יום שני , מאי 29 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול: תוכנות ארגוניות בעידן הענן

שולחן עגול: תוכנות ארגוניות בעידן הענן

P1570646יהודה אלידע, מנחה: התכנסנו כדי לדון בהשפעה של פרדיגמת מחשוב ענן על הפרקטיקה של הטמעת מערכות מידע אינטגרטיביות בארגונים, עסקיים וציבוריים. לכאורה, מחשוב ענן הוא בסך הכול פלטפורמה עסקית חדשה לאספקת שירותי מידע ומנועי מחשוב לביצוע יעיל של תהליכים ארגוניים, שכבר יותר מיובל שנים מתפקדים רק הודות למכונות הדיגיטליות שמחליפות את העיפרון והנייר בידי הבירוקרט המשרדי. בפועל, הענן הוא יותר מכך, משום שהוא משנה את כל משוואות העלות-תועלת שעיצבו את ארכיטקטורת מערכות המידע מאז זריחת ה-Mainframe בשנות ה-60'. לא רק שנחתך הקשר הגורדי על מפתן ה-Data Center הארגוני והיום העדר עוצמה הונית אינו מהווה מחסום בפני התחדשות דיגיטלית, כי ניתן להשתמש במשאבים של ספקי שירות על בסיס צריכה שוטפת, אלא גם התחכום של הפתרונות אינו תלוי יותר במקורות משאבי האנוש האורגניים. למעשה, הענן הוא הפלטפורמה האולטימטיבית למיקור חוץ של מערכות מידע, שמאפשר לארגון מסורתי למנף את הטכנולוגיות החדישות ביותר ללא התמחות של סגל IT עצמי, ללא השקעת משאבי הון ונעילתם לתקופה ארוכה עד להחזר האמורטיזציה, וללא מחויבות למודל עסקי קשוח שנקבע על פי השקעות העבר והמיומנויות התפעוליות של עובדי הארגון.

בקיצור, מחשוב ענן אינו רק שחרור יכולות ה-IT מהתלות בבעלות על תשתיות ופלטפורמות, הוא גם מבשר את שחרור המודל העסקי מהתלות במשאבי האנוש הספציפיים של הארגון. ללא תלות כזאת, אפשר לממש את הקונספציה של "ארגון וירטואלי", כלומר ארגון שיעדיו ודרכי עבודתו נקבעים על ידי מערכות המידע שההנהלה בוחרת להטמיע, ולא על פי המשאבים

גולן בר-אור, פרודוור

גולן בראור, פרודוור

שהמשקיעים (כולל המשקיע הציבורי שידוע בתור "הממשלה") בחרו לרכוש. זו אכן "מהפכת פרדיגמה" היסטורית, שנוגעת בשורשי הכלכלה העולמית וברוב המוסכמות החברתיות על הדרך בה יוזמה, העזה ושאפתנות אנושית מתורגמת לפעולה מוסדית, התארגנות היררכית וצבירת עוצמה קפיטליסטית. עמיתי לפאנל הזה נבחרו הודות למומחיות שלהם באספקטים שונים של מחשוב ארגוני, בעיקר מערכות מידע של ארגונים גדולים יחסית, לפני, תוך כדי ואחרי ההגירה מהמודל הישן (מערכות מידע פרטיות סגורות בתוך מתקנים השייכים לארגון, בקיצור On Premises) לעולם הענן. נתחיל בהיכרות קצרה איתם.

גולן בראור, פרודוור: שותף מייסד של Prodware ישראל, שחקנית עולמית ביישום מערכות Dynamics של מיקרוסופט, הנסחרת בבורסת ה Euronext. בישראל אנחנו מפיצים של מערכות ERP של מיקרוסופט, להן עשינו לוקליזציה פיננסית. עד תחילת 2017 הייתי סמנכ"ל השיווק במטה העולמי של הקבוצה, ובתחילת 2017 חזרתי לעבוד כסמנכ"ל שיווק ומכירות של פרודוור ישראל.

יפעת גודינר, טבע: אחראית על פרוגרמות משאבי אנוש במטה העולמי של חברת טבע, והטמעת מערכות HR בכל החברות בקבוצת טבע.

יפעת גודינר, טבע

יפעת גודינר, טבע

רמי מנחם, SAP: סמנכ"ל מכירות, SAP Israel, חברת התוכנות הארגוניות הגדולה בעולם, עיקר הפוקוס שלנו היום הוא בטרנספורמציה הדיגיטלית שאנו מציעים ללקוחותינו במגוון רחב של פתרונות חדשניים המותאמים לכל סדר גודל של ארגון ולכל תחום עסקי (LOB’s): התחום הפיננסי-מסחרי, שיווק בעידן הדיגיטלי, מכירות, משאבי אנוש, שרשרת אספקה, רכש ועוד.

ליאור ברט, פריוריטי: סמנכ"ל פיתוח בחברת Priority Software, המייצרת תוכנת ERP ישראלית-מקורית, גם כשירות ענן וגם להתקנה On Premises. הפתרון המקורי שלנו נמצא בשימוש נרחב מאוד בישראל, וזכה גם לתפוצה לא מבוטלת בעולם. מלבד היותנו מפתחי התוכנה, אנחנו גם מיישמים אותה אצל לא מעט חברות.

רונן טבריה, ServiceWise: אני מכהן כסמנכ"ל המכירות בחברת ServiceWise, שותפה אסטרטגית של Salesforce. אנחנו מיישמים פרויקטים של Salesforce בקרב לקוחותינו, מרביתם גלובאליים, מתאימים פתרונות ניהול מכירות, ניהול שיווק, וניהול שירות ההולמים את האתגרים והצרכים העסקיים שלהם.

יניב ללוש, בזק בינלאומי: אני מומחה לפתרונות ענן,  Office 365 ו-Azure, בבזק בינלאומי. אני חלק מיחידת הענן BI CLOUD שמתמחה בפתרונות ענן AZURE, RACKSPACE, ושירותי  Cloud Service Provider. בזק בינלאומי הינה השותף המוביל בישראל של חברת MICROSOFT לפתרונות ענן ומפיצת 2 TIER לשירותי CSP . תפקידי בחברה הינוMicrosoft Cloud Solution Architect המלווה את הלקוחות משלב הבחינה ומיפוי הצרכים, דרך אפיון הפתרון והטמעה וכלה בעליה לאוויר לאחר מעבר מלא לענן.

רמי מנחם, SAP

רמי מנחם, SAP

בועז דה-האן, אקסלנדו: מייסד שותף באקסלנדו המתמחה בהפקת תובנות עסקיות מנתונים וחלוצה במהפיכת הBI להמונים. צוות האנליסטים של אקסלנדו מצייד מנהלים בחברות מכל מגזר וגודל בכלים עסקיים פורצי דרך המבוססים על אנליזה פרקטית בטכנולוגיה המונית – מהפכנית מבית מיקרוסופט המאפשרת לזקק מידע ולהניע לפעולה חכמה בקלות, במשרד ובנייד.

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: אני מנהל אגף א' מערכות מידע, דיגיטל וניו מדיה במשרד התיירות. אני משמש גם כמרצה לתואר שני בתחום ניהול ידע באוניברסיטת בר אילן.

יהודה אלידע: השאלה הראשונה היא בנושא התוכנות הארגוניות הקלאסיות – מערכות ERP, CRM, HR ו-SCM. האם נכון או לא נכון ללכת לענן? האם זה מותנה חלקית, כלומר לגדולים ביותר או לקטנים ביותר? אנא תנו עצה טובה לקורא הנבוך.

יפעת גודינר, טבע:       אני חושבת שהשאלה לא רלוונטית.

יהודה אלידע: למה?

יפעת גודינר, טבע:       זה כורח המציאות. אין דבר כזה היום, לא להיות בענן. כולנו חייבים להיות בענן, והאמיצים כבר נמצאים שם תקופה לא קצרה. יכול להיות שלארגונים קטנים יותר זה ייקח יותר זמן, אבל ארגונים גדולים שמן הסתם הם יותר חזקים ואמיצים עבורם זו שאלה לא רלוונטית. זה העתיד.

יהודה אלידע: מהניסיון שלך, כל הנושאים האלה שדיברנו עליהם, הקלאסיקה של מערכות ליבה ארגוניות, יש לכולם מקום בענן ולא לפחד.

ליאור ברט

ליאור ברט, פריוריטי

יפעת גודינר, טבע: כן. בהחלט כן.

גולן בראור, פרודוור: אני ממש מסכים שזו המציאות. מספרים שמגיעים מהעולם של מיקרוסופט, מחטיבת SMB, חברות קטנות ובינוניות, מראים שכ-40 אחוז מההכנסות בשנת 2016 היו משירותי ענן, מ-Azure ומ-Office 365. בשנה הזאת זה יגיע ליותר מ-50 אחוז. CRM הוא מה שנקרא Use Case, שבאופן מסורתי הולך לענן. יש ישומים אחרים, כמו לדוגמה ERP, שההגירה שלהם לוקחת יותר זמן אבל גם בהם העולם הולך לענן.

רמי מנחם, SAP : סאפ המציאה את עצמה מחדש בשנים האחרונות עם הדור החדש של פתרונות ה- ERP שמתואמים לעידן הדיגטלי בענן, פשוטים ליישום, ממשק משתמש  קל וידידותי המותאם לכל מכשיר.  כשאני אומר מותאמים לעידן הדיגטלי, הכוונה גם ליישומי BIG DATA עסקיים. מעצם היותם מבוססי HANA – פלטפורמת ה-DATA  המתקדמת  של SAP, המסוגלת להתמודד עם כמויות אדירות של נתונים – ביג דאטה ברמת ביצועים גבוהה האתגר הוא איך להפיק ערך מה- DATA, איך להשתמש בו כדי ללמוד טוב יותר על הלקוחות שלנו והצרכים שלהם ואת זה אנו יודעים לעשות היום באופן מובנה בפתרונות שלנו. אנו מאמינים בגישה ההיברידית, כלומר לקוחות שביצעו השקעה גדולה ב- ON Premise, יכולים לשמור על ההשקעה הזו, ולממש פתרונות חדשניים במקומות שיש להם צרכים עם אפליקציות ענן ייעודיות (הכוונה ל- LOB’s כדוגמת HR, Commerce, Marketing, CRM, Analytics, Procumbent ועוד)

ליאור ברט פריוריטי: אם כבר פתחנו בנושא ה-ERP, לשאול אם המעבר לענן כבר התחיל זה כמו לשאול אם הסמארטפונים התחילו כבר לתפוס! טיפשי, לא? אצלנו אחוז המצטרפים ל- Priority בענן ב- 2016 הגיע ל-60 אחוז מכלל המצטרפים, כלומר זה כבר הרוב המוחלט. המגמה ב-SMB מאוד ברורה – מאוד חד משמעית, אבל גם יותר ארגונים בינוניים וגדולים שעושים את המעבר. הרבה מהלקוחות הקיימים מבקשים מעבר לענן. הם אומרים, "אנחנו רוצים להעיף את החומרה ולאפשר לאנשי ה- IT לעסוק בתהליכי ליבה".

יניב ללוש, בזק בינלאומי

יניב ללוש, בזק בינלאומי

יניב ללוש, בזק בינלאומי: כפי שאנו בבזק בינלאומי רואים את זה, הרכבת לענן כבר יצאה לדרך. לקוחות מכל המגזרים, מכל הסקטורים מבינים את הפוטנציאל שיש בענן. הפנייה להעביר את השירותים ככל שיותר לענן מגיעה מהשוק – אם זה שירותי SaaS כמו מערכות CRM ופתרונות Collaboration, תשתיות IaaS כמו שרתים וירטואליים או פלטפורמות PaaS דוגמת סביבות פיתוח. בשנת 2015 צירפנו כ- 8,000 אתרים לענן של בזק בינלאומי. במהלך 2016 שילשנו את מספר הלקוחות שעברו לשירותי הענן ונפח השירותים כבר חומש. אם בהתחלה הלקוחות הכירו רק את המייל האירגוני, היום מגוון שירותי הענן בבזק בינלאומי התרחבו בתחומים רבים במודל של שירות חודשי בענן. בין השאר יש גידול משמעותי בשירותי הגיבוי בענן, סנכרון ושיתוף קבצים, שירות DR מנוהל בענן שזוכה להצלחה רבה עקב ההכרה של הלקוחות בצורך הקריטי לשמירה על המידע והמשכיות עסקית ללא צורך בהשקעה גדולה, וכמובן    Dynamic CRM, Share Point Collaboration ועוד הרבה שירותים כמו פתרון OFFICE 365 שנמכר לאלפי לקוחות וארגונים בשנה האחרונה בבזק בינלאומי.

בועז דה-האן, אקסלנדו: הענן מאפשר להתמקד בביזנס ולשנות את השיח מסבך טכנולוגי לבהירות עסקית, מחר בבוקר. השינוי קורה כבר בפגישה הראשונה שמתקיימת עם מקבלי החלטות ואנשי ביזנס בשיח המבוסס על תועלות עסקיות ולא על פרויקט

בועז דה האן, אקסלנדו

בועז דה האן, אקסלנדו

וטכנולוגיה. בעידן הנוכחי בעל המידע הוא בעל המאה ובעל הדעה. מנהלים בכל עסק הבינו שכריית מידע שווה להם זהב והדרך להגדלת הרווח עוברת בבססי הנתונים של העסק. אבל, המערכות האירגוניות לא מסוגלות להזין את הפרסונות השונות בנתון הקריטי לו או בתובנה משמעותית בזמן אמת.

 יהודה אלידע: הם לא נבהלים מהסכנה שהנתונים שלהם יחשפו?

בועז דה-האן, אקסלנדו: כשהלקוח מבין את הפער שבין רמת האבטחה הנוכחית שלו לזו המצויה בסביבת הענן לרבות יכולות ניהול הגישה ממכשירים ומקומות מוגדרים יחד עם ניהול הרשאות צפייה לרמת הנתון הבודד, הוא נבהל ומבקש להתקדם. טרם פגשתי ארגון שרמת האבטחה שלו (תשתית ונהלי עבודה) גבוהה יותר ממעטפת הביצועים המושגת משימוש נכון בשירותים מתקדמים של ענק כמו מיקרוסופט. כן פגשתי למעלה מאלף מנהלים בעסקים מכל מגזר וגודל שרוצים לשבור את תקרת הזכוכית ולגשת לנתוני העסק שלהם בקלות מכל מכשיר. נמאס להם להשקיע זמן וכסף בכריית מידע והפקת דוחות (כל פעם מחדש) בתהליכים סיזיפיים שאינם יעילים ובוודאי אינם משמרים הליך סדור של אחידות ואבטחת מידע.

יפעת גודינר, טבע: שאלה לליאור. כשאמרת ש- 60 אחוז מהלקוחות החדשים של Priority ERP בוחרים בגרסת הענן, האם אלה לקוחות SMB או ארגוני Enterprise?

ליאור ברט, פריוריטי: כפי שכבר אמרתי, אנחנו רואים את ההגירה לענן הרבה יותר בין ה-SMB. אצלם זה באמת No Brainer, הם לא רוצים להתעסק בתשתיות, בעצם לא רוצים IT בכלל. אבל אנחנו גם רואים יותר ויותר תאגידים וארגונים גדולים, למרות שהדגש שלנו מלכתחילה מכוון ל-SMB.

 רונן טבריה, ServiceWise: כמי שמייצג חברה שנולדה בענן, אני מסכים עם מה שיפעת אומרת – אין שאלה בנוגע למרכזיות של הענן. פרויקטים ש-ServiceWise עשתה המבוססים על Salesforce אמנם נולדו בשוק ה-SMB אבל כבר מזמן פרצו אל חברות האנטרפרייז. אנו נוכחים לדעת כי גם חברות שיש להן מחלקות של מערכות מידע, לא רוצות להשקיע יותר בתשתיות ה-IT זאת משום שאפשר לקבל ערך רב יותר משירות ציבורי. השקעה כזו תאפשר להם להשקיע את מרצן בחדשנות. לכן הלקוחות שלנו, שמרביתם מנ

רונן טבריה, ServiceWise

רונן טבריה, ServiceWise

הלים עסקיים, שואלים בצדק מה הערך העסקי שיוצא להם מיישום הטכנולוגיה? וכשמדובר על מחשוב ענן, יש לטכנולוגיה המון ערכים עסקיים ויתרונות תחרותיים הנובעים מיתרונות טכנולוגיים. בשנתיים האחרונות זכינו ויישמנו את פרוייקטי ה- CRM הגדולים ביותר בקרב חברות ה-Enterprise הגדולות ביותר בארץ. לדוגמה, יישמנו מגה פרויקט בחטיבת הכימיה של טבע, פרויקט שבא להחליף את מערכת Siebel ב- Salesforce. בין היתר בשל החסרונות הרבים בפתרונות On Premise. גם אם חברה השקיעה הון בפתרון המסורתי, אנחנו רואים רק את פסגת הקרחון. מתחת לפני הים נפח הקרחון גדול פי עשרה ויותר – יש שם דברים הדורשים השקעה רבה ללא הרף, הן במונחי זמן ובמיוחד במונחי כסף. אם לדוגמא נרצה ליישם יכולת חדשה בעולם של CRM מסורתי, זה יקח המון זמן ויעלה המון כסף. בפתרון הענן של Salesforce ומתודולוגיית Best Practices של ServiceWise כמעט תמיד נמצא פתרון מתאים לוורטיקל דומה מבית Salesforce או מיצרני תוכנה שבאקו-סיטמס של Salesforce. בשורה התחתונה הטכנולוגיה מאפשרת ללקוח יכולות חדשות, תוך זמן קצר והיתרון העסקי לכך עצום, הן במונחי Time to Market והן במונחי Time to Value. ServiceWise מיישמת פרוייקטים רבים של החלפת פתרונות CRM מסורתיים בשירותי ענן של Salesforce משום שהתועלות באות לידי ביטוי בכל אספקט ניהולי ותפעולי.

יהודה אלידע: היציאה לענן, מבחינתי כמשתמש בפתרון תוכנה לניהול מנויי עיתון, הרגישה כמו לצאת מהחנות המקומית, מהמכולת של חנווני קטן המביא את מה שנראה לו, וללכת לשוק עתיר תחרות. אם סוחר זה לא ייתן לך את מבוקשך, אז הסוחר שלידו ייתן – ובעצם, בגלל שהם מתחרים, שניהם יחזיקו על המדף את מה שיש לו דרישה. אני מצדיע ל-Salesforce, שהיו ראשונים להבין שבענן הם מתחרים בעצמם. שהיישום שלהם צריך להיות יותר טוב היום ממה שהוא היה לפני חודש, ולא רק יותר טוב מה-Traditional CRM.

 ליאור ברט, פריוריטי: מבחינת רגולציה דווקא יש יתרון לעבודה בענן. כי כשהמנמ"ר בא לספק ענן, הוא יכול להיות בטוח שהספק כבר עבר את כל תהליכי הרגולציה מבחינת אבטחת מידע, ניהול תהליכים ורגולציה של מגזר הפיננסים. כי אם אין לו את כל הרגולציות – אף לקוח לא יעז לבוא אליו. אבל כשהמנמ"ר צריך להישאר בבית, On Premises, ועליו לדאוג בעצמו להביא את היועצים והמיישמים של תהליכים מאוד יקרים, הוא ישתכנע ביתרון הגדול של הענן. מבחינת עלויות –  היתרון מגיע מהנוחות של רכישת שירות שלא נזקק לניהול ותחזוקה שוטפים. נכון, ה-Cost Effectiveness הרבה יותר ברור בשביל ארגונים קטנים. ככל שאתה מתחיל להיות Enterprise וצובר יכולות של גוף IT אוטונומי עם חדר שרתים מאובזר היטב, יותר קשה לעבור לענן. אבל גם זה יקרה בסוף.

יפעת גודינר, טבע: אני מנהלת פרוגרמות HR באחד ה-Enterprises הגדולים בישראל. אני חושבת שאם מחלקת HR של טבע יכלה לעבור לענן אז כולם יכולים. זה לא היה קל. יש לנו פעילות ענפה באירופה, שם חוקי ה Data Privacy מאוד נוקשים. עברנו את האישורים של מדינה אחרי מדינה. צריך ממש לעבור מדינה אחרי מדינה, ללכת לרגולטור ולקבל אישורים. אני אתייחס לכמה אספקטים. אם נתוני HR יכולים להיות בענן ואלה הנתונים הכי רגישים של הארגון, ואם צלחנו את כל הרגולטורים באירופה, שהוא הכי נוקשה מבחינת החוקים של פרטיות נתונים, אז אני חושבת שכל ארגון יכול לעבור עם כל המידע שלו. אני לא חושבת שאתה צודק בהיבט HR, שאנשי IT יכולים ללכת הביתה. התפקיד של אנשי IT משתנה. מעכשיו זה לא התפקיד המסורתי של IT. הענן הופך אותנו לבעלי תפקידים אחרים, יותר מדברים את השפה של הביזנס, יותר יועצים לתהליכי ניהול ממוחשבים ופחות אנשים שעושים בעצמם את העבודה השחורה.

רמי מנחם, SAP: אני אשתמש בדוגמא של יפעת אשר הטמיעה מערכת לניהול ההון האנושי SAP Success Factors בטבע, כדי להמחיש לארגונים גלובאליים אשר מודאגים מרגולציה שונה, במדינות שונות לגבי פרטיות המידע, שישנם בהחלט פתרונות לכך, החל מ- Data Center’s  מקומי, הגנות שונות כגון הצפנת מידע רגיש או ארכיטקטורה של ענן פרטי באותה מדינה שבה הדרישות נוקשות יותר.

ליאור ברט, פריוריטי: התפקיד הולך הביתה ואיש ה-IT נשאר ועושה דברים אחרים.

יפעת גודינר, טבע: גם כאשר אנחנו מסתכלים על ארגון Enterprise שכן הולך לענן כי הוא מבין שזו המציאות הנכונה היום, רואים שגם הארגון משתנה בהתאם. אצלנו בטבע, ההכנות לעבור לענן היו יותר ארוכות מהיישום בפועל של הפרויקטים. כאחראית על פרוגרמות HR אני אחראית גם על מערכת Learning Management System שגם היא בענן. בחברת תרופות זה אומר שאנחנו תחת רגולצית תקן GXP של ה-FDA, תקן שמטרתו לוודא שהארגון לומד, מפנים ומיישם כל תובנה שנלמדה במהלך העסקים כדי לשפר את היצור, ההפצה והשימוש בתרופות. וגם את זה אנחנו עושים בענן. אם מערכת LMS בחברת תרופות יכולה להיות בענן, כולם יכולים להיות בענן. ובנוגע לאבטחת מידע – אני אייצג כאן את אילן עבאדי, ה-CISO של חברת טבע, שלדעתו הענן משנה את נקודת הייחוס ליכולת השליטה המסורתית, זו שהוגדרה כאשר הכול היה בידיים שלו, תחת שליטה שלו והוא וידא שהכול תקין. אבל היום, אחרי כל הבדיקות שעשינו לפני שהעזנו לעבור לענן, הוא סומך בביטחון על מישהו אחר לספק אבטחת מידע.

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: כאשר דיברת על רגולציה, דיברת על תקנים – ולדעתי זה לא הסיפור. גם אנחנו בתור משרד ממשלתי עומדים בפני רגולציה, כפופים להוראות גופים מנחים. רגולציה שאומרת מה מותר ומה אסור, ומתי אפשר לעשות ככה ומתי אפשר לעשות אחרת. וכל מעבר לענן מצריך אישור של המון גורמים וזה לא דומה לענייני תקינת ISO. לדוגמה, מה קורה אם מחר פונה בית משפט בארצות הברית או באירופה, ומבקש לגשת למידע? יש פה המון היבטים, ומעבר לכך אני לא חושב שלנו יש את היכולות לייצר הגנות ובקרות ברמה שמסוגל גוף מקצועי גדול שזה הביזנס שלו, להחזיק מערך Data Center ולהגן עליו. הם כנראה עושים את זה, הרבה יותר טוב מרוב הארגונים שדומים לנו בישראל. ובאשר לשאלה שלך על השינוי בתפקיד המנמ"ר – גם זה סוג של ביטוי שצריך להתעדכן. זה כבר לא רק מנהל מערכות מידע, זה יותר מנהל המימד הדיגיטלי של הארגון. הוא צריך לצאת מה-Data Center כי זה בדיוק מה שמונע ממנו להתעסק בדברים העסקיים ולהוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. המשימה המרכזית שלו היא לקחת את הארגון קדימה ולקדם טרנספורמציה דיגיטלית במקומות שהארגון צריך אותה, תוך שהוא נתמך בטכנולוגיה. אני יכול להגיד שבכל מקום שאנחנו יכולים לעשות ענן, ומאפשרים לנו (רגולטורית) לעשות ענן, אנחנו הולכים לכיוון הענן. למשרד התיירות יש 19 לשכות הפזורות בכל העולם ובהן מועסקים 90 נציגים ישראליים המתעסקים בקידום התיירות הישראלית בעולם. האנשים האלה, עד לפני שנה וחצי פחות או יותר, היו למעשה מתחברים לדואר שלהם ולקבצים של המשרד דרך מערכות מאובטחות ומאוד מסורבלות, כך שלמעשה הם היו מוגבלים לגישה אליהן מהמשרד בלבד. ברור לכם שזה לא הגיוני, שנציג המדינה שצריך לפגוש סוכנים, או להשתתף בכנס, לא יכול בזמן שהוא מחוץ למשרד להיכנס ללוח השנה שלו, לקרוא את המייל שלו, ולשלוף קבצים. אם היינו צריכים לבנות מערך שיאבטח את היכולות האלה במובייל, ברור לכם שמדובר בעלויות גבוהות מאוד. וגם אז, הם לא היו מקבלים את רמת השירות שאנו רוצים שהם יקבלו. אנחנו העברנו את כל הלשכות האלה, לעבוד בענן עם כל הקבצים שלהן, המיילים שלהן, היומן שלהן, הכול שם. הם יכולים להיכנס מכל מקום, מכל מכשיר, בכל זמן – כמעט אפס downtime. אין מצב שעובד מגיע למצב שלא עובד לו המייל. זה מאפשר לנו לעסוק בדברים אחרים. אם פעם היינו צריך להתעסק בתמיכה ל-90 משתמשים בחו"ל, שיש להם תקלות כי הם יושבים על המערכות שלנו בישראל, היום ירד חלק גדול מנושא התמיכה, כי התאפשר להם שירות עצמי בענן. יש הרבה פחות תקלות וגם אם נוצרות תקלות, הן מטופלות ברמת אחרת של איכות השירות. במקביל אנחנו משתמשים בענן כדי לתת מענה לגישת גולשים מכלל העולם דרך רשת תוכן – .CDN  אני לא מכיר דרך אחרת לעשות את זה חוץ מענן. וכמובן, אנחנו P1570649בוחנים כל הזמן עוד מקומות להשתמש בענן אם כי, בגלל שאנחנו ממשלה, לא הכול מתאפשר לנו. למשל, אנחנו לא יכולים עדיין להוציא לענן את המיילים של עובדי המשרד.

יהודה אלידע: זה ילך לענן ממשלתי?

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: אני מאוד מקווה. יש דברים שכבר עובדים בענן הממשלתי כמו, לדוגמה, מערכת סע"ר לניהול מסמכים שהשרתים שלה לא יושבים אצלנו במשרד. פשוט התחברנו לשירות, הקצו לנו את הפלטפורמה, קיבלנו הרשאות והתחלנו לעבוד. מבחינתנו זה מודל נהדר, כי כל הדברים האלה אינם בליבת העיסוק של משרד התיירות. ליבת העיסוק שלנו בין השאר היא לעשות שיווק לישראל כיעד תיירותי. דוגמא לטרנספורמציה דיגיטלית: החזר מע"מ לתייר, נושא שאנחנו מתכוונים להטמיע באפליקציה ייחודית שלנו בשיתוף עם רשות המיסים. כל קניה שהתייר יבצע, הוא יוכל לצפות דרך האפליקציה, ובכל רגע הוא ידע כמה מע"מ מגיע לו לקבל בחזרה.

ליאור ברט, פריוריטי: הודות לאפליקציית מובייל הנתמכת בענן, התייר יכול לקבל החזרי מע"מ בלי להתעסק באיסוף קבלות אבל גם משרד התיירות יכול להשתמש באפליקציה הזאת לקדם תכנים אחרים שאתה רוצה לקדם.

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: עוד דוגמא לטרנספורמציה דיגיטלית של שירותי התיירות היא לשכה וירטואלית, שעובדת 24 שעות ביממה, 364 ימים בשנה, שאפשר לפנות אליה ב- P1570676WhatsApp, בפייסבוק וב-Email, ולקבל תשובות Online. שברנו את הקירות הפיזיים – ואיתם את מגבלות הזמן.

רונן טבריה, Service Wise: אני לא מכיר הרבה גופים בעולם שיש להם אפשרות כספית להשקיע כל כך הרבה כסף על Security, על Performance, ועל חדשנות כפי שיש ל-Salesforce המספקת שירותי ענן בכל העולם. צמד מילים חשוב שמהווה נר לרגלינו הוא "הטרנספורמציה העסקית". קיים מגוון רחב של טכנולוגיות בענן. חלקן רק מחליף את ההתקנה ב- On Premises ולמעט העובדה שלא מתעסקים בתשתיות המחשוב, הן לא מעניקות ערך מוסף. לעומת זאת, לקוחותיה של Salesforce מקבלים חדשנות "בדחיפה", מזריקים להם חדשנות מטורפת כל 4 חודשים וזו במסגרת דמי המנוי. לדוגמה, לפני מספר שנים הפלטפורמות הותאמו למובייל ולפיכך הם לא צריכים לעשות כל שינוי ולא להשבית המערכות לצורך כך. לקוחות Salesforce נמצאים תמיד בגרסה האחרונה, אין יותר צורך ב"פרויקט שדרוג" ERP או CRM. עבור לקוחותינו פסו מן העולם הימים בהם הם נאלצו לומר "אנחנו מחכים לשדרוג, הוא יעלה לנו מיליון דולר והוא ייקח לפחות שנה. ובזמן הזה אנחנו נמנעים מלעשות שינויים עסקיים". ב-Salesforce, שדרוג המערכת נעשה תוך דקות ספורות, הלקוח תמיד נמצא בגרסה העדכנית ביותר ופנוי במלואו להתעסק בחדשנות הארגון שלו.

גולן בראור, פרודוור: רציתי לקחת את מה שאתה אומר לכיוון של ערך ה-Disruption – ההתנתקות מהמוסכמות הישנות על איך זה עובד בארגון. הענן כפלטפורמה מאפשר לשנות מודלים בלי מחסומים של השקעות הון ומחיקת השקעות העבר. אנחנו כאן מדברים על CRM ועל ERP במושגים שבמידה רבה כבר פסו מהעולם. כל המושג של ERP כתחום שעומד P1570632בזכות עצמו נעלם לחלוטין. מיקרוסופט הכריזה בשנה שעברה על חזון Dynamics 365 המבוסס על Common Data Model, כלומר שיתוף נתונים חוצה ארגון. אין מערכות שונות ל-CRM ולמודולי ה-ERP, הלוגיסטיקה, המלאי או הייצור. הכול כלול במחסן נתונים אחד, שיושב בענן. הכול נמצא באותו מקום וממנו נוצרת שבירה של מודלים עסקיים מיושנים. אני כבר לא עושה יותר פרויקטים של ERP. אנו מסתכלים על פתרון ארגוני מוכלל, שגם Office 365 יהיה בתוכו וכל הדבר הזה יושב בענן.

יפעת גודינר, טבע: אני רוצה להתייחס רגע לחדשנות וגם לתפקיד המסורתי של אנשי ה-IT בהטמעת החדשנות. כאן יש יתרון מאוד גדול ל-Enterprise כי כחברה גדולה יש לנו יכולת להשפיע מה יהיה בגרסאות הרבעוניות הבאות. אנחנו נמצאים בוועדה שמתכננת את ה-Roadmap לשנה הקרובה, או 3 שנים קדימה, ויש לנו היכולת להשפיע על איך המוצר ישרת אותנו.

יהודה אלידע: ומה עם Priority? אתם גם מקשיבים ללקוחות ?

ליאור ברט, פריוריטי: כמובן. למרות שמניסיוני לקוחות לא אוהבים כשמחליפים להם את ממשק המשתמש. היום אנחנו מקפידים לעשות שינויי מראה ותחושה רק פעם בחצי שנה, לא יותר מזה. אבל כמו כל ספק ענן אחר, אנחנו עושים שינויים ב- Backend ובלוגיקה העסקית של המוצר, באופן כמעט רצוף. כמו כן, יש נקודה שחשוב להזכיר אותה, וזו ממשקי היישומים, P1570815ה- API. ארגוני ה-IT יכולים להביא את החדשנות לידי ביטוי בזה שהם גורמים למערכות היישומים לדבר זו עם זו, באמצעות API "פתוח". פעם ה-ERP היה  יישום תוכנה מונוליתי, הכול כלול בחבילה, הכל מאד קשיח. היום אנחנו רואים שהלקוחות רוצים מערכות "פתוחות", שיכולות להתקשר זו עם זו באמצעות ממשקים "פתוחים" וכך לספק גמישות והסתגלות לטכנולוגיות חדשות. גם לנו היה מאוד חשוב לפתוח את ה-API של Priority כדי ליצור תרחישים חדשניים, שאי אפשר היה לדמיין אותם קודם.

יניב ללוש, בזק בינלאומי: לגבי חדשנות, קודם ציינה יפעת שלקוחות Enterprise מתעדכנים אחת לרבעון. בעולם ממנו אני מגיע, הענן של מיקרוסופט, החידושים מגיעים אחת לשבוע. התפקיד שלנו ב BI CLOUD, יחידת הענן של בזק בינלאומי, להיות מעודכנים כל הזמן בכל החידושים והטכנולוגיה כדי להביא את הידע הרלוונטי ללקוחות ולמנהלי ה-IT ולדאוג שהארגון יהיה תמיד בקדמת הטכנולוגיה. פתרונות הענן מאפשרים ללקוחות להתנסות ולהחליט האם מתאים להם להתעדכן או לא. עוד יתרון אדיר שיש בענן, זוהי העובדה שהוא מאוד מדיד ואתה צורך ומשלם רק על מה שבחרת ומתאים לך. אין בזבוז  תקציבים על יכולות לא רלוונטיות אלא יכולת להתמקד אך ורק בביזנס עצמו.

מאיר עשת:     לענן, ולא משנה SaaS או IaaS יש גם היבט כספי. כי מי שהשקיע לפני שנה 100 מיליון ש"ח בחידוש מרכז המחשבים לא מוכן שתגיד לו, "תשכח מזה לך לענן!" כנראה שפסיכולוגית הם לא עברו את המחסום הזה שאומר "זה כסף שכבר יצא, תשכח ממנו ואל תזרוק הון חדש בעקבות שגיאות העבר".

יP1570757פעת גודינר, טבע: זה עניין של זמן עיכול, כמו בפאזה שכולם חשבו על הכניסה ל-ERP. גם אז היו חלוצים שקפצו למים מהר, והיו כאלה שהמשיכו להסס עוד זמן רב. אבל בסוף כולם מגיעים לאותן החלטות, רק בלו"ז מותאם לאילוצים של הארגון.

גולן בראור, פרודוור: ברור שלכל פתרון קיים יש installed base משמעותי, צריך להכיר בזה, אבל האם בגלל זה העולם לא מתקדם? ההתפתחות נעצרה? האם זה משפיע במשהו על הדרך בה פתרונות CRM ו-ERP ממשיכים להתקדם? לא, זה לא משפיע. כמו שהסלולאר נכנס לחיינו. אתה לא נשאר מאחור בגלל שלא כולם מסתגלים מהיום למחר.

רמי מנחם, SAP: בסופו של דבר אם מחברים בין הדברים, תפקידנו לספק ערך לארגון, תפקיד הענן בעיניי הוא לספק חדשנות בפשטות. השאלה הרחבה יותר היא כיצד ניתן להעניק ערך. הכוח שלנו הוא במיקוד לפי תעשיות, אנו מפתחים את כל אחד מהמוצרים שלנו לפי תעשיות ומנסים להביא את חוכמת ההמונים, לצד חדשנות מהקו הראשון, באותו תחום.
אנו רואים את זה אפילו בעולמות של    IOT (האינטרנט של הדברים) יש באזז אדיר בנושא, לצד הצד הטכנולוגי, אנו מתמקדים במציאת ה- Use case הנכון שיביא ערך לארגון. אנו ב- SAP מפתחים תוכן מוכן לפי תעשיות או קו עסקי – LOB. לדוגמא Predictive Maintenance משולב עם חיישנים בעולמות האחזקה. זה פתרון מוכן שקיים בענן – HANA Cloud Platform למשל – וניתן לממש אותו בזמן קצר יחסית, ובאופן שפתוח להתאמות.

רונן טבריה,ServiceWise :  בסופו של חשבון, תמיד צריך לבחון את הרציונל העסקי מהצד של הביזנס. אמר יפה ידידנו ממשרד התיירות, עשיתי טרנספורמציה עסקית בדרך שאנו נותנים שירות לתיירים – ושיפור השירות לתייר זה הביזנס שלו. אני כ-ServiceWise הביזנס שלי הוא לתת ללקוחותיי פתרונות "הטובים מסוגם", Best Practices, אני לא צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. כשאני פוגש לקוחות – ולא משנה אם הם קטנים או גדולים – עלי לתת מענה עסקי מידי. אם מישהו כבר פיתח את היכולת המבוקשת, והפתרון נמצא בחנות האפליקציות של Salesforce, אין מה להתלבט. הערך של Time to Market הוא דבר שבעבר אי אפשר היה לחשוב עליו והיום  אי אפשר להתעלם ממנו.

P1570779יהודה אלידע: וזה, דרך אגב, כשהמציאו את המכונית. בהתחלה הובלה מוטורית הייתה הרבה יותר יקרה מעגלה וסוסים. בעלי העגלות אמרו "מה אנחנו צריכים את הדבר הלא בדוק הזה? קודם ימותו הסוסים, אחר-כך נקנה את האוטו".

יניב ללוש, בזק בינלאומי: יש דברים שאפשר לכמת אותם וחלקם לא. קח בחשבון ארגון שעובד 24×7, השרת ירד ל- 40 דקות, לצורך תחזוקה או שדרוג, כמה כסף הפסיד הארגון במשך ההשבתה הזאת? יש כאלה שיכולים להפסיד סכומים אדירים…

יהודה אלידע: … אנו שוב נופלים למלכודת הזאת, הפיתוי של חיסכון מידי. שום מהפכה לא התחילה בכך שהחיסכון המידי הפך למנוע ראדיקלי. אבל בכל מהפכה מוצלחת, בטווח הארוך יתרון העלויות הוכיח את עצמו…

 בועז דה-האן, אקסלנדו: כי הוספנו לתמהיל אפליקציות, תשתית אין סופית בתשלום על פי צריכה ואת חוכמת ההמונים לזיהוי מגמה שאפשר ללמוד ממנה…

יהודה אלידע: … וליישם ברמת הארגון כפי שעשינו מהיום שמיקרוסופט לימדה אותנו שלא צריך להמציא כל דבר. שאפשר לקנות את מה שיש לה להציע מעל המדף וזה צריך להיות מספיק לדרישות סטנדרטיות.

ד"ר נוP1570712עם קוריאט, משרד התיירות: לדעתי, המהפכות לא קורות בדרך כלל בגלל שמשהו הפך ליותר זול. אנשים הולכים לענן מהרבה סיבות – ואחת מהן היא, שדורות חדשים וצעירים נכנסים לארגונים. דור ה-Y ודור ה-Z דורשים לאפשר להם להביא לארגון את הסמארטפון הפרטי עם האפליקציות שלהם (BYOD/BYOA)- ועם הדרישה הזאת אף ארגון לא יכול להתמודד במערך תשתיות On Premise. וכך מתחיל לצמוח בארגון "מחשוב צללים", Shadow IT. מהסיבה שיש בשוק אלטרנטיבות חינמיות לשירות של מחלקת ה-IT האורגנית. כמנמ"ר אתה צריך להתחרות לדוגמא, מול שיתוף קבצים ברמה אחרת ממה שאתה יודע לתת בארגון. מאחר וזה חינם ברשת הציבורית, המשתמשים עלולים לזלוג לשירותים חיצוניים, הארגון יאבד שליטה על המידע של הארגון, ויתעוררו בעיות של אבטחת מידע. הדרך להתמודד היא למסד את השימוש בשירותים החיצוניים בצורה מפוקחת, מסודרת ומבוקרת. המהפכה מגיעה מעוד מקום: ארגונים מתחילים להבין שהחלוקה הקלאסית 80/20 בין הצרכים הסטנדרטיים למיוחדים, היא במקרים רבים כנראה ביחס של 1/99 אחוז. המשתמשים לעיתים קרובות לא באמת יודעים מה הם צריכים, הרבה מאוד פעמים יש להם חלום על שירותים מסוימים, והארגון רץ ומפתח את החלום – רק כדי להיווכח שבסוף משתמשים בקושי ב-20 אחוז ממה שפיתחנו לפי בקשתם המפורשת. במחשוב ענן, בגלל שאתה לוקח מוצר מדף, עם  time to market מהיר מאוד, ולא רץ ולעשות לו קוסטומיזציה, זה ממתן את הדרישות מהסוג הזה, וכנראה לא תגלה בדיעבד שאתה מפתח פילים לבנים.

רונן טבריה, ServiceWise: אתה מעלה אספק חשוב נוסף ביישום טכנולוגיות חדשות, זהו ה-Change Management, ניהול שינויים. פעמים רבות הלקוחות מבקשים, "קחו את מה שיש לנו On Premises, ותעשו copy/ paste לסביבת Salesforce". ואנחנו משיבים להם כי "זה אמנם הכי קל לעשות, אך גם הכי שגוי לעשות". לכל מודול בסוויטת הפתרונות של Salesforce יש מתודולוגיית Best Practices המותאמת לתהליכים העסקים של הארגון ומשמשת כסטנדרט.

P1570778ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: סטנדרטיזציה גם מאפשרת להפוך את ה-IT למשהו "שקוף". למשתמשים מהדורות החדשים (Y/Z), הנוכחות של הסמארטפון, המחשב או האינטרנט היא "טבעית" ו"שקופה". כמו כיסא ושולחן. אם המשתמשים צריכים מבחינה עסקית לבצע איזשהו תהליך ואתה (המנמ"ר) לא מסוגל לספק אותו, רוב הסיכויים שהם ימצאו את דרכם לאיזשהו ספק שירות שכן יספק את המענה. בעולם הדיגיטלי החדש השינויים הם נורא מהירים ולכן להגיד שהענן בעוד שנתיים או בעוד 5 שנים יהיה אותו ענן שאנו מכירים היום, זה לא סביר.

יהודה אלידע: נדמה לי שאני שומע בתוך הטיעונים שלך, רמז לשינוי עוד יותר מהותי. אנחנו הזקנים, למדנו שמחשוב ארגוני, זה לקחת את התהליכים המרכזיים של הארגון, ליצוק אותם היטב בתבניות פלדה ובטון כדי להבטיח שהארגון יתנהג בבררת מחדל כמו שההנהלה, הרגולטורים ובעלי המניות דורשים. זו הפרדיגמה היסודית של ERP ותוכנות אינטגרטיביות אחרות. עכשיו אתה אומר שהיום זה לא מעניין אף אחד. מבחינת המשתמש אלה רק תשתיות. אותו מעניין יותר איך אתה עושה את העבודה על מכשיר שהוא אוהב – ולא מעניין אותו למה צריך לעשות אותה במתודה ספציפית נוקשה. מבחינתו, תגיד תודה שהוא לא שולח אותך הביתה לפנסיה. בינתיים תעשה את מה שאני צריך להיום: שהלקוח שלי, הלקוח הסופי, יוכל להיכנס לחשבון ולדעת מה תהיה היתרה שלו בסוף החודש. אין את הפונקציה הזאת במערכת ה-ERP הקיימת?? אז תעשה לי את זה כאפליקציה, יש לך שבוע. שבוע לא מספיק? יש מישהו שמציע למכור לי את זה בתוך שבוע.

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: אני חושב שאתה מנסח את זה בצורה מאוד קיצונית, אבל זה באמת מה שקורה היום. אין יותר תהליכים קשיחים, קבועים בליבת הארגון למשך 20 שנה ויותר. גם אם תיקח את הגופים הכי מוסדיים, בנקים, תמצא שהכול משתנה. כי מה הלקוחות רוצים היום? הלקוח לא רוצה להיכנס לסניף, הוא רוצה לעשות את הכול מהפלאפון. והבנק לא P1570768יכול שלא להסתגל ללקוח החדש. זה בא מהלקוחות, ובסופו של דבר גל השינויים גם יגיע למשרד האחורי למערכות הlegacy. אי אפשר להמשיך להיות כלואים במערכות מיושנות ותהליכים מסורתיים כאשר כל העולם סביבנו משתנה. הלקוחות רוצים נגישות בכלים ובערוצים שהם נמצאים בהם. בפייסבוק, ב-Whatsapp.

גולן בראור, פרודוור: דוגמא נוספת: למה מיקרוסופט רוכשת את LinkedIn, שהיא אולי הפלטפורמה החברתית הכי גדולה בעולם העסקי היום? איך היא חושבת למנף את הוספת הרשת החברתית לעולם של האופיס? למה היא מוסיפה את לינקדין לעולם של CRM? איך היא מאפשרת לאנשי HR להוסיף ערך בעולם הגיוסים?

ליאור ברט, פריוריטי: אני חושב שהרבה מאוד מתהליכי הליבה לא ישתנו גם מחר ומחרתיים. היסטורית הם הוכחו כנכונים. מה שכן משתנה הוא הפרצוף שהתהליכים האלה מקבלים. זה מתהפך כל הזמן.

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: יש פה לדעתי בלבול בהבנת הטרנספורמציה הדיגיטלית. לדוגמה, אתם רוצים לגייס, אבל לא רוצים לקבל יותר קורות חיים. במקום טקסט "אנלוגי" אתם רוצים לקבל לקבל את פרופיל לינקדאין של המועמד, כאשר כל הנתונים כבר מפורמטים בקוד סטנדרטי, שהמערכות שלכם יודעות לנתח לסנן ולבחור מהם לבד את המועמדים שמתאימים למשרה. זה לא שאין יותר תהליכים, אלא שהתהליכים משתנים ומהר.

יפעת גודינר, טבע: פה בדיוק היתרון של הענן. משום שהלכנו עם מערכות HR אל תוך הענן, אנחנו יכולים להשתנות כל הזמן. מחר אולי לא יהיה לינקדאין, מחר תצוץ המצאה חדשה P1570687שמקומה בתוך ה-Core Business שלי. כמשתמשת ענן אני לא צריכה לעשות שום דבר כדי לקבל את החידוש ב-Release הבא. כי בענן אנחנו לא ממציאים, רק לוקחים את ה-Best Practices ומישמים אותם. זה בדיוק היתרון של ענן.

ד"ר נועם קוריאט, משרד התיירות: וזה גם מתחבר לעולם החנויות של אפליקציות. אנחנו לקחנו מערכת LMS בקוד פתוח, ללא עלות. לא כתבנו שם שורת קוד, ותוך כמה שבועות היא עלתה לאוויר והיא עובדת ואנשים בתעשייה מקבלים באמצעותה קורסים מקוונים.

יניב ללוש, בזק בינלאומי: המפתחים שנמצאים בקהילות הרבות שיש לנו, הם אנשים שהבינו את הפוטנציאל שיש באפליקציות ענן ואת הדרישה שתבוא מהשוק הזה. כבר היום יש אינספור פתרונות כאלה, שיש בענן בזכות הקהילות שמפתחות עבורן.  השנה גם השקנו את ה BI LABS, פלטפורמת פיתוח לסטארטאפים ומפתחים המזמינה אותם להתנסות בסביבת תקשורת של חברת ה ISP הגדולה בישראל ואנחנו רואים שיש לא מעט חברות המפתחות אפקלציות בענן שמכוונות לשם.

בועז דה-האן, אקסלנדו: אחד הדברים שהיום אנחנו רואים בכל האפליקציות, הוא ניתוב הפיתוח בכיוונים שהמשתמשים מצביעים עליהם. המערכת קשובה לצורך והשימוש. הבקשות לפיתוח גלויות לציבור וכל אחד יכול לדרוש, להצביע ולהשפיע על הפיצ'רים החשובים לו בעוד היצרן, במקרה שלנו מיקרוסופט, מתחייב לשחרר את המבוקשים ביותר. קצב שחרור הגרסאות מטורף, וכמסגלים ראשונים אני חייב להודות – העתיד נראה טוב, יש!  BI בהישג יד.

  מאיר עשת:   הבנתי שמוסכם עליכם, שכמנהלים אנו צריכים להקצות תקציבי ענן בין המחלקות בארגון, לקבוע מי רשאי להזמין משאבים וכמה. זו לא הזמנה למלחמת גוג ומגוג על משאבי IT בתוך הארגון?

יניב ללוש, בזק בינלאומי: אבל זה היה גם קודם להמצאת הענן.

ליאור ברט, פריוריטי: בענן, לעומת המצב בעבר, אתה יכול גם מתישהו לסגור את הברז.

בועז דה-האן, אקסלנדו: כבר היום מנהל הכספים הוא מנהל ה – IT החדש במובנים מסוימים.

יפעת גודינר, טבע: תעשו Round Table עוד 3 – 5 שנים וללא ספק יהיה לנו מה להגיד על השינויים בהגדרות בעלי התפקידים.

 יהודה אלידע: מלחמות יוקרה וסמכות הן הנושא היחיד שכולם מבינים. במיוחד בנוגע למקומות חניה. אנשים ינצלו כל הזדמנות להתנצח על נושאים שאי אפשר לסתום להם את הפה בטיעון המנצח: "מה אתה כבר מבין בזה?" לכן הם לא מתווכחים על מדיניות פיננסית, על טכנולוגיות יצור ועל רגולציה משפטית, אבל לא מפסיקים להתווכח על שיווק, יחסי אנוש ורכב ייצוגי. תודה רבה על שחלקתם איתנו את הידע והניסיון שלכם ונקווה שגם בנושאי הדיונים העתידיים תהיה לנו הזדמנות דומה, לצטט דברי טעם בשם אומרם.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.