<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > המהפכה התעשייתית כבר כאן. על החשיבות, המשמעות והתועלת

המהפכה התעשייתית כבר כאן. על החשיבות, המשמעות והתועלת

 אודי ויזנר, מנכ"ל חטיבת האלקטרוניקה והתוכנה של אפקון:

אודי וויזנר

אודי ויזנר

עולם ה- IoT משנה היום את פני העולם. המונח IoT הוא בעצם הבסיס למגמה של ה"עולם החכם" שנוגע כמעט בכל תחום בחיינו – בית חכם, מפעל חכם, עיר חכמה וכדו'. כולם מורכבים מקונספט המתבסס על הבשלה של מס' טכנולוגיות: יכולת ניהול מידע בענן, יכולת פריסה רחבה של מגוון סנסורים ורכיבים בעלויות מאפשרות, וכן ניתוח ואנליטיקה של כמויות עצומות של מידע, Big data הנוצרים מאותם סנסורים. הרובד הגבוה ביותר הוא פתרונות של Machine learning שמספקים תובנות על סמך ניתוח מאד מורכב של מידע, שלא ניתן היה להגיע אליהם בעבר. השילוב של כל השכבות הללו , הוא בעצם שיאפשר ניהול "מפעל חכם" ברמה אחרת לגמרי מהמוכר לנו היום. המונח Industry 4.0 בעצם מבטא את "המהפכה התעשייתית הרביעית", שהיא בעצם מהפכת המידע בעולם הייצור. ולכן בקרים ופסי ייצור היו וימשיכו להיות, אולם עולם הייצור יעבור קפיצת מדרגה בכל הקשור למגוון איסוף המידע, כמויות המידע ובעיקר יכולת הניתוח והאנליטיקה שלו, שיאפשרו תובנות שלא יכולנו להגיע אליהן קודם, לשיפור הייצור והתפעול.

קיים הבדל בן IIoT לבין IoT ו- Industry 4. המונח IoT  בהקשר הרחב מתייחס ליכולת של רכיבים קטנים, מבוזרים להפוך "חכמים" יותר על ידי כך שניתן לתכנת אותם ולהטמיע אותם בכל מערכת (ממכונת כביסה ועד טורבינה של תחנת כח), והם מקושרים לאינטרנט ומסוגלים לתקשר, לספק מידע ולקבל הוראות הפעלה. זהו המונח הרחב ביותר והוא מתייחס לרכיבים/סנסורים שמשמשים החל מבית חכם, ועד ניהול מפעלים. ואולם, האיכות, הבשלות, ורמת אבטחת המידע של רכיבים כאלו המשמשים ליישומים ביתיים אינם מספיקים כדי לשמש תשתית ליישומים ארגוניים ותעשייתיים בהם יש היבטים של אבטחת מידע, ביטחון ובטיחות. מכאן נולד ה- IIoT , Industrial IoT, שממנף את היכולות והטכנולוגיות החדשות ליישומים ארגוניים ותעשייתיים. זה מתאפיין בהגדרה ועמידה בסטנדרטים (כגון פרוטוקולי תקשורת מקובלים בתעשייה) , תקנים של בטיחות, אבטחת מידע ועוד.

Industry 4.0 הוא בעצם המונח להתחדשות כוללת של עולם הייצור, שמכונה "המהפכה הרביעית", מהפכת המידע בעולם התעשייתי. היישום שלה בפועל, הוא בעצם יישום כולל של פתרונות IIoT כולל גם הרובד של ניתוח ואנליטיקה של המידע. חשוב להבין שכאשר מדברים על IIoT אלו לא רק מפעלים וקוי ייצור, אלא כל עולמות החשמל,  האנרגיה, ניהול מבנים – BMS ועוד.

למה צריך את זה?

 משום שאנו נמצאים בעולם תחרותי, גלובלי, בשינויים מאד מהירים. כל ארגון, ובוודאי מפעל יצרני, חייב כל העת לשפר את יכולת שרשרת האספקה שלו, להתייעל, לעשות יותר עם פחות הוצאות והשקעות. המפתח לשיפור הוא טכנולוגיות חדשות וניהול המידע. ככל שנוכל לאסוף יותר מידע על הייצור, תפעול, מכונות, אחזקה וכיו"ב – כך נוכל לבצע ניתוחים מעמיקים יותר ולהגיע לתובנות משמעותיות היכן אנו צריכים לנקוט פעולות ובכך להשיג שיפור. שילוב כל מרכיבי ה- IIoT יאפשר את התהליך המתמיד של השיפור.

תשאלו מי צריך את זה ?

הטכנולוגיה של IIoT , צריכה כמו בכל תחום טכנולוגי אחר, לשרת צרכים עסקיים של הארגון . אם הכל בסדר וכולם מרוצים – אפשר להמתין. בהנחה שאין כמעט ארגונים כאלו, אזי כל ארגון חייב לבחון את "הכאבים" שלו, ובמקומות שנדרש שיפור עסקי/תפעולי –לבחון כיצד נוכל לתרום ולשפר בעזרת פתרונות IIoT. סביר להניח שאין מפעל שלא ימצא יישומים מיידים עם ROI ברור ומוקדם. דוגמאות: קווי ייצור לא יעילים ללא ניטור מספק של פרמטרים, בעיות ייצור שמערבות מס' יחידות / קו ייצור – שלראשונה ניתן לצבור מהם במקביל מידע רב, להעלות למקום מרכזי את כל המידע ולבצע ניתוחים מעמיקים, כולל יישומים מתקדמים כמו Predictive maintenance. צבירת המידע העצום, ניתוחו והסקת מסקנות ועד יישום נהלי עבודה אוטומטיים – יכולים לשפר משמעותית את אחזקת המכונות וניצולן, כוונון נצילות של מכונות וקווי יצור  ועוד ועוד.

האם המפעלים בארץ צריכים לפעול בנושא או להמתין ל-BUZ הבא?

כשמדובר בהתקדמות טכנולוגית תמיד יש דילמה. אבל אם ממתינים עד אין קץ, מפספסים את המהפכה והיתרונות הגלומים בה. אחד היתרונות בתחום הזה, שניתן להתחיל בקטן, לבצע את קפיצת המדרגה ביחידה מסוימת, קו ייצור מסוים, מפעל מסוים – לראות איך זה מצליח, לבחון את השיפור ולקבל החלטה לגבי ההמשך. זה לא כמו החלפת ERP, שגם אם הולכים על המינימום – זה עדיין פרויקט גדול, מורכב, חוצה ארגון עם השפעה משמעותית בטווח הקצר וסיכונים. כאן ניתן להיכנס בהדרגה, סיכון נמוך – ואם מצליח – להמשיך למנף. לכן חד משמעית – להיכנס.

מה המפעלים צריכים לעשות? What it is for me?

למצוא את הנושא בו יוכלו להשיג שיפור עסקי/תפעולי שעד היום הם לא הצליחו ליישם בו שינוי, בגלל מגבלות של מידע או תהליכים נדרשים. לאחר שזוהה הנושא העסקי, נדרש לסקור את השוק ולמצוא פתרונות רלוונטיים. חשוב להדגיש שיש היום BUZ ענק בתחום. המון יצרנים של ציוד, סנסורים, עשרות סטארט-אפים עם פתרונות אנליטיקה – וזה נהדר! אבל חשוב לי להדגיש שמפעל, או בנין חכם או תשתית ייצור אנרגיה – זה לא בית חכם. אי אפשר להיכנס להרפתקאות של ניסוי וטעיה כמו שרבים מאיתנו "משחקים " בפתרונות בית חכם בבית הפרטי שלנו. יש משמעויות כבדות מאד – מרגולציה ועד נזקים בסכומי עתק, שיכולים לקרות עקב יישום שגוי, לקוי או רשלני של פתרונות IIoT. ולכן ההמלצה החד משמעית היא להשקיע תשומת לב רבה בבחירת הפתרונות, הן החומרה והן התוכנה, כדי לוודא איכות הפתרון, תמיכה לאורך שנים רבות, עמידה בתקנים (ובפרט אבטחת מידע ) ועוד. ובנוסף, דווקא בנושא הזה בגלל מגוון הפתרונות, לא הייתי ממליץ ללקוח להיות האינטגרטור של עצמו. זה מורכב מדי ומסוכן מדי. ולכן, המלצה חד משמעית לפנות לבית מערכות ואינטגרציה כגון אפקון, שהוא בעל שנים ארוכות של מקצוענות בתחום התעשייתי והיכרות עמוקה עם הצרכים והטכנולוגיות, כדי שיוביל יחד עם הלקוח את ניתוח הצרכים, אפיון הפתרון, יישום בשטח ואולי הכי חשוב – להיות לצידו של הלקוח לאורך שנים רבות של שיפור ותחזוקה. פתרונות IIoT בהגדרתם מחייבים חיבור לאינטרנט כדי להעלות נתונים לענן, לעשות שימוש בכלי התוכנה הזמינים שם. יש עדיין מחסום פסיכולוגי ורגולטורי לחיבור של העולם התעשייתי לרשת. אבל זה כבר קורה ועוד יקרה הרבה יותר. ולכן הפתרון הוא לא להימנע, אלא לתכנן ולבנות את הפתרון הנכון, וישנם פתרונות כאלו, כדי ליהנות מהטכנולוגיות והפתרונות, ללא נטילת סיכונים מיותרים.

האם Industry 4.0 טוב או רע לתעשייה הישראלית?

כנראה שאת המהפכה הרביעית נראה בסופו של דבר בכל התעשייה ובכל מקום. ולכן אין כל כך שאלה של האם, אלא יותר של "איך ומתי". לדעתי דווקא לישראל זה מאד מתאים ואפילו יכול ליצור יתרון יחסי משמעותי. בגלל שרוב החברות הישראליות הן קטנות במונחים גלובליים, ומתחרות בחברות ענק, כמו גם הריחוק שלנו מחלק מהשווקים, לכן, דווקא "ממזרות עסקית" , חוכמה המתבססת על ניתוח מידע עדכני וחכם, ויכולת ליישם ולהגיב מהר יכולים לסייע לתעשייה הישראלית להיות הרבה יותר תחרותית. בשילוב עם החדשנות והתזזיתיות של הישראלים – בהחלט ייתכן שישנו לפנינו פתח ל "תור זהב" לתעשייה הישראלית.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.