<
יום שבת , נובמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > חומרות > תשתיות Datacenter > DATA CENTER – צומת מפתח בפני המחשוב הארגוני

DATA CENTER – צומת מפתח בפני המחשוב הארגוני

שולחן עגול 1

עמי בן עמרם (סיסקו) מעדכן על פתרונות מוכללים – שולחן עגול דטה סנטר 29/7/14

בעתיד הקרוב נראה יותר מערכות ארגוניות בענן ושינויים במבנה מערכות המידע המוכללות. בעקבות השינויים החלים על עולם מערכות המידע המוכללות כינס מגזין IT בכירים בתחום לשולחן עגולבנושא עתיד המחשוב הארגוני.

 

מני רוזנר (מנחה):  המגמה שמתחזקת בשנים האחרונות בתחום ה- IT הם שרתי one box solution. אנו רואים מעבר לפתרונות המשלבים אחסון ופתרון התקשורת עם אפליקטיביות המשמשת את הארגון. בצורה מודרנית, מה שנקרא היום Data Center in a Box, או מערכות מוכללות, דומה מאוד למחשב ה-Main Frame המוכר מעולם המחשוב הארגוני המסורתי. מעין קבוצת פתרונות מבוססות תשתית מחשוב מספק אחד.

עמי בן עמרם לא בדיוק. סיסקו הייתה בין הראשונות שנכנסו לתחום המערכות המוכללות, בשיתוף פעולה עם חברות האחסון המובילות. המטרה הייתה לספק פתרון מלא מקצה לקצה. כאשר באים לדבר על פתרון מוכלל, צריך לזכור  שאנחנו מורידים מאנשי IT, את הצורך לעשות וריפיקציה וסרטיפיקציה על אוסף הציוד, שבסופו של דבר מריץ את הדבר הכי חשוב בארגון, שזה האפליקציות הארגוניות.

מעבר לאספקת תשתית מאושרת, בדוקה, עם תמיכה טכנית מלאה על כל הפתרון, יש מטרה אחת- לייצר סביבה עובדת שמרוכזת אצל גורם אחד. כך לא מגיעים למצב של חיפוש אשמים.  מעבר לאספקת תשתיות לסביבות וירטואליות, אנחנו גם דואגים לעשות את זה לסביבות אפליקטיביות מסוימות.יש Validated Design באמצעות vBlock  ו- FlexPod "כללים" לסביבות מערכות הפעלה ווירטואליות ויש  אותם עבור סביבות כגון Database, VDI, SAP, Microsoft Applications וכד'.

עמי בן עמרם

עמי בן-עמרם- מנהל תחום טכנולוגיות הדטה-סנטר בסיסקו ישראל

שרי צוק:  עד לפני ארבע שנים אורקל הייתה חברת תוכנה לכל דבר, חברה שייצרה לשוק פתרונות Database ופתרונות תשתיתיים לשווקי ה-ERP  וה-CRM. לפני ארבע שנים רכשה אורקל את Sun Microsystems והפכה למעשה לחברה הראשונה שיצאה לשוק עם מערכות משולבות אמיתיות, שכוללות רכיבי חומרה ורכיבי תוכנה מאותו ספק, מהונדסים יחד. כאנלוגיה לתפישה הזו אפשר לתת הדוגמא הבאה: בדיוק כמו שאנחנו לא הרכבנו לבד,בחצר שלנו בבית, את  המכונית בה אנו נוסעים: לא קנינו מנוע, הגה,ידית הילוכים וכולי והרכבנו את הכול ביחד, כך אורקל אומרת ללקוחותיה: לנו יש פתרון  כולל! יש לנו את ה-Database, יש לנו את מערכת ההפעלה יש לנו את הוירטואליזציה, השרתים והאחסון. אנחנו נבדוק, אנחנו נעשה את האינטגרציה, אנחנו נעשה את כל מה שצריך, כדי שאתם, הלקוחות, תקבלו מערכת מושלמת, עם הביצועים המעולים שאתם צריכים.

היום אני יכולה להגיד שהלקוחות צמאים ל פתרונות מסוג זה, ולראיה – גם בעולם בכלל וגם בארץ בפרט, אנחנו רואים הצלחה מדהימה של ה – Exadata. אנחנו מזהים דרישה הולכת וגדלה בשוק לפתרונות כאלו.

אמיר עציוני:  האתגרים העסקיים בעולמות המובייל, ה-bigdata והרשתות החברתיות, יביאו לכך שהאפליקציה תהפוך להיות "המלכה" של ה-data center. התשתית תפסיק להיות "המרכז" והלקוח יבחר את התשתית שתיתן לאפליקציה הכי הרבה גמישות, יעילות ומיעוט סיכונים. פתרונות מוכללים או Converged Infrastructure מסוג אלו שמביאה HP ומתחרותיה לשוק, בהחלט נכנסים למסגרת זו. כיום בישראל, אנחנו רואים גידול במכירת מערכות המיועדות לסוג אפליקציה מסוים כמו מערכות SAP HANA שלנו. אבל הגידול המשמעותי צפוי במערכות מוכללות יותר ורסיטליות כמו ה-Converged System for Virtualization שהכרזנו ומאפשרות ללקוח לבחור כל סביבת וירטואליזציה ולהקים תשתית פתוחה במהירות ויעילות.

מיקי ברקאי:   יש לי דעה קצת שונה. אני רוצה להתחיל מזה שהמונח "הכול" בעיני כולל גם בינוי, חשמל, תאורה, מיזוג אוויר, בטיחות, אבטחה וביטחון פיזי.צריך להכליל חומרה, תוכנה, תקשורת מקומית, תקשורת מרוחקת, מערכות מתח נמוך, וזו לא סוף הרשימה. הנושא רחב עוד יותר ופה צריך מישהו עם ראייה רחבה, הבנה מעמיקה, שיכול לקדם כזה נושא, זה לא פשוט.

עמי בן עמרם:  אבל עדיין, אפשר לעשות איזשהו קו, בכל זאת, בין הסביבה התשתיתית הפיזית, לבין הפתרון שמספק לך את מכלול הData Center בתוך מערכת אחת אינטגרטיבית, בשביל להריץ את הסביבה האפליקטיבית של הלקוח. כמובן שמסביב לזה יש חשמל וארונות ותקשורת והכול, אבל עדיין יש איזשהו קו שצריך להעביר.

דורון קרופמן:  בעולם רואים מגמה מאוד חזקה בתחום הזה של מנמ"רים, או בשמם החדש, סמנכ"לי טכנולוגיות, שהתפקיד שלהם הוא לא תמיד להביא את הפתרון הטכנולוגי הכי טוב, אלא להביא את הפתרון הטכנולוגי המתאים ביותר לדרישות העסקיות של הארגון. אנחנו נראה מגמה הולכת וגוברת של מוצרים וטכנולוגיות, שפשוט תוכל להביא, לחבר לנקודת חשמל ותקשורת, והעסק הזה ינגן כמעט באופן אוטומטי.

בסופו של דבר, תוכל להעביר באופן אוטומטי אפליקציות שהיו לך בעבר ולהריץ אותן. כי בשורה התחתונה, אתה נמדד גם על יכולת מהירות התגובה שלך לדרישות העסקיות, וככל שקופסה שאתה מביא מתחברת ועובדת טוב ומהר יותר אז ככה הערך המוסף שאתה מביא לארגון הוא הרבה יותר גבוה.

צבי ברונר: עוד נתון שחשוב לדעת, ש-70% מעלויות ה-IT, מופנות לתחזוקה ותפעול של המערך הקיים. יש לקוחות עסקיים שלא מגיעים מעולם ה- IT ואם הלקוח מחפש פתרון מובנה וחדשני, הדרך הטובה ביותר, זה לרכוש את הפתרון בענן או לפחות להקים את הפתרון על תשתית משולבת (Converged Infrastructure   ) אשר כולל את כל המרכיבים אשר חיוניים להפעלת הפתרון.  חשוב לציין, שפתרון משולב עדיין דורש אינטגרציה והקמה.  בכל מקרה, עדיין יש צורך בהתאמת הפתרון לצורך ולהוסיף מרכיבים נוספים אשר ביחד יוצרים  "פתרון" – אשר יכול להיות הטרוגני ועדיין דורש אינטגרציה.

זוהר רונן: משיחות עם קולגות מBMC מאזור סקנדינביה, אשר בה קיים דמיון והקבלה לתעשיית הIT  בישראל וגם משיחות עם מנהלי IT באזורינו, אני נוכח כי אכן קיימת מגמה רצינית לבחינה ומימוש של פתרונות המאפשרים ריכוז משאבים, והתבססות על תשתית מחשוב ותוכנה מרכזיים. בד בבד, אנו נוכחים באופן פראדוכסלי, כי אצל לקוחות אשר כבר מושקעים בMainframe  עצם הדיון בענן ובחינת ההשקעה בData Center המרכזי מחזקים דווקא את ההצדקה וההיגיון בהמשך ההשקעה ב Mainframe המתאפיין בזמניות ואיכות שירות גבוהים, לצד אבטחת מידע טובה מאוד, במקרה שלנו ייתכן שהדבר גם קשור  לתרבות ה-IT  הישראלית, בה כל ארגון רוצה לשמר הנכסים שלו קרוב לבית.

שולחן עגול2

דורון קרופמן (שניידר אלקטריק) על סמנכ"לי טכנולוגיות – שולחן עגול דטה סנטר 29/7/14

אם נפלח את נפח טרנזקציות המחשוב היומיות בארץ (ובעולם) נגלה שהMainframe   עדיין מחזיק בנתח משמעותי, כמעט כל פעולה בנקאית, או בכרטיס אשראי נעשית היום בMainframe  , כך גם עדכון רשומה במשרד התחבורה, משרד החינוך, מס הכנסה, ביטוח לאומי בנק הדואר – ולא נראה באופק כי זה הולך להשתנות.

עובדה זו מסבירה את המשך הצמיחה והגידול והעקבי בתחום ה Mainframe לצד אימוץ מהיר של פתרונות חדשים אשר BMC חשפה לאחרונה בתחום ההתממשקות של תהליכי Control-M ב MF עם עולם ה-  Big Data ו-Hadoop ושליפת נתונים מ DB2  בMainframe  לטובת Data-Warehouse  בעולם "הפתוח".

שי עובדיה:  בעצם מה שנדרש היום, ה Data Center ורואים את תחילת המגמה בארגונים הביטחוניים והפיננסיים בעולם,  זה פתרון כולל עם קלות שימוש, ניהול מובנה  ואבטחת מידע. לא מספיק שאני אתן רק את הברזלים או המחשוב, הרשת והאחסון. היום אני נדרש לתת את כל המעטפת הניהולית. לצורך העניין, הלקוח רוצה שאתן לו את החוויה האמזונית, או החוויה הבזק בינלאומית, של שירות עצמי, וכן כלי בקרה וניהול בתוך אותה קופסה.

לצורך העניין, אם נכניס שרת, נחבר אותו לרשת והמערכת תגיע עם שירותי ניהול, שירותי Provisioning וכן בקרה, שירותי ניהול Capacity, ועוד שירותים שיאפשרו לעשות שימוש מושכל במשאבים, נקבל את מה שהשוק שואף אליו.

עמי בן עמרם כמובן שמערכות vBlock, מגיעות עם מערכות ניהול כוללות או מערכות FlexPod, כמובן שכל  ניהול חיי הסביבה הוא מובנה, בדוק ורצוף.

שרי צוק:  אורקל אומרת בדיוק את זה. יש לנו Stack אחדוהוא מנוהל ממקום אחד. אבל אני חושבת שהשינוי שאורקל יצרה והיתרון המשמעותי שלה טמון בעובדה שהכול שלנו. חומרה, תוכנה, תקשורת, וירטואליזציה, אחסון ומערכת ניהול אחת ((Enterprise Manager שמנהלת את כל השכבות שלו גם מרחוק. לדוגמא, יש מקרים שאנחנו מזהים תקלה  ב – Exadata של לקוח ויכולים לפתור את הבעיה מרחוק. עדכוני תוכנה וחומרה מותקנים בכל השכבות של המכונה הזאת, בבת אחת.

שלומי עכו:  בזק בינלאומי מפעילה את הענן האוטומטי המוביל והמתקדם בישראל: Virtual Nest.

התפיסה שלנו אומרת: נכון שיש פתרונות של  Data Center in a rack, ונכון שיש פתרונות שלא מייחסים חשיבות לתשתית עליה הם בנויים, כי  מדובר בפתרון ענן. בבזק בינלאומי  העיקרון שעמד לנגד עינינו היה הקמת ענן שייתן פתרון מיטבי ללקוח. בנינו ללקוחותינו את הפתרון החדשני והמתקדם ביותר בישראל: תשתית Best of Breed שנמצאת בישראל, אוטומציה מלאה של תהליכי הקמה ושינוי,  שירות עצמי מלא ללקוחות, עם תמיכה בעברית ובשעות הפעילות המתאימות ללקוח הישראלי. ובנוסף, אין הפתעות בחשבונית ואין חיוב על רוחבי פס לא צפויים. הלקוח שלנו מקבל חוויה מקומית בסטנדרטים בינלאומיים.

הוזכר כאן נושא מיקום המידע. בזק בינלאומי פתרה את הבעיה בכך שהמידע בענן שלנו נמצא בישראל. הלקוח יכול לבוא ולראות פיזית את הארונות שהמידע מאוחסן בהם. הועלה גם נושא אבטחת המידע. גם  כאן אנחנו לא חוסכים: השתמשנו בטכנולוגיות הטובות ביותר כי אנחנו באים מעולמות ה IP.

מני רוזנר: נושא חשוב בארגונים היום הוא האחסון והגיבוי. כונני הפלאש כבר פה והרבה מאוד חברות מציעות היום פתרונות מבוססי פלאש. השאלה, המתבקשת לאור כמות המידע המגובה, היא האם הטייפים ישרדו והאם נמשיך לגבות לקלטות?

 

צבי ברונר-CTO מלם תים

צבי ברונר-CTO מלם תים

צבי ברונר:  טייפ ישרוד רק למקרים שאין צורך בשחזור מהיר. קיימת הרגולציה שמחייבת לשמור מידע לשבע שנים.  זה לא יישמר בפלאש, זה בטוח!  ימשיכו לשמור בטייפים אוף סייד. מה שכן צריך להישמר בפלאש, זה גיבוי מהיר, לצורך שחזור מהיר, לפרקים קצרים יותר.   בכל מקרה, פתרון גיבוי חייב להיות "הוליסטי" ולכלול את כל טכנולוגיות האחסון עם סביבת ניהול אחידה.

עמי בן עמרם השאלה האמיתית היא לא מה יקרה לטייפים, אלה מה יקרה לדיסקים המסתובבים, לאורך, נגיד, שלוש, או שבע שנים קדימה. אני לא חושב שהמפעלים של הפלאש מסוגלים לייצר היום את כמות הפלאשים, לעומת המפעלים שמייצרים את הפלטות המסתובבות.

המגמה היא שמערכות הפלאש נכנסות לשימוש נרחב, גם בגלל שהמחיר יורד, גם בגלל שהתובענות האפליקטיבית צריכה הרבה יותר ביצועים. אנחנו נראה יותר ויותר פלאש במערכות השרתים והסטורג' וכולי.

אמיר עציוני:    הייתי ממשיך בקו זה ואומר שעולם האחסון צפוי למהפכות משמעותיות. מחד, יצאנו עם מערכות מבוססות flash (3PAR all flash array) ואנו מופתעים מהעניין האדיר אצל הלקוחות. רובו נובע מהשיפור הרב ביכולות הניהול לצד הצניחה החדה במחיר. מאידך, אנו כבר מזהים שגם ה-flash לא יוכל לתת מענה לצרכי האחסון העתידיים ונראה שהטכנולוגיות הקיימות, הינן לקראת תקרת הזכוכית שלהן. נדרשת חשיבה אחרת וטכנולוגיה שונה לחלוטין. אנחנו עובדים מזה זמן על פיתוח memistores שמאפשרת אחסון בתפיסה אחרת לגמרי שתחליף בעוד מספר שנים חלק נרחב מצורות האחסון הנוכחיות.

צבי ברונר:  בעבר, המדיה לא הייתה דיגיטאלית לחלוטין והיינו צריכים להעביר אותה לאחסון דיגיטלי ע"י סריקה או קידוד מחדש. היום, אם שומרים את הכל, בענן כלשהו, או מגבים את הכול, אז הבעיה לא קיימת. הכול דיגיטאלי והכול מגובה כל הזמן. הבעיה היא אולי לשמר את הגרסה של הכלי שאמור להבין את המידע הדיגיטלי. הטייפ תמיד הוא עדכני, אתה לא מוחק מידע יותר מהמערכות המרכזיות, זה לא קורה יותר – אולי רק מבצע ארכוב ולכן אין צורך להגיע לטייפ, אם אין אסון. לכן יש היום מערכות משולבות, שיש רמה אחת שמבוססת על רמה של דיסקים מסתובבים, מהירים יחסית, ועוד רמה של דיסקים גדולים בנפח, אבל הביצועים שלהם נמוכים יותר.  תפקיד האינטגרטור הוא לספק מערכות אופטימליות.

שרי צוק: באורקל, אנחנו רכשנו לפני די הרבה שנים את חברת StorageTek. חברה שמחזיקה כ- 60% מהמכירות הטייפים בעולם. יש עדיין הרבה מאוד חברות, שמכל מיני סיבות שקשורות ברגולציה, או מטעמן הן צריכות לשמור עותק מידע לגיבוי. יש לקוחות שמעוניינים לשמור גם עותקים כאלו מחוץ לגבולות המדינה.

דוגמא שאני יכולה לספר לכם על לקוח קטן ובלתי מוכר –  Google Mail – gmail: בשנת 2011 הייתה תקלה משמעותית בשירות gmail,  ה- storage המרכזי שלהם נפל. לשמחתם של המנויים, הלקוח גיבה את המידע על ספריות טייפים מבית אורקל, והעלה מחדש את כל תיבות הדואר של המשתמשים במהירות.

שלומי עכו: גם בבזק בינלאומי נושא הגיבויים הינו חשוב ומרכזי ומהווה את אחד השירותים המנוהלים הנדרשים והרגישים ביותר.  בוודאי שלאורך השנים, פחות ופחות לקוחות משתמשים בטייפים, ועוברים לפתרונות גיבוי ואחסון מרכזיים ומנוהלים במודל תשלום לפי שימוש. מערכי אחסון וגיבוי אלה הינם מהירים ובעלי ביצועים גבוהים, ומבוססים בין היתר על דיסקי פלאש,  בין אם זה בגלל הצורך לאחסן הרבה יותר מידע, ובין אם  בגלל הצורך במידע זמין בכל מקום ובכל זמן, ובמהירות שליפה גבוהה יותר. בנוסף קיימת גם דרישת הלקוחות לאבטחתו הפיזית והלוגית שלשל המידע ברמה הגבוהה ביותר. בימים אלה אנו  עדים לדרישה הולכת וגדלה לנושא העותק השלישי, בעיקר בקרב חברות הביטוח והבנקים..

האחריות הרבה המוטלת עלינו בעת ניהול שירות הגיבוי של הלקוח מתחילה בהגעת המידע, וממשיכה בשמירה עליו וביכולת לשחזר אותו ברגע האמת.

הפתרון הייחודי שלנו מבוסס על השימוש בארבעת האתרים שלנו בארץ ובשבעת האתרים בחו"ל, ובתשתית הכבל התתימי שמאפשר להעביר יותר מעשרה טרה, כך שהיום התשתית שלנו מאפשרת לארגונים להעתיק מערך אחסון (Storage) לחו"ל, ולקבל ביצועים כאילו הוא נמצא בישראל. היכולות  הללו מאפשרות ללקוחות שלנו לקבל החלטה המותאמת לצרכיהם ולייצרו הפרדה בין מיקום המידע, תקופת שמירת מידע, והמהירות שבה ניתן להגיע למידע.

דורון קרופמן:  אני חושב שאם אנחנו נרצה או לא נרצה, עידן הטייפים כמעט מאחורינו ועוד תקופה מאוד קצרה הוא יהיה לגמרי מאחורינו. זה נכון שזיכרונות הפלאש הם עכשיו יקרים יחסית, אבל אנחנו מכירים את התופעה, ככל שאתה מתקדם על ציר הזמן, עלויות הייצור, הפיתוח וכל מה שסובב את זה, הולכות ויורדות.

מני רוזנר: אם דיברנו על אחסון ועל מהירות תעבורה, נשאלת השאלה, האם ללקוח כדאי להקים אתר מחשב של עצמו, או ללכת לאירוח?

סער רוזנברג:   מניסיון של למעלה מ-15 שנים בתחום,Data Center שלנו. הלקוחות שלנו, בסופו של דבר מחפשים שקט נפשי. הם עוברים לאירוח במקום מנוהל מכיוון שהם רוצים להוריד מאחריותם את ההתעסקות בתחומים שהם ממש לא מתמחים בהם וגם אין צורך שיתמחו בכך. הדבר מאפשר לארגון להתמקד רק בעסקי הליבה שלו ובמה שמייצר לו הכנסה. אנחנו מספקים ללקוח פתרון כולל, החל ממערכות החשמל, מערכות הקירור, בינוי, שטח וכמובן כל מה שקשור לאבטחה הפיזית והשרידות של אותו מתקן. הפתרון עטוף ב- SLA של 99.99% שבו אנו מבטיחים ללקוח אי זמינות של עד 52 דקות בשנה, כשבפועל מעולם לא חרגנו מה- SLA.

עד לפני מספר  שנים המוטיבציה לצאת לעולם האירוח הייתה בעיקר לפתרונות Disaster Recovery, היום המוטיבציה הינה להעביר את  הייצור(Production)  לאירוח. אנחנו רואים בשנה האחרונה חיזוק של המגמה, שבה הארגון אומר, אין לי יתרון בבניה ותחזוקה של Data Center בתוך גבולות הנדל"ן הארגוני, אני אוציא הכול החוצה ושאחרים שזו התמחותם יספקו לי שירות הרבה יותר טוב ממה שאני כארגון מסוגל לספק לעצמי. זהו מצב של WIN WIN.

 

דורון קרופמן – מנהל פעילות APC ישראל מקבוצת שניידר אלקטריק

דורון קרופמן – מנהל פעילות APC ישראל מקבוצת שניידר אלקטריק

דורון קרופמן:  Data Center זו מעטפת של שירותים. Data CenterData Center שמתוחזק ומתופעל על ידי מומחים לנושא, לעולם לא יהיה שווה לחדר מחשוב בארגון. את השקט הנפשי, ה-SLA, המחויבות והשירות, הלקוח לעולם לא יוכל להשיג במתקן משלו. הענן הפרטי של משרד החינוך לדוגמא, שמכיל את כל מנהלת בתי הספר (מנב"ס),), יושב בData Center של בזק בינלאומי. הענן נותן פתרון ל-4,500 בתי ספר ול- 18,000 תלמידים עם VDI.. הכל מנוהל מהמרכז וכל מורה יכול להתחבר מרחוק. תארו לכם כמה Data Centerקטנים היו צריכים לפתוח עבור כל בתי הספר שפזורים ברחבי הארץ.

חברות הביטוח מחויבות היום לשמור עותק שלישי של מידע, אז הן פשוט בוחרות לשים את העותק השלישי בחו"ל, הפעם מהיבטים רגולטוריים. Data Center שמתוחזק ומתופעל על ידי מי שמתמחה בזה, לעולם לא יהיה שווה לחדר מחשוב בארגון. את השקט הנפשי, ה-SLA, המחויבות, והשירות לעולם הוא לא יוכל להשיג במתקן שלו.

החשב הכללי (חשכ"ל) בחר באתר התת קרקעי של בזק בינלאומי לספק את שירותי ההתאוששות מאסון Disaster Recovery (DR) למרבית משרדי הממשלה.

שלומי עכו:    לקוח מקבל במתקנים שלנו מגוון שירותים מנוהלים וערכים מוספים העשויים להבטיח לו פתרון שריד יותר. לדוגמא: הלקוח יכול להשתמש במערך גיבוי או אחסון שיתופי ולחבר  אותו בתצורה היברידית לסביבות  ה- Public Cloud שלנו או לאתרי אירוח אחרים שלנו ב Cluster. הרעיון כאן הוא לאפשר ללקוח להעביר את כל האחריות אלינו, ולחזור ולהתמקד במה שהוא עושה  הכי טוב, בליבת העסק שלו. ארגון עסקי צריך לעבוד ולא לחפש פתרונות יצירתיים בנושא שהינו קריטי להמשךכל כך רגיש וכל כך חשוב לעסקים.

למעשה, עלה פה נושא מיקום המידע, אני חושב שבזק בינלאומי פתרה את הבעיה. המידע בישראל, הלקוח ממש יכול לבוא ולראות פיזית את הארונות שהוא יושב בהם. הועלה הנושא של אבטחת המידע, גם פה אנחנו לא חוסכים, השתמשנו בטכנולוגיות הטובות ביותר.

התפישה שלנו אומרת, נכון שיש את Data Center אין-א-ריק, ונכון שיש פתרונות כאלו שלא מייחסים חשיבות לתשתית שיושבת שם, כי זה יושב בענן, אצלנו אמרנו, הענן הוא כזה שייתן פתרון מיטבי ללקוח. בונים לו פתרון בישראל, תמיכה בעברית ובשעות הפעילות העסקית שלו, אך אינו במוקד העשייה שלו.

אמיר עציוני:    תפיסת העולם של HP הינה שאין מודל מנצח ובחירה ברורה בין אתר בבעלות הלקוח ואתר מתארח. למעשה, המודל הצפוי בלקוחות הגדולים הינו שילוב בין סביבות מבוססות תשתית פרטית, ענן פרטי וענן מתארח או ציבורי. אנחנו, כחברת התשתיות הגדולה בעולם, מקפידים לתת מענה בכל אחד מהמודלים וגופים שמתלבטים היום יכולים להיעזר ביועצים מומחים שלנו שמחזיקים ידע רחב דיו כדי לתת מענה מתאים. בכל מקרה, חשוב כבר עתה להקפיד על הגמישות ובחירה בסטנדרטים פתוחים כמו Open stack.

אנחנו רואים למשל לקוחות שהלכו לענן ציבורי, מחליטים עכשיו להקים אתר פרטי, ומוצאים את עצמם בקושי להוריד את היישומים שלהם מהענן עקב נעילה לטכנולוגיה סגורה. גם בחירת כלי הניהול, צריכה להשאיר גמישות לנהל את כלל הסביבות בצורה שקופה ופשוטה מכלי יחיד.

מני רוזנר:        אספר סיפור אישי שלי וממנו אני אגיע לשאלה מעניינת. באחד העיתונים הגדולים במדינה שהולך להקים בניין חדש, ביקשו הצעה לגבי נושא התקשורת. אני הייתי אחד מתוך ארבעה שהגיעו לשם. בסופו של דבר התשובה שקיבלנו היא, שמי שיעשה את כל תכנון התקשורת הוא מתכנן תשתית החשמל וזה לא יעלה כסף. אני שואל בעצם, מה תפקידו של יועץ התקשורת בכל התהליך הזה כאשר ארגון רוצה להקים מתקן מחשב .

מיקי ברקאי:   אחד מתפקידי היועץ הוא לעזור ולשרת את מי שמקבל החלטות. לראות את הצרכים ולעקוב אחריהם. הוא לא אמור להיות זה שמקבל את ההחלטות ולדעתי גם זה לא נכון שהוא יקבל את ההחלטות עבור הארגון, הוא צריך לסייע בקבלת ההחלטות. החלטות נעשות קשות יותר ויותר בגלל טכנולוגיה, בגלל אבטחת מידע ובגלל אירועים שקרו. ההערכה שלי היא שתפקיד היועץ יהפוך יותר ויותר חשוב ככל שהטכנולוגיה תתקדם והאפשרויות ייעשו רלבנטיות יותר. היועץ הוא אובייקטיבי, ואינו מוטה טכנולוגיה או יצרן.

אתן דוגמא בתחום התקשורת. קצבי העבודה ב- LAN כיום מתקרבים ל- 100 גיגה ביט לשניה. כבל אופטי אחד של 96 סיבים, שאינו עבה יותר מאצבע, יכול לשאת 1100 טרה ביט לשניה, או פי 11,000 מקצב LAN. המשמעות היא שניתן לגבות לתוך הData Center או ממנו החוצה כמויות עצומות של נתונים. טכנולוגית SDN הולכת ומתפתחת, ומוקדם עוד להעריך את השפעותיה על Data Center, אבל אין לי ספק שהשפעה זו אכן תקרה, ויש לעקוב אחריה. כל זה מקל מאד על העבודה בענן. נגזרת נוספת היא מגמת המעבר מData Center פרטי לData Center ציבורי או מעורב (היברידי). היועץ כאן הוא אינטגרטור של תכנון ושל פיקוח עבור הלקוח, מסייע לו בעדכונים טכנולוגיים, משתמש בידע שצבר בפרויקטים דומים אצל לקוחות אחרים, ודואג להשיג עלות/תועלת מרבית.

עמי בן עמרם:  אני מעריך את העבודה של היועצים וחושב שתפקיד היועץ להיות זה שמציף את התמונה הבוללת והמפורטת מול המנמ"ר כדי לבחון טכנולוגיות של יצרנים.  מצד שני , בגלל האוסף הרחב של הטכנולוגיות והמוצרים אני רואה קושי ליועץ להיות up to date בכל המוצרים וההתקדמות הטכנולוגית שכל אחד מהיצרנים.

שלומי עכו:      היועצים לא ממציאים את הטכנולוגיות, אך הם בהחלט צריכים להכיר את הטכנולוגיה. הדבר  עשוי להיות קריטי, כי יתכן שברגע שהוצאת משהו מהארגון, נפטרת מכאב ראש ישן, אבל  יצרת כאב ראש חדש לאלפי המשתמשים שלך.  לדוגמא: ללא יועץ מקצועי, ייתכן מצב בו חומרת הארגון  נמצאת אמנם ב- Dataיושבים בData Center ממוגן ומאובטח, או לחילופין משאבי המחשוב הועברו לענן  מעולה ומתקדם, אבל התקשורת אליו, אבטחת המידע או כל מבנה הרשת הוא שגוי ולא נכון, ואז נוצרת בעיות פנימיות וחוויות משתמש חמורות הרבה יותר  מאלו שהיו קודם.

אני בהחלט מבין את הדילמה המוסרית שיש ליועצים אם ללכת עם מה שמוכר או באמת ללכת ולהתחיל לבחון מחדש, ולהמציא את הגלגל עבור הלקוח. אני מתחבר גם לאלה שבאים עם הניסיון שיש להם ואומרים:: את הפתרון הזה אנחנו מכירים, על הפתרון הזה אנחנו יודעים שעובד ועובד טוב,  כדאי לבחור בספק מסוים שכבר הוכיח את עצמו.

 

מני רוזנר:  אבל ייעוץ לא נכון יכול להוביל גם למערכת שבסופו של דבר מבזבזת כסף. אני מדבר על צריכות חשמל, הקטנת תפוקות הקירור וכמובן על שטח הרצפה. האם הדבר הזה מתורגם לחסכון בכסף. פעם היה לנו מסד עם 60 שרתים, עברנו למארז שרתי להב שהוא רבע גודל, עושה יותר עבודה מבחינת MIPS אבל צורך את אותה כמות חשמל. או המעבדים החדשים של אינטל E7 שצורכים 155 ואט למעבד.

יש מושג ביעילות אנרגטית שנקרא PUE, איך באמת מודדים PUE? זאת אומרת בשוק הישראלי כבר ראיתי  ב-30 אתרים וכל אחד הציג לי חשבון אחר של PUE. יש הגדרה של ה-Green red האמריקאי, אבל בארץ כל אחד מתרגם את זה אחרת.

סער רוזנברג:   ה- PUE בסופו של דבר מתורגם לכסף. הלקוח רוצה לדעת מהי עלות החשמל שצריך לשלם בשביל להפעיל את ה- Data Center. רוב הארגונים לא מסוגלים לדעת כמה הם מוציאים בכלל על חשמל ל- IT  בצורה ישירה. לפעמים החישוב נבלע בתוך חשבון החשמל הכללי של הארגון. אחד היתרונות ביציאה למתקן אירוח זה הביטחון  שהארגון יודע בדיוק כמה זה עולה לו וקל יותר לתכנן ולנהל תקציב לאורך זמן. הלקוחות מודעים ליעילות האנרגטית של מתקן אירוח בו ה-PUE נמוך משמעותית מאירוח בבית פחות מהצד הירוק של איכות הסביבה, יותר מהצד הכספי והעלויות. אני יכול להגיד לכם שאצלנו ב-5 שנים האחרונות צריכת החשמל הממוצעת גדלה פי 10 בעקבות הגידול בפעילות הלקוחות ולכן בהתאמה גדלה גם הדרישה לקירור.

מני רוזנר:  בארצות הברית יש דבר שנקרא Carbon Footprint Tax, מתי זה יגיע לארץ?

שלומי עכו:      באחד האתרים שלנו בלונדון עלה גם נושא הגז וגם נושא החשמל. במתקן זה, אם הגעת לצריכה מרבית בארון, גם אם יש לך שם רק שרת אחד, אתה מחויב לקחת ארון נוסף.כל נושא הזיהום שם נמצא במודעות גבוהה מאוד והדילמה העומדת בפני הצרכנים היא או לשלם או להתייעל. בסופו של יום כל תקן משפיע על הצרכן הסופי במעבר לארונות נוספים, ובתשלום גבוה יותר או בהפחתת נפח האחסון, צמצום הזיהום והתייעלות כלכלית.. אין דרך לצאת מזה.

שי עובדיה:       אני נפגשתי עם אחד המנהלים של ארגון מאד גדול בארץ והופתעתי לשמוע ממנו שהחשמל הוא לא הבעיה שלו. אני חושב שכל עוד ה-IT  לא יישא באיזה שהוא אופן הוא יקבל אקסטרה תקציב, הוא יתחיל לשאת גם בעלויות זה מן הסתם זה פחות יעניין אותו. אני חייב לציין שירוק זה מאד משתלם, זה חוסך מיקום וקירור. זה חוסך בתוצר לוואי שהוא הרבה יותר גדול מחשמל, כמו עלויות רישוי ורכש של חומרה חדשה.

הבעיה היא שהData Center סובלים מאותה בעיה שממנה סובל המייל בוקס של כולנו, הם הולכים וגדלים. לכולנו ברור שלא כל מה שנמצא במייל בוקס באמת חשוב, אבל לאף אחד מאתנו אין את הכלים או את הזמן ללכת ולהתחיל לנקות ולפתור את הבעיות.

עוד בעיה היא מה שנקרא בעגה שלנו, "משאבי רפאים" או במילים אחרות משאבי מחשוב, אחסון ורשת ששכחו לשחרר או בחרו לשכוח לשחרר. משאב רפאים זה משהו שנולד מסיבה מאד מאוד אנושית. אם בשביל לקבל כיכר לחם אתה אמור לעמוד בתור 8 שעות אז כשתגיע לראש התור תיקח 8 כיכרות. היום בארגון שלקוח בשביל לקבל שרת צריך לחכות חודשיים, הלקוח אומר תקשיב את השרת הזה לא תראו אותו חוזר אליכם לעולם כי אני אשאיר אותו אצלי גם אם אני לא צריך אותו. בשונה מהמייל בוקס, לבעיית ה Data Center מספקת חברה דוגמת BMC פתרון.

דורון קרופמן:  כל העניין של המודעות הסביבתית או המודעות לכדור הארץ ולזה שאנחנו בסוף חיים פה מבלי לשים לב לשימוש בזבזני במשאבים האלה, אנחנו למעשה כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו עם פליטת גזי חממה. שניידר אלקטריק כחברה גלובלית חרטה על דגלה את עקרון ה-energy management וה-energy efficiency . אנחנו מאמינים שכל אחד בחלקת אלוהים הקטנה שלו צריך לעשות את המקסימום כדי לעשות יותר בפחות. אנחנו צריכים להשתמש בפחות משאבים כדי להביא את הבשורה הטכנולוגית.

היותר בפחות מביא אותנו למשוואה שאומרת בוא ניתן יותר כח מחשוב ניתן יותר קילוואט במסד, אבל נשים את זה על טביעת רגל יותר קטנה. ניתן יכולת קירור יותר נקודתי, כדי לא לבזבז אנרגיה. בצורה הזאת אנחנו יכולים להביא באמת לחיסכון מאד משמעותי בעלויות האנרגיה של המתקנים.

להרבה מנהלי מחשוב, ממש לא אכפת מחשבון החשמל. תן להם לפתח את האפליקציות, לפתח את הדברים שהם צריכים לטובת הלקוח ויעדי הארגון. הבן אדם היחיד בארגון שאולי זה מטריד אותו כשהוא הולך לישון, זה מנהל הכספים כי הוא זה שחותם בסוף על הצ'ק ומשלם את חשבון החשמל.

סער רוזנברג:   דרישות החשמל והקירור של Data Center שונות לחלוטין מכל יחידה אחרת בתוך הארגון. זה מתבטא באיכות הפתרון שנדרש, בהיקף הצריכה, בטכנולוגיות הנדרשות ליישום ובדברים נוספים ולכן אותו מנהל הבינוי או האחזקה, לא מסוגל תמיד להבין בדיוק את הצרכים האלה. לא תמיד גם המנמ"ר מסוגל להבין את הצרכים האלה כי אלו עולמות שהם מאד רחוקים מהעולמות הטבעיים שלו. לכאורה אולי מדובר כאן על עניינים בסיסיים של חשמל ותחזוקה אבל אני מזכיר לכם שמדובר על המעטפת התפעולית והשרידות של מערכות המידע בארגון, שהינה  הלב הפועם של כל ארגון.

מיקי ברקאי:   אני רוצה מילה על תפקיד היועץ פה ואני טיפה מרחיב. אחד מתפקידי היועץ הוא גם להגיד ללקוח שלו מהם ההיבטים הרחבים של קבלת ההחלטות שלו, למשל – גם אם המנמ"ר לא כל כך מודע לנושא חשמל היועץ חייב להדגיש לו את הנושא הזה. זה לפעמים חלק לא נעים בתפקיד היועץ, היו לי כמה אירועים בחודשים האחרונים שאמרתי ללקוח ייעוץ שלי דברים שלא נעמו לאוזניו ובהתחלה התגובה גם הייתה כועסת. אמרתי לו: אדוני – אני מבחינת האתיקה המקצועית שלי והידע המקצועי לא יכול שלא להגיד לך את הדברים האלה, אפילו אם הם לא נעימים ואחרי זה הם גם הודו לי על הדברים האלה.

מני רוזנר:  אז האם המעבר לשרתי בלייד, אחסון מרכזי וכל תהליך הוירטואליזציה הביא באמת לחסכון בשטחי רצפה באולם המחשב?

אמיר עציוני: כמובן. בליידים, אחסון מרכזי ווירטואליזציה אפשרו את ההתקדמות הטכנולוגית בעשור האחרון. אבל בהסתכלות קדימה, זה לא יספיק. אנו צופים המון חדשנות טכנולוגית שתאפשר קפיצות מדרגה בדחיסות ובניצולת האנרגיה. הזדמנויות מדליקות להמון יזמות ופתרונות שיצוצו. אתן דוגמא מתחום השרתים אשר HP מובילה אותו מזה שנים. בפרויקט moon shot יצאנו לראשונה עם שרתים מבוססי מעבדי ATOM ו-ARM. לקחנו את אותם מעבדים שיש ב-smart phone, עם כל ההשקעות האדירות שנעשות בהן בדחיסות ואנרגיה לטובת הצרכן, והכנסנו אותם לתוך מרכז המחשוב. ופתאום חסכון של עד 80% בשטח רצפה.

עמי בן עמרםגם בעולמות Rack Servers השרת ממשיך להימכר בקופסאות. אם מסתכלים על אנשי ה-IT שצריכים לטפל בהרבה קופסאות קטנות שכל אחת מהן מתחברת לחשמל בנפרד ולרשת בנפרד ולסטורג' בנפרד, ועל כל אחת מהן צריך להיכנס פנימה ולהתקין אותה ולתחזק אותה. יש יתרון בלהעביר את הכול לאיזה שהוא מערך שרתים מנוהל והדגש הוא על הניהול המרכזי. זה אחד הדברים החשובים שאנשים עברו מעולמות הריק סרבר לאולמות הבלייד סרבר.

בסופו של דבר כולם משתמשים באותם אותם מעבדים ואותן מערכות סטורג'. אנחנו נהנים מאד מהמעבר של הלקוחות מריק סרבר לבלייד סרבר כמו שאמרתי, כבר הגענו באמריקה למקום ראשון כספק שרתי ה-X86 בלייד סרבר. אנו מספקים מעל ל- 40% מנתח השוק בתוך 5 שנים.

שלומי עכו:      אין ספק שהיעילות וניצול השטח באופן מיטבי השתפרו פלאים. עם זאת, כמות שטחי האירוח הנצרכת עדיין גדלה ותמשיך לגדול – זו עובדה! השימושים הטכנולוגיים משתנים ומתקדמים כל הזמן. לכל אחד מאתנו יש סמארטפון, טאבלט, מחשב נייד ועוד התקנים, וכל אחד משתמש באפליקציות שלו ובעוד ועוד כוח מחשוב.. הצרכים השתנו לחלוטין, ואנו דורשים ומקבלים אותם בכל מקום ובכל זמן.

שולחן עגול3

צבי ברומר (מלם תים) על כלי ניהול, שליטה ובקרה – שולחן עגול דטה סנטר 29/7/14

צבי ברונר   יש פה עוד פרמטר שזה ניהול וכוח אדם לניהול. כל המכס למשל מאוחסן בירושלים אצלנו ואנחנו מפעילים אותו. במקרים כאלו אם לא נתייעל ולא נשים אוטומציה נפסיד כסף. כל העלויות וכל הבלגן הוא עלינו ולדעתי, חברות האאוטסורסינג בארץ ובעולם הם אלו שהכי דוחפות לכיוון של התייעלות. כיום, כאשר לפעילות מיקור חוץ מוצמד SLA מוגדר היטב, אין אפשרות לספק את ה-SLA ללא כלי ניהול, שליטה ובקרה.  בתים-נטקום,  רוב המערכות יוצאות עם כלים לשליטה, בקרה, ניהול וגיבוי.

דורון קרופמן אני חושב שכולם פה מכירים את התופעה החברתית שמתחילה עכשיו להגיע לתוך הארגונים. כולנו היום מסתובבים עם הסמארטפונים. כל האפליקציות  בקצות האצבעות. התופעה הזאת מביאה   בסופו של דבר בקצה שלה להרבה יותר שירותים, הרבה יותר כוח מחשוב, תקשורת ואחסון. כשראינו שהתופעה הזאת מאד נחמדה, נעימה וגם ידידותית אז התחלנו לדרוש את זה גם בתוך הארגונים. זאת אומרת שאני כמשתמש בתוך הארגון רוצה את אותה חווית משתמש, כשאני עובד ברשת הארגונית  אז חלק מהאפליקציות הארגוניות שלי נמצאות איתי והולכות איתי לכל מקום.  המובייל הפך כמעט כל בן אדם בארגון למישהו שמפעיל הרבה מאד כוח מחשוב. זה עוד לפני העתיד הקרוב של מחשוב לביש.

עמי בן עמרם אני רוצה להוסיף עוד מילה למה שדורון אומר. תראו, אנחנו מדברים על המצב הקיים, אז אני יכול להבטיח לכם שזה הולך להיות יותר מאתגר כי אחד הטרנדים הטכנולוגיים, שלא העלינו פה על השולחן נקרא internet of things או internet of everything כמו שסיסקו אומרת. לפי מחקרים שאנחנו עושים, רק אחד אחוז מהציוד מתחבר לתשתיות הרשת היום. אם נסתכל 3 שנים קדימה, אנחנו הולכים לראות מאות מיליונים של פריטים נוספים. אנחנו רוצים לשים סנסורים וזה לא משנה אם זה על גפנים, על פרות או על מגרשי חנייה ועל עמודי תאורה. אני רק יכול להבטיח לכם שיהיה לנו הרבה יותר עבודה כי אנחנו חייבים לחבר את הכול לצורך העניין וזה טרנד עולמי.

סער רוזנברג:   טרנד Internet of Things מגדיל את התלות של ה- Data Center בתקשורת. כאשר ארגון בא ומוציא החוצה את ה- Data Center שלו הוא צריך לארח אותו במקום שהוא יכול להתחבר אליו בכל רוחב פס ביתירות מלאה. Med-1 כצומת התקשורת של מדינת ישראל, מעבירה כ-90% מתעבורת מדינת ישראל דרך ה- Data Centers שמארחים את כל ספקי התמסורת והתקשורת בארץ. המשמעות היא שלקוחות Med-1 יכולים לבחור בפתרון תקשורת מגובה המתאים להם מכל אחד מספקי התקשורת הישראלים והבינלאומיים וכמובן לקבל את המחירים הטובים ביותר.

זוהר רונן:  בהקשר זה אני רוצה לציין שהמסר המתקבל ממנהלי ה IT , יותר מתמיד, הוא כי הארגון דורש מהם היקף ורמת שירות גבוהים יותר אבל מצפה מהם ל- “To do more with less” .בסביבת ה Mainframe  – דרישה זו מתחדדת אף יותר מאחר ועלויות אלה עשויות להוות נתח משמעותי מתקציב ה IT.

כמענה לדרישה זו יצאהBMC  בשנה האחרונה עם 3 מוצרים חדשים אשר כל מהותם היא לעזור ללקוחות לשלוט ולהפחית בעיקר את עלויות רישוי ה-MLC, ( ה- Monthly License Costs ) שלהם. לא מדובר בהכרח על בפונקציונליות חדשה לניהול סביבת הMainframe  עצמו אלא בטכנולוגיה חדשנית המסייעת במימוש אופטימלי של רישוי קיים ובהורדת צריכת המחשב בצורה משמעותית עד כדי כ 15% מהעלויות השוטפות.

 

שרי צוק:  יפה. אני יכולה לספר לכם שכ-10% מהמחזור של חברת אורקל מופנה ל-R&D. חלק ניכר מה-R&D  מופנה לפיתוח היתרון היחסי של החברה שיש לה, כאמור,  נכסים בעולם המעבדים וגם  בעולם התוכנה. היום אנחנו יכולים להבטיח ללקוח שרוצה לקנות Exadata,  שהביצועים שלו יגדלו פי 10, פי 15 או פי 30. בנוסף, אני יכולה לבשר שאורקל פיתחה software on Silicon.  אני מניחה שכל מי שיש לו רקע טכני יכול לתאר לעצמו מה זה אומר מבחינת שיפור ביצועים. העובדה שאנחנו מכניסים יכולות תוכנה בתוך המעבד תעלה את הביצועים עד פי 400. אין עוד אף חברה אחרת שיכולה לעשות את זה. אנחנו רואים חברות שחוזרות לעבוד עם מערכת ההפעלה Solaris, בעיקר לאור ההתפתחויות האלו. אנחנו יכולים גם לספר שעם השינויים הקרובים, ממש מוקדם להספיד את הUNIX של אורקל.

שי עובדיה:   Exa-Data של אורקל, פורצת דרך בצורה חד משמעית, אני זוכר אפילו שדיברו על פי 200 שיפור בזמני תגובה וכו'. יחד עם זאת הטכנולוגיה עדיין לא מספיק זולה כדי שאני אשים עליה את כל הנתונים. גם בסיסקו יש את הציוד הטוב יותר והציוד שהוא הישן יותר ואותו בן אדם מעבדים ישנים יותר וחדשים יותר. אני חושב שמילת המפתח באמת בנושא של חיסכון, בנושא של ניהול יעיל זה באמת הטירינג- שימוש מושכל במשאבים בהתאם לרמת השירות הנדרשת. גישה זו מגדירה צורך ב-Governor חכם שבא ואומר בוא תאמר לי מה המדיניות שאתה רוצה להכיל ואני אספק לך את משאבי המחשוב, הרשת והאחסון האופטימאליים לצרכיך.

המדיניות יכולה להיות מונעת על ידיSLA  שאתה רוצה לתת, יכולה להיות מונעת על ידי אבטחת מידע שאתה מחויב אליהם, או על ידי היבטים של רגולציה. Governor שאומר למערכת, אני אאתר עבורך את המשאב הכי פנוי מצד אחד אבל גם הכי מתאים לצורך שלך.

 

אודות אורן קוזלובסקי