יום שישי , ספטמבר 22 2017
מבזקים

הרומן החדש-ישן

Tim Cookאפילו מנהלי חשבונות חפים מכל לחלוחית ספרותית יכולים לחוש בניחוח של תסריט הוליוודי שמדיפה ההודעה לעיתונות ש-IBM ו-Apple ישתפו פעולה בהחדרת מכשירי iPhone ו-iPad לממסד העסקים, ה-Enterprise, ליבת האימפריה ה-IBM-ית בה עד כה לאפל לא הייתה דריסת רגל. זה לא סיפור על קריסת האימפריה המנוונת ונפילת רומא בידי הברברים, אלא סיפור אהבה מתוק-חמוץ, שהתלקחה בין שתי מתבגרות מסונוורות מהערצה עצמית, התקררה כמו כל התאהבות טיפשית ועכשיו היא מחוממת בזהירות מחדש, אחרי שבני הזוג הזדקנו בנפרד ולמדו לחיות עם תסכולים. המערכה הראשונה מתרחשת בתחילת שנות ה-90, כאשר IBM מגלה כי "אכלו את הארוחה שלה", וה-PC שיצא ממעבדותיה הצליח להצמיח שתי חברות ענק ואינספור יצרני "תואמים", שביחד הצליחו להפוך את יצור המחשבים לבלתי כדאי עבור "הענק הכחול". החברות שנבנו כתוצאה מהחסות של IBM על הטכנולוגיות שלהן, אינטל ומיקרוסופט, השתחררו מהצורך בחסות בזמן ש-IBM גלשה במהירות מפסגות הריווחיות לביצת ה-Commodity. באותו זמן חברה אחרת שפיספסה את הרכבת, Apple, גילתה שאי-אפשר לעשות הכל לבד, ובמיוחד שלא כלכלי לפתח וליצר ארכיטקטורת מעבדים קניינית לשימוש בלבדי. כך נכנסו שתי החברות למיטה הצרה (יחד עם שותפה מזדקנת בשם מוטורולה) עליה התנוסס המותג המחייב "Power PC" וממנה אמורה הייתה להיוולד החלופה והיורשת החוקית של Wintel. בפרק החדש השאיפות סבירות יותר, לקחת את הפלטפורמה המצליחה (בשוק הצרכני) של iOS, ולהחדיר אותה לליבת העסקים באמצעות הקשרים המסורתיים של IBM בשוק הארגוני.

וכמו בכל רומן טוב, הגורל הוא אוייב היוהרה והעבר הוא קדימון מעוות של העתיד. הסיבוב הקודם הסתיים כאשר התברר שלתסריט המבטיח אין "הפי-אנד". שמהנדסי IBM לא מצליחים להטמיע את הקונספציה של Object Oriented Processing ברמת פקודות מערכת ההפעלה, שהתוכניתנים של אפל אין רעיונות חדשים מעבר לממשק משתמש גרפי אלגנטי, והטכנולוגיסטים של מוטורולה לא מצליחים לפרוץ את מחסומי עלות הייצור של שבבים גדולים מאוד. לפני 20 שנה התפרקה החבילה, אפל החלה את המסע לסביבת עבודה מבוססת יוניקס, מוטורולה יצאה מתחרות המעבדים הכלליים (General Purpose CPU) ו-IBM העתיקה את ארכיטקטורת Power לעולם שרתי יוניקס ומחשבי-על. עכשיו חלוקת התפקידים שונה לחלוטין. אף אחת לא רוצה להתחרות ב-Wintel, משום שכל כך אופנתי להתייחס ל-PC וצאצאיו כאל דינוזאורים בעולם שהמכרסמים הקטנים משתלטים עליו. רק ניידות מעניינת את החברות, וגם זו רק במהדורה של iPhone וחלק מעולם ה-iPad. הפעם אפל היא המביאה כנדוניה את החומרה, הטלפונים והטאבלטים שזוכים להצלחה היסטרית מתמשכת מעבר לתחזיות האופטימיות ביותר, ו-IBM תספק את התוכנה; יישומים ייעודיים לשימוש עסקי, מערכות ניהול וניטור מהסוג שמנהלי מחשוב ארגוניים מוכנים לקבל, אבטחה, אותנטיקציה והתממשקות עם פתרונות ענן ועם יישומי WebSphere. השימוש במעבדי Power אינו בתוכנית, למרות ש-IBM די נואשת למצוא שותפים למאמצי ההחייאה של הארכיטקטורה שלה.

בשלב זה מוקרנת על המסך השיקופית Intermission והצופים מוזמנים לחדש את מלאי הפופ-קורן בזמן שהמסריט מחליף סליל צוללואיד. זה זמן הספקולציות. איך יגמר הסרט, עם או בלי הפי-אנד? או אולי ללא הכרעה כמו סרט "אומנותי" של במאי Indie שובר מוסכמות? אף אחד לא יזלזל בנגישות שיש ל-IBM בהנהלות עולם העסקים, אך האם זו תגבור על המאמץ המרוכז של מיקרוסופט לקדם את רעיון One Windows, כלומר יצירת תשתית משותפת למחשוב נייח ונייד על בסיס קוד אחוד? האם אינטל תצליח להחזיר את החיוניות לארכיטקטורת x86, ולשכנע את המנמ"רים שהטאבלט הכי הטוב הוא בעצם נייד Convertible? האם המנמ"רים עדיין מחכים לחותמת הכשרות של IBM לפני שהם יכנעו לשיטפון BYOD – או שהחומות בעצם נפרצו ועכשיו מתברר שלפולש הקטלני ביותר קוראים אנדרואיד? ספק אם למישהו יש תשובה אמינה לשאלות אלה, משום שהדבר הקבוע היחיד בעולם המחשבים הוא חוסר הוודאותלגבי כל מגמה מעבר לשנתיים הקרובות. מנכ"לית יבמ, Ginni (Virginia) Rometty  הפריחה רמזים על התאמת הטכנולוגיה של Watson למכשירי כף-יד, אבל אנו לא מכירים מישהו שמסוגל לפרש את הרמזים. כולם יודעים התוכנת Watson המופלאה זקוקה למחשב-על כפלטפורמת חומרה, עם ממדים וצריכת אנרגיה גדולים ב-5 סדרי גודל ממה שמספק iPhone 6. האם הבמאי ישלוף לקראת הסוף Deus ex Machina, טריק שלא חשבנו עליו – או שגם הוא לא בטוח איך הסרט הזה יגמר. בכל מקרה, טים קוק, מנכ"ל אפל, יכול עכשיו לשיר בכנס בעלי המניות של אפל את האריה הידועה מתוך "אנני אוקלי אשת לפידות": Anything Steve could do I can do better/ I can do better than He ever did.

Ginni Rometty

אודות יהודה אלידע

עורך ראשי. במהלך חצי יובל השנים האחרונות ביסס יהודה אלידע את מעמדו המוביל בין העורכים והפרשנים של טכנולוגיות מידע בישראל, הודות לרקע מדעי (MSc בפיזיקה ממכון ויצמן), ניסיון ניהולי (15 שנה בשיווק וניהול חברות בישראל ובחו"ל), גישה אנליטית ומחויבות לעיתונאות אחראית. יהודה אלידע ייסד, ניהל וערך את המהדורה הישראלית של PC Magazine ואת NET Magazine וב-12 השנים האחרונות הוא העורך הראשי של IT מגזין, מוסף המחשבים של גלובס, בנוסף לאחריותו על התכנים המקצועיים של פורטל IT News.