<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > כתבות IT מגזין > שולחן עגול עיר חכמה

שולחן עגול עיר חכמה

אלי וויימן (מנחה): רקע לדיון התכנסנו לדיון שולחן עגול בנושא שהחל לרכז תשומת לב בעיקר בעולם המערבי, באירופה ואמריקה, שקיבל את הכותרת "עיר חכמה", ובאנגלית Smart City. מאחר וקיים לא מעט חוסר אחידות בהגדרות של מה זו עיר חכמה, אני מציע שנתחיל בהסכמה לפחות אצלנו בין חברי הצוות בהגדרת המבחן: מה היא עיר חכמה? בדיונים שהשתתפתי בהם בחו"ל היו מומחים שדרשו לא פחות מ-24 קריטריונים לעיר חכמה, בעוד אחרים הסתפקו ב-6 קריטריונים. איך אתם רואים את מבחן הכניסה לליגה של ערים חכמות? מה הקריטריונים, מבחינתכם?
 אלי וויימן  סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה לאוטומציה החדשה

אלי וויימן סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברה לאוטומציה החדשה

יצחק שמר:   עיר חכמה היא עיר, שמנהלת נכון את המשאבים שלה, במובן המוכלל ביותר, וכתוצאה מכך משרתת טוב יותר את בעלי העניין, את התושבים.

יהודה אלידע: אבל זו הגדרה של עירייה נבונה, לא של עיר חכמה. עיר חכמה זה בעיקר מיתוג.

אמנון בוץ:    אני מסכים איתך. חברות עסקיות ממתגות את סל המוצרים כתחום "עיר חכמה" כדי להציע את השירותים שיש להן לניהול מוניציפאלי. גם לעיריות, כמו רמת גן, שאני מייצג אותה פה, הנושא של מיתוג העיר כעיר חכמה, הוא דרך למצב את עצמה מול התושבים, אבל גם כדי לקבל הכרה או לגייס משאבים, שאתה צריך להביא לתוך המערכת העירונית, בכדי להעמיד את אותם בסיסי טכנולוגיות מתקדמות. הייתי אומר כי תפיסת "עיר חכמה" היא סוג של תפיסה ניהולית חדשה, שאמורה להתמודד עם כל מה שעובר היום על ערים, מבחינת קצב ההתפתחות העירונית וקצב השינויים בחברה כולה, באמצעות הנגשת שירות לתושב בטכנולוגיות שבעבר לא היו כלל קיימות.

אלי וויימן:         גם שיפור הקשר מול התושב הוא תוצא של הכנסת המערכות הטכנולוגיות במסגרת העיר החכמה…

אמנון בוץ:         מדובר פה על שיפור השירות לתושב, תוך שמירה על איזון ומשאבים, באמצעות טכנולוגיות. זו ההסתכלות ברמה היומיומית אצלנו.

אילן אלתר:   בגופי התקינה עדיין לא קיימת כיום הגדרה לשאלה מהי עיר חכמה וכמה גדולה היא חכמת העיר. ישנם גופים בעלי אינטרסים שונים, המנסים לכוון את ההגדרה למקומות מסוימים, אבל בפועל, עדיין לא קיים תקן לעיר חכמה. על רקע תהליך האורבניזציה הגדול המתרחש הן בעולם והן בארץ, כדי לנהל עיר, הכניסה לנושא העיר החכמה הינו הכרח עבור העיריות. עירייה לא יכולה להמשיך ולנהל את המערכות העירוניות שבאחריותה ללא מערכות מחשוב מתוחכמות, ללא אינטגרציה בין המערכות השונות וללא יכולת לראות את התמונה הכוללת של מצב העיר וב-Online. כל רשות או עירייה, מנהלת את העיר תוך שימוש במערכות מידע אלה או אחרות, אך שימוש במערכות מידע לצורך ניהול העיר, מתוחכמות ככל שתהיינה, אינו הופך את העיר לעיר חכמה.

דרור גרינברג:  ניהול העיר מחייב הסתכלות על אינטגרציה של המידע המגיע מהמערכות השונות וניגוד להסתכלות בנפרד על מערכת זו או אחרת הקיימת כיום ברוב הרשויות. כדי לקבל תמונה מלאה של מצב העיר, על הרשות להסתכל בו זמנית על מערכות המים, הביוב, החשמל, החיסכון באנרגיה ועל מערכות תשתיתיות רבות נוספות. בסופו של דבר, חוכמת העיר תלויה באנשים המובילים את העיר, לאיזה כיוון הם לוקחים את חוכמת המערכות העירוניות לרווחת התושבים ולהקטנת ההוצאות התפעוליות.

שי רוזנבלט:    התפיסה שלי לעיר חכמה שמה את התושב במרכז, הווה אומר, כל האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים לו לקבל שירותים ברמה יותר גבוהה. אם בתחום הנגישות למידע, בחופש התנועה, בתחום הביטחון והבטיחות האישית, וביכולת לקבל שירותים מהירים מהגורמים השונים בעיר.  תחום נוסף המהווה חלק מהתפיסה הזו, הוא כל מה שקשור באיכות הסביבה, באיכות החיים של התושבים, בזיהום האוויר ואיכות המים, וכדומה.

יהודה אלידע:  אבל מה שהגדרת נגזר מיסוד המושג "עיר", כפי שקיים עוד מימי הפוליס היוונית. גם אז השליטים רצו לתת לתושב יותר שירותים יותר טובים. נכון, לא היו להם מחשבים, אבל הם השקיעו בבתי שימוש ציבוריים. ולזה קראו עיר חכמה? לא הם לא קראו, כי המושג עיר חכמה משמעו כיצד מיישמים, ולא מה המטרה.

אמנון בוץ, סמנכ״ל מנהל ותרבות בעיריית רמת-גן

אמנון בוץ, סמנכ״ל מנהל ותרבות בעיריית רמת-גן

שי רוזנבלט:  רק שכשאתה מגדיר את המטרה, אתה יכול לשפוט האם האמצעים, שחלקם או רובם טכנולוגיים, משרתים בעצם את המטרה.

ליאורה שכטר:   אני מסכימה, אין היום בעולם הגדרה אחידה לעיר חכמה. אבל כל ההגדרות מדברות על שני נדבכים עיקריים: האחד, שיפור איכות החיים של התושבים, במסגרת זו נכלל גם הקשר בין הרשות לבין התושב והשני שיפור היעילות התפעולית של העיר. בעיני, לכל עיר יש DNA משלה, וכל עיר, כשהיא בונה לעצמה את פיתרון העיר החכמה, מכוונת אותה למאפיינים ולאתגרים של העיר הספציפית. תל אביב, העיר שלי, מאופיינת הן כ"עיר ללא הפסקה" והן כעיר בעלת רעב לחדשנות – גם מהיבט התושב. מספר הסטארטאפים בעיר הוא גבוה מאוד, האנשים בעיר נוטים לאמץ טכנולוגיות במהירות גבוהה, ואנו רואים כי התושבים מעוניינים להיות מעורבים במה שקורה בעיר. ולכן, כשאנחנו בנינו את הווקטור המוביל של העיר החכמה, שמנו את נושא ה-Engagement, את המחויבות ומעורבות התושבים, בלב העניין. בנינו פתרונות, גם טכנולוגיים וגם תהליכים בתוך העירייה, שיתמכו בווקטור הזה. לסיכום, בעיניי, לכל עיר DNA שונה, וכל עיר כאשר היא באה לעצב פיתרון של עיר חכמה, צריכה לכוון את הווקטור המרכזי לאוכלוסייה שלה, לתרבות המקומית ולאתגרי העיר. אולי זה לא שונה מהותית ממה שהיה בעבר. זו אבולוציה של תהליכים, שכן ווקטורים חדשים שהתהוו, חלקם טכנולוגיים כמו עידן ה-IOT, ואחרים סוציולוגים בהיבטם, כמו כלכלה שיתופית, משנים ומעצבים מחדש  את תפיסת הפיתרון של ניהול העיר.

יצחק שמר:  אסור לנו ליפול לשתי מלכודות. כמובן שיש היבט של מיתוג. לומר שעיר חכמה היא רק מיתוג, זו הסתכלות צינית ולא נכונה. מדובר בדיסציפלינה עתירת טכנולוגיה, ובעיקר על שינוי תפיסה. לעבור מגישה ריאקטיבית לגישה פרו אקטיבית. לא לחכות שידווחו שהצינור התפוצץ, אלא לגלות את הדליפה מהרגע הראשון בעזרת חיישני IOT. לנהל את המשאבים, לשפר את השירות, לתת לתושב חווית חיים יותר טובה. מדובר על שינוי תפיסת המינהל העירוני, שמתאפשר על ידי הטכנולוגיה.

אמנון בוץ:    רק מילה אחת לגבי העניין של המיתוג. המיתוג לא מוצג פה במובן השלילי של המילה, לתת כותרת במקום לבצע. כשאתה מבצע הליך של מיתוג, אתה למעשה ממקד את ההקצבות שלך. אתה בודק כל הזמן את הכיוונים, מחדד את הכוונות ויוצא, בסופו של דבר, מדויק יותר בתוצרים שאתה נותן לתושבי העיר. כשהתחלנו להתעסק עם העניין הזה, של עיר חכמה, שאלנו את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות יותר, ואיך לעשות זאת יותר טוב. אפשר לקרוא לזה מיתוג, אבל התהליך יצר מצב, שהיום אנחנו הרבה יותר מדויקים ביעדים ובאמצעים, ממה שהיינו לפני שנה, כשרק התחלנו לחשוב על הכיוון הזה.

אילן אלתר:       רשויות המכוונות את פועלן בנושא העיר החכמה לעולם המיתוגי, תמצאנה את השירותים אותם ניתן למתג מאחורי הסיסמאות השיווקיות. ישנן ערים אשר פועלות בעולם המיתוגי בלבד, ומיתגו את עצמן כחכמות, לדוגמה בעקבות שימוש מערכת CRM לרווחת התושבים, או הודות למערכת רישום לגני ילדים באמצעות האינטרנט. במיתוג, כל דבר הינו אפשרי. ערים המשתמשות במיתוג בלבד עדיין לא נמצאות במקום בו עליהן להימצא. ערים כמו רמת גן פעלו בנושא המיתוג אך בו זמנית גם יצקו תוכן אמיתי למיתוג כדוגמת אירוע העיר החכמה אותו יזמו, בו היו שותפים מגוון רחב של סטרטאפים, גופים עסקיים ובתי הספר העירוניים. לעומת זאת קיימות עיריות בהן המצב שונה – הממון הושקע במיתוג בלבד אך לא בהפיכת העיר לחכמה.

ליאורה שכטר, מנהלת אגף המחשוב בעיריית תל אביב - יפו

ליאורה שכטר, מנהלת אגף המחשוב בעיריית תל אביב – יפו

גיא ברנר:   שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי להיחשב עיר חכמה: קודם כל, תפיסת הניהול צריכה להיות חכמה, אנליטית. להשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כמו מתודות Big Data, כדי לקבל החלטות חכמות מבוססות נתונים במקום לסמוך על אינטואיציה. להוסיף ערך לתושב, כי התושב תמיד יהיה במרכז, אבל יכולים להיות דברים שיהוו תועלת לעירייה. שתיים, כדי שהדבר הזה יקרה, העיר חייבת להיות מחוברת. צריך לאסוף את הנתונים – וכדי לאסוף את הנתונים צריך לבנות את התשתיות – סנסורים, רשתות, Gateways, אוטומציה, צריך טכנולוגיה בכל מקום. ודבר שלישי, לחשוב במושגים של היררכיה של מערכות משולבות, System Of Systems. בזאת עיר חכמה באמת שונה מווקטורים טכנולוגיים אחרים, באינטגרציה של כל הדברים שנכנסים לסביבת החיים העירוניים. ולכן זה גם הרבה יותר מסובך ליישם את זה.

אלי וויימן:         למה בכלל אנחנו צריכים עיר חכמה? כמו שיהודה אומר, גם שלטונות הפוליס, בימים של רומי העתיקה, נתנו שירותים ציבוריים – ולא קראו לזה עיר חכמה. פתאום, מישהו בא ומפריח סיסמא, "עיר חכמה". זה סתם באאז? למה אנחנו צריכים עיר חכמה?

יצחק שמר:        כי עיר חכמה של יהודה, מתקופת רומי, הייתה בקושי שכונה קטנה בעיר של היום. אנחנו מתמודדים היום עם מורכבויות גדולות לאין שיעור, בהיקפים ענקיים, ויחסית עומדים לרשותנו משאבים הרבה יותר מוגבלים מאשר לקיסר. תוסיפו למשוואה מודעות יותר גדולה להרס הסביבתי שהערים גורמות, ולקפריזות של דעת הקהל, והתוצאה חד משמעית: חייבים לנהל את זה, ולא להתנהל בעקבות זה. "עיר חכמה" זו התפיסה שאומרת, בואו ננסה איכשהו לנהל את זה, לא להיכנע בפטאליזם לכאוס של מורכבות לא מנוהלת.

אילן אלתר:       השאלה אינה מדוע נדרשת עיר חכמה – העיר החכמה הינה הכרח עקב הגידול המתמיד בכמות התושבים המתגוררים בעיר, עקב הקטנת תקציבי הרשויות ועקב הצורך לספק שירותי Online לתושבים. לפיכך, לרשות אין מנוס אלא להיכנס לנושא העיר החכמה, ועדיף מוקדם ככל האפשר. ברשויות קיימות מערכות ניהול רמזורים, מערכות ניהול תאורת הלילה, או מערכות שמנהלת את השקיית הגינות הציבוריות. העיר החכמה מבצעת אינטגרציה בין מכלול המערכות הללו ומאפשרת הפקת תובנות מאוסף של מידע המצוי במערכות השונות, בצורה אינטגרטיבית לחלוטין (System of Systems) בניגוד למצב הקיים כיום בו כל מערכת עובדת בפני עצמה.

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט

יהודה אלידע:    האם אתה מתכוון למשהו כמו, עיר חכמה זו עיר שכאשר יש דיווח על הצפת ביוב ברחוב X, הרמזורים ברחובות הצולבים משתנים אוטומטית, כדי להסיט את התחבורה הצידה?

אילן אלתר:       כן, בהחלט. נתת דוגמה מצוינת והייתי מוסיף שהעיר החכמה גם עדכנה את Waze לא לנווט את נהגים לרחוב המוצף ולעדכן את התושבים המתגוררים סביב הרחוב על קיום ההצפה ועל הצפי לפתרונה.

אלי וויימן:         השאלה היא, האם הודות לאיזשהו אלמנט של אינטגרציה של מערכות, אתם קוראים לכל העיר חכמה? כי אם אני אסתכל עכשיו על החברה לאוטומציה, שמספקת מערכות מידע אינטגרטיביות לרשויות המקומיות, שמשתפות מידע אחת עם השנייה, האם זה אומר, שכל העיר היא עיר חכמה? או שבעצם, עיר חכמה זה כל אוסף של מודולים או יישומים, שמאפשרים תפעול מהיר ונכון של המערכות המוניציפאליות, ומצד שני, אינטראקציה מלאה עם התושב.

יהודה אלידע:    העיר עצמה נראית חכמה, כשההנהלה שלה מאמינה, שצריך לעשות את מה שתיארת. האם אפשר ליישם מראש את הכול? אין בדרך כלל לאף אחד תקציבים כאלה וחייבים להתקדם צעד אחר צעד, אבל זה לא אומר שהם לא חכמים. הרבה אנשים חכמים לא יכולים לממש את כל החלומות שלהם, אבל יש להם חלומות נכונים. עיר חכמה זו עירייה שרוצה להגיע למצב הזה, שבו היא מתפקדת נכון, הודות לשימוש מושכל בנתונים ובמידע אמיתי שמגיע מהשטח בזמן אמת. וגם בעובדה שכמעט כל אזרחיה מצוידים במסוף מידע. וזה דבר קריטי ששכחנו להגיד. מודל העיר החכמה לא היה מתקיים בלי סמארטפונים.

 שי רוזנבלט:      מילת המפתח היא אינטגרציה. היכולת לשלב בין מערכות ניטור שונות, הרואות את כל התשתיות בעיר, ולהציג תמונה מורכבת על גבי מערכת מידע אחת אחודה. תוכנות אנליטיות שיודעות להביא תובנות, נגזרות מאירועים שקורים במערכת אחת, ולתת להן ביטוי במערכת מרכזית. לא מספיק שעיר מחליטה שהיא תהיה חכמה, אז במטה קסם היא נהפכת לחכמה. זה תהליך שקורה בהדרגה. מוסיפים עוד נדבך ועוד נדבך, ובסוף גם מחברים סגמנטים שונים לכדי מערכת אחת, כך שכל תת מערכת מפיקה תועלת ממידע שנאסף בכל המערכות האחרות. אינטגרציה היא תהליך הדרגתי, שהתוצר הסופי שלו הוא עיר חכמה.

גיא ברנר:          אתה צודק, ובפועל זה מה שקורה. רק שכן חשוב שתהיה ראייה ארוכת טווח ויד מכוונת. כי אחרת אתה יוצר מצב, שכל חלק מגיע מפלטפורמה שונה, עם תשתית שונה, ואז היכולת לחבר את החלקים כמעט בלתי אפשרית. זאת אומרת, אתה חייב לעצב איזושהי תוכנית ארוכת טווח, ולבנות אותה באמת, נדבך-נדבך.

שי רוזנבלט:      מצד שני, צריך להתייחס לציר הזמן, ולתקציבים שיש לעיריות. הטכנולוגיות מתפתחות, אי אפשר לעצור אותן, בעוד תכנון לטווח ארוך מכתיב  היצמדות קונסיסטנטי לטכנולוגיות

אילן אלתר:       בשטחה של כל רשות נבנות שכונות חדשות. בכל שכונה חדשה שנבנית העיריות ממילא מכניסות טכנולוגיות חדשות. כתוצאה מכך נוצרים בערים איים של אזורים חכמים. רשות שלא תכין תכנון אסטרטגי לדרך בנית המערכות הטכנולוגיות תומכות העיר החכמה, תכנון אסטרטגי אשר יתמוך בכל החידושים לטווח הארוך, תמצא את עצמה במצב בו תהיינה לרשות מערכות ניהול עיר חכמה רבות, שכל אחת מהן תעמוד בפני עצמה, והיכולת לבצע אינטגרציה של המידע הנאגר בכל אחת מהמערכות  תהייה קרובה לבלתי אפשרית וחמור עוד יותר – מאוד יקרה.

גיא בר-נר, מנהל שיווק ומכירות של אינטל ישראל

גיא בר-נר, מנהל שיווק ומכירות של אינטל ישראל

אמנון בוץ:         מבחינתנו לפחות, השאלה למה עיר חכמה, מקבלת תשובה פשוטה מאוד: כדי שתהיה לנו אפשרות לדעת בזמן אמת, מה קורה בעיר? שתהיה לנו אפשרות לסנכרן בין הגורמים השונים בעירייה, שזו אחת הבעיות הכי גדולות של עיריות. והדבר האחרון, וגם הוא מאוד-מאוד חשוב, זה הקשר עם התושב בכדי לא להפתיע את התושב, כי תושבים  פשוט לא אוהבים להיות מופתעים. צריכים לזכור, שבניהול עיר, שזה דבר מורכב במידה בלתי נתפסת כמעט, יש חשיבות ליכולות הטכנולוגיות בכדי שיהיה סנכרון בין כל הגורמים שהנהלת העירייה צריכה לסנכרן.

אלי וויימן:         הרבה רשויות, שרוצות להתקדם שלב אחרי שלב, קונות כביכול מערכת חכמה, פתרון נקודתי, שנותן להם לדוגמה אפשרות לנהל את פחי האשפה, לדעת מתי פח האשפה מלא, לפי זה לשלוח באופן אוטומטי, לנהגי מחלקת התברואה את מסלול הנסיעה שלהם. עוד מערכת קטנה שהם אולי יקנו, מערכת לניהול מצלמות, מערכת Safe City. וכך נוצרים האיים, מערכות שלא מדברות אחת עם השנייה. איך לגשר בין האילוץ התקציבי לבין הרצון הכן לקבל בסופו של יום עיר חכמה?

 

יהודה אלידע:    זה לא שונה ממה שקורה בכל אנטרפרייז. אף חברה שאני מכיר לא יישמה את המערכת האידיאלית מראש. אולי בגופים מתוקצבים על ידי הציבור אפשר להתעלם מסדרי קדימויות. בכל מקום שהניהול חייב להתחשב ברציונל עסקי, בניית מערכות ה-IT היא אופורטוניסטית. מה שיותר דחוף קיבל תשובה קודם, ומה שפחות, אחר כך.

ליאורה שכטר:   בתל אביב, מאחר והנושא המהותי ביותר הינו הקשר עם התושב, ומעורבות התושבים בנעשה בעיר. בנינו מספר כלים, שהמרכזי ביניהם נקרא "מועדון דיגיתל וכרטיס העיר". תושב המעוניין להצטרף למועדון, עושה זאת ביוזמתו. משתף אותנו בתחומי העניין שלו, מתוך סט מוגדר של נושאים ואז אנו מתחילים לנהל את הקשר מולו. הקשר הוא פרו-אקטיבי, ואתן מספר דוגמאות, על מנת להמחיש. בפן התפעולי: אם התפוצץ צינור מים ברחוב. אנחנו, בצורה פרו אקטיבית, שולחים SMS רק לתושבים שגרים באותו רחוב, ומודיעים להם כי אירע פיצוץ צינור ברחוב שלהם וכי אנו פועלים לתיקון הבעיה. קודם כל, שיתפנו את התושב, ושנית היינו פרואקטיביים – ברוב המקרים העירייה עדכנה את התושב ולא להיפך. בפן האחר, הכלים והתפיסה אפשרו לנו אפשרות להרחיב את סל המוצרים שהעירייה מציעה לתושב. לדוגמה, אם ארגנו שעת סיפור במרכז הקהילתי הקרוב. אנחנו סלקטיבית פונים רק למי שגר באזור הגיאוגרפי הקרוב, ויש לו ילדים בגיל מתאים. שולחים SMS, או מייל, ומזמינים אותו להגיע ולהצטרף לשעת הסיפור היום בארבע במתנ"ס הקרוב. אז בפן של התושב, היינו פרואקטיביים והרחבנו את סל המוצרים שאנו מציעים לו. דוגמה נוספת, אם תושב ציין שהוא חובב ספורט, ומתקרב מועד מרתון תל אביב, אנחנו, בצורה יזומה, פונים אליו ומציעים לו להצטרף למרתון, בהנחה. בתהליך הזה אנו מנסים לייצר ערך מוסף לאוכלוסיית תושבי העיר. השלב השני זה לבקש מהתושב להיות מעורב בנעשה בעיר. וזה קורה בשני אופנים: אחד, כשהוא רואה מפגע, פשוט להרים את הטלפון, ובאמצעות האפליקציה העירונית, לצלם ולשלוח דיווח ישירות למוקד, כאשר אנחנו דואגים לעדכן אותו בתהליך הטיפול העירוני במפגע, על מנת לשמור אותו מעורב בתהליך. דיברנו על סנסורים לזיהוי בעיות – האדם הינו "סנסור" מדהים ולכן התושבים הם הנכס העיקרי שלנו בכל התהליך. דוגמה שנייה: כשאנחנו משפצים שכונה, אנחנו רוצים לשמוע מה תושבי השכונה חושבים שנכון לעשות באותה שכונה – להוסיף ספסל, להוסיף עצים, להוסיף תאורה. גם מבחינת יעילות ההחלטה, הם הרי יודעים הכי טוב מה קורה ברחוב, מה נכון לעשות בשכונה. כתוצאה מעירוב התושב בתהליך ההחלטה נכונה יותר, וכן היא לשביעות רצון התושבים, כי הם היו חלק מתוך תהליך קבלת ההחלטות. חשוב להגיד כי לא כל הצעה מתקבלת. אנחנו מציגים לתושבים כמה תקציב יש, ולכל הצעה מה עלותה, ונותנים לתושבים לדרג. ובסוף התהליך אנחנו מדווחים לתושבים, מה הרוב בחר לעשות. שם הפרויקט הינו "תושבים עושים עיר". זה תהליך, של מעבר לקבלת החלטות משותפת, יחד עם התושבים, כחלק מתהליך השילוב שלהם בניהול העיר.

שי רוזנבלט, מנהל חטיבת הביטחון בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

שי רוזנבלט, מנהל חטיבת הביטחון בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אלי וויימן:         באיזה כלים אתם עושים את זה? שאלונים בסמארטפון, דרך פייסבוק, ברשתות החברתיות?

ליאורה שכטר:   אנו מפתחים עצמאית את רוב הכלים והמערכות שבשימוש העירייה. דיברתי על מועדון דיגיתל, למשל, אז המדובר במערכת מבוססת CRM, הכוללת יכולת הפצת קמפיינים מסוגים לתושבים, כולל יכולת תחקור ואנליטיקה מתקדמות, זו אינטגרציה של מערכות. על מנת לקבל מהתושב את התחביבים ותחומי העניין שלו לדוגמא, אנחנו שולחים לו טופס, והוא בוחר במה לשתף אותנו, ביוזמתו. אנחנו לא אוספים מידע על התושבים לא באינטרנט ולא ברשתות החברתיות, על מנת לא לעבור מחסום של פרטיות שהצבנו לעצמנו. לאיסוף חוות דעת של התושבים בנושא של שיתוף בקבלת החלטות, יש כלים של חברות מסחריות, שנותנים מענה לסקרים, כולל ניתוח של התובנות.

שי רוזנבלט:      דוגמה נוספת. עיריית תל אביב החליטה למכן את כל מערך החנייה בעיר. היום, כ 60 חניונים ממוכנים ומחוברים למוקד שליטה ובקרה אחוד. בדרך, הם השכילו לבצע הרבה דברים, אותם אני מגדיר כמעבר לעיר חכמה. הקשר עם תושבים ושיוך מקומות חנייה למקום מגורים, יכולת תשלום בכל הטכנולוגיות האפשריות , כולל באמצעות מכשירים סלולאריים, ובטכנולוגיות אחרות. כל מה שקשור בהקמת מינויים משותפים, בידול בין משתמשים אורחים של העיר לבין תושבים, וכדומה. רואים כאן חשיבה ארוכת טווח, שמעבר לכך שהיא ממקסמת את יכולתה של העירייה לגבות תשלומים היא רואה את התושב במרכז, ומשתמשת בטכנולוגיה כדי לתת לו את השירותים המיטביים. דיברו פה על השימוש בתושב כסנסור. מתחיל שימוש במערכות ניידות כחלק ממערך ההגנה על עיר, בהן התושב משמש כמצלמה הניידת בגן הציבורי, לחצן המצוקה, והפקח העירוני.

יצחק שמר:        אני רוצה להעיר שזה תהליך אבולוציוני. לא עוברים מ-0 ל-1 בבת אחת. כדי להיות חכם, צריך לשאול את השאלות הנכונות. כשהנהלת העיר, לא שואלת את השאלות הנכונות ולא מציגה יעדים לאן היא רוצה להגיע, היא לא תגיע. מדובר רבות היום על הסנסור האנושי, וזה אכן חשוב, ראוי וטוב. אבל שלב ביניים בלתי נמנע בדרך לעיר חכמה, הוא לנסות לסגור מעגלי בקרה וקבלת החלטות באופן אוטומטי. לאסוף נתונים ללא מגע יד אדם, לעבד אותם ללא תלות בגורם האנושי, להבין את המשמעות בכלים אנליטיים, לגזור ממנה החלטה ולהפעיל אותה בזמן אמת. היום, באמצע הדרך, בלתי נמנע שאנשים יהיו מעורבים, אבל המגמה היא, שהמערכות נהיות אוטונומיות, שפועלות על פי חוקים שהוגדרו להן על ידי אנשים.

אילן אלתר:       המניע העיקרי הגורם לרשות להיכנס לעולם העיר החכמה הוא תפיסת העולם של היושבים בראש הרשות. במקרים בהם ראש הרשות מבין את היתרון הטמון בעיר חכמה ומעוניין לקדם את הנושא, זה קורה. ראש רשות אשר לא מבין מה יתרון העיר החכמה הן לתושבים והן לרשות, ומסתכל רק על נושא העלויות, לא יאשר לרשות להיכנס לנושא ולעיתים, יסתפק במיתוג בלבד. רשות שלא בונה אסטרטגיה של עיר חכמה ומאפשרת הכנסת מערכות שאינן מקושרות, תאלץ בעתיד הלא רחוק להשקיע משאבים רבים ביצירת הקישור בין מערכות אלו.

אלי וויימן:         בניסיון שלי מול הרשויות ומול מקבלי ההחלטות ברשות, המחדל לא תמיד נגרם בגלל שמקבלי החלטות לא רוצים, אלא משום שבאמת אין להם תקציב להרים את המודלים של העיר החכמה, להיכנס לפרויקטים, שיכולים להביא לעיר שלהם אלמנטים של ערים חכמות.

אמנון בוץ:         זה כל היופי, שכל רשות צריכה להתאים לעצמה אלמנטים מתוך הסל הגדול שנקרא עיר חכמה. לבחור מה מתאים לה, מה היא יכולה לעשות, מבחינת האמצעים, הבגרות הטכנולוגית של המנגנון ורמת המעורבות של התושבים בניהול הקהילה.

אילן אלתר:       ישנם ראשי ערים, אשר חושבים, שמערכות מידע חכמות שקולות לעיר חכמה. זו הינה אחת הטעויות הנפוצות. נכון הוא שמערכות מידע חכמות הן הכרח לערים חכמות. אך הנושא שיש להתעמק בו לפני הכניסה למערכות המידע הינו עיצוב תפיסת העולם של עיר חכמה כפי שהרשות רואה אותה. ברגע שראשי הרשויות יבינו את התועלות הרבות שהתושבים והם יקבלו ממימוש תפיסת העיר החכמה, הם יתנו את ההנחיות הרלוונטיות, וגוף מערכות המידע יבצע את הנדרש. אני רוצה לחזור לנקודה של תקציבים. לאף רשות מקומית, כולל לגדולות, אין מספיק תקציבים למימוש מלא של תפיסת העיר החכמה ויש הכרח לבצע תעדוף. אך התקציבים לא בהכרח חייבים להגיע מהתקציב השוטף של העירייה – ישנם, לדוגמה, תקציבים רבים באיחוד האירופי, שניתנים לצורך מימוש יכולות העיר החכמה, במיוחד כאשר מדובר בחיסכון באנרגיה, או כל נושא "ירוק" שנמצא גם הוא במוקד תשומת הלב. כלומר, ניתן להשיג תקציבים ממקורות אחרים ולא רק מתקציב העירייה. נושא נוסף – כאשר מדברים על ערים חכמות, כל רשות מסתכלת על הרשות המוניציפאלית של עצמה, במנותק מהמרחב האורבאני הרחב יותר בו העיר ממוקמת. אזרח המתגורר בתל אביב, לא יהיה מוכן לקבל שירותים מצוינים ברחוב השייך לתל אביב, אבל כשהוא יעבור לרחוב סמוך השייך לרמת גן, הוא יפסיק לקבל את השירותים אליהם הוא רגיל. אזרחים לא יקבלו בהבנה את חוסר רציפות שירותי העיר חכמה ברחב האורבאני. לכן יש הכרח להתחיל לדבר, לא רק על ערים חכמות, אלא על אזורים אורבאניים חכמים אשר יאפשרו לתושב אשר עובר מתל אביב, לרמת גן, לגבעתיים ולבני ברק, להמשיך לקבל בצורה רציפה בדיוק את אותם השירותים.

 דרור גרינברג מנהל הטכנולוגיות בחברת Experis Cyber.

דרור גרינברג מנהל הטכנולוגיות בחברת Experis Cyber.

יהודה אלידע:    נראה אותך עושה עיריית גג.

אילן אלתר:       אתה יכול לעשות מנהלת אזורית, שכוללת נציגים מארבע, או חמש רשויות באזור האורבאני, כדי לעשות דברים משותפים ולהתקשר בחוזים משותפים עם אותם ספקי פתרונות עיר חכמה.

אמנון בוץ:         התל-אופן הוא דוגמה קלאסית למה שאמרת. עיריית תל אביב, התחילה עם הנושא ומשם זה התגלגל לגבעתיים, עכשיו זה נכנס לרמת גן, ואני מניח, שעם הזמן זה גם יגיע גם לבני ברק ולפתח תקווה. בסופו של דבר, תבשיל כאן איזושהי תוכנית כלל-אורבאנית. כך גם יהיה עם הטיפול בתנועה והתחבורה, נצטרך להתכנס ולמצוא את הדרך לשלב את כל המערכות.

יצחק שמר:        אני רוצה לחזור ולהדגיש, השאלה היא לא מאיפה להשיג תקציב, אלא איך אני משפר, מתייעל וחוסך – ואז זה מממן את עצמו. בכל נושא שניקח, אם נשאל את עצמנו, איך אני משתפר, מתייעל, מגדיל תפוקות, נמצא שהתקציב יגיע מאליו.

יהודה אלידע:    הבעיה היא בעיה קלאסית בכל עסק, לשמור על הכסף בקופה או להשקיע עכשיו כדי לקבל תועלות בעתיד. ובעיריות זה מאוד קשה, כי ההנהלה היא פוליטית.

גיא ברנר:          שאלתם למה עיר חכמה? אז יש נקודת השקפה שלוקחת בחשבון את מה שמתרחש בעולם הגדול, לא רק בישראל. כל שבוע, 1.5 מיליון אנשים עוברים לערים הגדולות שלא מצליחות לתפקד כראוי גם כך. זה אפילו לא בעניין של טובת התושב. בלי להכניס טכנולוגיות חכמות לניהול העיר, הם לא יצליחו למנוע כאוס ולספק תנאי חיים אלמנטאריים. גם אם מסתכלים פה, בישראל, באזור אורבאני כמו תל אביב, זה לא רחוק מזה. אומנם, תל אביב אינה מקסיקו-סיטי או בייג'ין, אבל עדיין, התרכזה בגוש דן אוכלוסייה ענקית. נסתכל קדימה, על עוד 10 שנים, עוד 15 שנה או 20 שנה, וברור שאי אפשר יהיה לתפקד בלי להטמיע את החוכמה בתוך תשתיות העיר. דיברנו על לחשוב קדימה, על יצירת פלטפורמה לטווח ארוך, ובתל אביב כבר עושים את זה. זו באמת דוגמת חיקוי. אני פה מייצג את אינטל, אבל המודל של עיר חכמה לא מתפתח רק באינטל. בעולם של IoT בכלל, וב-Smart City בפרט, חברה אחת לא יכולה לעשות הכול לבד. כי זה כל כך גדול, שצריך לעבוד בשיתופי פעולה. בלונדון למשל, הושק פרויקט Living City שמבוסס על טכנולוגיות של אינטל. ויש פרויקט בברצלונה, בשותפות עם חברות אחרות. זה לא רק החומרה, גם תשתיות התוכנה והיישומים דורשים שיתוף פעולה ולא רק תחרות.

אילן אלתר:       אני רוצה להרחיב את נושא הטכנולוגיות. מבחינת טכנולוגית, עיר חכמה מורכבת מרשת של מכשירים המותקנים ברחבי העיר, המשדרים מידע מגוון – מידע על זרימת התחבורה, על נזילות מים, או על צריכת החשמל, ממערכת BI, אשר מאפשרת לנתח את המידע הזה, ומאוסף של ממשקים, בעיקר WEB ומובייל, המציעים לתושבים נגישות למידע, וכן מציגים את המידע הרלוונטי לעובדי העירייה. מבחינת הצרכים המחשובים של עיר חכמה, אין הרבה חדש – בסיסי נתונים גדולים, תקשורת מהירה ומערכות ניטור בזמן אמת כבר קיימים בערים זה זמן רב. כדי לבנות עיר חכמה באמת, נדרש לבצע אינטגרציה בין המערכות השונות, לעטוף את אוסף הרכיבים הקלאסיים, כגון בסיסי נתונים מהירים, ממשקים ואפליקציות, במעטפת שיווקית ממותגת כחדשנית ולשווק את החבילה כמערכת אינטגרטיבית. הכנסת פלטפורמה אינטגרטיבית לעיר חכמה גוררת עלויות גבוהות משום שמערכות אלו כוללות רכיבים רבים. משמעות העלויות הגבוהות של פלטפורמות אלו הינה שערים קטנות לא תהיינה מסוגלות לרכוש אותן. בנוסף, אין הצדקה כלכלית לעיר קטנה, ולעיתים אף לעיר גדולה בקנה מידה ישראלי, לרכוש מערכת שמסוגלת לתת פיתרון לערים כמו לונדון או ניו יורק. לכן, יש צורך במציאת פתרון קטן וזול, שיאפשר לעיריות היותר קטנות להיכנס לנושא. לעיריות היותר גדולות, יש כוח מחשוב וכוח האדם הנדרשים לבניית העיר החכמה על בסיס המערכות הקיימות אצלן כבר היום, בתוספת רכיבים מסוימים. אך גם לעיריות גדולות, לא בהכרח קיימת הצדקה, לרכוש מערכות חדשניות של חברות, אשר ארזו מספר פתרונות כחבילה אחת, מבלי לקחת בחשבון מה כבר קיים בעירייה.

ד"ר יצחק שמר ראש התוכנית לתואר ראשון ב"ניהול מערכות מידע" במכללה האקדמית לישראל.

ד"ר יצחק שמר ראש התוכנית לתואר ראשון ב"ניהול מערכות מידע" במכללה האקדמית לישראל.

דרור גרינברג:    לפני שמעמיקים בשאלות של טכנולוגיה, מישהו שחושב בכלל על האספקט של אבטחת מידע? אנחנו מדברים פה על כל מיני מערכות מבוזרות, חלקן מזינות מידע, אחרות מפיקות מידע, וחלקן שולטות על כל מיני דברים קריטיים לביטחון ולאיכות הסביבה העירונית – רמזורים, מים, ביוב, מישהו מסתכל על כל האספקט הזה, ורואה שמחבלים לא השתלטו על העיר החכמה?

אילן אלתר:       הנושא של סייבר סקיוריטי, הינו מאוד קריטי למודל הערים החכמות. ברגע שהרשות מפזרת ברחבי העיר חיישנים ומערכות ממוחשבות, גדלה היכולת של האקר לפרוץ למערכות ולהשבית לדוגמה את התאורה בחלק מהעיר או בכולה או לשנות בצורה זדונית את ריכוז הרכיבים השונים המוספים למי השתייה. על ידי כך, עלולים להיווצר נזקים אמיתיים העלולים אף לעלות בחיי אדם. לפני שרשות נכנסת לנושא העיר החכמה, וללא קשר לכניסה לעולם הערים החכמות, על הרשויות לשים את נושא הסייבר סקיוריטי בעדיפות עליונה לטיפול.

דרור גרינברג: משך 15 שנה ארגונים רכשו עוד ועוד מוצרים אבל התוצאה ידועה, על פי מחקרים של גופים כמו סימנטק ו- HP כמות רבה של ארגונים ממשלתיים ועסקיים עברו או נמצאים תחת התקפת סייבר, המצב הזה גורם לכך שהפוקוס צריך לעבור לזיהוי האיומים והטיפול בהם, ולא להסתפק במניעה. ודבר אחרון, השיתוף SHARING במידע בן הערים החכמות לגבי אירועים ואיומים מאפשר לנו לקבל הבנה נרחבת יותר לגבי הסיכונים וההתקפות הממוקדות בערים חכמות וכך ולהבין טוב יותר מול מה מתמודדים ומהי התגובה ופעילות המונעת האפקטיבית ביותר שיש לבצע כדי להגן על העיר החכמה. במשך שנים התרכזו כול הגופים העסקיים והממשלתיים וכמובן גם עיריות במניעה ורכשו מוצרי הגנה ממתקפות סייבר. כיום אנו מבינים שהאפקטיביות של הגנות אלה ירדה והמיקוד היום צריך להיות בזיהוי ותגובה מהירה ומנוהלת. ההגנות חשובות, אך אינן מספקות.כמות הגופים המסוגלים להצטייד במוצרים חדשים באופן שוטף ורציף הינה קטנה יחסית. רוב הארגונים הבינוניים והקטנים ובכללם עיריות יצטרכו לעשות מיקור חוץ של מומחים וחברות CYBER SECURITY  שיתנו להם מענה מכיוון שהאיומים הם דבר מתמשך ומשתנה באופן מהיר ותדיר ומדובר במגמה שתלך ותגבר.

אלי וויימן:         הרבה פעמים, גם אין להם תקנים לנושא הגנת סייבר. אין אפילו מישהו שבא מהצד של העירייה, שרואה את האספקט של ביטחון ושואל את השאלות הרלוונטיות…

דרור גרינברג:    אנחנו מספקים לעיריות את השירותים האלה, להסתכל על עולם האיומים ועל מגוון הטכנולוגיות, להקים את מרכזי הניטור הנכונים, ולאייש אותם באנשי אבטחת מידע שיטפלו בזה. יש גופים, שיכולים לספק את המידע ואת ההגנה לאותן מערכות מחשוב כשירות מיקור חוץ. לא כל עירייה חייבת שיהיה לה מרכז בקרה, שיכול לספק את כל התובנות הדרושות לניהול חכם.

שי רוזנבלט:      יש תמיד הפרש פאזה, בין האיומים והמענה. כל הנושא של הגנת סייבר יבוא על פתרונו, כי זה צורך שאי-אפשר להתעלם ממנו, אבל עד אז יהיו אירועים ויהיו גם כשלים. הגנת סייבר מיושמת כיום בעיקר באתרים קריטיים, במערכות ייצור חשמל ומכוני טיהור, במתקני מים ,רשתות תקשורת, וכדומה. רק בשנים האחרונות, כשמבינים כי קיים פער משמעותי בתוך מעגלי השליטה, שמשהו חסר, שקל מאוד להשבית ולשבש תהליכים קריטיים ואספקת שירותים.

אילן אלתר:       העלאה משמעותית של המודעות הנדרשת בערים בנושא הסייבר סקיוריטי, תתרחש לצערי רק לאחר אירוע אמת של חדירה למערכות המחשוב העירוניות, אשר יפורסם בכלי התקשורת. אירוע שכזה יגרום לראשי העיריות להפנים שנושא הסייבר סקיוריטי דורש טיפול חירום, הקצאת המשאבים הנדרשים ומתן תשומת הלב המתחייבת.

אמנון בוץ:         בסופו של דבר, צריך לזכור, שעיריות מתעסקות עם הליכים חברתיים, עם אנשים, עם תושבים, ולא ביישום טכנולוגיות לתפארת המותג. יש לכך משמעות מאוד כבדה. אצלנו לפחות, ברמת גן, מהרגע שהכנסנו את מערכת ה-CRM אני יכול לראות, שהמנהלים שינו את צורת הניהול שלהם. אם פעם הם לא סמכו על P1440022המערכות, או על הנתונים שהמערכת נותנת להם, היום הם מתחילים לצרוך את התובנות שהמערכות מפיקות. לדוגמה. אנחנו מתמודדים כל קיץ עם נושא הפרעות מנוחה, השנה, התאמנו את מערכת ה-CRM לספק התראות רעש בזמן אמת, Online. במהלך הקיץ, בכל יום נתון, הפקנו נתונים על הלילה שעבר, הסקנו איפה יש לנו בעיות. המידע הממוקד זרם באופן מיידי לצוותים בשטח, ועוד באותו לילה כבר בוצע פעילות בהתאם. בשיטה זו הצלחנו לצמצם את מפגעי הרעש, לרדת באחוזים מאוד ניכרים בעניין הזה.

דרור גרינברג:   חשוב לזכור, ראשי ערים כנבחרי ציבור צריכים לנגוע באנשים. בעלי התפקידים בעירייה, צריכים לתת להם את הכלים לעשות את זה משום כך  יש משמעות מאוד חשובה בעיריות, לנושא היכולת לנהל, והטכנולוגיות שאמורות לעזור לנו ולקדם אותנו בעניין זה. בהקשר הזה של הגנת סייבר, הסכמה חוצת תעשייה על סטנדרטים ושיתוף מידע, היא משהו שבהחלט צריך לקחת בחשבון כבר בשלב ההקמה. כי ברגע שאנחנו מדברים על הרבה מערכות, שפותחו בהרבה חברות, וכל חברה מדברת בשפה שונה, אם לא יהיה איזשהו גוף שיארגן ויאגד את כל הנושא של טיפול בסכנות סייבר, המצב יהיה הרבה יותר חמור.

ליאורה שכטר:   בכל הרשויות יש עלייה במודעות לנושא אבטחת מידע. אני יכולה להעיד, שיש מודעות לאיום המתפתח בתחום הסייבר, והבנה שהכניסה לעולם של עיר חכמה מעצימה את רמת הסיכונים. כמות האיומים ברגע ששמים סנסור בקצה הרשת, גדלה מאוד ומחייבת היערכות מתאימה. זה סוג של אתגר מתמשך, כי אתה לא יודע מה מצבו של התוקף, מה הוא הצליח לעשות, איפה הוא נמצא. אתה צריך תמיד ללכת הלאה ולשפר את מערך ההגנה שלך ככל הניתן, זה אתגר מרכזי, יומיומי, בתהליך הפיתוח והתחזוקה של המערכות.

אמנון בוץ:         בעיריית רמת גן, אנו נמצאים עכשיו בתהליך של גיוס מומחים בתחום אבטחת המידע. בו זמנית, אנחנו משנים גם את כל מערך השרתים בכדי לבצע מהלך כולל של "עינון" שרתי העירייה.

ליאורה שכטר:   עיר חכמה היא עיר, שמתנהלת בצורה יותר אפקטיבית, מאחר והיא מקבלת אינדיקציות על מה מצב העיר בכל נקודת זמן. עיר שיש לה תשתית מידע המאפשרת לקבל החלטות טובות יותר, במהירות הרבה יותר טובה, ולספק שירות פרו אקטיבי, אפקטיבי ומפתיח לתושב. עיר המשלבת את התושב, כחלק אינטגרטיבי, בניהול העיר ובתהליכי קבלת ההחלטות.

אילן אלתר:       כל מי שנוכח היום סביב השולחן העגול, וגם רבים שאינם נוכחים, חשים מהי עיר חכמה, אך כאשר מנסים להגדיר את גודל חוכמת העיר, הנושא הופך להיות מורכב משמעותית. האם עיר אשר התקינה ברחובותיה מערכות תאורה חכמה, היא יותר או פחות חכמה מעיר אשר התקינה מערכות חכמות לניטור נזילות מים, או הצפות ביוב? אני מתחבר למשפטי הפתיחה שנאמרו – עיר חכמה היא עיר שתצליח לנהל בצורה נכונה את המשאבים, לתת לתושב את השירות המהיר ובזמן בו הוא זקוק לו – ואולי אף לפני הזמן שהתושב יודע שהוא נדרש לשירות – והיא תעשה זאת תוך שימוש במערכות מחשוב, באפליקציות מובייל ובאתרי אינטרנט. הפיכת עיר לעיר חכמה הוא תהליך מדורג, רב שנתי ולמעשה אינסופי וזאת משום שברגע שנמצב את העיר כעיר חכמה לדוגמה בנושא החניונים, נרצה לעבור למתן פתרון למכוניות חכמות, ללא נהג, אשר יורידו את הנוסעים ויצאו אל מחוץ לעיר לצורך החניה.P1430955

אמנון בוץ:         ברמת גן אנחנו מדברים על שלושה מעגלי עבודה עיקריים: המעגל הראשון והמרכזי, שממנו החלטנו להתחיל, הוא החינוך. אנו נמצאים ממש בימים אלה, בהקמה של מאגר משאבים זמין לנושאים שונים, תמיכה למורים ולהורים בתחומי הפדגוגיה, בצד האחד, ויצירת תמונת מצב אמיתית, Dashboard על מצב הפדגוגיה בעיר, לטובת מקבלי ההחלטות בעירייה. המעגל השני שאנחנו מתייחסים אליו הוא כל נושא התנועה. הגענו למסקנה, שאת הנושא הזה, אנו חייבים לקחת בידיים שלנו. להקים מערכת, שתנהל את כל מערך התנועה בעיר. גם נת"צים, גם בקרת רמזורים, טיפול במטרדי תנועה, וגם חניות, הכול במרכז בקרה אחד, בשליטה עירונית. והמעגל האחרון, שאנחנו רוצים להיכנס אליו הוא נושא ניהול חכם במוסדות חינוך ובמוסדות עירייה, בהיבט של חיסכון במים וחשמל.  למעשה שימוש בטכנולוגיות של בית חכם אשר מיושמות במרחב הציבורי. אלה שלושת מעגלי העשייה הראשיים בתחום של עיר חכמה ברמת גן. הצבנו לעצמנו תאריכי יעד לכל השלבים שיצרה מפת דרכים עד שנת 2021, ולכל נקודת ציון בזמן יש את היעדים ואת המטרות שלה.

מאיר עשת:       ותקציבים?

אמנון בוץ:         התחלנו לנתב תקציבים כבר משנת 2016. ואני מאוד מאמין, שבשותפויות בין העירייה לגופים עסקיים ימצאו הרבה הזדמנויות לשיתופי פעולה.  דוגמא לשיתוף פעולה הוא בנתונים שאוספות מערכות עירוניות. אני מתקין סנסורים שאוספים נתונים בנושא של מטרדי רעש, או זיהום אוויר, ולמול זה  אני מציע לחברות שנותנות פתרונות בתחומים הרלוונטיים, להציג פתרון וליישם את הפתרון כפיילוט ללא תשלום.

גיא ברנר:          אנחנו באינטל רואים את העיר חכמה, כאנלוגיה כמו גוף אדם. הכול עובד בצורה סימביוטית מושלמת, הכול נשלט על ידי מוח מרכזי, כדי לתת איכות חיים יותר טובה לתושב, וכדי לנהל את העיר בצורה יותר אפקטיבית. הטכנולוגיה קיימת כבר היום, וגם רצון יש. צריך יותר תקציבים ודחף לבצע. לא צריך לחכות, כי זה לא מדע בדיוני.

Submit

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשנתיים האחרונות.