<
יום שני , דצמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > אבטחה ו-Cyber > Nation-E: הגישה התעשייתית לאבטחת סייבר

Nation-E: הגישה התעשייתית לאבטחת סייבר

דניאל יאמר, מייסד, נשיא ומנכ"ל חברת Nation-E

דניאל יאמר, מייסד, נשיא ומנכ"ל חברת Nation-E

"אינטרנט של חפצים", Internet of Things, היא לדעת מרבית הגורמים המובילים בתעשיית הטכנולוגיה, "הדבר הגדול הבא". הרציונל העסקי הוא פשוט: מערכות מידע מבוזרות ומקושרות ברשת IP גלובלית מציעות יכולת אטרקטיבית לבצע בצורה אוטונומית מיליוני משימות שגרתיות, בפעילות הכלכלית-עסקית ובחיי היומיום הפרטיים, בעיקר משימות שכיום מבוצעות ברוטינה שוחקת על ידי אנשים. כרגיל, האוטומציה מביאה חסכון בעמל כפיים, בכסף ובזמן. אך בנוסף היא חוסכת טעויות אנוש, כפילויות, נתונים שגויים ו"חורים שחורים" במחסני הנתונים. הודות לאוטומציה אפשר להכניס יותר מקורות מידע המתעדכנים ברציפות ויותר נתונים מדודים למערכות אנליטיות, תוך שימוש במתודת Big Data, כדי להבין טוב יותר את המציאות, את הקשרים בין תופעות ואת השתלשלות האירועים שמובילים מפעולה מסוימת לתוצאה צפויה או לא צפויה. בקיצור, רשת החישה והבקרה של IoT אמורה לספק לעולם הוירטואלי את מה שרשת העצבים הביולוגית מספקת למוח: מנגנון איסוף מידע בזמן אמת עבור המערכות שתפקידן לשמור על מצב אופטימלי של אובייקט כלשהו בתנאי סביבה משתנים.

מנוע הצמיחה של המאה ה-21

למרות שההגדרה נשמעת אולי מורכבת במקצת, מהבנת האנלוגיה הביולוגית נעשה די ברור מדוע IoT נחשבת למנוע הצמיחה החשוב ביותר בעשור השני של המאה ה-21. בעצם מתעורר הרצון לשאול, למה התובנה הזאת לא הפכה לכוח מוביל מוקדם יותר? התשובה היא שילוב גורמים טכנולוגיים, שהיה עליהם להבשיל לפני שה-IoT היתה יכולה לפרוש כנפיים. מדובר בגורמים ראשוניים, כמו הטמעה של ממשקי IP בבקרים זולים, פיתוח חיישנים (Sensors) זעירים הבנויים בשיטות ננו-טכנולוגיות ובניית תשתיות תקשורת אופטית שמאפשרות שיגור עשרות גיגה-סיביות לשנייה בעלויות נמוכות יחסית מכל נקודת קצה. ובו זמנית הבשילו גם גורמים משניים, אך לא פחות קריטיים, כמו תוכנות ניהול רשת אוטונומית, מערכות שליטה ובקרה המבוססות על ניתוח כמויות נתונים אדירות בזמן אמת – וכמובן טכנולוגיות הגנה ואבטחת סייבר שמונעות את הפיכת רשת ה-IoT לפרצת אבטחה הקוראת להאקר. "מדובר ברובד חדש של אבטחה", אומר דניאל יאמר, מייסד, נשיא ומנכ"ל חברת Nation-E, המתמחה בפתרונות הגנת סייבר לתשתיות לאומיות.

"קחו לדוגמא את סביבת הסיכונים של רשת החשמל בישראל, או בכל משק מפותח בעולם. זו רשת עם מספר לא קטן של תשתיות קריטיות יקרות מאוד – גנרטורים, טרנספורמטורים, תחנות מיתוג וקווי מתח גבוה – שחובה לשמור עליהם כעל משאבים אסטרטגיים מהמעלה הראשונה. פגיעה באחד מהם יכולה להביא לנזק לא ישוער לא רק בעלויות התיקון הישירות. כל הפסקת חשמל מלווה בהשבתת חלקים מסיביים מהכלכלה, מצבי חירום בבתי החולים, נזקים בלתי הפיכים למערכות מידע, שליטה ובקרה בעשרות שירותי תשתית, החל ברמזורים וכלה בטיהור מים וביוב. מצד שני, טכנולוגיות חדישות שנועדו לממש "דיגיטציה" של הרשת, למשל "מונים חכמים" המדווחים ברציפות על צריכת החשמל או מערכות "עיר בטוחה" שמגיבות לאירועים "בחצר האחורית" של מרחב החיים המוניציפלי, פותחות את הגישה לרשת במיליוני נקודות קצה, שקשה מאוד להגן עליהן באמצעים המקובלים. למעשה, Nation-E היא כנראה היחידה בעולם שמסוגלת היום לספק הגנה אפקטיבית לרשת כזו, משום שהיא היחידה שפתרה את הבעיה הכפולה: הקשחת נקודות הקצה בטכנולוגיה ייחודית שניתנת להטמעה כלכלית בכל הבקרים המקומיים, יחד עם מערכת שליטה ובקרה מרכזית שמסוגלת לנהל מיליוני נקודות קצה אינטיליגנטיות בלי לכרוע תחת עומס הדיווחים. הטכנולוגיה הייחודית שפיתחנו ב-Nation E מעוררת עניין בכל העולם ופותחת לנו דלתות בבואנו לדבר על יצרני פתרונות IoT מובילים. הם לא ראו דבר כזה והם יודעים שאנו מקדימים את התחרות בשנתיים לפחות".

תרבות התעשיין האירופית

דניאל יאמר רחוק מאוד מתדמית הסטארט-אפיסט הישראלי – והוא גאה בכך. "אני לא סטארט-אפיסט, אני איש תעשייה. לא באתי עם רעיון שמחפש יישום ומממנים, אלא ראיתי צורך והחלטתי למצוא לו תשובה שתאפשר לבנות ורטיקל תעשיתי חדש. השקעתי ברעיון את הכסף שלי לפני שפגשתי את הבנקאי הראשון. הקמתי מעבדה, שכרתי עובדים ושילמתי את כל עלויות הפיתוח מהכיס הפרטי שלי, בלי לחפש "אנג'לים" או קרנות הון סיכון. הבאתי להיי-טק הישראלי תרבות של תעשייה מסורתית מהסוג האירופי."

"את Nation E ייסדתי בשוויץ וגרמניה, בימים התמימים שלפני המודעות לסייבר, כאשר המודל של IoT עוד היה בחיתוליו. רציתי להשתלב במגזר האנרגיה, שהוא הבסיס לכל הכלכלות בעולם התעשייתי והרעיון שלי בשלב הראשוני היה לפתח מונים חכמים אינטליגנטיים יותר. סימנס בגרמניה ו-ABB בשוויץ היו מעוניינות בשוק הזה, אך בזמן שאחרים חשבו על החיסכון שיושג מביטול הצורך בקריאת מונים אנושית, אני חשבתי על תחנת בסיס לבית החכם. חיברתי את בקר השליטה בבית עם המונה החכם כדי למנף את ההפצה לשוק הצרכני באמצעות רשתות ההצפה של החשמל לבתים. לפני כ-3 שנים היינו קרובים מאוד ליציאה ליצור OEM כאשר קלטתי את נקודת התורפה הקריטית של בקר כזה. הוא פרוץ לכל האקר שירצה "לשחק" קצת בבית שלכם, לגנוב חשמל מהספק או לנטרל את מערכת האזעקה הביתית. זו הייתה תגלית מזעזעת, משום שהיא חייבה אותי להתחיל מחדש על דף לבן ולפתח טכנולוגיה שאף אחד אחר לא דיבר עליה".

עידן אודי אדרי, סמנכ"ל מערכות מידע ואבטחת מידע ב-Nation E, שותף לדרך שעשתה החברה מהקמתה בגרמניה לפני 5 שנים, משוכנע שהטכנולוגיה הייחודית שלה תהווה נדבך חשוב וחלק אינטגרלי במערכות "רשת החשמל החכמה", שנכנסת עכשיו לתקופה של צמיחה מטאורית בכל השווקים בעולם המפותח. "המעבר מרשת "פרימיטיבית", שעוסקת רק באספקט הבסיסי של הובלת האנרגיה החשמלית, לרשת "חכמה" שמטמיעה גם את מערכות השליטה והבקרה בכל התשתיות – החל במונה הביתי וכלה בבקרי הטורבינות ומתגי הניתוב של זרם במתח-על – דורש מענה למספר לא קטן של אתגרים טכנולוגיים, ביניהם שאלות של אבטחה," הוא אומר. "הנהלת Nation E בחרה להתמקד באספקט הקשה והמורכב ביותר בפסיפס הטכנולוגי הזה, הגנה על הקילומטר האחרון של חיבורים לנקודות הקצה. זה קשה, משום שצריך להגן על כל מונה בכל בית ולהקשיח אותו כדי שלא יוכל לשמש נקודת חדירה לרשת. אפילו בארץ קטנה, כמו ישראל, מדובר אם כך על מיליוני פרצות פוטנציאליות אותן צריך לחסום לפני שאפשר לבצע דיגיטציה של הרשת. מיליארדים, כשחושבים על כל העולם. הפתרון צריך להיות כלכלי, אמין וקל למימוש, משום שלא מדובר במוצר IT רגיל, שנועד להתקנה במרכז מחשבים ולזכות בשירות שוטף של מומחים. זו הכוונה כאשר דניאל מדבר על "מוצר תעשייתי". המונה הדיגיטלי צריך להיות פשוט להתקנה, עמיד בכל פגעי מזג האוויר לאורך שנים, חסין למעשי זדון ובטוח לשימוש בסביבה הביתית – כמו המונה האנלוגי הישן. ובנוסף עליו לספק תכונות חכמות, כמו דיווח נתונים וסטאטוס מקוון, יכולת לשנות תצורת תוכנה בהפצה אלקטרונית מרכזית, מתן מענה לבדיקות המבוצעות מרחוק על ידי מערכת הבקרה המרכזית, ועוד – בלי "לשבור את הקופה". זו הנישה שחברת Nation E בחרה לפתח וליצור יתרון תחרותי אותו נוכל למנף לצורך השתלבות בעולם תשתיות החשמל הדיגיטליות."

להתחיל מחדש על דף לבן

ה-Restart של Nation E עלה לדניאל יאמר עשרות מיליוני דולרים. "למזלי, לא נזקקתי לחסדיהם של משקיעים או בנקאים, משום שרבים שאלו אותי האם אני מוכן בדעה צלולה לאפס את ההשקעה שעשיתי בעבר ולהתחיל מחדש בפרויקט שאפתני, שישאב את מרבית המקורות הפרטיים שלי. למזלי, היה לי כסף שהרווחתי ממכירת מפעל הטיטניום הגדול שהקמתי ברוסיה ושהפך לספק העיקרי של סגסוגות מיוחדות לתעשיית התעופה. מבחינתי לא היה ספק, שאתגר אבטחת הסייבר הוא הזדמנות עסקית חד-פעמית, כפי שהיה הטיטניום 20 שנה קודם לכן. הבנתי שלא מדובר בפיתוח רכיב כזה או אחר עבור רשת החשמל החכמה, אלא בהמצאת טכנולוגית מפתח, שתדרש בכל מקום בו יזדקקו לאבטחת תשתיות קריטיות. הייתי נעול על מגזר האנרגיה כמובן, אך ראיתי את ההזדמנויות המבטיחות גם בעולם הפיננסי, בתשתיות עירוניות, ברשתות סלולריות ובמערכות ניטור סביבה. מדובר במרחב יישומים אדיר, תעשיות מבוססות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים שתוך זמן קצר ידרשו להתגונן מהתקפות סייבר כדי לשרוד. לכן, כך הבנתי, גם אם החברה שלי תצליח "בקטן", בסך הכל להיות "שחקן נישה" בין הענקים, המשמעות העסקית היא פוטנציאל הכנסות בהיקף של מיליארדים רבים. תחזית זו בהחלט הצדיקה את ההימור שלקחתי."

"תובנה נוספת שגזרתי מניתוח המודל העסקי היא, שעלי להשתלב בתעשייה כשותף טכנולוגיה אסטרטגי, משום שהכוחות הפועלים במרכז השדה גדולים מיכולתי להתחרות בהם ישירות. במילים פשוטות, שהאסטרטגיה העסקית הנכונה ל-Nation E היא שיתוף פעולה עם היצרנים הגדולים בעולם מעמדה של ספק מתמחה. שיתוף הפעולה הזה, שנראה במבט שטחי יומרני, יתאפשר רק אם החברה שלי תבוא עם פתרון תעשייתי לבעיה שכולם יתקלו בה במוקדם או במאוחר. זאת משום שרובם יעדיפו לקנות את הטכנולוגיה שנציע "מעל המדף" במקום לפתח חלופות ל-IP שלנו ולהפסיד זמן ומיקוד עסקי. לנו יש  את כל הדרוש לאבטחת סייבר כאן ועכשיו: הפתרון שלנו לאבטחת נקודות הקצה, הנקרא Nation E First Energy Firewall מקונן בתוך סביבת ניהול הרשת Energy Cereblum, שמספקת נקודת שליטה מרכזית בכל אירועי הסייבר. כשאני מדבר על "חשיבה תעשייתית" המעוגנת במציאות הכלכלית, בניגוד לחלומות סטארט-אפ, לזה בדיוק אני מתכוון. עלינו לראות איך אנו ממלאים משבצת ייחודית בפאזל ענקי, שכוחות חזקים יותר מאיתנו יפתחו יתחזקו, באמצעות יצירת ערך מוסף טכנולוגי קריטי הדרוש למימוש החזון".

"צריך להבין את הטכנולוגיה של Nation E בהקשר הכלכלי-עסקי הנכון," אומר עידן אודי אדרי. "רשת החשמל היא התשתית החשובה ביותר לכל משק לאומי, כך שהחובה להגן עליה לא דורשת הסבר נוסף. אבל מדובר גם בכסף – של הלקוחות ושל חברות החשמל. בשיא הצריכה בישראל, לדוגמה, עלות האנרגיה החשמלית שהצרכנים אמורים להיות מחוייבים בה מוערכת ב-5 עד 6 מיליון ₪ לשעה! שיבוש הקריאה של המונים כתוצאה מהתקפת סייבר מוצלחת עלולה לפגוע בהכנסות חברת החשמל באופן קטלני – נזק של עד 100 מיליון ₪ ליום! ומצד שני, כל לקוח עלול להיות חשוף לגנבת מידע, חשיפת פרטיות, ומעשי זדון שונים, המונעים על ידי כוונות פליליות או "שובבות" של האקר משועמם. תחשבו על העתיד של "בית חכם", בו רוב מערכות הסביבה ומכשירי החשמל נשלטים בתוכנה. רשת החשמל שמאפשרת לממש את החזון הזה, היא גם מסלול הכניסה של ההאקר שרוצה לכבות את המקרר שלכם כשתצאו לחופשה, לגנוב סיסמאות מהמחשב הביתי, לצפות בתמונות ממצלמות האבטחה או להפעיל את החימום כשבחוץ לוהט החמסין. בכל התסריטים האלה – ובאלפי אחרים – הפתרון של Nation E הוא חומת האש שתגן עליכם. לכן אנו כבר שקועים עמוק במירוץ הדיגיטציה של הרשת, בשת"פ עם החברות המובילות בעולם תשתיות החשמל."   

לגדול עם הגדולים

גם היום, עם מוצרים מוכנים לשיווק ומעבדת טכנולוגיות סייבר מהמפותחות בעולם, דניאל יאמר לא שינה את הפילוסופיה היזמית שלו. "אין טעם שנתחרה בשוק ה-Commodity, ייצור מכשירים לנקודות קצה חכמות או רכיבים דומים למגזרים שונים", הוא אומר. "אנו לא מכוונים לשיווק ישיר למשתמשי הקצה, בין אם מדובר בצרכנים ביתיים או בעסקים קטנים. היעדים שלי הן חברות התשתית עצמן – כמו סימנס וג'נרל אלקטריק בתחנות כוח, סיסקו ואינטל ברשתות תקשורת ו-IoT, אינטגרטורים גלובליים בשוק הפיננסי ובמערכות הבריאות, וחברות אחרות שנכנסות לעולם המכשירים החכמים, כיצרניות או כספקיות שירות. קחו לדוגמה את טכנולוגית NFC שמאפשרת להשתמש בטלפון הסלולרי לביצוע תשלומים כתחליף לכרטיסי אשראי. מי יאבטח את מיליארדי נקודות הקצה האלה, שמכל בחינה מעשית הן תפזורת עולמית של ארנקים גדושים בכסף דיגיטלי? הרי לא משנה אם מדובר ב-iPhone או באנדרואיד, ב-Windows Phone או ב- Blackberry. התשתית לאבטחת נקודות הקצה חייבת להיות סטנדרטית, אמינה ובעלת ביצועים גבוהים מאוד לא פחות מהתשתיות הנוכחיות של כרטיסי אשראי. כי מדובר בכסף של אנשים ובצורך ליצור בסיס אמון מוצק כדי שהם באמת ישימו את יהבם על טכנולוגיה חדשה. הטכנולוגיה של Nation E, מעצם החזון של מוצר תעשייתי שנועד להשתלב בכל סוגי הפתרונות לרשתות קריטיות, מהווה כבר היום "מוצר מדף" אותו ניתן להטמיע בכל מיזם NFC. היא קובעת רף אבטחה גבוה מאוד, גבוה מספיק כדי לשכנע את הלקוחות שכספם בטוח במדיום החדש".

"הטכנולוגיה שפיתחנו להגנת רשת החשמל יישימות כמובן לכל המגזרים העסקיים בהם דיגיטציה של נקודות הקצה הפכה את שאלת האבטחה לקריטית," אומר עידן אודי אדרי. "אם בעבר מנהל מערכות המידע חשב על ה-Data Center שלו כזירה סגורה בה עליו להתמודד מול האקרים, גנבי מידע וחבלנים אחרים, היום הוא יודע שחלק משמעותי מהפעילות העסקית מתרחש מחוץ ל"חומת האש" הקלאסית. בנוסף לצורך בסינון המידע המגיע מנקודות הקצה, עליו לתת פתרון לבעיית השליטה במספר עצום של נקודות כאלה, מרביתן בכלל לא שייכות לארגון ולא עברו תהליכי הקשחה ראויים לציוד עסקי. למשל, טלפונים חכמים ומחשבי Tablet השייכים לעובדים (BYOD), ללקוחות או לשותפים, להם הוא חייב לספק נגישות נוחה – אבל גם בטוחה – לליבת השירות. בתנאים אלה, למערכת השליטה והבקרה המרכזית יש תפקיד מפתח, משום שמדובר בנפחי נתונים שאף אחד לא מסוגל להתמודד איתם ללא אמצעי תוכנה מתוחכמים. קונסולת השו"ב ש-Nation E פיתחה עבור שוק האנרגיה, Energy Cerebrum, היא כיום היחידה שמסוגלת לספק פתרון מוכח, אמין וקל ליישום גם לחברות תקשורת, בנקים, לוגיסטיקה ומסחר, בעצם בכל מגזר שרוצה לנצל את הכלים העדכניים של ניידות וקישוריות מתמדת."

בעוד האסטרטגיה העסקית של דניאל יאמר מושפעת במיוחד מהתרבות התעשייתית של גרמניה ושוויץ, כשמדובר בטכנולוגיות אבטחה הוא הראשון להודות ביצירתיות של מהנדסים ותוכניתנים ישראליים. "העברתי את Nation E מאירופה להרצליה כשנעשה ברור לי כי המפתח לאבטחת סייבר מושרש ב-DNA הישראלי, לא האירופי", הוא אומר. "בניגוד לתעשייה המסורתית, שמבוססת על ניסיון ותבניות מוכחות, בתחום הזה מדובר בעיקר על חשיבה "מחוץ לקופסה". התוקפים חושבים מחוץ לקופסה ולכן מפתחי ההגנות צריכים לחשוב בצורה לא שגרתית. החלטתי להעביר את מרכז הכובד לישראל משום שכאן מצאתי את ריכוז הידע, הניסיון והחדשנות שנדרשו לצורך פיתוח משפחת פתרונות פורצי דרך. כי מלכתחילה הרי לא תכננתי ללכת עם ההמון במסלול שאחרים מובילים, אלא לרוץ לפני כולם לטריטוריות לא מוכרות. להוביל, לא להיות מובל. אני חושב שסוד ההצלחה של Nation E הוא בממשק הזה, שאחרים חושבים כי הוא בעייתי ואני מאמין כי זו הנוסחה להצלחה: התנהגות עסקית המושרשת בגנים אירופאיים של שמרנות וחשיבה לטווח ארוך, עם הדינמיקה חסרת המעצורים וההעזה הטכנולוגית של תרבות ההי-טק הישראלית. כמו בהרבה תחומים אחרים כך גם באבטחת סייבר, היצירתיות פורחת במקום שווקטורים נוגדים יוצרים מאזן כוחות חדש".

עידן אודי אדרי, סמנכ"ל מערכות מידע ואבטחת מידע ב-Nation E

עידן אודי אדרי, סמנכ"ל מערכות מידע ואבטחת מידע ב-Nation E

Energy Cyber Security Center

דניאל יאמר נרגש לקראת פתיחת מעבדת הבדיקות והתקינה החדשנית של Nation E, "המרכז לאבטחת סייבר בענף האנרגיה", ECSC בקיצור, אירוע שמתוכנן לדצמבר השנה. המעבדה ממוקמת בחדרה, כדי להיות קרובה לאחד הלקוחות החשובים של החברה, ויותקנו בה מערכות סימולציה משוכללות עליהן ייבחנו סיכוני סייבר ופתרונות אבטחה שונים. "אין אף מעבדה דומה בישראל או בעולם", הוא אומר בגאווה מופגנת. "במרכז שהקמנו אנו יכולים לדמות רשת חשמל ארצית על כל רבדיה, מבקרי הטורבינות של תחנת הכוח ועד למונה החשמל בבית הצרכן, ולהעמיד אותה בכל המבחנים הריאליים שהחיים האמיתיים מזמנים לה. במעבדה אפשר לבחון את חסינות כל הרכיבים לפריצה, את היכולת של מערכת הבקרה והשליטה לטפל במאות-אלפי קריאות בדקה, לסנן את החריגים והאירועים החשודים מהשטף הנורמלי של מידע, לבודד סיכונים ולנטרל קוד זדוני – בלי להפריע לאספקת החשמל השוטפת – לאתר נקודות חולשה של מערכות שעוד לא נכנסו לשימוש ולפתח שיטות התגוננות מפני סוגי תקיפה לא מוכרים. הצורך במעבדה כזאת, שלכאורה מקדימה את הדרישות של הלקוחות שבחלקם עוד לא הפנימו את מלוא המשמעויות והאתגר הטכני שסכנות הסייבר מציבות לדיגיטציה של הרשת, גם הוא אחד מהתובנות שנבעו מהמודל העסקי שעיצבתי והניסיון האישי שלי בתעשייה".

"כאשר ניהלתי את חברת הטיטניום לא היה ספק מה קודם למה – בדיקות איכות ואישורי אמינות או יישום תעשייתי וטיסות ניסוי. ברור שיצרן סגסוגות טיטניום חייב להקדים את לקוחותיו ביותר מצעד אחד כאשר הם מתכננים מטוס נוסעים על סמך מידע שהוא מספק אודות החומר. כאשר התעשייה לא מוכנה לקבל אף כשל, נדיר ככל שיהיה, מעבדת הבדיקות המתקדמת היא חלק חיוני מהתשתית הטכנולוגית של הספק, ועליה נסמכת הטכנולוגיה של יצרן המטוס. אני רואה מצב דומה בתחום אבטחת הסייבר. יש הרבה חברות שמייצרות מערכות אבטחה או שמיישמות פתרונות סייבר על סמך מוצרים קיימים ומאושרים. למעשה, כל שרשרת המזון הזאת מבוססת על היכולת של מפתחי הטכנולוגיה הבסיסית לבדוק, לוודא ולאשרר פתרונות למצבים משתנים. כי עולם הסייבר לא נרגע לרגע ובכל יום צצה בעיה חדשה שדורשת פתרון מיידי ואינה סובלת דבר הפחות מפתרון מושלם. אי אפשר להתמודד מול האיומים האלה בלי להיות בכוננות קבועה, בלי לעבוד על תסריטים עתידיים, בלי לנסות גישות חדשות ובלי לחפש חולשות בפתרונות קיימים. מעבדת הסייבר של Nation E היא התשובה שלנו לשאלה, איך תבטיחו שהטכנולוגיה שלכם תמשיך להיות אפקטיבית לאורך זמן? כי גם זו אחת ממאפייני החשיבה התעשייתית: אנו בונים חברה שתוביל את תחום הגנת הסייבר לאורך שנים".

אודות מערכת ITnews

נגישות