<
יום שבת , דצמבר 16 2017
מבזקים
דף הבית > שירותי ענן ומיקור חוץ > ענן לכל עוסק? האם כל העסקים הפנימו את משמעות הענן בעולם ה- IT?

ענן לכל עוסק? האם כל העסקים הפנימו את משמעות הענן בעולם ה- IT?

P1380793ליאור רוזנטל: אני סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Med-1 ומנהל את פעילות הענן של החברה. Med-1 הינה החברה הותיקה והמובילה בארץ בתחום של שירותי Collocation, ואנו מתמקדים בשוק האנטרפרייז. בימים אלה אנחנו משיקים פלטפורמת ענן מאוד איכותית, שתביא בשורה חדשה לשוק הישראלי וגם תקדים עולמי בנושא ה SLA.

דודו אשכנזי: מנהל חטיבת השירותים המנוהלים והענן של קו מיקור החוץ בנס. כחברת מיקור החוץ והשירותים המנוהלים המובילה בישראל ,אנו הקמנו בנס לפני כשנתיים יחידה יעודית המתמחה בענן עם מומחיות יחודית  בהעברת ארגונים לענן, בראיית IT AS A SERVICE תוך תפישת הענן כמודל שירות מנוהל.

חואן רובר: אני מנהל את קבוצת הקוד הפתוח במטריקס, אנו מייצגים את רד-האט בישראל מזה כ 12 שנים, רד-האט אנו מציעים ללקוחותינו פתרונות ענן מקיפים מבוססים קוד פתוח עם הגב החזק של רד-האט, פתרונות הענן של רד-האט מתמקדים ב IAAS, PAAS וכלים לניהול סביבה היברידית הכוללת גם ענן פרטי, גם ענן ציבורי וגם וירטואליזציה.

 יוסי פרנקל: אני הנשיא והיזם של קבוצת All cloud, שעוסקת בפתרונות מבוססי ענן בלבד. בין החברות בקבוצה – בלאט לפידות, שותף הפלטינום היחיד של Salesforce. ו-Emind, מומחי הענן והשותף הבכיר ביותר של אמזון AWS, שותף פרמייר של גוגל ושותף של Azure.

דני מזרחי: יו"ר ושותף בחברת אלגרונט, חברה ותיקה שהוקמה בשנת 2005, שחקקה על דגלה "כי כל עסק יכול וזכאי ליהנות מהפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, בדיוק כמו של העסקים הגדולים" משלבת את התפיסה של  ( IT as a Service) ITaaS כמודל שירותים במחשוב הענן לחברות ועסקים קטנים ובינוניים.

שירה קמחי: אני מנהלת עסקית של Google Cloud Platform ב-Middle East ואפריקה. אנחנו מסייעים לחברות להבין את הערך העסקי במעבר לענן, ונותנים מגוון מאוד רחב של פתרונות , מהרצת מכונות ועד Big Data As A Service.

ניר אטיאס: אני מנהל מוצרי גוגל וענן בחברת יעל תוכנה, אינטגרטור ותיק בישראל במגוון תחומי IT, כמו CRM,אינטגרציה, אבטחת מידע, BI. התחום שאני מרכז את הפעילות שלו הוא הענן, בהקשר הספציפי של פתרונות גוגל והאקו סיסטם סביבם.

אורי חיאק: אני מנהל תוכניות ה-ICT בלוקהיד מרטין ישראל. כולם מכירים את לוקהיד מרטין כיצרן של F-35, מעטים יודעים שיש ללוקהיד מרטין חטיבת IT עצומה, למעשה האינטגרטור הכי גדול בממשל הפדראלי מזה 21 שנה ברציפות בתחום ה-IT. בתחום הענן, מעבר לנסיון הרב בהקמה ובתפעול יש ללוקהיד יכולות יחודיות במתן פתרון שלם לצרכים יחודיים, בעיקר סביב מערכות Mission Critical ויכולות סייבר.

צביקה אלפי: אני מנכ"ל חדש יחסית של חברת תדיראן טלקום, אשר עוסקת בעולם התקשורת וטלפונים, ומובילה בתחום התקשורת האחודה. תדיראן מפעילה שירותי טלפוניה בענן, ומייצגת את ה-Contact Center המתקדם ביותר בענן.

צבי ברונר: אני סמנכ"ל טכנולוגית, CTO, של קבוצת מלם תים, חברת אינטגרציה מהגדולות בארץ, הן במספר לקוחות, הן במספר פרוייקטים והן במגוון הפתרונות שאנו מציעים. נכנסנו לתחום הענן לפני מספר שנים. אנחנו שותף עסקי של  IBM, VMWARE ומיקרוסופט  בתחום ענן פרטי, ושל SoftLayer  IBM ומיקרוסופט Azure בתחום הענן הציבורי.   אנחנו מקימים עננים פרטיים ומספקים שירותי IT ומוצרים סביב הענן בענן הציבורי.

יוחאי גל: אני מנהל טכנולוגיות ו-CTO של EMC, המייצג כאן לא רק את EMC המסורתית, אלא מה שנקרא היום "הפדרציה של EMC", שכוללת את פעילויות Pivotal  ,VMware ,RSA ומועסקים בה בארץ יותר מאלף איש, אנשי פיתוח ומכירות. כמו כן בפועל בישראל מרכז המצוינות, ה–Center Of Excellence של EMC, שפרוש על פני ארבעה אתרים – באר שבע, הרצליה, קיבוץ גליל-ים וחיפה.

אילן ינובסקי: אני אסטרטג פתרונות עסקיים  ב-VMware , בתחום של פתרונות הענן שלנו, פרטיים וציבוריים, Software Defined Network, ואחסון וירטואלי.

אסף יעקובי: כ CTO במיקרוסופט ישראל ומנהל קבוצת הPresale , אני והצוות שלי עובדים מול לקוחות ומול שותפים במגזרים ובהיקפים שונים. חלק מהותי מהפעילות שלנו בשנים האחרונות הינו בנושא הענן והיישומים בסביבת הענן. הענן המיקרוסופטי נבנה בגישה פתוחה ותומך באופן מקיף ביותר במגוון הצרכים השונים של הלקוחות : ענן ציבורי, פרטי או היברדי.

יהודה אלידע

יהודה אלידע, עורך IT מגזין

יהודה אלידע: תודה רבה שבאתם ותקדישו זמן לשתף את קוראי IT מגזין בתובנות שצברתם ובידע שיכול לעזור להם בקבלת החלטות בנושא ההגירה לענן. מה שעורר את הדיון הזה הן שאלות של קוראים, ששואלים אותנו, למה אתם כותבים כל כך הרבה על ענן, והרי זה הכל וירטואלי? למי בישראל יש ענן? מי באמת העביר יישום ליבה לענן הציבורי? גם אם תשאלו עיתונאים, יגידו "ענן, כן, יש באמריקה". אנשים לא מודעים לכך שזאת אופציה ליישום מחר בבוקר. והסיבה לדעתי היא, ששום שוק ישראלי לא גדל והפך למשמעותי לפני שהמשתמשים הקטנים והעסקים הזעירים, נכנסו לאליו בגדול. אנחנו, מערכת IT מגזין, רוצים לבוא ולהגיד ליותר ממאה וחמישים אלף קוראי גלובס,  "חבר'ה, די, גמרנו עם הדיבורים. זו לא תיאוריה, לא Hype. אם יש לכם מישהו שמעצב לכם את ה-IT, איזה אינטגרטור קטן, תגידו לו "אנחנו דורשים עכשיו פתרון ענן – ותפסיק לבלבל לי במוח עם לקנות עוד שרתים". לאנשי ביזנס, המילה "ענן", ברגע שמסבירים אותה נכון, זה המובן הטריוויאלי של שירות. כולנו משתמשים בענן של מוניות בשביל להגיע לעבודה, בענן של משאיות בשביל להוביל סחורה. אנחנו עובדים עם ספקי שירות "Commodity" ולא מבססים את השירותים שאינם ליבת העסק על נכסים אורגניים. עכשיו הגיע הזמן שגם IT ישב בענן, זה הכל, נורא פשוט.

שירה קמחי, מנהלת פיתוח עסקי, Google Cloud Platform, המזה"ת ואפריקה

שירה קמחי, מנהלת פיתוח עסקי, Google Cloud Platform, המזה"ת ואפריקה

שירה קמחי:  אני חושבת שקודם כל צריך לעשות סדר במונחים, כי נזרקו פה הרבה דברים, לעשות את ההפרדה לשלושת השירותים שכולנו מדברים עליהם: Software As A Service, Platform As A Service ו-Infrastructure As A Service. כולנו כצרכנים, כבר מזמן צורכים שירותי Software As A Service, למשל  Gmail,. אם נסתכל על Software As A Service, קצב האימוץ שלו בישראל הוא מאוד גבוה, בכל המגזרים. אך כשמסתכלים על שני השירותים האחרים, IaaS ו-PaaS, שם העסק נראה אחר לגמרי. שם אנחנו מסתכלים על ה-IT בחברות אנטרפרייז ול-IT בחברות האלה, קשה יותר לעשות את המעבר מה-IT האורגני לענן. בחברות SMB ובסטארט-אפים בוודאי, הענן על כל גווניו, הוא מובן מאליו. עבורן, קניית שרת חומרה, כלל לא עומדת על הפרק.

חואן רובר: ארגונים רבים בעולם וגם בארץ כבר הפנימו ששאלת מעבר לענן, אינה שאלה של "האם" אלא שאלה של "מתי" עכשיו הגיע העת  לשאול שאלות יישומיות ומעשיות לגבי תאימות הענן לצורכיהם העסקיים וכיצד שינוי  לארכיטקטורת הענן ישפיע בעיקר לא רק על ה IT הארגוני, אלא על הביצועים העסקיים של אותו ארגון. על מנת להבטיח הצלחה בבחירה מהותית זאת חשוב לשקול פרמטרים רבים ומורכבים, אחד הסכנות בשימוש בפתרונות קניינים הנה שימוש בסטנדרטים סגורים, חוסר גמישות וכניסה ל vendor lock in   מצב זה בעצם מבטל את מרבית היתרונות של בשורת הענן, מאידך שימוש בפתרונות קוד פתוח ללא ייצרן וגופי יישום משמעותיים מהווים סכנה שבפועל לא מאפשרת ליישם ענן כתשתית מרכזית.

 צבי ברונר: אני חושב שגם SaaS לצרכן פרטי, שונה מאוד מ-SaaS לארגון גדול, שדורש סנכרון תהליכים, אינטגרציה עם יישומים אחרים, ניהול משתמשים , אבטחת מידע ארגונית ונגישות, גיבויים ואסטרטגיית המשכיות עסקית. הענן פתוח היום לשוק הרבה יותר רחב מבעבר. לראייה, רק לפני ימים אחדים אישר המפקח על הבנקים, לעבור לענן. זה מרחיב את השוק ומציב, לנו, האינטגרטורים, אתגרים חדשים ואפשרויות לפתרונות נוספים, מותאמים. היום יש קצת יותר מוכנות, הגם שהדרך עוד ארוכה.

דודו אשכנזי: אני דווקא רוצה לברוח מכל המינוחים הטכניים של SaaS, PaaS ולהתחיל לדבר על ענן במינוחים עסקיים.מתוך נסיון של ניהול עשרות אתרי IT אצל עשרות רבות של לקוחות , הבנו בנס כי אם לא נתייחס לענן כמודל עסקי לכל דבר-ממש כאל עוד מודל של שירות מנוהל, עם הבנה של היתרונות העסקיים של המעבר לארגון תוך חיבורו לאסטרטגייה הארגונית – הכניסה של הארגונים לענן תמשיך להתמהמה ותמיד תשאר בעולם התשתיות או הדואר האלקטרוני. ההבנה שלנו היא שדווקא המעבר לענן יכול לייצר אצל המנמ"ר חיבור בלתי נמנע ליחידות העסקיות ומשם הצריכה שלו תלך ותגדל ותהפוך משמעותית בארגון.

אילן ינובסקי, מנהל אסטרטגיית פתרונות עסקיים ושירותי ייעוץ בחברת VMware

אילן ינובסקי, מנהל אסטרטגיית פתרונות עסקיים ושירותי ייעוץ בחברת VMware

אילן ינובסקי: העולם של IT, בעיקר ה-IT של האנטרפרייז, שונה מהעולם של הצרכן הפרטי והעסקים הקטנים – וגם של הסטארט-אפים החדשים, עבורם הענן הוא בררת המחדל, כי אף VC לא ישלם לסטארט אפ שיקנה שרתים. אבל כשמסתכלים על האנטרפרייז זה שונה. הפרדיגמה המחשובית המבוססת שירות, פוגשת את המבנה הארגוני של ה-IT, ופה יש התנגשות. ; הצורך לאמץ פרדיגמת מחשוב מבוססת שירות היא מהפכה ארגונית, שדורשת טרנספורמציה של הארגון. אפילו, השירותים הטריוויאליים לכאורה, כמו IaaS, שמשנה רק את הבעלות על החומרה מחייבים שינוי של הארגון. הארגון צריך לבחור ספק ענן שיסייע לו לעשות את הטרנספורמציה מהמודל המסורתי, לארגון שהוא מוטה שירות בתחום ה-IT, מה שנקרא IT as service. מבחינת הלקוח העסקי, זה ספק הענן האידיאלי, ולכן הספקים צריכים להיערך לשירות הזה. לא די לבוא ללקוח ולהגיד "אוקי, רוצה ענן – אין לי שום בעיה, יש לי את הטכנולוגיה הדרושה". כי הטכנולוגיה היא תנאי הכרחי אבל בהחלט לא מספיק. יש סקר מאוד מחכים של גרטנר על כישלונות בתחום של פרויקטי ענן. רק כחמישה אחוז מהכישלונות מיוחסים לטכנולוגיה, בעוד תשעים וחמישה אחוז מצויים בתהליכי העבודה,  בשינוי תרבות הארגון, בניהול התהליך, ובטרנספורמציה של הקשר בין ה-IT ללקוחות שלו בתוך הארגון. זאת המהפכה שקשה לעכל אותה וחייבים לנהל אותה.

יהודה אלידעיש לי שאלה, האם האנשים שמיוצגים כאן מסביב לשולחן כבר עשו את המהפכה הזאת בבית, והם יכולים להוביל שינויים אצל הלקוחות, כפי שאתה רוצה שיקרה.

דודו אשכנזי, מנהל חטיבת Managed Services בקו עסקים מיקור חוץ בנס

דודו אשכנזי, מנהל חטיבת Managed Services בקו עסקים מיקור חוץ בנס

דודו אשכנזיפרצת ממש לדלת פתוחה. זהו בדיוק מה שאנו אומרים ללקוחות שלנו. אנו בנס, לפני שמוכרים את תפישת הענן ללקוחות, דאגנו לעשות את כל המעבר בבית פנימה. לפני ארבע שנים, נס היתה החברה הראשונה בישראל ואולי הגדולה והמשמעותית בעולם, שהעבירה את כל אלפי תיבות האימייל שלה לענן (365) . לאחר מכן הועברו מערכות נוספות כמובן.  אין ספק שאנו מאמינים כי רק אם נוכיח כי נאה דורש- נאה מקיים, נוכל להיות שותף אמיתי ואמין לעולם הענן.

אילן ינובסקי: אנחנו מבינים שהאתגר שלנו מצוי באזור הזה. למכור את הטכנולוגיה, יהיה כנראה החלק הכי פשוט, ליישם אותה כבר יהיה הרבה יותר מורכב, ולהטמיע את פרדיגמת החשיבה החדשה, זה כבר לחצות את הרוביקון. לכן, אנחנו מסייעים ללקוחותיינו להטמיע את השינוי הארגוני לצד הטמעת הטכנולוגיה.

יהודה אלידע: ואז באה השאלה הקטנונית: ובסוף התהליך, אתה כאינטגרטור תרוויח, או שבראש ובראשונה עליך להפוך את חברת האינטגרציה המסורתית למשהו חדש לגמרי?

ליאור רוזנטל, מנהל חטיבת פתרונות ענן ב  Med-1

ליאור רוזנטל, מנהל חטיבת פתרונות ענן ב Med-1

ליאור רוזנטל: אני מקשיב למה שאומר אילן ואני חולק על חלקם. נכון שהפן הפסיכולוגי הוא גורם אקוטי, אבל לדעתי הוא בא רק לקראת סוף שרשרת ההחלטות. שוק האנטרפרייז הישראלי אמנם מאחר בכמה שנים ביחס לעולם, אך לדעתי הוא לא עבר לתחום הענן בגלל שעוד לא נולדה פלטפורמה מתאימה ואיכותית כפי שהארגונים מחפשים. אנחנו מארחים את מרבית שוק האנטרפרייז בישראל, וזה כולל כמעט את כל הבנקים, חברות הביטוח, חברות האשראי, מפעלי תעשייה, הייטק, טלפוניה, ממשל וכמובן, גופים יותר רגישים. במסגרת ניתוח צרכי הענן של שוק האנטרפרייז שאלנו בדיוק את כל השאלות הללו ושמענו מכולם מה הם צריכים, כולל הרלוונטיות של החסם הפסיכולוגי. הופתענו לגלות שהם מחפשים את אותה רמת זמינות ואיכות ממערך ה-IT שלהם שהם לא יכולים בלעדיה, את אותה תמיכה שהם קיבלו בעבר, לא דיברו על קושי תרבותי. לדעתי, בארץ שוק האנטרפרייז לא עבר לתחום הענן משום שעוד לא נולדה פלטפורמה מתאימה ואיכותית כפי שהם מחפשים. החסם הפסיכולוגי, כמובן, עמד לנגד עינם, אבל זה האתגר שלנו, כי הם מוכנים למעבר ורוצים לעשות זאת. אנחנו רק צריכים להוכיח להם, לא רק בדיבורים, שאנחנו יכולים לספק את הסחורה.

אילן ינובסקי: גם אני לא חושב שהחסם הוא פסיכולוגי. החסם פה הוא מהותי, מפני שאנחנו רגילים לספק שירות במודל מאוד מסורתי, שאין לו שום קשר עם מודלים של צריכה עצמית של השירותים על ידי המשתמשים. כמה זמן לוקח לארגון המסורתי שמחליט לאמץ פלטפורמת ERP חדשה, מהרגע שהוא קיבל את ההחלטה עד הרגע שהתשתיות הפנימיות מוכנות לקלוט את המערכת? בדרך כלל, לא תקבלו תשובה כשתשאלו את הארגונים, אבל כשמנסים לחקור לעומק, מסתבר שהזמן נמדד בחודשים. זה השינוי שצריך להתרחש. כי אם מנהל המערכת היה יכול לבחור לעצמו את התשתית מתוך קטלוג, ולצרוך אותה כמעט בהינף אצבע, אז התמונה הייתה אחרת. אנחנו לא שם. ואת השינוי הזה יהיה קשה מאוד לעשות.

צבי ברונר: אחד האתגרים העומדים לפתחנו הינו נושא אבטחת המידע. הארגונים מודאגים בנושא הזה הרבה יותר כאשר מדובר בענן ולכן עלינו לספק את הפתרונות שיתנו את המענה ההולם ויבטיחו את הפן הזה. אנחנו עובדים על כך ויש ביכולתנו לספק לארגונים את האבטחה הנדרשת.

יהודה אלידע:  אתה אומר שהמערכות קשיחות מדי? שצריך גמישות וזריזות בשביל שהמודל יעבוד? אבל חלק גדול מהארגונים הכניסו לפני שנים את מערכות ה-ERP, למשל, בשביל להקשיח את תהליכי העבודה, לסלק את האילתורים והחפיפניקיות.

ניר אטיאס, מנהל מוצרי Google בחברת יעל תוכנה.

ניר אטיאס, מנהל מוצרי Google בחברת יעל תוכנה.

ניר אטיאס:  אתן דוגמה מעולם הרפואה, עם כל הקידמה, אין כיום ניתוח להוצאת מערכת עצבים. אנחנו יודעים להחליף כל איבר בגוף, אבל להוציא מערכת עצבים אתה לא יכול. בהקשר הטכנולוגי, הרבה מאוד מערכות , לדוגמה ,ERP נכנסו לליבת העסקים ואי-אפשר להוציא אותן בבת אחת – כי אלה מערכות העצבים של הארגונים. מה כן ניתן לעשות?  אנחנו מביאים לקוחות ותיקים שבאים ואומרים אנו רוצים את המחר, להבין שלא מתחילים מ-ERP בענן. זה משהו גדול מכדי לבלוע אותו כרגע. אבל זה יגיע לשם, כי המגמה הולכת לענן. רק התחלנו את הדיון, ואף אחד לא דיבר על מודל היברידי, שילוב של פתרונות ענן עם מערכות שנשארות בינתיים "בבית". למשל, שילוב של Salesforce.com בסביבת ERP מסורתית, פתרון שכבר עכשיו תוכלו להיכנס איתו לענן.

יוסי פרנקל, היזם והנשיא של קבוצת אולקלאוד

יוסי פרנקל, היזם והנשיא של קבוצת אולקלאוד

יוסי פרנקליש פה כמה דברים שנאמרו שהם אמיתות חלקית בלבד. יש אצל חלק מהאנשים קושי פסיכולוגי להעביר מערכות לענן, אבל מי שמבין יודע, שבסוף לא יעזור כי הכל יעבור לענן, בגלל הגמישות, בגלל היעילות, בגלל המחיר. החידושים העקריים הם מבוססי ענן וכל האפליקציות המתוחכמות והטובות כבר זמינות בענן. אולקלאוד באה לפתור את החשש שאין גוף אחד עם מספיק ניסיון, שאפשר לסמוך עליו מקצועית ושהוא מספיק חזק כלכלית.  לכן הקמנו את AllCloud. הגופים המסורתיים לא מושכים לענן כי אין להם את היכולות הטכנולוגיות העדכניות, אין גוף אחד שנותן לעולם העסקי פתרון מלא עם מומחיות בענן, End to End. ספק שירות שיש לו סט מלא של יכולות, גם תשתיתיות, גם אפליקטיביות, גם ארכיטקטוניות, כך שאפשר להפקיד בידיו את כל נושא ה-IT ולא רק חלקים נבחרים. אם בארגונים היו בטוחים שיש גורם כזה, אזי גם הגדולים היו נכנסים לתמונה הרבה יותר מהר. תהליך הצמיחה שיש היום בענן הוא מאד משמעותי. המספרים מוכפלים בקצבים מדהימים, גם של נפחי הצריכה וגם של החברות שביצעו את המעבר לענן. יש מעבר לענן לא רק בפלח שוק העסקים הקטנים – זה מתחיל להתרחש גם בסגמנט של הגדולים. יש אולי חשש פסיכולוגי, אבל הוא ממש לא מוצדק כי הענן בטוח יותר. אמזון, גוגל סיילספורס ואחרים עושים הכל בנושא הסקיוריטי ואין לאף עסק אחר, גדול ככל שיהיה, יכולת להתחרות בהם בתחום האבטחה. אני בטוח שאם היו יודעים שלספקי שירות ה-IT בענן יש מספיק אנשים מוכשרים שיודעים לעשות את המיגרציה ולטפל אחר כך בתחזוקה ב-SLA, הם היו רצים על זה הרבה יותר מהר.

חואן רובר, מנהל קבוצת הקוד פתוח בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס

חואן רובר, מנהל קבוצת הקוד פתוח בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס

חואן רובר: על  הדרך בה כדאי להיכנס לענן יש תיאוריות רבות. אנו רואים לנגד עינינו שהעולם משתנה,  ישנם מערכות  ליבה אירגוניות כגון ERP, מערכות לוגיסטיקה, פיננסים ועוד. מערכות אלה תמיד יהיו קיימות ותמיד יהוו את הליבה עליה האירגוניים מושתתים. מערכות אלה מתאפיינות  לרוב במיעוט שינויים ודרישה ארגונית של מקסימות שרידות. לצורך הדיון אני אקרא להם "מערכות מהדור הישן" לעומתם בכל ארגון שנדרש לעמוד בשווקים משתנים, תחרות והכרח לתת יתרונות טכנולוגים שיתורגמו בסופו של יום ליתרונות עסקיים יש " מערכות של הדור החדש", אפליקציות מובייל, אפליקאציות WEB ועוד שמתאפיינות בשינויים תקופים, עונתיות ודרישה למקסימות אלסטיות. להערכתי, " מערכות מהדור החדש" הן אלו שיעברו ראשונות לענן, לא פחות חשוב הוא שגם ה"מערכות מהדור הישן" תהיינה מוכנות למעבר עתידי לענן, וזה גם יקרה. על כן, שימוש בתשתיות מבוססות קוד פתוח ושימוש ב" קונטינרים " כפי רד-האט מאפשרת בשתי סוגי המערכות מבטיח מוכנות לענן ומקסימום  גמישות לאורך כל ה IT הארגוני. זאת ועוד, אנו רואים שהרגולטור מאפשר היום גם לגופים פיננסים לעבור לענן כך שמוכנות לאורך כל הIT לענן היא הכרח לצורך התמודדות עם הדרישות והאתגרים הארגוניים.

אסף_יעקובי

אסף יעקבי, CTO ומנהל את קבוצת המומחים הטכנולוגיים במיקרוסופט ישראל

אסף יעקובי: כל ארגון ועסק היום מושתת על תוכנה, התוכנה מהווה חלק עיקרי מההתנהלות העסקית. השימוש בשירותי ענן מספק לארגון פלטפורמה המאפשרת התייעלות עסקית, חיסכון תפעולי , התמקדות בליבה העסקית וביכולת לפתח פתרונות ושירותים חדשניים בצורה מהירה. להנהלה, יש חלק מכריע בקידום חדשנות בארגונים והענן נותן לנו את הפלטפורמה האופטימלית לפתרונות תוכנה המביאים לחדשנות וליתרון מקדים, במקרים רבים על פני מתחרים. בסטארטאפים הדבר בולט מאד ומאחר במדובר בחברות צעירות שנולדו לענן, הן מבוססות ענן והדבר מאפשר להם גמישות ו Time To Market מהיר יותר ללקוחות.

צבי ברונר: כמו טכנולוגיות קודמות, יש הממהרים לאמץ את החידושים ויש את אלה הממתינים קצת, כדי לראות איך השוק מתנהג וכיצד הפתרונות מתמודדים עם הצרכים. בסופו של דבר השוק ילך לשם, השאלה מה יהיה הקצב. ברור שיש סקטורים שיותר קל להם לאמץ את טכנולוגיית הענן ויש אחרים שממתינים לאישורים של הרשויות הממונות עליהם. בסופו של דבר מרבית השוק יגיע לשם. יישומים ש"נולדו" לחיות בענן ציבורי חייבים לנצל את משאבי הענן בו הם "חיים" כדי שיתאפשר להם להגיב כשפעילותם משתנה. הטכנולוגיה אמנם מאפשרת להוסיף אפליקציות בנפרד, אך כל אפליקציה תהייה קשורה רק לענן עליו פותחה. זאת אומרת, שהאפשרות להצבת מכונה ווירטואלית בענן אשר מנצלת משאבים קבועים ומתנהגת באופן סטטי, אינה מתאימה ליישומי ארגוני enterprise. כדי לאפשר לאפליקציה להתנייד בין עננים, עולה הצורך באפליקציה מעל תשתית Platform as a Service (PaaS), אשר מתנהגת כמעין תשתית תיווך ומאפשרת התנהגות דינאמית.  מערכות PaaS תוכננו כדי לאפשר לאפליקציות לפעול מעל עננים ולאפשר מעבר ביניהם, ללא צורך בשינויים ברמת התוכנה.  השוק מציע מספר תשתיות PaaS מתאימות מבוססות NET. תשתיות אלה תומכות גם ברובד אבטחת המידע ואימות המשתמשים.

יהודה אלידע:  בודאי, אבל כשהמנכ"ל הולך לה-CIO, ואומר לו "אני רוצה שהדבר הזה ירוץ בענן", ל-CIO יש קילומטר של הסברים לשכנע למה זה לא מתאים לנו.

דודו אשכנזיוזה בדיוק מה שאנו בנס מנסים להסביר ללקוחות שלנו , לCIO's בארגונים- אין צורך בקילומטרים של הסברים "למה לא". ההסבר "למה כן" הרבה יותר נכון ופשוט ומייצר תועלות עסקיות מובהקות גם למנכ"ל ובמיוחד ליחידת הIT ולמנמ"ר בראשה.

 יוסי פרנקל: מפני של-CIO חשוב רק שהמערכת תעבוד. לביזנס, לעומת זאת, חשוב גם שהמערכת תרוץ כמה שיותר מהר ותגרום להכנסות נוספות.

צבי ברונר, סמנכ"ל טכנולוגיות ו-CTO של קבוצת מלם-תים

צבי ברונר, סמנכ"ל טכנולוגיות ו-CTO של קבוצת מלם-תים

צבי ברונר: אני רוצה לייצג את האינטגרטורים, ולדעתי להם יש מבט לגמרי אחר על האתגר. לכל ארגון, ולכל CIO, יש אנשים שמפתחים פתרונות מסורתיים לפי דרישה של הביזנס, אבל הם לא בטוחים איך מפתחים לסביבות הענן. עד שלא יהיה help desk עם ממשק לענן, ועד שלא יהיה Enterprise Service Bus, שמחבר את הנתונים בין עננים,, ועד שכל השילוב ההיברידי לא יהיה בשל לצריכה, יהיה מאוד קשה לארגונים באנטרפרייז לבוא לענן. כי אין להם בענן הנוכחי את כל הכלים שהתרגלו לזמינותם, את כל ה"מסייעת" שעזרה להם בעבר.  כמו כן, תשתית פתוח יישומי Enterprise עבור הענן היא שונה מכלי פתוח עבור ארגונים.  נזכיר למשל את כלי ה-Platform as a Service או PaaS.  במילים אחרות, הפעילות ה"מפוצלת" בין ה-Data Center לבין העננים הציבוריים תורמת  לפיתוח דור חדש של כלים המסייעים  במגוון צורות. למשל, כשאפליקציה ארגונית בענן חייבת להתעדכן on-line  במידע מאפליקציה ב-Data Center (בסטטוס לקוחות לדוגמא), יש צורך בכלי סנכרון מאובטח המעביר מידע ייעודי לפי מדיניות הארגון.  במילים אחרות, מעין Enterprise Service Bus הפרוס בין כל יישומי הארגון.  משפחת כלים זו, iPaaS או Integration Platform as a service, יודעת גם לסנכרן 2 יישומי ענן, כולל יישומים המופעלים כ-SaaS (Salesforce, SAP).

יהודה אלידע:  אתה אומר שהוא צריך להשאיר במצב של היבריד, רגל פה רגל שם?

צביקה אלפי: ראשית, אני חושב שאחת הבעיות שלנו מול הארגונים היא שהארגונים עוד לא עשו את המעבר מתשומות לתפוקות. גופי IT מודדים בעיקר את כמות התשומות, כמה אנשים יש לי במחלקה שלי ולצידי, מה התקציב שלי, ולא מהן התפוקות ואיכות השירות שספקתי לארגון. ארגון ה-IT מתייחס למערכת ה-IT כמטרה ולא אמצעי. אני חושב שהאתגר נמצא בשני אפיקים: הראשון הוא האפיק האנושי, והחסמים הפסיכולוגיים/מחשבתיים המאפשרים מעבר  בין מודלים שונים של Delivery, ומהו תפקידו של ה-IT בארגון – מיקוד עסקי תוך התבססות על ספקי טכנולגיה גדולים ומובילים.

שוק התקשוב הישראלי עבר בעשור האחרון כמה שלבים החל מאימוץ של מודל INSOURCING, עבור במודל של OUTSOURCING (הצבת יועצים בבית לקוח), וכלה במודל של MANGED SERVICES . השלב הטבעי הבא באבולוציה, הוא שירותי הענן.

באפיק אחר, האפיק הטכנולוגי, ללא כל קשר לעולם התוכן, אנו מזהים חסם בתחום האבטחה והביטחון. גם אם מרבית מהעננים מציעים מנגנונים מתקדמים ורובסטיים יותר של אבטחת מידע מאשר כל ארגון SMB קטן יכול להקים בכוחות עצמו, בתפיסה הפסיכולוגית -זה לא משהו שהוא "בר עיכול".

צביקה אלפי, מנכ"ל תדיראן טלקום

צביקה אלפי, מנכ"ל תדיראן טלקום

חסם שהיה נפוץ מאוד בעבר הלא רחוק ואשר לדעתי הארגונים כבר אימצו הוא חסם התקשורת. מספר שנים אחורה לא היה עולה על הדעת שניתן לאחסן את התשתיות באיזשהו מקום מרוחק, מאובטח ככל שיהיה בשל התלות בתקשורת בין הארגונים. כי אם לא יהיה לי קשר/תקשורת למקום המרוחק, אפילו למשך זמן קצר יחסית, חיסלתי לעצמי את הפעילות בארגון. היום, התעשיה מבינה שנושא התקשורת פתור בהיבט של יתירות / שרידות, לפחות, בתחום הטכנולוגי.

דודו אשכנזי: לטעמנו מערכות היברדיות נותנות מענה מצויין לתהליך המעבר לענן. מאוד מפחיד לעבור בבת אחת ממערכות לוקאליות לענן וזה גם לא נכון לארגון. גם המנמ"ר צריך לחוש בטוח עם  המעבר לענן והגישה ההיברדית נותנת מענה מצוין ומודרג לכך.

יהודה אלידע:  יש עוד משהו בביטחון, וזה ביטחון תעסוקתי. מה הסיפור?

אילן ינובסקי: רמת האבטחה הגבוהה הזו, שכולנו מדברים עליה, היא מאפיין שאנו יכולים להעריך כקיים אצל שחקני ענן מהמדרגה הראשונה. אך מוגזם להעריך כך את כל התעשייה. בפועל קיים מדרג של ספקי ענן עם מאפיינים שונים, ואני לא הייתי מניח את ההנחה שנכונה כיום בעיקר לעננים הציבוריים הגדולים, על כל ספק שירותי ענן קיקיוני.

אורי חיאק מנהל תוכניות ה-ICT בחטיבת מערכות מידע ופתרונות גלובליים (IS&GS) בלוקהיד מרטין ישראל

אורי חיאק מנהל תוכניות ה-ICT בחטיבת מערכות מידע ופתרונות גלובליים (IS&GS) בלוקהיד מרטין ישראל

אורי חיאק: דיברו כאן על לא מעט חסמים עסקיים, ואכן ישנם חסמים רבים, אבל אני בטוח שגם אתם משוכנעים כמוני, שמהפכת הענן תתרחב ותקרה למרות החסמים. ארגון עסקי, ארגון ציבורי או גוף מבצעי, שרוצה לשמור על הערך הייחודי שלו, על יתרון תחרותי, אם הוא לא יהיה בענן, הוא לא ישרוד. אמרת, יהודה, בהתרסה "באמריקה יש ענן". אז נכון באמריקה יש ענן. התהליך הזה קרה שם ומממשים  ענן בארצות הברית, גם בדברים הכי רגישים שאתם מסוגלים להעלות על דעתכם. מפעילים אמצעים של נאס"א, בסיוע שירותי ענן. הפעלה של אמצעי איסוף ותקיפה מעבר לקווי האויב, מתבצעים גם הם תוך שימוש ביכולות ענן.

זה יקרה גם אצלנו. בהזדמנות זו אני רוצה להוסיף לדיון הזה עוד פרדיגמה שלדעתי לא דיברנו עליה: מנהלים אומרים, אני רוצה להיכנס לענן, בהנחה מובלעת, שמישהו יבוא ויתקין לי שירות ענן ואז אני אהיה מסודר.מה שמרבית אותם מנהלים אינו מכיר הוא שתהליך ההגירה של האפליקציות והתאמתן לענן הוא האתגר האמיתי וזה תהליך מורכב . ארגון שיישאר רק בשכבת התשתית ולא יתמודד עם האתגר הזה יתקשה למצות את הערך  האמיתי והשלם של מחשוב ענן.

 

דני מזרחי, יזם ,יו"ר אלגרונט  מחשוב ענן

דני מזרחי, יזם ,יו"ר אלגרונט מחשוב ענן

 

דני מזרחי: אין ספק שה-SMB הוא ה-Early Adapter של מחשוב הענן. זאת עובדה קיימת, קצב גידול הביקושים אצלנו בהאצה, עדות לשמוש של פתרונות ענן המחשוב  אצל לקוחות ה-SMB. השאלה היא מה קורה באנטרפרייז. האנטרפרייז, לפחות לטעמי, לא יאמץ בקרוב את מודל הענן הציבורי שהוזכר פה, לכל היותר איזשהו ענן היברידי באם זה לצרוך שרותי אחסון מאמזון ,  מ-VMware מערכת Software Defined, מערכות משלימות  מענן מיקרוסופט ולהרכיב ענן היברידי לצרכים נקודתיים ולא לשרותי ליבת הארגון. הם אכן ישתמשו באחסון שרתים ב-Data Center, או בדואר אלקטרוני בענן ציבורי אבל מרכז המחשוב  ישאר בידם ולידם תרתי משמע, מסיבות של אגו לטעמי ולא מסיבות עינייניות של עלות תועלת וכו'. לעומת זאת במיגזר העסקים הקטנים והבינוניים מרכז כובד ההחלטה הנו בידי הבעלים או בידי ה- CFO ואת ההחלטה מוביל מוטיב הכסף ובמקרה של מחשוב ענן, ההוצאה חודשית קבועה וידועה מול זרם הכנסות, דבר המאפשר החלטה קלה ומושכלת באם לקחת את פתרון הענן ובייחוד שמדובר על פתרון " Per Use   Pay IT "

יוחאי גל, מנהל טכנולוגיות ו-CTO  אזורי בחברת EMC

יוחאי גל, מנהל טכנולוגיות ו-CTO אזורי בחברת EMC

יוחאי גלאני חושב שהויכוח הוא לא טכנולוגי, כי רוב הדברים האלה פתורים ומה שלא פתור עכשיו, ייפתר בעתיד הקרוב. אחת הבעיות הגדולות שעדיין מפריעות למשתמשים היא, שאין מספיק סטנדרטיזציה בעולם הזה, ולכן היכולת להתנייד בין עננים היא עדיין מאוד מוגבלת. אנחנו משקיעים המון בניסיון לבנות עולם IT שהוא פדרציה של שירותים בענן. ולא משנה איזה ענן, אם זה של גוגל, HP, מיקרוסופט, ,IBMVMWARE או אמזון, מבחינת הלקוח, זה לא צריך לשנות. לצערנו, זה לא המצב היום, אבל העולם הולך לשם.  מנהל ה-IT יהיה, בעצם, ברוקר של שירותים, זה שיחליט מאיפה אני לוקח איזה שירות ויציג למשתמשים העסקיים "קטלוג" של שירותים בהם תומכת המחלקה.

ספקי הענן צריכים להיות כמה שיותר מתואמי סטנדרטים, כדי שאותו מנהל IT יוכל לבחור ממי הוא מקבל את השירותים, וגם להתחרט ולעבור לענן אחר בלי לסבול ייסורי הגירה כל פעם מחדש. גם ה-SMB, יכול לא להישארSMB לנצח. היכולת שלו לגדול אופקית או אנכית ולהעביר את השירותים ממקום למקום צריכה להיות זכות בסיסית שכל הספקים תומכים בה.

צבי ברונר: כמו כל טכנולוגיה חדשה, יש צורך בפרספקטיבה של זמן כדי להבין את ההשלכות שלה, יכולת ההתמודדות של השוק והפתרונות המוצעים בכל שלב שבו עולות בעיות. בסופו של דבר, לאחר שלארגונים החלוצים יהיה "מייל" של ניסיון, הוא יוכל לשמש את הארגונים שרוצים, אך עדיין חוששים.

יהודה אלידע:  השאלה אם כך היא, האם במצב הנוכחי מה שחסר היא שכבה של מתווכי ענן, ברוקרים שמתמחים בחבילות ל-SMB ויודעים לנצל את ההזדמנויות למנף את התחרות בין ספקי הענן?

יוחאי גל: ברור, זה מה שקורה במציאות.

חואן רובר: זה לא הכרחי לדעתי, המודל העסקי של רד-האט שמבוסס קוד פתוח מאפשר שימוש בסטדנרטים פתוחים, יכולת הגירה מסביבות שונות במהירות ובקלות. גם שיטת "רישוי" של רד האט מאפשרת מקסימום גמישות ואינה מהווה מגבלה לכניסה לענן. בעצם מה שרד-האט עשתה ללינוקס לפני למעלה מעשור היא עושה היום לענן וזה, לאפשר לארגונים כניסה חלקה לענן עם מקסימום ביטחון ומקסימום תועלות עסקיות.

P1380833צבי ברונר: יש כלים כבר היום שבודקים איפה יותר זול, איפה כדאי לרוץ.

דני מזרחי:  ברור של- SMB כדאי לרכוש רישוי על בסיס צריכה ולא בעלות חד פעמית, כשהיום יש פתרונות של רישוי כולל משאבים בעננים ציבוריים,  אבל בלי יכולת לקבל זמינות תמיכה ומישהו שניתן לשוחח עמו כשהיישום איטי ו/או נתקע, אבל אין ספק שספקי הטכנלוגיה כמיקרוסופט שואפים להביא את הלקוחות הללו לחיקם תרתי משמע, דבר המהווה אתגר לאינטגרטורים המסורתיים, אבל כאמור איכות השרות, זמינות התמיכה והאינטימיות בין הלקוח ונותן השרות הם אלו שכנראה יגרמו לכך, שאינטגרטור השרותים גם בעידן מחשוב הענן יוביל וישאר כספק שרותים ללקוחות הקטנים ובינוניים.

 אסף יעקובי: הענן המיקרוסופטי נבנה בגישה פתוחה ותומך באופן מקיף ביותר במגוון הצרכים השונים של הלקוחות. הענן המיקרוסופטי תומך במגוון רב של מערכות הפעלה, שפות פיתוח שונות וסוגים שונים של data. הענן המיקרוסופטי מכיל marketplace עשיר המכיל יישומים רבים ומגוונים. לדוגמא, ניתן למצוא ב nmarketplace מכונות של Oracle ויישומים של Linux , קיים eco system גדול של פתרונות משותפים וונדורים שונים.

 שירה קמחי:   בקשר להערה שנאמרה פה, בעולם של IaaS, המעבר בין עננים הוא יחסית קל.   אנחנו נפגשים עם המון חברות שעובדות Multi Cloud, עם מספר עננים, והדבר הזה עובד. כשאתה בא היום לארגון, אתה רואה משימות שונות רצות בסביבות שונות. פלטפורמה אחת מתאימה ל- Test and QA, אחרת ל-Big Data, וכך לכל Workload. נכון, כשאנחנו מדברים על PaaS, העולם הזה נהיה קצת יותר קשה. מבחינתנו, זה הדבר הבא. החופש לעבור בין עננים באמצעות שימוש בקונטיינרים.

אילן ינובסקי: צריך לסייג את זה בדבר אחד: העולם של הקונטיינרים, התפתח בסינרגיה לאפליקציות החדשות.. ה-legacy שכולנו גוררים אותו שנים, כנראה, יתקשה מאוד להיכנס לתוך האזור הזה. נקודת החולשה האמיתית של הקונטיינרים היום היא, שהאקו סיסטם מסביבם, שאמור לחבר אותם לעולמות שלנו, עדיין חלש.

ניר אטיאס: במשולש של לקוחות, יצרני פתרונות תוכנה, וספקי הענן, היתה חסרה לי מאוד נקודת המבט של ה-Vendor שמוכר רישיונות. אתה Vendor שמספק רישיונות? אתה כנראה חלק מהבעיה. כאשר הלקוח מגלה שעלות מעבר הרישוי שלו, מחסלת את כדאיות המעבר והוא אומר לי, הרישוי זה מה שמפריע לנו. ממש עכשיו אנחנו נמצאים בתהליך עליה לענן עם כמה וכמה לקוחות, ואחד התהליכים המחוייבים הוא החלפת כל הרישוי הקיים מ-On Premise לרישוי Cloud. וזה הרבה כסף. גם אם אתה לקוח קטן שנזקק לרישיון קטן, בשבילך זה כסף גדול. אני עושה כל מאמץ להראות את החיסכון הכספי, ובסוף אנחנו ניגשים ל-Vendor שמתעקש על רישיון חדש. "למה", אנחנו אומרים לו, "אתמול זה היה On Premise, מחר זה יהיה ב-Cloud. למה אני צריך לשלם כסף על החלפת הרישיונות?" אלה בעיות שעם Change Management נכון, מתודולוגיה נכונה, עם אינטגרטור מנוסה או שותף עסקי שעשה איתך יחד את הפרויקטים בעבר, אפשר לפתור. כך אפשר לכסות על כל הפערים הצגנו כאן.

יהודה אלידע:  מה שאתה מציג לא ממש מעודד. אתה אומר שהסיבוכיות רק הולכת וגדלה. במקום שהודות לענן אני אוכל לוותר על מחלקת ה-IT, זה יגמר בכך שאפרנס שבעה עשר יועצים.

דודו אשכנזי: אני רוצה לקשור את 2 השאלות שלך בנוגע לבטחון תעסוקתי והפחד מתלות בספקים חיצוניים- אנו יודעים היום להוכיח כי הענן לא מייתר אנשי צוות, הוא רק מייתר את עבודת הצוות בכל הקשור לעבודות תחזוקה שוטפות, או אם נרצה- להרמת והורדת השלטר של מערכות הIT. הענן למעשה מעביר את צוותי הIT לעסוק בדברים החשובים באמת ברמה העסקית ולייצר ערך לארגון. וזה טוב גם למנמ"ר וגם למנכ"ל.  הדבר השני הוא הפחד מתלות בספקים חיצונים- הענן בדיוק מייתר את הפחד הזה. לא נדרשים עשרות יועצים וספקים בעולם הענן, הלקוח נדרש היום לבחור ספק אחד בלבד, כזה שיודע לקחת אותו יד ביד וללוות אותו במעבר לענן בבטחה תוך הבנה מלאה של הצרכים והאתגרים שלו ולתת לו פתרון אויביקטיבי ואופטמאלי שתפור לצרכי הלקוח.

 צבי ברונר: יש דור חדש של מוצרים שנולדו בענן ושם אין את הבעיה הזאת. אבל כל מוצרי ה-Legacy  והפעלתם בענן דורשת רישוי.

יהודה אלידע:  כל עוד אנחנו לא יכולים  לוותר על מוצרי ה-Legacy, כמו ERP, אני תקוע. Salesforce נכנס ברוב הארגונים על קרקע ירוקה, במקומות שלא הייתה תוכנה לניהול המכירות.

P1380846אורי חיאק: אני חושב שבהסתכלות ארוכת טווח מורכבות וריבוי טכנולוגיות ענן יהפוך להיות Non-Issue בעתיד. אולי אני מסתכל רחוק, אבל אני חושב שסלי המוצרים של הספקים השונים ילכו  ויתכנסו עם הזמן לסטנדרט שיהפוך להיות דה פקטו טכנולוגית ה"ענן הסטנדרטי" . אני צופה שבדיוק כפי שקרה לעולם השרתים בסביבה הפתוחה, כך יקרה גם לטכנולוגיית הענן. כשזה יקרה, הספק שיעשה את ההבדל ויהיה בעל ערך מוסף , יהיה זה שיתווך בצורה אפקטיבית בין הטכנולוגיה הסטנדרטית, לבין הצורך העסקי השונה של כל לקוח.

יהודה אלידעכולם אוהבים לדבר על הדוגמה של חברת חשמל, כמטפורה לענן. האם לדעתכם יהיה לנו מצב כמו משק החשמל בארצות שהצליחו לשבור את המונופול, חברות מתחרות של תחנות כוח, ומתווכות בינם לבין הצרכנים חברות של תשתית הפצה? כי רק האחרונות מעניינות אותי כצרכן.

דני מזרחי: זה מה שקורה היום, חד וחלק. כלומר, ה-SMB מממש את נושא הענן באופן מלא. אלגרונט כספק ענן, מעבירה ומטמיעה את מערך המחשוב של עסקים וחברות ממחשוב מקומי לחוות השרתים,  בעל החברה אינו מחשיב את המרכיב הטכנולוגי הוא רואה את "כמות כסף" שהוא אמור להוציא בתחום המחשוב בכדי לתמוך בביזנס שלו, ואכן פה מגיע שלב האנטגרטור "החדש" שמשלב פתרונות בדאטה סנטר עם פתרונות ענן ציבוריים כגון דואר וכו' ונותן ללקוח את אספקת ה- IT כמוצר צריכה לכל דבר בעלות חודשית.

אסף יעקובי: נשאלת השאלה מהו הערך המוסף של אותם אינטגרטורים שילכו ללקוח עם הצעת שירותי ענן? האמת, כבר היום ניתן לראות את האקו סיסטם הגדול של שותפים המספקים פתרונות ורטיקלים שהם פיתחו עבור הלקוחות כאשר הם משתמשים בתשתיות הענן לצורך פיתוח הפתרונות. בנוסף , הענן מאפשר לשותפים לעלות את הפתרונות שלהם ל marketplace בענן ובכך להיחשף ללקוחות נוספים ולהגדיל את נתח השוק שלהם.

יוסי פרנקל: יש המון חברות שנולדו בענן. קח לדוגמה את Pango, Waze, ואחרות בהן הכל נעשה בצורה עננית לחלוטין, במודל עסקי שללא הענן הוא לא היה מצליח.

צבי ברונר: ברגע שהספקים יתנו מענה לכל הפחדים של הלקוח, הנהירה לענן תהייה מהירה יותר. אלא שהמענה הזה לא יבוא בבת אחת, הוא ינתן בשלבים, כי כל הזמן לומדים, לומדים תוך כדי תנועה. 

יוחאי גל: המפקח על הבנקים. אחת מההתניות שלו הן שהחברה – הבנק, אחראי על אבטחת המידע, הוא חייב לקבל גיבוי back to back, מספק הענן, שהכל מאובטח ברמה הנדרשת, ואם יש אירועים, לקבל אותם. יש המון תנאים, בתחום הרגולציה של המפקח על הבנקים, והתשתית הדרושה עדיין לא קיימת.

צביקה אלפי: אנחנו נמצאים בתקופת מעבר בה ספקים, כאלה ואחרים, יוצאים עם פתרונות שלא עונים לכל הצרכים של הארגון בחבילה אחת – חבילה בה הארגון בשלב זה זקוק לפתרונות היברידיים. יש כמה אינטגרטורים שאומרים למנהל ה-IT, " אני אעשה עבורך את כל הדרך, לא רק אביא לך שירותי מייל מהענן, אלא גם אחבר את כל מה שאתה צריך סביב שירותי המייל, פתרונות כאלה ואחרים". אך עדיין, אין מסה קריטית של אינטגרטורים שיודעים לא רק לעשות את המעבר לענן, אלא גם לחבר את הממשקים, לסגור את האינטגרציה ולספק פתרון מלא… אקח דוגמה מעולם התוכן בו עוסקת חברת תדיראן טלקום, טלפוניה, שזה עולם תוכן די סגור – במידה ולקוח עבר את החסם הפסיכולוגי, והבין שלא נורא אם המרכזייה שלו לא תשב אצלו במשרד, כל השאר לא אמור להוות בעיה. אבל אם תגיד ללקוח, "בוא, נעביר את ה-ERP שלך לענן", זאת כן תהווה בעיה. ה-ERP קשור לנתונים, ומתחיל דיון שבסופו תמצא את עצמך חושב, בעצמי עוד לא הגעתי למסה קריטית של תירוצים שזה בסדר…

יוסי פרנקל: היום, חברות גלובליות צריכות פתרונות ERP ו- CRM שיתממשקו בצורה מושלמת ויאפשרו את התפעול הגלובלי של העסק. החברות מבינות שהענן הוא הפתרון האידאלי במיוחד כשכולם לא יושבים באותו מיקום פיסי.

ליאור רוזנטל: אבל ERP, למשל, עם כל הספגטי מסביבו, וכל הפיתוחים של המון שנים אחורנית, זה לחלוטין לא Commodity. זה אולי הדבר האחרון שיעבור לענן. לכן, כשמסתכלים על שכבת האפליקציות, הדברים במעטפת – לא בליבה, יש לזה ביקוש רב כפתרונות ענן. לקוחות אנטרפרייז אומרים לנו "רק תראה לנו שאנחנו עומדים ברגולציה", והרגולציה היום ברורה יותר מתמיד. אבל, כשמדברים על מערכות מורכבות, רוב מערכות ה-Legacy, ובוודאות מערכות ERP, זה כבר מסובך. תבדקו כל ארגון שהטמיע Salesforce, ותגלו שמייד הוא התחיל להשקיע המון אנרגיות, כדי לקסטם את זה לצרכים שלו. כי Salesforce מגיע עם סט מסוים של יכולות ואילו כל אנטרפרייז שמכבד את עצמו מתרברב בפונקציונליות ייחודית, משהו שאין לאף אחד ובוודאי לא ל-Salesforce. ארגונים קטנים לוקחים מה שיש, As Is, כי הם יכולים לשנות את תהליכי העבודה כנדרש. אבל הגדולים מעדיפים להמציא את הגלגל מחדש ולא לאתגר את הארגון בשינוי צורת העבודה המסורתית.

יהודה אלידע:  מה שאתה אומר זה, שכל הבלגן נובע מכך, שלארגונים גדולים יש יותר מדי IT, גוף שמחפש איך לסבך עניינים בקסטומיזציה אובססיבית כדי להצדיק למה שלנו שונה מאשר שלהם.

יוסי פרנקל: אלמנטים נוספים שמאיצים את השימוש בענן, גם למערכת ה-ERP וגם למערכת ה-CRM נובעים מניידות והרצון לעבוד מרחוק. יש לחץ של המשתמשים, סטאטוס של עובד גלובלי, שרוצה נגישות מכל מקום, מכל מכשיר ולכל יישום שקשור לעבודתו. כמו שה-End User משתמש בסמארטפון או טאבלט בחייו הפרטיים, זו רמת השירותיות לה הוא מצפה  גם ברמה הארגונית, והלחץ הזה מוצא את סיפוקו בפתרונות ענן.

אסף יעקובי: הענן מאפשר גמישות ושימוש נוח ויעיל יותר לארגונים, הגרסא של שירות בענן איננה רלוונטית, בדיוק כמו באפליקציות בטלפונים שלנו, המשתמשים לא ערים לאיזו גרסא הם מריצים בכל אפליקציה. בהיבט הזה, הענן חוסך לארגון השקעה ומשאבים רבים.

שירה קמחי:   אני רוצה להתייחס לנושא החדשנות, Innovation, שבלעדיו יהיה קשה מאוד לשכנע ולחולל שינוי משמעותי באנטרפרייז, לאפשר דברים שאחרת הארגון לא יכול לעשות. גוגל מאוד חזקה בחדשנות. תיזכרו בימים כשרק התחלנו לצרוך אינטרנט במובייל, אתם זוכרים איך זה היה נראה? כמה זה היה מסורבל ומעצבן? ואז אמר מישהו עם ניצוץ חדשנות אמיתי, "רגע, אולי נייצר אפליקציות לדבר הזה?" וכל העולם השתנה. אני אומרת שלפעמים אנחנו מתייחסים בחוסר הערכה לדברים שסביבנו, גם אם יש להם יותר יכולות, עד שבא החידוש שמשנה לנו לגמרי את התפיסה. גם כשמסתכלים על סוגיית הענן, מומלץ לא לעשות זאת דרך אותן עיניים שהתרגלנו לראות את ה-Data Center הישן. אנחנו אומרים, בואו נעשה עם הענן דברים חדשים, נייצר Innovation. התמודדות עם ביג דאטה לדוגמא. יש לנו לקוח בדרום אפריקה, שניסה ליישם פרויקט ביג דאטה במשך שנים ללא הצלחה. עם פתרון הענן שלנו, זה לקח לו חודשיים.

יהודה אלידע:  מה שאת מתארת זה הויכוח עתיק היומין שקיים גם ב-IT, האם יותר חשוב להקטין עלויות על מה שיש, או להמציא מקורות הכנסה חדשים? ואת אומרת "תעזבו אותי מלנסות לחסוך בעלויות ה-IT הישן. בואו נעשה IT חדש כי משם יבוא כסף חדש".

 שירה קמחי:   לא. זו הטעות הכי גדולה בהבנת המניעים לחדשנות.

ניר אטיאס: אני רוצה לחדד את הנקודה של שירה קמחי מגוגל, שאנחנו שותפים שלהם. כשאנחנו ניגשים ללקוחות היום, אנו מוחקים לחלוטין את התפיסה שיש לנו רק פורטפוליו אחד למכור. הסיבה היא שמסביב לגוגל יש אקו סיסטם שלם של מוצרים, למשל Open Source, מקור לחדשנות בקנה מידה שלא ייאמן. ואני מדבר על ארגונים מאוד גדולים בארץ, שיש להם פרויקטים אדירים של העברת מידע, ובסופו של דבר, המוצר שעושה את העבודה הוא תוכנת Open Source, ולא מוצר של אף אחד מהחברות המסורתיות.

 חואן רובר: אני מאוד מתחבר לדבריו של ניר. קיימת יכולת להקטין עלויות של ה- IT הישן שלנו באמצעות שימוש בפתרונות קוד פתוח. לדוגמא, רד-האט מציע ל IT המסורתי,  גם מערכת הפעלנה וגם פתרונות תוכנה. שימוש בתשתיות אלו ישמש קרקע פוריה למעבר לענן גם ל- ERP הארגוני בעתיד. שימוש בתשתיות קו פתוח, הן למערכות המסורתיות, וגם לענן מהווה יתרון משמעותי הן לחיסכון "כאן ועכשיו" והן לבניית תשתית ענן.

 

יוחאי גל: אני רוצה דווקא להתחבר למה ששירה אמרה, אבל בהיבט אחר. מה שמדאיג היום את מנהלי הבנקים אינו איך להוריד את עלויות ה-IT על ידי מעבר למחשוב ענן. מה שמדאיג אותם זה שהלקוחות הצעירים בכלל יוצאים מקשר עם הבנק. מתחרים כמו PayPal מדאיגים את הבנקים. כדי ליצור קשר  עם מי שלא נכנס לסניף, עליהם ללכת לענן ולפתח אפליקציות חדשות עבור הפלטפורמה החדשה. שיבוש הסדר הקיים הוא זה שמדאיג אותם, בין היתר.

יהודה אלידע:  הם חיים בעולם נפלא, אם כל מה שמדאיג אותם זה PayPal. פשוט נפלא.

אילן ינובסקי: אבל מה שמדאיג אותם יותר מהכל, דרך אגב, אלה הילדים שלנו. אלה שבשבילם, כנראה, בנק זה אחרון המוסדות ההיסטוריים שמסרבים להשתנות. אני רואה את זה אצל הילדות שלי, שכמעט כל דבר הן מסוגלות לעשות – אבל לתקשר לבנק נראה להן משהו נורא קשה. כי צריך להגיע לשם, לחתום על ניירות כל מיני דברים שעבורן הם בלתי נתפסים. בעוד עשר שנים הן יהיו מסה חברתית ענקית, ה-Mainstream של צרכני שירותים פיננסיים. ומכיוון שאין לבנקים היום פתרונות לחבר'ה האלה, ויש פתרונות מסביב, דוגמת PayPal ורשתות ההלוואות החברתיות,  אז גם הבנקים יחפשו פתרונות צריך בענן. לא כדי להוריד את העלויות, אלא כדי להבטיח את העתיד.

אסף יעקובי: אנחנו רואים כניסה של ארגונים פיננסים וארגונים רבים אחרים לעולם האפליקציות, ארגונים אלו פותחים את דלתם אל קהילת המפתחים ומחפשים חדשנות בחוץ אם בפתרונות של סטארטאפים או יזמים צעירים. ארגונים רבים מוכנים לתת את התשתית ואת התמיכה לחדשנות שמגיעה מחוץ לארגון , אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים שמצטרפים למה שנקרא "כלכלת ה API" , זה קיים במגזר הציבורי  וכמעט בכל מגזר במשק. השימוש בענן במקרים אלו הינו לגשר ולקשר  בין הקוד ה'ישן' הקיים בתוך הארגון  לבין הקוד החדש של האפליקציות.

דני מזרחי: אני רוצה לקחת את הדיון למקום אחר, אם כי עדיין קשור לנושא של ענן. הענן גורם לכך, שאוסף מידע אדיר מצטבר ברקע, אצל חברות הטכנולוגיה, ספקי הסלולר וברשתות החברתיות. הנושא של ענן, מחולל גם שינוי באורח התרבות – אספקט שאמור להשפיע על חיינו לא פחות מההגירה של האנטרפרייז לענן.

יהודה אלידע:  בהקשר הזה, אנחנו רואים הבדל מאוד גדול בין הלקוח הפרטי, שצורך אפליקציות ענן והוא אפילו לא יודע שהוא כזה מתוחכם. כשהוא נכנס לגוגל הוא לא יודע שהוא צורך אפליקציית חיפוש. הוא נכנס לגוגל, שם הפועל באנגלית הוא to Google, נכון? ושם הוא מוריד אפליקציה חדשה בשם Waze, שהתפשטה כאש בשדה קוצים. תוך יומיים כל ישראל משתמשת בזה – בלי להבין איזה תחכום נדרש כדי לבנות תשתיות לשירות ענן שיספק הוראות נסיעה צעד אחר צעד למאות אלפי נהגים בו-זמנית. מצד שני, באים הארגונים הנורא מתוחכמים, עם ה-IT המסורתי שלהם וכל היועצים ושואלים "האם אנחנו צריכים IaaS או PaaS?" על זה לבד הם יכולים לנהל שלוש שנות ויכוחים ולשלם מיליון דולר לחברת יעוץ אמריקאית. הם מחליפים את האמצעי במטרה. המטרה של כולם, בעתיד של הענן, היא להריץ אפליקציות, כי רק האפליקציות מושכות לקוחות ומספקות הזדמנות לזרם הכנסות.

צבי ברונר: אני יכול להתחבר לזה.  אחד מהדברים שלא עלו פה בכלל זה מה שהענן הביא לאנטרפרייז. החברים כאן, מיקרוסופט, VMware ואחרים, יצרו אקו סיסטם של פיתוח בתפיסה של Cloud גם ליישומים On Premises. דוגמה מצוינת היא ה-Azure Stack, שיצאה לפני חודש, תשתית שלמה של Azure  להטמעה On Premises. כך אפשר לפתח בדטה סנטר הקיים עם כלים של ענן – ואז להעביר את הפתרון השלם לענן. היתרון הוא שכך ניתן  להתנסות בבית, ללמוד את הבעיות בסביבה סגורה, לתת תמיכה מקרוב, ואז להגר מתי שהסביבה בשלה.

יהודה אלידע:תשאל את מיקרוסופט, מה אנשים מעדיפים, PaaS או SaaS. יש להם את שני הטעמים. שירותי פלטפורמה, שקוראים לה Azure, ושירות אפליקציה, שקוראים לו Office365. תשאל אותם כמה אנשים שמשתמשים ביישומים, לעומת לקוחות הפלטפורמה. אחד למאה לטובת Office365? או יותר?

אסף יעקובי:  ארגונים רבים משתמשים גם בפלטפורמה של Office 365 וגם בפלטפורמה של Azure , הבחירה הינה של הלקוח בפיתרון המתאים לצרכים שלו כמובן. השירותים של מיקרוסופט מאפשרים ללקוח לעבוד ולהתנהל במספר אפשרויות : אם ארגון למשל לא יכול לעבור לענן הציבורי מהיבטי רגולציה , הוא יוכל לבצע  אוטומציה ולשפר אלסטיות באספקת שירותים הממשיכים לרוץ באחריותו על ידי פיתרון הענן הפרטי של מיקרוסופט המאפשר להריץ את  Azure בענן הפרטי שלו על ידי שירות ה- Azure Stack החדש.

אורי חיאק:  אני חושב שהתהליך שתואר פה גם בהיבט טכנולוגיות ה- IT  המתפתחות וגם בהיבט האנושי-חברתי  יגרום לכך שישארו פחות ופחות אפליקציות ענק, מהסוג שמקובל במערכות legacy, שיכולות לעשות הכל ולהתמודד עם כל תהליך, מורכב ככל שיהיה. בעתיד נראה את הפתרונות המונוליטים הולכים ונשברים יותר ויותר לגרעיני פעילות קטנים וזריזים, שמסוגלים לתקשר ביניהם ולייצר בסוף פתרון מודולרי וגמיש – מבוסס ענן. הדרך לשם עוד ארוכה אבל הניצנים לגישה הזו כבר מופיעים יותר ויותר.

יהודה אלידע:  מה שאתה אומר שובר כיוון מהמסלול שה-IT לקח בעשרים השנים האחרונות. יותר מעשרים שנה עסקנו באינטגרציה בין התהליכים – יש היום ארגונים, שמערכת האנטרפרייז שלהם היא אחת. תוכנה אחת שעושה הכל, החל ממשכורת וכלה בהזמנת חלקים לפס היצור. ואתה אומר עוד פעם נחזור לימים שכל מנהל IT המציא את האינטגרציה שלו. נראה לכם?

יוסי פרנקל:  אנחנו רואים יותר ויותר ארגונים מתוחכמים שבודקים מה טוב להם ומה יאיץ קדימה את הביזנס שלהם. הם מחפשים חדשנות ולא מפחדים לחפש פתרונות "מחוץ לקופסה" של מערכות אינטגרטיבות. אולקלאוד, שהיא מומחית לטכנולוגית ענן, עונה על צורך שגופי אינטגרציה קיימים לא יודעים לספק ללקוחות. אנו מציעים את הפתרונות המובילים ויודיעם לממשק אותם בצורה הטובה ביותר, לא משנה על איזו פלטפורמה כל רכיב עובד. אנו מציעים את ה-Best Of Breeds – וגם יודעים לתפור ללקוח את המערכת המשולבת.

 שירה קמחי:   חשוב מאוד להדגיש וגם דיברנו פה מקודם על ביטחון תעסוקתי כחסם פסיכולוגי. אני לא ראיתי אף מקרה של אנשי IT שהוצאו מהארגון בגלל שהעבודה נשלחה לענן. עם זאת, צריך לחול שינוי בתפיסת האינטגרציה. האינטגרטור צריך להיות מעורב אינטנסיבית רק בפרק הזמן שעד המעבר לענן. לאחר שהפתרון עלה לענן יש צורך בשחרור האחיזה של האינטגרטור בארגון. יש צורך בהכשרה של אנשי ה- IT האורגניים של הארגון, וגם הם צריכים לעשות את המעבר בליווי של האינטגרטור, אבל התפעול השוטף צריך לחזור לאחריות אנשי IT.

אילן ינובסקי: כשאתה מסתכל היום על ארגונים, אתה רואה אוסף של "ממגורות", Silos, ואחד החששות הגדולים ביותר של ארגונים, בצדק, שהענן הוא הסיילו הבא שלהם. מערך חדש שמבטיח גידול בדרישות כוח האדם בלי להביא לשום קיצוץ במקומות אחרים.

יהודה אלידע:  אתה אומר, זה כמו בנמל. כל העובדים הקודמים ימשיכו לקבל משכורת – יחד עם אלה שבאים לעבוד על הרציף החדש.

יוסי פרנקל:  הכסף יניע את ההתיעלות, דבר לא יעזור. בסוף הכסף יניע את התהליך וגם העקשנים יבינו, שאם הם לא מתקדמים טכנולוגית, הם נעצרים עסקית…

אילן ינובסקי: יוסי, זו התבוננות מזווית שאיננה אופיינית לאנטרפרייז. והבעיות של אנטרפרייז, גם בתחום ניהול כוח האדם שלהם, הן הרבה יותר מורכבות, ואני לא מדבר על נציגויות עובדים. שימו את הזווית הזאת מחוץ למשוואה. היכולת של אנטרפייז ולשנות, כאשר הוא עדיין מחזיק על גבו חטוטרת של תוכנות legacy, זו מורכבות שכולנו כספקים לא מצליחים לפתור. לא הצלחנו למצוא את נוסחת הקסמים שעושה את זה.

ליאור רוזנטל:  בגלל האתגר הזה ארגוני אנטרפרייז ילכו למודל היברידי,. בסוף הצורך יניע את התהליך.

אילן ינובסקי: אני חושש שאם זו תהיה נוסחת המכירות שלך, תמצא בעצמך שקשה מאוד למכור איתה.

ליאור רוזנטל: ההיפך. אם אתה מנסה להוציא את ה-Mainframe מאיזשהו בנק ומשתמש בנרטיב, "בוא, נעבור לענן, הכל עלי", לא תסיים אפילו את הפגישה הראשונה. אבל אם תיקח את ה-Web Service שלהם, או את ה-e-Learning לענן, תעשה את הצעד הראשון בשינוי התפיסה והפיכת ה-IT ליעיל וכלכלי.

אילן ינובסקי: ליאור, אתה תגלה שעלות ה-e-Learning שלו, ביחס לעלויות ה-IT האחרות שלו, זה בערך כמו תקציב הפיסטוקים בישיבות ההנהלה.

P1380811ליאור רוזנטל: e-Learning כדוגמה. ככה זה במעבר לענן עם ארגוני אנטרפרייז, קודם הם שמים את הרגל במים, בודקים אם חם או קר ואז מחליטים אם לצלול למים או לא.

אילן ינובסקי: אני חולק עליך לחלוטין, כי יש לנו ניסיון מאוד יפה עם בנקים, אמנם מחוץ לישראל, שמפתחים את החדשנות באזור הזה. הגישה שלהם היא, כנראה, נם לא נצליח בעתיד הקרוב להרוג את עולם ה-legacy שלנו, אבל לאורך השנים, עם השינוי בצפיות הלקוחות שלנו, ייווצר בענן אזור חדש, שונה לחלוטין מהליבה הקיימת, שהוא זה שייקח אותנו לעולם החדש של ההכנסות. ולכן, בנק ששם את יהבו על הוצאת ה-e-Learning לענן, מן הסתם, מחפש את הפתרונות הקלים – לא את מה שיציל אותו כשהלקוחת יתחלפו.

יהודה אלידע:  אתה צריך להראות הצלחה קטנה כדי לקבל תקציב להצלחה גדולה.

חואן רובר: נכון מאוד. כל הניסיונות לעשות BIG BANG  נועדו לכישלון מראש. ארגון שחפץ להכנס לענן, צריך לחשוב על אפליקציה ספציפית שיתרונות הענן ברורים לגביה ואותה לשים בענן. הצלחה זו יכולה להיות כמו תמנון שיפרוש זרועות לאפליקציות נוספות שיכנסו אחריה לענן.

 דודו אשכנזי: זה נכון. אנו יודעים מלא מעט מלקוחותינו שעשו את המעבר לענן, כזה או אחר, כי הדבר הכי חשוב הוא להתחיל להתנסות. לבחור מערכת אחת, שירות אחד שאותו סימנת כבשל לעבור לענן בלי סיכונים גדולים וכדי לחוות הצלחות הן עבור יחידת הIT והן עבור הארגון כולו ואיתו להתחיל. להוכיח לעצמך כי זה לא נורא כמו שחשבנו ואט אט בקצב המותאם לארגון להעביר עוד ועוד מערכות ושירותים לענן.

אסף יעקובי:  אנחנו רואים כיום דוגמא ביוזמות של בנקים מסורתיים לפתח ערוץ אינטרנטי שימוקם לא על גבי התשתיות הקיימות במערכות הLegacy, אלא על פלטפורות של שותפים. יש לנו כיום מספר שותפים המספקים תשתיות של Internet Banking בין אם זה בתוך הענן הפרטי או בענן הציבורי, כמובן תחת כל סוגיית הרגולציה בנושא.

ליאור רוזנטל: אסף, אתה שוכח משהו מאוד חשוב: אתה מדבר על Internet Banking, דבר רגיש מאין כמוהו. נתוני לקוחות, נתונים פיננסיים, שלא יעלה על הדעת להוציאם לענן ציבורי מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

אסף יעקובי: כמובן תחת כל סוגיית הרגולציה בנושא.

ליאור רוזנטל: לא נכון. לפי דרישות הרגולטור בישראל זה לא יכול לצאת לדאטה סנטר שנמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל. תקראו את סעיף 3.2 בהנחיות של הרגולטור שיצא בשבוע שעבר.

שירה קמחי:   זה לא נכון.

ליאור רוזנטל: חברים, זו הרגולציה והבנקים מודעים לה היטב.

ניר אטיאס: איש, אתה טועה. אני מכיר בנק גדול שמחזיק כרגע מידע בענן מחוץ לישראל.עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, בנק ישראלי מעלה מידע מוצפן לענן שלא יושב בארץ. עובדה. מידע מוצפן, מעורבל ומאושר על ידי הרגולטור.

אילן ינובסקי: ליאור, לא יעזור כלום לבנקים, הסכנה האמיתית שלהם, דרך אגב, אלה שחקנים שמחזיקים מידע פיננסי בנקאי לא פה. הזכרנו את PayPal, זו הדוגמה הכי טובה. PayPal מחזיק נתונים על כרטיסי האשראי של לקוחותיו, שדרכם מתבצעת הסליקה, והרגולטור הישראלי לא יכול להתנגד.

ניר אטיאס: ברשותכם, שתי התייחסויות לנושאים שעלו כאן והוזנחו. הראשונה, ביחס ל-Job Security. נושא הביטחון התעסוקתי אינו כזה מפחיד כמו שעשיתם אותו. דוגמה מכנס Cloud בשבוע שעבר. ה-CTO הראשי של החברה שארגנה את הכנס עולה לבמה ופונה לקהל, "כל מי ש-Certified, שיבוא לדסק שלנו לקבל מתנה. אנחנו רוצים להציע לו הצעה, כי אנחנו מגייסים." מתי בפעם אחרונה שמענו ש-Vendor רוצה לקחת את האנשים מהלקוחות שהוא מכר להם? דוגמה נוספת היא בנק גדול בארץ שפנה לכל ה-Vendors שעובדים מולו בהצעה, "מה יכול לעניין אתכם כספקי שירות ערך מוסף ללקוחות שלנו? מה אני יכול להוציא אליכם? קחו, פתחו ונהלו אותו". זה הכיוון. נושא ה-Job Security אולי יפריע לנו אנשי המכירות למכור, יאריך לנו את תהליך המכירה, יאלץ אותנו להיות יותר מתוחכמים בשאלה איך לפצח את הלקוח, אבל בשום פנים ואופן הוא לא יהיה המעצור. אולי, במקום שאינטגרטורים יספקו יועצים ללקוחות, מה שהיינו עושים במיקור חוץ, הם יקחו אליהם את אנשי הלקוח ויספקו שירותים מנוהלים.

צבי ברונר:  אני רוצה לחזור לטכנולוגיה. אנחנו עוסקים בקשרים עם המון חברות, והשאלה שעולה שוב ושוב היא, האם אנו מפתחים נדבכים שנדרשים לעננים ציבוריים. לדוגמה, איך אני מגבה את מסד הנתונים של Salesforce עבור אנטרפרייז שרוצה את המידע מגובה בבית, כולל מהדורות שיאפשרו שחזור המצב שהיה לפני מספר שנים לצורך רגולציה. יש המון המון תעשיה מסביב הדבר הזה, ואני ממליץ שאינטגרטורים ישכילו להשתלב בה, כפי אנחנו השכלנו, ויתחילו להקים עננים, גם פרטיים וגם ציבוריים ולשלב ביניהם.

יוסי פרנקל:  השאלה היא,  האם האינטגרטורים ישכילו באמת להשקיע בפיתוח קבוצות של מומחים ברמה עולמית, כי פה צריך אנשים שמבינים בענן, מומחים בארכיטקטורה של מערכות. זה עולם שונה ואחר.

אסף יעקובי: התחלנו את הדיון בסגמנטציה של לקוחות בהיקפים שונים, לקוחות קטנים ולקוחות גדולים ואני מאמין שכל ארגון יכול להינות ממחשוב ענן. אני שם דגש על כך שבליבה של רוב הארגונים היום נמצאת התוכנה ועל מנת להיות תחרותיים ארגונים חייבים להשתמש בענן. השיקולים בבחירת שימוש בשירותי ענן הינם בהתייעלות תפעולית וחיסכון כספי, גמישות והבאת פתרונות חדשניים לארגון וללקוחותיו.

שירה קמחי:   כשמסתכלים על שימוש בענן ציבורי, אפשר לזהות שלושה דברים שמבחינתי הם המפתח להצלחה: הדבר הראשון זה Innovation, קידום החדשנות; השני הוא נושא ה-Time To Market, שמתקצר בצורה מאוד משמעותית; והנושא השלישי הוא המחיר, שבסופו של דבר גם הוא מאוד משמעותי. צריך לזכור שגוגל היא Cloud Company, מתחילת דרכה. אף פעם לא הרצנו שום דבר שהוא On Premises, וכל הפתרונות שלנו לענן ציבורי הם פתרונות  שאנחנו פיתחנו עבור עצמנו. אלה הדאטה סנטרים שהרמנו עבור השירותים שאנחנו מציעים – , maps, Search Gmail,  YouTube, ושאר השירותים שאתם מכירים.

ניר אטיאס:  יש לי את הזכות להיות האינטגרטור הראשון שמסכם. אני אתייחס רק לתחום הזה של אינטגרציה. אני מתחבר למשפט שנאמר, תובנה מאוד חשובה, שאינטגרטור צריך להוכיח בעצמו שגם הוא הולך לענן, שגם הוא שם את עתידו בענן, לפני שהוא מוכר את התפיסה ללקוחותיו.

יהודה אלידע:  כמו שאומרים באנגלית, הוא אוכל את מזון הכלבים שלו.

ניר אטיאס:  בדיוק. כמי שמייצג את "יעל תוכנה", חברה מנוסה שכולנו מכירים בעולם ה-IT, ששמה לעצמה לפני שלוש שנים מטרה להקים חטיבה שלמה שקשורה לענן, אני מאשר את הקביעה הזאת. זה נותן לנו את הכלים לקחת את הלקוחות, שאנחנו מכירים אותם מזה שנים בפרויקטים שונים, ולהביא אותם לאט ובבטחה, עם הידע המקצועי שלנו, כולל הידע בניהול שינויים ארגוניים, לעולם הענן.

P1380855אורי חיאק:  מהפכת הענן היא Enabler עצום, משהו שישנה את כללי המשחק, גם בגמישות הפעולה גם בהגנה על משאבי המידע וגם בעלויות. אני חושב שהמפתח להצלחה מצוי בידי מי שישכיל לאמץ את הטכנולוגיה לצרכים העסקיים והמבצעיים של הארגון. אמרתי מבצעיים, כי אנחנו גוף שעובד הרבה גם עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. הערך המוסף המרכזי שחברת ענק כמו לוקהיד מרטין יודעת להביא לישראל בתחום הענן הוא ניסיון מוכח בהקמה והפעלה של עשרות עננים. זה מתחיל מכך חברה עצמה נשענת בצורה מאוד חזקה על הענן, וממשיך בכך שהיא מפעילה עשרות עננים בארגונים הכי גדולים ומורכבים שאתם מסוגלים להעלות על דעתכם. הידע והנסיון מגיעים לארץ וניתן לעשות  בהם שימוש כבר עכשיו. ערכים מוספים נוספים הם יכולת מוכחת בהתאמת הענן לצרכים ייחודיים של הלקוח. והקשחת הענן לרמות האבטחה הגבוהות ביותר. מדובר בדרישת סף עבור הלקוחות הבטחוניים שבדרך כלל אנחנו משרתים, ודורשים הגנה ברמה הכי גבוהה. יש להניח במקרה הזה, שמה שפותח ואושר לסוכנויות הבטחון המרכזיות בארצות הברית יהיה טוב גם לעסקים ולסוכנויות הישראליות..

צביקה אלפי:  אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל תדיראן טלקום היא גם אינטגרטור מוביל בתחום התקשורת והטלפוניה וגם יצרן מרכזיות ופתרונות CONTACT CENTER תוצרת כחול לבן. אנחנו , כאמור, שחקן מוביל בשוק הטלקום כבר מעל לחמישים שנה, ו"תפסתם" אותנו בתקופת TRANSITION שבה אנו מבצעים מעבר מורכב: מעולם הקשר והאלקטרוניקה לעולם ה-IT, מעולם ה-IT לעולם הענן, ומעולם המרכזיות ותקשורת IP לפתרונות מתקדמים בענן. הענן מביא בתחומי הטלפוניה והתקשורת גל של חדשנות טכנולוגית, כי מה שאנחנו יכולים להציע במרכזיה או ב-Contact Center בענן, בעלי ערך עסקי רב יותר ללקוח, מאשר בחירה של פתרון כזה או אחר בתצורת On Premise. ההבדלים נעוצים בעיקר בגמישות תפעולית, וכמובן, בחיסכון כלכלי משמעותי לארגון, אך גם Time To Market והקטנת סיכונים. אנחנו בתדיראן טלקום מספקים, מתקינים ומתחזקים, גם לשוק ה- ENTERPRISE, למנהלי השירות, למנהלי השיווק ולמנכ"לים. פחות למנהלי ה-IT, כי הטכנולוגיה הפכה להיות None Issue. אנחנו רואים בענן מנוע צמיחה, ואחד מהדגשים שאנחנו שמים בענן שלנו, הוא נושא אבטחת המידע, שהינו רגיש ואקוטי לכל חברה וארגון.

צבי ברונר: אני קודם רוצה לסיים עם אופטימיות. העולם הזה משתנה לחלוטין, יש צמד מילים שלא עלה בשיחה הזאת, Open Stack, שאומר, ששמונים אחוז מתשתיות הענן פותחו בסביבת Open Source, בשיטה סטנדרטית ועם ממשקים אחידים. וזה ייתן לכולם, גם לאלה שלא חברים במיזם הזה, חלקים, רכיבים, ממשקים, שיקדמו את כל התעשייה שלנו. באיזשהו שלב העסק יהיה יותר פשוט, יהיו כלים לבניית פתרונות, יהיו כלים משיקים לאבטחת מידע, ויכולת קלה להעביר אפליקציות מענן לענן. כל מה שדיברנו פה כל הערב, יקרה.

חואן רובר:אני שמח שצבי העלה את נושא ה Open Stack שרד-האט הנה התורמת הגדולה ביותר לפרויקט זה. Open Stack הפך דה- פקטו להיות הסטנדרד לפתרונות הענן. הקבוצה אותה אני מנהל במטריקס יחד עם רד-האט ישראל מקדמים את בשורת הענן הפרטי מבוסס קוד פתוח בישראל. מעניין לראות שאנו מקיימים סדנאות על Open Stack  אחת לחודש ותמיד אנחנו ב over booking, זה מלמד הרבה על העניין והבשלות של השוק בישראל לאמץ ענן מבוסס קוד- פתוח.

יוחאי גל: אנחנו בעצם מדברים על שתי פלטפורמות מחשוב עיקריות: האחת, עליה רוב ה-legacy נמצא, נקראת ה-Second Platform – המינוח, דרך אגב, הוא של IDC, לא שלי – והשנייה ה-Third Platform נולדה וחיה בענן. הן ימשיכו לחיות הרבה שנים אחת ליד השנייה. הרעיון המוביל הוא לקחת את כל הטוב שנוצר בענן הציבורי ולהביא אותו גם לאנטרפרייז, ועל ידי כך לבנות גשר בין מה שאנחנו קוראים מחשוב הדור השני ומחשוב הדור השלישי.

אילן ינובסקי: האתגרים שהענן והמובייל מציבים בפני כולם – בפני הלקוחות שלנו, בפנינו כספקים, בפני האינטגרטורים – הם מאוד מורכבים, ובצדק הלקוחות קצת מבולבלים, לא מוצאים את הידיים והרגליים. כספקים, אנחנו מנסים להכניס קצת סדר בתמונה. מעצבים ארכיטקטורות שמתאימות לענן, ומדברים על היברידיות בין הענן הציבורי לענן הפרטי ואיך העולם של משתמשי הקצה מתחבר לסביבה הזאת. אלה אתגרים מאוד גדולים. כל סביבת המחשוב מאותגרת כל יום מחדש בגלל השינויים בפרדיגמה הפיתוחית אבל, בסופו של דבר, כולנו נצטרך להתאים את האקו סיסטם שלנו לסביבה הזו. אנחנו ב-VMware מסייעים ללקוחותינו לא רק בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, אלא גם בשינוי תהליכי העבודה בארגון והמבנה הארגוני, כך שהטמעת פתרון הענן תצליח.

יהודה אלידע:  כפי שסיכם כוכב הבייסבול האגדי יוגי ברא, תחזיות הן דבר מסוכן, במיוחד כשהן עוסקות בעתיד. בניבוי העבר אנחנו מעולים. אנחנו יכולים אפילו להמציא עבר חדש, זה כישור חיים שאנחנו נורא חזקים בו.

חואן רובר:לגבי תחזיות לעתיד, כבר נאמר במקורות למי ניתנה הנבואה… לנתח את העבר זה באמת מעניין אבל לא זה הדיון. מבחינתי הענן זה לא ניתוח העתיד אלה מציאות של ההווה. אם אני לומד מהעבר בכל זאת לגבי אימוץ פתרונות קוד הפתוח של רד-האט אז ל Open Stack  ויתר פתרונות הענן של רד-האט כמו Open Shift, פלטפורמת ה PAAS של רד-האט יש הווה וגם עתיד מזהיר.

ליאור רוזנטל: כשמדברים על הענן, אנחנו צריכים להתחיל בסגמנטציה של השוק. יש לקוחות קטנים, סטארט אפים,   SMB'sכמו משרדי עורך דין קטנים שהצרכים שלהם, יחסית, בסיסיים. אני חושב שהם נוטים יותר לאמץ את פתרונות הענן הקיימים כ-Commodity. מה שיש, הם כבר יתאימו את עצמם. בארגוני אנטרפרייז העולם שונה לחלוטין. הם מאוד מעוניינים לעבור לענן, אבל יש להם כמה אתגרים. קודם כל, יש להם את הרגולציה, ויש להם את נושא אבטחת המידע. הסיבה שארגוני אנטרפרייז עדיין לא עברו בפועל היא, שלא הציגו להם פלטפורמת ענן שעונה על הצרכים שלהם. שעונה לרגולציה, שעונה לדרישות אבטחת מידע, שנותנת להם את ה-SLA ואת ה-Best Of Breed שהם רגילים לקבל כמובן מאליו כבר הרבה שנים. ב-Med-1 קיבלנו החלטה אסטרטגית והשקענו עשרות מיליוני דולרים להביא את הבשורה הזאת לשוק האנטרפרייז בארץ. הביזנס שלנו זה לתת SLA. ובמשך 16 שנה של עבודה מול האנטרפרייז מעולם לא חרגנו מה-SLA שלנו. בשבועות הקרובים אנו מתכוונים להשיק את פלטפורמת הענן האיכותית ביותר שכסף יכול לקנות, ולהתחייב לראשונה בעולם ל-SLA של חמש תשיעיות. לא חסכנו בשום דבר, וזה מתחיל במתקנים האיכותיים והמאובטחים ביותר שעונים על דרישות המפקח על הבנקים, ועל דרישות האוצר, וגם על דרישות אבטחת המידע.

ליאור רוזנטל: יש מקום לשיתופי פעולה בענן. אנחנו בקשר עם המון שותפים, המון ארגוני אנטרפרייז, ואתם מוזמנים להצטרף. אנחנו מקווים לעבוד עם כולם, בהוגנות, בשיקול דעת ובשקיפות כדי לבסס שיתוף פעולה טוב לכולנו.

יוסי פרנקל:    הענן הוא פה וזה קורה בגלל שהוא מוביל את הביזנס. אנחנו מאמינים שרק גוף המשלב יכולות טכנולוגיות, ענניות, עם אפליקציות ענניות, יכול להביא ללקוח את הפתרון הנכון ביותר עבורו. לכן, ב-AllCloud יש לנו גם את ההתמחות התשתיתית, שזה Emind, השותף הבכיר של אמזון, שעובדת גם עם גוגל ועם Azure. ומצד שני יש לנו את בלאט לפידות, השותפה העסקית הבכירה ביותר של Salesforce שמציעה ישומים נוספים. יש לנו פתרונות שלDR as a Service,  NOC as a Service ו-SOC as a Service שאנחנו מציעים ללקוחות לצריכה מיידית. רק גוף שיהיה כל כולו ענני באוריינטציה הטכנולוגית שלו, יביא את הבשורה הנכונה, החדשנית והמתאימה ביותר ללקוח.

דני מזרחי: אלגרונט עוסקת במה שהיום קוראים לזה מחשוב ענן, כבר עשר שנים. לפני שבע שנים, התחלנו לספק שירות, שהיום קוראים לו SaaS. בנינו בעצם Public Cloud. מכרנו IT מלא לעולם ה-SMB. אני לא מאמין שארגוני אנטרפרייז יאמצו את כל הפתרון שנקרא IT as a service, אבל ה-SMB כבר שם. והשאלה היותר גדולה היא כמה כסף הם יכולים לשים על השולחן בשנים הקרובות. לנו יש רמת ביקושים שאנחנו לא יכולים לעמוד כרגע בביצוע. בשורה התחתונה, העסק הקטן מחפש פתרון Cost Effective, ולא כל כך מעניין אותו אם זה יהיה גוגל או שזה יהיה מיקרוסופט. העסקים מחפשים לעשות ולייצר ביזנס, וה-IT אמור ללמוד איך מחשוב ענן אמור לתמוך בביזנס.

דודו אשכנזי: אני אסתפק ב2 אמירות – הראשונה: The Cloud is here to stay. בין אם אנו קוראים את התחזיות של כל חברות המחקר בארץ ובעולם ובין אם אנו מבינים כי ה- BUZZ הזה קורה לאט לאט בארגונים הקטנים והגדולים כאחד. ועל כן, כל מנמ"ר שרוצה להבטיח את מקומו בעשור הקרוב חייב לאמץ זאת ולהתחיל להתנסות. והאמירה השניה שמתחברת לכך היא שחייבים להתייחס לענן כManaged Service לכל דבר- ולעשות זאת תוך ליווי נכון ובחירה נכונה של מה הוא רוצה להעביר ואת מי הוא בוחר כספק שיסייע לו בכך.

P1380823

אודות מערכת ITnews

נגישות