<
יום ראשון , נובמבר 19 2017
מבזקים
דף הבית > תוכנות > BIG DATA & BI Analytics > OpenPOWER – הכוח לבחור בסטנדרט חדש

OpenPOWER – הכוח לבחור בסטנדרט חדש

pic4תנועת המטולטלת הטכנולוגית לא מפסיקה ואיתה אפשר לזהות תנועה של מרכז הכובד הכלכלי ביישום טכנולוגיות מידע. לאחר כ-30 שנה שבה נתפסה ארכיטקטורת x86 כ"סטנדרט" עבור מערכות מחשב "פתוחות", יותר ויותר חברות מובילות "מחליפות את הסוס" ומאמצות ארכיטקטורה פתוחה ,עדכנית יותר מבית IBM, ארכיטקטורת מעבדי Power. התנועה הזאת הפכה לכוח מרכזי בתעשייה לאחר ש-IBM יסדה – בשותפות עם גוגל וכמעט 100 חברות אחרות – את קהילת ה- OpenPOWER, פדרציה של יצרני תוכנה וחומרה, ספקי יישומים ושירותים, שהגיעו למסקנה שהארכיטקטורה "הסטנדרטית" הישנה מיצתה את כוחה וכעת צריך להעז ולעבור לפלטפורמה יעילה ועוצמתית יותר.

עלויות בעלות בלתי נסבלות

כזכור, ארכיטקטורת x86 הפכה לסטנדרט כברירת מחדל. לאחר שה-PC של IBM הפך לתחנת העבודה האוניברסלית, ו-Windows התמקמה כמערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בסביבה המשרדית, היה זה רק טבעי שהשילוב Wintel יהווה בסיס סטנדרטי גם לשרתים. זו היתה פלטפורמה זולה וזמינה "מעל המדף" כך, שעל אף כל חסרונותיה הרבים היא התאימה לחסידי המחשוב המבוזר (Distributed). רק בעשור האחרון החלו מנהלי מערכות המידע לשים לב לעלות הבלתי נסבלת של הסטנדרט הזה בחישוב ריאלי של "עלויות בעלות כוללות", TCO. היתרונות לגודל של יצור מעבדי x86 בכמויות מסיביות לא הספיקו כדי לפצות על מגבלותיהם האינהרנטיות באספקטים של יעילות (כמה עבודה נעשית ביחידת זמן או אנרגיה), צריכת הספק ופיזור חום, יציבות של סביבת העבודה ויכולת המדרוג (Scalability) כאשר מנסים ליישם פתרונות חדשניים בקנה מידה גדול, כמו מחשוב ענן, אנליזת Big Data או אספקת שירותי Web לשווקים גלובליים.

בשנים האחרונות התברר שהבלמים שעוצרים את x86 אינם ניתנים לפתרון בשיטה הישנה, Brute Force ("מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח"), על ידי הוספת ליבות לשבב המעבד או הגדלת מהירות השעון. "ביסוד הבעיה נמצאת עובדה טכנית פשוטה, שיפור ביצועים משמעותי יכול להתקבל רק אם נחליף את הארכיטקטורה לכזאת שעוצבה על פי עקרונות ה-RISC", אומר עופר אלמוגי, מנהל תחום שרתי Power ב-IBM ישראל. "בניגוד לארכיטקטורת x86, שסוחבת על גבה גיבנת שצמחה במשך כמעט 40 שנה, POWER תוכננה מראש לעולם של שרתים, מערכות הפעלה מתקדמות (AIX Unix, או Linux במבחר טעמים), וירטואליזציה וניהוליות. למעשה, יבמ הכניסה לנוסחת היסוד את כל מה שנלמד בעשרות שנות ניסיון במחשוב ארגוני על פני סקלה רחבה מאוד של ארכיטקטורות; החל ב-Mainframe, דרך מחשבי Mid-Range וכלה בתחנות עבודה. הניסיון של IBM, למעשה, הוא "המרכיב הסודי" של ארכיטקטורת POWER, שעוצבה לאתגרים הדורשים רמות ביצועים, אבטחה וסקלאביליות שלא ניתן להגיע אליהן בארכיטקטורה שנועדה ביסודה למחשוב אישי. כדי לאפשר הגירה קלה ובטוחה מסביבת Wintel לפלטפורמה ראוייה יותר למחשוב ארגוני, יבמ משקיעה מזה שנים יותר מ-1 מילארד דולר לשנה בפיתוח פתרונות לינוקס על מעבדי POWER ואף תרמה באופן משמעותי לקהילת הקוד הפתוח הרבה לפני ההכרזה על OpenPOWER. ההשקעה והמחוייבות של IBM לסביבה העסקית הפתוחה הם שמבטיחים כי POWER תתפוס את מקומה במרכז ה-Data Center של עידן הענן ויישומי Big Data."

Tipping Point: עברנו את נקודת אל חזור

ארכיטקטורת x86 הייתה יכולה להתהדר בתואר "הסטנדרטית" כל עוד המשתמשים לא דרשו יותר מביצועים סבירים ויצרני ארכיטקטורות מתחרות לא הסכימו ביניהם על חלופה סטנדרטית חדשה. שני התנאים האלה התממשו לאחרונה ויצרו גל של הגירה לסביבת OpenPOWER. מצד אחד, היעילות של ארכיטקטורת x86 הגיעה ל-Tipping Point, נקודת ההכרעה בה התועלת השולית של הוספת ליבות לשבב המעבד ירד אל מתחת לסף הכדאיות. ומצד שני, מכל הליגה של ארכיטקטורות אלטרנטיביות רק מעבדי  POWER של יבמ התקבלה כציר המרכזי על תנועת התחדשות בעולם המחשבים. "תוך שנה מההכרזה של יבמ על פתיחת הארכיטקטורה והזמנת שותפים עסקיים לקחת חלק פעיל בפיתוח פתרונות ויצירת Eco-System סביב מעבד ה-POWER, גדל מספר חברי הקהילה מ-5 ל-96", אומר עופר אלמוגי. "אני מוכרח לציין את התפקיד החשוב שממלאים חברי הקהילה בהעשרת הסביבה היישומית בעשרות אם לא מאות חידושים טכניים ומוצרים מקוריים, המנצלים בצורה מנצחת את העובדה שאנו ביבמ ידענו תמיד: ארכיטקטורת POWER מספקת יותר תוצרת בכל מטריקה שאתם בוחרים למדידת יעילות. יותר טרנזאקציות למעבד, לגיגהרץ, לקילוואט – ולדולר. פחות דרישות תחזוקה, שטח רצפה, קירור ורישיונות תוכנה. יותר זמינות, ניהוליות, סקלאביליות, וגמישות בהקצאת משאבים לפי דרישה."

"חברות שהפנימו את הצורך בפלטפורמה חדשה עבור תהליכי הקונסולידציה הכרוכים במחשוב ענן הוכיחו את התזה של יבמ, "Infrastructure Matters", בחירת תשתית חומרה יעילה היא שיקול קריטי באופטימיזציה של הפתרון. לדוגמה, מערכת SAP HANA, בסיס נתונים IN Memory, קבעה שיאים של ביצועים ויעילות עסקית על תשתית של Power והפכה ל-Best Practice בתחומה. בכמה מהמדדים המשמעותיים ביותר השיפור מגיע ל-2X. כמותית, באותה מעטפת סביבתית, שטח נדל"ן ומערכת קירור, ותחת אותם אילוצים כלכליים, Data Center המבוסס על שרתי POWER מספק שירות איכותי למספר כפול של משתמשי HANA ביחס למתקן דומה המבוסס על שרתי x86." מערכת SAP HANA  זמינה היום למשתמשים על שרתי Power במסגרת SAP ramp-up program.

* לקבלת מידע נוסף על יתרונות Linux on Power Systems ו-30 שעות ייעוץ חינם מיועץ Red Hat הקליקו כאן>>>

Eco-System של טכנולוגיה תוססת

כיום ארכיטקטורת Power נתמכת על ידי Eco-System עשיר במיוחד, הכולל גרסאות שונות של לינוקס (Red Hat, Umbuntu, SUSE), מסדי נתונים בקוד פתוח (כמו Mongo DB) יישומי Hadoop ו-Big Data, תמיכה בסטנדרטים של OpenStack ו-Docker, אנליטיקה ותהליכי עבודה מנוהלים In Memory. חברי קהילת OpenPOWER מפתחים גם פתרונות I/O המבוססים על ממשק CAPI של יבמ שמיושם בשרתי POWER – לדוגמה, ה-Fabric האולטרה-מהיר של חברת מלנוקס לחוות אחסון – ומספר עצום של פתרונות  HPC אחרים, ייעודיים לוורטיקלים עסקיים והנדסיים. "קחו לדוגמה את פתרון הענן של החברה הישראלית Redis Labs," אומר עופר אלמוגי. "כדי להגיע לביצועים מדהימים ממש ביישומים הדורשים שינוע כמויות גדולות מאוד של נתונים, Redis Labs פיתחה פתרון ענן In Memory, כלומר אחסון כל המידע (עד 40TB בגרסה הנוכחית) ביחידת זיכרון Flash עם ממשק  CAPI לשרת Power של יבמ. הודות לטכנולוגיה פורצת הדרך הזאת, במקרים רבים אפשר להחליף ארון גדוש כונני דיסק קשיח בשרת Power עם ממשק CAPI  – ולראות שיפור ביצועים בסדר גודל ויותר! וכבונוס נוסף על שיפור הביצועים הדרמטי מקבלים ירידה משמעותית בצריכת החשמל ובמפלס הרעש ב-Data Center, במספר התקלות (MTBF) ובדרישות התחזוקה המונעת. חשוב לציין שלא מדובר כאן בהחלפת דיסקים מגנטיים בדיסקים מסוג SSD. כדי למקסם את התועלת שבמעבר ממדיום אלקטרו-מכני, וטכנולוגיית אחסון מגנטית, למדיום "מצב מוצק" סטטי עם גישה רנדומלית אמיתית, יש צורך בשינוי ארכיטקטוני של הליבה. רכיבי ה-Flash בפתרון CAPI מהווים המשך ישיר של ה-RAM והגישה אליהם אינה עוברת בערוץ הפריפרלי ודרך בקרי הדיסק המסורתיים."

גם יצרניות חומרה מובילות, דוגמת NVIDIA, התגייסו להעשרת סביבת OpenPOWER במוצרים עוצמתיים המנצלים את יתרונות הארכיטקטורה. חברת NVIDIA, למשל, פיתחה כרטיסי האצת גרפיקה ועיבוד נתונים "וקטורי" כחלק מסביבת המחשוב עתיר הביצועים (HPC) של Power. השילוב של מעבדי POWER עם מאיצי NIVIDA זיכה את יבמ בהזמנת מחשב-העל החדש של משרד האנרגיה האמריקאי, שאמור לקבוע שיאים חדשים בעיבוד נתונים מדעי. גם בפרויקטים צנועים יותר, אזרחיים וצבאיים, בעולם ובישראל, השילוב הזה כובש שווקים חדשים הודות ליחס עלות-תועלת אטרקטיבי במיוחד. "צריך לזכור ש-IBM היא השחקן המנוסה ביותר בליגה של HPC", אומר עופר אלמוגי. "אם בעבר הדגש שלנו היה על הצבת רף הביצועים גבוה ככל האפשר, עכשיו התווספה להגדרת המשימה גם הדרישה לקבוע הרף הכלכלי בפרמטר של ביצועים-למחיר בגובה שגם ארגונים קטנים יותר יכולים לעבור. הודות לשותפות שלנו בקהילת OpenPOWER המשימה הזאת קיבלה מענה בזמן קצר להפליא. היום אנו יכולים להציע פתרון משולב, שכולל טכנולוגיות של שותפים אסטרטגיים, למגזרי שוק שבעבר לא חלמו על HPC ובוודאי שלא על פתרון מבית יבמ."

כך תקדמו את הסטארט-אפ שלכם

ומצד שני, יבמ מציעה לחברות צעירות עם טכנולוגיה חדשנית "מאיץ שיווקי" לצורך חדירה לשווקים גלובליים במהירות. "חטיבת הטכנולוגיות הגלובליות של יבמ, GTU, מחפשת באופן פעיל שיתופי פעולה עם סטארט-אפים מבטיחים", אומר עופר אלמוגי. "אנו מספקים תמיכה טכנולוגית ויעוץ לשלבי הפיתוח של מוצרים חדשים, סיוע שיווקי בהפצת המידע ויצירת קשרים מסחריים אחרי שהמוצרים יוצאים לשוק, תמיכה מקומית ושירות שלאחר המכירה בלמעלה מ-100 מדינות. למעשה, קהילת OpenPOWER כולה הופכת לאינקובטור ידידותי לטכנולוגיה החדשה, עם מוצרים משלימים, ערוצי שיווק והפצה גלובליים, שיתופי פעולה וסינרגיה טכנולוגית. מנהלי GTU מספקים ליווי עסקי ותמריצים פיננסיים לחברות היי טק שמעוניינות להשתלב ב-Eco-System של OpenPOWER, כולל גישה ללקוחות אסטרטגיים. יש לא מעט חברות ישראליות שחבות את הצלחתן בעולם לשת"פ עם GTU ועכשיו אנו פותחים את השער להרבה נוספות. שווה להרים טלפון ולשאול, איך יבמ יכולה לקדם את הסטארט-אפ שלכם".

* לקבלת מידע נוסף על יתרונות Linux on Power Systems ו-30 שעות ייעוץ חינם מיועץ Red Hat הקליקו כאן>>>

*כתבה פרסומית

אודות יהודה אלידע

עורך ראשי. במהלך חצי יובל השנים האחרונות ביסס יהודה אלידע את מעמדו המוביל בין העורכים והפרשנים של טכנולוגיות מידע בישראל, הודות לרקע מדעי (MSc בפיזיקה ממכון ויצמן), ניסיון ניהולי (15 שנה בשיווק וניהול חברות בישראל ובחו"ל), גישה אנליטית ומחויבות לעיתונאות אחראית. יהודה אלידע ייסד, ניהל וערך את המהדורה הישראלית של PC Magazine ואת NET Magazine וב-12 השנים האחרונות הוא העורך הראשי של IT מגזין, מוסף המחשבים של גלובס, בנוסף לאחריותו על התכנים המקצועיים של פורטל IT News.