יום שני , מאי 29 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול: עיר חכמה תשתיות פרויקטים ויישומים

שולחן עגול: עיר חכמה תשתיות פרויקטים ויישומים

P1590110

יהודה אלידע: זה לא הדיון הראשון שלנו בנושא עיר חכמה אבל עד כה אף פעם לא הגיענו לשאלה מה עושה מתחם עירוני לעיר חכמה. הסבירו לנו למשל, שלהתקין מצלמת וידאו על הרמזור עוזרת לשלוט בעומסי התחבורה או לאפשר שליטה בעוצמת התאורה ברחוב חשוך בלילה. אלה, לדעתי, דוגמאות של עיר "יעילה", שהבקרות הפיזיות שלה משוכללות יותר, אבל עיר חכמה היא עיר שהנהלתה מסוגלת לתת שירותים טובים יותר בהשקעה מינימלית של מערכות תשתית פיזית, בגלל שמערכות המידע שלה יותר טובות. איך האבחנה הזאת נראית לכם?

רוני רצבי, מנכ"ל קומיוניקשר

רוני רצבי, מנכ"ל קומיוניקשר

רוני רצבי, קומיוניקשר: יועץ משפטי של אחת הערים הגדולות בישראל אמר פעם שעירייה לא מתמחה בכלום, את כל השירותים שדורשים מקצועיות, היא קונה מבחוץ, והשאלה, אם הם לא נדרשים להיות מקצועיים, ולא משנה כעת מה הסיבה לכך? אז למה כן הם נדרשים?, ואני חושב שהתשובה לכך היא להיות שירותיים.

יהודה אלידע: פעם הייתי אורח של עיר בארצות הברית, עיר אקדמית קטנה עם עירייה טובה מאוד, ומסתבר שבעירייה עובדים תשעה אנשים. כל אחד ממונה על קבוצת ספקי ה-outsourcing בתחום מסוים, זה ממונה על החינוך, זה ממונה על הניקיון, וכולם ממונים זרימת העבודה – לוודא שהמערכת עובדת בלי שמשהו יתקע על שולחן של פקיד עצל. אף אחד מהם לא צריך לעבוד בידיים – רק במוח. ובכל זאת, זו עירייה חכמה ולא עיר חכמה. נחזור לשאלה המרכזית של הדיון: מי מכם רוצה להציג חזון של עיר חכמה? חזון אמיתי, של עיר שלא רק מצליחה לתפעל את שירותיה ביעילות, אלא לעשות את השלב הבא בהתפתחות מערכות המידע, משהו שיהיה מקור השראה לכל ראש עיר שרוצה לדעת לאן לשאוף.

גדי סנה, מוביליטי אינסייט:    אפתח בשלוש נקודות: 1. עיר חכמה זו לא עיר שיש בה הרבה טכנולוגיות, זו עיר לומדת. כן, יש לה סנסורים לתחבורה, לתאורה, לניקיון, ולכל שירות אחר – אבל את החוכמה היא מיישמת באמצעות תהליכי הלמידה, שמתחילים מניטור המצב בפרמטרים שונים, דרך ניתוח גורמים ותבניות קורלציה, דרך הערכת חלופות ותסריטי What If, ועד למקום שבו מערכת המחשב משלימה את מעגל הבקרה אפקטיבית באמצעות כלי שליטה מרחוק (ברמזורים, במשאבות המים, בעמודי החשמל ובמשאיות האשפה). כך היא מייצרת את מעגל הלמידה השלם ולא מפסיקה להשתפר. זה לימוד פרואקטיבי במובן שהוא מאפשר ליצור תחזית ריאלית ולפתח מענה אפקטיבי למגמות מתהוות לפני שנוצרה בעיה קרדינלית.

רוני רצבי, קומיוניקשר: אחת הטעויות המקובלות היא לחשוב, שכיועץ טכנולוגיות אתה בא לעירייה בהצעה, "בואו נעשה פרויקט עיר חכמה, זה טוב לתושבים ולכן זה טוב לראש

גדי סנה, סמנכ"ל מוצרים חדשים ותכנון מוביליטי אינסייט

גדי סנה, סמנכ"ל מוצרים חדשים ותכנון מוביליטי אינסייט

העיר". ולא מבינים שעיר חכמה זה לא פרויקט, זה תהליך שלעולם לא נגמר, יעד ללא אופק, שאתם חותרים אליו ככל שהטכנולוגיות מתקדמות והתובנות מתבררות. גם אנחנו, כיועצים טכנולוגיים חוטאים בזה וזה קורה לא מעט משום שאין הגדרה חד משמעית לעיר חכמה.

יהודה אלידע: כשאיפה, היינו רוצים שמערכת עיר חכמה תדע, באופן אוטונומי, אנליטי, מה יקרה בחלון הזמן הבא. איך מה שמדווח לה עכשיו משפיע על מה שיקרה בעוד דקה או שעה או שבוע. היא לא מחכה שאיזה פקיד חכם, יחליט שצריך להתערב בשגרה ולקבל החלטות שרק לו הסמכות לקבל. את היצירתיות של המנהלים זה לא לגמרי מנטרל אבל מסלק מעומס העבודה את הצורך להתעסק בפעולות שגרה. בעיר חכמה, השגרה יודעת לנהל את עצמה.

גדי סנה, מוביליטי אינסייט:    במובן הזה, אני מצטרף למה שאתה אומר, כי בעידן הנוכחי ובשלב הטכנולוגי שאנחנו נמצאים, יש הבנה לחשיבות של BI לקבלת החלטות. ודרך אגב, היא קיימת גם בערים בארץ, אנחנו עובדים בחיפה ובתל אביב, כפי שהיא קיימת בארצות הברית. שיתופי הפעולה של העיריות עם ספקי טכנולוגיות ועם מחקר אקדמי ליצירת Eco System חדש הוא מרכיב מאוד מרכזי בהקשר של ערים חכמות. ואני חושב שאת הניצנים של זה רואים גם בארץ. אנחנו עובדים כל משהו בסגנון הזה עם חיפה ועם יפה נוף ועם הטכניון ועם חברות טכנולוגיות.

טומי דויטש, משמש כמנהל תחום "עיר חכמה" בקבוצת מילגם

טומי דויטש, מנהל תחום "עיר חכמה" בקבוצת מילגם

טומי דויטש, מילגם :  כל אחד לוקח את זה למקום שונה. בין אם בגלל התחום שממנו הוא בא ובין אם בגלל מה שכואב לתושבים נקודתית אצלו בעיר. ואני חושב, שהיכולת שלנו כגורמים עסקיים להתנהל בעולם הזה, תהיה קלה יותר אם לא נחפש כל הזמן את ההגדרה האולטימטיבית למה זו עיר חכמה. כי אין דין שוק העיר החכמה בישראל כדין שוק העיר החכמה בארצות הברית ולא דין שניהם כדין שוק העיר החכמה בסין.

רוני רצבי, קומיוניקשר:          בדומה לצבא, כשאין הגדרה של המשימה מהי, קשה מאוד לממש אותה. קשה להבין מה המטרה, אם קשה להבין מה החזון. אם אנחנו מסכימים, שאין הגדרה ברורה למושג עיר חכמה, אבל יש הסכמה מה החזון, מכאן אפשר לפרש את המטרות בדרך לחזון איך שמבינים שנכון לעשות כאן ועכשיו. כשאני בא לראשי הערים או מנכ"לים לדבר איתם על לוחות זמנים, אני גם מבין את התסכול שלהם. וגם אנחנו כטכנולוגים רוכשים את הסיפור הזה, של הלו"ז הפוליטי, מכיוון שאנחנו רוצים לרצות את מזמין העבודה ולהביא לו תוצאות לפני הבחירות. בסופו של דבר, אתה פוגש את ראשי האגפים וראשי המחלקות, אנשים שצברו ניסיון מכירים את העיר טוב. הידע קיים בארגון, אפשר להביא מבחוץ השלמות ועדכונים, אבל הידע קיים בארגון והוא המצפן הכי טוב לעיר חכמה. אם ספק מתיישב מול מנהל מחלקת חשמל בעירייה והלז שואל את עצמו, מה הוא רוצה מהחיים שלי? האם הפרויקט יעשה לי יותר עבודה באותו שכר? כל הראייה שלו מוגבלת למטר מרובע שלו. בסופו של דבר אתה יכול לשבת מול המנכ"ל וראש העיר ולקבל את ההחלטות הכי כבדות – אבל למטה דברים לא יתקדמו אם אין לך שותפים ברובד המבצע. במגזר המוניציפאלי ראשי העיריות בישראל מוצפים במידע, הם לא מסוגלים להכיל את כל המידע וזה די מייחד את ישראל. יצא לי לעבוד בחו"ל. בארצות מתקדמות, כשאתה בא למהנדס התנועה בעיר הוא האוטוריטה המקצועית, אני מדבר על תחום התקשורת ומערכות בקרת התנועה. לצערי, בישראל, כל המהנדסים הטובים, כל המוצלחים הולכים לשוק הפרטי, ולראיה, ראה כמות תקני מהנדסי התנועה בערים שלא מאוישים. ומי שנשאר בחלק מהערים, הוא חלק מהבעיה.

רפאל אלבז, געש תאורה:        האינטגרציה של המערכות, מדהימות ככל שיהיו, עדיין לא מבטיחה שהמשתמשים יטמיעו השימוש בפתרון. אם מסתכלים על המערכות הקיימות, אלו

רפאל אלבז, סמנכ"ל פיתוח והנדסה, געש תאורה

רפאל אלבז, סמנכ"ל פיתוח והנדסה, געש תאורה

שהכי דומות לעיר החכמה, כמו מערכות בקרת מבנה  – ניתן לראות שלא יותר מ-5% מהיכולות מנוצלות. אנשי מפתח בארגונים צריכים להבין איך להשתמש בכל הכלים המדהימים שאנו קוראים להם "חכמים" ולא רק בוורטיקל בודד בעיר החכמה.

יהודה אלידע: פעם, לפני המון שנים כשעוד למדתי, היה לי איזה פרופסור חכם שהעלה את השאלה הזאת. עוד לא דיברו אז על עיר חכמה אבל הוא שאל באיזו חוצפה אנחנו, היועצים, באים לארגון שיש בו משהו כמו 1,000 או 10,000 שנות ניסיון ומעיזים להגיד להם איך לעשות עסקים. מה אתם חושבים, שאתם באמת כל כך גאונים? מהניסיון שלי, יש דבר רק אחד שהיועץ יודע יותר וזה לשמש צינור היזון חוזר. כל הידע, כל החוכמה, כל התבונה, כל הרעיונות נמצאים בארגון, ויהיה מי שיבין מה לעשות ומתי כל עוד הידע הזה לא נחסם במסלול המשוב למנכ"ל. תפתחו את הצינור הזה, והרווחתם את כספכם ביושר.

מאיר עשת: בדיון קודם למדנו איך בברצלונה החוכמה מיושמת בכל פח אשפה, שהסנסור הקבוע בו מכתיב למשאית האיסוף האם לעצור כדי לרוקן אותו או להתעלם ממנו כי הוא לא מספיק מלא לפי הגדרות התפעול העירוני. אני גר בנהריה ואני לא יודע מי מכם חווה את התנועה בקטע הכביש מעכו עד נהריה, בו משובצים צמתים רבים שמפריעים לזרימת התחבורה, שנעצרת כל שתי דקות כי נותנים לרכב שמגיע מהישובים הקטנים קצת זמן לחצות ולהשתלב. בפועל כמעט תמיד, העצירה על הציר הראשי די מיותרת. אבל הרמזורים לא חכמים מספיק כדי לדעת שאפשר לדלג על המחזור כי אין רכב מחכה בצומת. וגם בעיר הכי "חכמה" בישראל, בתל אביב, יש בעיות קשות בסנכרון הרמזורים, באינטגרציה של הבקרה הכללית. אשמח אם מישהו מכם יכול להעיר על המצב האבסורדי, שהנהג הישראלי מקבל פחות תשומת לב מפח האשפה של ברצלונה.

יהודה אלידע: שמעת מראש עיריית רעננה למה פחי האשפה משפיעים על התעבורה. כי בשביל להרים פח זבל צריך לעצור משאית באמצע הרחוב ולהפריע לאלפי אנשים בדרך לעבודה ולילדים שנוסעים לבית הספר.

מאיר עשת: אבל אני לא מדבר על השעות האלה, אני מדבר על שעות העומס.

ברק סלע קבוצת מר

ברק סלע קבוצת מר

רוני רצבי, קומיוניקשר: קבל תסריט. בא לעירייה יצרן טכנולוגיה יישומית לפחי זבל, ואומר: תשמעו, אני יש לי סנסורים, אני שוקל את הפח, אני יודע את הגובה את העומק של המילוי, אני מנתח ויודע מתי בדיוק הוא יעלה על גדותיו, אני אומר לנהגים איך לנסוע כדי לצמצם את הנסיעות בעיר … ובסוף באה ההיא מהגזברות שלא מעניין אותה כלום מסנסורים ואנליטיקה כי יש לה חוזה פינוי אשפה לפי טונאז'. מה אכפת לה כמה זה עולה לקבלן? אני מסביר שתוך חמש שנים נכסה את ההוצאות של הטכנולוגיה הזאת, גם אם היום הקבלן מקבל לפי טונאז', כי יש לו עניין לפנות כמה שיותר זבל. יש כאן ניגוד עניינים בין הרצון לאתחל תהליכים, שאתה חושב שהם נכונים בראיה לטווח ארוך, לבין הצורך של אותה פקידה לסגור את הבעיה בתוך שעתיים כדי להוציא את הילד בזמן מהגן.

גדי סנה, מוביליטי אינסייט:   צריך להבין את קצב ההתפתחות של התהליכים האלה, אבל אין צל של ספק שנושא התחבורה נמצא במרכז השולחן ומאחוריו הרבה ספיחים, בהרבה תחומים המתממשקים לתחבורה. כמו זיהום אוויר שקשור לגודש הרכבים, שממשיכים לפלוט גזים גם כשהם עומדים ברמזורים או זוחלים בפקקים. דרך אגב Waze עושה משהו נפלא לאנשים פרטיים שרוצים להגיע מא' לב' אבל כשאתה מסתכל על התמונה הכוללת מנקודת המבט של מנהל תחבורה הגורם שאחראי על אופטימיזציה של כל רשת הכבישים, אתה רואה משהו אחר לגמרי…

ברק סלע, מר תעשיות: אנחנו קצת מפספסים כמה דברים. קודם כל אני חושב שהגדרה של מה היא עיר חכמה לא נתונה בידי האנשים המכובדים שיושבים פה, אלא בידי ראשי הרשויות והאזרחים עצמם. אחת הבעיות בתחום היא, שראשי הרשויות ניזונים מאנשי הטכנולוגיה ולא להיפך. למעשה ראשי הרשויות הם אלה שצריכים לבוא ולהגיד מה כואב להם, מה הצורך של תושביהם ואנחנו אנשי הטכנולוגיה צריכים להביא את הפיתרון. היום זה פועל בדיוק ההיפך. היום ראשי הרשויות מארגנים כל מיני כנסים, מביאים יועצים כאלה ואחרים וה"מומחים", בין אם מבינים יותר או מבינים פחות, כבר רצים עם הטרנד וה-Hype במקום להבין מה הצורך האמיתי, מה מועיל באמת ומה מועיל רק לתדמית.

יהודה אלידע: ראש העיר כבר לא יודע מה מותר לו לבקש?

ברק סלע, מר תעשיות: הוא יכול לבקש הכול. אבל טכנולוגיות מתפתחות על פי צורך אמיתי כי בסוף זה שוק כלכלי וברגע שיש צורך, באים הפתרונות. מה הבעיה? כשאנשי טכנולוגיה באים אל ראשי הרשויות ומבלבלים אותם בשאלות שאינם מעניינם, כל יצרן וכל אינטגרטור בהתאם לפתרונות שהוא מביא מבית המערכות שלו. זה לא מוביל אותנו לאיזושהי תפיסה כוללת.

רוני רצבי, קומיוניקשר: דיברתם על ראשי ערים – הם באמת רוצים בהצלחת העיר. אני לא רוצה להזכיר שמות של ערים וישובים קטנים שאין להם כסף בשביל לגמור את החודש, אבל כולם מדברים איתי על Smart City כי הם לא יכולים להרשות לעצמם גם פוליטית, גם מנהיגותית להישאר מאחור. אז נכון שהערים שהם באשכול כלכלי יותר גבוה ויש להם קופת מזומנים מסוגלים לקדם את זה יותר אבל אף אחד לא יכול להגיד שהוא לא מקדם את הנושא בגבולות היכולת. התהליך הזה הוא בעייתי גם מבחינת הרגולטור, המדינה לא מגדירה בבירור תהליכים לערים, היא לא תומכת בהם כספית. מבחינתה זה עסק של כל רשות מקומית באופן נפרד. ואכן, כל עיר מחליטה עבור עצמה מה כן, ואז שום פתרון אחר לא עובד בתחומה. השאלה אם זה טוב.

P1590120ברק סלע, מר תעשיות: אני לא חושב שיש בעיה עם זה שכל עיר מחליטה לעצמה כי לרשות אחת יש צרכים מסוימים, וברשות אחרת יש אוכלוסייה מסוג אחר. כל אחד צריך להתאים את הפתרון לצרכים שלו. הנקודה היא חוסר הסנכרון הבין אגפי בתוך הרשות עצמה, שזו בעיה מאוד קריטית ומהותית.

רפאל אלבז, געש תאורה: אם אנחנו רוצים להיצמד באמת לנושא של הדיון – תשתיות, פרויקטים ויישומים – אנחנו קודם כל צריכים להבין איך לרדת מהחזון לפרקטיקה. הדבר הראשון שראש עיר מגיע בבוקר לעבודה אומר "אני רוצה שיהיה לי מצלמות בכל העיר", זו הפלטפורמה…

גדי סנה, מוביליטי אינסייט:  אבל השאלה לפני זה היא, "למה אתה צריך אותן?"

יהודה אלידע: היום יש מצלמות למי שיכול להרשות לעצמו להתקין אותן. זה לא אומר שהן מנוצלות בחוכמה.

רפאל אלבז, געש תאורה: עמודי התאורה שקיימים היום ברחובות הם דוגמה לנדל"ן זמין ליישום כל התשתיות החכמות. פיתחנו את אפולו – גוף תאורה חכם אשר מיועד, נוסף על היותו בעל יחידת תקשורת עצמאית, לשמש כפלטפורמה ליישומים מתקדמים נוספים כמו סנסורים לניטור מזג אוויר, מצלמות סטילס ווידיאו, חיישני תנועה וחניה ועוד. כל הדברים האלה יכולים להתלבש על עמוד התאורה אשר מקבל אספקת מתח בכל שעות היממה ולא רק בזמן השימוש בתאורה.

P1590182גדי סנה, מוביליטי אינסייט: מה זה אומר, אוקי? זאת אומרת, שכבר עכשיו אפשר לרכוש מעל המדף Smart Poles ועליהם מגוון סנסורים ובקרוב גם אנטנות DSRC (קיצור של Dedicated Short Range Communications, רשת אלחוטית ייעודית ל-IoT), לצורך תקשורת דו כיוונית עם הרכב. זה הסיפור האמיתי. קל יחסית לפרוש את התשתית, צריך לחשוב מחוץ לקופסה.

יהודה אלידע: אנחנו רוצים להסביר לראש העיר קודם כל מה הוא יכול לקבל מעיר חכמה שאין לו בעיר שאינה חכמה. זה מה שראיתי שהם לא מבינים.

רוני רצבי, קומיוניקשר: בדיוק, ברגע שהוא יבין מה בסוף הדברים, שהיישומים תורמים ערך מוסף לעיר הוא יידע לקחת ולעבד את הנתונים ולהגיד "אני רוצה ללכת לעיר חכמה" ולא רק להיות בבאז.

ברק סלע, מר תעשיות: אני רוצה לשאול אתכם שאלה, כל אחד מהתחום שלו: מה היה הפרויקט הכי הכי טוב שהיה לכם? עם לקוח שהבין מה הוא רוצה, שידע לדרוש, או עם לקוח שאתם הכתבתם לו מה הוא צריך? מהניסיון שלי, הפרויקטים הטובים ביותר הם אלה שנעשו מול לקוחות שיודעים לדרוש מה הם רוצים. נכון שאנחנו צריכים לדעת לבוא ולהגיד מה מקובל בחוגי המקצוע ולהציג חלופות וזה מחזיר אותי עוד פעם לנקודה הקריטית: צריך שהרשות תקים בעצמה, בלי קשר לקהל המכובד שיושב פה, שולחן עגול משל עצמה ותדע לדון ולשים את הנושא הזה בסדר עדיפויות בהתאם לצורך, בהתאם לתקופה, בהתאם למגבלות ולהכניס את הנושא לתכנית עבודה רב שנתית. אז הרשות תדע לבוא ולדרוש ואני כאינטגרטור אדע לבוא ולהגיד איזה ערך מוסף אנחנו יכולים להביא מעבר למה שהלקוח מבקש. אבל זה צריך לבוא מבפנים, מהרצון לחולל שינוי.

רוני רצבי, קומיוניקשר: אבל זה קורה, בעיריית רעננה לדוגמא. ברעננה אחת לשבועיים יש פורום עיר חכמה אצל מנכ"לית העירייה. היא באה מתחום החינוך, אני לא חושב שיש לה השכלה פורמלית בהנדסה ואו בטכנולוגיות, אבל היא יודעת להקשיב ויותר חשוב מזה – להחליט. הפורום הזה מורכב מראשי האגפים, מנהלי המחלקות, שהיא הצליחה לרתום אותם P1590223לעשייה. כיועץ חיצוני וכאינטגרטור תכנוני, אתה מציע את הטכנולוגיות או הפלטפורמות אשר יתרמו להשגת היעדים וכמי שמרכז את התכנון, אתה מוודא כי התכנון המפורט משרת את המטרות, אבל בעצם, אני מתפעם כל פעם שאני בא לדיונים. אני אומר להם, "אתם לא צריכים יועצים, יש לכם את הכל בתוך הארגון", צריך רק לתפור את זה נכון – ובעיקר להגן עליהם מהמבול החיצוני של אנשי הטכנולוגיות, שמפגיזים אותם באופציות מבלי לחבר אותם למה שבאמת הם רוצים לעשות.

ברק סלע, מר תעשיות: אני מסכים אתך שיש רשויות מסוימות שכבר נמצאות יותר בתוך העניין והן מובילות שוק בתחום הזה. כמו עיריית ראשון לציון, עיריית רעננה, עיריית תל אביב וכמו עוד כמה רשויות אחרות, שיש להן את המשאבים להתנסות. אבל עדיין מרבית הרשויות בארץ לוטות בערפל ולא יודעות איך לאכול את העניין הזה ופה נכנס גם הצורך ביועצים מקצועיים.

רוני רצבי, קומיוניקשר: ב-2002/2003 עיריית ירושלים התחילה לפרוס באופן מאסיבי תשתיות סיבים אופטיים בכל העיר, יש להם כיום, כ 400 ארונות תקשורת הפרוסים בעיר, מהם 260 צמתים מרומזרים מחוברים בתקשורת סיבים, בקרה מרכזית, תקשורת עבור בקרת מנהרות, שילוט אלקטרוני, עם מצלמות והכל – והם לא קראו לזה Smart City. הם עשו את זה, עשו בלי לחפש מיתוג…

יהודה אלידע: … אף אחד לא קונה תשתית בשביל תשתית.

P1590207רוני רצבי, קומיוניקשר: אני בדעה שתשתיות סיבים אופטיים עצמאית בבעלות העירייה היא תנאי מוקדם לכל עיר חכמה. יש שיגידו לי "שמע, אתה שרלטן, מספיק Wi-Fi, מספיק סלולר. ברגע שאני אומר ש"הבסיס הוא תשתיות סיבים אופטיים", אז יכול להיות שאצל חלק מהשחקנים בזירה אני יוצר עוינות אפילו, אבל זה משרת את העניין.

גדי סנה, מוביליטי אינסייט: לא אין עוינות. כל מה שאני מנסה להגיד זה, שהדיון מתחיל מהמקום הפונקציונלי. לא מזה שאני ממלא את העיר שלי בסיבים אופטיים או בסנסורים ואז נראה מה נעשה עם הסנסורים האלה. ודרך אגב, כולם מחכים שתל אביב וחיפה וירושלים יובילו והן אכן מובילות בהגדרה של מה הצרכים של ערים חכמות. איך נראית פונקציונליות, מה היא צורת ההתנהגות האחרת, השונה, המתקדמת, שאותן ערים רוצות להנהיג.

טומי דויטש, מילגם:   בואו ננסה ללמוד מה-Case Studies שהצליחו מה אנחנו יכולים לגזור למקרים אחרים. כי לעולם המוניציפלי בישראל זה אתגר לא פשוט, בגלל השונות המאוד גבוהה בין הפרופילים של הרשויות. לא רק מהבחינה הכלכלית אלא גם מבחינת, פערים ברמת התשתיות ואיך הן מתנהלות ותחת איזו מטריה הן יושבות? האם זו עירייה? מועצה מקומית? מועצה אזורית? מי ינהל את הפרויקט? האם מדובר בחברה כלכלית? מה האילוצים מכוח חוק חובת מכרזים? אי אפשר לייצר איזשהו מודוס פעולה אחד, וצריך לתת פיתרונות מאוד נקודתיים, לכל אחת מתוך זיהוי הייחודיות שלה במענה למה שאקוטי לה.

רוני רצבי, קומיוניקשר: לפחות ממה שאני שומע, יש בינינו הסכמה מאוד ברורה, שאין פיתרון אחיד לעיר חכמה.

יהודה אלידע: מי מדבר על פיתרון בכלל? כאילו שיש לנו בעיה מוגדרת, שאם רק נפתור אתה עברנו את המבחן ואפשר לעבור לבעיה הבאה. אנחנו מדברים על איך חיים בעיר, כי בעיר החכמה אנו מצפים שהחיים יתנהלו אחרת. לכן לדעתי, יש לנו בעיה מהותית ראשונית בהבנת תועלת ההוצאה. אנשי עירייה באים בדרך כלל מהכלכלה הישנה, הם יודעים לעשות ROI של משאית אשפה, לחשב ROI של אולם ספורט. הם לא בהכרח יודעים לתחשב כל שירות לא קונבנציונלי. מישהו צריך להסביר את החשבון. לדוגמה, לשכנע למה עמודי תאורה חכמים חוסכים 1,000 שקל בשנה כל אחד. אם שיש להם ROI, הכל נעשה נורא פשוט.

רפאל אלבז, געש תאורה: זו נקודה מאוד מעניינת, חיתוך של שתי מגמות עכשוויות שהעיריות רוצות לנוע אליהן. האחת –  מהלך נרחב להתייעלות אנרגטית במעבר מתאורות המסורתיות לתאורות LED בלי קשר לתשתיות עיר חכמה. השנייה – פיתוח תשתיות Smart City Ready, כגון אפולו, אשר יתאימו לערים שמתכוונות לבצע את המלך בשנים הקרובות אך עוד לא ערוכות לכך כעת. אם למשל  מחליפים גופי תאורה, ניתן לעבוד איתם תחילה ללא היכולות החכמות ואז לבצע אקטיבציה פשוטה באמצעות אפליקציה ייעודית בעת המעבר לעיר החכמה.

מאיר עשת:     אני רוצה רגע להיכנס לנושא התקציבי כי הוא קריטי. במשרד הפנים יש 257 רשויות בזמן שדיברנו על חמש ערים מובילות וכל השאר מזדנבים אי שם מאחורה. למה לא יכולים להתאגד מספר ספקים, כולל ארגון פיננסי, ולבוא לעיר שלא יכולה להתקדם בכוחות עצמה ולהגיד, "רבותיי, הכול עלינו, התשתיות עלינו וגם את השירותים אנחנו מוכרים. נספק P1590125במיקור חוץ ובעלויות אטרקטיביים, שירותים שמרוויחים מהם בעיר חכמה וכולם מבינים על מה מדובר. תקראו לזה מודל BOT או כל מודל אחר של שותפות בין משק ציבורי והשקעות פרטיות. למה עדיין לא רואים כזה דבר שעובד, אולי רק בפיילוט?

יהודה אלידע: למשל, להקים מערכת תאורה בעיר על חשבונכם ולהגיד לעירייה, "אתם לא צריכים להשקיע אגורה בתאורה לא בתשתיות ולא בעלויות שוטפות, אל תתלבטו ב-ROI ולא תצטרכו לעסוק בתחזוקה. אתם תשלמו לי מיליון שקל בשנה, הרחובות יהיו מוארים לתפארת, ואני אדע להרוויח." זו דילמה פוליטית, לא כלכלית. זה שאתה יודע לתפעל שירות יותר בזול מהעירייה, לא משתחררת את העירייה מהאחריות לאיסוף זבל. הקבלן מרוויח וקופת העירייה מרוויחה ורק לראש העיר נשארה בעיה: אם הקבלן לא לקח את הזבל מהבית שלך, הוא זה שיקבל את הטלפון ממך ולא הקבלן. הקבלן ישרוד אבל ראש העיר יפסיד את הבחירות.

רוני רצבי, קומיוניקשר: אתם מכירים את הסיפור של מצלמות המהירות, העלו אותם מ-100 ל-120, למרות שבפועל קטנה ההכנסה מקנסות, כי בתי משפט לא עומדים בזה. הציעו להעביר את האכיפה בנת"צים בערים מהמשטרה לעיריות, שיוכלו כך לנכס גם  את ההכנסות שהולכות אחרת לקופת האוצר, אבל זה מחייב את העיריות להתארגן עם תשתיות, זה תהליך שכבר רץ עכשיו.

ברק סלע, מר תעשיות: קודם כל המודל קיים ומעשי. אנחנו בחברת MER, לדוגמא, עובדים באופן זה בקיבוצים ופורסים תשתיות וסיבים אופטיים בתוך הישובים בשיטה הזאת. אבל כדי שזה ייעשה חוקית במסגרת עירונית צריך להיות מגובה על ידי החלטות ממשלה וברגולציה מוסדרת. ומצד שני, הפרטת שירותים גורפת תפגע בתחרות בשוק, כי מי שיהיו מסוגלים לעשות את זה, בדרך כלל, הן החברות בעלות המשאבים ובעלות הכיסים העמוקים. חברות צעירות ויצרניות טכנולוגיה קטנות יותר, לא יוכלו להתחרות בשוק הזה ומי שייפגע בסוף יהיה הצרכן הסופי, שחייב לקנות את השירות בכל מחיר ללא יכולת בחירה גם לא על ידי החלפת ראש עיר באחר.

P1590162רפאל אלבז, געש תאורה: דברתי קודם על התייעלות אנרגטית כפלטפורמה למעבר לעיר חכמה, ולמה? כי חיסכון בהתייעלות אנרגטית הוא אחד המודלים שכבר קיימים היום בשוק. יש היום בשלות ומוכנות ברשויות המקומיות להתקדמות לעיר חכמה, גם לטובת התושב וגם כמהלך מיתוגי. במסגרת העבודה שלנו בגעש תאורה נתקלנו ברשויות שלא היית מצפה מהן לדבר במונחים של Smart City. רשויות שבהם אנחנו מבצעים פרויקטים של החלפת תאורת הרחוב לצורך התייעלות אנרגטית, אומרות לי: בשכונה החדשה נתקין את גופי התאורה עם התשתית החכמה כי ביום מן הימים כל העיר תתחבר לתשתית חכמה ונוכל להשתמש ביישומים  כמו Wi-Fi, חיישני תנועה וחניה, מצלמות ועוד.

ברק סלע, מר תעשיות: הנושא של התשתית מתחלק בעצם לכמה היבטים, האחד זה תשתית אלחוטית או תשתית RF או רדיו כזו או אחרת שפה יש לנו בעיות חוקתיות ורגולטוריות מסוימות והשני הוא פריסה עירונית של סיבים אופטיים. יש פתרונות, רק שצריך להעביר אותם ועדות דרך אישורים ותקינה מסודרת. אבל מעבר לזה צריך לראות איך הרשות עצמה בראייה עתידית בונה עכשיו פלטפורמה תשתיתית שתאפשר לה לקלוט את כל ההתפתחויות הטכנולוגיות הקיימות והעתידיות תוך כדי תנועה ובהתאם לצורך. כלומר, לא הכול במכה אחת כי לאף אחד אין את התקציב כדי לעשות את זה באמת, וצריך שיתוף בין-אגפי עם אגף ההנדסה לצורך פריסת תשתיות. צריך לראות איך עושים את זה בצורה הכי יעילה ומהירה, שלא פוגעת בסיכומו של דבר בחוויית המשתמש של התושב עצמו. כי אם עכשיו יתחילו לחפור את כל הערים אנחנו בבעיה, בכל הפרויקטים…

רוני רצבי, קומיוניקשר: ישנם גם אספקטים כלכליים רנטביליים לפריסת תשתיות בבעלות העיריה, פתאום לעירייה יש פוטנציאל למקורות הכנסה עבור זכויות מעבר במקרקעין ובשימוש בקווי התקשורת העירונית.

גדי סנה, מוביליטי אינסייט: הסיפור של התשתיות חשוב, אבל תשתיות משרתות תמיד איזושהי מערכת של צרכים שמבוססת עליה. אתה באת בגישה, שמפרידה בין הבעלות על התשתית לאספקת התשתיות. אני לא יודע המודל הכלכלי רובוסטי, אבל זה יאפשר להתקדם.

P1590170יהודה אלידע: יש דוגמא נהדרת. קוראים לה אינטרנט. אף אחד לא הקים את אינטרנט בשביל Waze. משרד הביטחון האמריקאי הקים את הרשת בשביל לוודא יכולת לשגר פצצות אטום ב"מכה שנייה" במלחמת העולם השלישית.

טומי דויטש, מילגם:   ראשי העיר רוצים פתרונות שמביאים תועלת. ולא משנה אם בעולם ההתייעלות האנרגטית והתאורה או בעולם התחבורה. כל ורטיקל שבו הם יכולים לתת מענה לצורכי הרשות מעניין אותם. ואם זה מענה שמצריך השקעות הוניות נמוכות יחסית, אז אדרבא. מינימום Capex, כי לא ברור מאיפה נכנס הכסף והשאלה המרכזית היא איזה פתרונות עיר חכמה הם פונקציונליים שהעירייה והתושבים יכולים ליהנות מהתועלת שהם מניבים להם.

רוני רצבי, קומיוניקשר: לא כל ארגון במדינת ישראל מסתכל על השקל. יש גופים כמו במערכת הביטחון עבורם Money Is Not An Issue. אתה מביא פתרון טוב, הם יקנו אותו ממך. אולי יש פתרונות יותר זולים, אבל כך לא מרוויחים את הזמן.

רפאל אלבז, געש תאורה: ברור שהנושא המימוני הוא חשוב, אפילו קריטי, אבל יכול להיות שהמדינה תניע את זה קדימה מסיבות שלא קשורות בצורך מוניציפלי.

טומי דויטש, מילגם:   אני סבור שלא בהכרח צריך לחפש רק פתרונות רוחביים שנותנים מענה מ-א' ועד ת'. יש מקום וחשיבות גם לפתרונות נקודתיים המצריכים השקועות הוניות נמוכות.

יהודה אלידע: אם אני לוקח את זה להיסטוריה האנושית זה שעוד לא הוקמה עיר עם רחובות מספיק רחבים שיספיקו לתנועה 200 שנה קדימה.

P1590180מאיר עשת:     אחד המשאבים שלא הגיעו אליו מספיק הוא נושא החניה. שטח חניה ברחובות הוא משאב ציבורי שאפשר וצריך למכור אותו, בדיוק כמו תדרי תקשורת. אבל בחניה זו העירייה. והשאלה היא, האם יש בעולם החניה מצב שבו בא יזם לעיר, מחכיר את החניה תמורת סכום שנתי או על בסיס אחר, דואג לפתח אותה ולגבות דמי חניה בהתאם לחוק העירוני, והעירייה מקבלת את ההכנסות שלה בתהליך ניהול בלי פקחים ובלי קנסות?

יהודה אלידע: יש לי שאלה, למה אתה צריך לשלם עבור חניה היום? אתה משלם חמישה שקלים לשעה על אוטו עומד – ואתה לא צריך לשלם חמישה שקלים לשעה על אוטו נוסע, למרות שהוא מנצל יותר את משאבי העיר. והתשובה היא כי כאן לא קוראים לעיר סינגפור. בסינגפור מודדים כמה זמן אתה בעיר וזהו.

מאיר עשת:     אני בטוח שכל אחד מכם מודע לזה וראה את הדברים במו עיניו שיש בזבוז  שטח כשאין אינטרסנט שמקום פנוי יהפוך למקום חניה. לדוגמה, מכולה ריקה שלצורך הבנייה יושבת על הכביש. בהתחלה מחייבים בכסף, חודשית, עד שמפסיקים לחייב. אז רואים מכולות שתופסות שתי מקומות חניה, לפעמים יותר, ולאף אחד זה כבר לא מעניין.

ברק סלע, מר תעשיות: מצוין, אז אתה יוצר בעיה אחרת, כי אתה רוצה ליצור גם איזושהי אחידות אסטטית. ואם אנחנו הולכים לנושא של חניה, לא מתחת לכל עמוד שאתה רוצה לשדרג, שם בדיוק יש חניה.

יהודה אלידע: מה זה ניסיון לאחידות? מה יושב היום על האינטרנט? מישהו אי פעם חשב על זה? מה יושב היום על רשתות סלולריות? מישהו תכנן מראש שאם נשתמש באינטרנט פלוס טלפון סלולרי אזי תוכל לדבר שיחת וידאו עם החברה שלך בקטמנדו בזמן שאתה תקוע בפקק בתל אביב? ההתפתחות הטכנולוגית תמיד התפתלה באופורטוניזם והתקינה המסודרת באה אחר כך, כשהבירוקרטים השתלטו מחדש על הבארדק הנפלא שעשו הילדים. כסיכום לדיון ברצוני להציע הגדרה שאינה מצמצמת דימיון. עיר חכמה, כמשתמע מהדיון הזה, הגדרתה "פיל מהאגדות". כולכם מכירים את משל הפיל שסביבו עבדו ארבעה עיוורים וכל אחד מישש איבר אחר מגופו. גם בעיר החכמה כל אחד רואה את מה שהוא בוחר למשש. זה את התשתית והשני את האפליקציות, אחד את התאורה והאנרגיה ואחר את התחבורה והחניה. למעשה, הקונספציה נוגעת בכל מעגלי החיים האורבניים. יש כאן אלמנטים מכל תחום פעילות אנושית, ואנחנו בעצם רוצים לעלות את ה-IQ של הפעילות הקהילתית המסורתית. לעשות את הדברים יותר נכון. ותחת השם עיר חכמה אנחנו מאגדים את הטכנולוגיות הדיגיטליות שמאשרות לנו לעשות את אותם הדברים אבל יותר חכם.

מאיר עשת:     תודה רבה על השתתפותכם,  ולהתראות.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.