריבוי עננים וגם עם תשתית היברידית. גם כשמדובר בארגון גדול. וכך אורקל גם בונה את שירותי ה- PaaS שלה. על מנת לתת פתרון לצרכים של ארגון היברידי מרובה עננים, ברמת ניהול / ניטור, אבטחת מידע, אינטגרציה וניהול ממשקים בעיקר.

יהודה אלידע:    בוא נסבך את המשוואה. ארגון פרטי עסקי בגודל בינוני, לא ממשלה (OPM),  אם המנכ"ל רוצה לחשוב לטווח ארוך ובאופן אסטרטגי, איך להשקיע נכון? האם בכל מקרה אנחנו הולכים לכיוון הציבורי כברירת מחדל? מה לגבי כללי רגולציה עתידיים? האם השוק הולך לציבורי באמת?

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות

מני מלר, אורקל: מהשיחות שאני עושה, הלקוחות שלנו בדרך כלל גדולים או בינוניים. רובם ככולם  מדברים שיש להם רצון ללכת לענן ומחפשים דרך. הרוב מדברים על השתלבות בענן ציבורי. היוצאים מן הכלל מדברים על "ענן פרטי". אנחנו בונים עם לקוחות איזשהו 'תסריט' או 'מסע'  שתפור להם. הוא מורכב מהשכבות והצרכים הרלבנטיים להם. אנחנו בהחלט מכירים להם את היכולות והמגוון בענן – בין אם שלנו ובין בכלל. את ה'תסריט' אנחנו מבצעים רק אחרי ביצוע מחקר מעמיק הכולל מיפוי של המצב הנוכחי במערכת ה-IT הארגוני הן בתחום הנכסים והן בתחום התפעול של המערכת וכל הסביבה העוטפת. אנחנו גם סוקרים את "תרבות הענן הנוכחית" כדי למפות גם אותה. רק אחרי זה, אנחנו בונים את ה'מסע' – ההמלצות שלנו למפת הדרכים המתאימה לדעתנו לארגון בתחום אסטרטגיית הענן. למנכ"ל יש יעדים, יש לו אסטרטגיה של הארגון שלו, אנחנו מציפים בפניו את 'המסע המעונן' שיסייע לו לעמוד בהן בצורה אופטימלית. מבחינתנו התוצאה היא, כשהצלחת הארגון היא הקובעת את המסע….

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות:  בהתייחס לדברים של מני, לדעתי ענן פרטי הוא, בעצם, לא ענן.  אפשר לקרוא לזה, בעצם "אירוח" בחוות שרתים. באסטרטגיה זו לא באה לידי ביטוי החוזקה העיקרית של הענן – אין את האלסטיות הבלתי נגמרת,  אין אפשרות לתמרן בלי להשקיע השקעות הוניות מהותיות.

יהודה אלידע:    זו בעצם הטכנולוגיה בלי היתרון העסקי העיקרי שלה.

מני מלר, אורקל: מסכים חלקית, ענן פרטי הנו עדיין ענן שמספק ממשקים חכמים לתשתיות שבו, חווית השירות העצמי נשמרת וזה עוול להתייחס אליו כאל אירוח בסביבה וירטואלית. יחד עם זאת, האלסטיות ושפע המשאבים שנמצאים בענן הציבורי לא מתקיימים בענן הפרטי. בהינתן שהארגון יודע מה צפי צריכת המשאבים שלו, אפשר לתת לו פתרון.  לדוגמה, לקוחות שלנו התעקשו על 'ענן פרטי'. במקרה כזה אנחנו יודעים לקחת את אותה המערכת כמו שיש ב- Data Center הענן הציבורי של אורקל, לשים אותה באתר הלקוח מאחורי ה-firewall שלו  ולהציע לו חווית ענן מלאה – עם 'בעל בית' שמבצע עדכון ותחזוקה בדמות חברת 'אורקל'. עבור מי שנמצא במגבלות רגולציה חמורות זה פותר את העניין… אנחנו קוראים לזה Cloud At Customer.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות:  מה זה שונה מ'אירוח' רגיל?

מני מלר, אורקל: זה שונה מ-hosting כי זה ענן. זה בעצם תשתית עם self service, עם API. כמו ענן לכל דבר. יש גם מספר שכבות ושירותים שניתן לצרוך "על פי צריכה".

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות:   להערכתי מדובר רק בשירותים שוליים. אולי רישוי – בטוח לא החומרה והעלויות העיקריות. וגם זה – כאשר מדובר בארגונים מאוד גדולים.  אני לא יודע כמה ארגונים כאלה יש לנו בארץ. רק לגופים מאוד גדולים שווה להחזיק את ענן פרטי כזה ובאמת לקבל את היכולות האלה. זה אולי מתאים לתאגידים רב לאומיים ענקיים.

ארז קריינר

ארז קריינר

מני מלר, אורקל: לא רק. לעיתים הרגולציה בתחום אבטחת מידע מייצרת חבות רגולטורית גם אם אינה 'כלכלית' במובן הרגיל. חשוב גם לציין שיישומים רבים מוצעים כיום במודל ענן בלבד (HR או CRM מודרני) – לגופים עם מגבלות – זה 'מקרב' החלטה לנושא 'ענן פרטי'.

מאיר עשת:   זה עומד בסתירה מסוימת לגישת רוב המומחים בתחום הטוענים שרמת אבטחת המידע בענן ציבורי גבוהה בהרבה מאשר בענן פרטי אופייני. העובדה שהרגולציה המסורתית עדיין לא הפנימה את העניין הזה או לא מאמינה. בענן פרטי, הסיפור הוא יותר בעייתי. ואני חושב שגם לא בהכרח תקבל מענה.

יהודה אלידע:    בהחלט עוד אין תקדים משפטי לאירוע  בו מישהו ששם את הנתונים בענן של גוגל, לדוגמא, וגנבו אותם משם. ומעולם לא ניתנה הכרעה בנושא. בהחלט יהיה מעניין לחוות את ההכרעה המשפטית.

ארז קריינר:  בארצות הברית דווקא היו תקדימים.  אפילו שניים די מפורסמים. אבל אני סבור שהמחסום העיקרי הוא נושא אבטחת המידע ועמדת הרגולטור בנושא זה. בתור מי שמכיר את צד הרגולטור והתעסק גם בהיותי שם – וגם כיום ובהתייחס לכל נושא של אבטחת מידע אציג לכם סיטואציה לכאורה פשוטה. לאילו חוקים 'מצייתים' הנתונים  שמוצגים בענן? האם לחוקי המדינה בה הם מוצגים ואל אזרחיה הם מכוונים? האם למדינה בה נמצא המידע (הענן/חוות השרתים)?  האם למדינה שבה פועל הבעלים של אותו 'ענן'? או אולי לרגולציה של החברה שמתווכת בין בעלי הענן (בדרך כלל חברות בינלאומיות גדולות מאוד) לבין הלקוח (מעין 'סיטונאים' בינלאומיים)? בתי משפט מתחילים רק עכשיו להתמודד עם בעיות מסוג זה. ישנו מקרה מפורסם בניו יורק שבו נתבקשה  מיקרוסופט להעביר נתונים של איזשהו חשבון  בנק. תשובתה הייתה "אין בעיה רק תביאו אישור מהמדינה שהמידע נמצא שם באופן פיזי". כל החקיקה בתחום נמצא בחיתולים. מעבר לכך, גם העולם ה'אמיתי' של היכולות ואופן השימוש בענן עדיין בשלב שהייתי מכנה אותו 'ינקות'.  ניקח לדוגמא את תחום הטכנולוגית והמשימות על עיבוד נתונים שמבוצע בענן –לא אחסון, אחזור או הפעלת אפליקציה. בשלב זה התחום הוא 'בחיתולים'. תחשבו על העולם של ה-connected cars, אחד התחומים החמים והמאתגרים ביותר. העיבודים בזמן אמת, טרום-תאונה, ייעשו עכשיו בענן. בין היתר כי אין אופציה עקרונית אחרת. האם אפשר לסמוך על זה כשמדובר בהחלטות בענייני חיים ומוות המתרחשות בתוך שבריר שנייה. האם אנחנו שם? היום?

מני מלר, אורקל: טוב, זה כבר עולם בעייתי קצת, כן.

ארז קריינר:  לדעתי, גם דילמת 'עננים מבוזרים' לעומת 'עננים ממורכזים', זה נושא שימשיך ללוות אותנו ואין לו איזשהו פתרון חד וחלק למרות שהיתרונות של ענן מרכזי בכל מה שקשור ל-ROI במודל זה ברורים לפחות כשמדובר  בחיסכון כספי.

מני מלר, אורקל: חשוב להתייחס לנושא המידע בענן. בכל סוגי השימוש בענן (תשתיות, גיבוי, עיבוד, יישומים) חשוב לדעת שהאחריות על המידע היא של שני הצדדים. גם של הלקוח וגם של ספק הפתרון בענן. המידע עצמו בתוך היישום (באופציית SAAS) הוא באחריותו של ספק האפליקציה. הוא אחראי להצפין אותו, לוודא שרק מי שיש לו את הסיסמא ואת הדרך להיכנס יוכל לעשות את זה. עדיין באחריות הלקוח לוודא למי הוא נותן את הגישה ולאיזה סוג של מידע, לנעול את החשבון כשעובד יוצא לחל"ט או פורש מהחברה / מהתפקיד. בעולם התשתיות המצב שונה.  אני כספק נותן לך שרת data base מאובטח ומצפין את המידע שהלקוח מתקין בו,  אבל המפתח והגישה נמצאים אצל הלקוח.  מכאן שמדובר באחריות משותפת  מה שבעולם ה-SAAS לא  קיים. בהחלט מצבים לא ברורים.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אז למה לא ללכת לפתרון היברידי? זה מפשט את חלוקת האחריות ואת המטלות של כל צד?

מני מלר, אורקל: כן, זה סוג של פתרון ההיברידי. הלקוח מחזיק את ה-data ועדיין פתרון ה-BI ישב בענן והלקוח רק משתמש בו. ספק הענן במקרה הזה אחראי רק שהוא עומד בכל מה שהוא הבטיח והלקוח אחראי רק על אבטחת הדאטה. פריצה כתוצאה של כשל בהגדרות אבטחה – היא באחריות ברורה של הלקוח. באותה מידה אם הפריצה הייתה בענן – האחריות גם כן ברורה.

איתי ראוך, גוגל קלאוד

איתי ראוך, גוגל קלאוד

ארז קריינר: השאלה המרכזית שנשאלה הייתה בעצם איך העננים מאובטחים ועד כמה עננים מאובטחים. כיוון שאם אנחנו היינו מגיעים למסקנה נניח שעננים מאובטחים באמת בצורה פנטסטית וחלקם באמת מאובטחים בצורה הרבה יותר חזקה מאשר חברות יכולות לעשות בעצמן כנראה שחלק מהבעיות היו נפתרות, אולי גם הרגולציה הייתה יותר קלה. אבל נכון להיום זה לא  המצב ואני לא מדבר דווקא על עננים רק של חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אורקל וכן הלאה. יש גם עננים הרבה יותר קטנים של חברות וספקים אליהם החברות שמוציאות את המשימות שלהן ושמה עולה השאלה האם יש להם את אותם משאבים כמו שיש לגוגל להשקיע באבטחת המידע.

איתי ראוך, גוגל: בוא נראה, חברה כמו גוגל שהיא יצרנית החומרה השלישית בגודלה בעולם, איך אינה מוכרת את החומרה אותה היא מייצרת. את כל המערכות שלה היא מייצרת בעצמה, מה שהופך את הציוד שלה להרבה יותר מאובטח מאשר במקרים של ציוד 'תוצרת צד ג' שידוע בציבור ועושים בו שימוש בכל מקום. זה בהחלט משחק של תשתיות ומשאבים.

מאיר עשת:   כן אבל מצד שני יש גורם אחר שדיברתם עליו שיש חברות קטנות, בוא נקרא להם מקומיות. שמקימות ומנהלות עננים. הן מציעות  שירותי ענן לשוק המקומי . זה עונה לרגולציה, בין אם בנקאית או אחרת, ומאפשר להם לפחות להציג את זה, כיתרון של 'קירבה ללקוח' או 'תמיכה מקומית' או 'כתובת ברורה'.

איתי ראוך, גוגל: לנו בגוגל יש תשובה פשוטה. כל יזם בסוף צריך לשקול מה לעשות ואיפה לעשות. אז קודם כל הוא שוקל האם אני צריך לצאת לשוק הבינלאומי מתישהו וכמה זה רחוק ממני. אם הוא חושב 'בינלאומי', ולשם מכוון הסטארטאפ שלו, אז בסופו של דבר הוא יבחר בענן גלובאלי. אם אתה עסק מקומי קטן-בינוני אתה יכול לעשות שימוש בעננים כמו בזק בינלאומי וכן הלאה ובלבד שאתה יודע שאתה הולך להישאר בישראל.

מאיר עשת:   אני מדבר על עסקים שכפופים לרגולציה כזו ואחרת שבין השאר מחייבת ענן ישראלי ויש עדיין כזו רגולציה.

איתי ראוך, גוגל: אז הפתרון במקרה כזה הוא היברידי. יש פה שריר שצריך לאמן, יש אנשים שעובדים בתעשייה בגילאים שונים, בעלי ניסיון שונה. בסופו של דבר אנחנו נמצאים בתקופת 'מעבר' – ככל שאנשים מתחלפים בתוך ארגונים, כמה שהם יהיו כבדים ומסורבלים, יגיעו אנשים צעירים עם תפיסות קצת אחרות, עם לא פחות ידע מהאוניברסיטה והמכללות והם יעשו שינויים כאלה, והשינוי עובר דרך יישום של ענן היברידי. לצורך העניין אני מכיר מספר בנקים שעושים שימוש בעננים כמו של גוגל. עדיין לא עושים שימוש ב-100%, הם לא ויתרו על כל מערכות ה'לגאסי' שלהן אבל הם כן נוטים להעביר יותר ויותר מידע שהוא אנונימי לענן לטובת ניתוחים אנליטיים מורכבים. הם לא יכולים לבצע אצלם בבית בזמן סביר, ובענן – יכולים לעשות את זה תוך שניות או דקות. בצורה זו הם מרוויחים התייעלות רבה. כנ"ל בחברות ביטוח, המחוקק לפי מה שזכור לי, הטיל על החברות ביטוח את האחריות, הוא לא אומר להם מה לעשות, הוא אומר רק אתם אחראים מעכשיו על מה קורה עם המידע. אם אתם רוצים תשתמשו בענן אבל האחריות היא עליכם.

מני מלר, אורקל: פתיחת העסק לכיוונים דיגיטליים כדוגמת מובייל וצ'ט-בוט מחייבת שינוי תפישה

מני מלר, אורקל: פתיחת העסק לכיוונים דיגיטליים כדוגמת מובייל וצ'ט-בוט מחייבת שינוי תפישה

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: גם בבנקים. בנק מאוד גדול בארץ מבצע פעילות פיתוח בענן, בחלופות   SAAS מגוונות. בעיקרון אין שם מידע פרסונאלי.

מני מלר, אורקל: גם פתיחת העסק לכיוונים דיגיטליים כדוגמת מובייל וצ'ט-בוט מחייבת שינוי תפישה לעומת הגישה השמרנית. הטכנולוגיות בענן הן מודרניות ורלבנטיות יותר. וכחלק מהעובדה שמדובר בדור חדש של פתרונות טכנולוגיים שמותאמים, קיימים מוצרים מבוססי big data, יכולות של machine learning, הפעלה של AI כדי לקבל תובנות. סוג פתרונות זה דורש הרבה מאוד כוח מחשוב שספק ענן מחזיק. להקים תשתית כזו 'בבית' היה לוקח הרבה זמן, הרבה משאבי ידע  והשקעה הונית ניכרת מה שהיה מקשה על הארגון.  השימוש בענן בתחומים מסוימים קריטי לתחרותיות ולשרידות.

מאיר עשת:   מהן התובנות?

ארז קריינר: כולנו שואפים לאיזה מצב ששירותי מחשוב או יכולות מחשוב יהיו כמו חשמל. שלא מעניין אותי מה החברת חשמל עושה, אני יש לי פה חשמל לכל צורך, שקע בקיר.

מני מלר, אורקל:      ובאמת בעזרת הממשקים הפתוחים האלה שיש בענן זה אפשרי.

יהודה אלידע:    אבל זה לא יכול להיות. גם אם יש מספר ספקים בשוק החשמל הלקוח מקבל מכולם 220 וולט, 50 הרץ. תיקח שישה ספקי ענן, כל אחד עושה machine learning אחרת. תכניס לכולם את אותם נתונים תקבל תשובות שונות. אז זה לא הולך להיות קומודיטי אלא 'תפור לפי מידה'.

מני מלר, אורקל: אצלנו באורקל, הסטנדרט אחיד. אם אני נותן פיתרון לאבטחת מערכות ענן שלי ושל אחרים, אני משתמש באותו machine learning אצלי. אם אני עושה analytics, אם אני עושה IT management, אם אני עושה security, אנחנו באורקל כתבנו את האלגוריתמים והם רצים על ה-big data שלנו. חוץ מזה הוכרז גם שירות machine learning, אתה רוצה תתחבר, תטען את הנתונים ותריץ את האלגוריתם שלך ותייצר בעצמך גם שירותים חכמים כאלה. אבל מה שאני אומר זה שספקי פתרונות בענן כבר עשו את העבודה ומשתמשים בפתרונות האלה כדי לתת שירות יותר חכם.

יהודה אלידע:    כלומר הם אומרים את האמרה האמריקאית הידועה, אני אוכל את אוכל הכלבים שאני מוכר.

מני מלר, אורקל: אני מעריך שאם אתה תגיע לאורקל כדי לקבל שירות מסוים בענן של אורקל, אורקל כנראה לא תשלח אותך לענן אחר. אבל אם היא תשתמש מאחורי הקלעים בענן אחר מה שלא קורה היום, אוקי? עדיין הסטנדרט יהיה זהה. אפילו בענן הלקוח מעדיף data base קרוב לאפליקציה. כלומר אם יש אפליקציה מסוימת בענן אורקל ואני רוצה משם לצאת החוצה לכל מיני ערוצים ופתרונות ולשים עוד data base לידו, אני אעדיף שזה יהיה באותו data center שזה יהיה ליד, זה יהיה אצל אותו ספק ענן. זה עדיף מאשר להפריד את זה בין עננים שונים. כך שבעצם אם התחלת לעבוד בענן מסוים, בדרך כלל את הפתרונות הבאים שלך אתה תחפש באותו ענן, לא תמיד תמצא ואז תכנס לתצורה מרובת עננים.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: כל אחד ייקח מה שטוב לו כמו best of breed

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: כל אחד ייקח מה שטוב לו כמו best of breed

יהודה אלידע:    רגע, פעם זה היה במוצרים כך. קנית פריג'ידר 'רק' מג'נרל אלקטריק. האם החוקים ההיסטוריים בעניין 'נאמנות'  של שוק המוצרים תקפים בדיוק באותה צורה לשוק הידע?

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אני לא חושב כך. לדעתי,  כל אחד ייקח מה שטוב לו כמו best of breed כזה, אם זה טוב לי לקחת אני אתן לו את ה-data base ואם לא טוב לי לקחת את ה-SAAS זה מה שאני אעשה. אני לא רוצה להרגיש כלוא לעולם, אני חושב שגם הלקוח לא. אם אני רוצה להשתמש בטלפון של אייפון של אפל אבל להשתמש במייל בג'ימייל בפנים ואף אחד לא יגיד לי לא …

איתי ראוך, גוגל: זה קורה, לא צריך לחכות 20 שנה. בעולם של המחשוב זה מה שקורה. קווי האינטרנט נהיים מהירים משנה לשנה ובעוד זמן מה המחשב שלך יהיה בסך הכול תחנת קצה 'צנומה' בעוד כוח החישוב שלך יישב בענן. בענן של מישהו. וכל הפעילות שאתה תצרוך תרוץ על קווי האינטרנט.

יהודה אלידע:    בוא נגיד עוד פעם איפה ההבדל בין מה שיש לבין מה שאני חושב לעומת הכיוון אליו זה הולך. כשאתה דיברת על כך שאתה רוצה מכשיר של אפל ואיזושהי תוכנה של גוגל, אתה קונה את זה בשני מקומות שונים. חנות שמוכרת אפל וחנות וירטואלית שמוכרת אפליקציות של גוגל. אבל כשאתה רוצה לעשות סלט ממש … אתה נכנס לחנות אחת. קוראים לזה סופרמרקט. כל מה שאתה צריך נמצא שם. הם לא מתיימרים להגיד לך תשמע רק שלנו. אנחנו מוכרים את מה שכולם רוצים לקנות. זה העיקרון. מי שקובע מי מוכר מה, זה הלקוח.

ארז קריינר: בעיקרון זה נכון. אבל פה יש הבדל גדול כי היכולת או 'חסם הכניסה' מסביב לרמת הידע לגדל עגבנייה ומלפפון לעומת היכולת לבנות מאגר מידע ולספק שירותי ידע מתוחכמים ההשקעה והידע שונים לחלוטין.

יהודה אלידע:    גם זה נתון שמשתנה.

ארז קריינר: אגב רק ככה כקלישאה או כדוגמא, בסרטים של לפני 20 שנה, 25 שנה, כשדיברו על טכנולוגיות עתידיות, טלפון סלולרי לא היה שם. אף אחד לא חזה שיהיה טלפון סלולארי לפני 25 שנה. לפני 12 שנה שהיה דיון בין מנכ"לית HP למנכ"ל יבמ, המילה פייסבוק כלל לא הייתה באוויר. כאילו אף אחד לא דיבר על רשתות חברתיות כמו שהן נראות, כמו שאנחנו מכירים אותן לאחרונה. אז בקטע של איך ייראה השוק, וואלה זה אתה יודע מה? זו בהחלט ירייה באפילה.

מני מלר, אורקל: אנחנו עברנו מעולם שבו יש הרבה מאוד יצרנים קטנים לעולם של גדולים. פעם היה סנדלר בכל שכונה ומכולת בכל שכונה היום זה רשתות וסופרים גדולים שבהם יש את הכול ולהם יש גם מותגים פרטיים משלהם שאתה לא יודע מה הם. אותו דבר קורה גם בשוק ה-IT, בשוק הטכנולוגיה. חברות קטנות או שהן נרכשות או שהן נעלמות או שהן הופכות בעצמן לחברות גדולות אבל הן לא נשארות חברות בינוניות ומשמעותיות.

יהודה אלידע:    אבל צומחות חדשות. לפני עשר שנים, עשר זה מעט מדי. 20 שנה, בישיבות הנהלה של מיקרוסופט לא דיברו על גוגל.

מני מלר, אורקל: נכון, דברים משתנים. אבל גוגל לא הייתה חברה בינונית או שהיא הייתה גדלה או שהיא הייתה קטנה או שמישהו היה קונה אותה. בעולם של היום אין מקום לחברה כמו גוגל כגוף בינוני קטן. היא תלך לאיבוד.

מני מלר, אורקל: אם תרצה לעבור מ-ERP של אורקל ל-ERP של יצרן אחר זה יהיה פרויקט הגירה לכל דבר.

מני מלר, אורקל: אם תרצה לעבור מ-ERP של אורקל ל-ERP של יצרן אחר זה יהיה פרויקט הגירה לכל דבר.

מאיר עשת:   השאלה שאני רוצה לחדד היא אחרת. יהודה ניסח פה שאלה נהדרת על הקטע עם החשמל. אני קצת אשנה את זה. עם מהפכת השיוך של מספרי הטלפונים שקרתה בארץ, מהפכה או לא מהפכה. מספר אחד שלך, אתה מסתובב בין החברות עושה שופינג. האם יכול להיות שמחר…  עוד חמש שנים, אולי יותר – אני אוכל עושה 'שופינג עננים'? יש לי את האפליקציות שלי מעודכנות היום נניח בענן של אורקל. אם אני רוצה לעבור, לעשות שופינג, האם זה יהיה מעשי?

מני מלר, אורקל: אנסה לענות בשני מישורים. במישור של SAAS ביצוע הגירה יהיה פרויקט מורכב יחסית, תמיד. אם תרצה לעבור מ-ERP של אורקל ל-ERP של יצרן אחר זה יהיה פרויקט הגירה לכל דבר. בתחומים אחרים דוגמת "תשתית כשירות" (IAAS ) תוכל לעשות את זה די בקלות. אפליקציות 'ענניות' – המפותחות באמצעות שירותי ענן בסופו של דבר משתמשות בעקרונות דומים. במקרה כזה – המעבר יהיה נוח ופשוט.

מאיר עשת:   מזכיר שדובר בהתחלה על הקטע שבעצם בהיברידי או לא רק בהיברידי, גם בענן ציבורי יש מצבים של אפילו כמה עננים. או מצב היברידי. האם זו בעיה?

מני מלר, אורקל: לכן אני חוזר למה שהתחלתי איתו, אינטגרציה בין עננים, API, ממשקים בין עננים, ניהול API-ים, אבטחת מידע וניהול משאבים של כל העננים האלה ממקום אחד מרכזי, אלה הווקטורים שצריך להסתכל עליהם. זה בלתי נמנע שלקוח יפצל את המשימות בין מספר ספקים.

יהודה אלידע:    אם אתה התלהבת כל כך מהחשמל אז ניתן לך את ההמשך שלו. אתה באת מארצות הברית והבאת מכשירי מטבח ב-110 וולט, אתה לא הולך לזרוק אותם, אתה לא הולך להביא חוטים מניו יורק, אתה קונה טרנספורמטור. אתה הופך 220 ל-110 והכל עובד. זה אפשרי גם כאן?

מני מלר, אורקל: בעיקרון יש דמיון. אמנם, זה לא רק להעביר, זה גם לעשות

איזושהי עבודה ביחד. אבל אם אני רוצה למכור לך בנסיבות כאלה אני בהחלט אארגן connector שמאפשר דיבור ביניהם. אני לא רוצה שאתה תשבור את הראש כלקוח או תימנע מלעבוד איתי. בהחלט אתן לך רכיב אינטגרציה.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אם אתה תגרום לי לשבור את הראש אני לא אהיה לקוח.

מאיר עשת:   נכון.

יהודה אלידע:    אז אנחנו כן הולכים לעולם שבנוי אך ורק לפי העדפות הלקוח. כל השאר מתיישרים. אין יותר 'שליט שוק' שקובע מה כולם רוצים כמו IBM  בזמנו.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: זה בטוח שלא אבל אך ורק זו מילה קצת קשה אני חושב. זה לא בדיוק ככה, קיימים חוקים מסוימים. לא הקפריזות של הלקוח קובעות את זה אבל אם הוא יתעקש כנראה שהוא זה שיחליט בסוף.

מני מלר, אורקל: דבר אחד ממה שאתה אומר, אם ננסה לתרגם את זה למשהו יותר מציאותי, אז באמת יש הרבה יותר כוח ללקוח היום גם מול הספקים שלו בהשוואה לעבר. כי בעבר קנית מוצר, הוא שלך, אתה משלם עליו תחזוקות. במודל ענני הספק שלך יודע שאם אתה לא מרוצה אתה עוזב ואתה מנתק איתו את הקשרים ולכן יש יותר מחויבות גם להקשיב.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אבל בתחומים מסוימים זה פחות גמיש. במקרה של יישום כשירות ( (SAAS לדוגמא, אתה משלם על בסיס חודשי ויכול לכאורה להפסיק, אבל היכולת האמתית של הלקוח לשנות מאוד מוגבלת. למרות שבעיקרון, כולם מבינים שאתה זמני אצלם.

ארז קריינר: בעולם של הטכנולוגיה כמעט אין מוצרים שהייתי אומר שהם כמו כדורסל. אני קונה כדורסל אז הוא שלי ואני יכול לשחק איתו כדורגל ואני יכול לשחק איתו כדורעף ואני יכול להחליט מה אני עושה איתו, הוא כולו שלי. כשאני קונה איזשהו מוצר תוכנה והוא מכיל גם חומרה, אני תלוי בשירותים של היצרן, אני תלוי בשירותים של הספק, הגמישות שלי מוגבלת ביותר. אם אני רוצה נניח לקחת את התוכנה שאני רכשתי לאחר שנגמרה לי תקופת הרישיון שלה, אז לא יהיה לי מה לעשות איתה. ואם אני שילמתי למיקרוסופט על רישיון לשנה לאופיס ואחרי שנה אני לא אחדש את הרישיון הזה אז אין לי מה לעשות עם האופיס.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אבל יש תוכנות שקנית באמת והן שלך גם בלי חידוש רישוי. אתה יכול להחזיק אותן ולעשות איתן מה שאתה רוצה – כל עוד לא התקלקלו.

ארז קריינר: אז זהו, שבשביל הכדורסל אני לא צריך תחזוקה ועדכונים. המוצרים הטכנולוגיים הפכו להיות כאלה שהפעילות שלי בהם היא בלתי אפשרית בלעדיהם. כששאלתי אותך נניח על מעבר בין עננים אז אמרת שיש לך לקוח אחד כזה שעבר בין עננים אבל אין הרבה לקוחות שעוברים בין עננים. הלקוח שקיבל החלטה להיכנס לענן מסוג אחד יישאר שם איזה 15 או 20 שנה לפחות. כמה לקוחות אנחנו מכירים שעברו עננים?

איתי ראוך, גוגל: זה בהחלט מאתגר ולא קל. אבל זה התפקיד שלי כמתחרה, להציע שירותים איכותיים לכל לקוחות הענן .

ארז קריינר: והלקוחות שאנחנו בדרך כלל מכירים שעברו עננים זה לקוחות שעברו מעננים קטנים לעננים של חברות גדולות. אנחנו לא מכירים הרבה לקוחות שהיה להם ענן של אורקל והם החליטו לעבור לגוגל. זה לא קורה בדרך כלל.

מאיר עשת:   מעניין שלא מדברים על 'הפיל שבחדר', AWS של אמאזון, שנמצאים הרבה מעל כולם.

איתי ראוך, גוגל: לפעמים לקוח רוצה פתרון מאוד ספציפי שיש לאחד ולשני אין. רק בשביל זה הוא מוכן להעביר את כל העסק לענן מתחרה. אני נוהג לכנות את זה 'הטריגר לרכישת הלקוח'.

ארז קריינר: אני חייב לציין שהמעבר לא כזה מסובך כמו שמדמיינים. היום זה עניין של חודש חודשיים, קיימים כלים שעושים לך חלק מהעבודה כבר בצורה אוטומטית. עולה מה שעולה, עולה כמה אלפי דולרים אבל זה קורה, זה כבר לא כזה מורכב ויש אפילו ספקי שירות שעושים את המעברים האלה.

יהודה אלידע:    אני אתן את נקודת ההשקפה שלנו למה העליתי בכלל את הבעיה. מזה זמן, כל פעם שמדברים על ענן מזהירים את הלקוחות הפוטנציאליים על כל הדברים האלה שדיברנו על היכולת לעבור ועל הקשיים. אני מאמין, פשוט מראייה היסטורית של איך כל שוק שאני מכיר מתנהג, שזה הולך להתכנס למשהו שהוא ה-default המשותף של כולם. אתה הולך לענן, זה אוטומטית מגדיר את כל הדברים שיש לך. ואז אתה יכול לקנות תוספות, אתה יכול לשלם על פונקציות מיוחדות, אתה יכול לעשות הרבה. אבל הענן הולך להיות פלטפורמה אוניברסלית. האם זה נכון או לא?

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אנחנו רוצים שתישאר תחרות. הלקוח רוצה שתהיה תחרות, מה זאת אומרת? אתה יש לך ביזנס אתה מאוד רוצה שתהיה תחרות אחרת אתה זה שתיפגע מזה ותשלם יותר. זוהי גם דרך העולם – פעם היה yahoo ופעם היה hotmail והיום נשאר רק gmail. וזה לא בהכרח טוב.

איתי ראוך, גוגל קלאוד: המחירים בענן, אגב, ירדו רק בזכות העובדה שיש יותר מספק ענן אחד.

איתי ראוך, גוגל קלאוד: המחירים בענן, אגב, ירדו רק בזכות העובדה שיש יותר מספק ענן אחד.

איתי ראוך, גוגל: אבל אלו שירותים הניתנים  ללא תשלום, צריך לעשות הפרדה.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אין חינם.

איתי ראוך, גוגל: המחירים בענן, אגב, ירדו רק בזכות העובדה שיש יותר מספק ענן אחד. פעם המחירים, תבדוק לפני כמה שנים, היו פי כמה וכמה יותר גבוהים.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: אולי גם בגלל שלמדו לעשות את זה יותר זול.

יהודה אלידע:    נוצר בסיס שזה ככה עובדים כולם. די עם השטויות. אפילו אם זה יעלה עוד חמישה דולר. יאללה העיקר שנזוז כבר.

מני מלר, אורקל: אני רוצה להתייחס לעניין ה'תקן'. אני לא מאמין שאנחנו נראה תקן אחיד שרץ על כל הספקים אותו דבר ומתנהג אותו דבר. כן יש סטנדרטים במקומות מסוימים. בתחום storage לדוגמא בכל העננים מתנהג פחות או יותר אותו דבר … מאוד דומים. כך שברמה הטכנולוגית בשירותים הבסיסיים לפחות אנחנו נגלה שיש מכנה משותף מאוד גדול וכן קל להסתכל על זה כעל פלטפורמה דומה. עדיין מה שלדעתי, אני מקווה שיהיה, זה יהיה אותו דבר אצל כולם אבל לא המודלים העסקיים. אלה יהיו שונים – לדוגמא, מודל התמחור –  על מה משלם לקוח. האם על traffic מהמגה בייט הראשון או רק מעבר לעשרה  הטרה בייטים הראשונים באורקל לדוגמה.

אהד קרקובסקי, ליבי טכנולוגיות: זה גם לא יהיה אותו דבר כי הצורך בייחודיות ובידול מסוימים קיים תמיד בעולם העסקי.

מני מלר, אורקל: יש עדיין כלים שמאפשרים לך לדוגמא לייצר מכונות בענן,

לדוגמה כלי בשם Terraform, אתה מתקין אותו ואתה אתו יכול להתחבר לעננים של ספקים שונים ולייצר עליהם סביבות / משאבים שונים ואף ארכיטקטרות שלמות בהתאם לצורך הארגוני שלך.

מאיר עשת:   צריך לעבוד מול כל העננים בצורה סטנדרטית, בצורה מאוד דומה. זה לא שכל אחד המציא גלגל חדש לגמרי. כל אחד הוסיף.

ארז קריינר: המודלים העסקיים האלה קיימים, אנחנו לא מדברים פה על איזשהו מודל עסקי שהוא חדש לגמרי. מעניין לחשוב בבעיה שאתה הצגת, האם יכול להתפתח מודל עסקי או האם התפתח מודל עסקי שהוא שונה מהותית מהמודלים שאנחנו מכירים היום. תראה אצלנו במושב היו פעם עשר רפתות, נשארה רפת אחת. היו איזה 15 לולים, נשאר לול אחד. שני לולים. המודל העסקי של כל הסביבה השתנה לגמרי ולכן אתה יודע, הרבה מקצועות הפכו להיות מיותרים. השאלה האם כשאנחנו מסתכלים אפילו דרך המצב הזה איזה מקצועות או איזה מודלים התייתרו, בכלל בטווח הזה של החמש עשר שנים הקרובות, זו שאלה מאוד מעניינת. מה התייתר לנו? מה אנחנו לא נצטרך יותר בעוד חמש שנים?

איתי ראוך, גוגל: נהגי מוניות.

ארז קריינר: יכול להיות. למשל.

איתי ראוך, גוגל: תראה, הפתרון לתחבורה הציבורית זה באמת מודל אחר לגמרי. המודל של אובר וה- CAR-פולים למיניהם.

P1640209יהודה אלידע:    דווקא מוניות זו דוגמא קלאסית של עננים, המודל של ענן. כשאני צריך לצעוד אני לא צריך לקנות אוטו ולא צריך ללמוד נהיגה. אני מרים טלפון לענן של מוניות , לתחנת מוניות, אין לי מושג איזו מונית תבוא ומי הנהג. חשוב להם הוא זמין, יגיע מיד וכמה יעלה לנסוע. זהו. הענן של מחר יהיה אותו דבר. כך בכל עניין – אני רוצה שירות שאני מתקשר אליו עם קו האינטרנט שלי והוא מעניק לי מיד תוצאה.

מני מלר, אורקל: זה במודל ה-SAAS אולי אתה צודק. בשכבות של תשתית, אחסון וכד' זה יותר מורכב. וזה גם צריך להיות יותר מורכב.

יהודה אלידע:    אבל אני לא רוצה מורכב, אני מחפש מה הכי פשוט מבחינתי. מחכים לי בבית, השעה חמש והילדים חזרו כבר מהגן.

איתי ראוך, גוגל: אתה רוצה הכי שקוף מבחינתך.

מני מלר, אורקל: אז מה שמתאים לך זאת אפליקציה.

יהודה אלידע:    כן.

מני מלר, אורקל: בנתונים של היום המורכבות להפקת תוצר פשוט כמו שאתה מדבר

היא קיצונית. מדובר בכל כך הרבה תחנות ביניים – שעצם הצגת הנושא בצורה זו היא קצת פשטנית. מעורבים כאן תהליכים מתחום ה-IOT שאני יכול להתחבר אליו ואני צריך לחבר אותו איכשהו ל-SAAS שלי ולחבר אותו לאביזרים המקושרים, ולכתוב בפנים טיפה אלגוריתמים של מה אני באמת מחפש. ואחר כך להוסיף רובד של machine learning . וכל זה רק כדי שתגיע הביתה בחמש…בלחיצת כפתור. והייתי בהחלט 'צנוע בתיאור האתגר'.

יהודה אלידע:    אני מרים ידיים, אני מודה ששום דבר לא יהיה פשוט כמו פעם. ה-IT דואג לסבך את החיים.

מאיר עשת:   טוב אבל השאלה אם מחר יהיה כי לכולם, גם לכם, אינטרס שיהיה מכשיר שנקרא לו שלט אוניברסאלי, כזה שיאפשר את מה שיהודה תיאר מצד הצרכן. שלט שיודע לתרגם ולתפעל 1,000 אפליקציות שונות בין אחת לשנייה בצורה כזו שמבחינתך זה שקוף.

מני מלר, אורקל: זה כבר קיים. זאת אומרת מערכות, אלה מערכות אינטגרציה. מערכות אלה אמורות לאפשר לי, שוב בשונה טיפה ממה שיהודה אמר, לאפשר לקחת SAAS למקומות שונים ושכולם ידברו אחד עם השני ושנקבל מהם חוויה אחת של ארגון אחד. אלה פתרונות שקיימים או לפחות הטכנולוגיה מאפשרת את יצירתם. ככלים אוניברסליים.

מאיר עשת:   רגע, אז מה המשמעות מחר, בעוד שלוש או חמש שנים של IAAS ושל PAAS? בעצם הם ייעלמו באיזושהי צורה. ברוב המקרים, רוב לא כולם.

מני מלר, אורקל: אז אני אסביר מה דעתי. קודם כל זה נכון ש-SAAS יעלה משמעותית.

לא בהכרח על חשבון שכבות אחרות. לגבי אותו PAAS או אותה דוגמא שדיברתם מקודם על אינטגרציה. אורקל שחקנית מאוד משמעותית בתחום אינטגרציה. הרבה מאוד שנים, עוד הרבה לפני הענן. הפיצ'רים החדשים שיצאו לפתרונות מסוג זה היו לספק תשתית מהירה יותר, יעילה יותר ועשירה יותר.  בשנתיים שלוש האחרונות רוב מה שהאינטגרציה מקבלת בגרסאות החדשות שלה זה עוד ועוד קונקטורים לעוד ועוד מערכות ועוד אינטגרציות מוכנות וקיימות כדי לפשט את החיבור בין מערכות ענן ומערכות on premise.

מאיר עשת:   בסדר. זה כמו שתגיד יש פיתרון למוסכים ויש פיתרונות לבעלי הרכב. אבל הקליינטורה זה בעלי הרכב.

מני מלר, אורקל: ושוב יש לקוחות שמפתחים בענן של מתוך כוונה שהפתרון והיישום שישלימו יהפוך להיות משהו שמשתמשים בו. בכל מקום. בלי קשר להיכן הוא פותח.

מאיר עשת:   תודה לכולם.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות