יום שני , אוקטובר 23 2017
מבזקים
דף הבית > כללי > איט איז ביז

איט איז ביז

מאת: אלי טנא

אלי טנא

אלי טנא

מבוא:

לא כל חודש רואים עסקאות בסדר גודל של 20 ו-30 מיליארד דולר ויותר. לא בכל חודש רואים 2 כאלה. ולא בכל חודש מעורבים בעסקאות 'יהלומים יחידי סגולה' הן בצד הקונה והן בצד המוכר. הרכישה המדהימה של מיקרוסופט את לינקד-אין (בגלל הסכום, לא בגלל סיבות אחרות) היא פתח לפרשנויות לא מעטות בתחום הפסיכולוגי ולהרמות גבה רבות.

רכישת ARM על ידי סופטבנק, אפילו שהייתה בסכום גבוה יותר מייצגת רכישה מושכלת, אמנם על פי הפרמטרים של הכלכלה הישנה המכפילים בעסקה דמיוניים, אבל מאידך בעולם של ה-IT כבר ראינו זינוקים בהם חברות שלא היו קיימות לפני 10 ו-15 שנה הפכו להיות "בחמישייה הפותחת" של החברות בעולם. עיין ערך פייסבוק. הרכישה של ARM נראית כמו עיסקה מלאת השראה ונועזת. האחרת – קצת פחות

אז מה יהיה עם לינקד-אין?

הקניה ה'מטורפת' של חברת לינק אין על ידי מיקרוסופט נתקלת ביותר מהרמת גבה בשוק ההון האמריקאי. 26.2 מיליארד דולר שילמה מיקרוסופט עבור הרשת החברתית המקצועית-עסקית, אשר מצהירה על כ-433 מיליון חברים רשומים, שפחות מרבע מהם (ליתר דיוק – כ-105 מיליון) מבקרים בתדירות חודשים או פחות,

לינקד-אין היא חברה שהכנסותיה ברבעון האחרון היו כ-933 מיליון דולר – אך היא הפסידה 119 מיליון דולר, ואשר למעט היותה 'רשת חברתית מקצועית', שיש הטוענים שהיא בהחלט אמצעי מעניין למציאת עבודה ועובדים (לצד כלים רבים אחרים – כולל פייסבוק ה'חברתית' הטהורה). גם כשבוחנים את הכנסותיה ומקורותיהם מגיעים למסקנה שהיא בעצם בעיקר "חברת השמה" שמרבית הכנסותיה מ"השמת עובדים/כשרונות". (64% לפחות).

אז מה גרם למיקרוסופט, ענקית עולם מערכות ההפעלה (שאט-אט נחלשת בתחום זה) והתוכנות העסקיות הבסיסיות (אופיס) לבצע את המהלך? אין דרך כלכלית שמרנית לצדק את העיסקה. אך

סטיה נאדלה

סטיה נאדלה: אחרי הענן – גם רשתות חברתיות

כך גם עם לא מעט עיסקאות בתחום – כולל עיסקת רכישת 'יוטיוב' על ידי גוגל לפני לא מעט שנים ורכישת 'ווטסאפ' על ידי פייסבוק בשווי שוק שעדיין נראה מופרך לחברה שיש לה 0 הכנסות. הם שילמו עליה 17 מיליארד דולר, פחות או יותר, זוכרים?

ובכל זאת, למה מיקרוסופט? למה את לינק-אין? ולמה ב-26.2 מיליארד דולר?

התשובה, כך נראה, טמונה בהיות 'לינקד-אין' הרשת החברתית היחידה למכירה. על רקע ההצלחה של פייסבוק – שגם אחרי רכישת 'ווטסאפ' ב-17 מיליארד דולר המשיכה ל'דהור' כאשר התפשטות המובייל והתרחבות השימוש בו כמתקשר-רשתמוסיף דלק לדהירתה, על רקע ההצלחה של גוגל לשמר מומנטום בעולם המשתנה (וההצלחה המדהימה שלה בפרסקפטיבה של זמן ברכישת יוטיוב, שבזמנו נחשבה כעסקה 'מוזרה', על רקע ההצלחה של אמאזון, אשר מצליחה לשכנע את האנליסטים כל פעם מחדש שהיא "משהו אחר" ולא סתם 'קמעונאית מקוונת' – והיא עושה את זה בדרך כלל בלי רכישות גרנדיוזיות – אך בהחלט עם לא מעט חדשנות ויצירתיות (AWS) – גם מיקרוסופט רוצה להיות חלק מהמשחק של 'העולם החדש והאמיץ'. כל היתר – הם תירוצים.

האם הסיבות הכל כך רגשיות יצליחו (ואני 'אוכל את הכובע'?) – ימים יגידו – בכל מקרה, בפעם האחרונה שמיקרוסופט עשתה מהלך רכישה כזה (רכישת נוקיה ב-7 מיליארד דולר) – זה לא צלח בידה.

ג'ף בזוס – לא מתומחר כמו 'קמעונאי'

ג'ף בזוס – לא מתומחר כמו 'קמעונאי'

ולינקד-אין? מה יהיה איתה? על רקע הפעילות המוגברת שלה בייזום מהלכים שנועדו לייצר עוד לקוחות, עוד 'חברויות' ועוד 'דפים נצפים' – נראה שמישהו שם מפעיל לחץ על האלגוריתם…וזה מתחיל לעייף (לפחות אותי)…

מרק (צוקרברג) וג'ף (בזוס) עוקפים את וורן (באפט)

שנים רבות היה וורן באפט 'משקיע אגדי' שהשיא ערך רב לשותפיו-משקיעיו. חברת 'ברקשייר התאוויי' – חברת ההשקעות אותה הוא מנהל (ובעל מניות מרכזי בה) הייתה יציבה כמו סלע ו'שווה זהב'. אפילו בשוק הישראלי היה וורן מעורב – בעת שרכש, ב-2 מהלכים מצטברים את מניות חברת 'להבי ישקר' תוך שהוא משלשל לכיסיהם של בני משפחת ורטהיימר כ-4 מיליארד דולר.

לאכול עם וורן באפט ארוחת בוקר היה אחד המוצרים המבוקשים בארועי צדקה רבים ואנשי עסקים רבים, שרצו לשהות בחברת האגדה, ואולי להשמיע לה משהו מדבריהם.ואולי לזכות שיעיף מבט בעסקיהם.

מארק צוקרברג

מארק צוקרברג – כבר לא ילד. הפלא נשאר

אבל על האופן בו 'חולף העולם הישן' – והעולם החדש מתקדם וכובש את מקומו תעיד התופעה המעניינת לפיה גם אמאזון וגם פייסבוק עקפו בשווין בבורסה את חברת ההשקעות של וורן באפט.

אמאזון, עם שווי של 360 מיליארד דולר עלתה למיקום החמישי בין החברות הגדולות ביותר במשק האמריקאי (ובבורסה). ממש מאחוריה, במקום השישי, 'נושפת בעורפה' פייסבוק של מארק צוקרברג עם שווי מצרפי של 357 מיליארד דולר 'בלבד'. 2 החברות זכו לעליה נאה בשווין המעיד על האמון הרב של המשקיעים במומנטום של שתיהן (כל אחת מסיבה אחרת לגמרי).

בארקשייר התאוויי של וורן באפט, נדחקה מהמקום החמישי המסורתי שלה למקום השביעי – עם שווי של 356 מיליארד דולר 'בלבד'.

לסקרנים לדעת מי לפני 2 ה'דוהרות' – הרי שהמצב שם לא השתנה – וחברות המיחשוב שולטות בכיפה – ראשונה (אפילו לאחר ש'השילה' כ-300 מיליארד דולר משוויה) – אפל, עם שווי שוק של 562 מיליאר דולר. אחריה – גוגל (חברת האם 'אלפאבית') עם שווי של 519 מיליארד דולר ושלישית – 'מלכת מערכות ההפעלה' (שרוצה יותר) – עם שווי כולל של 439 מיליארד דולר. את רצף חברות ה-IT 'שוברת' רק חברת ה'כלכלה הישנה' – אקסון – ענקית האנרגיה (המקום הרביעי) ששוויה 'התכווץ' ל-366 מיליארד דולר בעקבות דוחות כספיים לא מדהימים.

וורן באפט

וורן באפט – עדיין 'גורו' אבל של כלכלה ישנה

התכווצות בשוק הסמארטפונים בטאיוואן

שוק הסמארטפונים  בטאיוואן 'נפל' בחודש יוני האחרון לסך של 607,000 יחידות בלבד – לעומת 640,000 יחידות בתקופה המקבילה. הירידה היא גם במונחים "מחודש לחודש" – כאשר בחודש מאי, כמות המכשירים שנמכרה עמדה על 641,000 יחידו.

השוק הטאיוואני אינו דומה בהרכבו לשוק של 'האחות הגדולה והאכזרית' – סין הגדולה – והיצרן השולט בשוק הוא 'סמסונג' עם נתח שוק של 24.5%. השחקנית השניה היא שחקנית ה'בית' – אסוסטק (16.2%) ומיד אחריה אפל 15.7%).

התכווצות השוק מלמדת על 'שובע' של השוק – הוא כבר לא צומח בקצב 'רצחני' וכעת הגיע שלב "מלחמות הדמים" על נתח שוק (מחיר/רווחיות). אלה בשורות לא טובות במיוחד לשחקני המפתח המסורתיים – ובראשם אפל, כי החיים מתחילים להיות הרבה הרבה יותר קשים.

סופטבנק 'שמה' 32.2 מיליארד דולר על 'נסיך הכתר' של שוק המעבדים

אם יש חברה אחת שמדירה שינה מעיני מנהלי אינטל הרי זוהי ארם (ARM) הבריטית. החברה ש'פיצחה' את הנוסחה המנצחת לתכנון וייצור מעבדים לשוק המובייל ו'מנצחת' בשוק זה (שרק גדל והולך על חשבון שוק המחשבים המסורתי) בנוק-אאוט. החברה מתמקדת בפיתוח, תכנון וחדשנות הנחוצים כל כך לשוק בו נדרשים מעבדים חזקים אך כאלה הצורכים מעט מאוד אנרגיה ומאפשרים הפעלה (ללא יצירת חום בלתי נסבל) למשך שעות רבות מאוד. המתחרה אינטל, מנסה להעתיק את שליטתה בשוק המעבדים בתחום המיחשוב האישי הרגיל לתחום המובייל, טאבלטים וסמארטפונים (בהצלחה מוגבלת מאוד),

בניגוד לאינטל הפעולת בשיטת 'משק סגור' בו כל הפיתוח והייצור נמצאים תחת כנפיה (ועל כן יש לה מפעלים בכל רחבי העולם ויותר מ-100,000 עובדים), ארם מעסיקה כ-3000 עובדים – ומרבית המוצרים הנבנים על בסיס הטכנולוגיה שלה מיוצרים במפעלי צד ג'. התמקדות החברה בנכסים 'אינטלקטואליים' באה לידי ביטוי גם באופי תוצאותיה העסקיות – ברבעון השני השנה היה מחזורה של החברה 387.6 מיליון דולר "בלבד" (גידול של כ-9% לעומת תקופה מקבילה, אולם הרווח 'נטו' שלה היה 96 מיליון דולר על פי כללי החשבונאות המחמירים של IFRS. בבדיקה חציונית, הרי שהחברה ייצרה הכנסות של 786 מיליון דולר (גידול של 11% לעומת תקופה מקבילה) והרוויחה כ-267 מיליון דולר (גידול 9% לעומת תקופה מקבילה). אלה מספרים ושיעורי רווח דמיוניים האופייניים לחברות של הרבה מאוד ערך מוסף אינטלקטואלי (קוראים לזה שחקנים של 'אוקיאנוס כחול').

סופטבנק היפנית, אחת מחברות ההשקעה הגדולות בעולם המחשבים והתוכנה, אשר גם כיום היא בין בעלי המניות הבולטים בכמה מיהלומי הכתר של עולם ה-IT והאינטרנט הלכה 'על כל הקופה' – היא סיכמה עסקת רכישה מלאה של ARM תמורת הסכום (במזומן) הדמיוני של 32.2 מיליארד דולר – מחיר המשקף פרמיה דמיונית על המחזור, הרווח ו/או כל פרמטר שמרני אחר הקובע "איך מתמחרים עיסקה". עיסקה זו של סופטבנק הגיע זמן לא ארוך אחרי שרכשה את חברת התקשורת 'ספרינט' מארה"ב בכ-20 מיליארד דולר, ובסכום דומה גם את פעילות חברת התקשורת 'ורייזון' ביפן. סופטבנק ידועה בכך שהיא מזהה הזדמנויות לפני כולם. פועלת בדרך כלל במהירות, בחוכמה עסקית ובהיגיון. אין לה 'שלדים' בארון בגינם היא נדרשת לייצר מראית עין של מומנטום ו/או חדשנות ורלבנטיות ועל כן לא נותר, גם למי שאינו מכיר לעומקה את העיסקה ו/או את ARM, להאמין שמדובר בעסקה מעניינת ונכונה המייצגת אמונה כפולה הן בעובדה שהמובייל (המחשוב מבוסס טלפונים חכמים, סמארטפונים ומתקשרים קטנים ו'חזקים' הנדרשים לחיים אוטונומיים ארוכים בין טעינה לטעינה) נמצאים רק בתחילת דרכם. אין כל ספק שבעוד זמן נגלה מה מסתתר מאחורי רכישה זו. אגב, המייסד של ARM (בתחילת שנות ה-90') טוען בתוקף שהעסקה לא ממש טובה לבריטניה…

עלי בבא ו-40 המרכולים

לאחר שפיתחה פלטפורמת סחר משולבת של ספק-מרכול-לקוח סופי המחברת את כל שרשרת המזון של המסחר הקמעונאי בונה 'עלי בבא', ענקית המסחר המקוון מסין, ברית אסטרטגית עם 20 (סליחה על ה-'40' – אי אפשר להתאפק…) רשתות סופרמרקטים מהגדולות בעולם. בין הרשתות קוסקו (ארה"ב), מטרו (גרמניה), קו-אופ (איטליה), וולוורטס (אוסטרליה) ועוד. החברה פיתחה פלטפורמה המשלבת בין מספר שכבות של 'שרשרת המזון' של ההפצה משלב ההזמנה (מהיצרן/ספק) ועד האספקה לביתו של לקוח הקצה. המערכת מנסה לבסס אנלוגיה דיגיטלית מקוונת לתפישה הלוגיסטית הייחודית של וול-מארט משנות ה-6-70 של המאה הקודמת תוך הרחבתמונחים מעולם ה'באזז' העסקי כמו "just in time" או "ייצור על פי הזמנה" (בלי לפגוע בלוח הזמנים וקצב האספקה).

על פניו, זו נראית התפתחות טבעית ומעניינת של עולם הקמעונאות – ויש לו בהחלט סיכוי גדל להצליח. הניסוי יהיה מעניי  – משום שהוא בהחלט מאפשר לשחקנים חדשים – שיסתגלו יותר מהר לזירה החדשה (גם ספקי הרשתות, וגם הרשתות – מול מתחרים שלא) לשנות מהותית את מיצובם בשרשרת המזון. נחכה, נקנה ונראה…

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.