יום רביעי , ספטמבר 20 2017
מבזקים
דף הבית > היי טק > אינטרנט של הרובוטים: המטרה האמיתית של IoT

אינטרנט של הרובוטים: המטרה האמיתית של IoT

רובוט רפואי בחדר הניתוחים

רובוט רפואי בחדר הניתוחים

מלחמות לא מתחילות בגלל שמישהו המציא נשק חדש, ומהפכות חברתיות לא מתחוללות כתוצאה מכניסה לשוק של פיסת סיליקון חדשה. אך טכנולוגית נשק כן הכריעה במקרים רבים את התוצאות של מלחמה וטכנולוגיה דיגיטלית מכתיבה ב-40 השנים האחרונות מי ינצח במלחמות תעשיית המידע. לא המיקרומעבד שהמציאה אינטל בתחילת שנות ה-70' יצר את כל שפעת השימושים בטכנולוגיה דיגיטלית ששינו דרמטית איך אנו חיים, אלא היישומים שהוא איפשר. המיקרומעבד שם את העוצמה של מחשבים בקצה אצבעותנו, אבל מי שגרם לנו לשבת מול המסך ולהמציא את חיינו מחדש היו היישומים. האישיים והארגוניים, המקצועיים והמשחקיים, האינטליגנטים וגם העמוסים במולטימדיה עד מיאוס.

היישומים מובילים את המהפכות

התפתחות דומה נצפתה באינטרנט. במשך 20 שנה הרשת הייתה פתרון שמחפש בעיה. השימוש המוצלח ביותר שלה היתה פלטפורמת ה-Web, שנועדה לעילית מצומצמת של פיזיקאים העוסקים בניתוח הניסויים בחלקיקים אלמנטריים. ה-Web הפכה לוקטור החזק ביותר בהתפתחות הכלכלית רק כאשר כל מיני בעלי דימיון מפותח, לאו דווקא מדענים מדופלמים, הגו את הרעיונות להשתמש בתשתית הזאת כדי להפיץ תכנים "חברתיים". כמו ש-Windows גרמה ליותר אנשים להתחיל להשתמש במחשב אישי מכל תרומה טכנולוגית של החומרה (אפילו "חוק מור" המדהים לא השפיע כה חזק), Facebook הפכה דור שלם למשתתפים פעילים ברשתות חברתיות. עכשיו אנו עומדים בפתחה של מהפכה פוטנציאלית חדשה, שהמקצוענים קוראים לה IoT או "אינטרנט של הדברים".

החומרה כבר קיימת לפחות ברמת "דור ראשון". מהניסיון של העולם הדיגיטלי, נדרשות כ-5 שנים עד שדור 3 או 4 יהפוך את הטכנולוגיה ל-Commodity וכמויות היצור האדירות יניעו את תעשיית החומרה בנתיב הידוע של "חוק מור". בשנת 2020, כך חוזים נביאי הטכנולוגיה (ואלה כלל לא שוטים) בין 30 מיליארד ל-50 מיליארד "דברים" יחוברו ל-IoT, בין פי 5 לפי 10 ממספר האנשים שיתחברו לאינטרנט האנושית, הישנה והטובה. האם זה יתכן טכנולוגית? ללא ספק. למרות שכל נקודת קצה ברשת IoT מייצרת מידע בקצב גבוה פי 100 לפחות ממשתמש אנושי ב-Web, הרשת לא תקרוס, משאבי האחסון לא יתפוצצו וההגדרה של "זמן אמת" לא תהפוך לאירונית. מחיר חומרת נקודת קצה יהיה בלתי נחשב אפילו במוצרים זולים יחסית, כמו מכונת אספרסו ביתית, שלא לדבר על הטמעת הטכנולוגיה בחזית מוצרי הצריכה, כמו מכוניות. ורק לשאלה אחת עוד לא שמעתי תשובה משכנעת: מי צריך את כל הקישוריות הזאת? מי באמת יעביר הוראה מהמכונית החשמלית למכונת האספרסו הדיגיטלית להתחיל להכין את הקפוצ'ינו כי הוא מגיע הביתה בעוד 5 דקות? בהתחשב בצורך להכין את מכונת הקפה למשימה בצורה ידנית – להטעין את הקפסולה של קפה טחון, לוודא שמכל המים מלא, להניח ספל מתחת לזרבובית וכו', נראה לי שאני אוותר על היכולת להפעיל את המכונה בזמן שאני בדרך הביתה – כי חבל על הזמן בבוקר, שידרש להכינה אותה. הרבה יותר מלהיבה אותי המחשבה על רובוט שידאג לכל מה שצריך כדי שספל קפוצינו יחכה לי בבואי למטבח בהתרעה של 3 דקות.

איפה יישום המחץ?

מה שמביא אותי לחשוב על המהפכה הממשמשת לבוא לא בתור IoT אלא IoR, "אינטרנט של הרובוטים". מבין התסריטים הרבים ששמעתי עד כה על התועלת של IoT, רק "המקצועיים" או "התעשייתיים" נשמעו משכנעים. בולטים בהם אלה שמתייחסים לרפואה וטיפול באנשים שנזקקים לעזרה או להשגחה. גם תסריטים צבאיים-בטחוניים מצלצלים נכון, בעיקר הודות לכך שהם פוגעים בול בנקודה הרגישה ביותר של חשיבה צבאית: הקלות הבלתי נסבלת של צבירת עודפי כוח אדם. פחות משכנעים אבל עדיין מועילים הם שימושים של ניטור מרחוק, כמו קריאת מוני חשמל ומים, פיקוח על חנייה וניקיון ברשות הרבים, בקרת תחבורה וכדומה. בכל אלה ההצדקה ליישום הוא האוטומציה של המדידה או איסוף מידע ויזואלי מנקודות הקצה. אך האם כדי ליצור קשר עם המוקד לצורך דיווח וקבלת הוראות יש צורך ב-IoT? זו שאלה פתוחה בשלב הזה, משום שיתרונות דומים ניתנים למימוש גם על תשתיות רגילות של רשת סלולרית.

מכל זה משתמע שמודל ה-IoT עדיין לא נפגש עם "יישום המחץ" שלו, ה-Killer Application המיתולוגי. מצד שני, אני נוטה לחשוב שרשת תקשורת בין מכשירים היא המפתח למימוש חזון המדע הבדיוני על רובוטים בשירות האדם. במילה רובוט אני לא מתכוון דווקא לבובה "אנתרופומורפית", דמויית אדם, או איזושהי אבסטרקציה עתירת דמיון לרובוטים החביבים (או המרושעים) של הוליווד. רובוט, להגדרתי, הוא מכונה אינטליגנטית שמסוגלת למלא קשת תפקידים ספציפיים בצורה אוטונומית, כולל קבלת החלטות על פי חוקי שגרה, ביצוע פעולות מוטוריות ב-3 ממדים, ניטור המשוב בזמן אמת והכנסת תיקונים במהלך הפעולה. כיום רוב הרובוטים התעשייתיים מוגבלים לפעולות פשוטות מאוד, כמו ריתוך וצביעה של שלדת רכב, ואינם נזקקים ליכולת תנועה והתמצאות במרחב. כדי לתפוס מקום בין מוצרי הצריכה העתידיים יש צורך ברובוטים שמסוגלים לבצע מספר גדול יחסית של פעולות תוך כדי תנועה ואינטראקציה עם דברים אחרים. להמחשה, תחשבו על רובוט שדואג לאסוף בגדים מכל מקום שבני הבית זורקים אותם, לכבס אותם, ליבשם ולגהצם, לקפל ולהכניס לארון הנכון על המדף הנכון. לכאורה לא מדובר באינטליגנציה מהסוג שעשה את Watson לאלוף הטריוויה העולמי. בפועל מדובר ביכולות של מכניקה עדינה, במספר גדול של דרגות חופש, ויכולת לעבוד עם עצמים "לא מובנים", Unstructured, כמו מכנסיים על לוח הגיהוץ. בתחום הזה, של רובוטיקה צרכנית, טמון לדעתי העתיד של IoT.

התחום החיוני ביותר לרובוטיקה "אישית" הוא ברפואה. המחסור בעובדים "תומכי רפואה" – אחיות, סניטרים, מאמני פיזיוטרפיה תנועתית ותורני ניטור פסיבי – הוא גדול ויהיה גדול יותר בעתיד, ככל שהאוכלוסיה מתבגרת ומאריכה ימים. החלום הישן של "רובוט שרת" Butler דיגיטלי, שיודע לעשות הכל, כנראה לא מעשי, אבל ללא ספק אין כמעט צורך פארא-רפואי שאי אפשר לפתור באמצעות צוות רובוטים המסונכרנים לבצע ביחד את כל מה שמטפל אנושי אמור לדעת לעשות. טכנולוגית IoR היא המפתח לעבודת צוות כזו. ברמה קצת פחות חיונית לאנושות נמצא רובוט המטבח, שיודע לבצע מתכונים על פי הוראות מדוייקות. לקשקש ביצה, לחתוך סלט, לצלות סטייק ולטגן צ'יפס – בלי לכסות את השיש בהתזות שמן. זה לא יכול להיות כל כך קשה, אם כמעט כל גבר מסוגל ללמוד את המיומניות הבסיסיות האלה. הקישוריות של IoR נדרשת כדי לעבוד בהרמוניה עם מכונות מטבח אינטליגנטיות אחרות, כמו המקרר המודע לתכולתו, וארון כלי הבישול הדיגיטלי. שימו לב איך בלי להתאמץ במיוחד כבר התייחסנו לחצי תריסר רובוטים ביתיים מביאי תועלת שאפשר לממשם בטכנולוגיה עכשווית. כל אחד לחוד אולי פחות מועיל מעקרת הבית העלובה ביותר, אך בעבודתם יחד הם מסוגלים לשחרר אותה לעיסוקים מרגשים יותר מכביסה, שאיבת אבק, טיגון שניצלים וסידור ארונות. למעשה, לקרוא "בית חכם" לבית שאינו מנוהל על ידי רובוטים, זה לא חכם במיוחד.

בניגוד לבעיה של IoT, "תשובה שמחפשת שאלה", אינטרנט של הרובוטים היא מענה לאחת המשאלות העתיקות ביותר בתולדות האדם: איך להשתחרר ממועקת השיגרה הביתית כדי למצוא זמן לריגושים חווייתיים יותר, לכולם. לצעירים ולמבוגרים, למוכשרים ולמוגבלים, לכולם יש שאיפות לא ממומשות, מתבזבזות ודועכות ככל שהימים והשעות עוברים בטרחת שגרה מתסכלת. אנו רוצים שרובוטים ישחררו אותנו והרצון הזה מצדיק את ההשקעה ב-IoR. ואגב כך תיווצר גם רציונליזציה של ה-IoT.

אודות יהודה אלידע

עורך ראשי. במהלך חצי יובל השנים האחרונות ביסס יהודה אלידע את מעמדו המוביל בין העורכים והפרשנים של טכנולוגיות מידע בישראל, הודות לרקע מדעי (MSc בפיזיקה ממכון ויצמן), ניסיון ניהולי (15 שנה בשיווק וניהול חברות בישראל ובחו"ל), גישה אנליטית ומחויבות לעיתונאות אחראית. יהודה אלידע ייסד, ניהל וערך את המהדורה הישראלית של PC Magazine ואת NET Magazine וב-12 השנים האחרונות הוא העורך הראשי של IT מגזין, מוסף המחשבים של גלובס, בנוסף לאחריותו על התכנים המקצועיים של פורטל IT News.