<
יום שני , דצמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > אבטחה ו-Cyber > הכנס הבינלאומי השלישי לביטחון המולדת: הזדמנות עסקית בשוק שצומח על סטרואידים

הכנס הבינלאומי השלישי לביטחון המולדת: הזדמנות עסקית בשוק שצומח על סטרואידים

Cyber Security האופי המשתנה של עימותים כוחניים במאה ה-21, מעימותים סימטריים בין צבאות וכוחות הביטחון של מדינות סוברניות ומשטרים לגיטימיים להתמודדות לא סימטרית מול ארגוני טרור, צבאות "פרטיים", לוחמי "גרילה" וגורמים ג'יהדיסטיים, גורר תזוזה של דגשים ותקציבים בתוכניות ההגנה של מדינות. מה שעד לא מכבר נחשב למשימה "משטרתית", שצבאות סדירים התייחסו אליה בזלזול בוטה, הפך לשוק של 225 מיליארד דולר ב-2014 עם קצב צמיחה של 5% לשנה. בחלקים שונים של העולם הצפי הוא לגידול מהיר עוד יותר, למשל בסין ובאפריקה. מכון היצוא סימן 11 מדינות כיעדים מבטיחים עבור היצרנים הישראליים, ביניהן ארה"ב, מקסיקו, ברזיל, סינגפור, תאילנד, קוריאה, קנדה ויפן. אבטחת סייבר היא התחום הגדל מהר יותר מכל תחום HLS אחר, בהוותו קרוב ל-30 אחוז מכלל ההוצאה. גם קצב הגידול של אבטחת סייבר, 6.5% לשנה, גבוה יותר מהתחומים האחרים כך שבשנת 2020 הוא צפוי לגלגל כמעט חצי טריליון דולר. הרבה כסף – והרבה הזדמנויות עסקיות לכ-200 החברות הישראליות שעוסקות באספקטים שונים של אבטחת סייבר.

שילוב של תעשייה ביטחונית ויזמות הי-טק

כידוע, ישראל אינה רק חממת הי-טק שמנביטה כמויות שיא של סטארט-אפים, היא גם מעבדת בדיקות ושדה ניסויים מתקדם לטכנולוגיות ביטחוניות. הקרבה הייחודית לישראל בין היזמים התעשייתיים לצרכנים הביטחוניים יצרה מוניטין של אפקטיביות ורלוונטיות לפתרונות טכנולוגיים פורצי דרך מול אתגרי הגנת המולדת המשתנים. בנוסף למיקום החלוצי של הסטארט-אפים הישראליים בחזית התוכנה, התעשייה הביטחונית הישראלית רשמה הישגים מרשימים בפיתוח חימוש חכם ("כיפת ברזל", משפחת טילי Spike, מערכת החץ ועוד רבים וטובים), מערכות ביון בזמן אמת שמביאות תמונה חיה מהמזל"ט לקרון הפיקוד האוגדתי, חיישני התרעה לגבולות יבשתיים וימיים, מרכזי שליטה ובקרה בשדה הקרב הדיגיטלי – וכמובן "חדרי מלחמה" להתגוננות בממד המידע וסיכול איומי סייבר. עם זאת, חברות ישראליות מתקשות לפרוץ את ה"בונקר" שמקיימים מתחרים מקומיים במדינות היעד סביב פרויקטים ביטחוניים, פרוטקציוניזם במסווה של הגנה על תעשייה מקומית או רתיעה מחשיפת חולשות קיימות של פתרונות הגנה מיושנים.

הגישה המנצחת בפרויקטים בינלאומיים היא שותפות בין יצרן ישראלי לחברה מקומית, כאשר האחרונה אחראית בעיקר על המגעים עם גופים ממשלתיים, לוקליזציה וטיפול במכרזים. בצורה זו התברגה תעשיית הביטחון הישראלית לאחד המקומות הגבוהים בליגה העולמית, הן בהיקף כספי והן במוניטין של מצוינות. לכנס HLS 2014 יגיעו לישראל מאות אורחים מחו"ל, חלקם לקוחות פוטנציאליים וחלקם שותפים עסקיים, מ-65 מדינות בהן לטכנולוגיה הישראלית יש מהלכים ואפשרות להישגים בולטים. זה הכנס השלישי בסדרה, שיצאה לדרך לפני 3 שנים ביוזמת מכון היצוא, משרד הכלכלה, סיב"ט, משרד ביטחון הפנים והמטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה. הכנס יתקיים ב-9 עד 12 לנובמבר במרכז הירידים בתל-אביב ויוצגו בו פתרונות חדשניים של למעלה מ-90 חברות ישראליות. בנוסף יוזמנו האורחים לסיורים מקצועיים שיתמקדו בהגנה על תשתיות לאומיות, בעיקר תשתיות אנרגיה, תחבורה ותקשורת. כ-300 חברות כבר הביעו עניין בפגישות עם שותפים פוטנציאליים כדי לשלב טכנולוגיית עילית ישראלית עם משאבי יצור, שיווק ותחזוקה במדינות שונות.

מציון תצא אבטחת סייבר

כאמור, בתוך מכלול הפתרונות שמתויגים בוורטיקל "הגנת המולדת", תחום הסייבר הוא הלוהט ביותר. מישהו סימן את האבחנה בין הגנת מערכות מידע מסורתית לבין אבטחת סייבר כהבדל בין פעילות משטרתית לאסטרטגיה צבאית. המשטרה יוצאת מנקודת הנחה שפעילות קרימינלית נועדה לייצר רווח כלכלי-כספי לפושע ולמממנים שלו. המשטרה מוגבלת חוקית מבחינת יכולתה לבצע "סיכול ממוקד" כדי למנוע פשע שעוד לא בוצע, ביכולתה לתקוף בצורה גורפת את "תשתיות הפשיעה" ובצורך להעמיד פנים כאילו אין הבדל ביחס הראוי לפושע מועד ולעבריין מזדמן. הצבא פטור ממגבלות התקינות הפוליטית, וכפי שיכולים להעיד כל ראשי זרועות הביטחון לדורותיהם, לחופש הזה יש השפעה אדירה על הקצאה נכונה של משאבים; על היכולת לפעול בדרכים מקוריות, לא קונבנציונליות, מול איומים חדשים, לא קונבנציונליים; ועל הנחת המוצא הריאליסטית, התובנה המפוכחת שאם דבר נורא יכול לקרות – הוא יתרחש אם לא נפעל בנחישות למנוע זאת. התפיסה "הפראנואידית" הזאת חלחלה מהמאבק הממושך של זרועות הביטחון בגורמי טרור רצחניים במשך 50 שנה (לפחות מאז הפעולה הראשונה של הפת"ח ב-1964) לתרבות של מפתחי מערכות אבטחת סייבר בישראל והביאה אותם לכמה פריצות דרך דרמטיות. העולם למד שמציון תצא אבטחת סייבר ודבר HLS מירושלים.

לפני חודשים ספורים הכריז ראש הממשלה על תוכנית השקעות לאומית שיעדה מיצוב ישראל בראש תעשיית הסייבר העולמית, שסומנה כתחום הצמיחה הבא בעולם הטכנולוגי. כדרכן של תוכניות ממשלתיות, מי שיהנו מחלק הארי בתקציב הן תעשיות הביטחון המבוססות, ממשלתיות, פרטיות וחברות בשלבי הפרטה שונים, להן המשאבים הדרושים להתחרות על פרויקטים גדולים מאוד ואינטגרציה עם מערכות HLS קונבנציונליות. החברות הצעירות הקטנות, הקרקע בה נובטים מרבית החידושים, ייהנו מהתוכנית בעקיפין, על בסיס העיקרון של "כלים שלובים". כנראה שאין דרך אחרת למזג בין "מרובעות" שלטונית לבין אנרכיזם יצירתי. עם זאת, נראה לי שנקודה מסוימת לא זוכה להתייחסות הולמת: תשתיות אנליטיות לפיתוח אסטרטגיות אבטחה מתקדמות.

אבטחת סייבר היא פרויקט Big Data

יש סיבה מדוע באנגלית אותה מילה משמשת לציון "מודיעין" ולציון "תבונה" (Intelligence). הערך של מודיעין מתאפס ללא היכולת להעביר את המידע הגולמי מבחנים אנליטיים שיוכיחו את שלמותו, אמינותו, השלכותיו והרלוונטיות שלו בלוחות זמנים שונים. כאשר אנו עוסקים באבטחת סייבר האתגר האנליטי קשה אף יותר מהרגיל, משום שהמתכננים צריכים להתייחס לתסריטים היפותטיים ולסיכונים תיאורטיים, שעדיין לא אופיינו במידה המאפשרת ניטור וסיכול אמינים. יש צורך ביצירת "סביבת סיכונים וירטואלית", מודל מחשב שסופג כל פיסת מידע מכל מקור אפשרי ומזכך מכור ההיתוך הדיגיטלי תסריטים אפשריים בדרגות שונות של היתכנות. אותו מודל מחשב משמש גם כמעבדת סימולציה לפתרונות המוצעים, תוך זיהוי נקודות תורפה ואלמנטים מבטיחים. כפי שכבר בטח הבנתם, אנו מדברים על פתרון Big Data לנושא הסייבר.

פתרון כזה צריך לרוץ על מחשב-על, עוד פרויקט לאומי שלא מקבל קדימות ראויה, במעבדה לאומית מרכזית שכל השחקנים המוסמכים משתמשים במשאביה כדי לסגור את הפער המסתמן מול פרויקטים לאומיים בארצות מתחרות. הדבר אמור במיוחד ביחס למאמץ המרוכז שעושים הסינים, הן בצד ההתקפי והן בצד ההגנתי של אבטחת סייבר. מעבדת ה-Big Data הלאומית תשרת את התעשייה, את זרועות הביטחון, את האקדמיה ואת חברות התשתית האזרחית, שחייבות להקשיח את מערכי ה-IT שלהן. נכון שהאמריקאים לא ששים לספק רישיון יצוא למחשב-על בעל עוצמה הדרושה לפרויקט, אך גם זו צריכה להתפרש כהזדמנות, לא מכשלה. כפי שהראו הסינים, לא צריך ניסיון רב-שנים כדי לתכנן ולבנות מחשב-על שהוא שיאן עולמי. יש בישראל אנשים שמסוגלים לעמוד באתגר ולמקם את ה-Super Computer הישראלי בעשירייה הפותחת.

אודות מערכת ITnews

נגישות