<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > אבטחה ו-Cyber > סיסקו בונה בירושלים את פלטפורמת ההגנה על ספקי תכנים בתשלום

סיסקו בונה בירושלים את פלטפורמת ההגנה על ספקי תכנים בתשלום

הרבה כתרים נקשרו לראש ירושלים, חלקם של יופי ואחרים של קדושה. אבל אף אחד עוד לא קרא לה "קרית הסיליקון" למרות שדווקא בה, בירושלים, נוסדה תעשיית הסיליקון בישראל, במפעל Fab 8 של אינטל. מאז, כידוע, נדד מרכז הכובד של יצור שבבים לקרית גת, אבל הגרעין שנזרע בהר חוצבים נקלט וסביבו צמחה ערוגה לא קטנה של תעשיות ידע, בזיקה למשאב האינטלקטואלי הגדול של העיר, האוניברסיטה העברית.

ההיסטוריה המקוצרת של הצפנת שידורים

בירושלים נוסד כך מרכז מומחיות שהכשיר את הדרך להתפתחות אחת מהתעשיות החשובות של חצי יובל השנים האחרון, הפצה דיגיטלית של תכנים בתשלום, למאות מיליוני בתי אב בכל העולם. התכנים, כשידור לרבים (Broadcast) או ממוענים אינדיווידואלית (סרטים בהזמנת VOD, ושידורים ברשת פרטית), מוגבלים למנויים בעלי הרשאה מתאימה באמצעות הצפנה דיגיטלית. פענוח הקבצים הדחוסים נעשה בציוד הקצה ("הממיר" של הכבלים או הלוויין) בעזרת כרטיס חכם שמכיל את המפתח הדרוש לאלגוריתם המתמטי, שהוא אחד הנגזרות של טכנולוגית RSA. שיטת ההצפה בזוג מפתחות "לא סימטריים", אחד סודי ושמור אצל הצד המצפין והשני ציבורי וידוע לצד המפענח, לא נוצרה לטפל בזרמי הנתונים של שידורי מדיה עשירה, כמו וידיאו או מוזיקה Hi-Fi, כי אם לאחסון מידע סטטי ולהעברת נתונים בפס צר. ההתאמה ליישום בשידורי טלוויזיה דרשה פיתוח אלגוריתמים מיוחדים, שבזמנו היו גם היחידים מסוגם. עבור חברות תכנים גדולות, כמו ערוצי טלוויזיה בתשלום, הטכנולוגיה של הסטארט-אפ הישראלי היתה המפתח ליציאת התכנים מרשתות סגורות למדיום "פתוח", המאפשר פריסה מהירה וזולה של השירות, בלי לאבד את זכויות הקניין הרוחני ולסכל את היכולת המעשית לגבות כסף תמורת הצריכה של התכנים.

תשומת הלב העולמית הביאה בראשית שנות ה-90' את רופרט מורדוך, איל העיתונות האוסטרלי-אמריקאי, לרכישת החברה תמורת 15 מיליון דולר והכללתה תחת השם NDS בתאגיד News, שפרס אז רשת תחנות טלוויזיה מסחריות בבריטניה, אירופה ולבסוף ארה"ב. מורדוך המשיך לקנות ערוצי תכנים ועיתונים (כולל ה-Wall Street Journal) ולהתעמת עם רגולטורים בכל העולם, אבל במבנה הבעלות החדש היה לחברה "שוק ביתי" בטוח וגדל במהירות. פריצת הדרך המסחרית הגיעה כאשר חברת הלוויין האמריקאית DirecTV אימצה את הפתרון והפכה לדוגמת חיקוי עולמית. רופרט מורדוך "עשה אקזיט" בשנת 2012, כאשר הוא מכר את NDS לסיסקו בתמורה ל-5 מיליארד דולר, שחיפשה פלטפורמת כניסה לתחום אבטחת המידע. באותה שנה מחזור המכירות של NDS כבר הגיע ליותר ממיליארד דולר ונתח השוק שלה בתחום ההגנה של זכויות צפיה בשידורים היה כשליש מהשוק העולמי. סיסקו החליפה את שם האופרציה, היום היא נקראת SPVSS, ראשי תיבות שאפשר לתרגם בקירוב ל"מערכות אבטחה לספקי שירות וידיאו".

מרכז המחקר של חטיבת SPVSS

NDS הציעה לסיסקו שני פתחים ליציאה מהגומחה של רשתות נתונים:

  1. כניסה ראשית למרחב של טלוויזיה דיגיטלית על רשת מאוחדת תשתיות. הטכנולוגיה של NDS נחשבת לחיונית לתקשורת "אחודה", Unified Communication, אם רוצים להכליל בשירות גם טלוויזיה (בנוסף לטלפוניה ולתמסורת נתונים) בשידור לרבים (ולא רק Point to Point).
  2. יכולת מוכחת בהגנה על תכנים דיגיטליים, הן בנקודת הקצה (הצרכן) והן במקור התכנים, שרתי המדיה. הטכנולוגיה של NDS נמצאה מתאימה גם להתמודדות עם האתגר הקשה ביותר של הגנה על תשתיות מידע מקושרות, אבטחת סייבר תחת עומסי עבודה כבדים מאוד.

"הטכנולוגיה שלנו השלימה את שלושת הבסיסים של פתרון סייבר מקיף", אומרת יעל וילה, מנכ"לית האתר הירושלמי של סיסקו וסגנית נשיא עולמי בחטיבת SPVSS של סיסקו שעוסקת באבטחת תשתיות והפצת תכנים. "בנוסף לחוזקות המסורתיות של סיסקו בהגנה על הרשת, הטכנולוגיה שלנו מספקת את יכולות ההגנה על נקודת הקצה ועל התכנים עצמם. בשילוב כל שלושת המרכיבים יש לנו אפשרות לספק הגנה מקצה לקצה ולהפוך את המדיום של תיקשורות ברשת הציבורית הפתוחה למאובטח היטב מבחינת ניטרול סכנות סייבר בנוסף להיותו בטוח להפצה מסחרית של תכנים בתשלום".

קריירה לא רגילה לאשה לא רגילה 

יעל וילה

יעל וילה

יעל וילה לא יצוקה בתבנית הקלישאית של מנהלי חברות הי-טק ישראליות. ראשית, בתור אישה היא במיעוט שצריך לפרוץ "תקרת זכוכית" ממשית מאוד לפני שהיכולות האישיות שלה יתורגמו למעמד גבוה בהיררכיה הארגונית. שנית, היא הגיעה לכאן מארגנטינה אחרי גיל תיכון, כך שאת הדרך למעלה היה עליה לפרוץ בכוחות עצמה ולהשתמש בכישורים במקום קשרים. שלישית, הרקע המקצועי שלה, באקדמיה ולא בצבא, ותחום ההתמחות, מתמטיקה וסטטיסטיקה – לא מחשבים ומנהל עסקים – מעיד על אופקים רחבים והעזה אינטלקטואלית די נדירה בשורות המנהלים במגזר העסקי. הדוקטורט של יעל במתמטיקה-סטטיסטיקה מאוניברסיטת תל-אביב קדם ל"תגלית" שלה, שלמיומנות המיוחדת שלה בניתוח נתונים (Data Science) יש דרישה בעולם פיתוח התוכנה ובמיוחד בתחום האבטחה. אחרי תקופה כסמנכ"לית מחקר ב-2 סטארט-אפים במקביל לעבודת מחקר אקדמית באוניברסיטת תל-אביב, מאז 2007 יעל וילה עבדה ב-EMC בתפקיד מנהלת קבוצת ניהול סיכונים ומניעת רמאות (Fraud Analytics) ומ-2012 גם מנכ"לית חברת האבטחה RSA Israel. ב-2011 היא הוכרה על ידי EMC כ"מהנדסת יוצאת מן הכלל" (Distinguished Engineer) – אחת מארבע נשים שזכו אי פעם להצטרף לקבוצה האליטיסטית הזו. ב-2014, היא קודמה למנהלת כללית של מרכז המצוינות של EMC בהרצליה בנוסף לתפקידה כמנהלת טכנולוגיות ראשית (CTO).

בחצי השנה האחרונה מנהלת יעל וילה את חטיבת SPVSS, שידועה גם בשם "סיסקו ירושלים", הממוקדת באבטחת זכויות צפיה וניהול משתמשים לרשתות טלוויזיה. החטיבה מעסיקה בירושלים כ-1,000 עובדים, רובם תוכניתנים ומתמטיקאים, שמפתחים אלגוריתמים להצפנה ופיענוח. למי שרגיל לנוף האנושי ב"ואדי הסיליקון" שבין רמת החייל להרצליה פיתוח, העובדה שיותר ממחצית עובדי SPVSS בירושלים הם חרדים יכולה להפתיע. יעל וילה דווקא טוענת שלדמוגרפיה הזאת יש יתרונות מובהקים. "אלה עובדים אינטליגנטיים מאוד, משקיענים ללא גבול, מסורים למקום העבודה ורחוקים מגורמי הסחת הדעת שאופייניים לחברות רבות בהי-טק. נכון, לא נוח לחלקם לקבל את המצב שהבוס הוא אישה, אבל זו הסתגלות טריוויאלית יחסית לזו שהם צריכים לעבור בכניסה לעולם העבודה, שרחוק מהקהילה של לומדי תורה. אבל מי שהחליט לשלב עבודה בחיים הדתיים שלו, האתגרים האינטלקטואליים בעבודה, הסביבה התומכת של העמיתים לעבודה, הרגישות של ההנהלה והאווירה הכללית של הצלחה כלכלית עושים את שלהם. טוב להם ב-SPVSS וטוב לחברה איתם. זו פריווילגיה להעסיק אנשים טובים כל כך – וגם משתלם. כאן לא משתוללות דרישות השכר כפי שקורה במרכז הארץ".

החשיבות הגוברת של מדע בסיסי

הקריירה המזהירה של יעל וילה ב-8 שנות עבודה ב-EMC ועכשיו בסיסקו מהווה עדות לשינויים איכותיים בכיווני המו"פ של תעשיות המידע. לאחרונה ידע וניסיון במדע בסיסי מקבלים משקל רב יותר ממיומנות טכנית בקידוד ובעיצוב ארכיטקטורות חומרה. תחומי המחקר של יעל – אנליטיקה, זיהוי התנהגותי של פעילות סייבר ורמאות פיננסית, וניתוח סטטיסטי במערכות בריאות – קיבלו דחיפה עצומה מהטכנולוגיות של Big Data. ככל שהמפתחים מרחיבים את מעטפת התכנים שזקוקים לניתוח והפקת תובנות אופרטיביות – על ידי הוספת תכנים "עשירים" במולטימדיה, ויתור על מבני נתונים קשוחים, Structured Data, ושימוש באלגוריתמים הסתברותיים בידיעה שהתוצאה היא "משוערת", לא "וודאית" – כך גדלה החשיבות של בסיס תיאורטי מוצק במתמטיקה ובסטטיסטיקה.  במקרה של יעל, ההכרה בכישוריה המקצועיים כחוקרת שימשה מבוא להכרה ביכולותיה כמנהלת וכך, אחרי 7 שנים כחוקרת ראשית בנושאי הסייבר, היא קודמה לתפקיד מנהלת כללית של מרכז המצוינות. "אין להכחיש שתקרת הזכוכית בהי-טק היא אמיתית לחלוטין, אבל גם חשוב לציין, שבעבודה קשה ונחישות אפשר לפרוץ אותה", היא אומרת. "נשים צעירות שעומדות בפתח של קריירה מקצועית צריכות לדעת שזה קשה אבל אפשרי. אסור לפחד ולא צריך לוותר מראש".

תזמון טוב גם לא יכול להזיק. יעל וילה היתה במקומות הנכונים בזמנים הנכונים והקריירה שלה כרוכה חזק באסטרטגיה העסקית של החברות שנתנו לה הזדמנות להצטיין. "זה זמן טוב עכשיו לקחת חלק בתנופת הפיתוח של סיסקו ישראל", היא אומרת. סיסקו הפנימה, שכל החזון המלהיב של עולם מרושת מקצה לקצה בו כל סוגי המידע זורמים במדיום דיגיטלי אוניברסלי לכל פינה ובכל רגע, מותנה בפתרון משביע רצון של אבטחת הסייבר. תובנה זו מציבה את אתר SPVSS בירושלים במקום קריטי על מפת הדרכים של סיסקו. "אנחנו באמצעותה של פאזת השקעה והתרחבות בישראל, שאמנם ממוקדת כרגע בנושא הסייבר אך, אני בטוחה, תתפשט לנושאים נוספים ככל שנצליח "לדלוור" מוצרים מצוינים ושירותים קריטיים", היא אומרת. "במיוחד נצטרך לתת את חלקנו בתחום שכל המומחים מנבאים לו גידול מדהים בעשור הקרוב, Internet of Things. האינטרנט הרגילה, זו של האנשים, וה-Web של תכנים סמנטיים וויזואליים, היו הדלק האנרגטי שהזניק את סיסקו ב-20 השנים האחרונות ומיקמו אותה בעמדת הובלה בולטת. האינטרנט של הדברים, IoT, כך אני מאמינה, תהייה דלק עוד יותר אנרגטי, שיקח אותנו אף גבוה יותר, ורחוק יותר להזדמנויות שאפילו לנו קשה לדמיין את רובן. ההרפתקה של סיסקו, במיוחד בירושלים, רק מתחילה".

 מה שנציג ב-CES בלאס וגאס

המשימה של יעל וילה לטווח הקצר היא לפתח, על בסיס הטכנולוגיות של ניהול תכנים דיגיטליים בטלוויזיה, פלטפורמה המאפשרת לספקי שירותי תכנים מכל הסוגים לעבוד בביטחון ובלי לשלם קנס ביצועים שפוגע במודל העסקי. "בתערוכת CES בלאס-ווגאס, בפברואר הקרוב, נציג מערכת הגנה מקיפה לבית", היא אומרת. "זו מערכת שנועדה להשתלב במודל השירות OTT, שעוסק במיזוג ערוצי טלוויזיה והורדת קבצים מה-Web באותה פלטפורמה, ויכול לכלול גם שירות טלפוני ותמסורת נתונים לבית החכם. את הכותרות ל"בית החכם" עושות אמנם טכנולוגיות חומרה ששורשיהן בעולמות הבקרה התעשייתית והרובוטיקה, אבל ללא בסיס יציב של אבטחת רשת ונקודות הקצה, ספקי השירות לא יוכלו לממש את הפוטנציאל העסקי. אף צרכן לא מוכן לפתוח את ביתו להאקרים ופורצים דיגיטליים. אף חברת חשמל לא תסכים לחבר מונים דיגיטליים לרשת התקשורת שלה כל עוד לא בטוח שאי אפשר להפוך את נקודת הקצה לפריצה אבטחה. ואף חברת ביטוח לא תסכים לבטח בית חכם מבחינת יכולות השליטה והבקרה מרחוק, אבל אידיוטי לחלוטין מבחינת הגישה הנאיבית לאבטחה.

יותר מכך, הממשק של OTT אמור לתמוך בהעברת קבצים דו-צדדית. לא רק לגלוש על מסך הטלוויזיה ולראות סרטים על המחשב, אלא גם לשדר וידיאו מהבית לצפייה מרחוק. ניטור באמצעות מצלמות Web כבר נפוץ למדי אצל משתמשים בעלי נטיות טכנולוגיות, אבל OTT אמורה להציב את היכולת הזו על פלטפורמה תקשורתית אוניברסלית שכל אחד יכול ורוצה לאמץ. זה אמור להיות פשוט ואינטואיטיבי כמו שימוש בסמארטפון כדי שגידול הכמויות יוריד את המחירים לרמה של "חבל לא לנצל את זה". סיסקו, בתור החברה שהובילה את האינטרנט ממעבדות מחקר של אוניברסיטאות ומכונים לאומיים, לחדרי המשפחה של כמעט כל בית בעולם המתועש, לקחה על עצמה להפוך את הרשתות הציבוריות למדיום בטוח, שמזמין שימושים חדשים ומפתה משתמשים שנרתעים מטכנולוגיה חשופה. אם אתם מחפשים אנלוגיה היסטורית, סיסקו רוצה לעשות לכל שירותי התכנים את מה שאנו עושים כבר 20 שנה לרשתות הטלוויזיה בתשלום: מדיום בטוח לכולם – הגנה על המודל העסקי של המשדרים, פשוט ונגיש מבחינת המשתמשים – באיכויות גבוהות ויכולת צמיחה לא מוגבלת (Scalable). אלה דרישות יסוד ממש של הרשת הגלובלית של המאה ה-21 ואנחנו כאן, בחטיבת SPVSS בירושלים, גאים לתת תרומה מכרעת למימוש החזון".

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.