<
יום ראשון , ינואר 21 2018
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > פורום מנכ"לים: My 2017

פורום מנכ"לים: My 2017

פורום מנכלים: סוף שנה 2017

פורום מנכלים: סוף שנה 2017

 

 משתתפים:

  • דן סופר, מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא פיתוח עסקי בוריפון העולמית. וריפון היא המובילה העולמית בתחום מערכות תשלום מאובטחות, פלטפורמות של סליקה.
  • זיו אלול, מנכ"ל  פייבר: חברת פייבר היא חברה גלובלית המונפקת בבורסה של פרנקפורט. פייבר מפתחת טכנולוגיות ותשתיות בעולם הפרסום בסביבת אפליקציות במובייל.
  • פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל: הסניף הישראלי של התאגיד הבינלאומי שניידר אלקטריק, התאגיד הגדול בעולם בתחום ניהול ובקרת חשמל ואנרגיה.
  • אלון מנצור, מנכ"ל 2BSecure: חברת 2BSecure היא חברת הבת של מטריקס, שעוסקת בסייבר. מטריקס נסחרת בבורסה בת"א. החברה עוסקת כבר 15 שנה בנושא סייבר ואבטחת מידע.
  • דיויד קפלן, מנכ"ל ליבי טכנולוגיות:  חברת ליבי טכנולוגיות, עוסקת באנליטיקהanalytics for coasting intelligence Watson של IDM וכד'.
  • אריק מפנו, מנכ"ל מג'יק ישראל: מג'יק תעשיות תוכנה היא חברה ישראלית בעלת נוכחות גלובלית, המספקת ומפתחת פתרונות לפיתוח אפליקציות עסקיות ולאינטגרציית מערכות מבוססי Cloud ו-On-Premise
  • אודי ויזנר, מנכ"ל חטיבת התוכנה באפקון בקרה ואוטומציה: חטיבת התוכנה של אפקון בקרה ואוטומציה עוסקת בפיתוח מערכות שליטה ובקרה לבקרה תעשייתית, ניהול מבנים ו- IoT.
  • ערן אלראי, מנכ"ל Software AG Israel:  Software AGרכשה את חברת SPL. החברה ממוקדת בטרנספורמציה דיגיטלית של מערכות עסקיות קריטיות בארגוני אנטרפרייז, אינטגרציה של מערך הליבה Internet of Everything – IOT ואנליטיקה בזמן אמת
  • אורחים: רעות בר ממשרד פרסום גיתם. גלובס
  • IT מגזין: מאיר עשת, מנהל המגזין, יהודה אלידע, עורך.  

ענן

מאיר עשת, מנחה: שנת 2017 הייתה משמעותית בתחומי IT מרכזיים: ענן, אנליטיקה, סייבר, IoT וקוד פתוח. ברשותכם, נתחיל עם הענן. נושא ההגירה לענן מדובר כבר 10 שנים, ונשאלת השאלה האם הגענו למצב שבו אצל רוב הלקוחות ירד האסימון של הגירה לענן The sooner the better ולצורך העיקרון לא

דן סופר, וריפון ישראל

דן סופר, וריפון ישראל

משנה כרגע איזה סוג ענן, או שמא אתם מזהים גישה של חזרה למקורות- On Prem שקורית מסיבות שונות (רגולציה, כדאיות ועוד)?

דן סופר, וריפון ישראל: ההתנגדות הקשה והעיקשת להגירה לענן, הייתה עד כה בארגונים גדולים שרצו להחזיק אצלם מערכות critical mission של פעילויות הליבה שלהם. אבל בשלוש שנים האחרונות אנחנו רואים סדקים הולכים וגדלים בהתנגדות הזו. לדוגמא בעולם הסליקה הבנקאית הקמעונאים וחברות גדולות אחרות ריכזו עד עתה את כל העסקאות בבית ולא היו מוכנים לשמוע על הגירה לענן. היום לעומת זאת, חלקם כבר מוכנים שזה יתבצע ע"י שרת מארח, גם כאשר הוא בחו"ל. הם מבינים שהם צריכים להעביר גם מערכות כאלה לענן ואינם יכולים להסתגר ולבצר עצמם בתשתיות On prem . לגבי לקוחות קטנים SMB, לא רק שהכול בענן, אלא שאינם מדברים על זה כעל ענן, היות וכבר לא מוכרת להם מציאות אחרת.

אלון מנצור, 2BSecure: נושא הסייבר הוא אחד הנושאים המעכבים הגירה לענן (לא שזה מוצדק עניינית, אבל יותר פסיכולוגית) בצד חסמים רגולטורים ושמרנות. אנחנו רואים בשנים האחרונות שחרור חסמים כמו גם פתיחות גוברת למעבר לענן, כאשר נושאי אבטחת המידע בתחומי הליבה נלמדים ומקבלים מענה מיטבי. גם הרגולטורים למיניהם התגבשו עם עצמם, למדו והבינו שניתן גם בענן לשמור ולאבטח נתונים בצורה שאינה נופלת באיכותה מזו הקיימת במערכות הישנות. אגב, חשוב לומר שחלק משמעותי שדחף בארגונים אלה להגירה לענן, היו העובדים. זה קרה היות ורבים מהם משתמשים באפליקציות ובתוכנות היושבות בענן ולכן היכרותם עם הענן החלה קודם והם שמשו קטליזטור פנים ארגוני להגירה לענן. הלימוד האינטנסיבי וההיכרות עם הענן גרמו לכך שגם נושאי ליבה כמו מערכות CRM

אריק מפנו, מנכל מג'יק ישראל

אריק מפנו, מנכל מג'יק ישראל

המכילות מידע לקוחות רגיש מעובדים ונשמרים בענן, וזה חלק מתהליכים שארגונים אלה עוברים.

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: במסגרת הטמעת פתרונות האינטגרציה שלנו בקרב לקוחותינו, אנו פוגשים את תהליך ההגירה לענן כל הזמן. אין ספק שהענן מביא לארגון חדשנות והתחדשות. לפני שנים התחילה ריצה לענן והיא מלווה לעיתים בחוסר ידע והבנה של מה זה ואיך מטמיעים את זה בארגון. אח"כ החלה התייצבות ובשלות. ארגונים שהיגרו עשו זאת בצורה בוגרת ומושכלת יותר. למשל הממשלה והבנקים, שהם גופים מוטי רגולציה, עוברים למערכות ענן, אז נכון זה יכול להיות ענן פרטי או בעיקר, כפי שאנחנו רואים על סמך ניסיוננו עם כ 120 לקוחות ארגוניים גדולים, הם הולכים למערכות היברידיות. כלומר, חלק מהיישומים והמערכות מופעלים בענן, וחלק אחר נשאר במערכות ה-On prem של הארגון. בואו לא נשכח, שלארגונים וותיקים יש כמויות גדולות של ציוד והשקעות הוניות שהופחתו ברובן, ולא קל להם 'לזרוק' ציודים אלה, שחלקם מתפקד היטב, רק כדי להגיד 'עברנו לענן'. זה תהליך שייקח זמן, ולכן התופעה הרווחת כעת היא ענן היברידי.

אלון מנצור, 2BSecure: אצל סטארטאפים זה רק ענן ובאופן קטיגורי, הכול, וכולל התשתיות הבסיסיות.

זיו אלול, פייבר

זיו אלול, פייבר

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: נכון, אכן כך. אין סיבה שירכשו ציוד. הם צריכים ורוכשים יכולות מחשוב לפי צורך וצריכה. זה מה שמתאים להם.

זיו אלול, פייבר: רציתי רק להוסיף מהזווית שלי בעניין של הסטארט-אפ: מדהים לראות איך ישראל הופכת מעצמה בנושא הזה של ענן. אני לא רק מדבר על עניין השימושים שיש היום בענן. ניתן לראות תופעה של חברות סטארט-אפ שקמו אך ורק בעולם של הענן. אנחנו גם רואים קרנות הון-סיכון שהחליטו שהן מתמקדות אך ורק בעולם הענן ואני חושב שיש בזה אמירה. כדוגמא, אציין שתי חברות מדהימות:"Spotinst" –  חברה ישראלית שגייסה לאחרונה 15 מיליון דולר מאינטל ומתמקדת באופטימיזציה של הענן. החברה השנייה,  , "Puresec"אשר גייסה כסף מ-TLV PARTNERS גם היא באה לטפל באופטימיזציה בענן. זה מראה על איזושהי אבולוציה שמתרחשת בשוק. האבולוציה היא שנעשית עוד יותר אופטימיזציה למה שכבר קורה בענן. מתי אתה בא לעשות אופטימיזציה? בשוק קיים ובשל בו רוצים לראות התייעלות שתוביל לחסכון בעלויות. העלויות בהתחלה היו מאד גבוהות והאופטימיזציה וההתייעלות הפכו את בענן לכלי שמשתמשים בו הרבה יותר. זה היה נכון למכשיר ה-DVD  הביתי, שכשיצא לראשונה לשוק היה מאד יקר, ואחרי 20 שנה קונים אותו בכל חנות חשמל ב-20 דולר.

ערן אלראי Software AG: Software AG מובילה את  השוק מזה כמה שנים וכל פתרונותיה, מוצריה והפלטפורמות, הם כבר CLOUD ENABLED. עדין אנו רואים במירב האנטרפרייז בעולם, את הדרישה לפתרונות ON PREMISE, וגם HYBRID, קרי שילוב של התקנה בבית הלקוח בשילוב עם הענן החיצוני/הפרטי. לכן, כל הפלטפורמה הדיגיטלית של Software AG, החל מרכיבי האינטגרציה, דרך אנליטיקה ל- IOT, זמינים בכל הרמות הנדרשות על ידי מקבלי ההחלטה. לדעתי זה כבר לא הדיון. הדיון בנושא הסתיים וכעת עוברים ליישום לפי צרכי הארגונים על היבטי אבטחת המידע והנגשת השירותים ללקוחות במקביל להנחיות הרגולציה.

אנליטיקה

ערן אלראי,  Software AG Israel

ערן אלראי, Software AG Israel

מאיר עשת:     בואו נעבור לנושא משמעותי אחר. כל הנושא של אנליטיקה ו-BI. דן, האם BI עבר מהעולם של חברות התוכנה הגדולות לעולם של שרותי ענן הענקיים, אמזון גוגל וכו', או שלא כל כך. איך אתה רואה את זה?

ערן אלראי Software AG: כשאנו דנים בנושאים כגון ענן, IOT, אנליטיקה, אנחנו בעצם מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית. העולם עומד בפני פתחה של המהפכה הדיגיטלית האמיתית. ועל כולנו לנצל הזדמנות פז של פעם בחיים,  שאנו נמצאים בראשיתם של הדברים החדשים שמשנים ושישנו את פני העולם. זה הזמן  לבצע את המהלך הקריטי של בחינת התהליכים העסקיים שיובילו את הארגונים להשגת היעדים העסקיים ולא השגת היעד של עטיפה דיגיטלית יפה שתתגלה כריקה מתוכן ומיכולות אמיתיות. המטרה של כולנו הינה שיפור השירות ללקוחותינו – קיצור זמני העבודה של לקוחותינו מול הארגונים שאנו מובילים – במקביל לקצר זמני עבודה שלנו מול הרגולטור. כבר כיום יש בידינו את הכלים הטכנולוגיים לביצוע צעדים אלו. אולם, יש צעדים שכל ארגון מוכרח לבצע בבית פנימה בטרם יוכל להשלים מהלכים אלו לשביעות רצון לקוחותיו ולשביעות רצון הנהלתו ובעלי מניותיו. בלתי נמנע מאתנו – לבחון עמוק פנימה בזכוכית מגדלת ועם "מסרק כינים" – אל לנו לחשוש לפגוש את המציאות שבה מצוי הארגון שלנו ועם אמת אחת ויחידה זו – לבחון כיצד להתקדם קדימה. במקביל להסתכלות העסקית עלינו לבחון את מערכות המידע שלנו. לריצה שלנו להשגת היעד העסקי באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית ישנם שלבים רבים. יש פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ביותר לאינטגרציית מערכות המידע המורכבות והקריטיות. זה אכן קשה באימונים ודורש עבודה והתגייסות רבה וזאת על מנת שיהיה ניצחון בקרב. אסור לוותר על שלבים בדרך. במידה וארגון מפתח אפליקציה מלמעלה – זה כמו פלסטר וכשיצטרך להעמיק יותר – הפלסטר לא יחזיק מעמד. רק ארגון אשר ישכיל לבצע שני המהלכים הללו – הראשון הינו בחינה מעמיקה של המצב העסקי והשני הינו טיפול מעמיק בנכסי הארגון – הוא יוכל להשלים את המהפכה הדיגיטלית ולהיות המוביל והייחודי בתחומו. כדי שהלקוחות שלנו יישארו אתנו ולא יינטשו – אנו צריכים לעטוף את התהליכים העסקיים הייחודיים שלנו באפליקציה ואז ההצלחה תלך אתנו קדימה ונשיג את השיפורים המבוקשים.

דן סופר, וריפון ישראל: בתחום האנליטיקה אני חושב שיש שני בסיסי מידע מרכזיים מהם נגזרות תובנות וידע. הראשון הוא, נתוני הארגון עצמו, כלומר: כל הנתונים שנאספו בארגון עצמו לאורך תקופות זמן, בפרמטרים וקטגוריות שונות. יש הרבה חברות אנליטיקה שתנתחנה נתונים אלה עבור הארגון במערכות ענן או On prem . המאפיין השני והמעניין יותר לטעמי הוא מידע המתקבל מחברות הענק המחזיקות BIG DATA הרלוונטי לארגון וכך לספק מידע השוואתי לארגון. השוואות כאלה של ביצועי הארגון לעומת המקבילה הממוצעת העולמית/אזורית הרלבנטית חשובות מאוד ובמיוחד בארגונים עם נקודת מבט גלובלית. אז לשאלתך, תחום הריטייל בו אמזון שחקן חזק ומשמעותי צפוי להשתמש בידע הנצבר אצלו ואף להשכיר ו/או למכור אותו לארגונים אחרים לצורכי אנליטיקה.

מאיר עשת:     האם אתם רואים שהשימוש ב-AI עולה לרמה האסטרטגית או שהוא עדיין ברמה הטקטית. כלומר, אסטרטגית נקבעות באמצעות כלים של AI או לחילופין כלי AI משמשים ברמות הטקטיות לשיפור ביצועים

זיו אלול, פייבר: אני מסכים שכל הענקים יעברו תהליך אבולוציוני שבמהותו יוביל אותם להציע שימוש ואנליטיקות לעולם הקמעונאות במצבור נתוני הענק שברשותם. לשאלתך מאיר, מידת חשיבותם של כלי AI בחברה כלשהי היא פונקציה של בשלותה הטכנולוגית של החברה, וכמובן גם גודלה העסקי. אתן דוגמא: בחברה שלנו, פייבר, הגענו למסקנה שאנליטיקת נתוני הארגון שלנו היא, בין יתר הדברים, בליבה העסקית שלנו. לא חיפשנו מיקור חוץ לאנליטיקה ולמחקר היות ואנחנו המחקר עצמו, כלומר, פיתחנו את האנליטיקה בצורה שנותנת ערך עבור הלקוח שלנו. חשוב שכל חברה תקבע לעצמה האם עבורה אנליטיקה היא חלק מליבת העסקים שלה. היה וכן, עליה לפתח ולהגדיר לעצמה את האנליטיקה הספציפית שלה. אם זה לא המצב ואצלה זה לא בליבה העסקית, אזי עומדות לרשותה הרבה חלופות מיקור חוץ של אנליטיקה שיעשו את העבודה ברמה הנדרשת.

מאיר עשת: אבל רוב החברות הן לא חברות שאצלן האנליטיקה היא הcore business היא תוצר. אז תקרא לזה תוצר מאד חשוב, שעוזר להם בהחלטות אסטרטגיות עסקיות, אבל זה לא ה core businessשלהן. הcore שלהן הוא העסק ואז השאלה איפה זה נכנס, האם הן יכולות להסתמך על כלים קומודיטיביים במיקור חוץ?

זיו אלול, פייבר: אני מסכים איתך, אבל זה תלוי כיצד החברה מגדירה את האנליטיקה שלה. האם זה חלק מה-Core business או לא. אם החברה רוצה להביא ערך מוסף ללקוחות שלה בצורה של ערכי אנליטיקה, אז היא צריכה לפתח משהו ייחודי, אחרת אין כאן ערך מוסף והיא תהיה בדיוק כמו המתחרות שלה. כאמור, אנחנו עובדים בעולם האפליקציות שרובן במובייל. תחום זה מתחלק לשני עולמות עיקריים: עולם האתריםDomains  שנותנים מענה לעיבוד תכנים ועולם המפרסמים –  בעלי מידע רב ערך על התנהגויות המשתמשים. בפייבר, חרטנו על דגלנו שהאפליקציות הן המרכז ובעקבות זה החלטנו שעבורנו אנליטיקה היא לא שירות נלווה שאנו מספקים אלא ערך ליבה אסטרטגי שמבדיל אותנו מאחרים. כפועל יוצא, על פי אסטרטגיה זו, פיתחנו והשקענו באנליטיקה שלנו כי זה עבורנו ליבת העסק.

ערן אלראי Software AG: Software AG מציעה כלים טכנולוגיים שמאפשרים למנהלי הארגון לקבל החלטות עסקיות מושכלות באמצעות אנליטיקה זמן אמת. עברו הימים שארגון יכול היה להרשות לעצמו לדוש בנתוני העבר. לדוגמא – כל ארגון כיום נדרש לפעילויות סיכול ומניעה המותאמים לביזנס שלו, כגון: סיכול ומניעה של נטישת לקוחות, סיכול ומניעה של הפסד עסקאות. החשיפה העצומה של כולנו ברשתות החברתיות השונות מאפשרת לכל ארגון לנתח את המצב בזמן אמת ולהגיב בזמן אמת עם הצעות ערך מותאמות פרסונלית כדי למנוע משברים. לדוגמא: בנק יכול לנטר לקוחה אשר עתידה להשתחרר לה תכנית חיסכון – להציע לה

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק

אפשרויות השקעה רלוונטיות לפי תחומי העניין שגילתה ברשתות החברתיות – ובכך להיות פרואקטיבי ומותאם אישית לצרכיה עוד בטרם התחילה לעשות סקר שוק ולבחון את המתחרים. כולנו יודעים עד כמה רושם ראשוני הוא חשוב ועד כמה קשה לגייס מחדש לקוח ששוקל לנטוש. דוגמא נוספת: אם בידי בנק למשכנתאות יהיה מידע שיסייע לו להבין שהלקוח שלו מתעניין במחזור משכנתא – עליו להגיב מבעוד מועד בטרם יגיע למצב בו המאמצים והעלויות להשאיר אותו בבנק – גבוהים יותר!  אני אומר בואו נציע פתרון עוד לפני שנוצרה בעיה. ובדיוק עבור זה צריך אנליטיקה ובזמן אמת בלבד.

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק: אוסיף על מה שזיו אמר. כחברה שעיסוקה בניהול אנרגיה, אנחנו עובדים עם מפעלים גדולים, בתי חולים, בתי מלון וכד'. עולם האנליטיקה הפך אצלנו למוצר ליבה. היום, לקוחות מצפים מאתנו להרבה יותר מניהול ובקרת מתקני האנרגיה שלהם. הם רוצים שנספק להם מערכות שיודעות לקחת את הכמויות האדירות של הנתונים, להעלות אותם לענן, לנתח עבורם תובנות חכמות שיעזרו להם להתייעל, לחזות מגמות, ולחסוך באנרגיה. אנליטיקה כזו היא מוצר ליבה אסטרטגי אצלנו.

Open source

מאיר עשת: ה open source תופש היום מקום מאד נכבד, בפלטפורמת הפיתוח, כאשר במקביל כל תוכנות ה- Proprietary  והשאלה היא כמובן, האם open source ימשיך להוביל ולגדול, ויש טכנולוגיות חדשות מבוססות open source בלבד, או שבצדו בעצם כל הפרופריאיטרי  ולא נשכח את ענקי טכנולוגיות שמחזיקים בהן,  בעצם יתמודדו אחד ליד השני,  אבל שני הדברים יתקדמו במקביל. ואז השאלה, האם open source (קוד פתוח) ילך ויגדל, על חשבון תוכנות הפרופריאטרי (הקנייניות) ?

דן סופר, וריפון: אני רואה זאת שונה ולא בצבעי שחור לבן. עיקר השימוש בקוד פתוח נובע מהרצון לקצר לוחות זמנים ו- time to market . אז יותר ויותר נתקלים במערכות שפותחו בקוד פתוח ועליהן הולבשו אפליקציות שהן קנייניות. לדוגמא: מערכת אנדרואיד שפותחה בקוד פתוח ועליה הולבשה אפליקצייה שהיא קניינית.  כלומר זה שילוב של פלטפורמת קוד פתוח שהינו מהיר וגמיש עם אפליקציה קניינית שנועדה להבטיח זכויות עסקיות.  כלומר זה הולך לכיוון של שילוב.

מאיר עשת:     בדיון שהיה לנו לא מזמן, נאמר שצה"ל התחיל לעבוד בצורה רצינית בקוד פתוח דבר שהוא מנוגד, לפחות תאורטית לתפיסת העולם הצבאית.

דן סופר, וריפון : אין הגיון להמציא את הכול. זה פשוט זמן מבוזבז שהולך לאיבוד. כי יש כבר דברים  כאלה, זה כמו להמציא נפט היום. זה ברמה כזאת. אם יש קוד שכבר קיים ומשלב חכמת המונים, לוקחים אותו ומתקדמים משם.

יהודה אלידע:   גם ב-8200 מתחילים להחליף את הרס"רים עם המתכת והברזל, זה בדיוק כמו שעוברים מפרופריאטרי לopen source. אין מבחינתם הבדל.

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: אגב, אתם מסתכלים על פרופריאטרי ו-open source כעל שני מוצרים מנוגדים, אבל זה לא כך בהכרח. דן העלה נקודה מאוד מעניינת, אנחנו למשל חברת תוכנה ואנחנו מייצרים גם כלי פיתוח. בימים אלו מוציאה מג'יק מוצר חדש, שמבוסס על Angular  שהנו open source , למעשה אנחנו משתמשים ב open source כדי לייצר פרופריאטרי שלנו שיספק יתרון לפיתוח תוכנה לעומת כלים אחרים.  מי שיפתח ב- Angular , שזו עבודה מאד קשה, ייקח את המוצר שלנו ויעשה את זה בחצי הזמן, כי עכשיו יש לו כבר כלים מוכנים. ה open source הוא גורם מניע מאד חזק, שבא ואומר בעצם: חבר'ה, תשתמשו בקוד פתוח, קחו את הערך המוסף שלו ותשתמשו בו גם בפרופריאטרי שלכם. זו מגמה חזקה ביותר שאנחנו רואים היום, והיא אגב באה לידי ביטוי גם בטכנולוגיית הבלוקצ'יין.

מאיר עשת:     כשאמרתי טכנולוגיה התכוונתי לזה,

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: הבלוקצ'יין למשל כולו open source. כל העולם הזה פותח בקוד פתוח. כל קהילת הקוד הפתוח בעולם הבלוקצ'יין, שהיא גדולה מאוד, מבוזרת וגם אפשר לומר בדלנית ובמידה מסוימת אנטי ממסדית, מובילה טכנולוגיה שלדעתי תהפוך ל-mainstream גם בבנקאות ויישומים רבים אחרים.

אלון מנצור 2BSecure: זה הפך להיות main stream , בכל בנק יש היום שימוש בקוד פתוח במערכות רבות.

אריק מפנו, מג'יק ישראל: אין ספק, לדעתי, תוך עשר שנים מהיום ב-main stream כולם יעברו ל-Blockchain.

אלון מנצור 2BSecure: בכל בנק יש היום  את זה על הבסיס,

אריק מפנו, מג'יק ישראל: זה רק שאלה של זמן,  למען האמת זו לא שאלה אפילו.

זיו אלול, פייבר: בעיני זה חד משמעי: חברה שאינה יודעת להשתמש בקוד פתוח או אינה שמה אותו בליבת העשייה שלה, אינה חברה מספיק טכנולוגית, לדעתי. עוד

אודי ויזנר, אפקון בקרה

אודי ויזנר, אפקון בקרה

ובקשר למה שאמרת לגבי קוד פתוח וצה"ל. אני משוכנע שצה"ל ואותם חבר'ה ב-8200 מבינים שעצם השימוש הוא לקיחת חלק בקהילת הידע הזו, ומי שלא שם, פשוט חסר לו ידע ואינו יכול להיות מוביל טכנולוגי אם תשביח את הפלטפורמה ותפתח עליה אפליקציה שהינה קניינית ותשלב את זה נכון – זה יצליח. אי אפשר להתעלם מקוד פתוח וזה משהו פשוט מהותי לארגון טכנולוגי.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: הopen source  הפך להיות הלהיט. ונוסף למה שהוזכר אתן כמה סיבות נוספות: הענן הוא קטליזטור חזק היות וכל התוכנות המתקדמות היום, הן בענן. לאחרונה עשינו הגירה למוצר שלנו לענן של מיקרוסופט ודי התפלאנו למצוא אפילו אצלם את כל התוכנות הכי פתוחות, דבר שנשמע אנטי תזה למיקרוסופט שנחשבה כמלכת התוכנות הקנייניות. גם הם הבינו שאי אפשר ללכת נגד הזרם הזה והיום מצאנו אצלם את היכולות המתקדמות ביותר. נקודה משמעותית נוספת היא מצוקת כ"א בפיתוח תוכנה. יש בעיה רצינית בארץ למצוא כ"א איכותי בכלל, ואם אתה משועבד לפיתוח בתוכנות קנייניות זה יותר מאתגר. לעומת זאת גישת הקוד הפתוח נשענת על קהילה מבוזרת בינלאומית וזה בהחלט מקל לקלוט ואפילו להכשיר כ"א. אני אחבר את זה גם לנושא האנליטיקה – יש היצע אדיר של פתרונות אנליטיקה שמקורם בקוד פתוח. כך ניתן לפתח מגוון פתרונות, כשהפתיחות מאפשרת שילוב כלים שמאפשר אופטימיזציה של אנליטיקה. כך גם אנחנו הוספנו יכולות אנליטיקה ואפילו Machine Learning לתוכנת ה- PULSE  שלנו, בזמן קצר יחסית ותוך שימוש בכלי קוד פתוח נפוצים.

ערן אלראי Software AG: זכות גדולה היא לספק פלטפורמה בתקופה שבה OPEN SOURCE   הפך להיות רכיב דה-פקטו מכל פתרון. השילוב המנצח של מגוון הטכנולוגיות והאינטגרציה ביניהם, רק משרת את הלקוחות ומחייב את כולנו לא לשקוט על שמרינו.

IoT

מאיר עשת:     אוקי בואו נעבור  ל-IoT. אני חושב שאין מחלוקת על כך שזה אחד הפוטנציאלים העצומים בעולם ה-IT , אבל עדיין טרם התרומם משמעותי וטרם תפס תאוצה. השאלה מדוע זה כך? האם רגולציה? חוסר בסטנדרטים? העדר תקציבים במגזר הציבורי? או שמא זה היה בעצם הייפ מוגזם ומוקצן שאינו מצדיק את התקוות שתלו בו. פה אני רוצה לשאול אותך פיליפ, אתם חברה לניהול אנרגיה מהגדולות בעולם. איך אצלכם משתלב ה-IoT בכל ניהול האנרגיה? האם זה בליבת העסקים שלכם?

ערן אלראי SOFTWARE AG: IoT הינו העתיד אשר בו הכול יהיה מחובר לכול. ה- CONECTIVITY, תהיה השפה האחידה ולכן ה-IOT צריך להיות בליבת העסקים של כל ארגון. לשם כך הניעה Software AG יחד עם שותפותיה העסקיות את קונסורציום  ADAMOS במטרה לאפשר ניהול של צרכי המפעל, IIOT, ושילוב יחידות המחשב ורצפת הייצור באופן האינטגרלי ביותר: השיטה החדשנית  Adaptive Manufacturing Open Solutions, מטרתה לספק פתרון וערך עסקי לאתגרי הניהול העתידיים ולצורך בסטנדרטיזציה שכבר בימים אלו אנו פוגשים אותם. הפתרון שלנו כבר נותן מענה שלם: IIOT עבור INDUSTRY 4.0, Cumulocity Device Management, Zementis לטובת Artificial Intelligence ו- Machine Learning וכמובן להציף את ערך המידע עם אנליטיקה בזמן אמת APAMA-Real Time Steaming Analytics.

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק: חד משמעית, אצלנו ה-IoT הוא בליבת העסקים. זה נחמד שמחר קומקום יתחבר למקרר, אך כשעוברים לעולם התעשייתי ול-critical building, אנו מדברים על מצב שבו לוח החשמל של בניין משולב בתוך מערכת הבקרה שלו, ורצפת הייצור משולבת עם עולם הבקרה שלתוכם משתלב ה-IoT. אנחנו מדברים פה על 50 מיליארד "דברים" –לפי תחזיות שונות- שחלק נכבד מהם רלבנטי ומתחבר לעולם הפעילות שלנו. אז כן, ה-IoT מהווה את ליבת העסקים שלנו. P1650023חשוב להפנים שאנו מדברים על מערכות שהן product connected, כלומר כל מוצר הינו בר חיבור. אנחנו שם כבר שנים רבות וכיום אנחנו לא מייצרים מוצרים שלא מתחברים לרשת. זוהי שכבת הבסיס connectivity, ויש לה שתי שכבות נוספות. השנייה היא הבקרה, בעולם התעשייתי שכבת SCADA או בקרת מבנה בעולם ההנדסי. השלישית והעליונה היא שכבת האנליטיקה. זו השכבה שנותנת לנו את כל התובנות מאיסוף הנתונים וניתוחם, את הידע והתחזיות שנועדו להשביח את הפעילות המבוקרת (למשל עולם האנרגיה), וזו השכבה החדשה כיום בשוק. זה לא מודל תיאורטי, אלא מודל עובד וקיים עם מספר ארכיטקטורות מוכנות ובשלות לעולם ה-IoT, אותן אנו משלבים בשטח אצל לקוחות.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: אני בהחלט מסכים עם מה שפיליפ אמר ואנו פעילים בעולמות דומים פחות או יותר לשניידר. יחד עם זאת אנחנו נתקלים במצבים בהם עדיין חסר המודל העסקי וליתר דיוק הבנת התרומה העסקית לארגון.

מאיר עשת:     מה מעכב את פריצת הדרך, לדעתך?

אודי ויזנר, אפקון בקרה: תראו, אנשים קונים סנסורים, מחברים אותם, אוספים נתונים ומתחילים לקבל תמונת מצב על הפעילות הנמדדת. אז נכון שבעולם האנרגיה היכולת להראות מודל עסקי דהיינו חיסכון באנרגיה ושיפור נצילות הוא קטליזטור מרכזי בהטמעת מערכות כאלה בארגון, אבל ישנם לא מעט יישומי IoT בתחומים אחרים שבהם התרומה העסקית לארגון, עדיין לא כזו ברורה. במצב כזה, רובד האנליטיקה נכנס לחשבון. כאשר עושים כל מיני שיפורים ומרחיבים את יכולות החיזוי (prediction) וניתוחי מכונה (machine learning) וכד', אזי מתחילה לצוף התרומה המשמעותית של מערכת IoT משולבת אנליטיקה לארגון. לדעתי הרובד המתוחכם של האנליטיקה הוא enabler עצום, זה כבר קורה בארגונים חדשניים, אבל זה עדיין בתהליך אימוץ איטי  יחסית.

מאיר עשת:     אתמול בדיון IoT שקיימנו, נטען שמודלי העיר החכמה לא מתקדמים כל כך מהר מסיבות מובנות של פוליטיקת רשויות מקומיות ופנים ארגונית. לכן העיר החכמה אינו הקטר שיוביל קדימה את עולם ה-IoT. אז אולי יהיה זה המגזר הרפואי?

אודי ויזנר, אפקון בקרה: התשובה לכך היא כן ולא. כן – אכן עדיין זה לא קורה בקצב ובהיקף שכולנו מצפים, ולא – כי יש התחלות רבות של פרויקטים של עיר חכמה, ולדעתי נכון לפצח זאת במהלכים וניצחונות קטנים. כלומר ניתן להתניע בעיריות פרויקט ספציפי, פשוט יחסית כמו למשל: תאורת רחוב חכמה, או חסכון באנרגיה, ליישם אותו עקב בצד אגודל ואז לאחר שמגיעים לתוצאות אותן יכולים התושבים להרגיש וכמובן ראש העיר יכול להראות לתושבים ולזקוף קרדיט להצלחה, אז ניתן יהיה להתקדם הלאה לפרויקט בתחום נוסף במסגרת עיר חכמה כגון חניה חכמה, אשפה חכמה וכדו'. כלומר בניגוד לתפיסת תכנון האב האסטרטגי של עיר חכמה, שהוא נכון אבל אנחנו רואים שהוא לא מתקדם מספיק מהר, עדיף לקחת נושא, להתקדם להצלחה מקומית ומשם למנף הלאה . לפני כשלושה שבועות הצגנו את התפיסה בכנס בינלאומי של ערים חכמות בברצלונה. הרעיון הוא לתת מענה לבעיות קונקרטיות שמציקות לעיר ולתושביה עם השקעה קטנה ולא מסובכת מידי וכך מתקדמים על בסיס הצלחה מוכחת.

מאיר עשת:     אולי אחד הפתרונות לנושא המימון הוא שיטת ה-BOT ?

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק: אני מסכים עם מה שאמר אודי אך רוצה להוסיף, חשיבה ותכנון אסטרטגי חשובים לתמונה הגדולה. כדי להתקדם מתחילים בצעד קטן, פרויקט ספציפי, אבל צריך לחשוב בגדול. בדרך כלל, זו לא חברה אחת שתייצר מהלך כזה, אלא קבוצת חברות יחד. למשל בברצלונה, עשינו פרויקט smart city יחד עם מיקרוסופט וסיסקו. תחשבו על פאזל, אם ננסה להרכיב אותו מחלקים של פאזלים שונים, לא נצליח להרכיב את התמונה המלאה וזה מה שקורה היום.  אם לא ניצור תמונת אב גדולה, יתכן מצב שבו המערכות לא ידברו אחת עם השנייה, ולכן חשוב מאוד להבין לאן אנו רוצים להגיע בסוף.

אלון מנצור, 2BSecure: לדעתי הבעיה שלנו כישראלים היא שאנחנו מאוד טכנולוגים ורוצים לדחוף טכנולוגיות, אפליקציות ומוצרים מתקדמים לפרויקטים מסוג smart city אנחנו לעיתים מזניחים מצד שני את הלקוח, את התושב העירוני ושירותיות המערכת עבורו (smart city service). ניקח לדוגמא את נושא ניטור האלימות. פרסו מצלמות וסנסורים באזורים מועדי חיכוך ואלימות, וחיברו אותם למרכז בקרה. אם במקום או בנוסף לפיזור הסנסורים והמצלמות, היו מאפשרים לתושבים, מרכז בקרה מתקשר המקבל קריאות ומעדכן אותם באופן שוטף על היווצרות תקלות ופתרונן, אז ערך השירות לתושב היה מוצג בצורה מיטבית ומקבל פידבק חיובי מהתושבים. לשאלתך האם יש בערים פוליטיקות פנימיות החוסמות פיתוח נושא העיר החכמה? לדעתי לא כחסם עיקרי. פעמים רבות האשמה עלינו הספקים בכך שאנו חסרי הבנה והיערכות מספיקה באשר לצורכי התושבים והצעת פתרונות רלבנטים לכך.

יהודה אלידע:   השינוי התפישתי הזה עובר דרך השוק הצרכני. זה השוק היחיד שיכול להוביל מהפכות. כאשר מיקרוסופט עשו מערכת הפעלה למוצר צרכני, נולד העולם של הPC למשל. כאשר כמה חבר'ה באוניברסיטה  במרכז ארה"ב כתבו את ה-browser הראשון ואפשרו לצרכנים להיכנס לאינטרנט, למרות שהאינטרנט כבר היה מוכן קודם, אבל אף אחד לא השתמש בו עד שהמציאו את ה-browser ומאז כל אחד יודע ומשתמש באינטרנט.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: צריך להבדיל שבפרויקט IoT עירוני למשל, מדובר על חיבוריות ושיתוף פעולה של מחלקות ומערכות תפעול שונות שלא נאלצו לעבוד ביחד "עד אתמול"  ברמה כזו, ופתאום הן צריכות להגדיר ביחד אסטרטגיה, ממשקי תפעול וכד'. כאשר מדברים על רשויות עירוניות, זה בהחלט אתגר לא טריוויאלי.  ניתן לראות זאת בכך שבעיריות שונות, אגפים שונים מובילים את פרויקט העיר החכמה. כן ניתן לומר שרואים עליה בחשיבותו של אגף ה- IT ושל המנמ"ר העירוני, כיון שמחלחלת ההבנה שהם יידרשו להיות האינטגרטור הטכנולוגי של כל החלקים השונים בפאזל העיר החכמה, והחיבור שלהן למערכות ה- IT  העירוניות.

מאיר עשת:     בכנס רעננה שערך IT מגזין לפני שנה, ספר ראש העיר על פרויקט IoT שנחתם עם סיסקו. בן השאר התייחס לצד המימון ולקשיים רגולטורים ומשפטיים בהשגת אישורים להוצאת המכרז אל הדרך. אחד הקשיים נגע באפשרות מכירת מידע אגרגטיבי של תושבים משום שמידע זו הוערך כרב ערך שיש לו תרומה חשובה ב-ROI של הפרויקט. זו בעצם תמורה שיכול פרויקט עירוני לספק. אז גם ספקים בפרויקט וגם גורמי מימון יודעים להעריך משמעותה של תרומה זו, אך כאמור יש כאן מכשול רגולטורי.

אלון מנצור, 2BSecure: אכן פרטיות היא בעיה רגולטורית, ולעניות דעתי מכירת מידע כזה היא חוסר הבנה של השירות והתמורה הניתנים לתושב. נושא המימון צריך להיות מכוסה דרך החיסכון וההתייעלות שמביא פרויקט כזה.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: יכולת מוניטיזציה של המידע בפרוש יכולה להיות מאד משמעותית בתוכנית הזאת. זה ענין של רגולציה ועם הזמן יימצאו הפתרונות. אי אפשר לעצור את הקידמה.

אלון מנצור, 2BSecure: בוודאי, זה עוד ערוץ הכנסה, אבל הוא לא יכול להיות הטריגר. זה יישום של שרות כזה או אחר.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: הוא אולי לא יהיה הטריגר, אבל הוא יהיה קטליזטור משמעותי לעירייה בשל יצירת הכנסות מהפרויקט בכלל, וכיסוי חלקי של עלויות ההשקעה בפרט.

יהודה אלידע:   ב 1994 דברתי עם אנשים חכמים לגבי השאלה: מי צריך את האינטרנט, מה יעשו איתו? יחפשו מידע? התשובה אז הייתה לא צריך. כיום שכל העולם אינטרנט ואין בעצם יישום שאינו אינטרנטי. כלומר לאותם אלה שאומרים: עד היום ניהלנו עיר ללא smart city והסתדרנו טוב, אז התשובה היא שהשינוי צריך לבוא מהצעירים שמחוץ לממסד.

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: רציתי להראות לכם כאן שקף שאנו מציגים במצגות בנושא

ובו אפשר לראות שיש אלפי שחקנים, טכנולוגיות ורכיבים שאמורים לדבר אחד עם השני בעולם ה-IoT, אבל אין ביניהם סטנדרטיזציה. זו אחת הבעיות הגדולות בעולם הזה, כי חוסר האחידות ותקנים לא מוסכמים מהווים מכשול משמעותי להתקדמות ופריצת דרך. אגב, בתחומי משנה של IoT, כמו IIoT (Industrial IoT) ותחום הרכבים האוטונומיים, העניין הרבה יותר מוסדר ומוגדר. אם לפני שלוש-ארבע שנים היו ברכב ממוצע כ-60 חיישנים, היום ברכב חכם יש כ- 200 חיישנים. במידה ולא תהיה תקינה ואחידות נעמוד מול נושא מאוד מורכב ומסובך, וכמובן גם נושא אבטחת המידע חשוב בהקשר הזה. אני אתן דוגמת IoT קלאסית, על ווייז. אל הפגישה היום שהחלה בשעה 14:30, תכננתי לצאת בשעה 13:40 כך שיישאר לי זמן להגיע ללא לחץ. מבירור מהיר באפליקציית וויז עלה כי זמן הנסיעה הנו רבע שעה. כשיצאתי לכיוון הגעתי לפקק שבמשך חצי שעה לא זז. ואז התברר לי שהוויז פספס את ההלוויה של האדמו"ר מבני ברק, ומבחינתו לא ראה את הסגירה של כביש 4. מה שבעיקר מפתיע שכביש 4 מרושת כולו מצלמות וחיישנים, אם וייז היו מקבלים גישה מלאה לחשיינים אלו, הוא לא היה מפספס את הסגירה בכביש ומנתב את הנוסעים לדרכים אחרות. זוהי דוגמה קלאסית ל IOT שיכל לחסוך למשק אלפי שעות נסיעה באירוע זה.

זיו אלול, פייבר: אני מסכים לגמרי לגבי נחיצותם של הצעירים על מנת לקדם מערכות ורעיונות חדשים ולפתח אותם. הרי ניתן לומר: איך הסתדרנו פעם ללא הסמארטפון? ללא ווייז? יישומים אלה טריוויאלים למי שנולד עכשיו אבל כדאי לזכור ברטרוספקטיבה, שפעם זה היה אחרת ואנשים הסתדרו בלי כל אלה.  יש למשל P1650073סטארטאפ מעניין בשם פרשאפ העוסק בקניות אינטרנטיות – שמאפשר לחבר את המקרר לאינטרנט ולהזין בו נתוני מלאי: מה יש ומה חסר בו בזמן אמת. כך, רשימת הקניות תתעדכן לבד ובאופן אוטומטי והמערכת אפילו תודיע לנו אם הגזמנו בצריכת החלב או החמאה כי זה לא בריא או לחילופין, תתריע לנו שצרכנו פחות מידי ירקות וכד'. לדעתי, לשם זה הולך והצעירים הם אלו שדוחפים לשם עם כל היצירתיות ושבירת המוסכמות השמרניות.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: ביחס למה שאריק ציין, נכון שעולם ה-IoT הוא קצת פרוע ונעדר תקינה וסטנדרטים, אבל הייתי מבדל מתוכו את עולם ה-IIoT (Industrial IoT) שבו יש הרבה יותר סטנדרטים ברורים. זה עולם של שחקנים גדולים דוגמת: שניידר אלקטריק, סימנס, ועוד כמה דומיננטיים. מצד שני נכנסות אליו שחקניות חדשות מעולם ה- IT שמכתיבות שוק כמו מיקרוסופט. חייבים להתיישר על תקנים כי אחרת מפעלים וקווי יצור יעמדו. יצרן תוכנות שו"ב ל- IoT כמונו מקפיד להיות עם ממשקים ופרוטוקולים עדכניים זמינים כל הזמן, כדי לתת מענה לצרכי הלקוח, ללא תלות בחומרת ה- IIoT שהוא יבחר.

יהודה אלידע:   השאלה היא האם עולם ה-IIoT הוא בכלל אינטרנטי? האם אני בתור הנציג של ג'נרל אלקטריק יכול לקבל נתונים מהמערכת שלך?

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק: זו שאלה מעניינת. אצלנו הכל 100% אינטרנטי, הובלנו את המהפכה הזו כבר לפני 15 שנה וקראנו לה 'המפעל השקוף'. כיום, קיימים יצרנים שעדיין צמודים לתקנים לא אינטרנטים. יחד עם זאת, אני מעריך שעוד שנתיים-שלוש כל המערכות של כולם תהיינה אינטרנטיות וכל התעשייה כבר תהיה שם. אגב, קראתי לא מזמן שמנמ"רים רוצים לקחת פיקוד על מערכות התפעול, היות והן הפכו לחלק ממערכות ה-IT, והרשת המפעלית אינטגרטיבית עם מערכות ה-IT עליהן ממונה המנמ"ר. ה-IoT האמיתי יאפשר מצב שבו אוכל להתחבר מהמחשב שלי ישירות למצלמה ו/או לבקר, לשנות פרמטרים באחזקת מלאי כך שבאופן אוטומטי תועבר לייצור פקודה לייצר יותר או פחות, בהתאמה לשינוי שערכתי בפרמטר למלאי.

יהודה אלידע:   אני מדבר על דברים סטנדרטים באינטרנט היום. לדוגמא: יש לי מחסן חומרים כימיים ואני צריך נתון של: כמה חומר אנטי פאולינג למקררים תעשייתיים בעולם. אף אחד לא יודע לתת לי נתון זה, אבל אם יש IoT אמיתי באינטרנט אז יהיה לי נתון מדויק.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: אני חושב שאנחנו כבר שם.  היום עקרונית על כל מקרר כמו בדוגמה שנתת יש חיישן ואתה יכול לקבל דיווח on line.

יהודה אלידע:    במערכות שאתה התקנת, אני יכול לקבל?

אודי ויזנר, אפקון בקרה: בוודאי. יש לנו פרויקטים בכל העולם שבהם אנו מנטרים מקררים בתחומים שונים כמו קמעונאות, תעשיה, מחסני חומרים, אחסון תרופות. המידע משודר ונגיש למי שהוא צרכן מידע לגיטימי. כשאתה שואל "אני יכול לקבל?" – השאלה; לקבל בתור מה? אם אתה משתמש מורשה אז כן. אם אתה סתם מישהו מבחוץ אז לא.

יהודה אלידע:   אז זה לא אינטרנט.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: מה זאת אומרת? אינטרנט הוא סט של כלים, טכנולוגיות ונגישות למידע. המידע קיים, ויש את האפשרות לגשת אליו, כמובן הכול לפי הגדרות והרשאות. הרי גם המידע מחשבון הבנק שלי נמצא באינטרנט, אבל אתה לא יכול להיכנס אליו ולראות אותו. מי שהוא צרכן לגיטימי של המידע – יקבל אליו גישה.

סייבר

אלון מנצור, 2BSecure

אלון מנצור, 2BSecure

מאיר עשת:     אוקי הגענו לנושא הסייבר. משחקי שוטרים וגנבים כנראה וותיקים מאז,  פרוץ האנושות. אבל בקרב הצמוד של שוטרים וגנבים, הפורצים הם תמיד ראשונים. האם כך ימשך המצב בעולם הסייבר, או שמא  צפויה פריצת דרך שתקטין את הפער הזה.  תצמצם אותו במשהו, או תגרום לאיזשהו שינוי. או לחילופין – מה שהיה הוא שיהיה.

אלון מנצור, 2BSecure: בפעילות היומיומית שלנו הפער הזה יישאר, לדעתי, בדיוק כפי שהוא היום. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, מצד ההאקרים והמתקפות, כך היא  גם מתפתחת מצד ההגנות. מצד אחד אמצעי הסתרת זהויות התוקפים ומצד שני אמצעי מודיעין מתקדמים. לכל התחום יש כניסה מסיבית של AI ושל machine learning  כאשר כמויות מידע עצומות (התראות, ניתוח תעבורה ולוגים, פעילות חשודה ועוד) מעובדות אוטומטית ומזוקקות להנחיות פעולה לגורמים האחראים לכך בארגון. חלק מהתקיפות המדוברות לאחרונה הגיעו דרך IoT למשל השבתת שירות DNS מרכזי בארה"ב שהייתה מתקפה מיושנת טכנולוגית אבל גרמה נזקים לא מבוטלים. התקפה אחרת של denial of service בוצעה דרך רכיב IoT שהינו עדיין פחות מוגן כיום ביחס למחשבים שלנו. אז לשאלה הראשונית, כן הפער בין תוקפים למגנים יישאר כנראה צמוד למדי.

מאיר עשת:     מה יקרה אם תכניס למשוואה את ה-Blockchain ?

אריק מפנו, מג'יק ישראל:  כן, אז זה נושא מעניין מאוד. רוב המומחים מסכימים היום שזו טכנולוגיה בלתי חדירה להתקפות סייבר. אבל נקודת התורפה הינה במשתמשי הקצה. כלומר התוקפים יתקפו משתמשי קצה בעת שהם פועלים באמצעות המחשב/מובייל שלהם בארנק דיגיטלי או בביצוע פעולת סחר באתרים בינלאומיים. בד"כ משתמשי קצה נכשלים בשימוש ואז ניתן לפרוץ אליהם. האקר אינו תמיד גאון מתוחכם, אבל הוא יארוב לך כמשתמש וכאשר תעשה שגיאת משתמש הוא יהיה שם לתקוף. תראה, מתקפת ה- denial of service היא ישנה נושנה ואין בה שום תחכום למעט התחכום של איך לבצע זאת. זו גדולתו של ה-Blockchain. אבל חולשתו בעצם, היא במשתמשי הקצה עצמם.

אלון מנצור, 2BSecure זה כמו בכל דבר היום. 90 אחוז מהמתקפות שגרמו לזליגה של מידע וכו' הן בגלל שימוש לא נכון.

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: נכון, חוסר מודעות וטעות אנוש, וזה כמובן קורה.

אלון מנצור, 2BSecure: כשב-Blockchain  אנחנו נשמע על פריצה, זה יהיה מתוך המשתמשים. בדיוק כמו שאמרת.

דיויד קפלן, ליבי טכנולוגיה

דיויד קפלן, ליבי טכנולוגיה

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: חד משמעית. את ה- Blockchain עצמו אי אפשר לפרוץ. הכל מגיע מסביב, מהפריפריה שלו. אגב, מתי האנושות כן יכולה לעבור ממצב כזה וכיצד זה ישתנה? כאשר האבטחה תיווצר על ידי AI כלומר על ידי רובוטים, ולא על ידי בני אדם, כי בני אדם בעצם היום חושבים כבני אדם ומייצרים אבטחת מידע עבור בני אדם. כשמחר המכונות יגברו על היכולות שיש לנו היום, אז יהיה מוצר אבטחתי טוב יותר.

דיויד קפלן, ליבי טכנולוגיות: האמת היא שאחת הדרכים שצריך לפעול בהן, זה  שצריך לעבור לתקיפה,  כלומר, ברגע שמזהים איזושהי התקפה עליך, תציף כל כך הרבה נתונים לא נכונים, שלא יהיה כדאי להם בכלל לקבל את כל הנתונים.

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: הבעיה בכך שאתה בדרך כלל רואה את זה בדיעבד.

אלון מנצור, 2BSecure: כאן נכנס נושא המודיעין בעולם הסייבר. יש כיום חברות סייבר רבות שמייצרות מודיעין לגבי זיהוי תקיפות ו/או פוטנציאל לאירועי סייבר, אבל מאידך מצד התוקפים יש ארגונים מאוד מיומנים שעובדים כמו ארגוני ביון לכל דבר וממשלות שפעילות בתהליכים כאלה.  אז ההתמודדות תמיד תהיה פחות או יותר באותו פער .

זיו אלול, פייבר: האמת, אני קצת מבולבל. קודם בהקשר לאנליטיקה דיברנו על הצורך להתרכז בביזנס. אז לקוחות ישקיעו ברכישת כלי אבטחה שפותחו ע"י ספקים בהשקעות עתק. אם אותם כלים לא יעשו את העבודה, אז אותו לקוח בעצם לא יוכל להתרכז בביזנס שלו ומה שיעסיק אותו זה איך לנטרל התקפות סייבר ולא להיפגע. היות ואין לו  (ל-SMB) משאבים גדולים, מה הוא אמור לעשות? אבטחה ע"ח הצורך העסקי?

אלון מנצור, 2BSecure: הצורך העסקי גובר על צורכי אבטחת מידע ברוב המקרים. זה היה כך בבנקים לפני 10-15 שנה עם תחילתן של אפליקציות שירות באינטרנט שהציפו חששות אבטחת מידע אבל הצורך העסקי גבר והשירות מומש. הוקמו חברות רבות שפיתחו אמצעי זיהוי והגנה הדוקים יותר שענו לאתגרים וזה קרה עוד אפילו לפני שהרגולטורים התעוררו. לדוגמא נושא הענן: אנו מגיעים ללקוחות שאומרים אצלי בלי ענן. כאשר עושים לו סקר סיכונים  , מתברר שהרבה משתמשים בתוך הארגון מפעילים אפליקציות ענניות לצורכי עבודתם השוטפת. אז זה קורה ולא ניתן לחסום את זה. להיפך, על הארגון לדעת ולהיערך בהתאם. ברור לנו שחברות הענן הגדולות מצוידות בטכנולוגיה, משאבים כ"א מקצועי ויש להן אפשרויות מיגון בצורה מיטבית, ועדיין הענן פתוח יחסית ובר פריצה. למרות זאת, הפתיחות הזאת בענן חשובה מהותית לרוב הארגונים ולכן הם הולכים לשם. ישנם נהלים ותקני אבטחה למשל בהעברות כספים בכרטיסי אשראי החברות הסולקות מחויבות לתקן –PCI DSS. בארה"ב, הממשל האמריקאי קבע כי מי שרוצה לעבוד עם ארגוני הממשל חייב לציית לתקן CSA.  בעולם הענן החברות הגדולות ספקיות שירותי ענן מייצרות לעצמן את סטנדרט אבטחת מידע.

IT matters?

מאיר עשת:     ב 2003 התפרסם ב  Harvard Business Review מאמר בשם IT matters? ובו נטען שהיות ומרכיבי IT (עיבוד, אחסון, תעבורה של נתונים) הפכו לקומודיטי, אזי היתרון לגודל ומשאבים שהיה לחברות הגדולות נעלם ולכן בעצם השקעות ב-IT אינן משנות תפוקה בארגון. אז אני שואל אתכם היום:  IT matters?

יהודה אלידע:   אני אנסה לא להיות  ואתה תלמד את התשובה כל כך ברור וכל כך כואב כמו הפרופסור ההוא מהרווארד.

P1650032זיו אלול, פייבר:  בהחלט – IT matters אבל היות ועלויות IT כל כך גבוהות כיום ארגון צריך להיות מספיק חכם בהטמעה של אותן הטכנולוגיות ולנצל אותן היטב ועל ידי כך לחסוך בהוצאות IT. מנכ"ל צריך לבחון היכן יוצאות העלויות שלו והיכן הוא באמת מקבל תמורה עבור השקעתו ב-IT.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: לדעתי כולם מסכימים, ש-IT הוא כלי בשירות העולם העסקי להשיג ביתר הצלחה ויעילות מטרות עסקיות. עולם זה הולך וגדל כל הזמן, פושט ולובש צורה. עד לא מזמן לבנק היו סניפים עובדים והיום הבנק הוא כמעט כולו וירטואלי. לכן ה-IT רק הולך ונהיה עוד יותר משמעותי.  חווית השרות היא כבר לא רק דפוס התנהגות לעובדים, היא כבר חלק מאסטרטגיה עסקית המובנית בכלי IT שמספקים אותה יותר מדויק ויותר מהיר. יצרנו תלות כבדה ב-IT ולכן הוא matters ועוד איך.

אלון מנצור, 2BSecure: הביזנס הוא הדומיננטי בעולם העסקי בכלל ובעולם ה-IT בפרט. כלומר בשנים האחרונות הדגש הוא על השגת המטרות העסקיות באמצעות ה-IT. אם בעבר בעקבות שינויים כמו למשל הגירה לענן, אמרו: מי צריך עכשיו IT בואו נקצץ, ונחסוך, הפנימו מהר למדי שזה ממש לא כך. תפקידים השתנו במערך ה-IT אחריות ומשימות, אבל הנחיצות העסקית ב-IT רק עלתה.

אריק מיפנו, מג'יק ישראל: הנחיצות בהחלט עלתה, ומכיוון קצת שונה. פעם, רוב המנמ"רים לא היו חברי הנהלה, ואילו כיום רובם חברי הנהלה בכירים גם בארגוני אנטרפרייז.

דן סופר, וריפון: אכן מנמ"רים היום בכירים בארגון וקרובים לביזנס בחשיבה. אי אפשר היום בלי IT וזה ש IT יושב בענן בכלל לא משנה ולא הופך אותו לבלתי נחוץ. צריך לזכור שהאתגר הוא ביצירת ROI  וכל השקעה ב-IT נמדדת בכך. במידה והיא אינה מייצרת ROI מתאים אין לה מקום ורלבנטיות.

סיכום:

מאיר עשת:     אני רוצה סבב קצר ומסכם ברמת כותרות.

דיויד קפלן, ליבי טכנולוגיה: הדמיון שלנו מגביל את היצירתיות שאותה מבקשים מאתנו הלקוחות ליישם אצלם.

P1650102אלון מנצור, 2BSecure: אתגרי אבטחת מידע ילכו ויתעצמו ככל שמעורבות המכונות תתגבר גם במגננות ובמתקפות הסייבר.

פיליפ ברמי, שניידר אלקטריק: עולם ה-IT היום, הפך להיות החשמל של אתמול. איך הסתדרנו בלעדיו קודם?

אודי ויזנר, אפקון בקרה: בשנת  2018 יותר מתמיד ה- IT "חי" (18) ובועט. הטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר שחייבים להיות במוד של ! Expect the unexpected נראה לי שה- Blockchain  ו-IoT צפויים להיות הלהיטים של 2018.

זיו אלול, פייבר: טכנולוגיה עוברת לקדמת הבמה העסקית וליבת העסקים היום כוללת טכנולוגיה.

דן סופר, וריפון ישראל : המידע כשירות יהיה הדרייבר המוביל של עולם ה-IT בעשור הקרוב.

ערן אלראי Software AG: אל לנו לתת לנבואות הזעם להרפות את ידינו. יש סיכונים, כפי שתמיד היו ויהיו סיכונים. עדיין, הפתרונות והערך שהם ייצרו עולים על הסיכונים. עלינו להיערך לעתיד ולא לפחד ממנו כי ארגון שיש לו בסיס חזק יידע להמשיך ולייצר ערך.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות