<
יום ראשון , ינואר 21 2018
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > שולחן עגול: למה ה- IoT תקוע?

שולחן עגול: למה ה- IoT תקוע?

 

 

שולחן עגול IoT 2017

שולחן עגול IoT 2017

משתתפים: 

  • ארז קריינר, Cyber Rider: היום בעל חברת ייעוץ לסייבר, מנהל את הפעילות של קרן השקעות צפון אמריקאית ובעבר ראש רשות הסייבר בשירות ביטחון כללי.
  • אילן אלתר, אלתרנט: בעלים ומנכ"ל של חברת אלתרנט, עוסקים בייעוץ אסטרטגי לארגונים, לעולמות של חדשנות, בעיקר בעולמות של IoT, במגזרי  בריאות חכמה, ערים חכמות ותעשייה חכמה.
  • מוטי סדובסקי DCS: בעלים של חברת DCS, חברה לייעוץ אסטרטגי בתחום של IT. החברה מתמקדת בתחום של אנליטיקה ו- big data analytics, אך גם בכתיבת תכניות אב למחשוב, ניתוח תהליכי עבודה, מכרזים ועוד.
  • ניסים חי, שניידר אלקטריק: מנהל מוצר בסניף הישראלי של התאגיד הגדול בעולם בתחום ניהול ובקרת חשמל ואנרגיה. מנהל תחום מוצרי בקרה, IoT ו-Cyber Security.
  • אורן בניסטי, אינטל: אני שייך לדלתא סנטר גרופ. תחת הדלתא סנטר גרופ אני שייך לקבוצת ה-communication, ואנחנו  בודקים  פתרונות  IoT.
  • מעיין רונן, אינטל:  מצוות מכירות של אינטל IoT.
  • ארי רוזנבאום, מטריקס: ממטריקס מוצרי תוכנה, אחראי על מוצרי IoT .
  • ערן אלראי, Software AG: אני מנכ"ל Software Ag בישראל ואנחנו באמת פתחנו בשנים האחרונות בחזית IoT בהתבסס על האינטגרציה החזקה שלנו.
  • ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: מנמ"ר מרכז השלטון המקומי
  • אוהד ישראלי, אורקל: אני ארכיטקט ענן בכיר באורקל. לאורקל יש פלטפורמת IoT מבוססת ענן לארגונים גדולים כקטנים.
  • IT מגזין: מאיר עשת מנהל המגזין, יהודה אלידע עורך

יהודה אלידע, מנחה: הבעיה של IoT היא שהשם אינו נכון. זה היה צריך להיות  IOIT.      Internet Of Intelligent Things.  אם אנחנו הולכים לעשות IoT אנחנו צריכים לתקוע אינטליגנציה עד קצות הרשת. אחרת אנחנו נהיה מוצפים בנתונים גולמיים. זה שהאינטליגנציה תצטרך בהכרח להיות זולה וזמינה ומוטמעת בנקודות הקצה. המטרה של אינטליגנציה זה לא שיהיה מישהו שבנקודת הקצה של כותב חוקים אלא למעשה דחיסת נתונים.

אילן אלתר, אלתרנט

אילן אלתר, אלתרנט

אילן אלתר, אלתרנט: יש כיום בעולם תהודה גדולה סביב נושא ה-IoT. אחת הסיבות להתפתחות התחום היא הירידה הדרמטית של מחירי החיישנים לסוגיהם. ממחירים של עשרות ומאות דולרים עד לפני שנים בודדות, למחירים של סנטים ועד דולרים בודדים לסנסור. הצפי בשנים הקרובות הינו לשימוש בכמויות אדירות של חיישנים (מיליארדים) וזה המהות של ההבדל העצום בכלכלת ה-IoT ובהיתכנות של יישומם של פרויקטים. ישנו הכרח לבצע איזון בין היקפי תעבורת הנתונים העצומה בין הסנסורים לענן הסנסורים לבין רוחבי הפס הגבוהים והיקרים, אל מול צורכי הפרויקט ומול האפשרות שהפחתת העברת נתונים עלולה לפגום באנליטיקות הנתונים החלקיים ולפספס יכולות של ניתוח נתונים שסוננו לפני הגעתם למנועי האנליטיקה. בוודאי שלא נדרשים רכיבי CPU וזיכרון בכול רכיב קצה (סנסור) – זה מייקר מאוד את הפתרון המלא. יחד עם זאת, העברת כלל הנתונים מייצרת עומסי תקשורת עד כדי Traffic Jam. יש צורך ברכיבים שאוספים מידע עצום, מסננים ומעבירים לרכיבי האנליטיקה מידע באופן סלקטיבי, יש צורך ברכיבים אשר מייצרים יחסית מעט מידע ולכן אין צורך לסנן אותו ברכיב הקצה ויש גם צורך ברכיבים שאוספים מידע עצום, ומעבירים את כולו ישירות לרכיבי האנליטיקה. לרוב הארגונים אין כיום יכולת לדעת באילו נתונים שהגיעו מסנסורים שהותקנו הארגון יהיה מעונין בטווח הארוך ולכן, סינון נתונים בסנסור עלול להיות בעייתי בהמשך, לכשיתברר שיש צורך בנתונים שכיום מסוננים ברמת הסנסור. נקודה חשובה נוספת קשורה לסייבר. לרכיב הזולים עצמם בד"כ אין יכולות הגנת סייבר, מה שיש בד"כ לרכיבים בעלי CPU. אם הרכיב הוא הרבה יותר חכם, אז יהיו לו הגנות סייבר והוא יוכל להתמודד איתן ולמנוע העברתן התקפות למרכז. כלומר, מצד אחד יש יתרון בקיום CPU בסנסור הקצה שיתמודד עם תקיפת סייבר, אך מצד שני זה עניין של עלויות, ולכן הקמת מערכת מבוססת IoT הינה פרויקט עם הרבה חשיבה ואיזונים בתכנון.

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: הרשויות המקומיות בארץ מבצעות מספר פיילוטים בתחום תוך למידה והכרה של היתרונות והחסרונות של סוגי החיישנים השונים. העברת המידע, עיבוד המידע והפקת מסקנות מושכלות מהווים את הבסיס לכל פרויקט.

אוהד ישראלי, אורקל: מסכים, החוכמה האמיתית היא בחיבור הדאטה לצורך קבלת החלטות או ביצוע פעולות שיש להן ערך עסקי. החיבור הוא מצד אחד סנסורים מהשטח ומצד שני חיבור לדאטה שנמצא בארגון, וכן לאפליקציה לצורך פעולה. עברו הימים שמספיקה שליחת SMS בגלל טריגר, לכן הגישה היום, היא שבכל פתרון יש התייחסות לנושא הסייבר. השלב הראשון הוא מניעת התחברות או התחזות של סנסור, תארו לעצמכם שאנחנו נותנים לסנסור לא מאושר גישה לכל הדאטה שלנו? לאפליקציה שלנו? אז הזדהות חזקה של הסנסור היא Must בשלב התכנון.

יהודה אלידע:     האם אנחנו יודעים איזה מודל אנחנו משרתים? האם יש לנו רשימת שאילתות שאנחנו אומרים זה רלוונטי וזה לא, או שאנחנו אומרים נבנה תשתית, נזרים נתונים ואז יבוא הילד החכם עם הסטארטאפ שלו שיגיד רגע, עם כל הנתונים האלה אני יודע מה אתה תאכל לצהריים.

מוטי סדובסקי DSC

מוטי סדובסקי DCS

אילן אלתר, אלתרנט: זו בדיוק הנקודה. לא הארגון (צרכן המידע) ולא יצרן הסנסור יודעים בדיוק איזה מידע מחפשים – אם הם היו יודעים, מצבנו היה משמעותית קל יותר. ולכן מומלץ שכול הנתונים יאספו ויועברו למרכז המערכת, תעשה עליהם אנליטיקה, ורק אז ניתן יהיה להתחיל לקבל תובנות ראשוניות של הנתונים החשובים לארגון. ומתוך זה ניתן להגדיר מודל צר יותר של נתונים הנדרשים לארגון. אבל חשוב לציין שאם לא היו לארגון את כול הנתונים – הארגון לא היה יכול להגיע לתובנה זו.

מוטי סדובסקי DCS: ראיית הדברים שלי שונה בתכלית, וזו גם המתודולוגיה לפיה אני פועל. אני קודם כול אברר עם הארגון את שאלות המחקר הרלבנטיות לפרויקט המתוכנן. כלומר: מה הארגון רוצה להשיג מהפרויקט ומה הערך העסקי של פרויקט ה- IoT. האם הפרויקט קשור לתחזוקה מונעת, אולי ישנה בעיית סייבר הדורשת ניתוח חריגים ואנומליות, אולי בעולם הרפואה מחפשים חריגים בהתנהגות מכשירים במטרה לאתר תקלות טרם היקרותן, או זיהוי מוקדם של מחלות וכו'. אני הייתי מתחיל משאלות המחקר הרלבנטיות לפרויקט וממקורות המידע ולאו דווקא מהפן הטכנולוגי.

אילן אלתר, אלתרנט: אני מסכים לחלוטין שכשעושים אנליטיקה צריכים להתחיל משאלת המחקר, אין ויכוח לחלוטין, זו נקודה מאוד מאוד נכונה. אבל המציאות היא טיפה שונה. המציאות היא שאני כיצרן מספק עכשיו devices להרבה מאוד לקוחות, להרבה מאוד גופים, אני כארגון קונה devices מהרבה מאוד ספקים ואני לא יודע להגדיר היום לספק מראש מה תהיה שאלת המחקר שמעניינת אותי.

מוטי סדובסקי DCS:          קודם כל יש לארגון צרכים עסקיים הבאים לידי ביטוי בשאלות מחקר.

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: אני מסכים עם מוטי, עלינו לזהות הבנתם תאפשר לנו להמשיך ולחקור את מקורות המידע ואח"כ את הצרכים ולאחר מכן לספק את הפתרון הטכנולוגיה הנדרשת למענה לשאלות העסקיות.

אילן אלתר, אלתרנט: אכן כן, אבל בסופו של יום קונים את הרכיבים מיצרן מסוים שאינו מייצר אותו ספציפית לארגון א' או לארגון ב', ובעצם הארגון צריך להחליט האם לסנן מראש חלק מהנתונים, או להביא את כולם למרכז ואז לעשות אנליטיקה במרכז באמצעות שאלות המחקר שיוגדרו.

ערן אלראי, Software AG

ערן אלראי, Software AG

ערן אלראי, Software AG: בהתחלה הצגת ושאלת לגבי נושא זה כאילו הוא באזז. אז לא, זה כבר ביזנס אמיתי. השתתפנו באירוע בגרמניה ואחד הדוברים נתן הערכה שבתוך 3 שנים, 57% מארגוני IT יתקצבו IoT כחלק מהתקציבים שלהם.

יהודה אלידע:    בתור מה? בתור מפתחים או בתור משתמשים?

ערן אלראי, Software AG: גם וגם וכחלק מהמערכת. הרכיבים ((devices, הם בתחתית שרשרת הערך. אתה עושה פרויקט בישראל עם רכיבים סינים ו/או ספרדים. הם חשובים אבל השכל והעיקר ממש לא שם. אנחנו עושים בגרמניה פרויקט עם סימנס בהיקף של כ-40 מיליון אירו. מה שחשוב זה ה-device management ולא ה-device עצמו.  אנליטיקה והניהול של הרכיבים אלה הם הדברים החשובים.

מוטי סדובסקי DCS:          ערן אתה מתמקד במציאת החריג כדי לעצור את התקלה בזמן וזהו צורך עסקי מרכזי בארגונים רבים.

ערן אלראי, Software AG: זה בדיוק העניין. היכולות של האנליטיקה משיגות כל דמיון עסקי שקיים. אני יכול להגיד לך שאין אתגר עסקי היום שהאנליטיקה לא יכולה לפתור ב-real time.

ברק שחר - מרכז השלטון המקומי

ברק שחר – מרכז השלטון המקומי

אוהד ישראלי, אורקל: יש מספר גישות שלבסוף מתאחדות, ממה שאנו רואים בשוק יש את הארגון "המחפש", ארגון שיש לו כבר לרוב מקורות וסנסורים, לא בטוח שכולם מחוברים לרשת אבל הוא מבין כבר ברמת ה-IT שיש לו נכס ביד, רק לא יודע איך לנצלו. הטיפוס הנוסף שרואים הרבה בשוק הוא הארגון שיש לו חזון – לרוב זה ארגון שיש לו גוף הנדסה גדול, ולעיתים, גוף זה הוא מקביל ל-IT ויש לו מטרות ומדדים שונים. על כן האתגרים יכולים להגיע ממקורות שונים, המטרה של פורומים מעין אלה היא להגדיל את המודעות ליכולות ובעיקר את הערך לארגון בחיבור חכם או IOIT, Internet Of Intelligent Things.

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי- ללא אנליטיקה והפקת ערך מוסף עבור מנהלי הארגון אין כל טעם בפריסת אלפי או עשרות אלפי אביזרים רק בכדי לאסוף מידע. המידע קיים בצורה זו אחרת אך אינו מנוהל ומנותח בכדי להפיק את הערך המוסף אשר יצדיק פרויקטים גדולים. במסגרת כנס החדשנות האורבנית- MUNI EXPO  של מרכז השלטון המקומי, שיתקיים בין ה – 13-14 לפברואר 2018, יוצגו בין היתר פתרונות אנליטיקה אשר ינתחו את המידע ברשויות הן מחיישנים חיצונים והן ממערכות הליבה.

אוהד ישראלי, אורקל: גם אנחנו רואים את הדברים בצורה דומה, ברוב המקרים מדובר בסנסורים פשוטים שאוספים מדדים כגון חום, מהירות וכיו"ב – העניין הוא האנליטיקה, האינטגרציה והתובנה מעל מדדים אלו והיכולת לבצע אנליזות ב-near real time. דוגמא פשוטה: מהירות של רכב, תוך התייחסות לרטיבות הכביש, מקבלת משמעות בעוד שכל מדד בנפרד הינו חסר משמעות.

אילן אלתר, אלתרנט: אבל השאלה הייתה האם מסננים את הנתונים בציוד הקצה או שמעבירים את הנתונים למרכז ועושים את ה-Business Intelligence על הנתונים שהגיעו – במרכז.

אורן בניסטי, אינטל: אז יש לי תשובה.

אורן בניסטי, אינטל

אורן בניסטי, אינטל

אילן אלתר, אלתרנט: שנייה, אני חושב שמה שאתה אמרת בשורה התחתונה עדיף – להעביר כמה שיותר נתונים למרכז.

אורן בניסטי, אינטל: אז יש לי תשובה, והתשובה היא פשוטה.  אנחנו באינטל מסתכלים על הדברים בשני כיוונים. אנו בודקים זמני תגובה. יש אפליקציות שמטבען דורשות זמן תגובה קצר ביותר, לדוגמא רכב אוטונומי. אין לך אפשרות להעביר נתונים לעיבוד בענן כי זה לוקח זמן רב מידי. לעומתן, יש אפליקציות שנועדו לשימושים יותר סובלניים לזמן ומאפשרים לך להעביר נתונים לענן, לעבד אותם ולהחזיר תובנות ליחידות קצה, למשל תאורה בעיר ויישומי עיר חכמה בכלל.

יהודה אלידע:    שאלה; למה קוראים לזה אינטרנט off? כל רשת פרטית יכולה לעשות את זה יותר טוב, יותר מהר, דיברת על זמן תגובה. אל תעביר את זה באינטרנט, תעביר את זה בחיבור. מה כל כך גדול בזה שלקחנו את המודל שנקרא אינטרנט והלבשנו אותו על מערכות שליטה ובקרה קלאסיות.

ארז קריינר, Cyber Rider: אני אנסה לענות לך. אכן ישנם מקטעים ותחומים בהם עולם ה-IoT דומה יותר לעולם ה- OT, ה-operation technology. מאידך ישנם מקטעים אחרים בהם ה-IT יותר דומיננטי ורלבנטי ולכן נוצרה הסימביוזה הזו. יכולות אנליטיקה יושבות בעולם ה-IT. הפקת תובנות מתקדמות מביצועי מערכת IoT נזקקת לכן לטיפול בעולם ה-IT ולכן העולם התעשייתי של OT פחות מתאים לזה ובעצם לא מסוגל להתמודד עם זה.

יהודה אלידע:    למה חייבים להעביר את הכול בצוואר הבקבוק שנקרא IP? למה לוקחים פרוטוקול שלא נועד לעשות שום דבר מהר.

ניסים חי, שניידר אלקטריק

ניסים חי, שניידר אלקטריק

ארז קריינר, Cyber Rider: כי אין לנו משהו אחר.

ניסים חי, שניידר אלקטריק: אני לא רואה ברירה אלא להשתמש בתשתיות IT. IoT מהווה את ליבת העסקים שלנו, בשניידר אלקטריק זיהו את הנושא כבר לפני שנים. כולם קוראים לזה מהפכה אבל זו לא באמת מהפכה, אלא אבולוציה של תשתיות התקשורת והבקרה. התשתית והיישומים מעולם ה-IT, נכנסים לעולם הבקרה בצורה משמעותית, על ידי מגוון רכיבים המתקדמים יותר בכוח עיבוד, אחסון ותעבורה וכמובן ביכולת טיפול בכל נושאי האנליטיקה והסייבר. התקדמות טכנולוגית זו מובילה את עולם הבקרה לתמוך בפרוטוקולים מגוונים ומאובטחים מבוססי תשתית IP כפי שנעשה בעולם ה-IT.

יהודה אלידע:    אבל בבקרת real time אתה לא יכול לתת למערכת להיות לא דטרמיניסטית מבחינת הזמן.

ניסים חי, שניידר אלקטריק: המערכות נותרות דטרמיניסטיות מבחינת הזמן וקצב הסריקה, תשתית ה IP לא פוגעת ביכולות אלו.

יהודה אלידע:    על ה-IP ?

ניסים חי, שניידר אלקטריק: כן, על תשתית ה-IP בפרוטוקולים ייעודיים. אבל כשאנחנו רוצים להעביר מידע מחוץ לבקרת ה-I\O, כדוגמת מידע לענן, או להעביר מידע תומך החלטות (אנליטיקה, HMI, ERP) זה עובר החוצה בפרוטוקולים סטנדרטיים לכיוון ה-IP. כיום, ניתן להעביר במחזור פעולה יחיד של בקר תהליכי מידע עם אלפי פרמטרים לעומת עשרות בודדות בעבר.

יהודה אלידע: אורן זו הפילוסופיה שלכם גם?

אורן בניסטי, אינטל: לא. אנחנו הולכים קדימה לכיוון האינטרנט של ה -5G  . מה שזה ייתן לנו כאן זו אפשרות ליצור network slicing לרשתות ייעודיות בחלוקה גיאוגרפית או אחרת, במחירים זולים, צריכת אנרגיה נמוכה ועוד. זה לא public service אלא זה service ייעודי לאפליקציה.

ערן אלראי, Software AG: ברשותכם אחדד את העניין. שם המשחק Connectivity, (קישוריות) בין כל דבר לכל דבר ואת זה רק האינטרנט יכול לתת. ברגע שמדברים על ה- 5G, עולה רמת הקונקטיביות ומתווספים פיצ'רים נוספים אז כל השאלה הזו של למה אינטרנט, מתייתרת.

ארי רוזנבאום, מטריקס

ארי רוזנבאום, מטריקס

יהודה אלידע:    מה שאני אומר זה שהאינטרנט, החידושים האמיתיים, זה סט של פרוטוקולים שכולם מצייתים להם בכל העולם. בלי חוכמות. אפילו צפון קוריאה.

ארי רוזנבאום, מטריקס: מה שערן אומר זה הכי חשוב באמת, הנושא של קישוריות (connectivity) הוא העניין הקריטי כאן. האפשרות שכל מי שמתחבר משפיע על האחרים. המהפכה תגיע כאשר כל רכיב מאותם ה-50 מיליארד רכיבים (לפי התחזיות) עשוי להשפיע על האחרים. לא משנה איך ואיפה תהיה ההשפעה בענן ב FOG או ב edge, אבל זה יקרה באפן אוטומטי. כיום יש התערבות אנושית מאסיבית בגלל שיש בעיקר איסוף והוצאת תובנות ופחות שיתוף אמתי בין רכיבים .

מאיר עשת:   ארי, לטובת הקוראים תן  דוגמא איך אחד משפיע על השני?

ארי רוזנבאום, מטריקס: אוקי. בואו ניקח לדוגמא מכונית חכמה. הרמזור משפיע על הרכב כמובן אבל יתקיים המצב בו נוכחות הרכב תשפיע על הרמזור ועל תשתיות נוספות – אפילו בפרויקט העתידי של משרד הביטחון על הרק"ם העתידי בו אנו שותפים, ההשפעות ההדדיות בין רכיבים ברכב ומחוצה לו ע"פ מצבים הן אדירות. באינטרנט בשנותיו הראשונות ה- GMAIL היה אז killer application. אבל אח"כ נכנסו הרשתות החברתיות וכולם מדברים ומשפיעים על כולם, זה עלה מדרגה. קחו כדוגמא נוספת את עולם הרפואה medical  healthcare. שם מדובר במידע ואנליטיקה שמתבצעים ב edge שאינם בהכרח הולכים לענן, כי אין לזה זמן. מעבר לאותות הניטור שמגיעים אל האחות, אם הפציינט קבל משאף, ונמדדת במוניטורים השפעה שלילית כלשהיא, אזי תתקבל מידית המלצת טיפול נוספת ברת הפעלה אוטומטית להזרמת חומר רפואי נוסף והיא בעצם נגרמה עקב הפעלת המשאף שניתן לבעיה אחרת. כלומר: הכול משפיעים על הכול. בשלב הבא יחברו נניח 100 סנסורים ל-gateway חכם שיעשה עיבוד מקומי ולא ילך לענן. זה מה ש RTI-DDS לדוגמה עושים עם GE-Healthcare.

מעיין רונן, אינטל

מעיין רונן, אינטל

ערן אלראי, Software AG: Connectivity, היא המפתח לדברים החכמים האלה, שילוב טכנולוגיה וקישוריות זה המשחק שאנחנו רואים לנגד עינינו.

ארי רוזנבאום, מטריקס: אנחנו כולנו הופכים להיות קטנים יותר ויותר מבוזרים אבל יותר משפיעים אחד על השני.

מעיין רונן, אינטל:     לאינטל יש פלטפורמה שנקראת Intel® Health Application Platform (Intel® HAP)  שפותחה יחד עם flex. זה ממשק לחולה handheld device פלטפורמה ייעודית בעלת ממשקים פריפריאליים (למשל לחץ דם, דופק, משקל וכד' ) שעברו הסמכה למוצר, והוסיפו הרבה מאוד תכונות שלא קיימות במוצר מדף בגלל נושא פרטיות ואבטחת מידע. זה מוצר בעל מחברי רשת לקישוריות רופא מרחוק. נושא "רפואה מרחוק" remote health care מתפתח בקצב מהיר מאוד, מבחינת המשאבים שמופנים לתחום אנחנו בהחלט רואים בזה הזדמנות גדולה. הניסיון שלי בישראל כיום הוא webcam וטלפון לרופא ילדים, כבר עכשיו יש אפשרות שכל חולה אפילו כרוני ינוטר בביתו שלו בעזרת Intel HAP, לייצר מינון תרופתי, לתת התרעה לשירותי החירום, הכול מחובר.

אורן בניסטי, אינטל: בתחום הרפואי יש כסף ואנשים מוכנים לשלם על זה, בשונה למשל מתחומי זיהום אויר וטמפרטורה ששם קשה יותר לשכנע אנשים לשלם על זה.

ארז קריינר

ארז קריינר

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: דווקא החיישנים הראשונים שנכנסו לרשויות במסגרת לימודית הם חיישני מזג האוויר אשר מותקנים בבתי ספר רבים לצורכי למידה, אכן מאוד קשה להציג החזר השקעה מחיישן זיהום אויר אבל זהו מידע חשוב לתושבים בערים הגדולות.

ארז קריינר, Cyber Rider: עד כה התייחסנו לIoT כעל דברים שנמצאים על הקירות או במרחב ציבורי כלשהוא. אבל תחשבו על המכשירים או רכיבים שיוכנסו מחר לגוף. אז ספורטאים מודדים באמצעות צמיד כל מיני מדדים רלוונטים עבורם. מחר יהיה להם שתל בתוך היד או ברגל שיוציא את כל האינפורמציה למנטרי חוץ רחוקים.   אם אלך רחוק משם, אז תחשבו על תוסף זיכרון, שתל למוח שיכול להתחבר ולתפקד כחלק מהזיכרון (אולי הוא יהיה מושתל בכלל ביד) ואפשר לדמיין (למרות שזה לא בדיוק בדיוני) את מה שארי אמר שאנשים משפיעים אחד על השני ויש היזון חוזר וכך הלאה, זה דבר שאנחנו צריכים להסתכל עליו. זה לא מדע בדיוני. בעיסוקי בסטארטאפים העוסקים ברובוטים המיועדים לשדה הקרב העתידי להחליף חיילים, סוג של רובוקופים., זה לא לגמרי בדיוני. יש בתחום זה כסף רב.

מוטי סדובסקי DCS:          אני רוצה רגע להתייחס שארגונים אינם נערכים במהירות למרות שהצורך ברור והטכנולוגיה קיימת. כיום הרבה רכיבים חכמים מפוזרים במקומות שונים ומשדרים כמויות עצומות של נתונים. מצד שני ארגונים זזים לאט מאוד על מנת לנתח ולהפיק תועלות מנתונים אלה. לדוגמא: במדינת ישראל נשרפים כל שנה כ-25 אוטובוסים. כל אוטובוס עולה שני מיליון שקל בערך. כבר כיום כול אוטובוס פולט כמויות נתונים אדירות של כ-4 טרה ביום. ברמת IoT זה פרויקט קטן על מנת לנתח את המידע ולנטר מצבי התראה של אוטובוס לפני שריפתו, שאגב קורית בד"כ עקב תקלת מנוע והיא ברת ניטור פשוט יחסית. ועדיין, אף אחד לא עשה את זה. רק עכשיו בודקים באיטיות את הנושא. אז בעיני זה אכן סמן של באזז.

ערן אלראי, Software AG: BI מנתח את העבר ולא מתקדם קדימה לאנליטיקות מתקדמות יותר ואז הוא בעצם בולם את התפתחות הארגון. כמובן שיש מקום לכך אך חובה על כל מקבלי ההחלטה להתקדם לאנליטיקה בזמן אמת.

אהד ישראלי

אוהד ישראלי

מוטי סדובסקי DCS:          אני נתקל בזה פעמים רבות מנהלי מחשוב לא עושים כלום בנושאים של IOT ואנליטיקה, ובעצם מנסים להימנע בחלק מהמקרים מפרויקטים חדשניים. בחלק מהארגונים הם לא נבחנים על חדשנות אלא על טיפול בתקלות. כל שינוי וחדשנות עלול לגרום לתקלות, ומזה מנמ"רים רבים מנסים להימנע. כל עוד המערכות תקינות ועובדות, למה לקלקל?  מנהלים עסקים לא מבינים מספיק את המשמעות של השינויים בעולם הטכנולוגי וכמה שהטכנולוגיות כולל של IoT ואנליטיקה שבעיני הולכות ביחד הן זמינות ומוכנות לשימוש.

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי:  ייתכן שבארגונים שונים יש חשש משינוי ברשויות המקומיות. ועדיין הרבה מהרשויות המקומיות מנסות לאמץ את הטכנולוגיה ולרתום אותה לשיפור השירות לתושב. כך לדוגמא נציג ב Muni expo פתרונות ניהול ניקיון רחובות בצורה יעילה וחסכונית, פינוי אשפה, פתרון לבעיות הצפות ביוב/ניהול השקיה בגינות הציבוריות, המבוססים על חיישנים שונים.

אוהד ישראלי, אורקל: אני לא לגמרי מסכים אתך, אנחנו רואים יותר ויותר מנמ"רים ומנהלי תשתיות שמבינים שהם יושבים על נכס וחושבים איך הם יכולים להיות יותר רלוונטים בעולם של היום והמחר, רלוונטים משמע value לעסק ולכן הם נדרשים להמציא את עצמם מחדש.

יהודה אלידע:    אבל רק ממנהלי IT דורשים להמציא את עצמם. מנהל הרכב לא ממציא שום דבר כל ה-45 שנות קריירה.

מעיין רונן, אינטל: אצלנו באינטל, החליט הארגון לפני מספר שנים שרוצים לפתח את תחום AI והאנליטיקה. אז הוקמה קבוצה שהיום היא מונה 120 data scientists  והם אספו נתונים מ 5 מיליארד מקורות במפעל, ויצרו מערכת אנליטיקה שנועדה לתחזוקה מונעת preventive maintenance כדי ליצור יעילות קו ייצור ולמנוע הפסקות ייצור. זו פלטפורמה גנרית למדי שניתן לאמץ אותה לשימושים נוספים גם מחוץ לאינטל.

מוטי סדובסקי DCS:  זה אולי מתאים לאינטל, אבל לסטארטאפים  ולארגונים רבים זה יקר מדי והם אומרים שבמקום להחזיק אנליסטים יקרים אולי עדיף לבצע גם כאן אוטומציה של תהליך בניית מודלים לניתוח מידע וחיזוי.

ערן אלראי, Software AG: BI מנתח את העבר ולא מתקדם קדימה לאנליטיקות מתקדמות יותר

ערן אלראי, Software AG: ה-BI מנתח את העבר ולא מתקדם קדימה לאנליטיקות מתקדמות יותר

מעיין רונן, אינטל: מה שאמרת נכון ליצור מוצר בודד. אבל כשיש מפעל שמייצר עשרות אלפי פעולות ברמת ארגונים גדולים, אתה לא יכול לעשות את זה באופן שתיארת.

מוטי סדובסקי DCS: הארגון חייב בעולם העסקי הנוכחי להגיב הרבה יותר מהר מאשר 120 אנליסטים שיושבים ובונים מודלים לחיזוי אנליטי, ויש כלים ממוחשבים שמחליפים פעילות אנושית זו ומקצרים מאוד את לוחות הזמנים להפקת מודל איכותי.

ערן אלראי, Software AG: מי שמקים כיום דבר חדש מאפס, ואין לו את נטל העבר הקולקטיבי חייו קלים יותר. טרנספורמציה דיגיטלית לגוף חדש שכזה קלה לעין שיעור מגוף פיננסי שקיים מזה עשרות שנים עם נתונים רבים ומגוונים. לדוגמא בעולם התעופה, צצות היום חברות עם פי 4 כמות מטוסים ורק שליש מכמות העובדים. זה בדיוק מראה ברמה עקרונית את משמעות להתחיל מחדש ללא נטל על הגב.

אורן בניסטי, אינטל: אינטל לקחה את הפלטפורמה הזו לעולם הרפואי. מצמידים לאנשים שעוני ניטור המודדים שינויים הנגרמים לחולי פרקינסון לקיחת תרופות וכד'. השעונים מדווחים בטלפון ומשם לענן. מדובר בטרה נתונים ליום. תוך כדי צוות רפואי מתקשר עם הפציינט ומנחה אותו מה לעשות והכול מקבל פידבק שנמדד ומנוטר ועולה לענן. אז התחלנו מפלטפורמת אנליטיקה פנימית עבור אינטל, והוצאנו החוצה פלטפורמת אנליטיקה לטיפול רפואי בפרקינסון.

מעיין רונן, אינטל: אנחנו עושים ניסויים קליניים בשיתוף עם טבע וחברות נוספות לבחון אפקטיביות של תרופות. אלה בעצם דוגמאות למפגש של IoT עם אנליטיקה.

ארי רוזנבאום, מטריקס: חשוב לי לומר את הנקודה הבאה שלא דברנו בה, וזה נושא התקנים. הIndustrial Internet of Things Consortium (IIC). זה ארגון שממפה את מצב הIIoT (Industrial Internet of Things) מבחינת תקנים. אז לידיעת כולם חשוב לזכור שאלמלא תקני IP לא היה לנו היום אינטרנט. יצירת תקינה אחידה וברורה מאפשרת התקדמות והיא המפתח לקידומו של עולם ה-IoT. הארגון אגב הוציא שני מסמכים מקיפים ומדהימים בתחום בנושאי חיבוריות וסייבר. ממש חשוב לקרוא אותם. וכשדברנו על השפעות הדדיות בין רכיבים המסמכים האלו ממפים את התקנים כמן ה DDS(Data distribution services) אשר מספקים הרבה פתרונות לשיתוף מידע.

ניסים חי, שניידר אלקטריק

ניסים חי, שניידר אלקטריק: אני בהחלט מסכים שבארגון קיימת בעיית חיבור בין עולמות ה-IT וה-OT

ניסים חי, שניידר אלקטריק: אנחנו מתמקדים בדיון בנושא הטכנולוגי, אבל אל לנו לשכוח את האדם, הגורם האנושי במפעל, מנהל המפעל ו/או המפעיל, הם אלו שצריכים להכיל את הידע החדש. אסור לשכוח את זה.

יהודה אלידע:    הוא עדיין יכול להוציא את השטקר.

ארי רוזנבאום, מטריקס: אז יהיה שטקר אחר שיגבה אותו ולכן הטופולוגיה תהיה הרבה יותר רשתית ומבוזרת וכל דבר בסוף ישפיע לדברים אחרים .

ניסים חי, שניידר אלקטריק: עד לפני כמה שנים, ראינו בארגונים שונים מחלקות IT ו-OT נפרדות ונבדלות זו מזו, כל אחת בענייניה. כיום זה שונה והמחלקות עובדות בשיתוף. אין ברירה אחרת, כל תחום מכיל את השני, ולכן חייבים לשתף פעולה כדי לספק שירות וזמינות אשר יספקו את דרישות התפעול, הלוגיסטיקה וההנהלה בו זמנית.

ארי רוזנבאום, מטריקס: זה מעבר לזה…

ארי רוזנבאום, מטריקס:

ארי רוזנבאום, מטריקס: לידיעת כולם: אם לא היו לנו תקני IP, לא היה לנו היום אינטרנט.

ניסים חי, שניידר אלקטריק: אנחנו מדברים הרבה על הנושא התעשייתי של IoT. נושא הרכב לדוגמה, אז נכון שבישראל לא מייצרים רכב, אבל יש לנו השפעה רבה מאוד התעשייה הזו.

ארי רוזנבאום, מטריקס: אם נסתכל על המכונית כמוצר IoT אז יש בה עשרות או מאות או אלפי רכיבי IoT שמשפיעים אחד על השני; על הנהג, על הבטיחות, ניידות, קישוריות ובקיצור על כל דבר שניתן לחשוב עליו במרחב הרכב. עכשיו כל מכונית קולטת ופולטת המון נתונים בכמות של טרות ליום. אז בעצם איך נתייחס לתקני ה-IoT ולפרוטוקולי תקשורת של המכוניות? האם GM תדבר עם טויוטה ? שם תקן כמו ה DDS נכנס.

ניסים חי, שניידר אלקטריק: יש להבין שבעבר לכל חברה שייצרה ציוד תעשייתי היה רצון לייצר פרוטוקול משלה, לא היה סטנדרט בתחום. המצב לא כך כיום, ראה לדוגמא פרוטוקולIP  ETHERNET או OPC UA. בעתיד גם בעולם הרכב יתכנסו לסטנדרט מוביל לאופן התקשורת (מקביל תשתית ETHERNET בבקרה), וכמובן לפרוטוקולים סטנדרטיים שיאפשרו למוצרים של יצרנים  שונים "לדבר" אחד עם השני ללא מגבלות ובאופן מאובטח.

אילן אלתר, אלתרנט: נושא מאוד חשוב שנגענו פה קודם בדיון ואני רוצה להדגיש הוא פערי הידע בין אנשי ה-IT ואנשי ה-OT. לראשונים, ישנה הבנה בעולמות שרתים, התקשורת, מערכות ERP וכד' – אלה העולמות אותם הם חיים. ואילו השניים מכירים את עולמות התפעול, הבקרה ורצפת הייצור. והחיבור בין שני העולמות בפועל, לא קורה מאליו. פה ושם ישנן מכונות ייצור שמתחברות ל-IT אבל גם זה לא קורה בצורה טבעית. אחת הסיבות שהחיבור בין עולמות אלה לא קורה הינה כי הארגון עובד בשני וורטיקלים שונים. קחו למשל חברות סלולר – שם תראו היסטורית חטיבת IT ולחוד וחטיבת הנדסה לחוד. למרות שחטיבת ההנדסה וחטיבת מערכות המידע עוסקות כיום בעולמות מחשוב, תקשורת ואבטחת מידע דומים מאוד, האינטגרציה בין שני הוורטיקלים לא מתקיימת ונדרשים מהלכי הנהלה נועזים למדי כדי לבצע זאת, אחרי הכול מדובר באנשים מדיסיפלינות שונות אשר יאלצו לסגל שינויים לא פשוטים עבורם. זה אגב כך הדבר גם בישראל וגם בכול העולם.

ערן אלראי, Software AG: אני יכול לתת את הדוגמא מגרמניה ואני מאמין שהקונספט הזה יתפוס יותר ויותר כמענה לאתגרי הניהול העתידיים. הקמנו את קונספט ואת ישות ADAMOS. המוגדרת כ-Adaptive Manufacturing Open Solutions. ADAMOS  מניע קונסורציום של חברות תעשייתיות וחברת IT כמונו, כשלטובת העניין הקצו 200 מומחים  מכל הדיסציפלינות וזו הולכת להיות יחידת ה-IT העתידית. היחידה בנויה ממומחי IT ו- IIOT ובשילוב עם מומחי Manufacturing . צוות זה עובד יחדיו  בצורה אינטגרטיבית וסולל את הדרך שתצעיד את הארגונים היצרניים קדימה.

אילן אלתר, אלתרנט: אין ויכוח לגבי העובדה שיש התחלות של הדברים האלה ברחבי העולם ו-Industry 4.0 מדבר בדיוק על זה – אינטגרציה אנכית ואינטגרציה רוחבית במפעלים – אך הנושא עדיין לא מיושם ברוב המקומות.

ניסים חי, שניידר אלקטריק: אני בהחלט מסכים שבארגון קיימת בעיה בחיבור בין העולמות הללו. אחד הטריגרים לגרום להם לדבר זה עם זה הוא הדרישה לאבטחת סייבר. היות ומתגבשות לכדי יישום דרישות רגולטוריות בנושא סייבר, המנכ"ל שמקבל הנחיות, מפנה אותן למנהל ה-IT שמגיב ואומר לו, שזה לא בתחומו אלה בתחום הבקרה, ובמקרים רבים מנהל ה-OT אומר שהוא לא מומחה התחום הסייבר. המצב שנוצר הוא שבלית ברירה הם נאלצים לתקשר ולהבין אחד את השני – אני רואה מגמה זו בחיוב.

אילן אלתר, אלתרנט: אני מסכים אתך שזה אחד מהטריגרים להתחלת הקשר בין ה-IT ל-OT.

מאיר עשת:   ברשותכם אני רוצה רגע להעלות את הנושא של ה-IoT העירוני. מדברים על זה המון. בגלל שזה קשור לפוליטיקה היה אמור להיות פה … המנמ"ר של רשות השלטון המקומי ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי שנאלץ לעזוב, אבל צרפנו אותו כמשתתף וירטואלי.. ברק מה הבעיה שם? כסף? תקציבים? פוליטיקה?

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: הבעיה העיקרית היא תקציבים. בכדי להקים פרויקט ברשות ממוצעת יש צורך בתקצוב של מספר עשרות מיליוני שקלים. רשויות שונות מקיימות לאורך השנים מספר פיילוטים בתחומים שונים כגון פינוי זבל, ניהול ניקיון הרחובות ועוד, אך כולם נעצרו עקב העלויות הגדולות. יש צורך בתקצוב ממשלתי לפרויקטים הללו אם כהלוואת גישור ואם כמימון מלא. ברור לכול כי פרויקטיי IOT ישפרו את השרות לתושב ויחסכו לאורך זמן מיליוני שקלים ולכן השלטון המקומי יקיים בפעם השנייה את  כנס ה – Muni expo בו יוצגו פתרונות טכנולוגים רבים לניהול עיר חכמה וכל זאת בכדי לחשוף את ראשי הערים ואנשי המקצוע לטכנולוגיות החדשות ועל ידי כך לקדם את התחום ברשויות בארץ.

מאיר עשת:   אבל יש פתרון עקרוני שנקרא BOT. אפשר למכור מידע נתוני תושבים ותנועה בעיר שיכול להוות תרומה משמעותית ב ROI של כול פרויקט כזה.

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: אסור למכור מידע על תושבים ללא אישור מפורש מהתושב ולכן שיטות מסוג זה לא יכולות לממן פרויקטים.

מוטי סדובסקי DCS:          לצערי ראשי הרשויות פשוט לא מבינים עד כמה זה יכול לסייע להם בהשגת יעדים. שקילת זבל? בקושי קיים בפועל למרות שמדובר כבר 5 שנים. IoT בתחבורה? ניטור תקלות במערכות מים, כבישים וכו' – ממש לא קורה.

מעיין רונן, אינטל:קשה למדוד ROI של מניעה

מעיין רונן, אינטל:קשה למדוד ROI של מניעה

מעיין רונן, אינטל: או לראות סרטי מצלמות במקום לרכז את הכול ולעשות אנליטיקה שמונעת גם אירועים בתוך העיר.

ערן אלראי, Software AG: כחבר מועצה בעיריית שוהם שעיר חכמה (Smart City) חרוטה על דגלה, חלק מהעניין הוא עירוב סמכויות מדינה מול הרשות המקומית. את הרשות מעניינים דברים מסוימים מאוד הקשורים לתושב המקומי. לא אופטימיזציה כללית ורווחת המדינה אלא השירותים העירוניים היומיומיים. לכל רשות התקציב שלה ולא תמיד פשוט להראות ROI ברמת הרשות המקומית.

אוהד ישראלי, אורקל: המועצה המקומית צריכה להראות חיסכון בכסף אבל אסור לנו לשכוח שיש עוד לקוח והוא התושב, הוא הלקוח הסופי, השאלה היא האם התושב יסכים לשלם X יותר בארנונה? תלוי אם מראים ערך לתושב. אני חושב שכן, לדוגמא חניות חכמות, טיפול במפגעים בעיר ועוד. אנו רואים יותר ויותר דוגמאות בעולם שבהן ראש עיר מבין שבכדי להיבחר מחדש הוא חייב להיות חדשני ולהביא ערך לתושבים. לדעתי עירייה שעושה פרויקט אך ורק לחיסכון בחשמל בתאורת הרחוב, לא מספקת את כלל רצונות התושב.

מעיין רונן, אינטל: יש להגדיר את הביטחון, מה עירוני ומה לאומי.

ערן אלראי, Software AG: לטעמי תקצוב אמצעים לחסכון במים וחשמל יישובי חייבים להיות חלק מחוק ותקציב מדינה ולא לשיקול דעת של רשות זו או אחרת.

מעיין רונן, אינטל:     קשה למדוד ROI של מניעה .

ערן אלראי, Software AG: קל מאוד למדוד את החיסכון מהתקנת אמצעים חכמים ומביצוע אינטגרציה ואנליטיקה על בסיס המערכות הקיימות תוך שילוב כל נתוני העבר. מבחינתי כל גוף ממשלתי/ציבורי מחויב כלפינו האזרחים לפעול כגוף עסקי בכל הנוגע לשיפור השרות ושמירת על האינטרס של ה"לקוחות".

מעיין רונן, אינטל: תשים כרטיסי סים בשעוני המים ותנטר אותם.

ברק שחר, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי: כל הדוגמאות בנושאי מים אינן רלוונטיות עוד. מי שאחראי על משק המים ברשויות הם התאגידים ואכן להם אין רצון או צורך להשקיע כספים רבים בנושא מניעת זליגות ומדידה מרחוק. רק כדי לסבר את האוזן עלות קריאה דיגיטלית של שעונים עולה פי שלוש משעון רגיל וכמו כן עלויות התחזוקה השוטפת. אני מסכים עם הקושי להציג ROI וחוסר הידע או כוח האדם שמוקצה לפרויקטים מסוג זה. בסופו של יום כל שקל שמושקע כיום מכספי הרשות לפרויקט מסוג זה נלקח משרות אחר כגון חינוך ורווחה ולכן חובה שהממשלה תגדיר תקציב לאומי לפרויקטים מסוג זה.

אילן אלתר, אלתרנט: הבעיה יותר רחבה. כשאתה מגיע לארגון ושואל: מי אחראי על IoT כולם מפנים מבטים זה אל זה והצידה. אף אחד לא רוצה שהנושא "ייפול" עליו. ברשויות המקומיות התמונה דומה – בדרך כלל אין אחראי אחד על נושא העיר החכמה שרואה גם את החיסכון בעלויות פינוי האשפה וגם את החיסכון בתאורה. יתרה מזו, עובדי התפעול של מחלקות אלה כלל לא מעוניינים בהקטנת נפח עבודתם.

מאיר עשת:     קבלן חיצוני?

אילן אלתר, אלתרנט: גם לקבלן החיצוני ממש אין אינטרס לצמצם עבודה, להקטין רווחיות ולפטר אנשים. רק לסבר את האוזן: באחת הרשויות פגשתי את האחראי להעלאת פרוטוקולי המועצה לאינטרנט שזו חובה לפי משרד הפנים. הוא לוקח את הקבצים, משכפל, מעתיק ומעלה אותם. כששאלתי אותו למה זה לא קורה אוטומטית? הוא שאל אותו האם אני רוצה להכניס תהליכים אוטומטיים שיגרמו לפיטוריו. אז יש כאן בעיה. לעיתים לאנשים ברשויות אין עניין בחיסכון או ביעילות. מעניין אותם שהכיסא שלהם מובטח, ושיבחרו בהם פעם נוספת. מבחינתם עדיף להשקיע כסף בפרסום מאשר באמת להשקיעו לרווחת התושבים.

יהודה אלידע:    בכל ארגון זה כך. גם מנהל סניף בנק רוצה בעיקר לשמור על תפקידו. 

מעיין רונן, אינטל: אבל אולי כדאי לקחת פה פרספקטיבה אחרת. יש לנו הרבה לקוחות שעובדים במדינות מתפתחות שבהן אין תשתיות בכלל, כשהם פורסים תשתיות של ערים חכמות או לצורך העניין, תאורה חכמה או דברים שקשורים לתשתיות של העיר, הם פורסים אותן מלכתחילה חכמות כי הם מבינים את ההחזר, הם רואים את הערך בדבר הזה.

אילן אלתר, אלתרנט: לפני שלושה חודשים קבלתי דוח שמדרג את 250 הערים והרשויות המקומיות בארץ, לפי רמת חוכמתן והדיגיטציה שלהן. הדוח נערך על ידי חברת מחקר רצינית, אבל עורר את חשדי מכמה היבטים: 1. עד היום לא קיימת הגדרה ו/או מדד לחוכמת עיר ולא נקבעו פרמטרים לאפיין מושג כזה. 2. על הדוח לא הופיע לוגו של אף חברה. הדבר עורר את סקרנותי ובררתי מהו מקור הדוח. החברה שייצרה את הדוח טענה שזו עבודה של כמה סטודנטים שעשו את העבודה והם אלו שדרגו. בדירוג שכזה יש כאמור בעיה משום שאין הגדרה מהי עיר חכמה, מה נדרש לבדוק ואיך לשקלל פרמטרים שונים. לדוגמא: כמות מצלמות בעיר? כמות המחזור? כמות אוניברסיטאות? כמות בעלי השכלה? בקיצור הנושא קשה, עד כדי בלתי ניתן להגדרה ברורה.

יהודה אלידע:    אגב ישבתי פעם בשדה התעופה של עיר חכמה שנקראת ציריך ויש שם ארבעה סוגי פחים אחד ליד השני ובא אוסף הזבל ואוסף את כולם לאותה עגלה

מאיר עשת:   כותרת הדיון הזה הייתה: איזה מגזר משלושת המגזרים: עירוני, תעשייתי, רפואי יחלץ את עולם ה-IoT אז הבנו שהמגזר העירוני הוא לא קטר החילוץ וכלל לא ברור מה יקרה שם. לגבי המגזר התעשייתי, אז נכון ששם יש תקנים ואחידות והוא יותר בשל ומסודר. מאידך קשה לדבר על תעשייה בישראל ואני מדבר על תעשייה יצרנית הנקראת "מסורתית" שבה הישגי ה-IoT יוכלו לבוא לידי ביטוי ולאו דווקא תעשיית ההייטק.  אז, בואו נדבר על עולם הרפואה והבריאות וכיצד הוא מתממשק ל-IoT.

יהודה אלידע:    בעולם כולו בסופו של דבר כל התוצר הלאומי של כל העולם, התוצר העולמי, 95% ממנו יהיה רפואה. כל השאר יהיה קבורה.

אילן אלתר, אלתרנט: עולם הבריאות הוא העולם בו יש הכי הרבה כסף. אנשים בריאים מוכנים להוציא כסף כדי לשמר ולטפח את בריאותם, והחולים קל וחומר כדי להירפא ולשפר את מצבם הבריאותי. אז בהקשר שלנו אנחנו רואים שאנשים מוכנים לרכוש צמידים חכמים שינטרו פעילויות ספורט שלהם, ניטור לקיחת תרופות במועד, השגחה על קשישים מרחוק וכד'.

מאיר עשת:   אבל האם אין שם בעיה מהותית? האם כניסתם של אביזרי וטכנולוגיות IoT לעולם זה, לא יפחיתו וייתרו חלקית את תפקידי הרופא ואולי יגרמו לפיחות במעמדם? הרי מחר אם חלק מהרוטינה הטיפולית השגרתית כגון "אדמיניסטרציה רפואית" מרשמים מסוימים וכד' תתבצע באמצעות מכשור IoT כזה או אחר המגע והקשר של פציינט עם הרופא יצטמצם וזה איפה שהוא יקרין על פיחות מעמד הרופא. כלומר תתכן התנגדות הרופאים והממסד הרפואי מסיבות כאלה?

ניסים חי, שניידר אלקטריק

ניסים חי, שניידר אלקטריק: ב 2008 השתתפנו בקונסורציום אירופאי שפיתח פיתרון לחולי סוכרת. הפרויקט לא זז עד היום.

ניסים חי, שניידר אלקטריק: יש לי דוגמא מעניינת. בשנת 2008, השתתפתי בקונסורציום של האיחוד האירופאי שנועד למצוא פתרון לחולי סוכרת. פותח מוצר שנועד להשתלה בגוף המטופל, המודד את רמת הסוכר בגוף ומשדר ב-Bluetooth את רמת הסוכר לסמארטפון שמעלה את המידע לענן. דובר על חיבור של 100 אלף מטופלים. היתרון הצפוי הינו אדיר, שכן ניטור, זיהוי ומניעת היפוגליקמיה (תת רמת סוכר בדם) בזמן אמת, עשויים למנוע נזקים משמעותיים ביותר עד כדי מוות או אובדן איברים. זהו פרויקט מדהים, שבסופו של יום לא התרומם. מדוע? האיחוד ניסה לדחוף אותו, אך הפרויקט לא זז. לא הייתה התנגדות מכוונת של הרופאים ו/או הממסד הרפואי, אבל היו מכשולים טכנולוגים ואחרים, דוגמת החלפת השתל מידי כמה שנים כיוון שהבטרייה אזלה. בנוסף היו התנגדויות מצד חלק מהמטופלים להשתלת שתל בגופם, ספקות לגבי הקמת מרכזי בקרה שינטרו כמויות גדולות של מטופלים, חשש מהחלטות "מכונה" שגויות והשלכותיהן וכו'. כל זה היה עוד ב-2008 וחלפו כמעט 10 שנים…

אילן אלתר, אלתרנט: אחת מהבעיות של קופות החולים שגורמות להן לא להיכנס לנושא הזה, זה נושא האחריות. תראו, בדוגמא שסיפר ניסים, ניקח כדוגמה חולה אשר סנסור הוחדר לגופו, וזוהתה לדוגמה נפילת סוכר אך טיפול מתאים לא בוצע. כלומר לא בוצעה מניעה של אסון (מוות או אובדן איבר וכד'). האחריות למצב כזה מונעת מקופות החולים להיכנס לנושא כזה. בנושא השני של ההשפעה על רופאים והממסד הרפואי. לדעתי, יהיה צורך שנות את הגדרת תפקידם של חלק מהרופאים בייחוד רופאי הקהילה  העוסקים היום יותר באדמיניסטרציה רפואית ולא ממש ברפואה. זה ישתנה. אבל אין ספק ש-IoT צפוי לשנות חלק מחוקי הכלכלה. כך למשל בנושא החדרת המכונית החכמה. חלק מנהגי התחבורה הציבורית כדוגמת נהגי מוניות, אוטובוסים ותובלה עלולים לאבד את מקום עבודתם ותפקידים ישתנו. בכנס ברצלונה האחרון לערים חכמות, הוצג אוטובוס שעובד על עיקרון של מעליות. כלומר: לפני עלייתך לאוטובוס, אתה לוחץ על מספור התחנה בה תרצה לרדת והוא יביא אותך ויעצור אוטומטית שם.

אורן בניסטי, אינטל: כאילו זה אוטובוס שבת? כמו מעלית שבת?

אילן אלתר, אלתרנט: כן, יש לו תחנות מאוד ידועות וברורות.  דרך אגב כבר כיום קיים רכב הסעות לבתי ספר אשר ניתן להזמין אותו באמצעות אפליקציה. הוא מגיע עד התלמיד, אוסף אותו ומוריד אותך בבית הספר וזה לא אוטובוס שנוסע לפי תחנות. לגבי אוטובוס, אתה מזמין אותו, הוא מגיע, הוא עוצר, אתה עולה עליו, אתה יורד בתחנות הבאות והוא נוסע ללא נהג. כך חוסכים כוח אדם של נהגים. זאת אומרת ה-IoT עושה מהפכה, אני טוען דרך אגב ש-IoT הוא the most disruptive technology, הטכנולוגיה המשבשת החזקה ביותר שאנחנו מכירים והוא משפיע לא רק על טכנולוגיה, הוא משפיע מהותית גם על הכלכלה.

אורן בניסטי, אינטל: אז אני חושב שיש לזה פן נוסף, זה לא רק ה-IoT אלא זה Artificial intelligence  שנמצא מאחוריו שהוא בעצם יהיה זה שמסוגל לעבד נתונים בצורה חכמה.

אילן אלתר, אלתרנט: השאלה למה אתה קורא IoT .IoT הוא לא רק החיישן בקצה, הוא לא רק התקשורת, IoT הוא המערכת כולה שיודעת לקחת נתונים, להעלות אותם, לעשות להם אנליזה.

מוטי סדובסקי DCS: מערכת IoT איננה שלמה בלי AI, ובלי היכולת להפיק תובנות אנליטיות – עסקיות לארגון.

אוהד ישראלי, אורקל: לחלוטין, מערכת IoT בנויה משלוש שכבות: היכולת להתחבר לסנסור ל"שאיבת המידע", היכולות האנליטיות ו-AI וכן גם יכולות אינטגרציה למערכות הארגון. ה-AI עוזר להתמודד עם הכמויות הגדולות של המידע, ויכולות ניתוח המידע בזמן near real time בשילוב יכולות אינטגרציה להתמודדות עם אירועים והטיפול בהם באופן מיידי. האינטגרציה למערכות הארגון הינה גם פן חשוב. אם המערכת בדוגמא של תעשייה חכמה לא מחוברת ל-ERP לשם יצירת הזמנת רכש למלאי חליפין או למערכת לניתוב הטכנאים, המערכת לוקה בחסר.

אילן אלתר, אלתרנט: אני מסכים.

מוטי סדובסקי DCS: לדעתי אי אפשר לראות את המגזר הרפואי כעומד בפני עצמו. יש לו כל כך הרבה נספחים צמודים, לדוגמא הנושא של ביטוחי חיים ובריאות. הנושא הביטוחי קשור ברמת הבריאות ולהיפך. נושא ייצור התרופות אף הוא קשור לנושא הבריאות והרפואה, וכך גם התעשייה הרפואית. הכול קשור בכול ואין גבולות ברורים למגזר ספציפי.

מאיר עשת:   בסדר הכול קשור אבל כמו ברכבת, כולם קשורים ועדיין יש קטר שמושך. אז מי מושך את ה-IoT ?

ארי רוזנבאום, מטריקס: אף אחד לא חייב למשוך. זה מופץ ומועבר כמו באינטרנט. יותר רשתי אוטונומי ובלתי תלוי בנקודות מנהלות.

מוטי סדובסקי DCS: כיום הרופא אינו מסוגל לקרוא את כל המידע הרפואי הרלוונטי לתפקידו פשוט אין לו מספיק זמן לנוכח כמויות המידע האדירות. הרופא נעזר במחשב שלידו, שנותן לו כעין "חוות דעת" נוספת על התרופה שנתן, ניתוח דימות, הדיאגנוזה, ואפילו איכות הטיפול.

יהודה אלידע:    אתה לא תקבל דיאגנוסטיקה של תוכנה אופטית שקוראת את התמונה. ולא תקבל פענוח של ווטסון לצילומי אולטרה סאונד היות ויש כאן בעיה משפטית. יכול להיות שבעתיד זה יקרה, אבל זה עדיין לא קורה כיום.

אילן אלתר, אלתרנט: אני רוצה רגע לשאול שאלה. אתם סומכים על טייס אוטומטי שינחית את המטוס?

יהודה אלידע:    לא.

מוטי סדובסקי DCS:          אתה חושב שטייסים מנחיתים היום מטוס? מערכות אוטומטיות מבצעות פעילויות רבות וחוסכות טעויות אנושיות.

יהודה אלידע:    ה-SAA לא מרשה לעשות את זה אוטומטית.

אילן אלתר, אלתרנט: הסיבה שזה קורה זה עוד פעם התמודדות עם כמות אדירה של מידע ביחידת זמן קצרה וזה מה שקורה לרופאים וזה מה שקורה לטייסים וזה מה שקורה גם לנהגים.

מוטי סדובסקי DCS:          העולם משתנה באופן רציף ומתמיד. השינוי הוא חלק מחיינו. הטכנולוגיה קיימת אך לצערנו אנשי ה- IT לא תמיד מבינים את הצורך לנוע מהר וליישם טכנולוגיה שתיצור יתרון עסקי לארגון. וה-IT לצערנו לא זז מספיק מהר.

ערן אלראי Software AG: אנו רואים ב-IOT  כבר היום כמשנה סדרי עולם. בקרוב כל אחד מעמנו יחוש את השפעת החיבור של הכול לכל בכל נדבך בחיינו – הדרך שבה אנו צורכים בידור בשעות הפנאי, מול הבנקאי שלנו, חברת הביטוח, קופת החולים, משרדי הממשלה ועוד. החיבורים הללו יתנו לנו ערכים מוספים ותועלות אפילו טרם חשבנו שאנו זקוקים להם. העתיד צופן רבות והוא כאן – כבר היום.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות