יום שישי , אוקטובר 20 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > שולחן עגול:IoT , אינטרנט של הדברים; כך נולדת מהפכה שלא ברור מי מחכה לה

שולחן עגול:IoT , אינטרנט של הדברים; כך נולדת מהפכה שלא ברור מי מחכה לה

 

P1570197

יהודה אלידע:  הנושא שלנו הוא "אינטרנט של הדברים", IoT בקיצור אופנתי. אנליסטים אומרים לנו שזו נקודת תפנית טכנולוגית המשכתבת את חוקי המשחק. לי נדמה שהאנליסטים שמו את הדגש על יצרני הצ'יפים, להם בוודאי זה יהיה סיפור אדיר – התחזית היא שהם ימכרו ב-2020 לפחות מאה מיליארד צ'יפים חדשים בשנה. ואני מציע, שתשימו דגש על התועלת

למשתמש הפוטנציאלי, בין אם יידע שהוא נעשה לצרכן IoT, ובין אם לא. תשובות פשוטות לאנשים פשוטים: למי זה באמת יכול לעזור, למה זה מועיל, והאם הערך מצדיק את ההשקעה בתשתיות?

הסיפור של אינטרנט של הדברים הוא בסך הכל טכנולוגיה שהבשילה מבחינה כלכלית, לא מהפכה טכנולוגית. הרעיון הוא לחבר מכשירי חישה, "סנסורים", ומפעילים, Actuators, לרשת אליה הם יעלו בצורה אוטונומית, ללא צורך במעורבות אנושית ישירה

ערן אלראי, Software AG

ערן אלראי, Software AG

בפעולות הדורשות יוזמה, כדי להפיק באינטראקציה חכמה תגובות אוטומטיות למצבים משתנים. העניין ב-IoT נובע מכך, שהרשת כבר קיימת, הפרוטוקולים נתמכים, הסטנדרטים מקובלים, וכדי להחדיר טכנולוגיה חדשה לשוק, אתם לא צריכים להתחיל על דף לבן. יש לך רעיון חדש לשירות IoT, אתה יכול להעלות אותו לאוויר תוך חצי שנה, להעמיד אותו למבחן שימושיות ופופולריות, ולבצע "אקזיט" מוצלח או לבנות Enterprise עולמי ששווה מיליארדים. זה הסיפור האמיתי. כל ילד בוגר 8200 או משהו דומה, שבא לו רעיון חדש בראש, שאומר נשים את הסנסורים האלה פה ושם, נחבר את המנועים האלה שם ופה, והנה יש לי פיתרון לבעית תחבורה או לבעית ניקיון, או לכל בעיה שהיא – יכול להגשים את החלום בלי להסתבך בדילמה של הביצה והתרנגולת. בגלל שהתשתית קיימת, לא צריך לבנות אותו בעלויות מופרעות, ובטכנולוגית IoT היא תומכת בכל הרעיונות הכי מדהימים שיעלו בראשם של הממציאים שיודעים איך לנצל את ה-IoT. זו המהפכה האמיתית, שאינה נופלת במהפכנות שלה מזו שחוללה "אינטרנט של האנשים". זה הסיבה שאנו משקיעים בדיון הזה את הידע, הניסיון והההבנה של חלוצי המיישמים בישראל – למרות שנדמה כי מדובר לכאורה ברעיון עתידני המקדים את זמנו. מי רוצה להעביר את הכדור מכאן?

ערן אלראי, Software AG:   אני חושב שפתחת יפה, אבל אתה מקל דעת מול האתגרים הקיימים לפנינו. זה שיש כבר סנסורים על כמה מכונות, ותשתית האינטרנט מגיעה לכל מקום בעולם, אז ניקח חצי שנה, נרים שאלטרים והכל עובד פצצה. אנו עדיין רחוקים מכך. ה-IoT באמת הולך לחולל מהפיכה, מ-2 זוויות מאוד משמעותיות, והאימפקט יאפשר אינטלגנציה תפעולית שלא הייתה דוגמתה. נוצר מצב שאתה נוכח ב-100% מכל האירועים שקורים באיזושהי נקודת זמן, יותר נכון, המכשירים שלך נמצאים בניטור והזנת נתונים למנוע אנליטי שיודע לעבד אותם ולגזור מהם הוראות אופרטיביות בזמן אמת. זה דבר מאוד משמעותי להתנהלות אירועים בעולם האמיתי, שינוי דרמטי ביחס למה שהיה נורמטיבי עד היום. עד היום אתה לוקח

יונתן שיפר,

יונתן שיפר, GEMSENSE

את הנתונים שמגיעים מאיזשהו מקום, מנתח אותם ומגיע למסקנות, ללא מעורבות אנוש בשלב סינון הנתונים הרלוונטיים. האתגר הקריטי הולך להיות קריטריונים של סלקציה. באילו נתונים אנחנו לא צריכים להתחשב ואיזה חייבים לקבל דגש? ואיך אנחנו שולפים את הנכונים מתוך מיליארדי הפרטים שזורמים מכל עבר? אני רואה בדבר הזה דבר מהפכני בהחלט. כבר היום חברות יצור קלאסי, כמו Dell ולקסמארק, מוסיפות צ'יפ ניהול סטאטוס  לתהליך הייצור על מנת לאפשר תחזוקה מונעת ברמה אופטימלית לחיזוק השורה התחתונה של המאזן. המידע מאפשר לייעל את העסקים וזה מצדיק את הכותרת "המהפיכה התעשייתית הבאה". עוד 20 שנה לא נבין איך ניהלו פעם מפעלים.

יונתן שיפר, GEMSENSE: אני יכול לתת דוגמה, מלקוח גדול שלנו, שמייצר כיסאות משרדיים יוקרתיים באירופה. הם יצרני איכות אבל לא טכנולוגיים כלל, אין להם אף מהנדס תוכנה, וכדי לשמור על המוניטין ההנהלה דרשה להכניס חיישנים, להבין מה קורה לכיסא אחרי שיוצאים מהמפעל, איך משתמשים בו, למה הוא נשבר ולמה הוא מסריח אחרי זמן. הם התחילו גם להתעניין מה קורה לכיסא, המשיכו עם הארגונומיה, וסיימו ביכולת לייצר משחקי "מציאות וירטואלית". זה מוצר שפותח בטווח של חודשיים-שלושה הודות לפלטפורמות שזמינות היום.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: אנחנו חברה שעוסקת באינטגרציה בתחומי בקרה, תעשייתית מבנים ותשתיות, אז בעולם שלנו נראה שמדובר באבולוציה עם סממנים מוגבלים של רבולוציה. זו דוגמה קלאסית של טכנולוגיה שיצרה צורך, ולפני שיוצאים לרוץ ולבזבז הרבה כסף על סנסורים וציוד בשטח צריך להגדיר את הצורך העסקי. נכון, יש לראשונה אפשרות לאסוף נתונים בזמן אמת שיאפשרו להגיע לתובנות עסקיות ולגזור מהן החלטות

אודי ויזנר, אפקון בקרה

אודי ויזנר, אפקון בקרה

המתקבלות באופן אוטונומי. אבל חשוב להדגיש, ש-IoT הוא יישום מורכב מכמה שכבות, ואף יצרן לא לקח על עצמו אחריות לכלל הנושא. גם האינטגרטורים לא מטפלים בכל השכבות האלה. סנסורים טובים, זמינים וזולים, הם החלק שנראה על פניו קל. אבל זהו רק הבסיס. מאתגר יותר הוא פיתוח מערכת השליטה והבקרה למערכות האלה. לא די לפזר אותם, מישהו צריך "לתקשר" איתם, לבדוק שלא שכחו או זרקו סנסורים ואף אחד לא מודע למצבי תקלה. ומעל רובד החיישנים, חייבת להגיע שכבת האנליטיקה, הערך החיוני של הבנת התהליך. היום, כשהארכיטקטים של בקרה תעשייתית הולכים דווקא לניתוחים מעמיקים מאוד, במודלים סטטיסטיים מורכבים עם רכיבי לימוד מכונה (Machine Learning), קיימת סכנה ממשית שליקויים באיכות הנתונים הבסיסיים תמנע אותנו מלסמוך על תוצרי האנליטיקה, משום שנתוני הגלם עצמם שגויים. צריך לשים לב, שה-IoT מערבב את התחומים בעולם. פעם היו שחקנים בעלי מוניטין בעולמות של בקרה וסנסורים, והיו שחקני רשתות ותקשורת שלא חרגו מתחומי התשתיות. עכשיו, כולם דורכים על האצבעות של כולם, כי ה-IoT זה ערבוב של טכנולוגיות מידע והנדסת תהליכים, IT ו-OT, משהו שישנה דרמטית את חוקי המשחק וימצב את השחקנים בשוק מחדש.

אילן אלתר, אלתרנט:  אני חושב שהשאלה הראשונה שצריכה להישאל היא, מה זה בכלל IoT? מזה מתחיל הדיון בנושא שהוא סופר מורכב, משום שקיים בלבול רב בנושא זה. אתן דוגמה פשוטה: קניתי מצלמת אבטחה פשוטה, שאני יכול לשלוט עליה דרך הסלולר, וחיברתי אותה בכניסה לבית כדי לצפות בזמני הפנוי במתרחש בכניסה לביתי – האם זהו IoT או לא IoT? אם הטמעתי רכיב GPS המשדר את מקומי בנעלי הריצה של נייק, במטרה לראות את מסלול הריצה על גבי מפה באינטרנט – האם זהו IoT או לא IoT? באופן פשטני, מדובר על רכיבים המשדרים לאינטרנט, ולפי ההגדרה היבשה – מדובר במערכת IoT אך זה לא יישום ה-IoT המלא המביא ערך מוסף רחב ללקוח. לעומת זאת,אם נוסיף לרכיב ה-GPS בנעלי הריצה של נייק גם חיישן שמודד את קצב פעימות הלב, וחיישן אחר אשר מודד את קצב הנשימה, וחיישן שלישי אשר מודד עוד פרמטרים של מאמץ, אזי נתחיל להתקרב למערכת IoT מלאה. אם נחבר את הנתונים שנאספו למנוע Big Data אשר יודע לקחת את הנתונים היבשים שנאספו ולהגיד ביום מסוים, בריצה מסוימת, שהקצב פעימות הלב שלי אינו כתקנו, אז אנו מתחילים לחיות בעולם המלא של IoT. ואם יש גם רופא שמחובר ב-On Line למאגר הנתונים ולמידע שנאסף ב-BI והרופא מתקשר אלי תוך כדי הריצה ומבקש שאאט את מהירות הריצה, כי אחרת אני מסכן את חיי, אז אני באמת בעולם ה-IoT. ואם נחבר למערכת גם שירות של אמבולנסים, אזי יצרתי ערך מוסף אמיתי ללקוח.

אילן אלתר, אלתרנט

אילן אלתר, אלתרנט

שאלה נוספת שאני רוצה לפתוח בנוגע ל-IoT היא השאלה לאיזה שוק פתרון ה-IoT מיועד. לעיתים קרובות אנחנו מערבבים בין IoT לשוק הביתי, לבין IoT לשוק העסקי ולבין IoT לשוק של מערכות ייצור, שכל אחד מהם הינו עולם שונה לחלוטין. אנחנו צריכים לדבר על אותו הנושא – כי דיבור באותו שולחן עגול ובאותה הנשימה על שוק ה-Consumer IoT וחיישנים בנעליים, ועל שוק ה-Industrial IoT אשר יש לו מאפיינים שונים לחלוטין, מביא למצב שאנחנו חוטאים למטרה אליה אנחנו שואפים להגיע.

יהודה אלידע:  בינתיים עברת מהנושא של תשתיות לנושא של אפליקציות. IoT זה נושא תשתית – מכשירים שמחוברים בתשתית רשת IP.

אילן אלתר, אלתרנט: לא. IoT אינו מכשירים שמחוברים בתשתית רשת IP אלא מערכת שנותנת ערך מוסף אמיתי ללקוח. דרך אגב – רוב המכשירים בעולם ה-IoT לא מדברים בפרוטוקול IP. בעולם ה-IoT, ישנם לפחות 30 פרוטוקולים שונים, חלקם מוכרים יותר וחלקם מוכרים פחות, שחיישנים משתמשים בהם. חלק מהפרוטוקולים הינם פרוטוקולי RF שפותחו באופן יזום על ידי מספר חברות (Proprietary Protocols)  אך העולם הולך היום לפרוטוקולים סטנדרטיים.

אודי ויזנר' אפקון בקרה: זו מהפיכה, נכון, אבל עדיין עולם בהתהוות. עוד לפני הפרוטוקולים, עוד לפני  הסטנדרטים. עוד לא יודעים מי השחקנים שיובילו את  השוק. מה שאומר אילן זה מאוד נכון.

יהודה אלידע:  אני לא אומר שהדברים שהוא אומר לא נכון, אני רק אומר שהקונספציה של IoT, אינה כל כך נעולה על חומרה ספציפית או חיישן ספציפי. כמו באינטרנט של אנשים תתמצאו דרך לחבר את הדברים האלה לאינטרנט, והם כבר ימצאו שימושים חדשים, שאף אחד לא חשב עליהם. הצ'יפ ששיבצת בנעל של נייקי, כ

ירון מגבר, ARM

ירון מגבר, ARM

די למנוע התקפת לב חס ושלום, מישהו אחר יגלה, שבגלל שהמידע זמין באינטרנט, הוא יודע לתזמן את הרמזורים בעיר כך שלא יפריעו לרצים. זה הסיפור של IoT, אתה משתמש בדברים שקיימים ממילא ברשת בצורה יצירתית, ולכן זה אינטרנט של הדברים. המודל העסקי זהה בדיוק לזה שמנחה יזמים מצליחים באינטרנט המסורתית.

ירון מגבר, ARM: אני רוצה להתייחס לקפיצה, שעדיין חסרה מאוד. התייחסת בעצם כאילו ה-IoT כולו כאן, כולו נגיש, וכל אחד יכול לפתח אפליקציות. אז מצד אחד זה נכון, ובאמת אפשר היום לייצר מכשירים חכמים, ולחבר אותם לאינטרנט, ואפילו לחבר אותם לאפליקציות בענן, שישתמשו בנתונים ויתנו ערך ללקוח, אבל יש פה חסם מאוד גדול לגידול. אם רוצים להגיע למספרים העצומים שאנליסטים מדברים עליהם, 20 ו-50 מיליארד "מכשירים", יהיה מאוד קשה להגיע במצב הטכנולוגי של היום מבחינת סטנדרטיזציה. לדוגמה, כשמנתחים את הדרישות הטכנולוגיות של מצלמת אבטחה, שמחוברת לשקע חשמל וצריכה להעביר תמונת וידיאו 24×7, ומשווים אותה לחיישן לחות בשדה כותנה, שצריך להעביר נתון מספרי פשוט פעם ביום אבל גם לחיות על סוללה בגודל של מדבקה למשך עשר שנים, ברור שהפרוטוקולים הם אחרים לגמרי, המעבדים שונים לחלוטין, יכולות החישוב הן על סקאלות אחרות לגמרי. החיישן בשדה צריך לחשב את צעדיו מאוד בזהירות מבחינה אנרגטית. וכדי שמישהו, בוגר 8200 או תלמידת מדרשה, יוכל לכתוב אפליקציה שתהיה זמינה להמוני החקלאים בעולם, צריכה לקרות קפיצה עצומה בסטנדרטיזציה. אם נקביל רגע למהפיכה שקרתה בעולם המובייל, הקפיצה באפליקציות הגיעה אחרי שכבר היו פלטפורמות ומערכות הפעלה, עליהן אפשר להגיע לכל המשתמשים. ביום שזה קרה צצו מיליוני משחקים, מיליוני אפליקציות, וכך רעיון מעניין הפך לביזנס אדיר. גם ה-Internet of Things מצריך את האפליקציות, כי בסופו של יום מה שנותן את הערך ללקוח היא האפליקציה ולא ה-Thing.

ד"ר יעל דובינסקי, NESS

ד"ר יעל דובינסקי, NESS

ד"ר יעל דובינסקי,NESS:      בעבר הטכנולוגיה פתרה צרכים של עסקים וארגונים, הם ניסחו לנו יעדים ואנחנו בנינו פתרונות – לא נדרשנו להמציא צרכים שלא הגיעו מהשטח. היום יותר ויותר ארגונים מצפים שאנחנו נבוא ונגיד להם מה עליהם לעשות בעולם ה-IoT. שנגיד להם מה זה IoT, ומה שאני רואה אלה 2 סוגים עיקריים – א: לחשוב איך המוצרים שלהם יכולים להוסיף ערך על ידי הטמעה של טכנולוגיות IoT, ויש לנו ניסיון לעשות את זה. ב: בארגונים אחרים מצפים שנייעץ מה אפשר להפיק מה-Data, שכבר יש להם, לאו דווקא מסנסורים. וכאן אני רוצה לשים דגש, כי זה התחום שלנו בנס, לשים את המידע והאנליטיקה במרכז, ומשם יבוא הערך המוסף. דרך אגב, הם יכולים לקנות את ה-Data, מידע הוא מוצר עובר לסוחר כמו כל נכס אחר.אתן לכם דוגמה: יש חברה שמייצרת התקן מקוון למדידת צריכת המים שיכול לספק את הנתון ברמה של שעה, אפילו פחות. אחת הבעיות בבתי מלון שהתבקשנו לפתור היא, שההנהלה מקבלת את החשבונות מחברת המים בסוף החודש, הרבה אחרי שאפשר לעשות משהו לטובת חיסכון במים. באמצעות המתקן הנ"ל אנחנו יכולים לדווח בזמן אמת באיזה ברז המים זורמים וניתן לשלב מידע על הנוכחות בחדר, או דוגמא אחרת אינדיקטורים לדליפה בקירות בהם יש לטפל בדחיפות. זה הבסיס לשירותי IoT מתוחכמים יותר למשל, להתקין סנסור חדש בנושא איכות המים כדי למכור את הנתונים לחברת תחזוקת מבנים, שמבינה איך לתזמן טיפול תחזוקה מונעת על פי איכות המים בחדרים שונים. לצורת החשיבה הזאת אנו קוראים IoT, כלומר פיתוח מוצר מידע חדש או שירות מידע חדש.

ערן אלראי, Software AG: אני לא חושב שאפשר לסכם את המצב ולהגיד, זה IoT, וזה לא IoT. חייבים להגיע להרבה יותר Data, ויש שימושים אחרים שלא נופלים בקטגוריות שהעסיקו אותנו כאן, ויהיו פרוטוקולים שונים שיעשו את העבודה טוב יותר לוורטיקלים כאלה ואחרים – אבל כרגע זה לא בולם שום דבר. אתן לכם דוגמה מחברת Octo Telematics, המייצרת קופסת ניטור נתוני נסיעה להתקנה ברכב. יש לה כבר מיליוני לקוחות, מבוטחים שמשלמים פרמיה לפי חישוב מתגלגל של רמת הסיכון שהנהיגה שלהם מגלמת. הם לא חברת תוכנה, והם לא מייצרים את הברזלים, אבל הם כל הזמן מפתחים את האפליקציות. מבחינתנו זו עוד איזושהי אינטרפרטציה ל-Big Data, שאנחנו צריכים לנהל בצורה אחרת, כדי לאפשר ללקוח שלנו לקבל את ההחלטות.

P1570356יהודה אלידע:  האם היית אומר, שהדוגמה הכי מוכרת לאזרחים על IoT זה Waze? זו הרי מערכת תוכנה שמתארחת בענן, קולטת סיגנלים שלא נוצרו לצורך ניווט ממאות מיליוני נקודות קצה שלא היזמים התקינו, ושולחת הוראות נסיעה לסמארטפונים שבאופן לכאורה מקרי נמצאים על אותם כלי רכב שזקוקים לעזרה בניווט. בגלל שהרשת משדרת את הנתונים, ומאפשרת להפיץ את ההוראות אלחוטית, ואפשר לקרוא את המפה באינטרנט בלי לקנות מפה דיגיטלית קיניינית, יש לנו יישום Internet of Things, שעובד בלי אנשים, חוכמת ההמון של מכשירים…

ערן אלראי  Software AG: אני זורם איתך לחלוטין, אהבתי את האינטרפרטציה שלך.

יהודה אלידע:  לוקחים אינפורמציה שמגיעה ממילא, ומנצלים אותה עבור רעיון חדש, שיוצר אפליקציה מקורית, שיוצרת תועלת מוחשית, ואנשים הולכים עם זה בקצב התפשטות מדהים, מיליונים מצטרפים כל חודש בלי מאמץ שיווקי כמעט, ביזנס נוצר יש מאין. קבוצת התוכניתנים שישבה לכתוב את Waze, לא חשבה מאיפה נשיג 10 מיליארד דולר לשתול את כל הסנסורים האלה, כי התשתית קיימת ומחכה שינצלו אותה.

אילן אלתר, אלתרנט:  אני רוצה להתחבר לדוגמה שלך, כי על אותו עיקרון בדיוק עיריית ניו-יורק מנטרת היום את הבורות בכבישים, על ידי ניטור הקפיצות אותם מבצע המכשיר הסלולרי P1570213הנמצא ברכב. ברגע שישנה קפיצה, המערכת בודקת אם מדובר בבאמפר ידוע. במידה והתוכנה אינה יודעת שיש שם בור, והתוכנה פותחת אירוע "בור בכביש" אשר כתוצאה מפתיחתו, העיריה שולחת עובדים לתקן את הבור שבכביש. כמובן שאף אחד לא תכנן את הסנסורים בטלפונים החכמים כדי לאתר בורות בכביש אך אנו רואים שעם מעט יצירתיות – ניתן להשתמש בסנסורים קיימים ולהפיק מהם מידע שונה.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: אני חושב שכן צריך לשרטט את הגבולות, ולמפות את השכבות השונות של התחום הזה. בעיניי, IoT, זה כן סנסורים יעודיים ויכולות חדשות, שמאפשרים שליטה ובקרה בתחומים שעד כה לא היה מעשי להעביר אותם לאוטומציה של מידע ותפעול. עקב ריבוי התקנים שנמצאים בסמארטפון, ניתן להסתכל עליו כ-Hub של סנסורים, אבל לא די בו. כשעושים ניתוח Big Data על איזשהו נושא, Smart Cities למשל, עלינו לאסוף את הנתונים שהיישומים השונים חייבים להכניס ל"מכונת ה-"BI, זה אולי יכלול גם נתונים של מסרונים אבל לא רק, וזה מחייב השקעה בהתקנת נקודות קצה חדשות, בדרך כלל ייעודיות ליישום שלנו, עם סנסורים שזה הרציונל האופרטיבי להשקיע בהם.

P1570206אני רוצה ברשותכם לגעת בנקודה אחרת. מתפתחת ברובד של האנלטיקה תפיסה מוטעית, כאילו נורא מגניב לאסוף מלא נתונים, ולהעביר אותם ב"מטחנת" Big Data, כי התהליך נותן אנליטיקה מאד חכמה בלי לחשוב מראש לעומק, וכך נבין הכל בלי להבין כלום. זו אשליה מסוכנת. ה-IoT וכל הרבדים האנליטיים שמעליו לא פוטרים אותנו מהתמחות בהבנת התחום או הורטיקל. אין דימיון בין יישום בעולם התחבורה ליישום בעולם התעשייה ובין שניהם ליישום בעולם ה-Smart Cities. מי שרוצה להפוך את העיר לחכמה, קודם כל צריך לדעת לנהל עיר. הציפייה שנתקין איזשהו פתרון מודרני והכל יסתדר, הוא פשוט לא נכון. מי שהולך לעשות פרויקטים ברפואה או בריאות, צריך להבין רפואה או בריאות. הכלים החדשים יאפשרו ללקוח ולספק לעשות את זה יותר טוב, אבל הם עדיין צריכים להבין מה עליהם לפתור.

Smart City הוא אחד הבאזים החזקים היום, אבל בעצם הפתרון מורכב מהמון "יסודות" טכנולוגיים: זה Smart Transporation, ו-Smart Sanitation ו-Smart Street Lighting ו-Smart Water Management ואני יכול למנות עוד 10-15 יסודות מרכזיים במערכת האופרטיבית של עיר חכמה. אני רואה די הרבה חברות צעירות, מאד נחמדות, שיש להן איזה גימיק נחמד, איזה סנסור לפיתרון ספציפי, שימושי באחד ה"יסודות". זה לא הופך אותן לשחקני Smart City. פיתרון Smart Cities זה אוסף של כלים ותובנות ממגוון דיסציפלינות, שנתמך בידע, ניסיון והבנה במספר ורטיקלים שאמורים לתפקד בסינרגיה. אנליטיקה, כמו כל יישום תוכנה זה סה"כ כלי ניהולי, שצריך לדעת להשתמש בו.

ערן אלראי, Software AG:   גם כשיש לנו פלטפורמה, זו פלטפורמה גנרית, שאין בה שום ידע עד שהמיישמים ימלאו את המחסנים. מה שאתה קורא "טרנספורמציה אדירה" זה לא ב-IoT. אבל השרביט עוברת לביזנס בצורה היסטרית וזה מעצבן את כולם במחלקות הטכנולוגיות. כשאתה בא לארגון למכור את הדברים האלה אתה מגיע להנהלה העסקית, בגלל שאתה P1570349צריך להראות למנהלי הביזנס את התועלת של הביזנס, וסביר שתתקל בסיטואציות של עלבון, שאנשים לא מקבלים את זה שהדחף מגיע מסמנכ"ל התפעול או הכספים. אבל האנלטיקה חייבת לבוא עם התובנות של הביזנס, ולא הרגשות העדינים של הנהלת ה-IT, וזו הטרנספורמציה האמיתית.

יונתן שיפר, GEMSENSE: ה IoT בסופו של דבר, אמור להיות חפץ, ולא מחשב שלם שבין השאר משדר לאינטרנט. לתפיסתי, IoT מדבר על חפצים שאנחנו מכירים בעולם הפיזי היומיומי, יכולים ואוהבים לגעת בהם, כמו שולחן, כיסא, נעל, הדלת הזאת, דברים שאתה לוקח ומחבר אותם לאינטרנט. להכניס את הטלפון לתוך האוטו – כמו להכניס את הלפטופ לתוך האוטו – לא עושה ממנו פתרון IoT.

אילן אלתר, אלתרנט:  אני בהחלט מתחבר לדוגמה שלך. הדלת הזאת, כישות IoT עצמאית, היא גוש עץ פסיבי. כדי שהדלת תוכל לשדר לאינטרנט, נדרש לשים בה מערכת מיחשוב שכוללת בין היתר יחידת עיבוד מרכזית (CPU), זיכרון, סוללה וכרטיס רשת – ובעצם הכנסת בדלת מחשב מלא. ה-IoT הינו "טכנולוגיה מערערת", Destructive Technology, טכנולוגיה שמשנה לחלוטין את חוקי העולם. בין השאר מתבטא השינוי בכך שלעיתים אנשי ה-IT מאבדים את תפקידם כ"שומרי הסף" של הטכנולוגיה והספקים עובדים ישירות מול אנשי הביזנס, או מול אנשי השיווק, כי היום רוב התקציבים לחדשנות נמצאת באחריות הביזנס והשיווק ואילו ה-IT מקבל תקציבים לתחזוקת הקיים אבל לא לפיתוחים של דברים חדשים. ה-IoT גם משנה לחלוטין את המודלים העסקיים שאנחנו מכירים. דוגמה אחת למודל עסקי שמשתנה לנוכח עינינו הוא מכירה של מוצר כשירות – במקום למכור מדפסת – מוכרים שרות הדפסת דפים. במקום למכור רכב – מוכרים שרות נסיעות לפי ק"מ. ה-IoT גם משנה את חוקי המשפט ויוצר דילמות אתיות רבות. דוגמה פשוטה, נניח שרכב ללא נהג נקלע למצב שטני, ומחשב הרכב הגיע למסקנה שעל הרכב להיות מעורב בתאונה משום שטווח העצירה קצר מדי. במקרה שכזה על מחשב הרכב לקחת החלטה מהירה האם להתנגש באדם שעומד על המדרכה מימין או באדם שעומד משמאל. האם יכול להיות שהשיקול של הרכב יהיה, שפיצויי הביטוח לאדם שעומד מימין הוא פחות, ולכן עדיף להתנגש בו ולא באדם שעומד משמאל? ישנם נושאים רבים, שמעולם לא בררנו עד תום וה-IoT מכניס אותנו לתוכם כאשר מערכות המשפט עדיין לא ערוכות לתת מענה לאירועים מסוג זה. האם לדוגמה, שוטר יכול לעצור מכונית אוטונומית שנוסעת בכביש? ומי בעצם האשם כאשר מתרחשת תאונה? ואת מי בעצם מבטחת חברת הביטוח? ומי ישלם את דוח התנועה P1570321שהמכונית קיבלה?

ד"ר יעל דובינסקי, NESS:     אחד הספקים שאני עובדת איתם מוכר קופסאות, לא ניכנס עכשיו לפרטים לא משמעותיים,  וננסה לענות לשאלה: האם המוצרים שלו שנמכרים בכל העולם, מוצגים בחנויות כמו שצריך, כפי שהמפיצים התחייבו לקדם את מכירתם? היום אנחנו יכולים לצרף להם כל מיני חיישנים, אפילו מצלמות קטנות, ולקבל ישירות את המידע מחלון הראווה בסינגפור, בלי להסתמך על חוליות אחרות בשרשרת האספקה.

ערן אלראי, Software AG: דבר אחד ברור, שברמה עסקית כולנו סביב השולחן פה, ממש לא נמצאים בעולם של ה-Devices, אנחנו נמצאים בעולם של ה-Intelligence ואנחנו מתקשים לתעל את זה. אם תשב עם 3 אנשים, יפציצו אותך ב-3,000 רעיונות בשנייה, כל שנייה תביא רעיון אחר, ולכן זה מקום, הייתי אומר, אפילו מרגש עסקית. אבל מה יהיה עם כל האינטליגנציה הזאת? בכמה ימכרו אותה? איך היא תחזור אלינו כבומרנג אחרי שנחשוף את כל המידע למרבה במחיר?

P1570271ירון מגבר, ARM: אנחנו רואים שזה אכן קורה. כשיש גידול במכירת ה-devices, כמובן ש-Arm רואה ונהנית מצמיחה, אבל בינינו זה לא מספיק. כדי שלא נהיה מוגבלים ברעיונות של יצרן חומרה כזה או אחר, מוכשר ככל שיהיה אנו מחברים את המכשירים והופכים אותם לנגישים כמוצרי ענן. אנחנו חושבים שהיום זו רק ההתחלה, התחלה מדהימה, מוכרחים להודות, כי יש אנרגיות מדהימות ואנשים עושים פרויקטים מרשימים. אבל הקפיצה הגדולה תבוא כשהדברים יהיו פתוחים ונגישים ליותר ממציאים. כאן זה גם מתחבר לתחום נוסף שלא דיברנו עליו, אבטחת המידע. כי ברגע שלוקחים דברים שהיו רגילים להיות מבודדים בעולם ומחברים אותם לאינטרנט, פתחנו אותם לגישה של האנשים שמעוניינים לנצל אותם לפשיעה. Arm מאמינה באבטחת מידע רב-שכבתית, מהצ'יפ ועד הענן, כי אחרת אי אפשר יהיה לתת פתרונות שישרדו לאורך זמן ולא יסכנו אותנו. צריך לחשוב מה קורה במקרה שמתגלית פריצת תוכנה רלוונטית אחרי שעשרות מיליוני מכשירים כאלה פוזרו בכל העולם? מה עושים? זורקים את כולם? אי אפשר, זה יקר ולא רלוונטי מתחינה תפעולית. הלקוחות שלנו צריכים פתרונות מעשיים. Arm, דרך אגב, פתחה את מרכז הפיתוח בישראל בדיוק בשל ההבנה שאבטחת מידע הולכת להיות נקודה קריטית בעולם של IoT, והיא ממשיכה להשקיע הרבה בתחום הזה. מרכז הפיתוח בישראל נפתח בעקבות רכישת סנסה סקיוריטי ב אמצע 2015, ומאז גייס עשרות מהנדסים נוספים וממשיך לצמוח מהר גם ב 2017

P1570334יהודה אלידע:  זו אותה בעיה שיש בכל יישום שאני מכיר, והדוגמה הכי בולטת היא אינסטגרם. מישהו רצה שישתמשו באינסטגרם, כדי להציג תמונות אירוטיות של ילדות? כל האנשים שכתבו את התוכנה הם אנשים טובים – וזה לא עזר.

ירון מגבר, ARM: בוודאי, וה-Internet of Things מוביל אותנו לעוד סוג אחר של סכנות פיזיות…

יהודה אלידע:  אין חידוש שאין בו סיכון, אפילו לא תרופות מצילות חיים…

ירון מגבר, ARM: חלק מה-Devices הם לא רק חיישנים, הם גם מסוגלים לעשות פעולות עם תוצאות בלתי צפויות. לדוגמה, השארתם בבית שואב אבק חכם כשיצאתם לחופשה ארוכה, והאקר משתלט עליו מרחוק ומפעיל אותו יומם וליל. עלולה לפרוץ כך דליקה, ופתאום מדובר בנזק שהוא כבר בעולם הפיזי…

אודי ויזנר, אפקון בקרה: אני רוצה לגעת בקצרה בשלושה נושאים שבלעדיהם הדיון יהיה חסר: נקודה ראשונה, כחברה שעושה פרויקטים בתחומי בקרה תעשייתית, מערכות אבטחה, בקרת מבנים וכולי, כבר עשרות שנים, לנו ברור, שבכל פרויקט IoT, רובד התשתית יתבסס ב-70% על מערכות ה-legacy הישנות, ולכן צריך לדעת לתת למערכות השונות לחיות בהרמוניה Side by Side. האתגר הגדול הוא איך אתה שומר על המערכת מאוזנת, ומסוגלת לפעול באמינות בכל שלבי המעבר מהמצב הישן, דרך הטמעת הפרויקט וכלה בהמראת המערכות החדשות. נקודה שניה, כשנוגעים בעולמות של סייבר ואבטחת מידע זה הופך ליותר מסובך, כי מערכות בקרה תעשייתיות מסורתית, למשל, היו מנותקות מהאינטרנט. יש פה דילמות לא פשוטות, שהקריטית בהן היא פגיעות סייבר. לא מספיק לעשות אבטחת מידע פסיבית בתוך המערכת, צריך הגנה אקטיבית נגד תקיפות סייבר מחוץ לחומת האש. רק לפני כמה שבועות היתה התקפת DDOS מטורפת, שהפילה את שרתי ה-DNS של מרבית האינטרנט בארה"ב. מישהו שתל חתיכת תוכנה למערכת ההפעלה של מצלמות אבטחה הפועלות במודל P1570202דומה ל-IoT, ויצר התקפה מטורפת של Denial of Service על אתרים שנחשבו לחסינים מול DDOS. לכן נדרשת היערכות אחרת להגנת סייבר בפריסת פתרון IoT בהיקפים רחבים. נקודה שלישית הוא נושא של ה-Privacy, הפרטיות מתה בעיקר במגזר Consumers  – הצרכנים. הפרטיות מתה תמורת הזכות להנות ממשחקים, מבצעים, קופונים ואפליקציות בחינם. אנשים מוותרים על פרטיות בקלות, וכשאתם מדברים על IoT זה כולל כל מה שקורה אצלך בבית או ברכב, במיטה או בכיסא המשרדי, בכורסה או על הספסל בגן…

יהודה אלידע:  בנוגע לפרטיות, אתה יכול לשאול את הנחש מגן עדן, מה הוא ידע על פיתוי…

ערן אלראי, Software AG: מה שמתפתח מאוד חזק היום זה אבטחה כחלק אינטגרלי של ניהול תהליכי ליבה. כשאתה פועל בליבה הארגונית ברמה של אינטגרציה, התחושה היא שבסך הכל הארגונים נמצאים בבשלות מסוימת. ברור שברמת Devices יש עוד הרבה מה לעשות, אבל אנחנו, שבאים מהליבה של האנלטיקה, רואים שארגונים בסך הכל כן יודעים להגן על עצמם. אני לא רואה את זה כל כך שחור כמו שאתם מציירים פה. הפגיעות, לדעתי, נוגעת יותר לצנעת הפרט מאשר הפגיעות הסייברית…

אודי ויזנר, אפקון בקרה: הבעיה צצה כשאתה פותח את ה-IoT החוצה, כי חלק מהרעיון של ה-IoT הוא ריבוי יצרנים של פריטי ציוד וסנסורים זולים, וחלקם לא מבוקרים. החנויות מוצפות ציוד זול, והמשתמשים חוסכים – ואותם אתם מכניסים הישר לתוך ה- OT  וה- IT שלכם. ה-IT עצמו מוגן, אבל הסיכון הגדול נוצר מהפתיחה החוצה.

P1570299ערן אלראי, Software AG: יש הבדל איפה אני מחבר את המשתמש. אם אני עובד על ה-Data זה דבר אחד, ואם אני רוצה לחבר devices זר פנימה זה דבר שני.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: קח דוגמה בסיסית, ה-IT של עירייה, שהוא יחסית סגור, יחסית מוגן. עכשיו אתה פותח אותו לכמות אדירה של סנסורים, שקנית בזול מיצרנים אנונימיים, שחלקם לא ממש מוכרים ובוודאי לא מצויידים בתעודות הסמכה. קנית בזול כי החלטת לשים סנסור פינוי אשפה על כל פח, וסנסור על כל פנס תאורה חכמה. אתה פותח את ה-IT לכמות אדירה של נתונים וחיבורים שמגיעה מהסנסורים אותם פתחתם לתוך ה-IT. יש פה סיכון עצום.

אילן אלתר, אלתרנט:  אני חושב שגם בנושא הסייבר אנחנו צריכים להסתכל על שני שווקים, שני סגמנטים שונים לחלוטין. האחד, ארגונים שמעסיקים איש אבטחת מידע מקצועי, קונים את הרכיבים הנדרשים ובונים את הטופולוגיה הנכונה. הסגמנט השני הוא סגמנט ה-Consumer. כשהאבא קונה לביתו בובה "חכמה", איתה הילדה יכולה לדבר ולשתף איתה את כל סודותיה, סודות אשר עולים לענן ומזינים את מכונת ה-Big Data של היצרן, לאבא אין מושג שהוא הכניס לביתו מערכת החשופה להתקפות סייבר ובטח שלילדה אין מושג שאסור לה לספר לבובה שהמשפחה נוסעת לשבוע לחו"ל. השוק הביתי הוא הרבה יותר בעייתי באספקט הסייבר מהשוק העסקי. יחד עם זאת, העיר החכמה היא עדיין אתגר סייבר שהרשויות טרם הבינו את עוצמתו. הרשויות טרם הבינו שניתן להחשיך עיר שלמה מרחוק או לזהם את המים בחומרים אלו ואחרים – ולצערי הרב כנראה שהרשויות יבינו זאת רק אחרי שיתרחש ארוע סייבר שכזה ושתופיע כתבה בעיתון שבעיר מסוימת התרחש אירוע סייבר אשר כתוצאה ממנו אולי גם נפגעו תושבים. גם בסגמנט של ערים חכמות, אין לי ספק, שעירייה שהולכת לרכוש מוצר חדש, כמו עמודי תאורה, תקנה עמודי תאורה חכמים משום שבשנים הקרובות יותר לא ניתן יהיה לרכוש עמודי תאורה שאינם חכמים. העירייה תמצא את עצמה, אם תרצה או לא תרצה, בעולם של ערים חכמות, ואם היא לא תערך נכון לעולם הזה היא צפוייה לבעיות בעולם הסייבר.

ד"ר יעל דובינסקי, NESS: אני חושבת שאנחנו במצב טוב מהבחינה הזאת, שרוב הארגונים מוכנים לדבר על איזושהי אסטרטגיית סייבר. אולי משום שגורם ה-IT governance נכנס לפעולה. בעיקר קביעת נהלים: איך הסנסור הבא ייכנס?, מתי אנחנו יכולים להתיר סנסור חדש לארגון?, איך נסדר את החלל התקשורתי של הסנסורים בתוך הארגון?, באיזה רשתות הם ידברו? – RFID, Blue Tooth, סלולר, Wi-Fi – וגם בענייני ה-Cyber Security. יש לנו היום כלים להבין את התווך הזה, התקשורת מכל הסנסורים ועד ל-Gateway. הארגונים כן הולכים להגדרת נהלים חדשים.

ירון מגבר, ARM: צריך לזכור שרוב התקפות הסייבר היום הן התקפות כלכליות. לא מדובר באנשים משועממים שרוצים לגנוב לך את התמונה המביכה. רוב ההתקפות ממומנות על ידי גופים חזקים, מקצועיים, ויש להן מטרות כלכליות. השדרוג של תשתיות אבטחת המידע, יגיע גם הוא ממוטיבציות כלכליות, כמו בעבר. אנשים וארגונים משקיעים באבטחת מידע, פשוט כי אין להם ברירה.

P1570210יונתן שיפר, GEMSENSE: הבעיה הכי גדולה של האבטחה היא אכן לא באנטרפרייז, שם הם יודעים לעשות אבטחת מידע, המנמ"רים לא טיפשים והם לא מכניסים כל דבר לליבת הארגון. אבל דווקא בערים חכמות הצורך להכניס טכנולוגיות חדשות הוא גדול ועלול לגרום לעיגול פינות. גם ה-Consumers רוצים מכשירים זולים, לא מפחדים מטכנולוגיה זולה, לא יודעים מה משמעות הרגישויות, והם בונים מעליה שכבות של יישומים ללא כל הגנה. עכשיו יש מאות מיליוני מכשירים כאלה מפוזרים ברחבי העולם, והם הבסיס לרשתות הבוטים הגדולות, שמורידות את האינטרנט פעם אחר פעם וימשיכו להוריד אותה בשנים הקרובות. זו הבעיה הכי גדולה, וכרגע אין לאף אחד פיתרון עבורה.

ערן אלראי, Software AG: אני רוצה רגע להתייחס לערים החכמות, למה שאמרתם בגנותן. אני חבר מועצה בשוהם, ואני לא מקבל את ההתנשאות הריקנית, שאתם מתיחסים לעירייה כגוף מפגר, כאילו שבאנטרפרייז אתגר הסייבר פתור אבל ברשויות לא. חבר'ה, תצאו מהסרט. בעיריות מבינים את זה בדיוק כמו בחברות הגדולות, הנושא הזה נמצא על השולחן. ולמה זה לא מתקדם? למה אנחנו לא עושים "מים חכמים"? מהפחד שיקרו כל מיני דברים. שלא יודעים מספיק על הסיכונים, שעיר היא לא אתר מתאים למעבדת התנסות. המודעות קיימת, אבל אני לא רואה את הרשויות רצות להיות חלוצות.

יונתן שיפר, GEMSENSE: עוד 2 נקודות קטנות: אחת, עדיין חסרים כלים לפיתוח מהיר ובטוח של יישומי IoT. היום צריך לפרויקט מהנדסי חומרה, שהם מצרך מאוד יקר ולא קיים בשוק הישראלי. צריך כסף כדי לייצר חומרה בסיסית בעצמך, ורוב החברות שמנסות את זה נכשלות בכך. אין פלטפורמה גמישות, ברות תיכנות, שאתה יכול לחבר להן חיישן, לקבל את המידע ולשלוח אותו לרשת IoT. דבר שני הוא תובנה שרציתי לחלוק עם הקוראים, על איך הארגונים הגדולים מכניסים טכנולוגיה חדשה לארגון מסורתי. בהתחלה כולם רוצים את השמיים, אבל לא יודעים מה בדיוק עושים עם זה. הדרך היחידה היא להכניס אותם לפרויקט הכי פיצפון שיש. קח חיישן, תטמיע אותו באפליקציה פשוטה, ותראה מה אתה עושה עם זה. לא רוצים את זה כי זה לא מספיק יומרני, עזוב ולך הלאה. אלה שרוצים את השמיים לא מגיעים לשום מקום. אלה שמגיעים לפרויקט קטן, שנה-שנתיים אחרי כך כבר משיקים מוצרים שאפשר למכור ולהרים עליהם עסק.

P1570398יהודה אלידע:  כפתגם הסיני הידוע, גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. מגיעים לסיום וזו ההזדמנות שלכם למשפט אחרון.

אילן אלתר, אלתרנט:  בנושא של ערים חכמות, אכן יש מודעות יותר גבוהה, אבל עדיין העשייה בפועל נמוכה משמעותית בהשוואה לנעשה בארגוני האנטרפרייז. לכן הבדלתי בין הסגמנט של עיריות וסגמנט של אנטרפרייז. כיום בכל אנטרפרייז ניתן למצוא איש ייעודי, אשר תפקידו להיות אחראי על אבטחת המידע בארגון. ברוב הרשויות עדיין אין בעל תפקיד כזה, ישנה רק מודעות. והערה בתחום של בריאות חכמה – ל-IoT יש יכולת להציל חיים, לשפר איכות חיים של חולים ולהקטין את התלות שלהם בהרבה מאוד דברים שמקשים עליהם את החיים. אני חושב שעולם הבריאות הוא אחד מהוורטיקליים ש-IoT יכולה לשפר משמעותית את העולם. אנחנו רואים זאת היום בבתי חולים, בקופות חולים שמתארגנות לנושא הזה, ובפתרונות שקיימים בארץ ובעולם בכל נושא הבריאות החכמה.

ד"ר יעל דובינסקי, NESS: אני חייבת להשלים את התגובה של אילן. זוכרים את הסיפור על הצ'יפ בנעל? מבחינתנו חשוב להבין את הקונטקסט, האם אנחנו רצים ברחובות עיר מזוהמת או בחדר כושר סטרילי, האם איכות האוויר טובה או שכדאי לחשוב על ספורט אחר. אנחנו מחפשים את החיבור, בין עיר חכמה למצב הבריאות, ואפילו למצב הכלכלי של הלקוחות. סוכנת הביטוח יכולה לצלצל ולהגיד "אמרתם שאתם שמרנים, עשינו לכם ביטוח תפור בהתאם, אבל עכשיו אני לומדת שאתם לוקחים סיכון, בריצה בלילה במקומות בהם אין שמירה. אז בבקשה, עוד פרמיה".

יהודה אלידע:  תודה על השתתפותכם בדיון. סיימנו, אך לפני שאנו ממציאים ניסים ונפלאות, נראה שעיריית הוד השרון תקנה סנסורים, שמאותתים לחדר המצב העירוני, שיש השקייה מוגזמת בגינה מסוימת או שמשאית איסוף הגזם שוב לא נכנסה לרחוב ארלוזורוב. ועד אז, נקווה שהמונח "עירייה חכמה" לא יהפוך לאוקסימורון. כי מאה פקחים עירוניים לא יסגרו ברז אחד שה-IoT לא תספר עליו לראש העיר.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.