<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > שולחן עגול IoT – הזדמנות לאקולוגיה עתידנית

שולחן עגול IoT – הזדמנות לאקולוגיה עתידנית

אלון הסגל (מנחה) 

     רקע לדיון

אתחיל עם האמירה החשובה ביותר של אשטון, משנת 1999, שטבע את המונח internet of things, אינטרנט של דברים. והטענה שלו הייתה, שיש צורך לפתח שיטה חדשה שתתמודד טוב יותר עם הפתרונות שאנחנו מבקשים למצוא מתוך כל האפשרויות הרבות שישנן, מתוך עומס המידע שקיים. שיטה שתדע להתמקד באותן פעילויות ספציפיות שאנחנו מבקשים לעשות בעזרת ניתוח נתונים ממוקד ומדויק, ובעזרת האמצעים שכבר נמצאים סביבתנו – "הדברים".זאת הייתה בעצם האמירה התמימה הראשונה, כבר ב-99, שחיברה בין המורך למצוא פתרונות מהירים לבין כל ה"דברים" שיש לנו דברים מסביבנו, ואנחנו רוצים ויכולים להפעיל לטובתנו. בשנת 2015 פרסמה חברת גרטנר שקרוב ל-50 מיליארד devices יהיו ניידים או מותקנים סביבנו לקראת 2020, כיום, רוב החברות התעשייתיות כבר מדברות על שילוב IOT בתהליכי העבודה, ולא מעט חברות הזנק [סטארטאפ] כבר מפתחות אפליקציות משולבות חיישנים ו"דברים" מסביבנו. מתוך כך, נראה לי ש-IOT הופך להיות מושג מפתח בהתפתחות הסביבה הדיגיטלית שלנו בהמשך למושג שנקבע בכנס המובייל , , בברצלונה 2012, ה – SOLOMO–.Social Location Mobile השילוב של חוכמת ההמון עם , יכולת ניידות, בהתאמה למיקום פיזי ספציפי. כבר בשנת 2012 התחלנו לדבר על שילוב של פעילות פיזית, עם המידע, ואפשרויות התקשורת והפעולה שיש במרחב הווירטואלי . השילוב הזה בא לידי ביטוי בהמשך גם בפרויקטים שעסקו במציאות רבודה (Layered) , ומועצמת ( Augmented) . המושגים הללו שמבטאים בעצם את הרצון שלנו להרחיב את האפשרויות שיש לנו במציאות על ידי שילוב יכולות ופתרונות דיגיטליים. שילוב היוצר מרחב אקולוגי חדש.

 אם כך נתחיל עם השאלה הראשונה. מהו ה IOT

ד"ר אלון הסגל, מרצה בכיר במכללה, המרכז ללימודים אקדמיים ובאונ' בר אילן.  יו"ר איגוד האינטרנט מזה 3 שנים, יועץ ומרצה לארגונים עסקיים וציבוריים בתחום הטמעת מערכות דיגיטליות חברתיות כבסיס לפיתוח ידע וחדשנות, ההשפעה הייחודית שיש לטכנולוגיה הדיגיטלית על התנהגות האדם, הארגון והחברה בעידן הדיגיטלי. כמו כן, על השימוש האישי והחברתי באמצעי מדיה דיגיטלית, ניהול רשתות חברתיות ו שיטות ניהול רשתיות בארגונים דיגיטליים. חבר בצוותי מחקר והערכה בינלאומיים וחבר בוועדות משרד החינוך בתחום פיתוח מקצועות הסייבר-מידע וניהול הידע. לשעבר דירקטור בחברות הזנק. סא"ל במילואים, מומחה בתחום התנהגות אוכלוסייה ושיטות הניהול בצה"ל.

ד"ר אלון הסגל, מרצה בכיר במכללה, המרכז ללימודים אקדמיים ובאונ' בר אילן ויו"ר איגוד האינטרנט

ערן וגנר:         כשמנסים להתחיל איזושהי שיחה בנושא ה-IOT, צריך קודם כל, לנסות ולהגדיר האם זה נישה, האם זה תחום. בעיניי, זה לא זה ולא זה. זה עולם שלם, אוסף ענק של תחומים, זו מהפכה שמכה בבת אחת, כמעט בכל תחום שאנחנו מכירים, והיא קורית כשהיכולת לחבר רכיבים קטנים, שצורכים מעט אנרגיה, שאפשר לפזר בתוך העולם הפיזי, כמעט בלי שהם יורגשו, ואפשר לשלוף מהם, או לאסוף מהם, כמויות אדירות של מידע. היום, בעולם של מחשוב ענן, שהגיע  לבגרות מספיקה, ורשתות שהן בכל מקום, אפשר לקחת את הדאטה הזה ולעשות לו ניתוח, עם יכולת מחשוב אינסופית בכל רגע נתון. אז זה באמת החיבור, בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטאלי, וזה נכון לרפואה, ל-transportation, ל-industry מכל הסוגים, מ-oil & gas ועד לאן שתרצו, וזה נכון בעולם האישי שלנו, consumer electronics, wearable’s, בריאות, אתם רואים את זה בכל המקומות. אני חושב, שאנחנו היום בקצה של הקרחון ועוד לא ראינו כלום. יש עוד דרך ארוכה לעשות, גם מבחינת צריכת אנרגיה של רכיבים, ועד כמה עמוק אפשר לחבר אותם לתוך המציאות שלנו, וגם מבחינת המסקנות והלימוד, ודברים שאפשר להפיק מזה, כדי בעצם להשתמש בזה, לשפר את העולם.

אורן בניסטי:   אתן לכם דוגמא פשוטה. אתמול ירד גשם, וכשאני עובר, ונכנס הביתה, אני שומע את הממטרות עובדות. ואז אני אומר לעצמי, למה מחשב ההשקיה, לא מסוגל להתחבר ל  Google weather, ולהבין שירד גשם ולהפסיק להשקות? או איך הוא לא ידע שאתמול ירד גשם. זה internet of things. כלומר, יש לי איזה מחשב, שמבצע איזה פעולה כלשהי. מצד שני, במקום אחר, יש איזה דאטה כלשהו. ברגע שאתה מחבר את שני סוגי הדאטה האלה, נוצר ידע חדש. ובעצם, אותו מחשב השקיה אמור לדעת, שכרגע יורד גשם ואין שום צורך שהוא ישקה עכשיו.

אורן בניסטי מנהל תחום טלקום ו IOT באינטל תואר ראשון בהנדסת חשמל, תואר שני במנהל עסקים. 25 שנה נסיון בתחומי תקשורת, טלקום ואבטחת מידע 5 שנים ב אי.סי.איי כמהנדס מערכת. 10 שנים בקבוצת רד-בינת, ראש תחום טלקום בבינת תקשורת 10 שנים באינטל, מנהל סגמנט טלקום ו IOT באינטל SMG ישראל.

אורן בניסטי מנהל תחום טלקום ו IOT באינטל 

אלון הסגל:     מה שמעניין במה שאתה אומר, זאת העובדה שמעבר לחיישנים, ומעבר לעובדה ש"הדברים" יוכלו לדבר ביניהם,  יש צורך באותם אלגוריתמים שיאפשרו לתת תובנה מעשית ובזמן אמת לפעילות  שנוצרת.

אורן בניסטי:   בדיוק.

אריאל הדר:    אם היינו מנסים לחלק את עולם ה IOT לשלושה אזורים, הרי יש לנו מוצרים, מערכות ואופרציות. המוצרים הפכו להיות מוצרים חכמים. המקרר שלנו בבית הוא אמנם מקרר, אבל הוא מוצר חכם. האתגר היה להפוך את המוצרים האלה ממוצרים חכמים בלבד למוצרים smart ו-connected. אנחנו רוצים שמוצר חכם, יהיה גם מקושר. היצרנים צריכים לשאוף לקבל מידע אודות המוצר שלהם, מה הלקוח עושה עם המוצר, ובחלק מהמקרים אף לאפשר ללקוח להפעיל את המוצר. חשבו על מכשור רפואי או על מוצרים אלקטרוניים אחרים להם יש הרבה חיישנים, אבל כולם בתוך אותו מכשיר/מוצר, ההופכים אותו למוצר חכם ומקושר. בנוסף, העולם השני של ה-internet of things, כפי שאנחנו מסתכלים עליו, נוגע ב-smart connected systems, ופה משולב איסוף מידע מהרבה מאד מכשירים או סנסורים. מערכת של בקרת רמזורים בעיר או חווה חקלאית ענקית עם פרישה של בקרי השקיה השולטים על כל מה המתרחש,  הרי באמצעות ה IoT  ניתן לבנות מערכת מידע מרכזית, שהיא בעצם אותה Smart System.

וכאמור, ה-internet of things נכנס גם בהיקף רחב לעולם הייצור. היצרן רוצה לבדל עצמו על מנת להתחרות היטב בשוק. אם הוא ינהל טוב יותר את מה שקורה אצלו, בתוך המפעל, בהיקפי הייצור הגדולים. לדוגמא, GE שחתמה הסכם שיתוף פעולה עם ThingWorx: יש להם כ  400 מפעלים ברחבי העולם שהמטרה המרכזית הינה להפוך ל Brilliant Factories . הרי שברגע בו הם יעשו סטנדרטיזציה רוחבית ויראו את כל המפעלים באותו ממשק תפעולי, ויבינו את התפוקות והתהליכים בכל מפעל ובהצלבה רוחבית, הרי שהם מינפו את internet of things. ולכן, שלושת האזורים של: smart connected products,   smart connected systems, smart connected operations, הם התשתית לכל חברה בעולם. מכאן, כל חברה תחליט איפה היא רוצה ומסוגלת להיות.

אמיר עציוני:   מתן יכולת "הדיבור" למכשירים או דברים, הינו כמובן השלב הראשון והקריטי בעולם מתפתח אנחנו רואים השקעות אדירות בתחום ונראה עוד דברים ומכשירים רבים שפתאום יכולים לתקשר ולספר משהו רלוונטי על עצמם או על הסביבה. אבל כפי שאמר אלון, הדיבור עצמו לא מספיק. למעשה, השלב הבא והחשוב בהתפתחות ה-IOT, הוא מתן החוכמה. אני לא בטוח שהמכשירים עצמם צריכים יותר מידי חוכמה. הם הרי מחוברים לרשת, ורשת זו צריכה לאפשר הפקת ערך עסקי אמיתי, לרוב בזמן אמת, מערב רב של "דיבורים". יכולות הניתוח  של המידע המועבר מאותם מכשירים, לעיתים הצלבתו וחיבורו עם מידע נוסף אשר קיים במערכת קבלת ההחלטות, חייבים להביא להחלטות הרבה יותר טובות מאלו שמתקבלות כיום, במגוון רחב של תחומים.

ערן וגנר:         לדוגמה של ההשקיה, שהיא דוגמה כמובן נהדרת. אחת הנקודות המעניינות , בנוסף לעובדה שהמערכת יכולה להחליט אם להשקות או לא, לפי הידע אם כרגע יורד גשם, או אתמול ירד גשם, הקונספט של ה-internet of things, מגיע ל-level חדש של לשנות את העולם כאן אם המערכת תדע, אם להשקות או לא להשקות, כתלות בתחזית אם מחר אמור לרדת גשם. זה כבר מערב הרבה, הרבה יותר.

בועז פאר:   קודם כל, בעיניי, internet of things זה לא רק לקחת מכשירים ולחבר אותם. למשל את דוגמת ההשקיה, זה לא רק ממטרה, אלא גם סנסורים שימוקמו באדמה ויחושו את הלחות ותנאי הקרקע, האם צריך להשקות ומתי, וידעו להתריע על מזיקים. וזה רק סוג אחד של התפתחות.                         הדבר היותר מעניין, שזו באמת מהפכה, זה עולם שבו, כל הסגמנטים האלה, שיהיו גם מחוברים יתקשרו ביניהם, יתחברו ביחד. זאת אומרת, שאני אבוא הביתה עם מכונית חכמה, וכבר מהבית, הבית ידע שאני מגיע, יפתח את הדלת, ידע לזהות אותי, המזגן ידע, חצי שעה לפני שאני מגיע, שהוא צריך לפתוח את המזגן ולחמם את הבית. כל הסביבה תתפתח ביחד.

יובל לביא סגן נשיא שרותים מקצועיים ותמיכה בחברת מג'יק תעשיות תוכנה יובל לביא הצטרף לחברת מג'יק ביוני 2013 בכדי לספק שירותים מקצועיים באיכות גבוהה ומבחר כלי תמיכה כגון Framework, Performance profiler, Migration ועוד, לכל מוצרי מג'יק. יובל, שהתחיל את דרכו כמתכנת ובעברו היה מנהל בכיר ושותף בחברת Kopel Reem Software, אחראי כיום על תחום שירות הלקוחות ומאגרי המידע המקצועיים (Corporate knowledge center) בחברת מג'יק. כמו כן יובל הוא מרצה מבוקש בתערוכות וכנסים טכנולוגים ומוכר כאוטוריטה בעלת שם עולמי בתחום פיתוח התוכנה והטכנולוגיות של חברת מג'יק.

יובל לביא סגן נשיא שרותים מקצועיים ותמיכה בחברת מג'יק תעשיות תוכנה 

יובל לביא:      כל מה שנאמר כאן היה קיים ב-20 שנה האחרונות, כל הסנסורים. לשים סנסור באדמה, עשו זאת כבר לפני 20 שנה. ב-10 שנים הקרובות, עדיין נהיה עם המון פלטפורמות שאין בהם סנסורים, וזה האתגר דרך אגב, של ה-internet of things, בעיקר בתעשייה. איך הוא לוקח את המכונות הישנות, ומלביש עליהן את יכולת הקומוניקציה התקשורת ביניהן.

אורן בניסטי:   אכן בעיה נפלאה.

יובל לביא:      זו בעיה לזמן קצוב. כולם זוכרים כאשר בשעתו ברכבים לא היו מזגנים, ואחר כך באה תקופת "אלכס אוריגינל" בהתקנות מזגנים, ואילו היום אין רכב ללא מזגן. פשוט אינך עובר טסט. אז כיום לחלקנו יש טלוויזיה חכמה ולחלקנו עדיין לא, אבל לא רחוק היום שהטלוויזיה "תדבר" עם הטלפון ועם מכונת הקפה ואולי תעצור את השידור כאשר אפעיל את מכונת הקפה או שתפעיל אותה בפרסומות. כשאנחנו נכנסים לאלמנט של ה-predictive analytics, ואנחנו רוצים לראות מה יקרה בעוד זמן קצר או בעוד זמן ארוך יותר, פה הדברים מורכבים יותר. אנחנו מכניסים כמויות אדירות של נתונים למין משפך קונוס כזה המייחס דיוק לתובנות ה Predictive analytics על פני הזמן שחולף.  כאן יהיה האתגר האמיתי, בחיזוי.

אלון הסגל:     יובל, מתברר שאתה כבר לא  מדבר כאן רק על אתגר "האינטרנט של דברים",  אלא שאתה מרחיב את התמונה. זה כבר מזמן לא ה-IOT שחשבנו. לא מדובר רק על  חיישנים  מקשרים אלא ביכולת ליצור  מרחב הכולל חיישנים, תובנות המקושרים לפעילות שלנו במציאות. מרחב שיאפשר ל"דברים" לנבא את הפעילות שלנו ולאפשר לנו להתנתק מהצורך לבצע פעילויות ש"הדברים" יוכלו לעשות בעצמם. . או במילים אחרות: סביבת חיים אחת, שתנהל אותנו. והנה השאלה הבאה: האם  סופנו שיכולות ה-IOT ינהלו אותנו?

אורן בניסטי:   לא.

יובל לביא:      בסופו של דבר יתקיים כאן חוק המספרים הגדולים. כלומר, מה שרוב האנשים יעשו, יהפוך לנכון יותר. מה שירצו זה מה שרובם יעשו.

אורן בניסטי:   לרובנו יש WAZE באוטו. אז האם ה-WAZE מנהל אותך, או שאתה מנהל את WAZE?

אלון הסגל:     אם כך, כשאתה  לא באמת מבין ולא מכיר את הטכנולוגיה, אתה בעצם נותן ל-אפליקציה (כדוגמת WAZE ) לנהל אותך.   האם המשמעות היא שאנחנו נהיה תלויים ביכולת של האפליקציה להנחות אותנו או אולי  אפליקציה כמו  WAZE בעצם תיתן לנו את האפשרות להיות אוטונומיים  במהלך חיינו?

אורן בניסטי:   כשאתה מכיר את תל אביב, ואתה יודע איפה יש פקקים, אתה אומר, וואלה, WAZE טועה פה, ואז אני אאחר לפגישה. P1440135

יובל לביא:      לפני שבועיים WAZE הכניס אותי כאן בסמטאות של תל אביב. ואז הגעתי לשלולית רצינית. נעמדתי ברחוב קטנצ'יק, מאחר לפגישה, מול שלולית ענקית ש-WAZE לא ידע עליה, ואני עומד.

אלון הסגל:     כשמדברים על IOT אנחנו מתייחסים גם ליכולת העתידית של אפליקציות כמו WAZE  להתחבר לחיישנים  שכבר נמצאים בסביבה. כך גם אפליקציה כדוגמת זו שהילדים שלנו משתמשים  – MOVE IT, לתחבורה ציבורית, המאפשרת  להגיע מנקודה לנקודה באמצעות חיבור למאגרי הנתונים ולחיישנים בתחנות של כל סוגי התחבורה הציבורית. .

אורן בניסטי:   ניקח את WAZE כדוגמה, אפשר לקחת את זה צעד קדימה. למה הרמזורים לא מחוברים ל-WAZE? למה יש גל ירוק ב-4 בבוקר?

בועז פאר, מנהל הפיתוח העיסקי של קוואלקום בישראל במסגרת תפקידו ב 3 השנים האחרונות הוא אחראי על שתופי פעולה עם חברות חיצוניות, בעיקר סטרטאפים בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי המובייל, הרכב החכם וה IOT. בתפקידיו הקודמים בקוואלקום ניהל בועז את קבוצת ה-Program Management   במרכז הפיתוח בישראל בפרוייקטים מגוונים וקודם לכן שימש כמנהל פרוייקטים בחטיבת הטילים ברפא"ל. לבועז תואר ראשון  בהנדסת מערכות מידע / הנדסת תעשייה ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון.

בועז פאר, מנהל הפיתוח העיסקי של קוואלקום בישראל 

בועז פאר:        זה ברור שזה יקרה, ו WAZE הוא דוגמא טובה לזה. בואו ניקח דוגמא מעולם אחר. נושא בריאות  WELLNESS ו- FITNESS . אז יהיו לנו הרבה סנסורים מחוברים לגוף. נדע מתי לישון, מתי לאכול, מה לאכול והכול יהיה מאוד ידוע, ובסופו של דבר, זה כן ישפיע על ההחלטות שלנו. אני חושב שזו שאלה קצת פילוסופית, אך בסיכומו של עניין כל אחד מחליט באיזה מידה הוא מאמץ את הטכנולוגיה.אני משוכנע אגב, שילדנו לא יבינו כיצד נהגנו במכוניות, היות ותהיינה לנו מכוניות אוטונומיות ללא נהג. אז ברור שיהיה שינוי, ברור שטכנולוגיה תשנה את החיים שלהם. האם זה יגרום לנו שלא לקבל החלטות באופן עצמאי? יהיו כאלה מן הסתם שכן ומצד שני יהיו אחרים שיחליטו באיזו רמה ו/או איזה טכנולוגיה הם מאמצים.

ערן וגנר:         אנחנו קצת פילוסופים ומטפיזיים וזה בסדר.אז כבר נטען שעדיף שגוגול ינהל אותנו על פני איזה שהוא רגולטור ויש על זה דיון ענק באינטרנט.

אמיר עציוני:  יש כאן בהחלט הרבה שאלות פילוסופיות מרתקות. שואל אלון האם IOT ישלוט בנו, ואנחנו מדברים על WAZE והיכולת שלנו לקבל החלטות כאשר אנחנו מרגישים שהמערכת טועה. אבל בחיי היומיום, נראה הרבה יותר החלטות שאנו "מייצאים" מהמוח המסורתי שלנו, למוח ממוחשב שיקבל אותן עבורנו. בחלק מהמקרים, כמו בדוגמת WAZE שמקבל החלטה שגויה ואנו לא שמים לב ולמעשה אנו נשלטים ושוגים בדרך, גם החלטות אחרות תהיינה שגויות ואנו לא נשים לב. אז בגדול, לנו תהיה לרוב הזכות לשלוט, אבל לא אחת נוותר דה-פקטו על זכות זו ונאפשר למכשירים לקבל החלטות אלו עבורנו. העולם יהיה הרבה יותר מעניין בהקשר זה וכל תרבות הפנאי, העבודה ולמעשה צורת החיים שלנו, תושפע בהדרגה ותשתנה ככל שה-IOT יתפתח.

בועז פאר:        תראו כמה אנשים רצים היום, או רוכבים על אופניים או עסוקים בפעילויות ספורטיבית אחרת. לפני 30 שנה, כנראה היה יותר משעמם. היה פחות מה לראות בטלוויזיה , וכמובן לא היה אינטרנט, ועדיין, ההורים שלנו עשו פחות ספורט מאשר אנחנו עושים. זה שילוב של המודעות וטכנולוגיה. באמצעות הטכנולוגיה ונגישות המידע כיום אנו יודעים  מה בריא יותר וזה משפיע על המודעות שלנו ולכן חלקנו משנים את התנהגותנו בהתאם.

אלון הסגל:     מצב כזה מנתב אותנו לנהוג לפי מה ש"נכון", ש" בריא", ש"יעיל" וכד' והתוצאה היא שיש לנו יותר זמן לפנאי , לחשיבה. פחות צורך לחשוב על הישרדות, פחות צריך  לבחור, , להתלבט ואולי לעשות טעויות .  ברשותכם אני רוצה לחזור למה שנאמר קודם ולשאול, מהו האתגר הגדול ביותר של IOT ?   האם מדובר בהישגים חדשניים כמו להכניס חיישנים נוספים, להשתמש באמצעים ניידים חדשניים, או אולי המטרה היא להתחיל להכניס את הכמות העצומה של מכונות ישנות למעגל הקישוריות והחיבוריות?

בועז פאר:        אני חושב  שצריך להבין היכן קיים האתגר. עד היום, התקשורת הייתה בן אדם למכשיר, אדם מכונה ואדם מחשב. בעולם ה-IOT האתגר הוא בתקשורת בין מכשיר למכשיר, מכונה למכונה. זו לא רק כמות עצומה של מכשירים, אלא גם מגוון משימות גדול בהרבה יותר שצריך לפתור. וזה מה שאנחנו בקוואלקום מנסים לפתור באמצעות פיתוח מערכות בעלות יכולות עיבוד נתונים  ושבבים. כשמדברים על סנסורים ב IOT זה לא תמיד דברים כל כך קטנים. קחו לדוגמא רחפנים ו/או רובוטים. אז הרי בפנים יושב סוג של מעבד, אבל בן השאר יש לו משימות תקשורת עם הסביבה וזאת מעבר ליכולות ניווט ו/או קבלת הנחיות חיצוניות וביצוען. יכולות העיבוד צריכות להיות מאוד מורכבות וזה אתגר רציני ביותר. זה לא מספיק רק ליצור מעבדים בעלי כושר ביצוע מורכב, קישוריות מעולה, אלא צריך לעשות את כל זה במחירים זולים וטרם דברנו על צריכת אנרגיה מינימאלית ועוד גורמים. אחד האתגרים הקריטיים ביותר הוא נושא אבטחה. צריך פה אבטחת נתונים וקישוריות מקצה לקצה. בנוסף, אחד הדברים החשובים שאנו עושים היום הוא עבודה עם ה- ECOSYSTEM העולמי, עבודה עם סטארטאפים וחברות נוספות שישתמשו בפלטפורמות הפיתוח של קוואלקום כדי לפתח את המוצרים והאפליקציות שלהם. .

אורן בניסטי:   אנחנו באינטל אכן מנסים ליצור סטנדרטים בתעשייה ובאינטרנט. כאלה שיאפשרו למפתח האפליקציה הבאה את תשתית הפיתוח עליה יבנה את האפליקציה שלו. לכן, אחד הדברים החשובים לנו הוא  interoperability. (תפעוליות הדדית ). הרי בסופו של דבר נרצה שכאשר האוטו החכם יגיע הביתה, הוא יטען מהמערכת הסולארית שעל הגג. אלה שתי מערכות שונות שתצטרכנה לדבר ביניהן. על פי הראייה שלנו היכולת לתקשר ולדבר בין מערכות שונות זו התמצית של ה- IOT ועל זה תוסיפו את העובדה שמדובר בכמויות עצומות של מכשירים, מגוון תפקודים, יכולות עיבוד והרשימה לא נגמרת.

אריאל הדר, מנהל אזורי תחום IoT, ישראל, ספרד, פורטוגל ורוסיה, PTC/ThingWorx  אריאל מוביל את הפעילות העסקית בתחום ה IoT, הכוללת פיתוח מערכות IoT ו-Machine Learning , בפעילות עם חברות Enterprise & SMB לצד הקמה וניהול מערך שותפים עסקיים במגוון פרופילים. בוגר Executive MBA מאוניברסיטת חיפה ו-BA במנע"ס ומערכות מידע מרופין. בעל 17 שנות ניסיון בתוכנה בתפקידי ניהול, פיתוח-עסקי, שיווק ומכירות והכרות מעמיקה עם השוק הישראלי והבינלאומי במגזרים שונים. יזם וניהל בעבר חברת אינטרנט שעסקה בתחמי B2C לצד תפקידי ייעוץ, ניהול ומכירות נוספים בהייטק הישראלי. משמש כמרצה בפורומים שונים ובאקדמיה.

אריאל הדר, מנהל אזורי תחום IoT, ישראל, ספרד, פורטוגל ורוסיה, TC/ThingWorx 

אריאל הדר:    אני רוצה לחדד כמה נקודות, שעולות מהדיון באופן מאוד ברור. חברות רבות ממקמות עצמן כספקיות או נותנות שירותים ב IOT . אחת בתחום עיר חכמה, אחרת בתחום אנרגיה ועוד רבות וטובות. בעצם הבעיה העקרונית פשוטה: או שהספקיות השונות תהיינה פתוחות ותלויות האחת בשנייה, או שהן תהיינה סגורות אך תלויות אחת ליד השנייה. ההצלחה של ה IoT תוכל להתרחש מאותה הבנה של החברות שזו הדרך הנכונה והנבונה – ליצור ולתחזק שיתופי פעולה אסטרטגים. די להביט על כך שלכולם יש אתגרי רגולציה. למשל רגולטורים וורטיקלים, דהיינו אלה שאחראים על סקטור מסוים למשל: רפואה, אנרגיה, רכב וכד', ולעומתם ולידם רגולטורים טריטוריאליים. כשלקוח רב-לאומי צריך לנהל מכונות או Things מסוימים בסין או בארצות הברית , דרישות הרגולטור הסיני בתחום החקלאות אינן זהות בהכרח לדרישות הרגולטור האמריקאי באותו התחום, למשל בכל הנושא לשימוש בטכנולוגית ענן. נהפוך הוא: הן שונות לגמרי, וזה עלול ליצור ללקוחות לא מעט אתגרים. לכן שיתופי פעולה אסטרטגים בן יצרני תוכנות, פלטפורמות וחומרות חשובים ביותר.

ערן וגנר:  רציתי ברשותכם לחזור לשאלה המקורית בדיון האם עולם המחשוב ינהל אותנו. אז לדעתי עקב הרחבת הידע האנושי בעקבות השימוש בטכנולוגיות מחשוב, אנחנו נוכל לנהל עצמנו יותר טוב, אבל אין זה אומר שהמחשוב ינהל אותנו. קחו דוגמא מעולם הרפואה. מגיע אדם לבית חולים עם מחושים בחזהו. השאלה היא: האם לאשפז אותו ואולי לבזבז כספי ציבור על אשפוז שווא, או לחילופין לשחרר אותו ולהסתכן במותו חס וחלילה, תביעות ביטוח וכד'. בעצם באמצעות טכנולוגיות חדישות נוכל לנטר אותו בביתו ולהשגיח עליו באופן רפואי בביתו ברמה לא פחות טובה מזו שינוטר ויושגח בבית חולים ולקבל החלטות טיפול אופטימליות בהתבסס על מידע אמיתי ועדכני.

אלון הסגל:     אז אתה אומר, שבעצם, אם האתגר של ה IOT יושג, הדבר ישפר את ההחלטות שלנו ומכאן את איכות חיינו?  

ערן וגנר:         כן בהחלט חייו ישתפרו וגם הטיפול בו.,

אלון הסגל:     לפני כשנה, נחשפתי לסטאראפ המפתח מיכשור חדשני לטיפול בסוכרת. החברה החליטה להתמודד עם מחלת הסוכרת בתהליך קבוע של מעקב ושמירה על האיזון. בתחילה הם הדביקו  על גוף החולה מעין מדבקה (פאטץ') היודעת לנטר את כמות הסוכר, לשלוח נתונים למאגר רפואי של החולה שיודע לקבוע את רמות הסוכר המתאימות. בכל הפרה מינימלית של האיזון, האינסולין יוזרק לדם בכמויות קטנות ומדודות כדי לשמר את מצב החולה מאוזן באופן קבוע. בהמשך הם יכניסו  את ה"דבר" לתוך גופו של החולה, כך שמצב באיזון ישמר ללא מודעות החולה לתהליך. כלומר זו אינה רק מערכת תומכת החלטות, אלא מערכת המחליטה בעצמה ויותר מכך, פועלת עצמאית ללא מודעותו של האדם.

אמיר עציוני: אתה נוגע בנקודה בעלת פוטנציאל עסקי אדיר ולכן נראה השקעות רבות ופתרונות שיעלו על כל דמיון בשנים הבאות: בריאות ואיכות חיים. אנחנו נראה את ה-IOT מביא להארכת תוחלת החיים ולשיפור באיכותם. אני מסכים שלא אחת, מדובר יהיה במערכת שמחליטה ושולטת בנו. שני גורמים יעמדו במרכזו של שינוי זה. הראשון, הינו האינטרנט "שלי" (Internet of Me) הבא לידי ביטוי באין ספור פתרונות לבישים, מוצמדים, מושתלים שיסתובבו עלינו או בתוכנו. אלו יאפשרו לי לקבל מידע קריטי עלי בזמן אמת. כמו שהמוסך של המחר יודיע לי מראש שתקלת מנוע צפויה בעוד 1000 ק"מ נא להגיע לטיפול (כי הנתונים שמשדר הרכב מראים זאת), גם מערכת שירותי בריאות תדע להודיע כי עוד שבועיים צפוי התקף לב, או אפילו להודיע שהתקף כזה מתרחש כבר עתה – נא לעצור ולהמתין לניידת טיפול נמרץ שבדרך. הגורם השני שיביא לשינוי הינו בית החולים החכם של העתיד, אשר כולל את ה-IOT כנדבך מרכזי וחשוב. הקצאות מיטביות של הרופא הנכון, לחולה הנכון בזמן הנכון כאשר לא אחת, המערכת תדע להזעיק בעצמה את הרופא, תוך מתן אבחון מקורב והמלצות לפעולה, והכול בהתבסס על נתוני מיקום הרופא, זמינותו, הידע שלו, מצב החולה כרגע ועוד. שיפור אדיר בקבלת ההחלטות מצילות החיים וייעול אדיר במשאבים. P1440186

יובל לביא:      אני רוצה להתייחס לחיסכון משאבים ציבוריים. אנחנו משתמשים במשאבים ללא פרופורציה. קונים וזורקים ללא בעיה. אם עולם ה IOT ייקח אותנו קדימה בנושא חשוב זה ויגרום לנו לחסוך, אז שוו בנפשכם כמה נחסוך ברמה הגלובלית. למשל, כשיצאו מעבדי התמלילים לעולם דברו על חיסכון צפוי בנייר. אבל לא כך קרה. כאשר קבלת מסמך ארוך שהדפיסה המזכירה ותקנת בו שגיאות במספר עמודים, הדפיסו שוב את כל המסמך. לפני כן קלדניות תקנו שגיאות בטיפקס על גבי אותו מסמך שהודפס קודם במכונת כתיבה ובכך בעצם בזבזו הרבה פחות. כלומר, למרות הקידמה, לא חסכנו בנייר.

אורן בניסטי:   אני רוצה להגיד משהו לגבי סטנדרטים של interoperability, שהתעשייה משקיעה בהם.  יש את ה- open internet consortium, ויש את ה- industrial internet consortium, שהם בעצם דוחפים את הסטנדרטיזציה.  ארגונים אלה מזמינים את כל החברות  ליצור interoperability, בין המוצרים, על מנת  שכל המעבדים וכל התקשורת, וכל ה-security  יעבדו יחד.  בלי זה, לא יהיה internet of things. הדברים חייבים להיות מקושרים.

אלון הסגל:     מתוך דבריך אפשר להבין שהאתגר המרכזי של ה IOT, הוא בעצם לייצר קישוריות של כל האמצעים הקיימים בתעשייה, בין חברות רבות, ולא קישור של "דבר" אחד.

יובל לביא:      אני חושב שאם אכן התעשייה תשתף פעולה יש פה שינוי עצום. כל גוף לבדו ולא חשוב כמה גדול וחזק הוא, לא יוכל להרים את ה- IOT לבדו.

ערן וגנר, שותף כללי בקרן הון סיכון ג'מיני ישראל. מתמחה בהשקעות בתחומי תוכנה, תקשורת ואבטחה וכן תקשור רשתות סנסורים ורובוטיקה. בעל 20 שנות ניסיון נרחב בהשבחת חברות, ניהול, גיוסי הון. חבר מועצות מנהלים בחברות מושקעות הקרן וכולל: Moovit, WalkMe, Weka, Totango, WatchDox, Cloudshare, ConteXtream , Implisit. . בנוסף, ערן הינו ממציא ופעיל ארגוני הייטק. בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ת"א,

ערן וגנר, שותף כללי בקרן הון סיכון ג'מיני ישראל. 

 ערן וגנר:  ישבו אצלי חבר'ה מסטארטאפ  שהמציאו עציץ שיודע להשקות את עצמו, לדשן את עצמו כמו שצריך, כמובן עם כל הסנסורים הרלבנטיים.  העציץ הזה מקושר למערכות בית חכם יוכל להדליק לעצמו את האור אם חסר לו, ו/או החימום אם קר לו. הוא יוכל לתקשר איתך בטלפון או ב WHAT'S APP ולהודיע שהפרי שלו בשל, או להודיע שחם לו, שכייף לו וכד'. בנוסף לומדת המערכת את תנאי הגידול בבית שלי ואת העדפותיי ולספק לי אפשרויות רכישה של צמחים חדשים, דשן ודברים נוספים כחלק מחוויית גידול צמחי בית כוללת.  אז כל הפיתוח בא ממקום של להעניק חוויה אחרת חדשה לגמרי. זו חוויה אחרת שמחליפה בעצם חוויה אנושית קיימת ומרחיבה אותה לעולם הדיגיטלי.

 אריאל הדר:   אני רוצה להעלות כאן נקודה חשובה והיא: איך IOT יכול להביא לשיפור התחרותיות והרווחיות של עסקים. ישנם שני דרייברים גדולים לקידום פרויקטים של IOT. האחד הוא הצורך בבידול אסטרטגי של החברה/העסק והשני,  שיפור אפקטיביות תפעולית. בתחום הבידול האסטרטגי, החברה צריכה לבחון האם היא מחפשת יתרון תחרותי כגון חווית משתמש או עלולה לאבד נתח שוק כתוצאה מאי פעולה. ישנן חברות שכיום מצבן טוב וחזק, והן מובילות שוק, אבל תוך פרק זמן קצר המתחרה יקים מערכת או אפליקציה כזו שתרכוש את לבם של הלקוחות ותוך זמן קצר הוא יהפוך למוביל שוק. כלומר אני מתאר כאן מצבים שבהם על מנת לחזק את מעמדן בשוק, לחברות לא תהיה ברירה אלא להיכנס עם מוצרים/אפליקציות חדשות שקשורות לפרויקטי IOT. לקוחות הקצה, ואין זה משנה אם מדובר ב B2B, B2C או B2B2C – כולם תצטרכנה לפעול. וזה הולך להיות מאד מעניין…

יובל לביא:   קחו למשל את הרשתות הקמעונאיות.חברות אלה מחזיקות במחסניהם מלאים בהיקפים אדירים ובעלויות מטורפות. IOT, באמצעות שימוש ב PREDICTIVE ANALYTICS, יוכל לשפר ולדייק בחיזוי צורכי המלאי שלהן ברמות מדהימות, שישפיעו באופן מהותי על שורת הרווח שלהן.

בועז פאר:        אני רואה גם התפתחות של מודלים עסקיים ושירותים חדשים בעולם ה- IOT. למשל חברות שיש להן קו מוצר מסוים, כגון יצרן מזגנים. המזגן בעולם ה-IOT הוא מזגן עם חיישנים המחוברים למערכות נוספות ואז זה לא עוד מזגן אלא פלטפורמה לשירותים חדשים שאליהם יצטרפו חברות חדשות ונוספות כפי שבעולם הסמארטפונים במקביל להתפתחות הטלפונים עצמם, הוקמו חברות רבות שפתחו אפליקציות חדשות. מעריכים שעד 2050 כ 70% מהאוכלוסייה ומהתעשייה יפעלו ויגורו בעיר, אזי העיר החכמה, תצטרך תשתית מסיבית ביותר של IOT הכוללת: חיסכון באנרגיה ובחשמל, ניהול חנייה, מים סילוק שפכים ועוד ועוד.  דוגמא אחרת למשל היא רחפנים. להטיס רחפן זה נחמד ותהיה רגולציה שזה דבר חיוני, אבל איך הוא ימנע ממכשולים ויטוס באופן אוטונומי? איך הוא יזהה דברים? לכן נצטרך לצייד את הרחפן ביכולות חישה וראייה מתקדמות.

אלון הסגל:     אם נסכם את הדעות שנאמרו עד כה, נראה  שההתפתחות והקישוריות בין כל אמצעי ה –  IOT בתעשיות השונות , ייצרו עולם מנוהל, שממנו אי אפשר יהיה לברוח. האם הדבר רצוי לנו? אני רוצה לשאול אותך אורן, האם בכלל אפשרי יהיה ליצור קישוריות, בן ה"דברים" של החברות התעשייתיות  השונות?

אורן בניסטי:   הקישוריות תעבור דרך הענן. בענן יהיה לך חיבור נתונים (DATA CONNECTION) וכן אנליטיקה לנתח אותם. נקבל זרם של מידע מכל מיני סנסורים ו-DEVICES . אחד הדברים שאנו בודקים הוא בניית שער (GATE WAY) שיודע לחבר תפעוליות הדדית (INTEROPERABILITY) ולהצליב בן סנסורים ו-DEVICES שונים. הגישה בפיתוח אומרת: ניקח נתונים מקצה אחד הסנסור ונעלה אותם דרך השער שמאפשר תפעוליות צולבת עם סנסורים נוספים, נעביר זאת דרך אנליטיקה שתנתח הנתונים ונקבל ידע ותובנות חדשות שלא היו בהירות קודם לכן. זו הראיה של IOT.

אריאל הדר:    אני חושב שמה שאורן אמר, שאינטל מנסה להבין את התהליך כולו מקצה לקצה הוא טבעי . יחד עם זאת, הם לא יוכלו לכסות את כל הפתרונות ויהיו יצרנים אחרים שיבואו עם פתרונות משלהם ובסופו של יום כשנסתכל על התמונה הגדולה, פתרונות IOT יצטרכו להביא רכיבי חומרה איכותיים ואפליקציות איכותיות. ובסוף שהרעש יגמר וענן האבק הזה ישקע , נראה סביבנו כמה ענקי תעשייה כגון יצרני פלטפורמות ו/או רכיבי חומרה ומסביבם הרבה יצרני אפליקציות שירחיבו את השימוש בטכנולוגיות ה IoTP1440133

בועז פאר:  אקח דוגמא מעולם מצלמות ה IP. שוק זה עבר מזעור והוזלות משמעותיות. מצלמה שפעם הייתה מכשיר יקר למדי, נמכרת היום במחירים זולים ביותר ואפשר להתקין כמות רבה של מצלמות המחוברות לרשת לצורכי אבטחה פיזית על מכשירים וסנסורים הנמצאים במקומות ציבוריים

יובל לביא:      אני חושב שהטרור הסייברי הרבה יותר מסוכן מהוונדליזם. גם טרור הסכינאות שאנו חווים כאן אצלנו הוא תוצאה של שטיפת מוח ברשתות החברתיות כלומר בעולם הסייבר.

בועז פאר:        אני מסכים עם אורן לגבי אופן בניית התשתיות מקצה לקצה. בעיית האבטחה (SECURUTY) מקצה לקצה היא אחד האתגרים הגדולים לכל החברות הפעילות בתחום. קחו בחשבון את המכונית האוטונומית (נהיגה ללא נהג), מערכות גז, חשמל ועוד.

אלון הסגל:     לסיכום הדיון אבקש מכל אחד לומר מספר מילים על הסביבה החדשה שמתפתחת סביבנו. על האקולוגיה סביבתית המבוססת על מערכת יחסים חדשה בין אדם לטכנולוגיה. סביבה שמנוהלת על ידי "דברים" דיגיטליים באמצעות אלגוריתמים חכמים.  

אמיר עציוני, מנהל את חטיבת הייעוץ של HP בישראל ומרצה ברב תחומי בהרצליה בעבר ניהל את כלל קבוצת הפריסייל ב HP   .תיאור התפקיד שלי כמרצה במרכז הבינתחומי בלבד.

אמיר עציוני, מנהל את חטיבת הייעוץ של HP בישראל ומרצה ברב תחומי בהרצליה

אמיר עציוני: עלו כאן המון נקודות. יתרונות, חסרונות, הזדמנויות וסיכונים. דבר אחד ברור והוא שלעמוד מהצד ולהסתכל, תהייה טעות עסקית. אם אני מקבל החלטות עסקי, אני חייב להבין מה חלקי היום ומה צופן העתיד. להיערך לניצול מיטבי של ההזדמנות. שותפי לשולחן וגם אני, פועלים בתחומינו למתן פתרונות שיעצימו את היתרונות, יקטינו את הסיכונים וייצרו עוד הזדמנויות רבות בתחום. אלינו מצטרפת תעשיה גדולה בישראל, ומן הסתם גדולה מאוד בעולם. אבל צריך לזכור. חלק מדרכי חיינו ישתנו. חלק מהדברים שפעם הגנו עליהם בחירוף נפש, למשל בנושאי פרטיות, יהפכו גלויים וחשופים. הובלתי לאחרונה דיון בחיל האוויר. הראיתי להם תמונה של מפת כל בסיסי החיל בפריסה ארצית. סוד כמוס עד לא מזמן. אף אחד מהנוכחים לא ניחש שזו תמונה מאתר החיל הפומבי. שם כבר מישהו הבין שכאשר בגוגל יש תמונות מעולות של כל בסיס, אין טעם להשקיע עוד בהגנה על סודות מסוג זה. צריך לצאת מנקודת הנחה שמידע זה קיים אצל האויב ולהתנהל משם. כך גם בנושאי פרטיות לא מועטים.

אורן בניסטי:   אחד הדברים הגדולים שאינטל מסתכלת עליהם, כמו שהתחלנו לדבר, זה security, interoperability ו-connectivity. כשאנחנו מסתכלים על devices, החל מהקצה, הם צריכים להיות מאובטחים (secured), החל ברמה הפיזית, כלומר, לזהות את המיקום שלהם, אם זה GPS וטכנולוגיות כאלה, ואם זה security. לנעול את הכול, כלומר, שלא יהיה hacking ברמת ה-device.כלומר פירושו  שאנחנו סוגרים את כל ה-binary code בתוך הסנסור, בתוך ה-gate way, כדי שדרכו לא תהיה פריצה לתוך הענן. וזה נושא ממש קריטי. אם אתה מסתכל על ה-challenge של הinteroperability, כמו שדיברנו, כלומר connectivity במספר טכנולוגיות שונות, אז קחו לדוגמה ג'יפ. אני הייתי רוצה שהג'יפ, באמצע הלילה, יראה שאין לו דלק, ושייסע לתחנת דלק למלא לבד, ויחזור חזרה. נושא האחרון שרציתי לדבר עליו, זה נושא של manageability, אינטל אומרת, ניהול עד הקצה. כלומר, אנחנו צריכים, שנדע שכל device חי, שהוא מתפקד, שהוא מעביר לי את הסנסורים והנתונים, שאני בשליטה עליו, ושאני יכול לדבר איתו ולתת לו פקודות. כלומר, אנחנו מדברים על security, interoperability ו-manageability.

אריאל הדר:    PTC כחברת תוכנה בינלאומית, נכנסה לעולם ה-IOT לפני כשלוש שנים, באמצעות סדרת רכישות בסך של כ 600 מיליון $, תחת המותג ThingWorx וזאת אחרי שראינו, שהחברות שאנחנו מוכרים להן את הפתרונות האחרים שלנו, צריכות להתחיל להיות מקושרות עם המוצרים שלהם. הלקוחות שלנו התחילו להשתנות וגם אנחנו כחברה עושים זאת בהתאם. סדרת המאמרים שלו, פרופסור מייקל פורטר, גורו האסטרטגיה העסקית מהרווארד מסביר כיצד עולם ה IoT משנה את אופן התחרות בין החברות השונות וכי לאור זאת החברות צריכות להשתנות.   אנחנו כיצרן תוכנה המעמידה פלטפורמת ThingWorx לפיתוח אפליקציות עבור חברות הפעילות בעולם ה-IOT . יש לנו פתרונות ל Machine Learning & Predictive Analytics , למציאות רבודה (Augmented Reality), Digital-Twin ועוד. אבל בסופו של דבר אנחנו חלק מסוים בסיפור הגדול הזה של IOT שבו דווקא הארגונים השונים, הלקוחות שלנו, צריכים לקחת חלק ולהתמודד עם השינוי והתחרות. החברות צריכות לבחור את הנתיב היכן יהיו עוד 3, 5, או 10 שנים. לסיכום, אם חברה לא תראה איך פרויקט IOT מביא לה כסף נוסף – אזי כל הדיון הוא אקדמי ופילוסופי. את הכסף החברה תעשה אם היא תבדוק את עצמה ביחס לתחרות, איך היא רוצה להמשיך ולהתקדם ולהשתפר אל מול מתחריה בשוק הנוכחי בו היא פועלת או בשווקים חדשים שהחברה חושבת להיכנס אליהם. 

בועז פאר:        אצלנו בקוואלקום, IOT זה ביזנס חי וקיים. חלקו נובע מדברים שנאמרו כאן כמו interoperability, connectivity, security, אבל חלקו האחר הוא יכולות חדשות שאנו לוקחים מעולם הסמארטפונים, כמו למשל computer vision,  deep learning ועבוד נתונים אותם אנו מעבירים לכוח העיבוד בשבבים שאנו מייצרים. זה בצד הטכנולוגי. ובצד  הסגמנטלי, אנחנו בהחלט מסתכלים היום, כמעט בכל תחום רלוונטי ב-IOT.  אנחנו מחלקים את ה-IOT  לשלושה תחומים עיקריים. smart body,. smart home, ו- smart cities. בעצם, אנחנו מנסים לכסות פלחים אלה בצורה טכנולוגית טובה, מקצה לקצה. אנו רואים בעבודתנו עם האקו סיסטם הישראלי נדבך חשוב וקריטי. בעיקר אנו מחפשים חברות סטארטאפ ישראליות לעבוד איתן עם חידושים שלהן על גבי הפלטפורמות שלנו.

 ערן וגנר: אותי מעניין מה צפוי לקרות לאקו סיסטם הישראלי. איך היזם הישראלי ייקח את ההזדמנויות שגלומות במהפכת ה IOT. איך הוא ידמיין את העולם, נאמר בעוד 10 שנים. בכנס שאני מקיים מידי שנה אני רואה התקדמות. מצד אחד באים עם רעיונות יותר גדולים. מצד שני אני רואה את הנהירה של בכירי חברות מחו"ל לכנס כאן. לפני שנה מרבית דוברי הכנס היו ישראלים. השנה מרביתם בכירי חברות מחו"ל. לדעתי ישנה סקרנות גדולה וציפייה: מה יעשה היזם הישראלי בתחום industrial internet, predictive analytics, ובעולם האלקטרוניקה הצרכנית. בשווקי המחשוב הארגוני והתעשייתי יש בישראל את כל היכולות הנדרשות בכדי להצליח. בשוק הצרכני כנראה שנהיה עדים לתהליך התפתחות הדרגתי כשבהתחלה חברות גדולות ירכשו מוצרים ויישומים ליצור כ OEM, אבל אחר כך ייווצרו מותגים ישראליים בדיוק כמו שקרה עם WAZE ועם MOOVIT.    P1440152

יובל לביא:  דברנו רבות בכל נושא החומרה התשתית והאבטחה, ואלה אכן יהיו חשובים בצורה בולטת בעולם ה IOT בזמן הקרוב. אני רוצה לדבר מהזוית של התוכנה, האפליקציה והיישומים. כשמג'יק פיתחה את פלטפורמת פיתוח האפליקציות שלה לפני 30 שנה, כתיבת תוכנה היה עסק לגאונים בלבד. במג'יק שמנו לנו למטרה לפשט את התהליך ולאפשר לקהל גדול יותר לקחת חלק בעולם התוכנה, את אותה פשטות מג'יק מחפשת להביא לעולם ה IoT. כפי שהזכרתי אנו מעריכים שעולם ה predictive analytics יהווה את הנדבך המשמעותי ביותר לאורך זמן במהפכת ה IoT:  ניתוח נתונים וחיזוי מגמות ככלי תומך החלטה יאפשר התארגנות מתאימה בעולמות שונים אם זה למכירות בקמעונות, טיפול במטופלים בבית חולים ועוד. זה יקרה לא רק בגלל שיהיה לנו כמויות מידע שנצבר, אלא גם תהיה לנו יכולות עיבוד וניתוח שיאפשרו חיזוי מדויק למדי מה צפוי לקרות. כבר היום אנחנו רואים שמקצוע ה Data Science מקבל חשיבות גבוהה מאוד לא רק בעולם האקדמי אלה גם בעולם העסקי.      

אלון הסגל:     השילוב הזה שדיברתם כאן בין ה"דברים" של חברות שונות לכדי מערכת סביבתית אחת מנוהלת ומאורגנת , אני חייב לומר שמרמז על שינוי בתפיסה העסקית לא פחות מאשר השינוי באורח החיים, הצפוי לנו.למרות שאני מדבר לא מעט על IOT,  הפעם אני מזהה, שכולכם הגעתם למסקנה  שפיתוחי ה – IOT,  ישלבו  בין חברות,  בין מוצרים,  בין בסיסי נתונים, בדרך ליצירת  ערים חכמות וסביבה מנוהלת. . אם כך, מעבר לפיתוח מכשור  IOT, למידע ולאלגוריתמים, אנחנו בעצם חולמים על  סביבה עסקית ויותר מזה, סביבת חיים המשנה את ערכת היחסים האקולוגית באמצעות הטכנולוגיה.  אני רוצה להודות לכל אחד מכם על תרומתו להבנת הרעיון המעניין הזה שהוא כאמור, הרבה מעבר להתפתחות אמצעי ה – IOT.

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.