<
יום שלישי , ינואר 23 2018
מבזקים
דף הבית > היי טק > יזמות > איך ומדוע מאיצים סטארטאפים ולמי זה כדאי? בכירי האקסלרטורים בישראל "ישראל קפצה מדרגה מ Start-Up Nation ל Accelerators Nation"

איך ומדוע מאיצים סטארטאפים ולמי זה כדאי? בכירי האקסלרטורים בישראל "ישראל קפצה מדרגה מ Start-Up Nation ל Accelerators Nation"

P1380770ברק גולדשטיין: אני ברק גולדשטיין, שותף בקרן Terra, מנכ"ל TerraLab ventures. ומייסד של תוכנית החדשנות Tel AvivCreate

גרשון פניטש: אני שותף בחברת Finnegan אחת הפירמות הגדולות בעולם ה-IP, שמרכזה בוושינגטון. לפני כ-6 שנים עלה בראשי הרעיון המשוגע לפתוח פרקטיקה בישראל, בנוסף ל-10 הסניפים הוותיקים שלנו בארה"ב, אירופה ואסיה. לא היה לנו באותו זמן אף לקוח ישראלי – והיום מספרם כ-80, חלקם גדולים, כמו MobileEye ו- Synron ואחרים קטנים, אפילו שני חברה צעירים בדירה שכורה בתל אביב. אנו מגנים על זכויות ה-IP של לקוחותינו בבתי משפט בארה"ב ומפתחים עבורם אסטרטגיית פטנטים כדי להרחיק מתחרים.

אמיר גלמן: אני עובד בקרן ג'נסיס פרטנרס ומנהל את התוכנית לסטארט-אפים של הקרןThe Junction.

מירב שמחיאני מירב שמחי, ממעבדות SAP בישראל, אחראית על העבודה עם ה-Eco Systems של שותפים עסקיים, סטארט-אפים, חוקרי אקדמיה ומפתחים עצמאיים.

גילעד נס:   אני מנהל שיווק של מיינד סט, הפעילה בתחום טכנולוגיות ההוראה, Education Technology, מיסודו של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח).

גיא קצוביץ': אני מנהל את תוכנית היזמות של בוגרי 8200 – EISP, האקסלרטור הראשון בישראל המקדם יזמים מתחילים – גם כאלה שאינם בוגרי 8200. זאת, תוך שימוש בהון האנושי, הידע והנטוורקינג של בוגרי היחידה לטובת קידום יזמות ישראלית בכלל.

אמיר פנחס: אני מנהל האופרציה והפורטפוליו של מיקרוסופט Ventures העולמית, וזכיתי להיות בין מיסדי האקסלרטור הראשון של מיקרוסופט בעולם וממקימי מיקרוסופט ventures .

ברק גולדשטיין שותף בקרן Terra venture partners, מנכ"ל Terralab venture

ברק גולדשטיין שותף בקרן Terra venture partners, מנכ"ל Terralab venture

ברק גולדשטיין: מה האינטרס, של גוף בינלאומי, להיכנס לאזור שהוא יחסית רווי כיום כגון תוכניות אקסלרציה? מירב, ספרי לנו, מה האינטרס שלכם, בתור חברה גלובאלית, להסתכל בכלל על תהליכי חדשנות חיצונית, ואיך אתם עושים את זה?

מירב שמחי:  קודם כל, חשוב להבין שלחברה בינלאומית צריכה להיות אסטרטגיית פיתוח מרובת ערוצים, פנימיים וחיצוניים. SAP מונה 70 אלף עובדים ברחבי העולם, ויש לה כמובן תוכניות משל עצמה גם בתחום של Innovation. יש לה מספר תוכניות לקידום הפיתוח בסביבת SAP, לדוגמה Hana Start Up Focus Program, שזו תוכנית גלובאלית ויש לה גם בוגרים ישראליים. ובמקביל יש תוכניות מקומיות, כמו שהקמנו פה בישראל, כי בשנים האחרונות, SAP שמה דגש על הכרת החברות שקיימות בשוק ויכולות להשלים את הפתרונות שלה.

לדוגמה, לאחרונה נכנסנו יותר חזק לתחום ה-Cloud, באמצעות רכישות. אנחנו, בישראל, הצטרפנו , ממש לפני כמה חודשים, ל-The Junction כשותפים. אנחנו רוצים להכיר יותר את ה-Eco System המקומי, להתחבר לסטארט-אפים בארץ, ולעזור להם לנתב את דרכם בתחום של האנטרפרייז. יש לנו גם יותר מ-290 אלף לקוחות ברחבי העולם, ואנחנו יודעים מה הלקוחות האלה רוצים.

ברק גולדשטיין: אבל למה לכם, בתור תאגיד עולמי, להתמקד רק בשישה או שבעה סטארט-אפים, שהתקבצו במקרה במחזור ספציפי ב-The Junction?

מירב שמחי: כי זו אחת התוכניות שאנחנו, בישראל, התמקדנו בה. התוכנית הקודמת שהצגתי, שהיא תוכנית בינלאומית, רלוונטית גם לחברות שלא נכנסו ל-The Junction.

אמיר פנחס:  מיקרוסופט מסתכלת על Innovation בשתי רמות. האחת, חדשנות שנוצרה על ידי קבוצות מו"פ פנימיות. לדוגמה, מרכז הפיתוח בארץ, שהוא אחד משלושת מרכזי הפיתוח האסטרטגי של מיקרוסופט, ובו מושם דגש על אינקובציות פנימיות ויצירת חדשנות במסגרת תוכניות ההתפתחות של קווי המוצר המקוריים של מיקרוסופט. לעומת זאת, בחיבור ל-Eco System נוצרו תוכניות לתמיכה ביוזמות של מפתחים עצמאיים, שאנו רואים בהם שותפים פוטנציאליים בהעשרת סביבת מיקרוסופט. כמו תוכנית BizSpark, שמאפשרת לכל סטארט-אפ להתחבר לטכנולוגיות שלנו ולהתחיל לפתח בצורה פשוטה, מהירה ומאוד זולה – כי האמצעים שאנו מעמידים לרשות היזמים לא עולים כסף. כדי לבסס מערכת יחסים עמוקה יותר עם היזמים הקמנו אקסלרטורים, סביבות חדשנות לסטארט-אפים מבטיחים במיוחד, אותם אנו מלווים מקרוב, בצורה מאוד עמוקה ולאורך זמן. כיום יש למיקרוסופט 7 אקסלרטורים בעולם – מהחל בבייג'ין דרך בנגלור, פריז, ברלין, לונדון וסיאטל – וכמובן בישראל. קל לנו יותר להתחבר לחברות בתחילת הדרך, ולהפוך אותן לשותפים עתידיים בדרכים שונות, למשל דרך חיבור לקבוצות המוצר שלנו או מכירת פתרון משותף ללקוחות.

ברק גולדשטיין: מהסטארט-אפים שאני רואה באקסלרטור של מיקרוסופט, לפחות חלקם לא נמצאים בליבת הפעילות שלכם. נראה שאתם מסתכלים על זה בעיניים קצת שונות מתאגידים בינלאומיים אחרים?

אמיר פנחס   אנחנו מסתכלים על החברות באקסלרטור בפרט, ועל שיתוף פעולה עם ה-Eco System ועבודה עם חברות סטארט-אפ באופן כללי, כהשלמה למשאבי Innovation הפנים-ארגוני. מבחינתנו, זו גם הדרך ללמוד את הלקוחות, כי כל סטארט-אפ הוא לקוח פוטנציאלי ולא רק שותף פוטנציאלי. אין חובה שהמוצר שהוא מוכר כרגע, יהיה קשור לאחד המוצרים הקיימים של מייקרוסופט. אבל בהחלט כן יכול להיות שזה יהפוך למוצר, שלקוחות שלנו רוצים או צריכים ולכן חשוב לנו לשתף איתו פעולה. סטארטפים הם מנוע הצמיחה הכי חזק בשוק היום והדרך הכי טובה להישאר עם האצבע על הדופק בל הקשור לחדשנות. בנוסף, הם ה-Early Adopters שיטמיעו את הטכנולוגיות החדשות שלנו בקצב הרבה יותר גבוה מהלקוחות המסורתיים. לכן גם סטארט-אפים שמכוונים ליעדים מאוד רחוקים מאזורי הליבה שלנו כחברה, מבחינתנו עדיין מהווים שותפות מאוד מעניינת.

מאיר עשת: אמיר, אתה, כך נדמה לי, היחידי פה שאחראי גלובאלית על מספר אקסלרטורים, במדינות שונות. מה ההבדל בין אקסלרטור ישראלי, לבין אקסלרטור בחו"ל, נגיד בבנגלור, הודו?

P1380782אמיר פנחס:    השוני הוא סמנטי, למה מתכוונים במילה אקסלרטור. במקומות שונים המילה אקסלרטור מקבלת משמעות שונה. גם פה, בישראל, יש הרבה תוכניות שלא דומות אחת לשנייה, לכן אני אדבר רק עלינו ולא על אחרים בתעשייה. במיקרוסופט אנו מסתכלים קודם על ההתאמה ל-Eco System שמסביב לאקסלרטור ומגדירים את אופי הפעילות לפי בגרות הסביבה. בישראל, אנו רואים שיש פה קהילת VC מאוד ענפה וותיקה, יזמים מנוסים שהקימו חברות מצליחות, צברו ניסיון וגם עשו אקזיטים, או הובילו חברות ל-IPO עולמי. ולכן, אנחנו יכולים לעשות דברים בצורה מעט שונה: להביא מנטורים שילוו את החברות במסלול מועדף ליצור שותפויות עם קרנות, משקיעים, אנג'לים ושחקנים גלובליים אחרים שאנחנו משתפים איתם פעולה. במקומות אחרים, כמו בפריז או ברלין, ה-Eco System עוד לא מספיק בוגר, ולכן, התוכנית שם שונה. היא הרבה יותר במודל של בית ספר ליזמות. בצורה דומה, בישראל הדגש הוא על הקשר עם הלקוחות האמריקאיים, האירופאים, והסינים, כי החשיבה היא גלובלית. זה משהו שלא מתאים כל כך ליזמים בברלין, כי השוק המקומי מספיק גדול, כך שקשר עולמי אינו חיוני כל כך בהתחלה אז עובדים יותר על פיתוח מוצר.

ברק גולדשטיין: אחד המאפיינים שמאוד ייחודיים לישראל זה, שכל חברה שקמה כאן היא גלובאלית מהיום הראשון. כלומר, היזם חושב עם ראייה מחוץ לישראל, כי השוק הישראלי הוא ארגז חול נחמד לניסויים, ויכול להתאים לפיילוטים מסוימים – וגם זאת לא תמיד. כי השווקים מחוץ לישראל  מתנהגים לעיתים בצורה קצת אחרת. במרבית מדינות אירופה ובהודו למשל, כשחברות בונות את אסטרטגיית החדירה לשוק היעד, הן קודם כל בודקות הלימה לשוק המקומי, אם הוא גדול מספיק להצדיק את הקמת החברה, לעיתים קרובות אין להם צורך מיידי להסתכל מעבר לשוק המקומי. מצד שני, ישראל מציעה  Eco System משוכלל  יותר,מעצם היותנו שוק שולי בעל מגבלה של גודל  הפרספקטיבה של היזם הישראלי חייבת להיות  גלובלית אם הוא מעוניין להצליח, ראיה שונה בתכלית משל יזם הודי, סיני או צרפתי, ויכולה להתאים מאוד לחברה גלובלית שלעיתים נקודת המבט שלה הרבה יותר הוליסטית ורחבה משוק כזה או אחר.

הדעה הרווחת היא, שיש בישראל יותר מדי תוכניות אקסלרציה ותוכניות Innovation. האם אתם רואים כבר קניבליזציה? האם רואים ירידה ברמת התוצרים, איכות המשתתפים, בשלות החברות שנכנסות לתוכניות, הבדלי הצלחה בין המחזורים?

גיא קצוביץ', מנהל תוכנית היזמות של בוגרי 8200 – EISP

גיא קצוביץ', מנהל תוכנית היזמות של בוגרי 8200 – EISP

גיא קצוביץ':   אני אתחיל בשתי מילים על התוכנית הייחודית, שאני מנהל – תוכנית היזמות של בוגרי 8200. זה אקסלרטור שפועל מטעם עמותת בוגרי 8200, אך הוא פתוח ליזמים ישראלים בכלל ולא רק בוגרי היחידה. אנו פועלים ללא מטרות רווח וללא שום אינטרס מסחרי.

הנרטיב של ישראל כ-Start-Up Nation הוא משהו שכולנו מתגאים בו ורוצים לשמר, בין היתר דרך האקסלרטורים. כשהתוכנית שלנו הוקמה ב-2011, היו רק 4 תוכניות האצה בשוק. כיום יש סביב ה-30 וכתוצאה מכך, מרבית האקסלרטורים ותוכניות החדשנות בישראל מחפשים כיום את הבידול שלהם, לעומת אחרים. אנו למשל פונים במובהק ליזמים בשלבים מוקדמים יחסית, שיתקשו לקבל תמיכה במקומות אחרים. חלקם באים אלינו רק עם רעיון וממש "מתחילים מאפס", ואנו עוזרים להם להפוך את הרעיון למציאות.
באשר ל"קניבליזציה", כתוצאה מעומס התוכניות שקיימות בשוק אפשר לראות לא מעט חבר'ה ש"תופסים טרמפ" על הגל הזה ונכנסים לעולם היזמות לא מספיק מוכנים או בשלים – ולכן, ישנו צורך בסינון מוקדם. זה האתגר שלנו ושל כל שאר התוכניות בשוק, לאתר את היזמים בעלי הפוטנציאל הטוב ביותר להצליח.

אמיר גלמן: לפני ארבע וחצי שנים, כשThe Junction  הוקם כאקסלרטור הראשון בישראל, היה צורך גדול בתוכניות ליזמים מתחילים, פשוט כדי ללמד אותם איך הופכים רעיון גדול למוצר גלובלי ובונים חברה מצליחה. כיום ליזם מתחיל יש המון מידע, בין אם זה מכמות המפגשים שקיימים, כמות התוכניות שהוא יכול להיחשף או כמות המידע ברשת, התחושה היא שהיום יזם הוא הרבה יותר בשל, הוא מבין מה הצעדים הבאים שעליו לעשות, מונחים מהעולם של הסטארטאפים, ובעצם הוא הרבה יותר מוכן לרוץ עם המיזם שלו. בגלל זה בעיקר החלטנו בחצי השנה האחרונה, לשנות את המודל של The Junction. הרגשנו שיש צורך בבידול. החלטנו, שמעכשיו, כ-Genesis Partners, נקבל רק חברות המתאימות לאסטרטגית ההשקעה שלנו, כאלה שאנחנו מקווים להשקיע בהן עד להבשלתן אחרי התוכנית. הצבנו לעצמנו יעדי KPI, מדד מספרי להצלחה, שרלוונטי לאסטרטגיה העסקית של הקרן. יכול להיות שסטארט-אפ לא התקבל לתוכנית כזאת או אחרת כי הסטארט-אפ שלו פשוט לא בשל עדיין. אבל היום בגלל כמות האקסלרטורים והתוכנית הוא מתקבל לאחת מהן שקצת הורידה את רף הכניסה לתוכנית שלה, והיא שמה לו חותמת, כביכול, של מישהו שעבר סינון מקצועי והוא בסדר – זה גורם לזילות המונח אקסלרטור. היום, המילה אקסלרטור כבר לא משדרת איכות ולא מבטיחה בשלות, ולמרות שבפועל זה לא נכון להרבה תוכניות שעובדות עם מיזמים מבטיחים מאד.

אמיר פנחס:  אני רוצה להוסיף למה שאמיר גלמן אמר על הזילות של האקסלרטור. כדי להפריד את היזמים היותר מוכנים מהפחות מוכנים, ולבחור את המסגרת המתאימה לכל אחד, על המועמדים לעשות שיעורי בית. לענות בכנות על השאלה: מה אני חושב לקבל באקסלרטור? מהו בעצם, תהליך ההאצה שאני אמור לקבל בתוכנית הזאת, ומה הוא עושה לעסק שלי? אחת הדרכים הכי טובות לדעת האם התוכנית טובה בשבילי או לא, היא להסתכל מה יצא ממנה. מי הבוגרים שלה? לדבר איתם, לחקור מה הם קיבלו, ואם זה מתאים לצפיות שלי ומועיל לעסק שלי. אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בו, הוא, שהקריטריון שלנו להצלחה, הוא ההצלחה של סטארט-אפים. אנחנו עוקבים ומודדים את ההצלחה של היזמים. בשבעה האקסלרטורים שלנו ברחבי העולם, היו 410 סטארט-אפים שסיימו את התוכנית. 79 אחוז מהם, הצליחו  בגיוסי המשך, בממוצע של 3.7 מיליון דולר לכל אחד.

שיעורי הבית שיזמים צריכים לעשות, הם להסתכל מה הם אמורים לקבל מהתוכנית, מה האקסלרטור נותן להם, ולאן זה ייקח את העסק שלהם. אם מדובר רק Sharing Working Space, זה משהו אחד, ואם זו חממה עירונית או חממת מדען, אלה דברים אחרים. ואלה שונים מ The Junction או מהחסות של מיקרוסופט Ventures, או תוכנית 8200, או כל אחד אחר. לכל אחד יש את מה שהוא נותן ומה שהוא לא נותן, ועלי כיזם להבין מה נכון לי.

אמיר גלמן עובד בקרן ההון סיכון "ג'נסיס פרטנרס" ומנהל את האקסלרטור של הקרן The Junction.

אמיר גלמן עובד בקרן ההון סיכון "ג'נסיס פרטנרס" ומנהל את האקסלרטור של הקרן The Junction.

אמיר גלמן:  אני מאוד מסכים עם זה, שהיזם צריך לבחון את החלופות, יחד עם זאת, אני לא חושב שהוא אשם במקרה של חוסר התאמה. אין לו ניסיון להבין מה נכון ומה לא, ולפעמים גם אין לו אלטרנטיבה אחרת. אם יזם מצליח להבין כיצד התוכנית מגדירה הצלחה והוא רואה תיאום עם ההגדרה שלו להצלחה לתקופה הקרובה אז זה מצוין. ב-4 וחצי השנים האחרונות הצלחנו מאוד בקריטריונים המקובלים להצלחה של המונח אקסלרטור, שזה אחוז חברות בוגרות שגייסו סיבוב ומתקיימות. החלטנו על שינוי מודל העבודה לא מאיזשהו חוסר הצלחה. במספרים, עברו אצלנו 112 סטארט-אפים, 53 מתוכם גייסו סכום כולל מעל 135 מיליון דולר, וביצענו שלושה אקזיטים מוצלחים.

גילעד נס:  אני אקדים כמה מילים על MindCet, כי אנחנו מאוד שונים מהדוברים האחרים פה. האקסלרטור MindCet הוקם על ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) לפני כשלוש שנים. מט"ח הוא גוף שפועל כחברה לתועלת הציבור, מלכ"ר, שעיקר לקוחותיו הם מוסדות החינוך הישראלי, ולכן הקריטריונים שלנו שונים. הנהלת מט"ח זיהתה שנוצר איזה פער בין החזון הנשגב של Education Technology לבין היישום הדליל של מוצרים ראויים שמקורם בשוק המסחרי. אומנם התחום הזה התפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא זוכה להמון השקעות – אך הלקוחות הפוטנציאליים בארץ, ובראשם משרד החינוך, מתקשים לפעול במהירות שבה הטכנולוגיה משתנה והפתרונות מוצעים להם, וכך הפער בין הפוטנציאל לשימוש הולך וגדל. הפיתרון היה לייסד מעין פעילות חדשנות, בשם MindCet, שתהיה זרוע הסיור והגישוש של מט"ח, לאיתור טכנולוגיות ומיזמים. וכדי להעשיר את המבחר היא תפעיל אקסלרטור לסטארט-אפים ישראלים בתחום טכנולוגיות החינוך והלמידה. זו הייתה יוזמה חלוצית, כי כש-MindCet קמה, היא הייתה האקסלרטור השני בעולם שהתמקד בנושא זה, אחרי גוף אמריקאי ששימש לנו מודל חיקוי. התחום הזה גם מתאפיין בכך, שהוא מאוד הטרוגני מבחינת הטכנולוגיות למרות שהוא ממוקד מבחינת קהל הלקוחות שלו. בכנס שעשינו לפני שבועיים, הדגמנו מוצרי IoT ו-Virtual Reality בהוראה, יישומי Makers של הדפסה תלת ממדית, פתרונות Big Data ואבטחה ייעודיים לקהל המטרה הזה. אני חייב להודות שיש המון בעיות במודל הזה, כי, מבחינה סטטיסטית, הרבה יותר קשה להצליח בלי פיזור סיכונים – ואנו מתעקשים להישאר ממוקדים ורטיקאלית בתחום החינוך. אנו גם מפעילים במקביל תוכנית למורים, כדי ליצור דרישה למוצרים לכשיצאו מהמעבדות. חלק גדול מהמורים בארץ הם צעירים, שגדלו עם טכנולוגיה ומרגישים נוח עם הכלים שהיא מציעה, אך בבואם לבית הספר הם מוצאים שאת הטכנולוגיה הכי מתקדמת בכיתה מיצג המקרן. וזה מאוד מבאס אותם. אז במקביל לתוכנית האקסלרטור, יש לנו תוכנית שעוזרת למורים לפתח את רעיונותיהם. ושתי התוכניות יוצרות סינרגיה בינן לבין עצמן. הסטארטפים יכולים להשתמש במורים כפיילוטים, והמורים נחשפים לרוח היזמות ולסגנון החדשנות.  בנוסף, היה לנו חשוב לייסד פעילות מחוץ לאזור המרכז, ולכן בעת הקמת MindCet הוחלט שחלק משמעותי מאוד מהפעילות יתקיים שם, במטרה לעורר את היזמות הטכנולוגית בדרום, ולשמחתנו המועצה המקומית, מערכת החינוך בירוחם ואנחנו פועלים באופן סינרגטי ורואים תוצאות בשטח.
כל ההקדמה הזאת באה בעצם להגיד שאנחנו, MindCet, מייצגים את הבעייתיות הכי גדולה של המצב שעמיתי כאן תיארו. לא רק שיש תחרות, סוג של קניבליזציה פנימית, בין האקסלרטורים בארץ, עלינו גם להתגבר על האתגר הייחודי שלנו – לשכנע חברות לבוא אלינו, כאקסלרטור ורטיקאלי, ולא להתפתות לאטרקטיביות של אקסלרטורים לא ורטיקאליים, שיש להם יתרונות משלהם. הדרך שלנו לנסות לפתור את זה, היא כאמור להדגיש את הערך המוסף שלנו בתחום שוק ההוראה. אנחנו לא מתיימרים לטעון שאנחנו מלמדים יזמות יותר טוב מאחרים, אבל אנחנו בהחלט יכולים לטעון שיש לנו יתרון ממשי בגישה לשוק הספציפי הזה של החינוך והלמידה. יש לנו יחסים מיוחדים עם מוציאים לאור ומוסדות חינוך בארץ ובעולם, ורקורד הצלחות מוכחות.

P1380741מירב שמחיאני רוצה להוסיף, שגם אנחנו, לפני שהתחברנו ל-The Junction, חשבנו להקים אקסלרטור משל עצמנו. הרי גם לנו יש יתרון יחסי. כמעט כל לקוח גדול, הוא לקוח של SAP, וגם ב-SMB יש לנו שוק לקוחות מאוד גדול. לאחר מחשבה נוספת התחלנו להפנים, שבשלב הנוכחי זה קצת גדול עלינו. בין השאר, בגלל ש-SAP, היא חברה גרמנית, זהירה, שאין לה תוכניות כאלה בעולם כרגע. אנחנו מאוד שמחים, מהשיתוף פעולה עם ג'נסיס, ויכול בהחלט להיות שהפתרון לבעיות שהועלו כאן, על קניבליזציה וזילות, הוא יותר שיתופי פעולה ופחות להקים עוד ועוד אקסלרטורים.

אמיר פנחס: אני מאוד מסכים עם מירב. זו גם אחת האסטרטגיות שאנחנו משתמשים בהן – למרות שגם כשאנחנו התחלנו, לפני 3 שנים, לא הייתה אף תוכנית כזו בעולם של מיקרוסופט. התכנית הראשונה התחילה בישראל ולאחר מכן על בסיס המודל הזה הוקמו אקסלרטורים נוספים במקומות אחרים בעולם, שזה היה תהליך יזמי בפני עצמו, ומאפיין את הישראליות שלנו. היום אחת האסטרטגיות שאנחנו מעדיפים, היא שיתוף פעולה עם שחקנים גלובאליים. בישראל יש לנו שת"פ עם אל-על,  דויטשה טלקום, בנק הפועלים,  ביקטון דיקנסון ועוד רשימה ארוכה של שותפים. בעצם, הם רוצים להיות הראשונים להתנסות בטכנולוגיות חדשות, ואנחנו נהנים מזה שהשותפים שלנו באקסלרטור, הם גם הלקוחות שלנו – השותפים שלנו לעסקים. זו התאמה מאוד טובה, כי כך, הסטארט-אפ מקבל גישה גם לשותפים מקצועיים וגם ללקוחות קצה. כסטארט-אפ ישראלי קטן, או אפילו בינוני, זו דרך טובה להגיע ללקוחות ה-Enterprise הגלובליים שאינם תמיד נגישים.

היתרון שאנחנו מציעים לשותפים הוא מבנה שקל להתחבר אליו, לעבוד ביחד, לשתף פעולה, ובסופו של דבר, לעשות עסקים.

ברק גולדשטיין: מה הם המודלים השונים לשיתוף פעולה, בין אם זה חברות גלובליות, ישראליות, VC, אקסלרטורים או כל מודל אחר? איזה שיתופי פעולה אתם רואים היום, בתוכניות השונות, מתממשים בישראל?

אמיר גלמן:  יש לנו פורום של מנהלי אקסלרטורים. נפגשים פעם בחודש, מדברים, ושיתופי פעולה מתחילים שם. כחלק מהפורום הזה יושבים הרבה מנהלי התוכניות של התאגידים, וזה מאפשר למנהלים לייצר שיתופי פעולה. אני חושב שזו גם הסיבה שאותן תוכניות של חברות גלובליות נפתחו – זה מאפשר להם להתחבר עם האקו-סיסטם בצורה יותר קלה.

גילעד נס:  בפורום הזה הועלה הצורך לחשיפה של אקסלרטורים בארץ, לא רק כפירמות נפרדות אלא גם כסקטור עסקי בעל אינטרסים משותפים. המפגשים האלה ממנפים את כל האקסלרטורים, מעבר למה שמעניין כל אחד לחוד.

גיא קצוביץ': מובלעת בתוך השאלה ההנחה, הנכונה, שיש אקסלרטורים מסוימים, ה"מתחרים" אחד בשני – מכיוון שם פונים לאותו סוג יזמים. בעיני זה נכון, בעיקר בכל הקשור לליווי יזמים מתחילים, שכן הוקמו בשנים האחרונות מספר גדול של תוכניות המציעות תמיכה ליזמים אלה, מה שמוביל למצב בו נוצרת מעין תחרות על היזמים המתחילים הטובים ביותר בין התוכניות השונות. אבל זה טוב לנו, וטוב ליזמים.

מצד שני, כשמדובר בתוכניות חדשנות של תאגידים וחברות טכנולוגיות, לדעתי יש מקום לכולם. האינטרס במקרה הזה הוא בדרך כלל עסקי לשני הצדדים, ולפיכך הכול תלוי ב-Attention ההדדי של הארגון התומך והסטארט-אפ להקדיש להיקשרות. וגם אם בנקודה מסוימת בזמן זה לא מתאים, זה תמיד יכול להתאים אחר כך.                                  

אמיר פנחס:    אני מסתכל על זה בצורה שונה. אני לא חושב, שברוב האקסלרטורים, לא אמורה להיות תחרות.במיוחד אם מסתכלים במובן הרחב של המילה, אקסלרטורים ואינקובאטורים ו-Co-Open Spaces, כל אחד מהם נותן משהו שונה, ליזמים בשלבים שונים. אנחנו לא מרגישים שום ירידה באיכות של ה-Deal Flow, או באיזושהי קניבליזציה. ההיפך. ברגע שהבידול מהתוכניות האחרות נעשה יותר ברור, הרבה יותר קל לשתף פעולה. היה לנו שיתוף פעולה מאוד פורה עם ה-The Junction, והרבה מאוד חברות שסיימו את ה-The Junction באו אלינו, לקבל עוד Push, שאצלנו הוא בעיקר החוצה, לשוק. ויש עוד גוון של שותפות שבו נותנים לסטארט-אפ גישה להנהלה העסקית של השותף, ומעמידים לרשותו את מנועי ה-Go To Market כדי לפרוץ לשוק. שזו השותפות הכי אינטנסיבית שאפשר לקבל.

מירב שמחי, מנהלת הקשר במעבדות SAP בישראל, עם ה-ecosystem  הישראלי.

מירב שמחי, מנהלת הקשר במעבדות SAP בישראל, עם ה-ecosystem הישראלי.

מירב שמחי: יש קרן הון סיכון של SAP שמשקיעה סטארט-אפים, אבל בתוכניות החדשנות שלנו, אנחנו לא שמים כסף על השולחן. אנחנו כן עוזרים לסטארט-אפים להכיר את העולם העסקי, מובילים אותם לכל מיני כנסים רלוונטיים, מלווים אותם באירועי מרקטינג, וכן הלאה. אבל יש הפרדה ברורה בין הון סיכון לבין טיפוח האקו-סיסטם.

ברק גולדשטיין: גרשון, יש לי שאלה אליך. איך האקסלרטור אמור לטפל בנושא של קניין רוחני, IP ? יש כאן מסביב לשולחן לא מעט בעלי עניין – יזמים, תאגידים, משקיעים וקרנות. איך היזם מגן על הנכסים שלו בבואו לחסות בצל האקסלרטור?

גרשון פניטש: אין להכחיש, בהתחלה בדרך כלל יש בעיות תקציביות ואנשים אחרים סביב השולחן יכולים להעיד על כך טוב ממני. עם זאת, חיוני להגן על הקניין הרוחני של החברה, כי בסופו של יום כל טכנולוגיה חדשה חשופה להעתקות. היתרון הראשוני של הממציא הוא קצר טווח והיזמים הצעירים בכלל לא מודעים לחשיבות של הגנה על חדשנותם. רובם ממוקדים בפיתוח טכנולוגיה איכותית ופחות בפיתוח IP איכותי . גם המשקיעים בשלבים הראשונים לא מעמיקים בהערכת ה-IP. אנשים חושבים שכל ה-IP נוצר שווה ולא מבינים שה- IP זה בדיוק מה שמצדיק את ההשקעה. רק כאשר נכנסים השחקנים הכבדים, אלה שמוכנים לרכוש את החברה במיליונים, נחשפת הבעיה במלואה. המשקיעים האלה, בדרך כלל חברות מבוססות עם ניסיון עשיר במו"מ על זכויות IP והפרת זכויות כאלה, מצפות לקבל תיעוד שמוכיח כי הן לא שמות את כספן על קרן הצבי ושהחדשנות מוגנת כראוי. בשלב זה, כבר מאוחר ללכת אחורה ולתקן את הטעויות שנעשו במהלך הפיתוח. אני מדבר הרבה עם משקיעים, קרנות הון סיכון והנהלות אקסלרטורים, ובדרך כלל מתקבלת אותה תמונה: כשהיה הזמן הנכון לבנות תשתיות משפטיות מוצקות להגנה על ה-IP, לא היה לנו תקציב לכך. כמובן שזו בכייה על חלב שנשפך. כדי להבטיח את ההצלחה של סטארט-אפ לא מספיק לתת ליזם שולחן עבודה ותמיכה אדמיניסטרטיבית. צריך למסד תהליך בניית ושימור IP אפקטיבי, גם אם זה עולה כסף שלא קל להשיגו בשלבים האלה. אבל אחרת נוצר סיכון שכל היוזמה תסתיים במפח נפש.

ברק גולדשטיין: האם יש לך איזושהי עצה כללית ליזמים שמנסים להתקבל לאקסלרטור, מה לחשוף ומה לשמור בסוד?

גרשון פניטש: שמע, צריך להיות זהיר מאוד בכל חשיפה ציבורית של המצאה, ולא רק בסיטואציה של כניסה לאקסלרטור. אני תמיד ממליץ להתחיל בהגשות בקשה לפטנט ארעית (Provisional), זה לא יקר ולא דורש ליווי מקצועי של עורך פטנטים. צריך רק להיזהר מתחושת ביטחון מוטעית, כאילו בקשת הפטנט הארעית מגינה עליך כראוי בכל מקרה. זה לא המצב. ההגנה מוגבלת לרמת הפירוט שהגשת, שזה בדרך כלל פחות ממה שנדרש עבור פטנט אמיתי, וכל ה-IP שבחרת לשמור בסוד נשאר בלתי מוגן. מה שתגלה למשקיעים לפני שהגשת בקשה מלאה לפטנט אמיתי (לצעד כזה כן תזדקק לשירותי עורך פטנטים מקצועי) יכול להפוך לידע ברשות הציבור. הם יכולים להשתמש ברעיון שלך כדי להתחרות בך. אלא אם כן חתמתם על הסכם סודיות, NDA, שהרבה חברות גדולות נמנעות מלעשות כמדיניות תאגידית. ואתה, כסטארט-אפ עני, אין לך הרבה מנופים כדי להפעיל לחץ נגדי מול סרבנות נחושה של חברה גדולה. הדבר היחידי כמעט, שביכולתכם לגייס לטובת ההגנה על ה-IP שלכם הוא הגשת בקשת פטנט ארעית. זה לא משהו מאוד פורמלי, כי הוא לא נבחן בקריטריונים של פטנט אמיתי. קחו את כל מה שלדעתכם חדש ברעיון שלכם או רלוונטי למימוש שלו, צרפו את האגרה הקטנה שנדרשת  על ידי הרשם האמריקאי, ותגישו. אמנם בתוך שנה תצטרכו להגיש בקשת פטנט פורמלית כדי לקבע את הזכויות המתמשכות שלכם, אך בינתיים תוכלו לנהל מו"מ מעמדה של כוח. יש לי דוגמה טרייה איך זה עובד. חברה שעבדה איתנו שרפה את כל הכסף שלה ונאלצה לחפש משקיעים חדשים כדי לשרוד. היזמים באו אלי ואמרו שברצונם להגיש חצי תריסר בקשות פטנט ארעיות, ולא כל כך חשוב שבעבר הם לא היו מוכנים להשקיע באותן המצאות עלות של רישום פטנט אמיתי. שאלתי, וזה מה שיציל אתכם? והתשובה הפתיעה אותי. כן, אנו מנהלים משא ומתן עם כמה משקיעים פוטנציאליים ומה שחשוב להם זה כמה רחב תיק הפטנטים שלנו. הם לא מבינים הרבה בערך של הפטנטים, אבל המספרים משכנעים אותם. וזה, כמובן, הצליח. הכסף הגיע והחברה התאוששה בלי קשר לאיכות המזערית של בקשות הפטנטים הארעיות.

גילעד נס: תרשו לי שאלת המשך לגרשון. האם לא קיים סיכון משמעותי, שבסביבת אקסלרטור, עם שיתוף משרדים במשך 3 עד 6 חודשים, ה-IP שלכם בהכרח יזלוג? בניגוד לפגישה קצרה לצורך מצגת למשקיעים, בסביבת העבודה אין לכם יכולת לשלוט על מה שתחשפו ומה יישאר בסוד. כשאתם משתפים פעולה עם חברים אחרים באקסלרטור, או אפילו לא משתפים פעולה ופשוט יושבים באותו מתחם, משהו מהמידע חייב לעוף לחלל החדר.           

גרשון ס. פניטש, שותף פינגן

גרשון ס. פניטש, שותף פינגן

גרשון פניטש: שאלה טובה. לדעתי, חברות במצב כזה צריכות להגיש בקשות פטנט ארעיות, בכל פעם שצץ  רעיון חדש, גם אם לא מרגישים באותו רגע שקיים סיכון לחשיפה. זה לא יקר, לא דורש יותר מדי זמן ומשאבי ניהול, כמו פוליסת ביטוח טובה. טעות מקובלת היא, שיש צורך במשהו עובד לפני שמגישים פטנט. לא נכון. כל עוד אתם מסוגלים לתאר בפירוט מספיק את הרעיון ולשכנע אדם בעל כישורים סבירים בתחום שזה יעבוד, זה מספיק גם אם לא ביצעתם את הניסוי שיוכיח את טענותיכם לאחרון הספקנים. זה התקן החוקי לרישום פטנט. יש לכם רעיון מבטיח, הגישו אותו כבקשת פטנט ארעית לפני שהכנסתם אותו למצגת פאוור-פוינט כדי לשכנע משקיעים. יותר מכך, אתם יכולים לקחת את המצגות האלה ולהגיש אותן כבקשות פטנט ארעיות. רק חשוב לזכור שמשך ההגנה הוא שנה בלבד.אם לא הגשתם בקשת פטנט אמיתית תוך שנה,אתם מאבדים את הזכות לתבוע דין קדימה לתאריך בקשת הפטנט הארעית ואתם עלולים להישאר ללא שום הגנת IP.

חשוב גם לזכור, שמבחינה חוקית, לכל מי שתרם בפיתוח הרעיון יש חלק בזכויות, לא רק למי שהיה שחשב על הרעיון הראשוני. אתם יושבים עם עמיתים לאקסלרטור ומקבלים מהם טיפים ועזרה מקצועית, הם יכול להיות ממציאים-שותפים גם אם הם עובדים בסטארט-אפ מתחרה. לכן, לא מדברים עם אנשים מחוץ לחוג שומרי הסוד לפני שמגישים בקשת פטנט, אפילו אם היא ארעית. בחוק האמריקאי, כל מי שהיה השותף בפיתוח הרעיון יכול להיחשב כממציא ולהיות בעל זכויות בפטנט. הוא גם יכול למכור את זכויותיו למתחרה בלי לשתף אתכם בתגמול. ראיתי את התסריט הזה קורה שוב ושוב בסביבה האקדמית, וכנראה שסביבת האקסלרטור רגישה לתופעה באותה מידה. לדעתי יש צורך בהסכם כללי בין כל חברי האקסלרטור שיקבע למי הזכויות שייכות במקרה של שת"פ אפיזודי.

אמיר פנחס, מנהל האופרציה והפורטפוליו העולמי של מיקרוסופט ונצ'רס

אמיר פנחס, מנהל האופרציה והפורטפוליו העולמי של מיקרוסופט ונצ'רס

אמיר פנחס:   אנו משתדלים שהמנטורים ממיקרוסופט העוזרים לסטארט-אפים באקסלרטורים של מיקרוסופט יגיעו מתחום עסקי שונה מהסטאר-טאפ, וכך יהיה ברור מראש ללא ספק למי מגיעות הזכויות בלי צורך בהוכחות משפטיות ומסמכים פורמליים. פשוט, נקי ולא סכנת משפטיזציה.        

ברק גולדשטיין: בשנה-שנתיים האחרונות, יש הרבה כסף בתעשייה, כולל השקעות Early Stage, כבר ברור לכל שאנחנו בעיצומו של "סייקל חיובי". מתברר, שיותר קשה היום להביא משקיעים לימי demo   – אירוע החשיפה החשוב בסוף תקופת האקסלרציה. מצד שני אומרים לי, שבשנה-שנתיים האחרונות, גדל הקושי בגיוס כספים, דווקא באקסלרטורים שהם Early Stage. מעניין אותי לשמוע, האם אתם רואים באמת קושי בגיוס כספים, מנקודת המבט של הסטארט-אפ בשלב Pre-Round A?

אמיר גלמן:      היום בצדק רוצים לראות תוצאות קצת יותר בוגרות, מצגות יותר מגובשות, יותר הבנה לאן הם הולכים ומה הם עושים, מאשר בעבר. זה קשור לאקסלרטורים רק בעקיפין. סטארט-אפ שנפגש עם משקיע והוא עדיין לא בשל מספיק להשקעה יכול לשמוע מילים כמו: תלך למספר חודשים לתוכנית ותוכל להתקדם שם ולהתבשל יותר. לדעתי, היום ליזם מתחיל, אין תירוצים לבוא לא מוכן לפגישה, כל כך לא בשל ברמת המוצר. מצד אחד, יש היום יותר כסף ויותר מוכנות להשקעות, אבל מצפים מהסטארט-אפים להגיע קצת יותר בשלים ולא עם רק עם רעיון ומצגת.

ברק גולדשטיין: בעיניים של משקיע, אתם לא מרגישים שיש פגיעה בתדמית הסטארט-אפ עצמו. כי הרבה פעמים, השקעה היא עניין פסיכולוגי. כלומר, אם ב-demo Day לא הגעתם לשלב שהוא "Fundable" בעיניי המשקיע, זה יוצר דעה קדומה אצל שאר משקיעים, שאם כולם ראו אבל אף אחד לא השקיע בנקודה הספציפית של סיום המחזור, כנראה שיש סיבה טובה לכך. מה שלעיתים עלול לעכב או להרוג חברות צעירות טובות

גילעד נס:  חשבנו על הבעיה הזו, ואנו מנסים, בדרכים שונות, לפתור אותה. בעיקר באמצעות תוכנית המשך, במסגרתה, אנחנו עוזרים לבוגרים לעשות Business Development. גם מול השותפים והמכרים שלנו בעולם, חברות רלוונטיות שיכולות להיות שותפות. אציין גם, שבמסגרת התוכנית עצמה, אנחנו משקיעים בחלק מהחברות. אומנם, זה סכום יחסית קטן, במחזור הנוכחי מדובר על 20 אלף דולר, אך הוא מאפשר לפחות לאחד מאנשי הצוות להקדיש את כל זמנו לפיתוח עסקי. אנחנו לא עובדים כקרן השקעות, אין לנו את הכסף הראשוני הדרוש למימון מוחלט של השלב הזה, ואנחנו כן נתקלים בבעיה של חוסר בשלות של קהילת ההון סיכון המקומית להשקעות בתחום הזה, בניגוד לפתיחות הרבה יותר גדולה בחו"ל. המצב הזה יוצר בעיה – כשהחברות שלנו כבר יוצאות לחו"ל ומדברות עם משקיעים, אז אומרים להן, אתם צעירים מדי. הזרים אומרים ליזמים, תגייסו קודם כסף בישראל, שהרי יש שם קרנות הון סיכון שמבינות עניין, ואז תבואו אלינו. ואנו יודעים שבעצם, קשה מאוד לגייס כסף בישראל. לכן, בחלק מהמקרים, אנחנו נותנים השקעות המשך. במקרים רבים, לשמחתנו, הם מגיעים אצלנו כבר למצב שהם על המסלול לקבל הכנסות, וזה משנה את התמונה מיסודה.   ובכל זאת ברצוני לסייג ולהגיד, שאנחנו עדיין צעירים מדי להסיק מסקנות נחרצות. אנחנו כול הזמן משנים את התוכנית, וכמו שנאמר פה מקודם, ראינו חברות שמסיימות אותנו ואז עוברות לאקסלרטור אחר. אין לנו בעיה עם זה, כי אם לחברה טוב להיות באקסלרטור נוסף ולהגדיל את הסיכוי לגיוס הון, הרי שזה משרת את המטרה – שהחברה תצליח לגייס כסף ולהמשיך לפתח את המוצר.

גיא קצוביץ': עובדתית, שנת 2014 הייתה שנת שיא של גיוסים בעולם ההון-סיכון, ולפי כל הנתונים העדכניים צפוי כי שנת 2015 תהא מוצלחת אף יותר. לפיכך, אובייקטיבית, ליזם הישראלי בשנת 2015 יש בממוצע גישה ליותר כסף "שמונח על השולחן" מאשר אי-פעם. לאור הנתונים האלה, אפשר לומר באופן גס כי אם סטארט-אפ ישראלי מתחיל נראה מוצלח ומבטיח לפי מספר קריטריונים מקובלים – יש סיבה להאמין שיצליח לבסוף לגייס הון-סיכון.

בכל הקשור ליכולת לגייס כסף דרך תוכנית אקסלרטור, להניח כי התוכנית היא זו שגורמת באופן בלעדי לחיבור הזה – זה לא מדויק. עם זאת, תוכניות אשר מצליחות ליצר לאורך זמן מערכות יחסים מבוססות אמון עם קהילת המשקיעים מחד, ועם קהילת היזמים מאידך – נמצאות כיום במצב בו הן יכולות לייצר חיבורים בין שתי הקהילות האלה. במקרה של התוכנית שלנו, זו גם סיטואציה שהיא "נוחה" ל-2 הצדדים, כי לכולם ברור שאנו פועלים ללא אינטרס עסקי ורוצים רק בטובת העניין.

אמיר פנחס:  יחסים בונים לאורך זמן, ואין רגע מוקדם מדי לפגוש משקיעים פוטנציאליים ולדבר איתם. אם הגעת לDemo Day, וזה הפעם הראשונה שאתה פוגש את רוב המשקיעים, זה לא המצב האופטימאלי. כי הDemo Day לא אמור להיות האירוע המכונן, שבו אתה פותח את מאמצי הגיוס שלך. צריך לעשות עבודה מקדימה. וגם היזמים אצלנו, שחלקם נכנסים לאקסלרטור כשכבר גייסו הון ראשוני, צריכים לפתח את מערכות היחסים עם עולם המשקיעים – וזה אחד הדברים שאנחנו עושים איתם. אנחנו מחברים אותם בצורה נכונה למשקיעים, ומלמדים אותם איך עושים Pitch אפקטיבי למשקיע שהוא שונה מהמשתתף המצוי בDemo Day.

אמיר גלמןה-Demo Day בהתחלה, הוקם משום שאף אחד לא הכיר את סטארטפים האלה, ומהנקודה הזאת אתה מתחיל את התהליך הארוך של חשיפה.היום, משום מה – וזו טעות חמורה – השתרשה התפיסה שאומרת, שאם לא תפסת משקיע בDemo Day, הפסדת את ההזדמנות למשוך משקיעים, זה לא נכון, הDemo Day  זה פשוט אירוע סיום של התוכנית.

גלעד נס, מנהל שיווק ותוכן ב-MindCET

גלעד נס, מנהל שיווק ותוכן ב-MindCET

גילעד נס: אולי הDemo Day צריך להתקיים שלושה או ארבעה חודשים אחרי סוף התוכנית? לא מיד בסוף התוכנית.

אמיר פנחסאחד השינויים שעשינו בDemo Day שלנו, הוא לארגן פגישות ספציפיות, בין משקיעים ספציפיים לחברות ספציפיות בתחומי עניין משותפים. זה הפך את השיחה להרבה יותר ממוקדת. לפני שאני קובע פגישת המשך, לדיון שהוא יותר בכיוון של השקעה, אני והם רוצים לדעת שיש על מה לדבר.

אמיר גלמן כמדיניות הקרן, אנחנו בוחרים במי להשקיע לפי היכרות מעמיקה, ולשם הולכת התוכנית. במשך ששת החודשים של התוכנית, אנחנו רוצים להיות לצידם, רוצים להכיר אותם, ורוצים לעזור להם.

ברק גולדשטיין: מה שאנחנו עושים ב Create זה Open Innovation, יצירת סביבה תומכת לחדשנות בשיתוף פעולה עם תאגידים מובילים אשר מעוניינים בחדשנות חיצונית מחוץ לקופסא הממוסדת של מו"פ פנימי. אנחנו לוקחים יזמים בלי רעיון, רובם הם יזמים חוזרים, שכבר היה להם ניסיון של  לפחות מחזור חיים עם סטארט-אפ או שניים, חלקם עשו אקזיט, חלקם נכשלו, רובם טכנולוגים מנוסים, וכל החודשיים הראשונים של התוכנית, מוקדשים לפיתוח הרעיון- מה שקרוי אצלנו שלב ה Ideation  ובו מתקיימים סשניםסגורים עם נציגים של אותן חברות לגבי צרכי השוק השונים והאתגרים הטכנולוגיים שהם רואים בשוק. למשל, יש לנו שת"פ עם RBVCBosch בתחום התחבורה, עם תאגיד האנרגיה האירופאי EDP בתחום האנרגיה, ועוד. יש לנו שותף תעשייתי לכל אחד מהנושאים, איתו ישבנו ואפיינו יחד מה הוא רואה כיום בסגמנטים השונים בשוק ולאן הוא מתפתח, בהרבה מהמקרים התאגידים הזרים, רואים דברים רבים שהיזם הישראלי אינו מודע אליהם מבחינת התפתחות השווקים, הדבר מודגש בעיקר בתחומי האימפקט (חקלאות, בריאות, אנרגיה, industrial internet  וכד')בהם הבנת השוק דורשת הרבה יותר מיומנות וידע מאשר בתחום הגימיניג והפרסום למשל, לכן הרבה פעמים ניתן להתבונן ביזם ישראל בעל יכולות גבוהות בתחומים הטכנולוגים, פונה  "לדרך הקלה" ומלכתחילה מתרחק מוורטיקלים בעלי סיכוי הצלחה לא פחות טובים עם אימפקט משמעותי . בעולם רואים הרבה מאוד חברות שמכוונות לכיוונים האלה, בעוד היזם הישראלי נשאר קצת מאחורה. בסוף החודשיים – שלושה הראשונים בתוכנית ולאחר שימוש במתודולוגיה ייחודית שפיתחנו בשנים האחרונות ל "venture creation" ב CREATE עם מומחים עולמיים מתחומי ידע שונים  , אנו בוחרים את הרעיונות שהיינו רוצים לראות מבשילים בסוף חצי השנה שהוקצבה לתהליך ואז, בונים תוכנית ספציפית לכל צוות. זה מאוד שונה מהמתודה המקובלת באקסלרטורים הקיימים בארץ ובעולם בכלל.

במחזור הנוכחי שהחל לפני כחודש, קיבלנו כ-450 מועמדויות, מתוכם בחרנו 22 יזמים, שחלקם עם ניסיון עשיר ואקזיטים מאחוריהם. אני אישית הייתי מאוד מופתע מאיכות היזמים. כי הייתי בטוח שיהיה מאוד קשה להביא יזמים טובים לתוכנית לאחר שיחות עם תוכניות אקסלרציה וחדשנות אחרות. מתברר, שאם אתה סוג של Enabler ליזמים, לא משקיע שמחפש הזדמנות לקחת Equity בתמורה לכסף, מגיעים אליך יזמים מאוד טובים, שיכול להיות שהם עשו אקזיט בתחום אחד, והיום הם רוצים לעבור לורטיקאל אחר, אולי משום שיש לו יותר אימפקט ויותר תוכן. ומצד שני, אתה רואה הרבה מאוד תהליכים, כפי שהם מתרחשים בתוך התאגידים שממחישים לך מדוע הם נזקקים להזרקת חדשנות מבחוץ. וכך, מה שאנחנו עשינו בהקשר של הDemo Day, זה שאין Demo Day. אנו שידכנו מראש את היזם עם הלקוח/המשקיע. אם היזם עומד ב-Milestones שהוא הבטיח הוא מקבל השקעה, ואינו צריך לעשות כל מיני מצגות והדגמות כדי לשכנע משקיעים עלומי שם לשים כסף. לאחרונה עשינו מבחני השוואה, Benchmark, ל-144 תוכניות אקסלרציה בעולם, וגילינו שהמודל הישן של האקסלרטור, פחות או יותר מת. המצליחים הפכו להיות VC וכך הם פתרו את הדילמה הבסיסית: אם אתה מאמין בסטארט-אפ, למה אתה לא משקיע. ואם אתה לא משקיע אז למה שאני, שמבין עוד פחות ממך את הטכנולוגיה, אמור להשקיע. כך נוצרו קרנות הון סיכון המוקדשות בלבדית לחברות האקסלרטור שלהן.
שינוי נוסף שאנו רואים היום בתעשייה הזו בעולם, שהיא הופכת להיות הרבה יותר ורטיקאלית. היתרון, בסופו של דבר, לאחר שנבנה שוק, הוא שאתה יודע לעבוד עם כל בעלי העניין ולהביא את המוצר לשוק, בצורה הרבה יותר מהירה.

גילעד נס:   העצה שלי ליזם שחושב על כניסה לאקסלרטור: האחריות להצלחה נשארת עליך. יעזרו לך, אבל גם באקסלרטור הפרויקט נשאר שלך. אל תצפה שמישהו יפתח עבורך, יפתח את הצד העסקי במקומך, ידבר במקומך עם משקיעים. אתה מקבל סביבה תומכת, אבל הליבה נשארת שלך ובאחריותך.

אמיר פנחס:  העצה שלי, תעשה שיעורי בית. דע למה אתה נכנס, ואיך זה מקדם את העסק  שלך. ולא פחות חשוב, מה החסרונות, מה יכול לעכב אותך. אל תחשוב לרגע שהאקסלרטור הוא מה שיציל מיזם שירד מהפסים. אם המיזם שלך טוב, תוכל להצליח גם בלי אקסלרטור. ואם המיזם שלך הוא לא טוב, גם 4, 5, או 6 אקסלרטורים, לא יעזרו.

אמיר גלמן:  תנסו לדמיין ששכרתם בית במדבר ולא תצאו ממנו במשך תקופת התוכנית. תשימו לעצמכם יעד אם זה היה המצב ותנסו בפועל להגיע לאותו יעד. בנוסף תדעו להקשיב ולקבל ביקורת ולמרות שאנחנו לפעמים, לא אוהבים לשמוע אותן, צריך לדעת להאזין לעצות, ולהחליט מה מתאים ומה לא, כמובן שלא צריך לקבל כל ביקורת אבל חשוב להקשיב ולתת על זה את הדעת. תמדדו את היעדים שלכם  באופן שבועי.

מירב שמחי:   לי אין מספיק ניסיון באקסלרטורים, הניסיון שלי הוא בפיתוח, בניהול צוותים בתוך הארגון, אך לדעתי העקרונות לא שונים. צריך לדעת לטעות בלי לאבד מוטיבציה, לתקן בלי לחפש אשמים, לעשות הכל לשמור על רוח צוות, לעבוד במחזורים של שיפורים – ולהתמיד. לא לחשוב שאיפה שהמיזם התחיל, שם הם גם יסיימו אותו. וכמו שאמיר אמר, לעבוד קשה.

גיא קצוביץ':  טיפ ראשון, הרבה יזמים משאירים את הרעיון שלהם ברמת הדמיון. אנשים ש"צץ" במוחם רעיון מלהיב, שוכחים שצריך לנסות לממש אותו – ולבסוף, מנסים לעשות זאת ומגלים שלא כל מה שדמיינו, קורה כך במציאות. הטיפ השני, הוא "Get Out Of The Building" כדברי המימרה המפורסמת של  Y Combinator. ה"חוכמה" נמצאת בשוק. יש לכם רעיון או מוצר? פגשו כמה שיותר מהר לקוחות או משתמשים פוטנציאליים כדי לקבל פידבק. חשוב כמה שיותר מהר לחכך את הרעיון שלך עם השוק.

גרשון פניטש: זכור, היכולת שלך ליהנות מפירות רעיונותיך מותנית ביכולתך למנוע מאחרים לנצל אותם. וזה דורש היערכות להגנת IP מהרגע הראשון. לעולם אין זמן מוקדם מדי להתחיל לחשוב על הגנת קניין רוחני ואסטרטגיה טובה מבוססת על כך שלא מתעצלים לעשות את הדברים הנכונים גם כאשר אין זמן וכסף מיותרים. לחשוב על העתיד זה לעולם לא מיותר.

P1380735

אודות מערכת ITNEWS מאיר עשת

מנהל/עורך אתר ITNEWS. בוגר כלכלה ומנה"ס באונ' בן גוריון ו- MBA בירושליים. בעבר: כהן כיועץ כלכלי מטעם המדינה בהולנד ובהודו. היה סמנכ"ל שיווק בברדר, משנה למנכ"ל בסטארטאפ TVNGO, מנהל IT מגזין של גלובס בשלוש שנים האחרונות.
נגישות