<
יום שבת , נובמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > נושאים בכותרות > IoT > שולחן עגול: יישומים חכמים

שולחן עגול: יישומים חכמים

 

 

P1630336-1

משתתפים:

ארי רוזנבאום: חטיבת המוצרים של מטריקס, מרכז את נושא כלי הפיתוח בנושא Industrial IoT.

גלעד פדרמן: היזם והמנכ"ל של Noviopus, חברת סטארט אפ שפיתחה מערכת חכמה למיון וגיוס עובדים, העושה שימוש בביג דאטה וב- BI.

אודי ויזנר: מנכ"ל חטיבת התוכנה, אפקון בקרה ואוטומציה, מקבוצת אפקון.

רפאל אלבז: סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בגעש תאורה.

רפי אשר: סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת טלדור.

מעיין דרכי: מייסדת ומנהלת פיתוח עסקי בחברת Timing, מחממת TerraLab Ventures

רוני ניר: סמנכ"ל שווק ומכירות בחברת אסנס,  מנהל את חטיבות ה- IOT, Smart Office, Smart Home.

ניסן ירון: מנכ"ל חברת אינפריס, מפתחת ממשק למערכת המולטימדיה ברכב, המאפשר שליטה מבלי להוריד את העיניים מהכביש.

ד"ר יצחק שמר: ראש התכנית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית לישראל ברמת- גן.

אילן אלתר:     מנכ"ל – חברת אלתרנט, העוסקת בחדשנות ובטרנספורמציות דיגיטליות, בדגש על IoT, ערים חכמות, בריאות חכמה ותעשייה חכמה.

מיקי ונגנהיים: מנכ"ל חברת ארגו ייעוץ, העוסקת באסטרטגיה והטמעה של טכנולוגיות חכמות בארגונים.

אורחים:          נחום דוניצה – חברת יחסי הציבור לטכנולוגיה ״דוניצה תקשורת״ שמלווה את אסנס, אורית בלום – יח"צ אולמדיה, שמלווה את נובי אופוס

מנחים:           יהודה אלידע ומאיר עשת

מאיר עשת:     נתחיל בשאלת הפתיחה: מה לדעתכם הוא הגרעין הראשוני, המכנה המשותף לכל מה שקרוי "יישומים חכמים"? האם מדובר בבינה מלאכותית? אני לא מתייחס לתחום ספציפי – בית חכם, עיר חכמה, AI בעולם הרפואה, רכב חכם וכן הלאה. בבקשה, אילן.

אילן אלתר, אלתרנט:  אנחנו נמצאים בעולם בו כמות הסנסורים גדלה כל הזמן, השונות ביניהם גדלה, מחירם זול והוא אף יורד מיום ליום. חוכמת היישום אינה בסנסור עצמו, אינה בענן הקולט את המידע מכלל הסנסורים, וגם לא בתקשורת בין הסנסורים לבין הענן. יישומים חכמים הם אלו אשר יודעים לקחת אוסף מגוון של נתונים שגרתיים, הנאספים מכלל הסנסורים והמערכות, ולהפיק מהם תובנות המביאות לארגון ערך מוסף, Added Value אשר עונה לצורך אמיתי של לקוחות הארגון, ואשר עבורו לקוחות הארגון גם יהיו מוכנים לשלם, דבר אשר יספק לארגון המוכר את השירות או הפתרון, יתרון תחרותי. כלומר, "החכמה" היא הבינה העסקית, ה-Business Intelligence, שמאפשר לארגון לחתוך נתונים, לנתח ולהפיק תובנות ולא רק לאסוף את הנתונים.  כיום נתונים לא חסרים – הם נאספים מכל דבר  –  ממכוניות, ממכונות כלים, ממפעלים, מערים חכמות, ממערכות השקיה, מבתים חכמים ועוד. בארגונים רבים בהם חברת אלתרנט עובדת, ישנו ים של נתונים עצום בגודלו שהוא בעצם אוקיאנוס של נתונים. רק ארגונים אשר יצליחו להוציא תובנות מהמידע הרב שנאסף על ידי הסנסורים, יצליחו לשרוד במלחמת הקיום.

מאיר עשת:     מתי הידע הצבור הופך לתובנות? בעזרת מה זה קורה?

יצחק שמר

יצחק שמר

אילן אלתר, אלתרנט:  הידע הופך לתובנות ברגע שהארגון מפנים את הצורך בתובנות חכמות יותר. רוב הארגונים היום עדיין לא הפנימו את הצורך, הם נמצאים בשלב של איסוף המידע, אבל הם לא עושים אתו דבר למעט תצוגות של גרפים וסטטוסים על גבי מסכים. הפקת תובנות דורשת משאבים רבים מאוד, משאבי מחשוב ומשאבי אנשים שמתמחים בהפקת תובנות מנתונים. אפשר לתת את גוגל כדוגמה טובה לחברה שיודעת לקחת מידע, להפוך אותו לתובנות כדי לתת ללקוחותיה, שהם בעצם כל אחד מאתנו, את המידע שאנחנו צריכים ובדיוק בזמן שאנו זקוקים לו. גוגל אינו הארגון היחיד ההופך מידע לתובנות – ישנם ארגונים נוספים, בקנה מידה בינלאומי, כדוגמת פייסבוק ו-Waze, אשר עושים זאת. יחד עם זאת, מעטים הארגונים בישראל אשר נמצאים במקום זה.

מאיר עשת:     ד"ר שמר, מה לדעתך התמריץ העיקרי שגורם לגופים ציבוריים ומוסדות להפוך את הידע שלהם לתובנות?

ד"ר יצחק שמר, מכללה אקדמית לישראל: אני רוצה להדגיש את המשמעות של המילה "חכם" בהקשר של IT. הכוונה היא לשימוש נבון במידע ובידע. צריך להבין שאנחנו בקפיצת מדרגה שלא ראינו כמותה עידן ועידנים, וזאת מעבר לשטף האדיר של נתונים – מסנסורים,  מרשתות IoT, וכד'. גם בעבר ניסינו לנתח נתונים נבחרים כדי לייצר התנהגות אינטליגנטית המביאה תועלת. קראנו לזה בשמות שונים ומשונים, החל ממערכות מומחה, וכלה במערכות תמיכה בקבלת החלטות. מה שהיה משותף לכולם היה שמומחים ניסחו כללים ואלה הופעלו, בצורה פחות או יותר ניתנת לחיזוי, על הנתונים ויצרו את התובנות שסומנו מראש כיעדים שלהם. קפיצת המדרגה שאנחנו מתחילים לראות היא לימוד עצמי של המערכת המייצרת תשובות אפשריות לשאלה מה בעצם אנו רוצים לקבל מניתוח המידע? מה שמייחד מערכת חכמה היא יכולת הלמידה האוטונומית שלה, כלומר הפקת תובנות שאינה תלויה ב"מורה". המערכות היום מתחילות להפגין יכולת ללמוד ולתפקד גם ללא הגדרה מראש של כללים ספציפיים מותאמים לתכנים על ידי אדם. זו מהפכה מטורפת, והלקונה הבאה שהמחקר מנסה לסגור היא איך המערכות יודעות לתפקד ולייצר תובנות למצבים שלא היו בעבר. כיום למידה היא הרבה פעמים נגזרת של לקחים ממה שהיה קודם ולכן, אני מדגיש כי המהפכה האמיתית אינה מתמצה בריבוי הסנסורים, וגם לא במגוון האדיר של סוגי נתונים שהסנסורים הביאו, אלא היכולת של מערכות חכמות ללמוד ולתפקד בצורה נבונה גם אם מי שבנה אותן לא יודע לחזות מראש לאן הן יגיעו.

P1630382-1אודי ויזנר, אפקון בקרה: אני חושב ש"הקומה" בה נעצרנו לדון היא בסך הכול עוד קומה אחת למעלה במגדל הטכנולוגי שלא מפסיק להיבנות, קומה על קומה. הצטברו בשנים האחרונות  3 או 4 טכנולוגיות חדשניות, שלראשונה מאפשרות את מימוש החזון שיצחק דיבר עליו.  טכנולוגיית ענן, Big Data, ריבוי סנסורים ומעל כולם Machine Learning. לדעתי זה כן קשור לכמות המידע, ל-Big Data, לטכנולוגיית הענן שמאפשרת איסוף נתונים בהיקפים ואופן שלא היינו רגילים עד היום. חדשנות משמעותית היא בתחום טכנולוגיית Machine Learning, אם כי אני חייב לומר בהסתייגות, שאנו פוגשים המון חברות שבאות עם כותרת של Machine Learning, אך מול נתונים אמיתיים הפתרונות מתקשים להוכיח יכולת למידה אמיתית, מבלי שאיש בעל הבנה בתחום התוכן הגדיר בדקדקנות את מה שנקרא בשפה שלי "היפותזת האפס", כלומר מה הלימוד הזה מנסה לדעת.

מאיר עשת:     מישהו מהביזנס או טכנולוגית?

אודי ויזנר, אפקון בקרה: רק ביזנס. רק הביזנס מעניין. הכותרת "לימוד מכונה" מוגדרת היטב בתיאוריה, והרי כולם משתמשים באותם 15 או 20 אלגוריתמים סטטיסטיים שמסוגלים לנתח כמות אדירה של נתונים כדי למצות את התובנות, אבל כל אחד מחפש תובנות שונות כי המטרות העסקיות שלו שונות. אני חייב לומר שאני עדיין קצת סקפטי לגבי הישימות של התיאוריה. אנחנו עוסקים בעיקר בתחום של תעשייה חכמה ומערכות חכמות במבנים. מגיעות אלינו חברות ואנחנו עושים להן תרגיל : "קחו כל מה שאתם רוצים, גיגבייטים של נתוני תפעול במשך כמה חודשים שתבקשו של היסטוריה. אנו יודעים מתי קרו התקלות. תריצו את הנתונים באלגוריתמים שלכם, כמבחן יכולת לפתרון ונראה אם אכן הייתם חוזים את התקלות. אני חייב לציין שאחוזי ההצלחה לא מדהימים. הפתרונות עדיין לא שם. מתברר, שכאשר מומחה עסקי/תהליכי משלב בניתוח כמה "היפותזות אפס", כאלה שהמכונה לא יודעת למצוא לבד, אכן רואים שיפור משמעותי ביכולת של הפתרונות הטכנולוגיים לגלות את התוצאות הנכונות. יש פה משהו, כך אני מרגיש, שעדיין לא מספיק בשל. חסר בלימוד המכונה משהו "אינטליגנטי-אנושי" כדי שנוכל להפיק ממנה את התובנות העסקיות..

מאיר עשת:     זאת אומרת, שכל התובנות העסקיות צריכות מורה  עסקי.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: כן, צריך אנשי מקצוע, Data scientists עם הבנה בתחום התוכן הנבדק, שיתנו לניתוח הסטטיסטי בסיס בעולם העסקי, כדי שניתן יהיה למצות תובנות פרקטיות מאותם אלגוריתמים.

ארי רוזנבאום, מטריקס: אנחנו מעורבים בפרויקטים מתחום הרובוטיקה, ביטחון, אנרגיה ובריאות, Healthcare, וזה מסתכם ביכולת למדוד דברים שפעם לא יכולנו למדוד. אם פעם היינו מבוססי רכיבי IT מרכזיים, היום אנחנו הרבה יותר בארכיטקטורת Peer to Peer מבוזרת וצריכים להגיב הרבה יותר מהר למידע שעובר מצומת לצומת בזמן אמת. האינטראופרביליות הזאת דורשת איזושהי סטנדרטיזציה של הטרמינולוגיה, למשל מה זה "רמזור" או מה הנתון שמתאר Location של אובייקט מסוים, שתחומי IoT שונים יצטרכו להסכים. ארגון ה Industrial Internet of Things Consortium  שהוקם בין היתר על-ידי GE,  IBMו-Intel, מספק חומר מעולה בנושא ה connectivity ונותן reference architecture והם ממפים מעולה  את הנושאים המאתגרים לכל התעשייה. http://www.iiconsortium.org

מאיר עשת:     אבל דיברת טכנולוגית. כלומר כל מה שרצית זה תקינה טכנולוגית של פרמטרים כאלה ואחרים.

ארי רוזנבאום, מטריקס: בסוף זה גם צריך להשפיע על המודל העסקי למכור שירות במקום מוצר. אבל טכנית בענן. למשל, מערכות Industrial לא מסוגלות לעבוד עם ה latency של הענן, הן חייבות לופים של העברת מידע הרבה יותר מהירים. הרבה אנשים עושים עסקים בענן ומריצים עליו המון דברים חכמים, וזה בסדר. אבל הרבה מערכות Industrial קריטיות לא מסוגלות לחכות שדברים ילכו לענן ויחזרו – זה עולם של מכלולים שמשפיעים על מכלולים במהירויות שהם הרבה מעבר לזמני תגובה "אנושיים". כאן סטנדרט ה DDS (Data Distribution Services)  – תורם תרומה משמעותית.

מאיר עשת:     למה לפי דעתכם לקוחות במגזר עסקי, שבדרך-כלל הם חדי חושים, זזים כל-כך לאט? אנחנו מדברים על IOT יותר מ-10 שנים ומעט מאוד קיים בשטח. מה קורה פה?

רפאל אלבז, געש תאורה: בסופו של יום, האחריות למימוש החזון הטכנולוגי המפואר הוא על כתפנו, האנשים שיושבים סביב שולחן זה, ועמיתינו. כי ברגע שהלקוחות P1630447-1יבינו על מה מדובר? מה זה IoT, מה היא Smart City, איך כל זה מתחבר ומה התועלות שמגיעות ללקוח הסופי? אז אנחנו נתחיל לחשוב על איך מקדמים את המודל מעבר לאיסוף הנתונים. דווקא הפער בין החזון לבין המציאות דוחף אותנו להתחבר לתשתיות קיימות למצות את המציאות ולא להיסחף לפתרונות המבוססים על תשתיות חדשות. להוכיח שלפחות ההתחלה לכל הפעילות היא בהישג יד. אם זה בהקשר של שטח נדל"ני שהוא מאוד יקר בעיר החכמה,  ואם זה בהיבט עמודי תאורה, שפשוט ניתן להשתמש בהם כפלטפורמה לאיסוף הנתונים. אבל קודם-כל צריך לעבור את השלב הראשון,  וזה דבר שהולך עקב בצד אגודל. העיקר לא די להמשיך לדבר, חייבים להתחיל לעשות.

מאיר עשת:     רפי אשר מה אתה אומר על לקוחות?

רפי אשר, טלדור: אני הייתי רוצה לקחת אתכם לקשיים. בעולם הביזנס, הקושי הוא לבוא לאנשי ה-IT, למנתחי המידע, בשאלה הבסיסית: איזו תובנה אתם רוצים להפיק מים המידע שיש לנו? זה הקושי הגדול ביותר ולכן זה לא מתקדם. לנסח מבחינה עסקית משפט של 4 – 5 מילים, שמגדיר בדיוק מה התובנה שאתה הלקוח רוצה לקבל.  זה הקושי האמיתי.

מאיר עשת:     אתה רוצה להגיד לי שאנשי השיווק בגוף מסוים, לא בדיוק יודעים את הפוקוס.

רפי אשר, טלדור: בדיוק.

מאיר עשת:     לא יודעים לשים את האצבע, את היד על  הפוקוס השיווקי שלהם.

רפי אשר, טלדור: אמת. כמו בעולם המודיעין. אחד הקשיים בעולם המודיעין זה להגדיר לאנשי המודיעין את ה"ציח" – ציון ידיעה חשובה – כלומר לאפיין מה באמת

רוני ניר

רוני ניר

חשוב בתוך אוסף הידיעות כי, למשל, המאפיין הזה מלמד על כוונות האויב יותר מכל שאר הנתונים, חשובים ככל שיהיו בפני עצמם.

רוני ניר, אסנס: נאמרים פה דברים מאוד חכמים ואני  מסכים עם כל מה שנאמר. אם אני פורט את זה לפרוטות, שאלתם מדוע טכנולוגיית ה-IOT והפתרונות והמוצרים שהיא מביאה לשוק נהייתה כה פופולרית עכשיו ולא לפני כמה שנים? מכמה סיבות. קודם-כל, היום התשתיות הרבה יותר מוכנות. לפעמים אנחנו כמשתמשי קצה לא מודעים למהפכה שקורית מאחור כדי שתשתית תהיה מוכנה לעבור לשלב הבא בהתפתחות שלה. במקרה של ה-IOT – התשתית קיימת גם קיימת. הסיבה שפתרונות ומוצרים מבוססי IOT לא חדרו בקצב מהיר בשלבים הראשונים אל הבתים ואל העסקים, הייתה מכיוון שהצורך עדיין לא היה קיים. לא חשנו את ה׳כאב׳ שהטכנולוגיה אמורה הייתה לפתור. בסופו של דבר, ׳כאב׳ זה לא עבודה שאנשי שיווק מסוגלים לחולל. מעצם ההגדרה, אנשי שיווק צריכים לחולל ביקוש, אבל כדי לחולל את הביקוש צריך שיהיה איזה שהוא כאב. ואם אין כאב ברור, כל התהליך השיווקי תקוע.

מאיר עשת:     הכאב ברור – תחרות.

רוני ניר, אסנס: תחרות היא דבר נהדר, אבל צריך ליצור אותה. כל עוד התחרות לא קיימת, גם אין אינטרס לקחת סיכונים. לדוגמה, היום יש מלחמה גדולה מאוד בין יצרני הרכב המסורתי הפעילים בעולם הרכב האוטונומי על מי מגיע ראשון לשוק עם פתרונות ברי שימוש. בתחום האנרגיה, לעומת זאת,  לא ממהרים. לקח המון שנים לבנות תחנות כוח, רשתות הפצה, מערכות תחזוקה ולגייס המון כוח אדם. התשומות עצומות ותהליכים לא קורים מהיום למחר. ב-IOT אנחנו רואים שהעסק מתחיל להגיע לבשלות. מדוע? כי ה׳כאב׳, הצורך, הזה מתחילים לצוץ. בשנים הקרובות נראה פריחה גדולה מאוד בעולם הזה. במיוחד בתחום של Smart Offices, מכיוון ששם מתרכז הרצון לחסוך גם בדברים פשוטים יחסית, כמו בקרת תאורה. היום חיסכון באנרגיה – גם מסיבות של חיסכון בכסף וגם מסיבות של ׳עולם ירוק׳, הופך להיות כאב אמיתי. זו לא החלטה בינארית – Smart Lightning – כן או לא, אלא ניצול היכולת לאופטימיזציה גמישה, לאגור מידע על התנהלות המערכת בעולם האמיתי. למשל, האם ב-4 אחר הצהריים אנו משתמשים באותה כמות תאורה כמו ב-1 בצהרים או ב-8 בערב? מאחר שיש לנו תאורת LED חכמה  לא צריך להחליט מראש ואפשר לשנות מרגע לרגע את רמת התאורה לפי הצורך בפועל.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: אני רוצה להשתמש בדוגמה של תאורה עירונית, כי היא אולי תמחיש לנו את האבולוציה הטכנולוגית ואיפה הפערים. ברמה הטכנולוגית זו החלטה טריוויאלית: ראשית נפעיל מערכות בקרה שתדע מתי לכבות ומתי לסגור, ואחר-כך נתקין סנסורים, שידעו לכוון את התאורה לפי שעות האור הטבעי,  ואז נתקדם ונביא סנסורים "חכמים" שידעו לזהות מי הולך ברחוב, כי אם הרחוב ריק חבל לבזבז אנרגיה. אבל מערכת חכמה באמת ממשיכה בניתוח רב פרמטרים של מה שקורה ברחובות העיר. כך היא עשויה לגלות, למשל, שיש קורלציה מאוד משמעותית בין תאורת רחוב לבין רמת פשיעה, ואז תתחיל לווסת את

מיקי ונגנהיים

מיקי ונגנהיים

עוצמת התאורה כדי לצמצם את רמת הפשיעה – ערך מוסף שאף אחד לא הגדיר מראש כיעד. זו המערכת הנבונה באמת שיצרה את התובנות הרלוונטיות, והתחילה לפעול בהתאם, למרות שאף אחד לא אמר לה מראש מה לעשות, כי אף אחד לא ידע לדרוש את זה מראש, כי אף אחד  לא ידע שאפשר לצפות לתועלת כזו. המערכות מתחילות להגיע לרמת התחכום הדרושה, אבל אין לנו עדיין ניסיון מוכח, משתמשים שאומרים, "תראו איזה יופי, תראו כמה יפה זה עובד".

מיקי ונגנהיים, ארגו ייעוץ: נכון, טכנולוגיה יש למכביר, והיום יישומים חכמים ניתנים להטמעה בתוך הארגון במחיר סביר ביותר, באינטגרציה קלה למערכות הליבה ובמהירות רבה יחסית. אלה יכולים להקפיץ  אותנו קפיצת מדרגה רצינית מאוד, אך הבעיה היא תמיד איך להביא ערך לארגון. ארגון חכם יודע להפיק ערך מיישום חכם. ערך בא לידי ביטוי בנוחיות ללקוח, בקיצור זמני שרות ותפעול מחודשים לימים ומימים לשעות. הערך בא מייעול התהליכים הפנים ארגוניים בעבודה עצמית של הלקוח, במניעת עבודה מיותרת, בניתוב ובאיחסון חכם. הבעיה ביישומים חכמים היא שאנשים צריכים לשנות את התפקיד והפעילויות  ההטמעה אורכת זמן רב ורק לאחריה מושג ערך עסקי ורווחיות. הטכנולוגיה מתפתחת מהר יותר מיכולת האדם להשתנות. התרבות הארגונית צריכה להשתנות והארגון צריך להיות "זריז", Agile, שידע לקלוט את הטכנולוגיה בקלות, להפיק ממנה את התועלת הדרושה בצורה נאותה, גמישה ומהירה. בארגונים שאני נתקל בהם שולטת גישת ניהול טכנולוגיסטית, שמזהה הזדמנויות עסקיות בכל מיני יישומים חדשניים. המנהלים מאיצים בי, "בוא נכניס אותם, ראינו שהם יכולים לקצר תהליכים, לייעל משאבים, לחסוך עלויות". אבל אז הם נתקעים בכך שהטמעה דורשת לשנות הרגלי עבודה, לשנות מבנה ארגוני, לשנות תהליכים פנים ארגוניים ושם הן נתקעים. והתוצר  מהטכנולוגיה מאכזב, הרבה פחות  ממה שהם  ציפו לקבל.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: אני חושב שהקושי להתקדמות מהירה הוא הסגמנטציה של הספקים וסגמנטציה בתוך  ארגון.  למשל בעיר חכמה או במפעל חכם, ההתקדמות תלויה בשאלה, מי מוביל? מי לוקח את האחריות להוביל שינוי? כולם מבינים שזה חייב לבוא מהביזנס ולא מטכנולוגיה, אבל כשמדברים על "מפעל חכם" נדרש לערב מקבלי החלטות מתחום הייצור והתפעול, ולקבל מענה מה-IT, גוף שעד היום במקרה הטוב לא עסק בתחומים הללו. כשמדברים על עיר חכמה, נשאלת השאלה "רגע, מי מוביל עכשיו?" לכאורה זה גוף אחד בעירייה, ראש העיר ,אבל…

חברת ארגו ייעוץ

  • ארגו חברת ייעוץ עסקי מהמובילות ומהמנוסות ביותר בישראל, עם דגש על הגורם האנושי: הלקוח והעובד.
  • ארגו עוסקת באסטרטגיה, ניהול, תפעול ושרות במרבית הארגונים המובילים בישראל, ומקדמת אותם על ידי מיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי והטמעת הישומים החכמים בארגון. "לישומים חכמים, צריך ארגון חכם" – ארגון שיודע מה הלקוח צריך, איך לספק את צרכיו, ארגון גמיש (Agile) המתאים את עצמו לשינויים תכופים, תוך מיצוי אופטימלי של האפשרויות העסקיות.
  • ארגו מסייעת לארגון לאפיין ולהטמיע יישומים חכמים שמביאים ערך. הערך מתבטא בשיפור רמת השירות והתוצר ללקוח, כולל שיפור משמעותי של השרות והתוצר, ובמקביל להשיג התייעלות ארגונית בעשרות אחוזים. ארגו מאפיינת ומטמיעה בארגון יישומים חכמים שמביאים ערך לארגון, אשר מתבטא בשיפור בשרות ובתוצר ללקוח.
  • ארגו מנתחת את חוויית הלקוח (CX) באמצעות חקירה מעמיקה של מסע הלקוח. המוטו של ארגו When technology is not enough – ERGO . טכנולוגיה יש בשוק למכביר, אך אנו מתמקדים בטכנולוגיות עם החזר השקעה מהיר, המתממשקות למערכות הליבה ומהירות יותר ליישום מבעבר. ארגו יודעת כי הפקת ערך משמעותית ע"י הארגון מצריכה שינוי ארגוני שאורך יותר זמן מפרויקט ההקמה הטכנולוגי. הרבה ארגונים קונים טכנולוגיות עם פוטנציאל ערך גבוה, מטמיעים אותה בארגון ומאוכזבים מכך שאינם ממצים את התועלת העסקית. ארגו למדה מניסיונה העשיר כי טרנספורמציה טכנולוגית דורשת טרנספורמציה ארגונית. לדוגמה: ארגונים עוברים בשנים האחרונות משרות פרונטלי, חד-ערוצי לשרות דיגיטלי רב-ערוצי (אתר/ פורטל, אפליקציה בטלפון החכם, צ'אט…). אולם כל ערוץ מתנהל בנפרד, הערוצים לא מסונכרנים בזמן אמת, אין תמונת לקוח עדכנית בכל ערוץ ולא מדברים עם הלקוח בשפה אחידה.
  • ארגו מלווה את הארגון בהשגת האתגר האמיתי: הקמת ערוצים דיגיטליים משלימים והשגת אינטגרציה מלאה ברמת לקוח, בכל הערוצים בו זמנית, תוך אספקת תמונת לקוח 360. על פי גרטנר – דוגמה למובילה טכנולוגית עולמית בנושא שרות רב ערוצי הינה חברת- GENESYS. הטכנולוגיה שלה בתחום השרות ללקוחות מאפשרת יישום מודל אמיתי של- Omni-channel, מלווה ב- Work force management ו- Blending, ותומכת בניהול יעיל של רב-ערוציות המסונכרן בזמן אמת למיכסום הרווח. אולם, טכנולוגיה זאת מצריכה גם שינוי ארגוני משמעותי.
  • ארגו מייצרת עבור הארגון ממשקים קלים ומהירים ללקוח, עם פעולות back office המכונסות ליחידה ארגונית אחת (יתרון לגודל), ומטלות המנותבות על פי הכללים העסקיים הנדרשים ועל פי כישורי העובדים. עיצוב נכון של התהליכים, ניתוב המשימות והארגון המטריציוני מביא ליעילות תפעולית של המשאב האנושי, ומתבטא במדדים העסקיים ובשורת הרווח. טרנספורמציה ארגונית ודיגיטלית דורשת טרנספורמציה ניהולית.
  • ארגו משיגה זאת ע"י גיבוש יעדים ומדדים חדשים המבוססים על מפתחות תקינה עדכניים, וכמובן – בקרה ניהולית של השינוי עד להגעה לנורמות הנדרשות.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: הקדנציה מסתיימת בעוד שנה. אין לו סיבה להשקיע…

אודי ויזנר, אפקון בקרה: נכון, ולכן, למרות שהוצגה כאן דעה שאני מסכים אתה באופן עקרוני על הצורך לתכנן מהלך כולל ובירור צרכים וכדו', בתחום הספציפי של עיר חכמה למשל,  בניגוד למה שאדוני אמר, אני דווקא חסיד של שיטת "רגל בדלת". להתחיל, להזיז משהו, כי אחרת הפרויקט לעולם לא יתקדם.. אם נחכה שכולם יחשבו ותכננו לטווח ארוך ויהיה קונצנזוס על הערך של ניהול עיר חכמה וכו', לא יהיה שום דבר חכם בעיר גם עוד 3 שנים. לכן צריך למצוא תחילה נושא או שניים בהם יש צורך ו- ROI ברור, שאי אפשר להכחישו – ולהתניע תהליך של חלקים מסוימים של פרויקט עיר חכמה. דרך אגב, תאורה חכמה היא דוגמה קלאסית בתחום של ערים חכמות. היישום הוא ברור, מחיר תיקון הטעות במידה וטעינו הוא קטן יחסית, ה-ROI מוכח וכל מנהל בארגון יראה שהוא יכול לתרום. זה "מתרגל" את המערכת בשילוב הכוחות הנדרש – ה-IT יודע לדבר עם מחלקת תאורה/דרכים, שעד היום לא היה להם שום קשר האחד עם השני, ההנדסה משולבת , תפעול, מוקד עירוני וכיו"ב. וכך כאשר העיר תגיע לפרויקטים מורכבים יותר בתחום של עיר חכמה, המערכת העירונית כבר תהיה בשלה יותר ליישום של השלבים הבאים.

יהודה אלידע: אין כאן הרבה משתתפים שהם יותר זקנים ממני ולכן עלי לשפוך קצת מים קרים על ההתלהבות משינויים. בשנות ה-70 המאוחרות (של המאה ה-20) למדתי דבר שלא האמנתי בו עד אז והוא נכון גם היום. אם אתם זוכרים, אז פיתחו את טכנולוגיית התקשורת בסיבים אופטיים. בסביבות 1980 התחילו לצאת סיבים אופטיים שיכולים לקחת סיגנל לייזר למרחקים שנמדדו בקילומטרים, לא מטרים, ואני הצעיר הייתי בין המתלהבים מהפוטנציאל. כולנו דיברנו איך תוך מקסימום 5 שנים כל עולם התקשורת עובר לסיבים והעולם הפיזי הופך לכפר קטן עם רוחב פס אינסופי. בא אז אלי משקיף טכנולוגיות קצת יותר ותיק אפילו ממני, ואמר "תשכח מזה. כל מהפכה חשובה בעולם הטכנולוגי לקחה 30 שנה". שאלתי: למה 30 שנה? הרי אפשר לממש את זה תוך 30 חודש, לכל היותר? ענה לי הציניקן המנוסה, "כי 30 שנה, בתחשיבים של אנשי הכלכלה, זה הזמן למחוק מהספרים השקעות קודמות. זה לא קשור בכלל לשום דבר טכני. הם פשוט לא גומרים אמורטיזציה לפני שעוברים 30 שנה." עכשיו תנחשו: כמה זמן עבר מאז ועד היום, ועדיין סיבים אופטיים לא מגיעים הביתה? 30 שנה? בערך. גם כאשר מדברים על תאורת LED, זה לא דבר חדש, הטכנולוגיה די עתיקה. חוץ מ-LED כחול היו לנו דיודות פולטות אור בכל הצבעים האפשריים. והתשובה היא בנתון, כמה זמן הולך לעירייה להחליט שהגיע הזמן להחליף את עמודי התאורה. זה הדבר היחיד שקובע. והעובדה שדחית ההחלטה היא מחדל מטומטם לפחות מנקודת השקפה טכנולוגית, העובדה נשארת, שהעולם שמרני מדי והכוח נמצא ביד שיש לה זכות חתימה על צ'קים ולא זכות חתימה על תכניות פיתוח. ומאחר וגם אנשי הטכנולוגיה הטהורים ביותר P1630433-1צריכים להביא אוכל הביתה, ולכן הם חייבים לקבל את הצ'קים האלה, זה ייקח זמן. הרבה זמן.

ערן אלראי, Software AG: אני מאוד מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אני חייב להתייחס גם לכמה דברים בהם אני לא רואה את הבעיה. אני מנכ"ל חברת Software AG בישראל, חברת תוכנה גרמנית גלובלית שפועלת גם בארץ. בעבר נקראנוSPL , בית מערכות ישראלי שהתמחה בתוכנה ארגונית ונרכש על-ידי החברה הגלובלית. בניגוד לדעה ששמעתי פה, הארגונים יודעים לתת לנו את ה"ציח" שלהם, להגיד לנו מה הם רוצים. והטכנולוגיה יודעת לספק את הסחורה. היא יודעת לעשות את הכול. לעשות Real Time Streaming Analytics והיא יודעת לעשות Machine Learning. אמנם אנו עדיין בתחילת הדרך, אבל בינתיים הכול מתקדם יפה. אבל הבעיה הגדולה לפי מה שעלה פה בדיון, הארגונים לא מסוגלים כרגע לעכל את הדבר הזה. אנחנו עושים פרויקטים מדהימים בנושאי בריאות, ובנושאים אחרים של ממשל. הטכנולוגיה יודעת לתת אבל בבריאות, למשל, יש בעיה של Liability. אתה רוצה לפתור דילמה עם איזושהי מחלה, להחליט על דיאגנוזה, ונעצר בשאלה מי לוקח אחריות על האירוע הזה? למי אני נותן את הסמכות ועליו אני גם מטיל את האחריות? יש פה דברים שהם "עסקיים", לא "רפואיים" ובוודאי שלא טכנולוגיים. במצב החוקי הקיים, אף טכנולוגיה לא יכולה לקבל החלטה על המפגש בין התרופה לבין המחלה. זו תמיד תשאר החלטה של רופא. מכך אנו למדים על דברים שהם אולי אפילו פילוסופיים, ובמהותם מעבר לנושאים הטכנולוגיים. הארגונים העסקיים יודעים להגיד מה הם רוצים, אבל מי שתוקע הכי הרבה את התהליך הם אנשי ה-IT, הם אלה שתוקעים את הסיפור. כי להם זה השינוי הכי משמעותי…

רפי אשר, טלדור: לכן הופכים את ההגדרה המסורתית של אנשי IT. היום, מנהלי מערכות מידע הם כבר לא אותם אנשי מקצוע שמתעסקים רק בטכנולוגיות, אלא אנשים שמבינים תהליכים ארגוניים וקשורים מאוד חזק לביזנס.

יהודה אלידע: יש לי עוד הערה קטנה, גם היא היסטורית והיא עוד יותר ישנה מסיפור 30 השנה. בתחילת המאה הקודמת, ה-20, היה באוניברסיטת ברלין מרצה בשם מקס פלאנק. פיזיקאי מהאסכולה הישנה. בחור יבש וקשוח, אפילו שמרני, שלא ויתר על דיוק מתמטי ועמד על קצה של קוואנט (מושג שהוא הביא לעולם), ואז העולם התחיל להתהפך, (לא רק העולם המדעי). והוא אמר דבר שלא היה צפוי שהוא יגיד: "הדרך שפרדיגמות חדשות נתפסות כנכונות, אינה שמשכנעים את הדור הקודם שיש חדש תחת השמש, אלא מחכים שהזקנים יצאו לפנסיה ואז באים אנשים שכך חושבים כבר מהרגע שהם היו ילדים ומחליפים את האנשים הישנים". הוא אומנם התייחס לתורת הקוואנטים ולתורת היחסות – אבל מותר להרחיב את התובנה לכל תחומי החיים.

מעיין דרכי, טיימינג: כמו תמיד, אנחנו גם צריכים להיות יותר יצירתיים בדרך שבה אנחנו מייצרים את הצורך. גם מנהלי הארגון צריכים להיות יותר  יעילים ולדעת להשתנות עם הטכנולוגיה אבל לא צריך להאשים את אנשי ה-IT, שהם אלה שתוקעים את התהליך. כי בסופו של יום הם אלה שצריכים ללמוד מחדש את הטכנולוגיה וליישם את הידע. אבל כן צריך לעזור להם להיות יצירתיים בדרך לאמץ את טכנולוגיות.

P1630468יהודה אלידע: למה רק הם צריכים? כל השאר, פתורים מללמוד מחדש את המקצוע שלהם? הרי אף אחד אחר בארגון, החל מסמנכ"ל כספים וכלה בנהג של המנכ"ל לא אמור ללמוד כל שנה מחדש קונספציה חדשה שהוא צריך להטמיע, נגיד, לטוס  במקום לנהוג או לנהל מסחר רובוטי ב-NASDAQ. רק במקצוע הזה של ניהול IT כל שנה מדברים על דברים אחרים. בכלל לא אותם דברים שהביאו אותם לקבל את התפקיד.

רפאל אלבז, געש תאורה: אני רוצה להביא דוגמה מהשטח, איך אפשר לעזור לארגונים, עיריות במקרה הזה, להיכנס לתחום שהוא מבחינתם מפחיד ולא תמיד יודעים להגדיר ביחס אליו את הצורך. בסוף כל דיון על צורך עולה הנושא של תקציב וגם זה לפעמים בולם את ההתקדמות. לדוגמה, אחד הפרויקטים שאנחנו נמצאים בו היום הוא החלפת התאורה ברחובות, של עיריית דימונה. תוך כדי הגדרת יעדי הפרויקט, יצרנו את מודל הפנס החכם, שאנחנו רואים בו פלטפורמה וההתחלה של מה שנקרא IoT עירוני. כדי להגדיר צורך נזקקנו להסכמה מה בדיוק הפנס החכם יוסיף לעיר ואיזו קישוריות הפלטפורמה תאפשר. הפתרון שנקרא Smart  City צריך לתרגם לרשימת יעדים שאפשר לא רק לממש אלא גם לממן – ולא בכל עיר בעית המימון תקבל אותו מענה. זאת אומרת שבסופו של דבר הפנס מגיע עם יח' תקשורת אינטגרלית, מבוססת Wi-Fi בינתיים לא מאופשרת, אבל ברגע שהעירייה תבקש לחבר, כי התפנה התקציב והדברים ייראו קצת יותר ברורים, נוכל לאפשר להם את זה על-ידי אפליקציה סלולארית שפיתחנו, ללא צורך בעלייה על עמודי התאורה.  מרגע זה העמוד פתוח לכולם, סנסורים ניתנים להטמעה עליו כשהם מראש מחוברים למרכז בקרה וניהול עיר חכמה. זו בדיוק הרגל בדלת שאני מאוד תומך בגישה שלה כדי להגיע לאיזשהו משהו מעשי.

מאיר עשת:     אתם עושים את זה במתכונת של BOT?

רפאל אלבז, געש תאורה:  זה גם אחד מהמודלים העסקיים הטובים, אם כי זה לא המקרה. המקרה שתארתי הוא פרויקט מתוקצב כחלק מתקציב הפיתוח העירוני. אבל בהחלט יש פרויקטים המשולמים מתוך החיסכון, בוודאי במעבר לתאורת LED, שבחמש השנים האחרונות צבר תאוצה.

מאיר עשת:     האם BOT הולך להיות המגמה הדומיננטית? נראה לי שתקציבי הרשויות הולכים למטה. אז BOT הולכת להיות הדרך? אם כך, למה לא הוציאו את זה כמכרז? יש כאן סוגיות של פרטיות, כי אתה מקבל מידע, נתונים שאתה יכול למכור אותם או את התובנות שלהם.

רפאל אלבז, געש תאורה: ראשית, המודל הזה מאפשר לארגונים ציבוריים במצוקות תקציביות להיכנס למשחק כל עוד החזר השקעה עבור הספק הוא בגדר הסביר. בהקשר של איסוף נתונים ומכירת התועלות, אז נכון, הוא מהווה פלטפורמה שמיצרת ערך למי שירצה להתחבר ולאפשר שירותים נוספים – זה יכול להיות מודל עסקי מעניין, שעיריות יכולות להפוך אותו למוקד רווח, יחידה עצמית שמנוהלת כעסק ציבורי.

ד"ר יצחק שמר, מכללה אקדמית לישראל: עקרונית, גם בלי למכור נתונים פרטיים ולספר לספקים חיצוניים איפה כל תושב הולך בכל רגע.

רפאל אלבז, געש תאורה: לחלוטין. יש נקודה מעניינת שעלתה קודם, של החסכון. יש מחקרים שמדברים על עלות אחזקת מבנה. בחישוב ממוצע למ"ר – עלות ההון P1630397-1האנושי בהיבט עלות משכורות וכו' מגיעה ל-300 דולר למטר רבוע שנה, עלות התשתית כגון: צ'ילרים, שכירות מבנה, ניקוי שטח ציבורי, תיקוני מבנה וכדומה – מגיעים ל-30 דולר למטר רבוע לשנה – ולבסוף סעיף האנרגיה הוא רק כ-3 דולר למטר רבוע לשנה. כך שאם אתה מצליח באמצעים חכמים לגרום לאחוז אחד שינוי בתפוקה של אנשים, אותה עלות של 300 דולרים למטר רבוע שנה, כיסית את כל 3 דולרים של עלות אנרגיה לשנה.

רוני ניר, אסנס: וזה מזכיר לי שלא מזמן הוזמנתי לפגישה באחד הקנטונים בשוויץ לדיון בנושא התנהגות עובדים במבנים צפופים. גם שם הנדל"ן מאוד יקר והמעסיקים מנסים לצופף כמה שיותר אנשים במקום עבודה נתון. אבל בשוויץ יש מגבלות. רגולטוריות וגם הכרה שהצפיפות מתבטאת גם במגבלות תפוקה. נכון להיום, תחום זה עדיין לא עושה כסף והעוסקים בו לא מדברים ביזנס. אבל  מחר, מי יודע…

יהודה אלידע: העיקר, זה משלם את המחקר? החיסכון משלם את עלות המחקר שנועד לייצר את החיסכון?

רוני ניר, אסנס: אני לא התבקשתי לשלם על המחקר, התבקשתי רק להקשיב… אבל, אני חייב לומר שהדברים שנאמרו שם עושים "המון שכל" בכמה היבטים. א. הבעיה היא אמיתית: יש בעיית מקום. מצד שני, אתה רוצה למקסם את ניצול התשומות שלך ולקבל תפוקות כמה שיותר גבוהות. מדובר בחסכונות קטנים באחוזים, אבל במכפלות זה הרבה מאוד כסף. אין לי ספק שבשנים קרובות הנושא הזה יצבור תאוצה. אני ממליץ לחפש ב-Youtube סרט מרתק על מבנה שחברת היעוץ העולמית Deloitte בנתה בהולנד, שכל כולו ירוק ובהחלט ניתן לראות שם את תחילת אימוץ טכנולוגיות ה-IOT  במשרדים.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל : זה הרבה יותר מורכב. אני מזכיר לך שלא מזמן כולם דיברו על היתרונות של עבודה מהבית. עכשיו מחזירים את העובדים למשרד, כי ההשלכות הן לא רק במימד ה"ירוק" והחיסכון באנרגיה,  אלא גם בקשר חברתי.

רוני ניר, אסנס: הכול קשור, כי בסוף, הטכנולוגיה צריכה לתת מענה לאיפה שכואב. לירח הגענו כבר בשנות ה-60. לפני ה-PC והרבה לפני הסמארטפון. הטכנולוגיה אינה המחסום וגם המודלים הכלכליים עוצרים אותך, רק כל עוד אתה לא סיימת תהליך מסוים. נכון, המנהלים העסקיים לא נותנים לך להתקדם כל-כך מהר ובנוסף P1630524אתה נתקל ברגולציות. אתה לפעמים אומר "מה האטימות הזאת?" אבל הקונפליקט הזה הוא חלק מהמחיר של עשיית עסקים …

יהודה אלידע: על זה אמר לי פעם פרופסור לכלכלה: "אתה צריך להיות עשיר בשביל שיהיה לך מספיק כסף להיות  עשיר". עניים לא מצליחים לחסוך כי אין להם ממה.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: המודל של בנין "חכם", לא רק ירוק, כבר אינו תיאוריה. אנחנו בונים היום לאינטל את מרכז הפיתוח החדש שלה בפתח-תקווה. בהגדרה של אינטל, כשהוא יאוכלס ב-2019 הוא אמור להיות בניין המשרדים הכי חכם בעולם.  הסתכלנו על המשרד של דלויט בהולנד ואנחנו בונים בניין הרבה יותר חכם. בעולם הזה של יישומים חכמים אי אפשר להיתקע רק בטכנולוגיה. הפתרון חייב להיות רב-תחומי. בפרויקט שדיברתי עליו מעורבים גם צוותי פסיכולוגים, ומי שעובד איתנו בנושא שיפור סביבת העבודה זו מיקרוסופט העולמית. וכאן ההשקעה הכי מורכבת בכל הפרויקט, כי לחבר סנסורים ומנורות חכמות אין בעיה. השאלה היא התועלת וחווית המשתמש בבניין. דרך אגב, מאד מאתגר  ומעניין בפרויקט הזה הוא שמגדירים לך כמטרה, שהוא צריך להיות הכי חכם לא היום, אלא ביום  שהוא יאוכלס. זאת אומרת, שמתחילת הפרויקט ובמשך כשנתיים וחצי אנחנו צריכים לרדוף אחרי הטכנולוגיה ולעדכן אותה תוך כדי הפרויקט. זה לא דבר פשוט, ויותר מאתגר הוא גם להבין ולשכנע מה הערך המוסף בכל תוספת טכנולוגיה.

יהודה אלידע: מה כאן החוכמה.

P1630451אודי ויזנר, אפקון בקרה: החוכמה מתבטאת בתהליך מדהים של שת"פ שלנו יחד עם חברה הודית שמובילה חלק מסוים בפרויקט, עם קבוצה ייחודית של מיקרוסופט, שמתמחה בתחום ממשק המשתמש, UX. לא במובן של מסכים אלא במובן של חוויית המשתמש בבניין – עובדים, ספקים. עקרונית הטכנולוגיה היום מאפשרת מיצוי תובנות דרך סדנאות  פרטניות של ניתוח חווית המשתמש, כך שלמשל איסוף נתונים (וולונטרי) של עובד מסוים שהסכים להתחבר למערכת שמנהלת את הבניין, אם באותו יום הוא הלך פחות צעדים מיעד שהגדיר לעצמו, כשהוא מהזמין את הארוחה בקפיטריה הוא יקבל המלצה לתפריט דיאטטי יותר, או שהמערכת תמליץ לו לבטל פגישות בסוף היום ולהירשם לאימון בחדר הכושר שיש בבניין , כי באמת הכול מחובר. אין כאן בעיה של פרטיות כי יש מנגנון ניהול של כל המידע, ואפשר להגדיר רמות של הסכמה לשיתוף מידע, וממילא האפיון של המערכת נבנה בסיעור מוחות עם העובדים. אבל טכנולוגית אלו פתרונות קיימים, לא מדע בדיוני. כלומר, האיסוף האינסופי של Data שניתן לבצע, והניתוח באלגוריתמים שקיימים כבר היום (Big Data), באמת מאפשרים לתת ערך מוסף עסקי/תפעולי. הערך המוסף יכול להיות לא רק חיסכון בהוצאות, הוא יכול להתבטא בהגדלת הכנסות או הגברת פרודוקטיביות. לחסוך בהוצאות, זה יחסית החלק הקל.

ערן אלראי, Software AG: זה חלק מהחזון.

יהודה אלידע: זה ההבדל בין טכנולוגיה לחוכמה. טכנולוגיה מציבה פרמטר ברור מראש, נתונים מספיקים למהנדסים, שאומרים להם תעשו אופטימיזציה לפרמטר הזה. והם ידעו לעשות את זה. הם קיבלו תואר מכובד מהטכניון. אבל כשאתה מדבר על חוכמה, כלומר על היכולת לשקול דברים שלא נמדדים על אותה סקלה ולהגיע לאופטימיזציה בגודל לא כמותי, למרות שאי אפשר לעשות Trade off ביניהם, אתה צריך אדם חכם ולאו דווקא סטטיסטיקאי מעולה.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: נכון, יש דברים שיכולים להשתנות במהלך יישום  פרויקטים חכמים. האלגוריתמים/מכונות חכמות יכולים ליצור תובנות חדשות או הקשרים שלא בהכרח חשבנו עליהם מראש. צריך מדי פעם לעדכן את נקודות הבדיקה האלה ולוודא שלא ננעלנו על משהו שבזמנו נראה לנו מאד נכון, כאשר בינתיים הערך המוסף זז לנקודה אחרת.

יהודה אלידע: זו הרי טאוטולוגיה: הדבר הכי חכם בפרויקט חכם זה ניהול חכם של הפרויקט.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: ובניהול חכם הגמישות היא קריטית. אחרת אפשר לרוץ אחרי חזיונות שווא ולהשקיע בהם המון אנרגיה, לקבל תועלת מועטה או אפסית, P1630530בעוד שבצד מתגלה משהו שצריך היה לעלות עליו הרבה יותר מהר, ובלי גמישות ניתן לפספס אותו לגמרי.

ניסן ירון, אינפריס: השאלה שמרתקת אותי היא, מה מונע או מעכב כניסה של טכנולוגיות חדשניות לכל מיני מקומות. אני חושב שאחת הבעיות הגדולות היא בקושי להטמיע חדשנות עסקית, Business Innovation אפילו יותר מחדשנות טכנולוגית. פה אני מצטט את הנרי פורד שנשאל, מה דחף אותו להמציא את  המכונית הראשונה ביצור המוני שכל פועל יכול לקנות? הוא ענה, "זה לא סקר קונים. כי אם הייתי שואל את האנשים מהם רוצים, היו משיבים: 'סוס שרץ מהר יותר ואוכל פחות'". אבל הוא לא שאל, רק הביא להם מכונית שהם לא ביקשו והתחיל עידן חדש בהיסטוריה האנושית. המכונית הרגילה תהיה הסוס של מחר. אבל אני חושב שמה שמעניין פה היא דווקא היכולת לקחת את כל המידע הזמין לנו, לקחת צעד אחורה ולחשוב על משהו חדש שלא חשבו עליו קודם. אחת הבעיות ב-Machine Learning היא, שהרבה פעמים דווקא היכולת של המכונה לצאת מהקופסה מתגלה כמאוד  מוגבלת. כדי לחשוב ביצירתיות, צריך מוח אנושי, אם כי המכונה יכולה להפיק תובנות סטטיסטיות ולעשות אופטימיזציות אין סופיות. אבל לגלות פתאום את היציאה החוצה, זה משהו שהמכונה מאוד מתקשה לעשות. אפשר לראות את זה בקלות בהתנהגות שוק המט"ח, שוק שיש בו אין סוף מידע והרבה כסף לממן מחקרים, ובסופו של דבר כמות המידע האין סופית לא מצליחה לחזות את מה שיכול לקרות בעוד יומיים.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: זכור, אלה שכן מצליחים לא רוצים שתדע עליהם.

ניסן ירון, אינפריס: הייתי בעולם הזה מבפנים תקופה מסוימת, למזלי בצד הירוק,  ואני יכול להגיד לך שבהרבה מקרים פתרונות AI כאלה יכולים לעבוד שנה שלמה בצורה מניחה את הדעת – ואז פתאום להתרסק. כי בעולם הזה כל יום הוא הימור חדש. והמידע שהיה נכון לתחזית היום כבר לא נכון לתחזית מחר.  דווקא פה הבן-אדם, יצור מורכב גם מאינטואיציות ותחושות שאינן לוגיקה טהורה, יכול לתת פתרון אינטואיטיבי שמצליח לחדש את מה שאי אפשר להוציא רק מניתוח.

רוני ניר, אסנס: קוראים לזה הימור.

P1630347-1ניסן ירון, אינפריס: יכול להיות שיש פה גם הימור – וזה המצב היום כל עוד המוח האנושי חכם יותר מאלגוריתם AI.

רוני ניר, אסנס: על זה נאמר One man's strategy is another man's opportunity, אחד חושב ומפסיד השני מהמר ומרוויח.

אילן אלתר, אלתרנט:  עלה פה נושא שחשוב לי לחדד אותו. ברור שטכנולוגיה אינה ה-Issue וגם הסנסורים אינם ה-Issue. הנושא אשר מעכב את הכניסה של הטכנולוגיות החדשות הללו לארגונים ושחשוב לדבר עליו, זה השת"פ בין הגופים השונים בתוך הארגון. היכולת של כלל הגופים בארגון לעבוד ביחד, למען השגה של מטרה משותפת. מי בעצם הוא האחראי בארגון להכנסת המודלים העסקיים החדשים? אנחנו יכולים תמיד לדבר על השיווק, הפיתוח העסקי, ועל ה-IT – אשר בדרך כלל אינו הגוף המוסמך להגדיר את הכיוון אליו הארגון צריך ללכת. אך יש עוד גוף אחד משמעותי בדרך, שלעיתים קרובות שוכחים אותו, והוא הגוף המשפטי. עורכי דין שממתינים בצד, יושבים על הגדר וברגע בו הארגון רוצה לבצע את השינוי הם אומרים "לא בבית ספרנו". יועצים משפטיים אלו אינם יודעים להסתכל קדימה ולראות שהגבינה זזה. והגבינה זזה היום מהר, מהר מעבר למה שכל דמיון משפטי יכול לחשוב עליו. כדי שארגון ידע להפיק את התובנות הרלוונטיות מתוך הנתונים שאסף, כל מנהלי הארגון חייבים לחשוב "מחוץ  לקופסה". היום כל מנהל מסביר לחברו למה הנושא לא חונה במגרש שלו. ונושא צנעת הפרט שעלה מספר פעמים, הוא בהחלט אחד הנושאים אשר מעכבים כיום את ההתקדמות. ישנם אנשים, שאינם מוכנים להפעיל יישומים על הסמארטפון שלהם, כי הם עוקבים אחרי בעל המכשיר ויודעים בכל רגע היכן בעל המכשיר נמצא. הטכנולוגיה, טובה ככל שתהיה וההבנה של התנהגות לקוח הקצה ככל שתהיה, אינה מספיקים – עדיין הארגון הוא זה שצריך להשתנות – התהליכים, המוצרים, המודלים העסקיים, השירות ללקוח, חווית המשתמש ועוד. שינוי של ארגון, שינוי של תרבות ארגונית ושינוי של תפיסת העולם של הארגון, הם הדברים המורכבים.

גלעד פדרמן, נובי אופוס: חשוב לדעתי להדגיש את נושא הביזנס מול שוק גלובלי. היום אתה לא מתאים את העסק למדינה אחת, אלא לשוק גלובלי. ומכיוון שאתה צריך להתחשב ברצונות של כל הלקוחות הפוטנציאליים ובדרישות כל הרגולטורים, עליך ללמוד איך המפעלים המקומיים מתנהגים ואיך החברות עובדות בכל מקום בעולם וכמו כן לקחת בחשבון שהמחיר שאתה דורש בשוק הבית חייב לרדת – כי בעולם יש תחרות. כמתחרה חדש אתה חייב לבוא עם מוצר טוב יותר במחיר נמוך יותר.

יהודה אלידע: זה תמיד היה כך. רוצה לחדור לשוק חדש? חדד את כלי הפריצה שלך!

גלעד פדרמן, נובי אופוס: עכשיו זה בקנה מידה רחב מאוד, עם דגש על יישומים חכמים. Noviopus, אשר מחוללת מהפכה בשוק העבודה העולמי, פונה לעולם ה-HR ואם אני מתאים את המערכת שפיתחנו רק לישראל, לא משתלם אפילו להתחיל לעבוד. אני מדבר כסטארט אפ, עם משאבים מוגבלים יחסית. צריך לעבוד על כלל השוק העולמי ולכן זה לוקח זמן רב.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: נורא מפתה להתגולל על עורכי הדין, שלכאורה מעכבים כל דבר. אבל אילן אמר גם מילה מאוד חשובה שברצוני להדגיש אותה: אחריות משפטית או – Liability. תראו, Waze היא אחת הדוגמאות הטובות למערכת נבונה, ששואבת נתונים מהמוני סנסורים – כי כל משתמש פעיל הוא גם סנסור – ומנתחת אותם בזמן אמת כדי לשרת סימולטנית מיליוני נהגים בכל העולם. מי זוכר את האירוע בו Waze המליצה לשני נוסעים לעבור דרך מחנה פליטים והם יצאו בעור שיניהם? מערכת Waze היא אלגוריתם חכם שלומד את העולם האמיתי ללא הרף, אבל מי אחראי לכך ששני הנהגים האלה נתקעו בתוך הסמטאות? יש לנו פה דוגמה של המגבלות של מערכת לומדת.

יהודה אלידע: בא נהייה ריאליים. Waze לומד יותר מהר מהנהג הממוצע, אז גם אם הוא שולח אותך לפעמים לקלקיליה, הוא עושה את זה הרבה פחות פעמים מאשר אני עצמי עשיתי בכוחות עצמיים.

מאיר עשת:     נחזור רגע לעולם הרפואה. הרגולציה בעולם הרפואה מאוד כבדה, אז דווקא בו מודל ה-IoT יכול להצליח? איפה לדעתכם הדבר הזה פותח את כל החסמים לאוטומציה ו-AI בבתי החולים, ומנגד ההתנגדות לטיפול מנוכר, מכני, ללא רגשות אנושיים? איך המאזן הזה הולך להתיצב? איך אתם רואים את זה קורה?

חברת אסנס (Essence): 

  • פלטפורמות מבוססות ענן למתן שירותי Connected-Living כולנו, בין אם זה בבית או במשרד,, ׳עטופים׳ בטכנולוגיה שמסייעת לנו בשלל משימות קטנות כגדולות. ומתי היא עובדת הכי טוב? כשהיא "שקופה", כלומר, כשאנחנו לא מרגישים בנוכחותה. וזו בדיוק הגישה של חברת אסנס (Essence) הישראלית: לקחת את הטכנולוגיות החדשניות ביותר בתחום ה״אינטרנט של הדברים״ IoT) ( ולרתום אותן כמענה לצרכים קיימים של משתמשים בתחומי חיים שונים.
  • החברה החלה את פעילותה בתחום ה-Smart Security, ועד היום הטמיעה כ-25 מיליון מערכות ברחבי העולם. משם קצרה הייתה הדרך לתחום פעילות נוסף: Smart Home וכיום גם תחום הSmart Offices. הפתרונות שמציעה החברה כוללים פתרונות ניהול אינטראקטיבים, יישומי מובייל ומערכות ניטור ובקרה לווידאו, המאפשרים למעשה למשתמשים לנהל את סביבתם באופן עצמאי מכל מקום, בכל זמן ומכל מסך. השימוש בארכיטקטורה מבוססת ענן ובאפליקציות מובייל, מאפשר את התאמת הפתרון לצרכיו הייחודיים של כל משתמש ומקלות על השימוש בו. ספקי השירות מהצד השני נהנים מאפשרות להציע ללקוחותיהם שירותים בעלי ערך המבטיחים נאמנות לטווח הארוך כמו גם שירותים שיועילו להם.
  • בין לקוחות החברה בתחום זה ניתן למצוא כיום חברות אבטחה ברחבי העולם. ההתפתחות הטבעית הבאה, שנולדה כמענה לבעיות בשטח ולצרכי השוק, הייתה פיתוח כחול לבן של טכנולוגיות ופתרונות לחיים עצמאיים של בני הגיל השלישי – בביתם. מדובר במערכת ניטור ובקרה שתפעולה מתבצע בקלות על ידי ספק השירות או על ידי בני המשפחה התומכת. המערכת יכולה לנטר פעילות ולדווח על חריגות בהתנהלות היום-יומית של המשתמש, לבצע קריאות חרום בזמני מצוקה בתוך הבית ומחוצה לו ולשמש כמנגנון בטחון. ניתן להוסיף שירותים נוספים למערכת וביניהם: מכשיר VPD זעיר ונייד, המאפשר להזעיק עזרה מכל מקום בבית באמצעות הפעלה וזיהוי קולי – ללא צורך בלחצן לטובת קבלת סיוע במקרי חירום, גלאי עשן ונזילת מים ועד קבלת תזכורות ללקיחת תרופות. פתרון זה מאפשר אינטראקציה רציפה בין אותם משתמשים לבין ספקי השירות שלהם וכן מאפשר לבני המשפחה לדאוג – פרואקטיבית – לאנשים היקרים להם.
  • הפלטפורמות של אסנס הנמכרות במודל B2B ועושות שימוש בחדשנות וביכולות הטמונות בתחום המסעיר והעכשווי של ה- IoT, משפרות משמעותית את חוויית הלקוח הסופי, מספקות פתרון מלא מקצה לקצה, וכוללות את כל המרכיבים המאפשרים לספקי השירותים השונים להכנס לשווקים חדשים ולהגדיל את הכנסותיהם.
  • אסנס, הממוקמת באזור ההייטק של הרצליה פיתוח, היא חברה פרטית, בבעלות ד״ר חיים אמיר. החברה קיימת 23 שנים ומכרה עד היום כ-25 מיליון מוצרים. לחברה יש משרדים גם בספרד, ארה״ב, וסין. החברה, המעסיקה מעל 600 עובדים, נמצאת בתנופת גידול מתמשכת ומגייסת אנשים בתחום ה-Real Time Embedded כמו גם מנהלי לקוחות (Account Managers) לשווקים גלובליים שונים. למידע נוסף: http://www.essence-grp.com/

רוני ניר, אסנס: חברת-בת של אסנס עוסקת בתחום הElderly Care  ובלי קשר סמנטי, בעולם הרפואה הכאב העסקי הוא להרחיק את החולים מבתי-החולים. אין מקום, אין מיטות, ואין תקציבים לאשפוז חולה אפילו לעוד רגע מיותר. אני לא מדבר רק על ישראל, אני מדבר באופן גלובלי. בעולם המערבי כולו מופעל לחץ על הרופאים, לדאוג שהחולים יישארו בבית. וכדי שזה יקרה הטכנולוגיה נכנסת לפעולה. אתן לכם מספר דוגמאות. למשל, אנחנו משתמשים היום במערכת שפותחה באסנס שיודעת לצפות לגבי אדם ספציפי, שהוא עומד להגיע לחדר מיון בקרוב – בגלל שהוא מתנהג בצורה שונה מהרגיל כשהוא עדיין בתוך הבית. לצורך זה אנו משתמשים במידע שנאסף בבית המטופל, ובהרבה מקרים של בן גיל שלישי שרוצה להמשיך לחיות בביתו. זה מתבצע תוך שימוש בסנסורים שמפוזרים בבית ובמערכות ניתוח חכם של הנתונים.  הכול תוך שימוש בפתרונות מעולם ה-IoT שלומדים הכל על מאפייני השגרה של המטופל. המערכת מספרת לנו מתי דלת מקרר נפתחת פחות, או יותר, מתי האדם הולך יותר לשירותים, או פחות, מתנייע פחות, או יותר – ואחרי שהיא לומדת את השגרה שלו היא מספיק חכמה כדי לומר לגוף המשגיח – חברת שירותים רפואיים, או אפילו בן משפחה, מתי יש חריגות מהשגרה ומתריעה על כך. הכל בהחלט IoT מובהק ואני שמח לספר שהמערכות שלנו כבר הצליחו אפילו להציל חיים בצורה הזאת. בארץ, שרתי הניטור של חברת 'נטלי' משתמשים במוצרים שלנו. ולא רק בישראל, גם בעוד מקומות בעולם הם פעילים. אז לשאלתך, מאיר, אין ספק שנושא הרפואה הולך בדיוק באותו כיוון. נכון שיש כאן אתגר מצד השמירה על הפרטיות, וזה שוב עניין של רגולציה: קביעת סטנדרטים לשמירת הפרטיות של הנתונים. הדברים האלה קיימים גם היום והתקינה לא עוצרת ממך לעשות את הדברים כל עוד אתה זהיר ואחראי. פשוט צריך לעמוד במה שאתה נדרש. אז בעצם אתה פותר את הבעיה. וטוב שכך. למרות שכולנו רוצים לשמור על הפרטיות שלנו ברמה כזאת או אחרת, אנו לא רוצים לפגוע ביכולת לקבל שירות או איכות חיים טובים יותר.

מאיר עשת:     איפה הממסד הרפואי בכל הסיפור?

רוני ניר, אסנס: הממסד רוצה להרחיק את החולים מבתי החולים. נושא הפרטיות זה לא משהו שמזלזלים בו, יש מערכת יחסים של רופא וחולה, כך שהפרטיות היא מעבר לקשר הזה. ניתן לשמור עליה ללא קושי ברמה של רופא-חולה כי אין פה בעיית פרטיות בכלל. כחולה מטופל אתה ממילא חותם שאתה מאפשר לרופא להחשף, לכל המידע שלך.  לא זאת הבעיה.

ערן אלראי, Software AG: אני חושב שלא רק את החולים ירצו להרחיק מבתי חולים. גם הרופאים צריכים לשפר תפוקות, ולצורך זה הם יכניסו לפרוצדורה התקנית הרבה אנליזה בנוסח Predictive BI. לא תמיד צריך להיות במגע של רופא. זה כבר קיים. אבל התפיסה המסורתית, של קשר אינטימי בין הרופא לחולה היא זו שבולמת את הכניסה של "שירות עצמי" בתור לרופא. היית יכול לחסל המון מהתורים האלה ולא לבזבז לאנשים את הזמן בבתי-חולים אם הרופא לא יבזבז זמן יקר על הזנת התיק הרפואי במחשב. בסך הכול, צריך להפעיל עוד כמה אלמנטים טכנולוגיים, כמובן בצנעת הפרט, אבל הכול קיים, ואפשר להפעיל  אותו מחר בבוקר.

רפי אשר, טלדור: מה שמפריע לי בכל הסיפור הרפואי, זה שוב הנושא של אחריות.  זה שאנחנו מרחיקים את החולה מבתי חולים, אפילו מהרופא הקהילתי ובעצם נותנים לסנסורים להתחיל לבדוק מה מצבו, מי לוקח את האחריות על התוצאות במקרה וסנסורים מזייפים? זו לא טעות של Waze זה ענין של חיים ומוות.

יהודה אלידע: הסמכויות היו ונשארו של הרופא, מבחינה חוקית את הסמכויות של רופא  לא יתנו לעולם למכונה. רק רופא ברשיון אישי מוסמך לתת תרופה X למחלה A, שבכלל קיבלה אישור לטיפול במחלה B. שום מכונה בעולם לא תקבל לעולם אחריות כזאת.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: היום אחיות חותמות מרשמים…

יהודה אלידע: לתרופות פטורות ממרשם. זו לא רפואה, זה סתם עיגול פינות במסגרת מנהלה רפואית.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: אחד הדברים ש-IBM מאוד מתגאה בו הוא, שווטסון (מערכת ה-Artificial Intelligence המהפכנית שלה) מסוגל להמליץ על פרוטוקול טיפול בחולי סרטן, וכשמשווים אותו המלצות שיוצאות מבתי החולים המובילים בעולם הוא לא פחות טוב מזו של הרופאים. רק הוא לעולם לא טועה בשל עייפות, והתשובה מגיעה הרבה יותר מהר.

יהודה אלידע: רק שלווטסון אין בינתיים רישיון של ה-FDA, אפילו לא לרשום אספרין, וספק אם קיים בכלל תהליך הסמכה לשינוי המצב.

ארי רוזנבאום, מטריקס:  אני קצת במיעוט פה כי אני לא הייתי פוטר את הנושא הטכנולוגי כל כך בקלות. אנחנו מעורבים כרגע בפרויקטים שמחייבים אוטונומיות של רכיבים Real Time Innovations(RTI.com), החברה שאנחנו מייצגים עם הסטנדרט שמיושם גם Hyperloop, בדיימלר, Airbus בעולם וגם במרכזי הפיתוח והחדשנות של יצרניות רכב מובילות בארץ. כולם עובדים על הרכב האוטונומי. האתגרים הם גדולים ואני לא הייתי אומר שהנושא הטכנולוגי פתור. כמובן שהכול אפשר לעשות עם הרבה מאוד כסף וזמן , אבל אין אותם. אז השאלה הרלוונטית היא, איך אתה גורם לטכנולוגיה להיות זמינה? הנושאים של Connectivity, אבטחה ואוטונומיות של רכיבים שצריכים לדבר בינם לבין עצמם, הם אקוטיים. אפרופו Health Care, הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה בארצות הברית היא טעויות של רופאים בבתי חולים. בין השאר בגלל שמכשירים לא מחוברים, בגלל אחיות שכבר לא מתייחסות להתראות של מכשרים – הסנכרון בהודעות בין המכשירים ב online נותן אפשרות בעתיד לדוגמה להזריק כמויות הרדמה מתאימות ולהתריע הרבה יותר נכון.GE Healthcare יחד עם RTI עשו testbed מדהים במסגרת ה industrial IOT Consortium להוכחה של הנושא. אבל יש עוד הרבה מה לעשות בנושא הטכנולוגי ויש המון אתגרים.

P1630453גלעד פדרמן, נובי אופוס: הייתי אומר שהנושא החשוב הוא המהפכה הטכנולוגית מההיבט של הצרכן (הלקוח). נראה שהוא לא ממש מתלהב משינויים, כי אם הוא היה מצביע ברגליים, הוא היה מקדם את הנושא הרבה יותר מהר בארגונו. לדוגמא, בתחום משאבי אנוש וגיוס עובדים, שבו Noviopus עוסקת, היום עדיין כל העולם עובד עם מסמכי קורות חיים מודפסים או מסמך WORD שנשלח במייל. להפוך את זה ל-Data ולעשות על זה אנליזה, להקטין טעויות אנוש ובסוף גם להגיע לנושא של פרודוקטיביות, זו המהפכה שמעניינת אותנו, כסטארט-אפ ברמה גלובלית.

אודי ויזנר, אפקון בקרה: לדעתי, בניגוד לטרנדים אחרים, המהפכה של "החכם" כן הולכת לקרות. והיא תקרה הרבה יותר מהר מהלו"ז של המהפכות הקודמות. עם זאת, צריך לשים לב לכמה דברים: 1. יש הבדלים בין Smart Factory, לבין Smart City ובינם לבין Smart Building. כולם יישומים "חכמים" אבל יש ניואנסים וצריך לשים לב אליהם. התכנון צריך להיות הוליסטי, אבל היישום מאוד פרטני. יש משמעות אדירה, כדי שהפרויקט "החכם" יצליח, ליכולת לבחור Best of Breed מבחינת טכנולוגיות, Devices, sensors וכיו"ב – כאשר ניתן לנהל את כולם ביכולת שו"ב מרכזית ועדכנית ומעליה שכבת אנליטיקה חזקה וישימה. בסופו של דבר – היישום, האינטגרציה וההטמעה אצל הלקוח והמשתמשים הסופיים יקבעו את הצלחת היישום "החכם". אני חסיד גדול של מתודת Think Big Start Small . להגדיר את החזון אבל להתחיל עכשיו, בקטן. ובכל מקרה, שאלת הפרטיות לא צריכה להפחיד אותנו. יש תשובות מספקות, צריך רק ליישם אותן.

רפאל אלבז, געש תאורה: ברצוני להדגיש שני דברים. 1. הקצב והעוצמה של המהפכה תלויה לא רק בקישוריות בין הסנסורים אלא גם בקישוריות העיסקית בין כל מי שיושב כאן לבין הספקים השונים. לשתף פעולה כדי שכולם ינגישו ללקוח פתרונות שאפשר לתאר כ"גאונות שבפשטות". יעשו את הטכנולוגיה פשוטה וזמינה. 2.  בכל מה שקשור לצנעת הפרט. רובנו מוותרים עליה מעשה יום ביומו. כך כשאנחנו נכנסים לתוכנות כמו What'sApp, לינקדין, פייסבוק ואחרות ומסכימים לתנאי השימוש. חברות גדולות כמו מיקרוסופט, גוגל ודומותיהן רוכשים את הרשתות האלה לא לטובת שטחי פרסום אלא לטובת הגדלת ה- Data Base שלהן והכול חשוף ומוצע למכירה, כנתונים או כתובנות. צנעת הפרט נעלמה מכל מקום בעולם.

רפי אשר, טלדור: אני מתייחס ליכולת החדירה של טכנולוגיות ותפקידינו להכניס מערכות חכמות לארגונים, לעיריות, לתעשייה. עלינו לבוא ולהוכיח ללקוחות את הערך המוסף שמערכת כזאת יכולה לתת לגוף. כולל היכולת לתת לאזרח פתרונות פשוטים בקשר עם גופי ממשל, מה שנקרא "ממשל זמין". הבעיה אצלנו בארץ היא נושא התקציבים, ולכן חשוב שנדע להראות שאנחנו יודעים לחסוך להם. אולי אפילו להציע פרויקטי BOT כאלה ואחרים, אם כך נקדם את היכולות שלנו להחדיר מערכות חכמות לערים, ולארגונים.

מעיין דרכי, טיימינג: דובר פה הרבה על Waze ועל פרטיות, אז אני אתן דוגמה מהעולם שלנו. השירות שלנו דומה ל Waze רק שמדובר במערכת ניווט להרבה נקודות ולהרבה משתמשים. Timing היא מערכת ניווט לספקי שירות,  וככזאת אנחנו בעצם מתמודדים עם שאלת הפרטיות כל יום. לדוגמה, ניקח חברה שמעסיקה טכנאי מזגנים בשירות לקוחות, ורוצה לעבוד עם המערכת שלנו כדי למקסם את התפוקה. הם רוצים לקצר זמני נסיעה, המתנה  לטכנאי, ניהול קריאות וכדומה. לשם כך אנחנו דוגמים את מיקום הטכנאי, אבל ארגונים צריכים להתמודד עם הטכנאי שאומר: "אני לא רוצה להפעיל את האפליקציה, אני לא רוצה שתעכבו אחרי, אני לא רוצה 'אח גדול'". כלומר, עלינו לייצר עבור החברה Value בצורה שגם הטכנאי יבין למה שווה לו להפעיל את האפליקציה. ומצד שני, להיות מאוד זהירים, ולא להגיד לו, "שים לב, אנחנו יודעים הכול עליך ". אלא להרגיע: "אתה יכול לשלוט עליה.  מתי אתה מפעיל אותה ומתי אתה סוגר אותה. בוא תראה איך אתה מרוויח מזה. איך אתה כקבלן משנה מגיע ליותר לקוחות ביום ומרוויח יותר כסף, או איך אתה כשכיר מגיע לביצועים הרבה יותר טובים ולקבל בונוסים".

רוני ניר, אסנס: הדבר שנורא חשוב להתייחס אליו ולזכור אותו הוא נושא ״חוויית המשתמש״. אסור לשכוח אותה. כדי שיישום מתחום ה-IOT  יצליח, והמהפכה תקרום עור וגידים, צריכים לקרות שני דברים: קודם כל, שהחברות הגלובליות יכנסו לעולם הזה בכל הכוח. רוצים דוגמה טובה מהעבר? אם חברות גדולות לא היו נכנסות לעולם הפקסימיליה, היא הייתה מתה באיבה. היא לא הייתה נכנסת לבתים הפרטיים. אני חושב שחברות גדולות חייבות להיות בחזית. מצד שני, אל תשכחו את חוויית המשתמש. כדי שהמהפכה באמת תצליח צריך להיות בה מסר של פשטות. מתברר שאנחנו כצרכנים הופכים ליותר ויותר "לא חכמים" בהתנהלות שלנו, מחפשים את הכפתורים ואת מסכי המגע. תינוקות עושים את התנועה של Sweep, החלקת אצבע על מסך, לפני שלמדו לנשום באופן עצמוני . שני הדברים האלה צריכים להתחבר. החברות הגדולות מצד אחד, וחווית המשתמש מצד שני.

ניסן ירון, אינפריס: גם אני חושב שאחד הדברים הקריטיים להצלחת מהפכות הוא היכולת להחדיר טכנולוגיה לחברות גדולות, שהרבה פעמים מתקשות יותר מקטנות להחדיר טכנולוגיה חדשה. במיוחד בחברות ותיקות שהחדשנות  לא ב-DNA  שלהן. אנחנו רואים את זה ברכב אוטונומי, שם מי שעשה את המהפך הוא אלון מסק, שלא גדל בעולם הזה של יצרני רכב. לא פורד ולא טויוטה. אנחנו באינפריס יודעים כבר היום לתת מערכת מולטימדיה בענן, בה כל ההגדרות של המשתמש שמורות בענן, ואם הוא עובר רכב (למשל, אם זה רכב חברה שיתופי), הוא אוטומטית מקבל את אותה חוויה שהייתה לו ברכב הקודם בלי שעליו לעשות דבר. אנחנו כחברת סטארט אפ צריכים להניע את המהלך הזה בעצמנו, דרך שווקי האפטר מרקט, כי חברות הרכב הגדולות מתקשות להטמיע טכנולוגיות חדשות – יתכן שהן מאוד רוצות, אבל ייקח להן –2-3 שנים להטמיע את זה. אבל בעוד –מספר שנים כל העולם יהיה במקום אחר.  ככל שהעולם יבין את הכוח של המיזמים הקטנים,  כך בסופו של דבר העולם ייגרר למהפכת ההי-טק  החכם.

P1630469ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: דיברנו הרבה על חברה במובן של Company, לא דיברנו כמעט בכלל על חברה במובן של Society. המערכות הנבונות הן כאן והן מתפתחות מכאן ואילך בקצב מטורף. לא ייקח הרבה שנים עד שנראה השלכות שאף אחד מאיתנו לא מסוגל לחזות עכשיו. אין מספיק חשיבה מה יהיו ההשלכות החברתיות, החקיקתיות, ואיזה אמנה חברתית חייבת להיות בין אנשים לבין חברות בעולם של מערכות חכמות – וזה מתחיל להיות מאוחר. אם לא נגדיר את המסגרת – הגולם עלול לקום על יוצרו.

אילן אלתר, אלתרנט:  אני רוצה לסכם שתי נקודות. האחת – טכנולוגיה זו בעיה אבל לא הבעיה. טכנולוגיה אפשר לפתור בזמן, בכסף ובמשאבים. אבל כאשר מסתכלים על הבעיה כולה, הטכנולוגיה היא הבעיה הקטנה מתוך אוסף כל הבעיות והיא ברמת ביטחון גבוהה – פתירה. השנייה – בנושא של בריאות חכמה, אסור לשכוח קודם כל, שכשאנחנו מדברים על בריאות, אנחנו מתכוונים למגוון רחב מאוד של גופים. בריאות היא בתי חולים, מרפאות, חברות ביטוח, רופאים, בתי מרקחת ועוד. אי אפשר להסתכל על המגוון הרחב כמקשה אחת ואסור לנו לשכוח שאנחנו עדיין נמצאים שלב אחד לפני שאפשר לדבר על מהפכה חכמה בנושא בריאות. מדינת ישראל עדיין לא הגיעה למצב בו התיק הרפואי יהיה אחיד בין כל קופות החולים, בתי חולים ומרכזי בריאות למיניהם. ולסיכום, אם תשאלו אותי, אני מעדיף דיאגנוזה של מחשב שמסוגל לנתח עשרות אלפי או מאות אלפי תוצאות מעבדה בשניות בודדות, ולבצע אנליזה סטטיסטית ולמצוא ולהמליץ על התרופה המתאימה ביותר לחולה, על בסיס חולים דומים שקיבלו את אותה התרופה כשהיו להם את אותם הסימפטומים, על פני רופא, שרואה מספר מצומצם של חולים ביום, כל אחד למשך 3 דקות, וגם אז הוא יושב עם העיניים במחשב, נאבק להקליד את האבחנה הרפואית ובקושי מוצא זמן להסתכל על החולה – שלא לדבר על ניתוח תוצאות מעבדה בזמן אמת.

ד"ר יצחק שמר, המכללה האקדמית לישראל: המחשב הוא אנושי יותר…

אילן אלתר, אלתרנט:  נכון, הוא אנושי יותר, אבל האנושיות כוללת גם חסרונות, כמו עייפות או הסחת דעת. הרופאים דרך אגב מתלוננים כבר היום שהחולה לפעמים P1630555בא לקליניקה עם ידע מוקדם על המחלה שלו, מעודכן יותר מהם, כי החולה קרא והתעמק ספציפית במידע רב הקיים באינטרנט לגבי המחלה ממנה הוא סובל – והוא שופך מידע רפואי רב שגורם לרופא לעמוד מולו בחוסר מילים.

מיקי ונגנהיים, ארגו ייעוץ: טרנספורמציה טכנולוגית דורשת טרנספורמציה אנושית. מנגישים לנו היום טכנולוגיה יוצאת מהכלל, קלה לכאורה ליישום, אבל אנו שוכחים שאנשים אחרים מפחדים משינויים, ומשתנים לאט, מאוד לאט. הלקוחות שלנו צריכים זמן והדרכה כדי להסתגל לטכנולוגיה שאנחנו נותנים להם ומצפים מהם להשתמש בה. והם צריכים לעבור חוויית משתמש טובה, אפקטיבית יותר מזו שעברו בעבר. ארגו עוסקת כל היום באסטרטגיה שנתמכת בהחדרת טכנולוגיות שמביאות ערך לארגונים וכל הזמן נתקעת בבעיה  של שינוי תהליכים פנים ארגוניים, מבנה ארגוני ועיסוקים. כדי להתגבר על כך פיתחנו מתודולוגיות חדשות שמזרזות את השינוי הארגוני למיכסום עסקי של  הטרנספורמציה הדיגיטלית.

ערן אלראי, Software AG: אנחנו מאוד רגועים. מאותגרים, אבל יודעים ש-90 אחוז מה-Data נוצרו בשנתיים האחרונות. ולכן בטוחים שהעולם ידע להתגבר גם על האתגר הזה.  אנו מתמקדים בשלושה דברים שהם מאוד חשובים, חיוניים כדי לעשות את הטרנספורמציה עוד יותר פשוטה: בנושא של קישוריות, Connectivity, בנושא של אנליזה בזמן אמת, Real Time, ובנושא של לימוד מכונה, Machine Learning,  זה מה שאנחנו מביאים לשולחן. תודה רבה.

 

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.