<
יום שני , דצמבר 18 2017
מבזקים
דף הבית > חדשות > זה לא גודל הנעליים; זה הברק המצוחצח שלהן

זה לא גודל הנעליים; זה הברק המצוחצח שלהן

צפרא כץ ומארק הארד מאזינים ללארי אליסון, בדאגה מהולה בתקווה

צפרא כץ ומארק הארד מאזינים ללארי אליסון, בדאגה מהולה בתקווה

הביטוי "להיכנס לנעליים הגדולות של…" מאוד מקובל בעיתונות, במיוחד כאשר צריך להפרד מ"נפיל" שהאגו האדיר שלו זכה לניפוח נאמן במשך עשרות שנים, בעיקר בזכות פה גדול אך גם בסיוע של יחצנים, אנליסטים, עיתונאים וסתם פטפטני חצר. זוכרים איך הביטוי הזה שימש ציר רעיוני לכל מאות הכתבות שדנו בטים קוק, המהנדס הצנום שנכנס לנעליים הגדולות של סטיב ג'ובס, הנפיל הבלתי מעורער של ההוויה הדיגיטלית?  ובכן, אחרי שנתיים בהן נדמה היה שגם לטים קוק יש רגליים גדולות מספיק להוביל הצלחה עסקית, בשבועיים האחרונים כבר התגבשה הדעה שאולי לא. שיתכן וזו היתה טעות אופטית, אשליה שהתבססה על המשכיות הפרויקטים שיזם ועיצב הנפיל הראשון והאחרון למטה אפל, ועם כל הכבוד לטים, הרגליים אינם רגלי סטיב.

באג או קנוניה?

מתברר שדי בכמה באגים לא מהותיים בעדכון שוטף למהדורה השמינית של iOS כדי לכווץ את טים קוק לממדים אנושיים ולשלוח את המנייה של Apple ללקק אבק על רצפת NASDAQ. ממש נדמה כי בוול סטריט חיכו העייטים לטים קוק ואשפי הספקולציה פלטו אנחת רווחה כאשר הוא ניפק להם אמתלה להשתחרר מהמיתוס, שמניית אפל היא האנלוג הפיננסי למניות הבנקים בישראל של 1982; היא יכולה רק לעלות. כבר למחרת החלו כמה ממומחי תיאורית הקנוניה להפיץ את הסברה, שהנפילה תוכננה מראש והיא נועדה בעיקר לאפשר לבעלי מידע פנימי לקנות עוד מניות אפל במחיר נמוך; אך האמת הפרוזאית פשוטה יותר. כמו כל חברת תוכנה שהצליחה מעבר למידה הרציונלית, אפל שבויה היום במיתוס ההצלחה וכדי לרצות את המשקיעים במניה עליה לנפק מהדורות חדשות לתוכנה שעדיף היה להשאירה ללא שינוי. וכמו כל חברה שבחרה להתפרנס מחילופי גרסאות כדי לכסות את דלות החומר, Apple מגלה שבאגים הם חלק מעלויות ההובלה. מיקרוסופט למדה זאת כבר לפני יותר מעשור אך רק עכשיו מגיע התור של אפל להתחמק מהביצים הסרוחות שמשליכים עליה החסידים המתוסכלים. בעלי המניות צריכים רק לקוות שטים קוק מוכשר לא פחות מסטיב באלמר בהפיכת לימונים ללימונדה. והאנליסטים יכולים ללמוד ולהפנים, שהברק הנפלא של נעלי נפילים אינו מעיד על גודל כפות הרגליים ולא על הריח. סטיב ג'ובס חתום על יותר באגים מכל נפיל אחר בעולם התוכנה – ובכל זאת לו זוכרים רק את ההבטחה, החזון והריטואל הפולחני על הפודיום בכנסי Macworld. למה? כי בלעדו, מעולם לא חי בקרבנו אשף יחסי ציבור שמסוגל לצחצח נעליים לברק כל כך זוהר, עד שגם הטובים באנליטיקנים מסתנוורים.

הנעליים של לארי אליסון

עוד זוג נעליים גדולות שהתרוקנו השבוע הן של לארי אליסון, המנכ"ל המייסד של Oracle, שפורש מהניהול השוטף – אותו הוא מעביר לזוג עוזריו הנאמנים, מארק הארד וצפרא כץ – ומסתפק מעתה בתואר "מנהל טכנולוגיות ראשי", CTO. הנעליים של לארי אליסון הן באמת גדולות מהרגיל. את הצמיחה של אורקל ב-30 השנים האחרונות הוא ניתב בכשרון, באגרסיביות ובשאפתנות בלתי מתפשרת. בניגוד לסטיב ג'ובס, לארי אליסון הגיע מהצד הטכנולוגי ומעולם הוא לא ניסה לעטות על עצמו הילה של נביא. בניגוד לסטיב ג'ובס הוא לא ניסה לקבל קרדיט על כל פסיק של חדשנות שיצא ממעבדות הפיתוח של אורקל ואף לא מיהר לאמץ טכנולוגיות שגדלו בחממות אחרות כאילו היו פרי גאוניותו. הוא קיבל לעבודה את צפרא כץ כדי שזו תנהל את המנגנון המסחרי של החברה, ואת מארק הארד בכוונה שהוא ינהיג את פיתוח ושיווק המוצרים – שני נושאים שלארי אליסון מצא בשנים האחרונות שכמשעממים ביותר. הוא אישית העדיף לטפח את קבוצת השייטים שזכתה בגביע אמריקה,America's Cup , "הגביע הקדוש" של תחרויות המגה-יאכטות. מעכשיו הוא רק "מנהל טכנולוגיות ראשי", יעני אסטרטג עליון של אורקל, ואף אחד לא יתפלא אם תוך זמן קצר לארי אליסון יגלה, כמו ביל גייטס לפניו, שזה תפקיד ריק מתוכן וכבר עדיף למלא את שנות בלותו בפילנטרופתיה.

האם צפרא כץ ומארק הארד יכולים למלא את נעליו הגדולות של לארי אליסון? כנראה שכן. אלה שני ביצועיסטים עם קבלות, שבאופן נדיר כל כך הוכיחו כי הם מסוגלים לעבוד כצוות. או שרק נדמה לנו שהם מסוגלים לכך. צריך לזכור שמארק הארד היה כבר מנכ"ל HP, תפקיד אותו נאלץ לעזוב בשל שערוריית אהבים מביכה. אומנם זה לא סיפור עסיסי על ניצול יחסי מרות, והמאהבת הפגועה אינה פקידה כנועה במשרד ממשלתי, אבל מועצת המנהלים של HP מסתבר, מאמינה בפורטיניות. או לפחות בדיסקרטיות. אומנם אי אפשר ללמוד מכך על מערך היחסים העתידיים של מארק עם צפרא, משום שמקובל לחשוב כי הוא הסכים לפני 4 שנים לקבל את הצעת העבודה של לארי אליסון מתוך אמונה שזה המסלול הטבעי ביותר לרשת אותו. והגודל של הנעליים לא ממש מפחיד את מארק הארד. מה שכן מפחיד זו האופנה החדשה בעולם הטכנולוגי ובמיוחד בקליפורניה – מנכ"לים בנעלי עקב גבוה, לא מגפי קאובוי של חצות. אחרי IBM, HP, Yahoo, GM ולוקהיד-מרטין האם גם אורקל בדרך למנכלות נשית?

אודות יהודה אלידע

עורך ראשי. במהלך חצי יובל השנים האחרונות ביסס יהודה אלידע את מעמדו המוביל בין העורכים והפרשנים של טכנולוגיות מידע בישראל, הודות לרקע מדעי (MSc בפיזיקה ממכון ויצמן), ניסיון ניהולי (15 שנה בשיווק וניהול חברות בישראל ובחו"ל), גישה אנליטית ומחויבות לעיתונאות אחראית. יהודה אלידע ייסד, ניהל וערך את המהדורה הישראלית של PC Magazine ואת NET Magazine וב-12 השנים האחרונות הוא העורך הראשי של IT מגזין, מוסף המחשבים של גלובס, בנוסף לאחריותו על התכנים המקצועיים של פורטל IT News.
נגישות